|
29-08-2005, 12:05
|
|
|
|
חבר מתאריך: 17.05.04
הודעות: 7,801
|
|
"רק לא נתנתק אחד מהשני.." מכים על חטא או שמא דברי חוכמה ..?
רבנים בציונות הדתית: לא להתנתק מהמדינה
יום שני, 29 באוגוסט 2005, 11:35 מאת: יאיר שלג, הארץ
הרב דרוקמן. "שמחנו עם המדינה למרות פגמיה" (צילום: אתר הכנסת)
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://wmh.walla.co.il/w/18-200/91589-18.jpg]
ביום עיון של מחנכי "הזרם המרכזי" בציונות הדתית קראו הרבנים להמשיך להתנדב, ולראות את הטוב שבתהליך החורבן
הרב חיים דרוקמן, ראש ישיבות בני עקיבא, ציטט את הדברים החמים שכתב הרמב"ם על מלכות החשמונאים "למרות שהמלכות הזאת כללה את אלכסנדר ינאי, שהרג את חכמי ישראל". מכאן המסקנה ש"ממשלת ישראל הגרועה ביותר טובה לאין ערוך מהגלות הטובה ביותר". הוא המשיך וציין ש"בניגוד לחרדים, מאז קום המדינה שמחנו עם המדינה למרות פגמיה. אז מה השתנה עכשיו? בגלל שעכשיו מדובר בפגיעה בארץ ישראל ולא בחילולי שבת נשנה את העקרונות שלנו?".
דרוקמן סימן את הכיוון השולט ביום עיון שנערך אתמול בפתח תקווה, לכמה מאות מחנכים ומחנכות, אנשי הציונות הדתית, לקראת שנת הלימודים ובעקבות אירועי ההתנתקות. האירוע, שאורגן על ידי כמה מגופי "הזרם המרכזי" בציונות הדתית - ישיבות בני עקיבא, רבני צוהר, תנועת "מבראשית" של הרב מוטי אלון ורשת אמי"ת - נשא בעיקרו את המסר הממלכתי: לא להתנתק מהמדינה והצבא, להמשיך להתנדב כבעבר, להמשיך להאמין ב"ראשית צמיחת גאולתנו".
לכאורה אפשר היה לשער שהרבנים הקיצוניים יותר, אלה שקראו לסרב פקודה וקוראים בחלקם היום להתנכר למדינה ולצבא, יהיו אתגר מרכזי של דוברי הכנס. בפועל, אף אחד כמעט לא התייחס אליהם במפורש. אפשר היה להתרשם שמארגני ודוברי הכנס בהחלט רואים בעצמם את "הזרם המרכזי" של רבני ומחנכי הציונות הדתית, ומשום כך כלל לא הרגישו צורך "לספור" את יריביהם.
האתגר האמיתי של הרבנים הוא התלמידים. חלק גדול מביקורות הרבנים הקיצוניים הם כבר שומעים בשאלות התלמידים. משום כך, הסבירו, הזדרזו לכנס את יום העיון. זאת, אף שכמה מהם הבהירו שהעיתוי "עוד מוקדם", התחושה היא עדיין של הימצאות באבל ובעצם היו מעדיפים לשתוק. אבל לוח השנה אומר את שלו, שנת הלימודים בפתח, והם יודעים שהתלמידים יציפו את המחנכים בשאלות, ולכן ביקשו לעזור להם.
יונה גודמן, לשעבר מזכ"ל בני עקיבא שהתמחה בשנים האחרונות במשברי הנוער הדתי, מפרט כמה מהשאלות שעולות מהצעירים: למה כל התפילות לא נענו? איך קורה שחלק מהרבנים הבטיחו שהפינוי לא יתממש, והוא בכל זאת קרה?
אבל גודמן - וגם אחרים - מודים שההתרסה העיקרית נגד הרבנים והמנהיגים הפוליטיים היא התחושה ש"מכרתם אותנו. את הרבנים היו מרשים לנו לנהוג קצת יותר באלימות, היינו מצליחים". הרב אלישע אבינר, מישיבת ההסדר במעלה אדומים, מספר שאחרי שהוביל קו כזה בנוה דקלים התקשרו אליו ולכמה רבנים אחרים כמה מהצעירים וביקשו שלא יטרח לבוא גם לחומש ולשא-נור.
