במלחמות האחרונות, בין ארמניה ואזרביגן ובין רוסיה ואוקראינה, ראינו את כלי הנשק האחרונים בזירות הלחימה והם הכטמ"מים. כלי טיס זה שהיה פעם צעצוע הפך לכלי לחימה מסוכן, רוסיה בעזרת איראן מפעילה הרבה כטמ"מים ועושה בהם שימוש מאסיבי בלחימה כנגד אוקראינה שגם היא מצידה מפעילה כטמ"מים דומים, וראינו כבר לחימה של כטמ"מי יירוט שמתאבדים על חימושים תוקפים. עכשיו שסין נכנסת לנישה הזו, וגם טורקיה שעשתה עיסקה עם מצרים, המחיר יוזל, הכמויות יגדלו וכל ארגוני הטרור יחזיקו בנשק הזה, וכמו שישראל למדה להגן על הטנקים כנגד טילי נ"ט, אז הגיע הזמן להתעורר ולמצוא את הדרך להגן על הרכבים שלנו כנגד הצרה הזו.
לאחרונה נראו תמונות של מרכבות עם "מגן לצריח" שאמור לעצור רימונים שמוטלים על הרכבים שלנו. הרעיון נכון אבל כל הגנה בסוף תחדר, לכן הפיתרון חייב לכלול את השמדת הכטמ"מים.
זאת אפשר לעשות ע"י התקנת תותחי נ"מ מדגם גאטלינג בקוטר 25 מ"מ על צריח הטנק.
ממלחמות אלו שעדיין לא הסתיימו ישנם מספר לקחים ופעולות שישראל צריכה לבצע על מנת להימנע מהבעיות כפי שהתגלו בלחימה עם החמאס ובעיקר במלחמה בין רוסיה ואוקרינה.
בעיה ראשונה: קשקשת, דובר צה"ל מודיע שנפגעו הרבה טנקים והם לא כשרים לשירות. (7.14.24) 9 חודשים מפרוץ המלחמה, צה"ל מודה במסמך רשמי: "חסרים לנו טנקים רבים שנפגעו במלחמה ונמצאים בחוסר כשירות, הכוונה היא שחסר חלקי חילוף ולכן חלק מהטנקים לא כשרים למלחמה, יש מחסור בתחמושת לטנקים, ואין תכנית לקבל טנקים נוספים לחיל השריון. לכן נקיים פיילוט התנסות ללוחמות מתמרנות בשריון רק מנובמבר 2025". כל הפרטים ב-ינט. כתבה של יואב זיתון. למה כתבו את כל זה, ומי אישר את זה. איך הגענו למצב הזה לאלוהים פיתרונים, אבל צריך לחקור, לקבל תשובות ולהעמיד לדין.
הסיבות לבעיה הזו היא סיפור אחד ומה שצריך לעשות זה סיפור שני, מה שבטוח שזו בעיה רצינית וצה"ל צריך לעשות רכישה מאסיבית של טנקים, נגמ"שים, ארטילריה ועוד כלי נשק, ויש 2 מדינות שיכולות ביחד לספק לנו את מה שאנו צריכים ואלו הן ארה"ב וסין.
אני יודע שסין זו בעיה מפני שסין בצד של ה"רעים" ואנחנו צריכים לקנות הכל מארה"ב, אבל מה לעשות וממשל ביידן לא רוצה למכור לנו את הציוד שאנו רוצים אלא מה שהם בבית הלבן רוצים. ואם קמילה האריס תגיעה לשלטון, ואולי ל-8 שנים, זה יהיה סופה של ארה"ב כמו שאנו מכירים. לכן קיומנו צריך להיות תלוי אך ורק בעוצמתנו הצבאית, וזו עוד סיבה שיש צורך דחוף להפוך את סין לספק נשק לישראל ואולי לייצר עבורנו את ה"איתן", "הנמר", את הטנק הקל שנקרא "סברה", את הצריחים לרכבי הלחימה ועוד, בקשה דומה נגיש גם לארה"ב ונראה מה יקרה.
בנוסף לכלי נשק החדשים אפשר לרכוש גם כלי נשק ישנים ולשדרג אותם, ולסין יש הרבה מה להציע במיוחד בכמויות, במחירים, ובמהירות האספקה. אם זה מה שיקרה יתכן שיחסינו עם איראן ישתפרו ואם רק זה יקרה דיינו. בנוסף יש לנו 200 מיליארד דולר ביתרות שלנו, ויש לנו מה לדבר עם סין. אבל הנקודה החשובה ביותר היא להתחיל לייצר בתעשיות הביטחוניות שלנו את כל הציוד שאנו צריכים ויש לנו את הכסף עבור זה. בפרק הזה ובפרקים הבאים נבהיר את השידרוג במבנה השריון, את השידרוג לטנקי המרכבה ולשאר המרכיבים בחטיבת השריון.
והסעיף הראשון הוא: מבנה חדש לחטיבת השריון.
אחד מהלקחים מהמלחמה עם החמאס היא שאנו צריכים הרבה יותר חטיבות שריון בחיל היבשה, וזאת לא בגלל החמאס או חיזבאללה אלא בגלל האפשרות למלחמה איזורית עם כל האוייבים שלנו באיזור בו זמנית, וכוחו של האוייב הוא חיבור של כל היכולות התאורתיות שלהם ביחד.
כנגד האיום הזה אנו צריכים לבנות את חיל היבשה, והדרך להשיג זאת היא ע"י יצירת מבנה חדש לחטיבות השריון, ולבצע רכישות ושידרוגים בהתאם.
חטיבת שריון ישראלית צריכה להיות בנוייה על 4 רגליים והם:
1. רגל ראשונה בנוייה על טנקי "מרכבה" וטנקי "אמ-1" אמריקאיים ישנים שישודרגו ל”טנקי לחימה" ע"י ארה"ב וישראל.
2. רגל שנייה בנוייה על טנקים סיניים חדשים מדגם "וי.טי-4", ובנוסף טנקי "סימן 96" ישנים שישודרגו לטנקי לחימה. כל קניית נשק מסין זו בעיה וזה עדיין בסימן שאלה, ומותנה בתוצאות הבחירות בנובמבר בארה"ב והאם ארה"ב יכולה לייצר עבורנו את פרטי הציוד שאנו צריכים במחיר סביר ובכמות גדולה ולא להיות תלויים בקפריזות של הבית הלבן.
3. רגל שלישית בנוייה ממערך גדול של מסק"רים שנקנה בארה"ב ובכל מקום שנוכל. אפילו שאנו לא רוצים לעשות זאת, אבל אם לא תהיה לנו ברירה, זה מה שנעשה בפרט אם המשטר הדמוקרטי פרוגרסיבי ישאר בשלטון.
4. רגל רביעית בנוייה על מערך ארטילרי שכולל:
1. מרגמות מתנייעות בקוטר 120 מ"מ שנקראות "קרוס-בו" שמיוצרות ע"י אלביט ולהם טווח של 10 ק"מ, עם פצמ"רים חכמים הטווח יגדל ל-15 ק"מ ויותר. בצריחי המרגמות נתקין 2 קנים כך שיביאו להכפלת קצב האש שיגיעו ל-20 פצמ"רים לדקה. את הרכב שנושא את המרגמות החדשות הייתי רוכש בסין וזה הנגמ"ש הזחלילי "וי.אנ-17".
2. תומ"תים סיניים בקוטר 122 מ"מ ולהם טווח של כ-20 ק"מ עם פגזים סטנדרטים, ועם תחמושת חכמה ומאיץ רקטי כ-30 ק"מ.
3. תומ"תים ישראלים בקוטר 155 מ"מ שנקראים "סיגמה".
המרגמות והתומ"תים בקוטר 122 מ"מ יהיו ברמת הגדוד ותותחי "סיגמה" יהיו ברמת החטיבה.
4. מטל"רים ישראלים שנקראים "אקולר" ומיוצרים ע"י אלביט מערכות ולהם 2 סוגי מטל"רים: אחד בקוטר 122 מ"מ והשני בקוטר 160 מ"מ. לשני סוגי הרקטות טווח של 40 ק"מ, רש"ק במשקל 20 ו- 35 ק"ג בהתאמה, הם מותקנים על משאית מרצדס ב-2 פודים של 13רקטות בכל אחד עבור ה-160 מ"מ, וב-2 פודים של 18 רקטות בכל אחד עבור רקטות 122מ"מ שצהל קורא להם "רומח" ורכש כמות מסויימת. לשני סוגי הרקטות דיוק רב.
אפשרות נוספת, על רכב מרצדס ניתן להתקין שני פודים שונים: אחד ל-160 מ"מ והשני ל-122 מ"מ. כך שבמקום 2-3 מטל"רים ניתן להשתמש במשגר אחד שיתאים לשניהם.
5. טילי נ"ט עם טווח של 11 ק"מ שמיוצרים ע"י רפא"ל ונקראים "ספייק ארוך טווח-2" ויש גם את טילי "התמוז" לטווח כפול ומשולש.
6. חימושים משוטטים של "יוויזן" לטווח של 60 ק"מ שנקראים "הירו-120", ויש חימושים שנקראים "הירו-400" עם טווח כפול וגם לטווחים של 200 ק"מ.
7. רכבים נושאי תותחי נ"מ וטילי נ"מ להגן על גדודי השריון. דוגמה למערכת נ"מ הוא "המחבט" שהיה לנו פעם ומישהוא חשב שלא צריך יותר, כיום אין ספק שהוא טעה בגדול. וכעת צריך רכב שנושא 2 תותחי גאטלינג בקוטר 25 מ"מ וקצב אש משולב של 5,000 פגזים לדקה, ושני משגרים לטילי נ"מ מדגם "סטינגר", וזה לרמת הגדוד ומערכות נ"מ מדגם "ספיידר" לרמת החטיבה.
