ושוב, היי לכל האנשים שנמצאים פה... אני לא כל כך יודע אם אתם זוכרים את הסיפור שלי אז בקצרה...
הייתי מאוהב במישהו שחשבתי שהוא החבר הכי טוב שלי עד שרבנו בצורה כזאת שלא דיברנו חודשיים ואז באתי לכאן ושאלתי מה כדאי לי לעשות... בכל מקרה, יש מאז כמה דברים...

דיברתי עם ידידה שלי ויש לה סיפור דומה. כאילו, לא קשור לאהבה או משהו כזה. פשוט יש לה חברה שהיא כל היום נדבקת עליה (מתי שהיא לא עם החבר שלה) והידידה הזאת שלי כבר אומרת לי שהיא כבר לא סובלת אותה כי היא נדבקת אליה כל היום והיא כבר אמרה לה יותר מפעם שהיא לא רוצה שהיא תהיה דבוקה לה לתחת כל הזמן...
בכל מקרה, אני יושב ומדבר איתה, ופתאום אני קולט את מה שאני עשיתי ל- ד'. כאילו, התקרצצתי עליו בצורה בלתי יאמנת, ושיגעתי אותו, ואני לא הבנתי כבר איך העצבים שלו לא התנפצו כבר הרבה לפני זה. כאילו, זה היה מקרה של חצי שנה. איך הוא לא התמוטט ממני?! בכל מקרה, אחרי שדיברתי איתה, הפנמתי כמה דברים... הבנתי שהייתי קצת יותר מדי אולי. הבנתי שאני לא יכול להמשיך ככה. לא לטובתי ולא לטובתו. אז דיברתי איתו כשהוא חזר לבסיס ואמרתי לו את כל מה שכתבתי פה עכשיו. אמרתי לו גם שהתעייפתי מכל הסיפור ושאני... אני פשוט עובר הלאה. ממשיך. כמובן שהעיניים שלו נפתחו, הלסת שלו נפלה, והוא היה המום מזה אמרתי לו את זה... מזה שהבנתי את זה...
בכל מקרה, הוא גם התנצל על זה שזה הגיע למצב הזה, שהוא לא רצה שזה יקרה בכלל, וכו'.

נכון להיום אנחנו מדברים, אבל זה לא... אני לא יודע איך להגדיר את זה... זה כאילו חסר משהו... משהו לא יושב טוב. אנחנו מדברים והכל, אבל על דברים מעפנים, לא צוחקים אחד מהשני, לא נהנים מזה. אני רואה איך אנחנו מתייחסים אל אנשים אחרים וזה פשוט שאי אפשר לתאר... מאחרים, אני והוא צוחקים בטרוף... אבל כשאנחנו מדברים אחד עם השני, אני לא יודע כבר...
ובכל מקרה, הוא עדיין מנסה להתחמק ממני. לא שאלתי אותו את זה, וכנראה שהוא לא שם לב לזה אפילו, אבל רואים את זה... לדוגמא, השבוע אני ישבתי בחדר שלי והוא ישב בחדר לידנו. באתי קצת לחדר השני, ישבתי עם כולם (כי כולם היו שם....) ואחרי 3 דקות אני קולט אותו הולך לחדר שלנו ונעלם... בד"כ זה נורמלי לחלוטין, נכון? מה שמעניין זה שהמצב הוא תמיד כזה. אני יושב בחדר אחד והוא בשני, לא משנה מי יהיה באיזה חדר וכמה אנשים יהיו שם...

מישהו מוכן בבקשה להסביר לי מה עובר לו בראש? למה הוא מתנהג ככה? למה היחסים בינינו כאלה מעצבנים?

