Long time ago, in a galaxy far far away … או בעצם לפני קצת יותר משנה, לפני ה-7/10/2023 ביבשת שמעבר לאוקיאנוס, ביקרתי בעיר Little Rock Arkansas. כשחיפשתי מה אפשר לעשות בעיר, הסתבר שנמצא בה "המוזיאון הימי הפנים יבשתי של מדינת ארקנסו"
ועוגנים בו שני כלי שייט ששירתו בזירת האוקיאנוס השקט במלח"ע II
האחד הוא הצוללת USS Razorback
שאמורה להיות בעלת השירות הפעיל הארוך ביותר 1944-2001 , ממלח"ע השנייה נגד היפאנים ועד לשירות בצי הטורקי...
השני הוא הגוררת USS Hoga
ששירתה בפועל בפרל הרבור בזמן המתקפה ב-7/12/1941 והשתתפה בפעולות הכיבוי והחילוץ מהאוניות הפגועות ושירתה גם היא שירות ארוך -מ-1941 עד 1994, רובו באזרחות...

המוזיאון נמצא בגדה הנגדית לעיר של נהר ארקנסו וכדי להגיע אליו ברגל, חוצים את הנהר על ה-Junction Bridge - גשר מהמאה ה-19 ששופץ והוסב להולכי רגל בלבד


מעל הגשר יש תצפית למראה כללי של המוזיאון - ה-Razorback עוגנת במים מלפנים ומאחוריה נראה הגשר של ה-Hoga:

ברחבת הכניסה יש אנדרטה ל-52 הצוללות שאבדו במלח"ע II

בכניסה, תצוגה של המדחפים שהוסרו מהצוללת כחלק מתהלך ההשבתה וההכנה לתצוגה

ועוגנים, כולל עוגן מסיירת הטילים הגרעינית "ארקנסו" - המוזיאון מוקדש גם לכלי שייט של צי ארה"ב שנשאו את שם המדינה




מוצג גם תותח 3.5" מהסוג שהוצב על סיפון הצוללת בתחילת שירותה




לאחר תשלום דמי כניסה והמתנה שיאספו מספיק מבקרים, התלווינו למדריכה לסיור בצוללת
להבדיל מצוללות אחרות במוזיאונים שהכניסה אליהן היא במדרגות שנבנו מהסיפון למטה או בדלת שנקרעה בדופן הצוללת God forbid , הכניסה לצוללת הזו היא Down the hatch כמו בצוללת הצהובה של החיפושיות , במקרה הזה נכנסים דרך פתח המילוט בירכתיים יש אל חדר הטורפדו האחורי
בחדר, חוץ מ-4 צינורת טורפדו נמצאים טורפדו רזרביים ומיטות של הצוות - מעליהם, מתחתיהם ואפילו אחת תלויה מהתקרה..., התיקים שתלויים מהמיטות זה כל המקום לאיחסון ציוד אישי שהוקצה למלחים, לפי המדריכה, לא החזיקו אפילו מדים להחלפה...





על תא השירותים המדריכה סיפרה שדרושות 13 פעולות כדי להדיח את האסלה ומי שעושה טעות מקבל את תוכנה לפנים... הוותיקים לא הדריכו את החדשים ונתנו להם ללמוד בדרך הקשה...


המשך יבוא...

כיור רחצה בחדר טורפדו \ מגורי צוות אחורי

טורפדו - מוצגים 2 סוגים - כבר לא זוכר מי זה מי...
טורפדו MK14 (כנראה השחור ?)מונע קיטור שנוצר מתגובה כימית, השאיר שובל בועות שהסגיר את מיקום הצוללת

MK18 מונע חשמלית ולא משאיר עקבות אבל איטי יותר

לירי טורפדו , אחרי הזנת נתוני המטרה באוופן מכאני, היו מציפים את הצינור במים ומשתמשים באויר דחוס לדחוף אותו החוצה ואז ההנעה שלו היתה נכנסת לפעולה. מדחף קטן בחרטום היה צריך לעשות מספר מסויים של סיבובים לפני שהמרעום היה נדרך, הפיצוץ היה ע"י מרעום קרבה שלא היה מוצלח במיוחד והרבה פעמים לא התפוצץ כשהיה צריך כפי שתיאר הרמן ווק ב-"מלחמה וזיכרון" את התסכול כשהטורפדו הגיע למטרה אבל לא התפוצץ.