8. חיל השריון צריך לעבור שידרוגים לא רק במערכות הנשק שלו, אלא גם במבנה שלו וגם בהבנה שלו את הלחימה בעתיד. הטנק לא יכול להילחם לבדו, הוא לא יכול להילחם בכטמ"מים, הוא לא יכול להילחם כנגד ציידי טנקים שחמושים ברקטות וטילי נ"ט, הוא לא יכול להילחם בשטח בנוי ועוד. לכן הוא צריך לעבור מקצה שידרוגים, ומבנה חטיבת השריון צריך לשקף את התמורות שחלו בשדה הקרב. רק שיתוף פעולה של כל הכוחות שישלימו את יכולות הטנק, יאפשרו לחטיבות השריון להישאר רלוונטיות בשדה הקרב. כרגע האיום העיקרי על השריון שלנו הם כטמ"מים למיניהם.
לדעתי חטיבת שריון חדשה ומשולבת, צריכה לכלול את היחידות העיקריות הבאות והם:
1. גדוד אחד של טנקים.
2. 2 גדודי טנקים ישנים שישודרגו לטנקי לחימה.
3. 2 גדודי חרמ"ש על נגמ"שים סיניים מדגם וי.אנ-17 ו-וי.אנ-20. לדאבוני נגמ"שים חדשים בארה"ב לא נראה לפני סוף שנות העשרים, אלא אם הם ייצרו עבורנו את הנגמ"שים שלנו מדגם "איתן", "נמר" ואת הטנק הקל "סברה".
4. כח של הנדסה קרבית.
5. גדוד ארטילרי.
6. גדוד נ"מ.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי rrhaddas שמתחילה ב "שידרוג חיל היבשה- "הקדמה""
אם כי הלחימה בעזה לא הסתיימה עדיין, אבל היא כנראה יורדת לעצימות נמוכה והגיע הזמן
להחליט מה צריך לעשות בהמשך הדרך.
אחת המסקנות של המומחים לגבי המלחמה הנוכחית, מעלה את הצורך להגדיל את הצבא
הישראלי ובעיקר את חיל היבשה, לרמה שתאפשר לנו לנהל מלחמה איזורית ולא רק לחימה
כנגד החמאס או חיזבאללה.
למסקנה הזו צריך היה להגיע כבר לפני 10 שנים ואפשר רק להצטער שלא עשינו זאת ושמענו
לכל החרשים והעיוורים שמנהיגים אותנו עשרות שנים ומספרים לנו שכולם מורתעים ואין שום
בעיה באופק. איך זה שכולם נרדמו למעט האלוף בריק, (שצריך היה להיות רב-אלוף), ואת כל
זה צריך לעשות עכשיו לפני שבעיות דומות או אחרות מפתיעות אותנו.
הדרך להגדיל את העוצמה של חיל היבשה מחייבת להגדיל ולשדרג את חיל השריון, ומיכוון
שאנו לא מסוגלים לייצר כמות מספקת של טנקים עם זמן אספקה מהיר, צריך לרכוש ולשדרג
טנקים ישנים. למזלנו, אם כי זה עוד לא ברור, לארה"ב יש במחסנים 3,300 טנקי אמ-1 ישנים
עם צריח שנושא תותח 105 מ"מ וסביר להניח שגם מערכות אלקטרואופטיקה ישנות. ישראל
צריכה לרכוש את כולם, לשדרג אותם לטנקי לחימה בארה"ב ובישראל, וזו עיסקה טובה יותר
מאשר לתת אותם בחינם לאוקראינה. אני מקווה שאפשר יהיה לעשות זאת מהר ובזול אם כי
יש בעיות פולטיות גדולות בדרך. בכל חטיבת שריון יהיו: גדוד טנקים אחד ו-2 גדודים של טנקי
לחימה, וכך לשלש את מספר חטיבות השריון ולשדרג את יכולתם.
תמונה מס'-1 הטנק אמ-1 דגם ישן.
שידרוג טנקי "אמ-1" לטנקי לחימה.
והיה ונרכוש את טנקי ה-אמ-1 הישנים של ארה"ב, (תמונה מס'-1) נעביר אותם בדיקות יסודיות, על מנת לתקן את כל כל מה שנדרש לתקן ולהחליף את מה שנדרש להחליף, אבל ללא הצריח שיוחלף מאוחר יותר, ולאחר מכן נעביר אותם למסלול שידרוגים שכולל את:
א. הסרת הצריח מטנקים אלו, פעולה זו תקטין את משקל טנקי הלחימה בכ-15 טון ותשפר
בצורה ניכרת את כושר הניידות של טנקים אלו.
ב. בחזית הטנק נתקין "קפסולה" (מקום ישיבה) ל-3 אנשי צוות, ומאחורי הקפסולה נתקין קיר
הפרדה משוריין שיגן על אנשי הצוות מקרוסלת הפגזים שמאחוריהם.
ג. נתקין במקום הצריח הישן צריח שונה (תמונה מס'-2) ונעשה בו מספר שידרוגים והם:
תמונה מס'-2 צריח לתותח 57 מ"מ+כלי נשק נוספים.
1. בצריח זה מותקן תותח בקוטר 57 מ"מ ובכל אחד מקצוות הצריח מותקן פוד (מיכל תחמושת)
שבו יותקן תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ ותחמושת לתותח. לתותח זה 2 קצבי אש: נמוך של
750 פגזים לדקה וגבוה 1,500 פגזים לדקה. (לתותח אחד) את 2 הפודים נתקין מעבר לרוחב
הטנק כך שהפוד יוכל להגביה את הקנה ולירות כנגד מעופפי אוייב אם יתקפו את הטנק.
(תמונה מס'-3) לזכור שעל כל אחד מהצריחים נתקין גגון שיפעל כנגד הכטמ"מים ואם רוצים
לירות מעבר לגגון צריך להתקין את תותחי/מקלעי הנ"מ מעבר לרוחב הטנק. בנוסף צריך לאפשר לתותח ה-20 מ"מ לא רק לירות ישר אלא גם לירות לצדדים בדומה לתותח ה-20 מ"מ שמותקן
באף של מסק"ר.
תמונה מס'-3 תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ.
2. אפשרות נוספת היא להתקין במקום תותחי 20 מ"מ, מק"כי גאטלינג בקוטר "0.5 עם 2 קצבי
אש: קצב אש נמוך של 1,000 כדור לדקה וקצב אש גבוה של 2,000 כדור לדקה. (תמונה מס'-4)
תמונה מס'-4 מק"כ גאטלינג בקוטר "0.5 עם-2 קצבי אש: נמוך עם קצב של 1,000
כדורים לדקה וגבוה קצב אש גבוה של 2,000 כדורים בדקה.
3. על גג הצריח נתקין מקלע בקוטר "0.338. למקלע זה קצב אש של 500 כדורים לדקה וטווח
של 1,700 מטר. יתרונו, אם הטנק נפגע, הצוות יצא עם המקלע, עם מק"כ זה יהיה יותר קשה.
(תמונה מס'-5)
תמונה מס'-5 מקלע בקוטר "0.338 או מקלע גאטלינג למטה.
תמונה מס'-6 מקלע גאטלינג בקוטר "0.338 וקצב אש של 2,500 כדורים לדקה,
וטווח מעשי של 1,700 מטר.
תמונה מס'-7 משגר לרקטות 70 מ"מ.
4. בצד אחד בצמוד לפוד נתקין משגר לרקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ, ובצמוד לפוד השני נתקין משגר לרקטות תרמובאריות בקוטר 90 מ"מ. (תמונה מס'-7) הייתי מנסה לייצר משגר חדש
שיכיל גם את רקטות ה-70 מ"מ, גם את רקטות ה-90 מ"מ, ואם נצליח להתקין במשגר "החדש"
גם את טילי ה"סטינגר" בקליבר 70 מ"מ זה יהיה נהדר. הקוטר של ה"סטינגר" הוא 70 מ"מ.
5. נחליף את 2 המקלעים מעל הפודים, ב-2 מערכות ירוט כנגד טילי נ"ט של האוייב שנקראת
"חץ זוהר". (תמונה מס-8)
תמונה מס'-8 עמדת יירוט לטילי נ"ט שנקראת "חץ זוהר".
עמדה זו הינה דגם משופר של עמדת "אגרוף הברזל" וזאת נעשה ע"י הוספת מקלע במקביל לעמדת היירוט, בקוטר "0.338, (תמונה מס'-6) כך שניתן לפגוע באדם או בצוות שמשגר את האיום ע"י
מקלע הגאטלינג ובו זמנית לשגר מיירט להשמיד את האיום עצמו. בנוסף יש בעמדה זו גם מערכת יירוט רכה שתנסה להסיט את הטיל או הרקטה ממסלולה ע"י מערכת לייזר. עמדה זו תופעל ע"י
בינה מלאכותית שתפעיל את מערכת היירוט באופן אוטומטי וללא מגע יד אדם כנגד כל גורם שינסה לפגוע ברכב.
6. את עמדת המפקד בצד ימין של הצריח נבטל, ונתקין מעל התותח את מערכת הראייה של המפקד ויחד איתה עמדת ירי למקל"ר בקוטר 25 מ"מ ומקלע בקוטר "0.338, או להתקין מקלע גאטלינג עם 5 קנים וקצב אש של 2,500 כדור בדקה.
