02-06-2005, 10:39
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 06.07.04
הודעות: 745
|
|
|
תעלה את הכתבה לאינטרנט
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Yonibennir שמתחילה ב "מידע על גיבוש סיירת צנחנים - חיפשתי באתר ולא מצאתי"
והינה קצת על גיבוש צנחנים מXC מתפוז.
אני אישית לא הצלחתי להבין כל כך את מהלך הגיבוש מזה אבל...
גיבוש יחטיות צנחנים 04(נראה לי נוב')
היה שואה.
התחיל בלילה בקידורים אין סופיים של צמידן על הגב+תדל ובתוכו שק חול, עד הבוקר.
הבוקר עלה, ציוד באוויר אלנוקה עדיין לא פתוחה.
מגיעים להר עם מיליון קוצים (מי האידיוט שאמר שאין קוצים בתקופה הזו? היו לנו פשוט שיחי קוצים שאי אפשר להשטיח אותם ופשוט אתה זוחל דרכם)
מתחילים לזחול בלי סוף הידיים נקרעות לחתיכות ואתה הופך למסננת, אבל חייבים להמשיך, עוד קידורים בהר עוד קצת ספירנטים.
ואז שבירת דיסטנס קלה- המפקד אומר את שמו , ושאתם פונים לא אך ורק בשמו ולא בשם אחר.
מוצאים את השקים מהתד"ל- אלנוקה פתוחה 7 שקים מתחילים לתפור מסעות אין סופיים.
אחרי כמה שעות 2 אלנוקות באוויר , טוחנים עליות שלא יאמנו.
אלנוקה כול הזמן באוויר מרגע שנפתחה אין רגע שהיא יורדת- שאוכלים 4 מתחת לאלנוקה באוויר ואין להם רשות לאכול (יש חילופים כמובן).
עוד מקצי זחילה תחרותיים , עוד קדרים ממשכים לתפור עוד מסעות אין סופיים.
הלילה יורד חוזרים לבסיס- מקמים את המאהל, חושבים שהסיוט נגמר אה?
לא- הוא רק מתחיל, בתוך המאהל ממשיכים לקדר כמו מטורפים, לא עמדתם בזמנים? תתחילו לזחול.
הולכים לבוחן מסלול- עושים שם תחרויות קורעות.
הולכים לישון , קור איימים, לא ישנתי כול הלילה שומרים 3-4 פעמים בלילה (בשלב הזה כבר פרש רוב הצוות ונשארו משהו כמו 12 איש מתוך 35)
עם מ.ק על הגב בפיטרולים, הייתה הקפצת ל2 דקות סתם כדי להפחיד כיאלו אנחנו יוצאים למסע.
השעה 6 בבוקר יום שני אלנוקה באוויר- יוצאים למסע בהרים, מורדים אלנוקה שקים על הגב מתחילם לתפור סדרי הגעה על עליה מטורפת במשך איזה שעה.
ממשיכים כול הזמן עם אלנוקה באוויר גם באוכל - אין זמן לאכול אתה נשאר רעב כי אתה חייב לעזור לחברים שלך והחליף אותם.
ממשיכים לתחרויות ספרינט ללא משקל ולאנוקה סוציומטרית עד סביבות הצהרים.
אחר כך מתחילים לרדת בעומס ומתחילות משימת הסוואה ומעגלי כוח- פיצוצים אחד בשני (הייתי אפס בזה), אלונקה עדיין באוויר מתחילים לנוע לבסיס קצת משימות חשיבה , הצוות שלי היה גרוע בזה ולי לא היה רעיון נראנו כמו מטומטמים.
חוזרים לבסיס, תרגילי מתח קצת, אין כוח אתה גמור, עוד קידורים עם המפקד הבן זונה: פה זה היה הלשב המשביז כבר חשבת שהזחילות נגמרו ואתה ממשיך לתפור זחילות על חצץ בבוחן מסלול.
אחר כך קמים, נכנסים לחדר, מנסים ואולי גם מצליחים לפרק ולהריכב פלאטופ, עושים דיון דיבלי על גלובלזיציה.
הולכים למגרש ממלאים סוציומטרי- היגובש נגמר לא רשימית.
חוזרים למאהל הבני זונות עדיין ממשיכים לקדר, קמים בבוקר קצת קידורים פה ושם.
והופ נגמר נגיבוש , שבירת דיסטנס צחוק לא נורמאלי עם המפקדים, אישית הכי קלים היו החבר'ה מעורב, פשוט חברה כלים אחד אחד, הפלסנריק בסדיר שרשם שם היה צהוב בטירוף, והמילומאניק שהעביר את הגיבוש גם.
הבחור ממגלן היה נחמד מאוד ושקט מאוד וגם מבוגר מאוד.
לאורך כול הגיבוש מנסים לשבור אותך, אוכלים לך מול הפרצוף שותים קולה, המפקדים דפקו על האש בשתי הלילות, אתה מריח את הריח של הבשר מול העיניים ואתה רוצה למות אבל לא נורא ממשיכים.
היה אחלה חוויה ניתן לומר לסיכום.
אני יודע שזה יישמע פלצני והנפצה מטורפת ובלה בלה בהל אבל חבר'ה שהיו שם ביגובשים שונים ואחרים ( לא אני) כמו 669 ושייטת אמרו שהגיבוש הזה היה יותר אינטסבי מהגיבושים החארים שהם עשו.
הצוותים של דובדבן תפרו יותר זחילות וקידורים משאר הצוותים לפי מה שראיתי.
זהו יום טוב לכולם ושבת שלום |
ראשי
צ'אט
אח שלי לא שמר על קשר עם אנשים מסיירת הצנחנים..
מצב כלאיים