המדור הבא הוא חדר בקרת תמרון

מתחת לרצפה נמצאים המנועים החשמליים שמניעים את הצוללת - מקבלים מתח ממנועי הדיזל בשיוט ומהמצברים בצלילה

הרבה שעונים, מתגים וידיות... מחדר זה שולטים על העברת הכוח למנועים, מה שקובע את מהירות וכיוון התנועה.







ידיות שליטה על מנועים וטעינת מצברים - כח וכיוון

מחכה לחלק הבא! אני במקרה בדיוק קורא את "מלחמה וזכרון", והתמונות מתקשרות ישר לזה. מעניין לראות את המי"ק, הסונאר, שולחן השרטוט שעליו היו מחשבים פתרונות ירי לטורפדו...

הגשר והסונאר לא נגישים למבקרים ושולחן המפות מכוסה כך שלא רואים הרבה אבל יש דברים אחרים לא פחות מעניינים

הוראות החייאה בתורקית מהגלגול האחרון של הצוללת...

כנראה חיבורים בין הגנרטורים של המנועים למצברים שהיו מתחת לרצפה - הוצאו כחלק מהשבתת הצוללת כהכנה לתצוגה.

בצוללת 2 חדרי מנועים - יש 3 מנועי דיזל Fairbanks Morse במקור של קטרים - 20 צילינדרים מסודרים 10 למעלה ו-10 למטה עם 2 גלי ארכובה בחדר המנועים האחורי המנועים לא שמישים ואחד מהם חתוך להצגת פרטים









לוחות בקרה של מנועים ומעבר למדור הבא - שימו לב לגודל הפתח



מנוע מספר 1 שעדיין תקין ומורץ מדי פעם לבדיקה

במקור היו 4 מנועים, המנוע הרביעי הוחלף בשדרוג האחרון בגנרטור חירום (400Hz) בתמונה



אינטרקום פנימי - יש כמה כאלו מפוזרים בצוללת, הכתובות באנגלית ותורקית...

מראה כללי - חדר מנועים קדמי - בצד אחד מנוע ובשני הגנרטור

מטהרי מים - בעיקר לקירור המנועים אבל גם לשתייה ורחצה, מלחים התקלחו מכסימום פעמיים בפטרול של 75 יום

לכאורה לא אמור להיות צורך בהתפלת מים לצרכי קירור המנועים. מערכת קירור אמורה להיות סגורה כמו הרדיאטור של רכב - לעתים נדירות מאד אתה צריך להוסיף בו נוזל (אלא אם כן יש נזילה). האמת היא שמעולם לא הקדשתי מחשבה לבעיית סילוק החום של המנועים בצוללת (ואולי בעיית סילוק החום בזמו הנעה מהסוללות היא לא פחות חמורה, כי המנועים מופעלים כאשר הצוללת יכולה לינוק ולפלוט אוויר ודרך זה לסלק חום ואילו הסוללות מופעלות בתנועה בעומק).

סילוק החום מהצוללת נעשה תוך שימוש במי ים. אין מערכת קירור כפי שיש ברכב. מי ים נשאבים מבחוץ, מקררים את המנוע, ונפלטים חזרה החוצה. בעודף החום, משתמשים לצורך חימום במזג אוויר קר, וכן לזיקוק מי ים לצורכי שתיה, בישול ורחצה. דבר דומה ישנו גם בכלי שייט אחרים, מלבד צוללות.