תמונה מס'-9 עמדת מקל"ר 25 מ"מ.
מספר חטיבות השריון שהייתי רוצה לראות בצה"ל, יהיו בהתאם לכמות טנקי המרכבה שיש
בצה"ל לפחות בשלב הזה, לדוגמה, אם יש לנו 1,000 טנקים מדגם מרכבה 3 ו-4 שמישים
ומוכנים למלחמה, נחלק את המספר ב-40 (שזהו מספר טנקי המרכבה בגדוד) ונקבל 25 וזה
היה מספר חטיבות המרכבה בשריון. לכל חטיבת מרכבה נצרף 2 גדודים עם כ-70 טנקי לחימה, כך שבכל חטיבת שריון יהיו 110 טנקים.
אני מקווה שלא יהיו בעיות עם האמריקאיים ונוכל לקבל מהם במהירות את טנקי האמ-1, כאשר השידרוגים יעשו בחלקם בארצות הברית וחלקם בישראל.
אם נקבל את כל טנקי האמ-1בארה"ב, נשדרג אותם (3,300 טנקי אמ-1) ונצרף כ-1750 טנקי לחימה משודרגים לחטיבות המרכבה, (70 כפול 25) ועדיין ישארו בידנו כ-1,550 טנקי לחימה, ונוכל להקים עוד 14 חטיבות של טנקי לחימה. אם נרצה כמות גדולה יותר של חטיבות שריון,
נצטרך להקים את "הרגל השנייה" שתהיה בנוייה על טנקים סיניים מדגם "וי.טי.-4" וטנקי לחימה מדגם "סימן 96" שנשדרג אותם בדומה לטנקים האמריקיים מדגם "אמ-1".
אבל אני חושש שבגלל בעיות עם הממשל הפרוגרסיבי בארה"ב זה לא יהיה קל ועלול לעלות לנו ביוקר לא רק מבחינת כסף, ואם הממשל של קמילה האריס ימשיך לעוד 4 שנים, הסכנה היא לא רק אמברגו על נשק ודברים מסוג זה, אלא שלאורך הזמן הדור הזה של הצעירים שיוצאים להפגנות בעד החמאס, ועם הסיסמא "מהנהר ועד לים", יגיעו לממשל, והבעיות לישראל יגברו. צריך כבר עכשיו להתארגן להילחם בזה ע"י מערכת הסברה הרבה יותר טובה ואני מעלה קישור לבחורה ישראלית עם 400,000 עוקבים, מאד מעניינת שעושה הסברה לישראל טוב יותר מכל דוברי הממשלה ביחד. שמה הוא "אלה קינן" ולמטה קישור לבלוג שלה:
ובחורה נוספת שנקראת דר' עינת וילף שכתבה ספר לאחרונה ובו היא מבהירה את המחשבה
של הערבים. הספר מאד מעניין ורצוי שכל העם שלנו, ובעיקר אלו בממשלה שיודעים הכל ילמדו ממנה, היא הייתה פעם חברת כנסת מטעם מפלגת העבודה, היא כתבה ספר שנקרא "מלחמת זכות השיבה" והוא חובה לתכנית הלימודים בבתי הספר, וקריאת חובה לאנשי ממשל בארץ,
וכמובן לתת לה תפקיד מתאים לידע שלה בנושאים אלו במשרד החוץ שלנו.
קישור לראיון עם דר. עינת וילף.
לאור המצב עם ארה"ב שרוצה יחד עם בריטניה להכיר במדינת חמאסטיין, הייתי מתחיל לבדוק
עם הסינים לגבי טנקי סימן 96 וטנקי וי.טי-4 ואם לא נעשה מלחמת עולם עם ארה"ב אזי כדאי לרכוש 1,000 טנקים סימן 96אי ו-וי.טי-4 ולעשות בהם שידרוגים בדומה למה שעשינו בצהל לטנקי המרכבה. קישור ותמונה לטנק הסיני סימן 96 למטה:
לזכור שאני מעוניין רק בתובה ואת הצריח אפשר להתקין על מכולות ונפזר אותם לאורך הגבולות, גם אם ללא התותח אבל לפחות עם מקלעים, מק"כים, תותחי 20 מ"מ וטילי נ"ט, והכל בהתאם למיקומם בשטח.
תמונה מס'-10 הטנק הסיני סימן 96.
אפשרות נוספת הוא הטנק הסיני וי.טי-4 שנראה בתמונה מס'-11 למטה. על הטנק הזה ראה קישור למטה:
הטנק שוקל 52 טון יש לו מנוע בן 1,300 כ"ס שיקנה לטנק יחס של 25 כ"ס לכל טון משקל, קיימת אופציה נוספת והיא להחליף למנוע בן 1,500 כ"ס ויחס של 28 כ"ס לכל טון משקל.
יש לו מהירות של 70 קמ"ש וטווח של 500 ק"מ. המיגון של הטנק בנוי ממיגון פסיבי ומיגון ריאקטיבי מסביב לטנק ולצריח. הוא נושא תותח בקוטר 125 מ"מ, מקלע מקביל בקליבר של 7.62 מ"מ ומק"כ גאטלינג בקוטר "0.5 למפקד.
אני מקווה שעם כניסת ה"סיגמה" לשירות לא יוציאו את התומ"תים הישנים יותר, אלא יעבירו אותם ליחידות שריון והם יעזרו לנו בלחימה מול מערך הבטון של המבנים ברצועה. ישנה כעת משלחת ישראלית בארה"ב לדבר על קניות רציניות של חימוש, שהמטרה היא לעמוד בפני מלחמה איזורית, שזה אומר לחימה עם כל המדינות באיזור ביחד, היינו צריכים להתכונן לזה כבר לפני
שני עשורים.
כרגיל מטוסי הקרב יהיו החלק הכבד ברכישות כאשר האמריקאיים מעדיפים לראות מטוסים כפי שהם רוצים ולא את מה שאנו צריכים. אם אני הייתי צריך להרכיב רשימה, אזי אני רוצה 2 טייסות של אפ-16אפילו יד שנייה, 2 טייסות של מטוסי אפ-35 עם נחיתה והמראה אנכית, וזו דרך לעקוף את הבעיה של מה יקרה אם יפגעו המסלולים, ולא פחות חשוב 2 טייסות מסק"רים, ובניית מסלולים קצרים בקירבת הדת"קים שהמטוסים ימריאו כמו מנושאת מטוסים, ומיגון טוב יותר לבסיסים, למסלולים, לדת"קים, למערכי האחזקה ולשאר המקומות שצפויים להיפגע.
בנוסף לאספקה של מטוסים ומסוקים לחה"א, להבנתי לאור הלחימה עם החמאס צריך לרכוש הרבה תומ"תים בקוטר 155 מ"מ ותחמושת מדוייקת לארטילריה זו. ישראל מייצרת כעת תומ"תים חדשים בשם: "סיגמה" שמשתווה לכל ארטילריה מערבית אחרת ולהם תחמושת מדויקת. למרגמות ה-120 מ"מ יש טעינה חצי אוטומטית שנקראת "דרגון-פייר". לדעתי תוספת של מרגמות 160מ"מ ו/או 240 מ"מ עם מערכת טעינה אוטומטית תוסיף הרבה עוצמה לארטילריה שלנו. ישראל מייצרת את התותח שנראה בתמונה למטה, וגם את התחמושת המדוייקת לארטילרית ה-155 מ"מ ולמרגמות ה-120מ"מ.
את התומ"תים הישנים צריך לעביר לכוחות שנלחמים בעזה, הם יהיו עזרה רבה לכוחות שנלחמים בלש"ב. בפרט אם הם יוכלו לירות בכינון ישיר בכל מטרה שצריך להשמיד עד לטווח של 2 ק"מ. תותחים אלו יעשו עבודה נהדרת נגד בנינים שנבנו עם בטון מזויין שאנו נתנו להם. לזכור שבפריצה לברלין היו לזוקוב 270 תותחים לכל קילומטר של חזית ובתקיפות אחרות גם 800 תומ"תים ומרגמות. לכל ק"מ חזית.
מה שארה"ב לא יכולה לתת לנו אלו נגמ"שים כבדים, חמושים בצריח עם תותח 57 מ"מ. לדעתי חימוש וכלי נשק לצבא היבשה צריך לרכוש גם בסין. ואם נוכל להשתלב בייצור כלי נשק אלו, זה יהיה נהדר. את כל אלה שהביאו אותנו למצב של צבא קטן וטיפש צריך להוציא מהצבא ומכל מגע עם צה"ל.
תמונה מס'-12 התומ"ת שנקרא "סיגמה" של אלביט.
תמונה מס'-13 המרעום החכם של פגזי ה-155 מ"מ- "טופ גאן".
תמונה מס'-14 המבצר הארטילרי של מלחמת ההתשה בסיני לזיכרון.
בתגובה להודעה מספר 2 שנכתבה על ידי rrhaddas שמתחילה ב "שידרוג טנקים ישנים לטנקי לחימה"
בצה"ל, בנוסף לטנקי ה"מרכבה" הכבדים וטנקי הלחימה, צריך להקים גם את גדודי החרמ"ש של חטיבות הטנקים. מכיוון שאין לישראל את היכולת הנדרשת לבניית כמות גדולה של נגמ"שים, ועד אשר נוכל לקבל נגמ"שים חדשים מארצות הברית נגיע לסוף שנות העשרים צריך לרכוש עכשיו מסין את נגמ"ש החי"ר מדגם וי.אנ-17 שיהיה הבסיס לגדודי החרמ"ש. בחטיבות הטנקים יהיו 2 גדודי חרמ"ש שינועו עם חטיבת הטנקים ותפקידם יהיה להגן על השריון מחי"ר, לפתוח מעברים לכוחות השריון, לטהר מוצבים ועוד.
