לאור המלחמה עם החמאס אנו יכולים להפיק מספר לקחים ואני אכתוב בהתאם להבנתי על השידרוגים

שהייתי מציע לעשות על מנת להתכונן טוב יותר למלחמה הבאה שבו תבוא. והשידרוגים הם:

השידרוג הראשון הוא בחשיבה, ואני רוצה להעלות את ההספד של הרמטכ"ל דאז משה דיין לרועי רוטברג שהיה המא"ז של נחל עוז ונרצח ע"י הערבים של עזה. כל מה שהוא אמר צריך להיות למול עיניו של כל קצין בצה"ל כיום. ואת ההספד הזה צריך ללמד בבתי הספר ובתיכונים.

הספדו של הרמטכ"ל, רא"ל משה דיין, בהלווייתו של רועי רוטברג ז"ל, רכז הבטחון של קיבוץ נחל עוז - 30.4.56
ההספד לרועי רוטברג, הוא הספד שנשא הרמטכ"ל רא"ל משה דיין על קברו של רועי רוטברג, חבר קיבוץ נחל עוז, בן 21 ששימש כמא"ז (מפקד אזור - רכז ביטחון). רועי נרצח על ידי מסתננים פלסטינים מרצועת עזה, שגררו אותו אל מעבר לגבול והתעללו בגופתו.

בהלווייתו של רוטברג שנערכה בקיבוץ נחל עוז ב-30 לאפריל 1956 אחד המספידים היה הרמטכ"ל משה דיין בנאום המצוטט עד היום בפי כל, וכך הוא אמר:

"אתמול עם בוקר נרצח רועי. השקט של בוקר האביב סִנוורוֹ, ולא ראה את האורבים לנפשו על קו התלם. לא מהערבים אשר בעזה, כי אם מעצמנו נבקש את דמו של רועי. איך עצמנו עינינו מלהסתכל נכוחה בגורלנו מלראות את ייעוד דורנו במלוא אכזריותו? הנשכח מאיתנו כי קבוצת נערים זו, היושבת בנחל עוז נושאת על כתפיה את שערי עזה הכבדים, שערים אשר מעברם מצטופפים מאות אלפי עיניים וידיים המתפללות לחולשתנו כי תבוא, בכדי שיוכלו לקרענו לגזרים - השכחנו זאת? הן אנו יודעים, כי על מנת שתגווע התקווה להשמידנו חייבים אנו להיות, בוקר וערב, מזוינים וערוכים.

דור התנחלות אנו, ובלי כובע הפלדה ולוע התותח לא נוכל לטעת עץ ולבנות בית, לילדינו לא יהיו חיים אם לא נחפור מקלטים, ובלי גדר תיל ומקלע לא נוכל לסלול דרך ולקדוח מים. מיליוני היהודים, אשר הושמדו באין להם ארץ, צופים אלינו מאפר ההיסטוריה הישראלית ומצווים עלינו להתנחל ולקומם ארץ לעמנו.

אך מעבר לתלם הגבול, גואה ים של שנאה ומאוויי נקם, המצפה ליום בו תקהה השלווה את דריכותנו, ליום בו נאזין לשגרירי הצביעות המתנכלת, הקוראים לנו להניח את נשקנו. אלינו ורק אלינו זועקים דמי רועי מגופו השסוע. על שאֶלֶף נָדַרנו כי דמנו לא ייגר לשווא - ואתמול שוב נתפתינו, האזנו והאמנו. את חשבוננו עם עצמנו נעשה היום. אל נירתע מלראות את המשטמה המלווה וממלאת חיי מאות אלפי ערבים, היושבים ומצפים לָרגע בו תוכל ידם להשיג את דמנו. אל נסב את עינינו פן תחלש ידנו. זו גזרת דורנו; זו ברירת חיינו - להיות נכונים, חמושים, חזקים ונוקשים, או כי תישמט מאגרופנו החרב - וייכרתו חיינו.

רועי רוטברג, הנער הבלונדיני אשר הלך מתל אביב לבנות ביתו בשערי עזה, להיות חומה לנו. רועי - האור שבלבו עיוור את עיניו, ולא ראה את בְּרק המאכלת. הערגה לשלום החרישה את אוזניו, ולא שמע את קול הרצח האורב. כבדו שערי עזה מכתפיו וָיוכלו לו."