ממה שמצאתי כאן למנועים האלו יש מערכת קירור סגורה שמזרימה מים מתוקים לקירור ומחליף חום שמוזרמים בו מי ים לסילוק החום מה שמונע בניית משקעים במעבר מי הקירור במנוע. מים מטוהרים יכולים לשמש להשלמת חוסרים במי הקירור אבל נראה שמערכת הקירור איננה הצרכן הראשי של מים מטוהרים בצוללת.
מסתבר שגם אמריקאים מנפיצים הנפצות

תא שירותים נוסף וכיורי רחצה במעבר בין חדר המנועים לחדר אוכל



מזווה, מקררים ומקפיא מתחת לרצפת חדר האוכל, אחד הגורמים שהגבילו את משך ההפלגה היתה כמות האוכל שיכלו לקחת, ביציאה להפלגה איחסנו קופסאות שימורים על כל הרצפה ופינו בהדרגה תוך כדי שימוש.

חדר אוכל צוות - שימש גם כמועדון ומקום מפגש למלחים שלא היו בתפקיד


כיורים לשטיפת כלים ואיחסון כלי אוכל





המטבח עצמו - היו בצוללת שני טבחים וקונדיטור, הצוות בחר מה הוא רוצה לאכול והיה אוכל טוב כדי לפצות על תנאי השירות הקשים בצוללת.



חלון הגשה בין המטבח לחדר האוכל

במעבר בין חדרי המנועים לחדר הבקרה נמצא חדר הקשר - מניח שנוקה מכל הדברים ה-"מעניינים" עוד לפני שהצוללת הועברה לטורקים...

מחדר הבקרה נעשתה השליטה על כל הפעולות הקשורות לצלילה וציפה של הצוללת

הפעולות ה-"קרביות" כמו איתור מטרות וחישוב פתרונות עבור הטורפדו נעשו מהגשר שנמצא מעליו וכאמור, בו לא יכולנו לבקר.

סעפות אויר וידיות שליטה - יש הרבה מאוד דברים בצוללת שמופעלים באויר דחוס וכאן השליטה המרכזית

פתק המציין את שירות הצוללת בצי הטורקי

עוד שעוני לחץ ושסתומים

ירידה לחדר הסונאר - שם כמובן לא נתנו לבקר...

בקרת צלילה - שני הגלגלים האדומים שולטים על הכנפונים הקדמיים והאחוריים הפועלים כ-"הגאי עומק" ושולטים על זוות הצלילה, המפעילים צריכים לעבוד בתיאום מלא ביניהם

שני שעוני עומק השמאלי (צהוב) מסומן עד 165 רגל לצלילה במים רדודים, הקטן באמצע מסומן עד 500 רגל שזהו עומק הצלילה המקסימלי המותר

מאחורי הגלגלים נמצאים פלסים פשוטים עם בועת אויר שמראים את זוית הצלילה.

הלוח מצד ימין הוא "עץ חג המולד" נורות באדום מראות פתחים פתוחים ובירוק - סגורים. צלילה יכולה להתבצע רק כשהכל ירוק.
הידיות מתחת ללוח שולטות על ריקון ומילוי מים במיכלי הציפה.

עלייה לגשר - גם שם לצערי לא ביקרנו...

שולחן מפות - מכוסה למרבה הצער..., אמורה להיות בו מפה עם עפרון שמקבל קלט ממערכות הניווט ומתווה את נתיב השיט על המפה. בפתח נמצא מצפן הג'יירו הראשי

מצפן ג'יירו ראשי - שומר על כיוון הצפון האמיתי באמצעות ג'יירו שצף באמבטיה של כספית.

הגלגל באמצע זה הגה (משני להגה הראשי שנמצא בגשר) משמאל לו, צג של הסונר ומימין מצפן משני

מצפן ג'יירו משני

עוד שעונים , ברזים ומפסקים...

יש עניין בהמשך ?

מבחינתי בהחלט כן. אגב, אני לא רואה שום בעיה אמיתית בכך שיאפשרו ביקור בגשר או בסונאר של צוללת משנות הארבעים. זה כמו למנוע ביקור במוסטנג או B-17 כי זה עלול לחשוף משהו על F-35 או B-2.