הנגמ"ש הסיני וי.אנ-17.
תמונה מס'-1 הנגמ"ש הסיני וי.אנ-17.
תמונה מס'-1.1 צריח לתותח 35 מ"מ וכלי נשק נוספים.
א. הוי.אנ-17 הינו נגמ"ש סיני חדש לחלוטין שפותח בסין והוא אינו שידרוג של רכב רוסי כזה או אחר, משקלו 30 טון, יש לו מנוע בן 1,000 כ"ס שמקנה לו יחס של 33 כ"ס ל-1 טון משקל, וזהו יחס מעולה, מנוע זה מחובר לתיבת הילוכים אוטומטית וביחד מקנים לרכב ניידות רבה, לרכב מהירות של 70 קמ"ש וטווח של 500 ק"מ. בנגמ"ש מותקנים: תותח 30 מ"מ, מקלע מקביל בקליבר 7.62 מ"מ, ו-2 טילי נ"ט מדגם איטש.גי-12 שדומים מאד מאד לגאוולין האמריקאי ומותקנים על צידי הצריח. (תמונה מס'-1)
ב. נגמ"ש זה מופעל ע"י 3 לוחמים ונושא 7 חיילים פורקים, לרכב יש מיגון מעולה וניתן לראות שהוא עטוף במיגון ריאקטיבי מכל עבריו ובמיגון סולמות באזור המנוע. לדברי הסינים הוא מוגן בחזית מפגזים בקוטר 30 מ"מ.
ג. בנגמ"ש זה נעשה מספר שידרוגים והם:
1. שידרוג ראשון:
א. נחליף את הצריח המקורי, בצריח שנראה בתמונה 1.1. הצריח נושא תותח בקוטר 35 מ"מ, ונחליף את המקלע המקביל במקלע בקוטר "0.338. (תמונה מס'-2)
ב. בכל אחד משני הפודים בקצות הצריח נתקין תותח גאטלינג בקוטר "0.5. (תמונה מס'-3) לפוד תהיה אפשרות להגביה את עצמו ולצורך זה "נמתח" את רוחב הצריח כך שהפודים יהיו מחוץ לרוחב הנגמ"ש, ולא תהיה להם בעיה להגביה את הפוד ולירות כנגד מעופפים למיניהם שתוקפים את רכבי הגדוד.
ג. מעל הצריח בשילוב עם מערכת הראייה של המפקד נתקין מקלע גאטלינג בקוטר "0.338
(תמונה מס'-4) עם קצב אש של 2,500 כדור לדקה.
ד. נסיר את 2 טילי הנ"ט, ועל צידו של אחד הפודים נתקין משגר אחד ל-23 רקטות בקוטר 70 מ"מ, בנוסף לרקטות 70 מ"מ נבחן את האפשרות לשגר ממנו גם את טיל הנ"מ שנקרא "סטינגר". במקום הטיל השני נתקין משגר דומה למשגר ה-70 מ"מ אבל נתאים את המשגר לירי רקטות תרמובאריות בקוטר 90 מ"מ. (תמונה מס'-4.1)
ה. נתקין על גג הצריח 2 מערכות יירוט לטילי נ"ט שנקראת "חץ זוהר" (תמונה מס'-5)
ו. נחליף את עמדת המפקד מעל הצריח בעמדה קומפקטית שתשולב בעמדת מקל"ר 25/40 מ"מ. (תמונה מס'-6) ונוסיף מקלע בקליבר "0.338. (תמונה מס'-4)
תמונה מס'-2 מקלע בקוטר "0.338 טווח של 1,700 מטר וקצב אש של 500 כדורים לדקה.
תמונה מס'-3 מק"כ גאטלינג בקוטר "0.5.
תמונה מס'-4 מקלע גאטלינג בקוטר "0.338 קצב אש 2,500 כדור בדקה.
תמונה מס'4.1 משגר ל-23 רקטות 70 מ"מ.
תמונה מס'-5 מערכת היירוט "חץ זוהר"
תמונה מס'-6 עמדת מפקד משולבת עם מקל"ר בקוטר 25 או 40 מ"מ ונצרף
לעמדה גם מקלע בקליבר "0.338.
2. שידרוג שני: התקנת "גגון" מעל הצריח.
במלחמה האחרונה שעדיין נמשכת בין רוסיה ואוקראינה, ראינו כטמ"מים שמיוצרים ע"י איראן עבור רוסיה, עכשיו טורקיה מספקת למצרים כטמ"מים, וגם סין נכנסת לנישה הזו, המחיר יוזל, המערכות יהיו זמינות יותר וכל ארגוני הטרור וגם מדינות שמסביבנו יחזיקו בנשק הזה והם יוכלו להילחם מבלי לעבור את הגבול. כמו שישראל למדה להגן על הטנקים שלה כנגד טילי נ"ט, אז הגיע הזמן למצוא את הדרך להגן על הרכבים והנקודות החשובות שלנו גם כנגד הצרה הזו.
לאחרונה נראו תמונות של מרכבות עם "גגון" מעל הצריח שאמור לעצור רימונים שנזרקים על הרק"מ שלנו. בנוסף ל"גגון" הייתי מוסיף בין "הגגון" ובין הצריח מיגון נוסף (אולי רשת) שתחבר את הגגון לצריח כך שיהיה קשה לטילי נ"ט לחדור ביניהם ובפרט מאחור ובצדדים.
כזכור טילי אנ-לו, שזכו להצלחה רבה בירי כנגד השריון הרוסי, טסים בגובה של מטר אחד מעל קו הראייה וכאשר הטיל נמצא מעל הצריח, מרעום קירבה מפעיל את מנגנון הפיצוץ. יתכן שהמיגון הנוסף ימנע את חדירת הטיל לאיזור הצריח וימנע את הנזק שהוא עלול לגרום. אבל מנסיון אנו יודעים שההגנה בסופו של דבר נחדרת, כך שהרעיון העיקרי צריך להיות לפגוע בכטמ"מים לפני שיגור המטען.
3. שידרוג שלישי: התקנת תותח נ"מ.
הדרך לעשות זאת היא ע"י התקנת מיכל תחמושת גדול מאחורי הצריח לרוחב כל הרכב ובכל אחד מקצוות מיכל התחמושת נתקין תותח בקוטר 20-30 מ"מ. בתמונות למטה ניראת הדרך שהרוסים עשו בזמן ברית המועצות ובתמונה מס'-7 רואים טי-72 עם תותח נ"מ בקוטר 30 מ"מ וארגז תחמושת גדול מאחורי הצריח.
צריך לזכור שיש על הטנקים ורק"מ אחר, "מיגון גג" שצריך לעקוף אותו, ואת זה נעשה ע"י "משיכת" ארגז התחמושת אל מחוץ לצידי הנגמ"ש כך שהוא יוכל לירות מחוץ ל"מיגון הגג".
בנוסף הייתי מוסיף לכל הרכבים "בינה מלאכותית" שתפעיל את תותחי הנ"מ ללא מגע יד אדם כנגד כל גורם מעופף שמאיים על הרכב.
תמונה מס'-7 טנק רוסי עם תותח 30 מ"מ מותקן על אחורי הצריח.
בנוסף ל-2-3 פלוגות החי"ר, צריך להפעיל גם פלוגה אחת של רכבי לחימה כבדים מדגם וי.אנ-20 וזה בפרק הבא מס'-4.
בתגובה להודעה מספר 3 שנכתבה על ידי rrhaddas שמתחילה ב "הקמת גדודי חרמ"ש עם נגמ"שי וי.אנ-17"
רכב הלחימה הסיני וי.אנ-20.
בגדוד חרמ"ש ישרתו 3 פלוגות של חרמ"ש על נגמשי וי.אנ.-17 (פרק מס'-3) ופלוגה אחת או שתיים של רכבי לחימה על רכבי וי.אנ.-20 שאני כותב עליהם בפרק זה מס'-4.
תמונה מס'-1 הנגמ"ש הסיני "וי.אנ-20" דגם מס'-1
1. הנגמ"ש וי.אנ.-20 הוא הנגמ"ש הכבד החדש של סין שהוצג בתערוכת הנשק ב-2022. רכב זה בנוי על המרכב של הטנק הסיני "וי.טי-4", משקלו 52 טון, הוא מצוייד בחבילת מיגון רצינית המותקנת מסביב לגוף ולצריח. הרכב עטוף במיגון ריאקטיבי והחלק התחתון של צידי הטנק מוגן ע"י פלטת שיריון ומיגון כלוב להגנה על המזקו"מ. (תמונה # 1) על הדגם הזה מותקן צריח למפעיל אחד ובצריח מותקן תותח אחד בקוטר 30 מ"מ. יתכן שבצידי הצריח מותקנים 2 טילי נ"ט. הצריח מצוייד גם בעובי מרשים של שריון מסביב לנגמ"ש ולדברי הסינים הוא מוגן בחזית ברמה בליסטית מס'-6 שזו הגנה מתחמושת 30 מ"מ והוא מוגן מכל צדדיו מכדורי מק"כ 14.5 מ"מ. גחון הרכב מוגן במידה מסוימת ממטעני גחון ע"י התקנת מיגון "וי" מתחת לגחון, והוא עמיד בפני מוקש במשקל של 8 ק"ג ט.נ.ט.