Dr. Ram Haddas

קל לאבחן "קושי במחשבה". קשה לפתור.

אד הומינם, דיין שאמר ב-56׳ "ברירת חיינו - להיות נכונים, חמושים, חזקים ונוקשים", השאיר ביום הכיפורים 73׳ את הצבא בכוננות בינונית; לפני מלחמת יום הכיפורים הוא צייץ "שארם בלי שלום עדיפה על שלום בלי שארם אל-שייך", ואחרי המלחמה היה מהדוחפים להסכם קמפ-דיוויד. כך
שהוא בעצמו לא הראה הבנה טובה של האויב.

עקרונית, יש כאן שתי בעיות:
א. כללית, המוח האנושי רגיל להכללות. אם אתה עושה מספר פעמים א׳ ומקבל ב׳, המוח שלך יוצר קשר ביניהם. אויב נבון יינצל זאת ויפתיע אותך- מספר פעמים הוא יגיב באופן ב׳, יווצר אצלך בהדרגה מודל שגוי של האויב, ואז הוא יגיב באופן אחר שיינצל את המצב; אויב נבון במיוחד יילמד את האמונות והערכים שלך ויגיב באופן ב׳ שישכנע אותך במיוחד.
אולי יש בתורת המשחקים איזה פתרון מתימטי לכך- להוסיף רעש, לחיות על קרני הדילמה בלי להכריע מהו המודל הנכון לגבי האויב. אולי פוליטיקה מכינה את האדם לשילוב של הסתכנות וזהירות, אמון וחשדנות.

לפני פרעות תשפ"ד איש לא חשב שהחמאס ייטבח בישראלים, כי הוא לא יכול וכי נגיב בהרס הרצועה. מסתבר שהוא היה יכול, והנה חצי הרצועה הרוסה. רציונלית, לחמאס לא היה מה להרוויח ב-7/10.הוא הביא על עמו נכבה גדולה מזו של 48׳. הוא איבד אלפי לוחמים, עבור סיכוי להוציא כמה מאות מהכלא. ובכ"ז הוא תקף.

ב. ספציפית לישראל, יש לנו מניע חזק מאוד לקוות לשלום עם הערבים; זה הבסיס המוסרי והמעשי לציונות.
מטרת הציונות היא להחזיר את העם היהודי לקיום נורמלי במשפחת העמים, לא להביא אותנו לנידוי בינ"ל. לפחות עד 7/10, רוב הישראלים לא הרגישו בנוח לגרש 80% (נניח) מתושבי דרום לבנון, יהודה, שומרון ועזה, ואז לעשות מילואים עד גיל 40 במה שיישאר. אפילו בממשלת הימין-על-מלא, הרוב תמך בהכלת החמאס ולא בחיסולו. זו בעיה מדינית ופילוסופית רצינית. אולי זו השליחות של ישראל במאה ה-21׳: למצוא את הגבולות של זכות ההגדרה העצמית וזכות ההגנה העצמית.

יש קושי גדול לבנות מודיעין כאשר אנשי המודיעין מנסים להיכנס לראש של האויב אך מתוך מחשבה והגיון ישראליים.
בדיעבד מסתבר שההגיון משחק תפקיד קטן אצלם משום שמות "קדושים" בקרב הוא המטרה ולא הדרך.
בכיבוש היישובים בעוטף הם איבדו את מרבית הכוח התוקף, אולם בתפיסה שלהם זה היה ניצחון.
איש אצלנו לא שיער ששליחת 3500 מתאבדים תיחשב אצלם לניצחון. אבל עובדה.

המסכנה היא שאם אראן ממנת אותך, היא תלחץ על הכפתור מתי שלה נוח, ולא מתי שלך נראה הגיוני. אני מניח שחכנו להתקפה משולבת, כה עסקנו במודעין על החזבאללה שפספסנו לגמרי, שעזה יכולה גם לתקוף לבד.

אתה עושה השוואה של יתרונות חסרונות ומה החמס הרוויח.

המטרה של חמס היא השמדת מדינת ישראל.