ושמחה שאתה חוזר לעדכן,
דברת איתו, והוא יודע, מה שהוא יעשה עם זה - זה עיניין שלו.
לא נעים לו להיות איתך בחדר? שילך! תשאר באיזה חדר שאתה רוצה.. אין שום סיבה שתשב לבד בחדר כשבחדר ליד כולם יושבים ומדברים.
הוא בוחר לעצמו את הצעדים, תתעלם ממנו, אל תגיב על זה אפילו.. אתם יכולים לעבוד יחד עכשיו, הדבר היחיד שאתם לא זה -חברים. וגם זה בסדר.. הוא מפחד בגלל כל הקטע!? שיפחד.. אולי יום אחד יפתחו לו העיניים ואולי לא, עשית מספיק (או אפילו יותר מידיי), עכשיו הגיע הזמן שתשלימו עם המצב, כל אחד בעינייניו, העבודה הולכת כרגיל, לא צריך יותר מזה.
יש לך את החברים האחרים שם... אין לך ממה לדאוג או על מי לשים שם יותר מידיי.
שלך תמיד, תמי

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

בוודאי שזוכרים, שמחה שחזרת לעדכן !

תראה, הדרך הכי טובה להבין את ההתנהגות שלנו היא לראותה דרך עיניים אחרות, מפרספקטיבה שונה ובנסיבות אחרות, בצורה 'אובייקטיבית' . ולמעשה רק דרך היכולת שלך לראותך במקומה של חברה של ידידתך יכלת להגיע לתובנות ולמסקנות הרלוונטיות למקרה שלך .
אני לא יודעת אם טעית, קשה לומר ולשפוט כי עושה רושם שסה"כ היוות לו חבר טוב (ואצל חברים טובים אין מונח כזה "חניקה", את זה למדתי מחבר שלי - שאם יש לך חבר טוב לא יהיו ביניכם חשבונות שכאלו) .
אבל (ותמיד יש אבל), ישנם אנשים שצריכים את חופש המחייה שלהם וקשה להם להודות בזה, אני בטוחה שאתה חשוב לו ולכן גם אם כן מעט העקת עליו הוא לא היה אומר לך כדי לא לפגוע בך .

הדבר הכי טוב מנקודה זו חייב להיות כדבריך, אם הבטחת בפניו לעבור הלאה ולהניח הכל מאחור, תעשה כך !
בוודאי שאחרי כל מה שהיה ההווה לא ישב טוב אך אל תעשה חשבונות למה הוא מתנהג בצורה x ולמה המצב לא חוזר לקדמותו כי זה לא יקדם אותך לשום מקום, אם החלטת לפתוח דף חדש כדאי שתשנה גם את רף הציפיות שלך (לגיטימיות או לאו) וכן את הכעס העצמי על המצב שנוצר .
מה שקורה כאן -פשוטו כמשמעו, הוא דבר הגיוני ולגיטימי שלפעמים אין לנו שליטה עליו - מחסום הגנה .
שניכם פגעתם ונפגעתם אחד מהשני, ע"י מעשים, אמירות ואפילו הטלת פצצות, נראה לך הגיוני לשכוח מהכל ולחזור על אותן הטעויות ? - המוח שלנו לא יאפשר לנו זאת ולכן באופן אוטומטי הוא מסגל לעצמו מחסומים שיגנו על פגיעה נוספת .
למידה מטעויות היא ההתמודדות היום- יומית שלנו עם החיים ומצבים קשים כקלים .

כפי שאני רואה את המצב מנקודת הזמן הזו - עליך לעמוד במילתך ולהניח את כל הספקולציות, הכעס והחרטה בעבר, תשתחרר ותזרום (תהיה גבר טיפוסי, על כל האגו-מניאק המשתמע מכך )
אני חושבת שאם החברות הזו נועדה להמשיך ולהתחזק, היא תשרוד חרף כל מה שהיה (ואני מאמינה בגורל) .

תחשוב על זה ובהצלחה !
רחלי .

"Beauty is in the eye of the beholder..."

ציטוט:

(תהיה גבר טיפוסי, על כל האגו-מניאק המשתמע מכך )

זה לא דבר נחמד להגיד .. לא כל הגברים או הדבר : \