תמונה מס'-2 נגמ"ש סיני וי.אנ-20.
2. הרכב עטוף במיגון ריאקטיבי ומותקן עליו גם מיגון אקטיבי, להבנתי רואים את המיגון האקטיבי מותקן מאחורי הצריח (תמונה מס'-2) ב-2 סלים כאשר בכל סל מותקנים: מערכת ראייה ו-2 משגרים אנכיים כנגד חימושים שתוקפים מלמעלה. אני מניח שטילים יכולים לשנות כיוון ולתקוף טילי נ"ט שנעים בצורה אופקית לכיוון הטנק, אבל התמרון הזה לוקח זמן ולפעמים אין זמן ולכן יתכן שברכב זה יהיו שני דגמים של טילי ירוט.
הרכב מופעל ע"י 3 אנשי צוות ונושא 6 לוחמים פורקים, הכניסה והיציאה נעשית דרך דלת בחלקו האחורי של הרכב שמופעל ע"י מערכת הידראולית.
בדפנות הרכב אין חלונות והצוות מתעדכן לגבי המצב בחוץ ע"י מצלמות שמותקנות מסביב לרכב.
הנגמ"ש החדש מותקן על המרכב של הטנק "וי.טי-4" ולכן הוא יקבל גם את המנוע שלו שהוא בן 1,300 כ"ס. אם כי ישנה אפשרות להתקנה של מנוע בן 1,500 כ"ס שמותקן בטנק הסיני "סימן 99".
3. נגמ"ש זה מופיע בשני דגמים:
א. "נגמ"ש כבד לחי"ר" שעליו מותקן צריח למפעיל אחד שנושא תותח 30 מ"מ, מקלע מקביל בקליבר 7.62 מ"מ ונושא 6 חיילים פורקים. (תמונה # 1)
ב. "רכב לחימה כבד" (תמונה # 2) שמותקן עליו צריח לשני מפעילים שנושא תותח 100 מ"מ, תותח 30 מ"מ ו-2 מקלעים מאחורי התובה להגן בפני חילי חי"ר שחמושים ברקטות וטילי נ"ט שתוקפים מאחור. בנוסף, על הצריח ניתן לראות את עמדת התותחן ואת המק"כ שמעל העמדה. בצריחון מותקנת מערכת ראיה ומערכת לייזר רב עוצמה שאמורה לשבש את ניהוג טילי הנ"ט שמשוגרים כנגד טנקים ומונחים לכתם לייזר. השימוש בלייזר עשוי לגרום לעיוורון למפעילי טילי הנ"ט של האוייב.
ג . בנוסף לשני האפשרויות שתוארו למעלה, הייתי מוסיף אפשרות נוספת וקורא לה "רכב לחימה משופר", וזו תהיה אפשרות # 3.
תמונה מס'-3 צריח לתותח 57 מ"מ.
3. רכב לחימה משופר על בסיס הוי.אנ-20.
תפקידו העיקרי של רכב זה יהיה רכב לחימה שינוע לפני הנגמ"שים ויפעל נגד עמדות של האוייב, בונקרים ועוד עמדות מבוצרות שעלולים לסכן את נגמ"שי החי"ר. ברכב הלחימה נעשה מספר שידרוגים והם:
א. את החיילים הפורקים ברכב הלחימה הייתי מבטל, רכב לחימה לא צריך חיילים פורקים.
ב. לפני הצריח נתקין "קפסולה" ל-3 אנשי צוות.
ג. את הצריח הייתי מחליף עם צריח שונה שנראה בתמונה מס'-3 שחמוש בתותח 57 מ"מ.
ד. בכל אחד מהפודים שמותקנים בצידי הצריח, נתקין מק"כ גאטלינג בקוטר "0.5 ותחמושת, למק"כ 2 קצבי אש: נמוך של 1,000 כדור בדקה וגבוה של 2,000 כדור בדקה.
ה. על הפודים נתקין מערכת ליירוט טילי נ"ט מדגם "חץ זוהר". (תמונה מס'- 4)
ו. את 2 המקלעים באחורי התובה נבטל, הסידור הזה מסכן את החיילים הפורקים.
ז. באחורי הצריח נתקין ארגז תחמושת גדול שיכיל תחמושת בקוטר 25 מ"מ, קצוות ארגז
התחמושת יבלטו מחוץ לתובה של הנגמ"ש ובכל אחד משני קצוות ארגז נתקין תותח גאטלינג בקוטר 25 מ"מ.
ח. את חלקו האחורי של הצריח נאריך כך שנוכל להתקין על חלקו האחורי את "צריחון הנ"מ/נ"ט".
תמונה מס'-4 מערכת יירוט לטילי נ"ט שנקראת "חץ זוהר".
4. התקנת צריחון נ"מ/נ"ט על צריח ה-57 מ"מ.
בצריחון בתמונה מס'-5 מותקנים תותח 35 מ"מ ומק"כ "0.5, נשדרג את הצריחון והשינויים הם:
א. נבטל את המק"כ ונחליף את תותח ה-35 מ"מ ב-2 תותחי גאטלינג בקוטר 20 מ"מ מצידי הצריחון, לתותח 2 קצבי אש: קצב אש נמוך של 750 פגזים לדקה וקצב אש גבוה של 1,500 פגזים לדקה. (תמונה מס'-6) עם 2 תותחי 20 מ"מ קצב האש יוכפל.
ב. מעל התותח במשולב עם מערכת הראייה של המפקד נתקין מקלע גאטלינג בקוטר "0.338. למקלע קצב אש של 2,500 כדור בדקה וטווח של 1,700 מטר. (תמונה מס'-7)
תמונה מס'-5 צריחון לתותח 35 מ"מ
תמונה מס'-6 תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ ושני קצבי אש נמוך של 750 פגז לדקה
וקצב אש גבוה של 1,500 פגז לדקה.
תמונה מס'-7 מקלע גאטלינג בקוטר "0.338.
בכל גדוד חרמ"ש תהיה פלוגה אחת או שניים של רכבי לחימה עם 14 רכבי לחימה ו-3 פלוגות של נגמ"שים כבדים עם 42 נגמ"שי חי"ר מדגם וי.אנ-17, סה"כ 56 רכבים + 4 למפג"ד. כל נגמ"ש חי"ר מדגם וי.אנ.17 נושא כיתת חי"ר בת 10 לוחמים. סה"כ בגדוד חרמ"ש יהיו 60 רכבים וכ-500 חיילים.
בתגובה להודעה מספר 4 שנכתבה על ידי rrhaddas שמתחילה ב "הקמת פלוגות לחימה עם נגמ"שי וי.אנ-20"
בעיה גדולה שיש לישראל היא הלחימה בפנים הארץ ובאיו"ש. המלחמה הזו היא על הבתים שלנו וטנקים הם לא הפיתרון לבעיה זו. ללחימה עם ערביי ישראל ואיו"ש ישראל צריכה לרכוש את הכלים המתאימים, והראשון ברשימה שלי הוא "נגמ"ש הלחימה לחי"ר" שמיוצר ע"י סין ונקרא "וי.אנ-1". (תמונה מס'-1)
נגמ"ש זה שוקל 20 טון, נושא צריח עם תותח 30 מ"מ, מקלע 7.62 מ"מ ושני טילי נ"ט, אבל יכול לשאת צריחים אחרים כולל צריח לתותח 105 מ"מ או לתותח 122 מ"מ הוביצר.
זהו רכב אופני, אמפיבי ולו מנוע בן 440 כ"ס שמקנה לו מהירות של 100 קמ"ש וטווח של 800 ק"מ. הרכב מופעל ע"י 3 אנשי צוות ויכול לשאת 10 לוחמים פורקים.!!
תמונה מס'-1 נגמ"ש הלחימה הסיני וי.אנ-1.
על מנת לשדרג פלוגה של נגמ"שים לרכבי לחימה נעשה בהם את השידרוגים הבאים:
1. נוציא מהנגמ"ש את הלוחמים הפורקים, ברכב הלחימה לא יהיו חיילים פורקים אלא רק 3 אנשי צוות. חיילים פורקים רק בנגמ"שים.
2. נחליף את הצריח הנוכחי בצריח אחר שנושא תותח בקליבר 57 מ"מ (תמונה מס-2)
תמונה מס'-2 צריח לתותח 57 מ"מ של בופורס השוודית.
זהו צריח נחמד והייתי משפר אותו ע"י מספר שידרוגים והם:
1. בצד שמאל של הצריח רואים פוד שמותקן בו תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ, אפשרות נוספת היא במקום התותח להתקין מק"כ גאטלינג בקוטר "0.5.
בצד ימין נתקין את אותו פוד שאנו רואים בצד שמאל של הצריח. (תמונה מס'-3) בנוסף לכלי הנשק הפוד נושא גם את התחמושת לכלי נשק אלו.
תמונה מס'-3 מק"כ גאטלינג בקוטר "0.5.
2. באחורי הצריח נתקין עמדת מקל"ר בקוטר 25 מ"מ (תמונה מס'-4) למקל"ר טווח של 1,700מטר וקצב אש של כ- 300 פגז לדקה. מערכת הראייה של המפקד תהיה משולבת במערכת הראייה של עמדת המקל"ר ועמדת המפקד תבוטל. בעמדה נתקין גם מקלע בקוטר של "0.338. תחמושת למקלע בארגז מאחורי הצריח. (תמונה מס'-5)
תמונה מס'-4 עמדה נשק למקל"ר 25 מ"מ ונשלב בה מקלע בקוטר "0.338.