המלחמה בעזה לשיטתו תחליש אותנו צבאית, כלכלית ופנימית, וזה עוד שלב בדרך להשמדתנו בכחלק מתוכנית גדולה יותר

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור לפני פרעות תשפ"ד איש לא חשב שהחמאס ייטבח בישראלים, כי הוא לא יכול וכי נגיב בהרס הרצועה. מסתבר שהוא היה יכול, והנה חצי הרצועה הרוסה. רציונלית, לחמאס לא היה מה להרוויח ב-7/10.הוא הביא על עמו נכבה גדולה מזו של 48׳. הוא איבד אלפי לוחמים, עבור סיכוי להוציא כמה מאות מהכלא. ובכ"ז הוא תקף.

זה פשוט לא נכון. דבר בשם עצמך. אתה אולי לא האמנת. אולי חברים שלך לא האמינו. אולי המומחים הגדולים, הפרשנים הצבאיים שאתה רואה בטלוויזיה לא האמינו.
אנשים אחרים לא רק שהאמינו בזה אלא שזה היה להם ברור.

העיוורון הזה זה בדיוק אותו עיוורון של "האיראנים הם רציונליים", ואני כותב את זה פה למען דורות העתיד, כדי שמישהו אחר יוכל להגיד "he told you so": כשישראל תושמד במתקפה גרעינית כי בסיכוי גבוה כבר מאוחר מכדי לעצור את תוכנית הגרעין האיראנית, בין אם תהיה מכה שניה מישראל או לא - יבואו כל מיני ניצולים ויגידו "איש לא חשב ש".

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור ב. ספציפית לישראל, יש לנו מניע חזק מאוד לקוות לשלום עם הערבים; זה הבסיס המוסרי והמעשי לציונות. מטרת הציונות היא להחזיר את העם היהודי לקיום נורמלי במשפחת העמים, לא להביא אותנו לנידוי בינ"ל. לפחות עד 7/10, רוב הישראלים לא הרגישו בנוח לגרש 80% (נניח) מתושבי דרום לבנון, יהודה, שומרון ועזה, ואז לעשות מילואים עד גיל 40 במה שיישאר. אפילו בממשלת הימין-על-מלא, הרוב תמך בהכלת החמאס ולא בחיסולו. זו בעיה מדינית ופילוסופית רצינית. אולי זו השליחות של ישראל במאה ה-21׳: למצוא את הגבולות של זכות ההגדרה העצמית וזכות ההגנה העצמית.

זה גם פשוט לא נכון. הבסיס המוסרי והמעשי לציונות הוא מדינה לעם היהודי בארץ ישראל. סה טו.
אופי המדינה הזאת, גבולותיה, כמה ערבים יחיו בה, וכמה זמן היא תאלץ להיות חמושה עד הגבות(*) הן שאלות פתוחות בעיני כולם, חוץ מאלה שאומרים "רק אני ציוני וכל מי שחושב אפילו טיפונת לא כמוני הוא לא ציוני. רק אני אדם טוב וכל מי שחושב אפילו טיפונית לא כמוני הוא אדם רע. רק אני אדם נאור וכל מי שחושב אפילו טיפונית לא כמוני הוא אדם חשוך. רק אני..."

(*) והאם תהיה בה תחבורה ציבורית בשבת, והאם תהיה בה כשרות מטעם המדינה, והאם יהיו בה נישואים אזרחיים, והאם יהיה בה פטור ממס על קרנות השתלמות, והאם היא תהיה באזור זמן UTC+2 בחודשי החורף או ב-UTC+3. שום דבר מאלה הוא לא חלק מ"הבסיס המוסרי והמעשי לציונות". שאלות פוליטיות רגילות לגמרי.

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

יפה.
מה עמדתך לגבי השלום עם מצריים, למשל? המפלגה שהתנגדה להסדרה עם החמאס (עוצמה יהודית), היתה מתנגדת בזמנו להסכם השלום עם מצריים. תן לי דוגמא לאיש או ארגון ללמוד ממנו-אני מחפש קו שיסכים לשלום עם מצריים, אבל לא להסדרה עם החמאס.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור יפה. מה עמדתך לגבי השלום עם מצריים, למשל? המפלגה שהתנגדה להסדרה עם החמאס (עוצמה יהודית), היתה מתנגדת בזמנו להסכם השלום עם מצריים. תן לי דוגמא לאיש או ארגון ללמוד ממנו-אני מחפש קו שיסכים לשלום עם מצריים, אבל לא להסדרה עם החמאס.

אני לא מבין איך זה קשור לדברים שאתה כתבת למעלה ואני התייחסתי אליהם.