שרה אליאש, מנהלת האולפנה בקדומים, מוסיפה גירסה משלה לשאלה הזו: "היתה לי תחושה שאם אין ציפייה שהנוער ייאבק במלוא העוצמה, צריך היה להגיד להם ללכת הביתה. לא היה מענה לציפיות האלה של הנערים". הרב אליהו בלומנצווייג, מישיבת ההסדר בירוחם, הודה: "ייתכן שכבר בכפר מימון היה צריך לנסח בבירור את המגבלות. אבל לפעמים קשה לתכנן דבר כזה מראש".
השאלות מציקות לא רק לנוער
הרב יובל שרלו. מציע לא לדבר על הגאולה ולא לאמץ את המודל החרדי (צילום: אריאל שליט)
למען האמת, הלהיטות לצטט את ההתרסות של הצעירים מעלה את החשד שברבים מהמקרים "הנוער" הוא פשוט קוד נוח להביא את השאלות שמציקות גם לרבנים עצמם נגד כמה מעמיתיהם הרבנים והפוליטיקאים. רק שכאן, במקום מתקפה ישירה, נוח יותר לשים אותה בפי "הנוער". מכל מקום, השאלה המאוד מעשית שמטרידה את המחנכים היא איך לדבר אל הנוער בכיתה בתחילת השנה.
האמירה הרווחת והמעניינת שחוזרת בפי הדוברים היא לא לנסות ולהטיף לצעירים לתורות תיאולוגיות. "לא להטיף להם ש'תהליך הגאולה' בכל זאת נמשך", אמר גודמן. "להקשיב להם, לתת לכאב לדבר. בשלב מאוחר יותר ללמוד טקסטים במשותף, ולא להטיף".
הרב אלון, ראש ישיבת ההסדר "הכותל", ממשיך באותה רוח: "אי אפשר לנחם לא את הנוער ולא את עצמנו בכך ש'תהליך הגאולה' בכל זאת יימשך".
אלון ממליץ לדבר על הישועה שיש בחורבן עצמו, "כמו סדק שקורה בבניין ובהתחלה מתעלמים ממנו ורק כשהוא מתרחב הוא גורם לבדיקת הבניין כולו ולהצלת הבית מקריסה". הנמשל: חורבן גוש קטיף הוא ההזדמנות לבחון את יסודותיה הרוחניים של החברה הישראלית ולתקנם.
רק הרב יובל שרלו מציע, אם כי במרומז ומאוד בזהירות, לא רק שלא לדבר בשם הגאולה, אלא לבחון את תוקף נרטיב הגאולה עצמו: "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לראות את המציאות כעוד 'סיבוך' בתהליך הגאולה, משהו שלא הצלחנו בו ובפעם הבאה בטח נצליח. צריכים לבחון מחדש את הנחות היסוד".
שרלו תוקף את המגמה הנשמעת עכשיו בקרב חלק מהרבנים, של "אימוץ המודל החרדי, גם אם לא את עמדותיו - תחושה שאנחנו ב'מלחמת בני אור בבני חושך', ואסור להתפשר על שום דבר, לגדל סיירות נבחרות שיצליחו בכח הדמוגרפיה והמאבק החינוכי - זו מגמה לא נכונה עובדתית שבאופן מעשי גם תבטיח את מעמדנו ככת מתבדלת של איסיים. מה גם שישנם דברים ערכיים שצריך להודות שלא צמחו אצלנו אלא בציבור החילוני". הוא מציע כיעד את "ההתרחבות", כלומר, עיסוק ביותר תחומים ובראייה רחבה יותר, במקום "ההתכנסות כאגרוף".
_____________________________________
נערך לאחרונה ע"י u-367 בתאריך 29-08-2005 בשעה 12:09.
|
|