כפי שכתבתי, עברה שידרוגים משמעותיים ושירתה בצי ארה"ב עד 1970 ומאז ועד 2000 שירתה בצי הטורקי שחבר בנאטו
בכל אופן, נראה לי שאם היה ציוד מסווג בצוללת, הוא הוסר לפני ש-"התאזרחה", לפי ההסבר של המדריכה, לא מבקרים בגשר ובחדר הסונאר בגלל סיכון למבקרים - מקומות קטנים וצפופים שהעליה והירידה אליהם בסולמות אנכיים לחלוטין.

בכניסה למדור, ארון נשק, נראה שניסו לייצג נשק מכל התקופות בשירות - טומיגן ממלח"ע II, אקדח M9 מודרני, מי מזהה את הנשק דמוי ה-AK משמאל למטה ?

החדר של ה-Yeoman - פקיד הצוללת שניהל את כל הרישומים והתיוקים.

חדר הקפטן - היחיד בצוללת שיש לו קצת פרטיות. על הקיר מאחור שעונים שמראים את מצב הצוללת כדי שיהיה מעודכן תמיד...



חדר אוכל קצינים - שימש גם כמועדון ומקום מפגש.



חדר קצינים - בניגוד למלחים הפשוטים, יש קצת יותר מקום (מיטות פרטיות ?) ואפילו ארונות...



מטבחון קצינים - שימש להכנת קפה וטוסטים, שאר האוכל הוכן במטבח המרכזי והוגש בחדר האוכל.

מראה כללי - מסדרון מגורי קצינים

שירותים ומקלחת במגורי קצינים

ותודה על הסיור הווירטואלי המעניין הזה.

מצטרף לתודות

עכשיו אני רואה שמאחורי הטומי מתחבא M16 עם מתפסי "בורקס" ויש עוד עוד נשק לא ברור שמתחבא מאחורי הקלשניקוב
חבל שלא היה לי יותר זמן בסיור...

הגענו למדור הקדמי ביותר- חדר הטורפדו הקדמי
בחדר זה 6 צינורות טורפדו (רואים בבירור רק את ה-2 העליונים) וכן טורפדו רזרביים ומיטות למלחים.
בצינור הימני העליון טעון טורפדו MK48 מודרני עם הנחיה אקטיבית, בצינור השמאלי נמצאת עגלה ששימשה לתנועה בתוך הצינורות לצורך תחזוקה.
מהמדור הזה עלינו חזרה לסיפון - במעלה הסולם ודרך הפתח הצר, הפעם התארגנתי מראש עם התרמיל מלפנים ועברתי בקלות...



גשר הצוללת והגשרים על נהר ארקנזס...

הצוללת כפי שנראתה במלחמת העולם השנייה - בתצורה שדומה למה שמתואר בספר ובסדרת הטלויזיה.

הצוללת אחרי השדרוג הראשון

תם ולא נשלם - יש גם תמונות מה-USS Hoga וקצת ממוצגים במוזיאון, אעלה בהמשך.

ההתחלה:



המקור:





הסוף:


המקור:

ירכתי הצוללת, הפתח דרכו נכנסנו ומגלשה לטעינת טורפדו



חרטום הצוללת - הפתח דרכו יצאנו, מצוף חירום וסנפירים במצב מקופל

מהמדריכה הבנתי (אולי לא נכון) שהמנועים הם במקור מנועי קטרים
כשחיפשתי מידע אודות שיטת הקירור,התברר לי שחברת Fairbanks Morse אכן מייצרת מנועי קטרים (שגם הם דיזל גנרטורים שמניעים מנועים חשמליים) אבל המנועים של הצוללות תוכננו ונבנו מלכתחילה כמנועים ימיים ולא הוסבו ממנועי קטרים...