אבל למען הסר ספק, לא טענתי שיש אדם אחד, או מפלגה אחת, שצדקו בכל התחזיות שלהם וכל מדיניות שהם הציעו הייתה המוצלחת ביותר שהייתה אפשרית באותו רגע.

אמרתי רק שהיו אנשים שכן צפו ולא הופתעו ממתקפת החמאס.
לא אמרתי שאותם אנשים שצפו את זה גם צפו את המתקפה הרוסית באוקראינה, המצאת הביטקוין, האסון הגרעיני בפוקושימה או כל דבר אחר.

יותר מזה, לא אמרתי שום דבר על התנגדות ל"הסדרה עם החמאס" אפילו אם דמיינת את זה, ואני חושב שזו הייתה מדיניות סבירה ואולי אפילו נכונה.

יש פה מורכבות מסוימת שאני מבין שיכולה לבלבל, אבל בין חלומות על פריחת הכלניות לבין יציאה למהלך יזום של השמדה מוחלטת של החמאס יש טווח רחב מאוד, ואפשר לא לצאת למבצע יזום להשמדה מוחלטת של החמאס בלי לחשוב שלעצום עיניים אל מול החמאס זה הגיוני או אפילו נסבל.

זה שאתה מוכן לשלם פרוטקשן לטוני סופרנו לא אומר שאתה חושב שהוא פלורנס נייטינגייל.

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

השלום איתם הצליח בגלל שיש שם אוטוקרטיה השולטת שלטון צבאי, ומדכא בשיא הכוח את האחים המוסלמים, זה קרה עם מורסי, ויכול לקרוס שוב בכל רגע. מצריים זו מדינה עניה ומאוד רדקלית, לא תמצא יותר מדי הבדל בין שדורי הטלווזיה שלהם לאלה של החמאס, זה עובד כל עוד זה עובד, עד היום זה השתלם לנו, זה יכול גפ להתפוצץ לך בפנים בכל רגע.

המשחק הכפול של המצרים.


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

כבר חודשים/שנים רבים תוהים למה כל הצבא שבונה לה מצריים, שלום? אין ביננו למצרים שום שלום, יש מלחמה קרה. את עזה הם התעקשו להשאיר לבגין, בניגוד לגולדה בגין התקפל.




לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

צא ולמד. אף אחד כמעט (היו כמה הזויים שנעלמו כמו שבאו, אבל אף אחד שבאמת היה אחראי לפלא הנהדר שנוצר פה), מהרצל, דרך ז'בוטינסקי וכו וכו לא חשב שכל הסיפור של הציונות זה "מדינה לעם היהודי בארץ ישראל. סה טו." זה היה כמובן חלק קריטי, אבל חלק. השאלה איזו מדינה, יחסיה עם הערבים, עם המדינות סביבנו וכו' היתה עבור כל אבות הציונות חלק מהותי מהעניין. ואילו אבות הציונות היו חושבים כמו חלק מהמגיבים פה, סביר שלא היתה מדינת ישראל עד היום (או שהיתה והיתה נעלמת על הדרך...). אבל איך אומרים? לבנות זה קשה, להרוס זה קל.

האיראנים ספור רציואונליים. והצעד האראני ללחוץ על הכפתור הגיוני, לטרפד את הציר המזרח תיכוני הנרקם. מי שלא רציאונליים זה דווקא אנחנו.

איזה ציר?
המרווחים היחידים מנורמליזציה עם הסעודים אלה הסעודים

ממש לא כולנו מרווחים, כלכלית בוודאי.(כאן אין מה לפרט) מדינית? בוודאי, האינטרס שלנו זו סעודיה חזקה ולא איראן שתופסת את ההוגמוניה. איזה ציר? הציר המזרח תכוני, ירדן, ישראלי, מצריים, סעודיה, האמהריות, ציר שאמור להוות משקל נגד, כנגד הציר האראני כאן.

בוא,
פרוט לפרוטות מה האזרח הישראלי יקבל במסגרת הסכם שלא נהנה ממנו ברמות הנורמליזציה הנוכחית.
לשחק שחמט ברמה המקומית הישראלים לא מצלחים אתה מדבר על רמה גלובלית?
ישראל זה מטקות ושש בש.

