 |
02-03-2025, 17:40
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 12.05.05
הודעות: 2,959
|
|
הבעיה העיקרית היתה, שבצבא ובמערכת הפוליטית העדיפו לחשוב שגם האויב מתקדם להי-טק. שכבר לא בא להם מלחמה.
שזה הכל הצגה עסקית, וגם אצלם מתעסקים בלחפש לחיות מושחת וטוב.
מלחמה היא קודם כל אנשים.
חמת זעם, ידיים, כלים מאולתרים, נשק קר, נשק חם, קבוצות, יחידות, מכשירים, כלי רכב, אלקטרוניקה,
מחשוב, טילים, סייבר.
מי שמזניח את הבסיס, יחטוף קודם כל ברמה הבסיסית.
הערבים מייצרים נגדנו פיגועי סכינים, אבנים ודריסה. זה שיש מפקדים בצה"ל שקיבלו משכורת והתנהגו
כאילו צה"ל יכול להתמקד בלחימה נגד חוליות מחבלים, כאילו הצבא הגדול יכול להסתפק בלהיות מוכן
ללוחמה בטרור, ואפשר להזניח את העבודה הצבאית הבסיסית, זה שורש הבעיה.
בשביל מה הצבא מחזיק אוגדת טנקים עם תותחים עם פגזים חודרי שריון?!
בשביל מה יש מטוסי קרב?
למה יש פלוגות, גדודים, חטיבות ואוגדות?!
כי הצבא נועד לבלום ואז לנצח אירועים בגודל מלחמת העצמאות ומלחמת יום כיפור.
ומה אמור להיות תלוי (או מקועקע, מצידי) אצל כל מפקד, מרמת מ"כ ועד שר בטחון?
"אם אתה והמסגרת שלך מאומנים ומיומנים למלחמה גדולה ונוראה כמו 48' או 73'
אבל בינתיים אין אירועים כאלה, אז ניתן להיעזר בצבא על מנת לטפל גם באירועי מחבלים".
כתבו ואמרו לפני, גדולים וטובים ממני, לפני מעל עשור - המהלך המערכתי הגדול שעלינו
לחשוש מפניו הוא שארגוני טרור יצליחו לעוות את צה"ל כצבא לרדת מכשירות למלחמה
ולהתנוון לכשירות לטיפול באירועי מחבלים בודדים.
והנה זה קרה והתפוצץ עלינו. הצבא היהודי, קלקל וניוון ודפק את עצמו עד כדי כך,
שברמה של אלופי משנה ועד שר בטחון וראש ממשלה, כולם חיו בסדר עם זה שבזמן שיודעים
ורואים שיש אלפי מחבלים מעבר לגדר,
כותבים ומכריזים ומתכוננים לזה שהתרחיש הגדול הוא 70 מחבלים תוקפים ממספר מקומות שונים.
הבסיס של מלחמה, אפילו של לחימת פרט, הוא "מה האויב יכול".
לזה אמור הכח הלוחם להתכונן.
החלק הלא לוחם של הצבא, יכול להגדיר בתוכו איזה מסגרת שתעסוק ב"מה אנחנו חושבים שהאויב מתכוון".
החלק הלוחם והמפקד של הצבא חייב למדוד את עצמו ביחס ל"מה האויב יכול".
יש 30,000 אנשי חמא"ס? יש 9,000 אנשי ג'יהאד? יש 1.9 מליון אנשים בעזה והם בחרו חמא"ס?
מה עושים אם כולם מניפים מקלות, אבנים וכלי נשק וצועדים אל הגדר.
בעוד רבע שעה.
למה?
כי הם שם.
כי לפני ששת הימים, בתקופת ההמתנה, יהודים בגליל שמעו ערבים מהגליל שאמרו להם- "נרצח אתכם וניקח את בנותיכם ונאנוס את נשותיכם ונשרוף את בתיכם".
כי ב- 48' היה טבח שיירת הע"ח.
כי תרפ"ט.
כי תרפ"א.
יש עוד מספיק, עוד יותר מדי.
אם הצד השני פועל ועושה, הצבא היורה חייב להתאמן לפי זה, ואז להניח שיש עוד שאנחנו לא יודעים,
ולהתאמן גם לפי זה.
אם יש שיגורי רקטות לים, ומישהו מהצבא אומר "זה בסדר, הם רק מתאמנים" אז זה לא צבא.
זה מקום עבודה לא כל כך נוח.
צבא זה לא כיף.
מלחמה זה זוועה.
לכן חלק מסוים מהחברה חייב להיות עסוק מאוד בלהיות מוכן למלחמה קשה, רעה, כזו שבה האויב
רוצה להכחיד אותנו.
במיוחד אם האויב אומר את זה, כותב את זה, מסריט את זה.
רבים אצלנו קלטו את נאום חודייביה של ערפאת.
ורבים לא פחות התעקשו להלביש על זה פרשנות שלנו,
כאילו האויב לא התכוון לדבריו.
ואידך זיל גמור
כאב אין סופי.
_____________________________________
אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)
"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