4. את המקלע שמותקן במקביל לתותח נחליף במקלע בקליבר "0.338. למקלע זה אנרגיה קינטית גבוהה פי ארבע בטווח של 1,000 מטר מקליעי 7.62 מ"מ. למקלע זה טווח יעיל של 1,700 מטר וקצב אש של 500 כדורים לדקה. (תמונה מס'-5)
תמונה מס'-5 מקלע בקליבר "0.338
4. על הפודים משני צידי הצריח נתקין את מערכות היירוט "חץ זוהר". מערכות אלו יופעלו ע"י "בינה מלאכותית" ויפתחו באש ללא מגע יד אדם כנגד כל איום על הרכבים שנושאים אותם.
תמונה מס'-6 מק"כ גאטלינג בקליבר "0.5
לתותח ה-35 מ"מ יש יכולות רבות ואחת מהם היא היכולת לירות פגזים חכמים עם מרעומים מתאימים כך שהפגז יתפוצץ באויר, יפזר רסיסים וישמיד הרבה רחפנים, מזל"טים מתאבדים או סוגים אחרים של מעופפים. לפגזי הח"ש של התותח מהירות לוע גבוהה שתאפשר לו לחדור כל מטרה שמיגונה נופל ממיגון של נגמ"ש כבד.
בצד אחד של הצריח בצמוד לפוד נתקין משגר לרקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ, ובצד השני נתקין רקטות תרמובאריות בקוטר 90 מ"מ. טילי נ"ט של רפא"ל וטילי נ"מ מדגם "סטינגר" יותקנו על רכב יעודי כאשר סוגי הטילים יכולים להתחלף בהתאם לדרישה.
5. התקנת צריחון נ"מ/נ"ט על צריח ה-57 מ"מ.
בצריחון בתמונה מס'-7 מותקנים תותח 35 מ"מ ומק"כ "0.5 ואנו נשדרג את הצריחון כהבנתנו.
והשידרוגים הם:
א. נבטל את המק"כ ונחליף את תותח ה-35 מ"מ ב-2 תותחי גאטלינג בקוטר 20 מ"מ שלהם 2 קצבי אש: נמוך קצב של 750 פגזים לדקה וקצב גבוה של 1,500 פגזים לדקה לתותח אחד, ל-2 תותחים הקצב הוא כפול. (תמונה מס'-8)
ב. מעל התותח במשולב עם מערכת הראייה של המפקד נתקין מקלע בקוטר "0.338. למקלע קצב אש של 500 כדור בדקה. (תמונה מס'-9)
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי rrhaddas שמתחילה ב "שידרוג חיל היבשה- "הקדמה""
אם כי הלחימה בעזה לא הסתיימה עדיין, אבל היא כנראה יורדת לעצימות נמוכה והגיע הזמן
להחליט מה צריך לעשות בהמשך הדרך.
אחת המסקנות של המומחים לגבי המלחמה הנוכחית, מעלה את הצורך להגדיל את הצבא
הישראלי ובעיקר את חיל היבשה, לרמה שתאפשר לנו לנהל מלחמה איזורית ולא רק לחימה
כנגד החמאס או חיזבאללה.
למסקנה הזו צריך היה להגיע כבר לפני 10 שנים ואפשר רק להצטער שלא עשינו זאת ושמענו
לכל החרשים והעיוורים שמנהיגים אותנו עשרות שנים ומספרים לנו שכולם מורתעים ואין שום
בעיה באופק. איך זה שכולם נרדמו למעט האלוף בריק, (שצריך היה להיות רב-אלוף), ואת כל
זה צריך לעשות עכשיו לפני שבעיות דומות או אחרות מפתיעות אותנו.
הדרך להגדיל את העוצמה של חיל היבשה מחייבת להגדיל ולשדרג את חיל השריון, ומיכוון
שאנו לא מסוגלים לייצר כמות מספקת של טנקים עם זמן אספקה מהיר, צריך לרכוש ולשדרג
טנקים ישנים. למזלנו, אם כי זה עוד לא ברור, לארה"ב יש במחסנים 3,300 טנקי אמ-1 ישנים
עם צריח שנושא תותח 105 מ"מ וסביר להניח שגם מערכות אלקטרואופטיקה ישנות. ישראל
צריכה לרכוש את כולם, לשדרג אותם לטנקי לחימה בארה"ב ובישראל, וזו עיסקה טובה יותר
מאשר לתת אותם בחינם לאוקראינה. אני מקווה שאפשר יהיה לעשות זאת מהר ובזול אם כי
יש בעיות פולטיות גדולות בדרך. בכל חטיבת שריון יהיו: גדוד טנקים אחד ו-2 גדודים של טנקי
לחימה, וכך לשלש את מספר חטיבות השריון ולשדרג את יכולתם.
תמונה מס'-1 הטנק אמ-1 דגם ישן.
שידרוג טנקי "אמ-1" לטנקי לחימה.
והיה ונרכוש את טנקי ה-אמ-1 הישנים של ארה"ב, (תמונה מס'-1) נעביר אותם בדיקות יסודיות, על מנת לתקן את כל כל מה שנדרש לתקן ולהחליף את מה שנדרש להחליף, אבל ללא הצריח שיוחלף מאוחר יותר, ולאחר מכן נעביר אותם למסלול שידרוגים שכולל את:
א. הסרת הצריח מטנקים אלו, פעולה זו תקטין את משקל טנקי הלחימה בכ-15 טון ותשפר
בצורה ניכרת את כושר הניידות של טנקים אלו.
ב. בחזית הטנק נתקין "קפסולה" (מקום ישיבה) ל-3 אנשי צוות, ומאחורי הקפסולה נתקין קיר
הפרדה משוריין שיגן על אנשי הצוות מקרוסלת הפגזים שמאחוריהם.
ג. נתקין במקום הצריח הישן צריח שונה (תמונה מס'-2) ונעשה בו מספר שידרוגים והם:
תמונה מס'-2 צריח לתותח 57 מ"מ+כלי נשק נוספים.
1. בצריח זה מותקן תותח בקוטר 57 מ"מ ובכל אחד מקצוות הצריח מותקן פוד (מיכל תחמושת)
שבו יותקן תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ ותחמושת לתותח. לתותח זה 2 קצבי אש: נמוך של
750 פגזים לדקה וגבוה 1,500 פגזים לדקה. (לתותח אחד) את 2 הפודים נתקין מעבר לרוחב
הטנק כך שהפוד יוכל להגביה את הקנה ולירות כנגד מעופפי אוייב אם יתקפו את הטנק.
(תמונה מס'-3) לזכור שעל כל אחד מהצריחים נתקין גגון שיפעל כנגד הכטמ"מים ואם רוצים
לירות מעבר לגגון צריך להתקין את תותחי/מקלעי הנ"מ מעבר לרוחב הטנק. בנוסף צריך לאפשר לתותח ה-20 מ"מ לא רק לירות ישר אלא גם לירות לצדדים בדומה לתותח ה-20 מ"מ שמותקן
באף של מסק"ר.
תמונה מס'-3 תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ.
2. אפשרות נוספת היא להתקין במקום תותחי 20 מ"מ, מק"כי גאטלינג בקוטר "0.5 עם 2 קצבי
אש: קצב אש נמוך של 1,000 כדור לדקה וקצב אש גבוה של 2,000 כדור לדקה. (תמונה מס'-4)
תמונה מס'-4 מק"כ גאטלינג בקוטר "0.5 עם-2 קצבי אש: נמוך עם קצב של 1,000
כדורים לדקה וגבוה קצב אש גבוה של 2,000 כדורים בדקה.
3. על גג הצריח נתקין מקלע בקוטר "0.338. למקלע זה קצב אש של 500 כדורים לדקה וטווח
של 1,700 מטר. יתרונו, אם הטנק נפגע, הצוות יצא עם המקלע, עם מק"כ זה יהיה יותר קשה.
(תמונה מס'-5)
תמונה מס'-5 מקלע בקוטר "0.338 או מקלע גאטלינג למטה.
תמונה מס'-6 מקלע גאטלינג בקוטר "0.338 וקצב אש של 2,500 כדורים לדקה,
וטווח מעשי של 1,700 מטר.
תמונה מס'-7 משגר לרקטות 70 מ"מ.
4. בצד אחד בצמוד לפוד נתקין משגר לרקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ, ובצמוד לפוד השני נתקין משגר לרקטות תרמובאריות בקוטר 90 מ"מ. (תמונה מס'-7) הייתי מנסה לייצר משגר חדש
שיכיל גם את רקטות ה-70 מ"מ, גם את רקטות ה-90 מ"מ, ואם נצליח להתקין במשגר "החדש"
גם את טילי ה"סטינגר" בקליבר 70 מ"מ זה יהיה נהדר. הקוטר של ה"סטינגר" הוא 70 מ"מ.
5. נחליף את 2 המקלעים מעל הפודים, ב-2 מערכות ירוט כנגד טילי נ"ט של האוייב שנקראת
"חץ זוהר". (תמונה מס-8)
תמונה מס'-8 עמדת יירוט לטילי נ"ט שנקראת "חץ זוהר".