מה שמעניין (ובעיני מפתיע, במידה מסויימת) הוא שהמשמעות היא שיש צנרת מים שנכנסת/יוצאת לגוף הלחץ של הצוללת - נקודת תורפה הנדסית ומבצעית משמעותית למדי, לכאורה. כמובן, יעילות הקירור תהיה שונה מאד במים צפוניים שקרובים לאפס מעלות לעומת מים טרופיים שיכולים לעבור את שלושים מעלות צלזיוס.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ninesouls מה שמעניין (ובעיני מפתיע, במידה מסויימת) הוא שהמשמעות היא שיש צנרת מים שנכנסת/יוצאת לגוף הלחץ של הצוללת - נקודת תורפה הנדסית ומבצעית משמעותית למדי, לכאורה. לא בדיוק. עמידתו של גוף גלילי בלחץ עומדת ביחס הפוך לרדיוס שלו. זה אומר שהצינור הרבה יותר עמיד מאשר גוף הצוללת. את נקודת החיבור שביניהם מחזקים בהתאם. למעשה, גוף הלחץ של הצוללת נחדר במקומות רבים: פתחי כניסה, פתחי מילוט, צינורות טורפדו, משגרי טילים, משגרי אמצעי הטעיה, פריסקופים ואנטנות. כמובן, יעילות הקירור תהיה שונה מאד במים צפוניים שקרובים לאפס מעלות לעומת מים טרופיים שיכולים לעבור את שלושים מעלות צלזיוס. תיאורטית - נכון. למעשה - לא. ראשית - אנחנו מדברים על מנוע בטמפרטורה של מעל 150 מעלות צלסיוס, כך שהבדל הטמפרטורות לעומת מי ים, עדיין מספיק, גם במים טרופיים. שנית - את יעילות הקירור, כפונקציה דינמית של הבדלי הטמפרטורות ו/או קצב פעולת המנוע, ניתן לווסת בקלות ע"י וויסות קצב זרימת המים. החישוב כאן הוא פשוט, היות וכמות מי הים אינה מוגבלת. זה מעגל פתוח.

ודאי שהצינור עצמו עמיד. אבל נקודת החיבור היא, בהגדרה, נקודת תורפה; ברור שהיא מחוזקת כך שתעמוד בלחצים הדרושים, אבל זו עוד נקודה של מיקוד עומסים שצריכה לעמוד בעייפות חומר מצטברת אחרי מחזורים רבים של עליית/ירידת לחץ, עוד אטמים, עוד נטל של תחזוקה - ובמצב שבו, נניח, פצצת עומק מתפוצצת ליד הצוללת, ברור שזו נקודה שחשופה יותר לנזק (גל לחץ יכול לעבור דרך הצינור אל תוך הגוף). כמובן, לא רק נקודת החיבור לגוף צריכה לעמוד בלחצים אלא כל מה שאחריה - הצנרת המסועפת של מחליף החום, משאבות, שסתומים וכו'.

לגבי אלמנטים אחרים שחודרים את גוף הלחץ, זה כמובן נכון - אבל רובם לא נפתחים לים בשגרה כשהצוללת בעומק ולא מעבירים מים בלחץ הגבוה של הים לתוך גוף הצוללת. אבל אולי אני לא מדייק, כי קירור המנועים מתבצע רק כאשר הצוללת ממילא בעומק שינור ולכן יש פתחים אחרים פעילים (וממילא הלחץ נמוך, יחסית, בעומק הזה). אם מערכת הקירור לא מופעלת בעת צלילת עומק זה משאיר רק את שאלת פליטת החום מהסוללות וממערכת ההנעה, וכמובן יתר מערכות קיום החיים והלחימה.

וכנראה שהפיתרון הטוב ביותר הוא שימוש במי הים שנמצאים בשפע
שכחת את צינורות הטורפדו שמוצפים ומתרוקנים בזמן השימוש בהם - וזה יכול לקרות בעומקים גדולים יותר מעומק שינור.
בנוסף יש לצוללות האלו גם מיזוג אויר וגם הוא דורש הרחקה של חום , מעניין איך עשו את זה.

עוד דבר שגיליתי לגבי המנועים במסגרת החפירות הוא שיש לו 2 בוכנות מנוגדות בתוך צילינדר אחד ושני גלי ארכובה - תחתון ועליון, הפוך ממה שחשבתי (האמת שרואים בשרטוט שנמצא מעל המנוע בצוללת אבל לא שמתי לב עד עכשיו...
פרטים על המנוע כאן
מסתבר שניסו להשתמש במנועים האלו לקטרים וזה לא היה מוצלח בגלל בעיות של התחממות ושל גישה לצורך תחזוקה...