שאלה מעניינת לדעתי, ומקומה בפורום זה היא מה לדעתכם יהיה מעמדו של ערפאת בעיני ההיסטוריה. לצורך העניין הייתי אפילו מוציא מן השאלה את מעמדו בעיני ההיסטוריה הישראלית וההיסטוריה הפלשתינית, ומנסה לנחש איך ידברו עליו בעוד 100 שנה באוניברסיטאות אוקספורד ופרינסטון.

זה בדיוק כמו שאלות ה"מה אם" לגבי מלחמות העולם...
זה תלוי במה שיקרה פה: אם ערביי א"י ישארו באוטונמיה מסויימת ללא מדינה נפרדת והטרור ידעך - אז אף-אחד לא יזכור אותו. אם עוד שנתיים תקום מדינה פלסטינית בפלוס-מינוס-יש"ע הוא יזכר כטרוריסט שהוביל את עצמו לעצמאות(או אולי כמנהיג שהציל את עמו מעול הכיבוש?)

האופן שבו הוא ייזכר תלוי במאת האחוזים באפקט שיהיה לחייו - ואת זה נוכל לראות רק בעוד אותן מאה השנים שדיברת עליהן

השאלה אם ייזכר לחיוב או לשלילה, היא תלויית האקדמיה - ואם באוקספורד ופרינסטון ישלטו אותן
גישות מזרחניות ששולטות בהן (דבר סביר, בהתחשב בכך שדור מטפח דור) - אז בסט' אנתוניס קולג'
באוקספורד ידברו על בונה פלסטין, מחוללהּ ומשחררהּ, ובפרינסטון ידברו על אביו מולידו של הטרור
העולמי כטרנד מצליח במיוחד בסוף המאה העשרים וראשית המאה העשרים ואחד...

אני שואל את עצמי לא איך הוא יובן בעוד 100 שנה אלה איך רואים אותו היום,אני אתה שמאלנים ימניים וכ"ו כאדם שעיצב את האיזור.

אין שום ספק ערפאת קבע את גורלה של מדינת ישראל ומכאן אולי השנאה היוקדת כלפיו.
העובדה הניצחת היא שאם ערפאת לא היה מובא פלשתינה 'למלוך' על פלשתינאים ולהחליט על גורלם (ובעקיפין על גורלנו) פני הדברים היו שונים לחלוטין.ולמה ? מאחר והאדם היה דומיננטי מאוד ובשונה ממנהיגים אחרים האוניה באמת פונה לאן שהוא ורק הוא מחליט.

אם נראה העניין מנקודת מבט רחבה של פלשתינאי האם ערפאת הועיל לעמו לטווח הרחוק ?

האדם גרם לעוני רעב וחולי מיותר לעמו,לשחיתות בפרהסיה בכל מנגנוני השלטון שלו,קיימות עדויות לכך שחלט כספי סיוע הומניטרים אדירים שהיו מיועדים לעמו,קיימות עדויות ועובדות לכך שהפעיל טרור ממושבו כמנהיג העם הפלשתיאי הרשמי והפוליטי,קיימות עובדות לכך שהאדם שלט ואישר בכל פעולות הטרור כנגד אוכלוסיה אזרחית ללא כל הבחנה,אדם שהכניס הטרור באוכלוסיה אזרחית כגורם לאומי יסודי בחינוך הממלכתי הרשמי בארצו,כדרך להאבק למען מטרתו.אדם שהוכיח נחרצות שמעולם לא רצה בפתרון מדיני לשלום לעמו - אלה רצה להנציח עצמו בעיתונות העולמית מבלי כוונה לאבד את תשומת הלב הזו בכל מחיר ובכך התגלה כמגלומן רצחני תאב בצע אפילו בעני רבים מעמו.


לעומת כל זאת הצליח להנציח בתודעה העולמית את המאבק הפלשתינאי,לסחוף אחריו אהדת קהל עולמית לצדד בו ולראות כאשם בכל צרות העם הפלשתינאי את ישראל ככובשת אכזרית חסרת רחמים,הורסת בתים ומוסדות של חסרי ישע ואמצעים,מטילה מצור בכל הערים ובכך ממיתה אלפים ברעב,מתעללת רוצחת ילדים נשים וזקנים ללא הבחנה ,ישראל כמדינה בעלת מגמה אחת והיא לנגוס באדמת הפליטים חסרי הישע דונם אחר דונם,ובכך למעשה להצדיק באופן סמוי את פעולות הטרור של עמו כדרך היחידה לעמוד בפני השמדה ישראלית מוחלטת.
ערפאת הצליח להחדיר לתודעה הציבורית כאילו הוא לעולם לא יתייאש ותמיד יחתור לפתרון מדיני לשלום,הוא הצליח להראות כאדם שעומד חסון מול "נזיד העדשים" שהציעה לו ישראל בתמורה לשלום כנוע של עמו,הוא הוא המנהיג הראשון שהצליח לאחד את הפלשתינאים ולגרום להם להאמין ולקוות שיום אחד ירושלים הקדושה תהיה בירת פלשתין ובכלל לתת להם תחושה של עם אמיתי אחד בעל מטרה - תחושה של עם חדור מוטביציה הנלחם על חרותו,בכך הוא הצליח לשים עצמו לעד כסמל המאבק הפלשתינאי לחרות ו'כלוחם החופש' השנוי ביותר במחלוקת.


_______________________________

לדעתי יראו בעוד עשרות שנים את יאסר ערפאת כלוחם חופש שנשאר כלוא בפיקסציה באמונתו לשחרר את עמו בלחימה . אדם שהבין את משמעות השלום ככניעה מוחלטת,והיה מוכן לשלום דפלומטי עם ישראל רק אם זו היתה מראה לעולם כניעה מוחלטת לדרישותיו ובכך מנציחה את שלטונו כמנהיג חופש,אדם שלא היה מסוגל להעניק לעמו פתרון מדיני לשלום בשל אופיו המיליטנטי שנרכש לאורך כל ימי חייו.
אדם אמיץ שנרדף ללא הרף ע"י אויב מושבע שלא הצליח לעולם להכניעו.
אדם שאיחד לראשונה את עמו לקראת מטרה משותפת ועורר בהם תקווה אמיתית למדינה עצמאית.
לגבי סוגיית הטרור קשה מאוד לראות איך יבינו העניין אבל לבטח יקשרו את המגמה האיסלמית העולמית להאבק במערב ובשלוחותיו ולאו דווקה יראו בערפאת כגורם מחולל לטרור באיזורו.



צ'ה יאסר . . .
[IMG]