אני מדבר המון עם ערבים(באמת המון), הם כולם מודים בפה מלא שהאדמה היא של האסלאם, מודים בפה מלא את כל ההנחות שמוטי קידר מסביר, ועדיין השמאל רוצה לדחוף להם לגרון 67, זה פשוט לא להאמין. אני חושב שכל אדם הגיוני רוצה שלום, מהסיבה שההסטוריה מלמדת שכל קונפליקט נגמר בשלום, או בהשמדה )), יחד עם זאת השאיפה לאנוס את האוייב לשלום, שזה בול מה שאוסלו ניסה לעשות, זה כבר טמטום. המוסלמים כאמור פועלים אחרת, להם יש סאבר(שגם הוא סופי))). אבל עד שישבר להם לדבר על 67 זו בדיחה מטופשת, ואנשים רמי דרג הן בישראל והן במערב ממשכים לפמפם לנו את הקשקוש הזה השקם וערב. מעניין אם ההתכתבויות שלי עם אלפי ערבים ישנו את דעתם

אתה ממשיך לחרטט. שוב ושוב. מקשקש בשכל. אבל כנראה הכל הולך בימינו בפורום הזה, שהיה דווקא מעולה.

אז אולי הגזמתי, ודברתי מלבי, הפעם אתה זב חוטם אין לך שום זכות לצאת עלי, במיוחד שאתה בור, ואני באמת מקדיש המון זמן לנושא, כי זה מעניין אותי. אתה בניגוד לכך סתם רעש וצלצולים. להגיד על משהו שהו "מקשקש" בלי נימוק, בוודאי מרגיז. אז אל תגיב, או שתגיב עם תוכן.

אני חלילה לא רומז לזה שאתה לא משקיע מזמנך ומרצך! רק שאתה לא מבין דבר וחצי דבר, בלי קשר להשקעה.

אז אתה חושב, אני לא משלם לך בכדי שתחשוב, אין טעם. באמת... אני אמרתי לך תגיב עם תוכן, או אל תגיב, ובכל מקרה "מקשקש" זה לא לעניין.

לסלעי המומחה, ולשאר המדמיינים והתומכים בפתרון המדינה הפלסטינית. הנסוי לא עבד, אבל בוא ננסה שוב ושוב . אין לאום פלסטיני, יש אסלאם שרוצה למחוק את מדינת ישראל, והפלסטינאים שמשמשים כלי למטרה זו. היחדים שבאמת פתחו סוג של לאומיות אמתית מהפלסטינאים, האם דווקא הערבים הישראלים.





לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

אני מתנצל על התגובה המאוחרת ושפספסתי את הדיאלוג הממש לא קשור לפורום הזה, לכן אבהיר זאת במפורש: השיח הזה נגמר כאן ועכשיו. מי שזה מפריע לו, מוזמן לעזוב.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

סלעי אתה רחוק מלהיות בעל הבנה בנושא, אז תפתח את התודעה שלך, ותקשיב לדוקטור עינת וילף, היא מבינה "קצת" יותר ממך. וזאת אשת שמאל ממעלה המדרגה, עוזרת אישית של פרס.

תגיד לי, גאון של אמא, חוץ מזה שכתבתי שאתה לא מבין כלום בכלום - מה יש לך ממני? הרי ברור שכל מה שהעלת פה פוליטי, גם אם מנהלי הפורום יחשבו שזה כשר למהדרין. אז למה אתה מנסה לגרור אותי? לך תפתור את הדכאון שלך עם מישהו אחר, תודה רבה, ותמשיך ללמוד מיוטיוב וטיקטוק, תגיע רחוק.

יוטיוב טיקטוק. הבאתי לך ראיון אם משהי שהיא כמה ליגות מעליך. השיגה בחייה עשרות דברים ממך, הייתה ועוד ישנה אשת שמאל, אבל אתה עם ראש בקיר, אין כאן שום דבר פוליטי, פוליטי זה ווכוחים, כן אוסלו, לא אוסלו, כאן יש עובדות חיים פשוטות, מידע ומחקר, אין שום דבר פוליטי בלהגיד את האמת, והאמת היא שכל אדם שמקבל החלטות על בטחון מדינת ישראל, חייב להתעסק דווקא פחות(או לפחות לא רק), בפוליטקה, כל נושא בטחוני, והחלטה פוליטית חייבת להיות מגובה בהכרת ולמוד לעומק של הצד השני. אתה לא רוצה להפנים זאת אחלה. אנשים כאן צרכים להפנים שחלק בלתי נפרד מבטחון, זו הבנה תרבותית ופסכולוגית של השכנים שלך.