עמדה זו הינה דגם משופר של עמדת "אגרוף הברזל" וזאת נעשה ע"י הוספת מקלע במקביל לעמדת היירוט, בקוטר "0.338, (תמונה מס'-6) כך שניתן לפגוע באדם או בצוות שמשגר את האיום ע"י
מקלע הגאטלינג ובו זמנית לשגר מיירט להשמיד את האיום עצמו. בנוסף יש בעמדה זו גם מערכת יירוט רכה שתנסה להסיט את הטיל או הרקטה ממסלולה ע"י מערכת לייזר. עמדה זו תופעל ע"י
בינה מלאכותית שתפעיל את מערכת היירוט באופן אוטומטי וללא מגע יד אדם כנגד כל גורם שינסה לפגוע ברכב.
6. את עמדת המפקד בצד ימין של הצריח נבטל, ונתקין מעל התותח את מערכת הראייה של המפקד ויחד איתה עמדת ירי למקל"ר בקוטר 25 מ"מ ומקלע בקוטר "0.338, או להתקין מקלע גאטלינג עם 5 קנים וקצב אש של 2,500 כדור בדקה.
תמונה מס'-9 עמדת מקל"ר 25 מ"מ.
מספר חטיבות השריון שהייתי רוצה לראות בצה"ל, יהיו בהתאם לכמות טנקי המרכבה שיש
בצה"ל לפחות בשלב הזה, לדוגמה, אם יש לנו 1,000 טנקים מדגם מרכבה 3 ו-4 שמישים
ומוכנים למלחמה, נחלק את המספר ב-40 (שזהו מספר טנקי המרכבה בגדוד) ונקבל 25 וזה
היה מספר חטיבות המרכבה בשריון. לכל חטיבת מרכבה נצרף 2 גדודים עם כ-70 טנקי לחימה, כך שבכל חטיבת שריון יהיו 110 טנקים.
אני מקווה שלא יהיו בעיות עם האמריקאיים ונוכל לקבל מהם במהירות את טנקי האמ-1, כאשר השידרוגים יעשו בחלקם בארצות הברית וחלקם בישראל.
אם נקבל את כל טנקי האמ-1בארה"ב, נשדרג אותם (3,300 טנקי אמ-1) ונצרף כ-1750 טנקי לחימה משודרגים לחטיבות המרכבה, (70 כפול 25) ועדיין ישארו בידנו כ-1,550 טנקי לחימה, ונוכל להקים עוד 14 חטיבות של טנקי לחימה. אם נרצה כמות גדולה יותר של חטיבות שריון,
נצטרך להקים את "הרגל השנייה" שתהיה בנוייה על טנקים סיניים מדגם "וי.טי.-4" וטנקי לחימה מדגם "סימן 96" שנשדרג אותם בדומה לטנקים האמריקיים מדגם "אמ-1".
אבל אני חושש שבגלל בעיות עם הממשל הפרוגרסיבי בארה"ב זה לא יהיה קל ועלול לעלות לנו ביוקר לא רק מבחינת כסף, ואם הממשל של קמילה האריס ימשיך לעוד 4 שנים, הסכנה היא לא רק אמברגו על נשק ודברים מסוג זה, אלא שלאורך הזמן הדור הזה של הצעירים שיוצאים להפגנות בעד החמאס, ועם הסיסמא "מהנהר ועד לים", יגיעו לממשל, והבעיות לישראל יגברו. צריך כבר עכשיו להתארגן להילחם בזה ע"י מערכת הסברה הרבה יותר טובה ואני מעלה קישור לבחורה ישראלית עם 400,000 עוקבים, מאד מעניינת שעושה הסברה לישראל טוב יותר מכל דוברי הממשלה ביחד. שמה הוא "אלה קינן" ולמטה קישור לבלוג שלה:
ובחורה נוספת שנקראת דר' עינת וילף שכתבה ספר לאחרונה ובו היא מבהירה את המחשבה
של הערבים. הספר מאד מעניין ורצוי שכל העם שלנו, ובעיקר אלו בממשלה שיודעים הכל ילמדו ממנה, היא הייתה פעם חברת כנסת מטעם מפלגת העבודה, היא כתבה ספר שנקרא "מלחמת זכות השיבה" והוא חובה לתכנית הלימודים בבתי הספר, וקריאת חובה לאנשי ממשל בארץ,
וכמובן לתת לה תפקיד מתאים לידע שלה בנושאים אלו במשרד החוץ שלנו.
קישור לראיון עם דר. עינת וילף.
לאור המצב עם ארה"ב שרוצה יחד עם בריטניה להכיר במדינת חמאסטיין, הייתי מתחיל לבדוק
עם הסינים לגבי טנקי סימן 96 וטנקי וי.טי-4 ואם לא נעשה מלחמת עולם עם ארה"ב אזי כדאי לרכוש 1,000 טנקים סימן 96אי ו-וי.טי-4 ולעשות בהם שידרוגים בדומה למה שעשינו בצהל לטנקי המרכבה. קישור ותמונה לטנק הסיני סימן 96 למטה:
לזכור שאני מעוניין רק בתובה ואת הצריח אפשר להתקין על מכולות ונפזר אותם לאורך הגבולות, גם אם ללא התותח אבל לפחות עם מקלעים, מק"כים, תותחי 20 מ"מ וטילי נ"ט, והכל בהתאם למיקומם בשטח.
תמונה מס'-10 הטנק הסיני סימן 96.
אפשרות נוספת הוא הטנק הסיני וי.טי-4 שנראה בתמונה מס'-11 למטה. על הטנק הזה ראה קישור למטה:
הטנק שוקל 52 טון יש לו מנוע בן 1,300 כ"ס שיקנה לטנק יחס של 25 כ"ס לכל טון משקל, קיימת אופציה נוספת והיא להחליף למנוע בן 1,500 כ"ס ויחס של 28 כ"ס לכל טון משקל.
יש לו מהירות של 70 קמ"ש וטווח של 500 ק"מ. המיגון של הטנק בנוי ממיגון פסיבי ומיגון ריאקטיבי מסביב לטנק ולצריח. הוא נושא תותח בקוטר 125 מ"מ, מקלע מקביל בקליבר של 7.62 מ"מ ומק"כ גאטלינג בקוטר "0.5 למפקד.
אני מקווה שעם כניסת ה"סיגמה" לשירות לא יוציאו את התומ"תים הישנים יותר, אלא יעבירו אותם ליחידות שריון והם יעזרו לנו בלחימה מול מערך הבטון של המבנים ברצועה. ישנה כעת משלחת ישראלית בארה"ב לדבר על קניות רציניות של חימוש, שהמטרה היא לעמוד בפני מלחמה איזורית, שזה אומר לחימה עם כל המדינות באיזור ביחד, היינו צריכים להתכונן לזה כבר לפני
שני עשורים.
כרגיל מטוסי הקרב יהיו החלק הכבד ברכישות כאשר האמריקאיים מעדיפים לראות מטוסים כפי שהם רוצים ולא את מה שאנו צריכים. אם אני הייתי צריך להרכיב רשימה, אזי אני רוצה 2 טייסות של אפ-16אפילו יד שנייה, 2 טייסות של מטוסי אפ-35 עם נחיתה והמראה אנכית, וזו דרך לעקוף את הבעיה של מה יקרה אם יפגעו המסלולים, ולא פחות חשוב 2 טייסות מסק"רים, ובניית מסלולים קצרים בקירבת הדת"קים שהמטוסים ימריאו כמו מנושאת מטוסים, ומיגון טוב יותר לבסיסים, למסלולים, לדת"קים, למערכי האחזקה ולשאר המקומות שצפויים להיפגע.
בנוסף לאספקה של מטוסים ומסוקים לחה"א, להבנתי לאור הלחימה עם החמאס צריך לרכוש הרבה תומ"תים בקוטר 155 מ"מ ותחמושת מדוייקת לארטילריה זו. ישראל מייצרת כעת תומ"תים חדשים בשם: "סיגמה" שמשתווה לכל ארטילריה מערבית אחרת ולהם תחמושת מדויקת. למרגמות ה-120 מ"מ יש טעינה חצי אוטומטית שנקראת "דרגון-פייר". לדעתי תוספת של מרגמות 160מ"מ ו/או 240 מ"מ עם מערכת טעינה אוטומטית תוסיף הרבה עוצמה לארטילריה שלנו. ישראל מייצרת את התותח שנראה בתמונה למטה, וגם את התחמושת המדוייקת לארטילרית ה-155 מ"מ ולמרגמות ה-120מ"מ.
את התומ"תים הישנים צריך לעביר לכוחות שנלחמים בעזה, הם יהיו עזרה רבה לכוחות שנלחמים בלש"ב. בפרט אם הם יוכלו לירות בכינון ישיר בכל מטרה שצריך להשמיד עד לטווח של 2 ק"מ. תותחים אלו יעשו עבודה נהדרת נגד בנינים שנבנו עם בטון מזויין שאנו נתנו להם. לזכור שבפריצה לברלין היו לזוקוב 270 תותחים לכל קילומטר של חזית ובתקיפות אחרות גם 800 תומ"תים ומרגמות. לכל ק"מ חזית.
מה שארה"ב לא יכולה לתת לנו אלו נגמ"שים כבדים, חמושים בצריח עם תותח 57 מ"מ. לדעתי חימוש וכלי נשק לצבא היבשה צריך לרכוש גם בסין. ואם נוכל להשתלב בייצור כלי נשק אלו, זה יהיה נהדר. את כל אלה שהביאו אותנו למצב של צבא קטן וטיפש צריך להוציא מהצבא ומכל מגע עם צה"ל.
תמונה מס'-12 התומ"ת שנקרא "סיגמה" של אלביט.
תמונה מס'-13 המרעום החכם של פגזי ה-155 מ"מ- "טופ גאן".
תמונה מס'-14 המבצר הארטילרי של מלחמת ההתשה בסיני לזיכרון.
בלי להיכנס בכלל לפרטים:
- לצה״ל יש כבר כיום כ-1500 טנקים מרכבה 3,4 טובים מאוד. להבנתי, יותר משריאלי בכלל להכניס ללבנון בגלל מגבלות צירים. אז מה הטעם בעוד אלפי טנקים ישנים מוסבים? הם פשוט יעמדו בפקק כמו ב-82׳.
- מה הנגמש הסיני האופני עדיף על האיתן?
- צה״ל נלחם בעזה כבר 11 חודשים. בואו נסתכל על המבנה של צוות קרב חטיבתי מאולתר מוצלח, ונעתיק אותו לכל הכוח. אם ציוות של פלגת מילואים מהשייטת היה נהדר- איך משכפלים את זה? אם כוח הנדסה לא עזר הרבה כי חסרו לו אמצעים או הכשרה- איך מתקנים את זה? בעיני זה עדיף מלהסתכל על קטלוג רק״מ ולחשוב מה הכי טוב.
נערך לאחרונה ע"י קרן-אור בתאריך 02-09-2024 בשעה 10:33.
בתגובה להודעה מספר 8 שנכתבה על ידי קרן-אור שמתחילה ב "קרא בבקשה אשכולות עבר בנושא..."
א. אני ממש מעריך את הסבלנות והרצינות בה אתה עונה לנ"ל.
ב. חשבתי לרגע (קצר מאד) לענות לו סעיף סעיף, אבל כשנזכרתי ב-AJ מיודענו, הבנתי שאלה קרוצים מאותו החומר, וחבל על הזמן ובלאי המקלדת.
ג. אסתפק בהענקת
יחד עם ברכות חמות לרגל סיום מוצלח של קורס הרמטכ"לים וקבלת דרגות הפילדמרשל.
בתגובה להודעה מספר 9 שנכתבה על ידי DZZ שמתחילה ב "א. אני ממש מעריך את הסבלנות..."
לגבי הדרגות, אתה רואה כאן הוכחה חיה של אמרתו של נפוליאון על השרביט שכל טוראי נושא בתרמילו. איכשהו זה מזכיר קצת את האמירה הידועה על כך שהסיבה לכל בעיות המדינה היא שהאנשים שבאמת יודעים איך לנהל אותה ומה צריך לעשות עובדים משום מה בנהיגת מוניות ועיצוב שיער במקום במדינאות.
בתגובה להודעה מספר 10 שנכתבה על ידי ninesouls שמתחילה ב "לגבי הדרגות, אתה רואה כאן..."
האימרה של נפוליאון לא היתה אירונית. הוא עצמו היה בן למשפחת אצולה זוטרה והתקדם בזכות הישגיו, וכמה מהמרשלים שלו באמת עלו משורות החיילים. ברוב צבאות אירופה, שנלחמו לשמר מבנה מדיני וחברתי, הפיקוד הבכיר היה בידי בני אצולה; אולי עם ראש מטה מוכשר שעושה את רוב העבודה.
בתגובה להודעה מספר 11 שנכתבה על ידי קרן-אור שמתחילה ב "האימרה של נפוליאון לא היתה..."
כן, אבל העובדה שאפשר לעלות לדרגת פילדמרשל (או אפילו קיסר, תמיד טוב שאתה יכול למנות את עצמך) מרקע נמוך יחסית לא מעידה על כך שכל אחד יכול לעשות את זה - במיוחד אם הוא לא משקיע את עשרות השנים הנדרשות בהתמקצעות בתחום (אם הוא גאון צבאי כמו נפוליאון אפשר קצת לקצר פז"ם). אגב, אם נשווה את התוצאות שהצבא הצרפתי השיג מאז נפוליאון למה שהשיגו הגרמנים עם היונקרים שלהם ששלטו בצבא קשה יהיה לבסס את האמירה שלו.
בתגובה להודעה מספר 8 שנכתבה על ידי קרן-אור שמתחילה ב "קרא בבקשה אשכולות עבר בנושא..."
היות ובקריאת התיזה הנ"ל הדברים נראו לי קצת מוכרים, בדקתי ומצאתי את זה: https://www.fresh.co.il/vBulletin/s...ad.php?t=610414
זה מועתק משם, וזה היה אשכול שנקטל ונסגר כבר ע"י ההנהלה.
למה לחזור על זה, ועוד בכפילות, ללא תמונות (שממילא אינן רלבנטיות במיוחד) ועם הרחבה שלא לצורך?
אולי מספיק??
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי rrhaddas שמתחילה ב "שידרוג חיל היבשה- "הקדמה""
אני יודע שאני חוזר על עצמי אבל מאייפה הכסף ? אם תקנה ציוד סיני לא תקבל ציוד/סיוע אמרקאי . מאייפה תקנה מטוסים ? מאיזה כסף תקנה את אלפי הטנקים והנגמשים ותשפץ אותם ?
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי rrhaddas שמתחילה ב "שידרוג חיל היבשה- "הקדמה""
שני הסנט שלי:
זה קורה מדי פעם- התופעה שמישהו מפרסם תזה ארוכה שניכר ש"התבשלה" זמן רב בראשו, הוא מעלה התנגדויות תיאורטיות ואף עונה להן בקלות מאחר שהן נועדו בדיוק לצורך זה.
תקשורת בפורום כגון זה, היא דבר חשוב ביותר.
לדעתי ייצא לך הרבה יותר מוצלח אם תמצא את הדרך לדבר על הנחות היסוד, על האיומים ותקרא את התשובות. ותענה להן ברצינות.
גם אם הייתי מבין נניח בשריון, לא הייתי יכול לנהל דיון ברזולוציות של השרשור הזה.
אפשר להציג בצורה כללית איזה סוג של כלים חסרים או נדרשים בהתאם לאיום הייחוס, המשימות והתו"ל ולנהל על זה דיון (למשל שצריך להפחית טנקי מערכה ולהוסיף נגמ"שי לחימה, להשקיע באמצעי זיהוי וברחפנים וכו')
אבל לקפוץ ישר לסוג הטנק והדגם שיהיה בכל פלוגה - שני M1 מדגם A3 ועוד BMP-2 עם צריח סיני שעליו תותח אוטומטי 20מ"מ עם חימוש נפיץ ובעתודה שלושה טנקי ארמטה T-14, זה כבר לא משאיר הרבה מקום לדיון רציני
_____________________________________
"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"
"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי rrhaddas שמתחילה ב "שידרוג חיל היבשה- "הקדמה""
התחלתי לקרוא ברצינות, איבדתי עניין לאחר שהכותב הציע לקנות אייברמסים וטנקים סיניים בנוסף למרכבות.
צה"ל הגדול התקשה במלחמה הזו לתחזק שרשרת אספקה לשני סוגי טנקים בסה"כ - סימני 3 ו4. שניהם מיוצרים כמעט בלעדית בארץ וחולקים אחוז מסוים של רכיבים. כל מי שמציע להכניס עוד סיבוך למערך הלוגיסטי הזה פשוט לא מבין על מה הוא מדבר.
בתגובה להודעה מספר 18 שנכתבה על ידי Origlo שמתחילה ב "התחלתי לקרוא ברצינות, איבדתי..."
אתה מביא טיעון הגיוני. יש רבים כאלה.
הבעיה שמדובר במישהו סדרתי שמגיע כל 6 חודשים, זורק ספר על השולחן ונעלם מבלי לדון בנושא כלל.
וכל פעם מחדש עונים לו את אותן תשובות הגיוניות.
והוא מתעלם, מחכה 6 חודשים וחוזר על הפעולה כאילו לא קרה שום דבר.
בתגובה להודעה מספר 20 שנכתבה על ידי jhonny שמתחילה ב "הקושי היה בגלל אי אחזקת מלאי..."
גם וגם. אני אפילו לא מדבר על רכיבים מורכבים כמו הינעים ממסרות ומנועים, היו לנו חודשים במהלך הלחימה שהגיעו סביבות ה30 חוליות זחל כל כמה ימים לגדוד שלם. למי שלא מכיר, הבלאי של חוליות זחל הוא אדיר ויש יותר ממאה מהן בטנק בודד.
חברים מחטיבות של סימני 3 סיפרו דברים דומים, אפילו יותר חמורים.
ההסבר שקיבלנו לחוסר היה שהמפעל שיוצק את החוליות עובד בקיבולת שיא ופשוט לא עומד בדרישה, עם 5 חטיבות סימני 4 ו6 חטיבות סימני 3 שפעילות בו זמנית.
אם צה"ל מתקשה לספק את הדבר הכי בסיסי שהוא חוליות זחל לשני דגמים בסה"כ, אין טעם לדון בהוספה של דגמים אחרים.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי rrhaddas שמתחילה ב "שידרוג חיל היבשה- "הקדמה""
שמחתי לחזור מ3 ימי סדנת מילואים כדי לגלות את הדבר הזה. מר הדס, אתה לא ילד משועמם ולכן תיהנה מחזקת החפות אך אבהיר זאת כאן בצורה הכי עניינית: אם אשכול מסויים ננעל על ידי מנהלים, אתה לא תחכה כמה שבועות ואז תפתח אותו מחדש בתקווה שיעבור מתחת הרדאר.
וזה בלי להתייחס לתוכן, שלמרות ההשקעה הניכרת בכתיבתו הוא תלוש מהמציאות בצורה כמעט מגוחכת. תודה וערב טוב.
ראשי
צ'אט
02-09-2024, 04:05
מצב כלאיים