ראה תגובתי למעלה. תעצור כאן ועכשיו.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

צר לי לומר זאת, אבל אתה עדיין בשלב התגובה הראשונית לארועי 7.10.

תודה על עוד ציטוט של אותו נאום של דיין שכבר ציטטנו לעייפה בתקשורת, בהלוויות, בפרשנות.

מה הלאה? מהי הצעתך הקונקרטית?

לגבי הפקת לקחים - אני מתקשה לכתוב תגובה שלא מערבת פוליטיקה, כי הסיבה לכשלון הצבא ב-7 לאוקטובר (ולדעתי גם בהמשך עד היום) נעוצה עמוק באידאולוגיה פוליטית - למשל הגדרת מיהו ומהו האויב, אילו פעולות נחשבות לגיטימיות ואילו לא, מהו המצב האידאלי שאנחנו רוצים להגיע אליו ביום שאחרי, מהו תפקיד ראשי המערכת הצבאית לעומת פוליטיקאים ויועצים משפטיים. איך בכלל צריך להיות בנוי הצבא, לאילו איומים ותרחישים, אילו חילות צריכים איזה תקציב וכו'
במודיעין - איזה משקל לתת לידיעה X, איך "לנחש" או להעריך כוונות בהתבסס על המידע, איפה להשקיע מאמצים ואיפה לא.

יש הרבה פרדיגמות שהיו צריכות להישבר עוד לפני 07.10 ולצערי עדיין קיימות בשיח עד היום.

מבחינה צבאית נטו, אסתפק בלכתוב שצה"ל הוא לא צבא שנבנה והתכונן למלחמה ב-30 שנים האחרונות, בוודאי לא בכמה חזיתות. בריק, מילשטיין ואחרים יודעים להגיד את זה טוב ממני.

לקחים לגבי מיקרו-טקטיקה וסוגי אמל"ח והצטיידות נדרשת כבר נידונו פה בעבר (איום הרחפנים, השילוב הנכון בין שריון כבד לנגמ"שי לחימה, סוגי אמל"ח להתמודדות, סד"כ נדרש להגנת גבול עם עתודה וכו') אבל הפוליטיקה והאידאולוגיה היא שקובעת סדרי עדיפויות, תקציבים, רכש וכו' אז הלקחים לדרג הטקטי הם חשובים אבל לא באמת קובעים כדי למנוע טבח נוסף וכדי לנצח במלחמה.

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

אין בסדר העדיפויות של שום פוליטיקאי או אידאולוג משהו שמנע מהצבא [וימנע ממנו בעתיד] להגן על ישובים מפני טבח....לא הייתי כותב זאת אם לא הייתי חושב כי מדובר בבלבלת מצויה [ צבא שאינו יכול מנוע טבח אמור לדווח על כך לדרג מעליו, ולמקבלי שירותי ההגנה- האזרחים].

לא יודע בדיוק למה אתה מתכוון - מעבר לצבא "קטן וחכם", סגירת חטיבות שריון והפחתת אימונים והקצאות לחילות היבשה, מעבר לדגש מאסיבי על מודיעין מדוייק, סיירות וחיל אוויר ויכולות תקיפה בפינצטה (שגם הם חשובים) מראים על צבא שנבנה מול איום של מב"מ וצופה שלא יהיה איום של מתקפת אויב רחבה בסד"כ גבוה ובהרבה חזיתות.

בניית קו ההגנה בגבול עזה כפי שנבנה וכפי שאוייש מראה על צבא שמתכונן לאירועי פח"ע מבודדים והפרות סדר, ולא מתכונן למלחמה מול אויב נחוש ומתוחכם.

אידאולוגיה מכתיבה מיהו האויב ומהו איום הייחוס, אחרי מי השב"כ צריך לעקוב ולאיזה תרחיש כדאי להתכונן - וכאן אעצור כי זה חורג מהדיון הצבאי גרידא. את הכאפה קיבלנו בעזה, עכשיו תשליך את זה על כל גיזרה שאתה רוצה ותראה שהאידאולוגיה והקונספציה עדיין מכתיבה את פעולות הצבא.

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

נעזרתי בטבח בישובים [אותו אתה הזכרת] בכדי לומר כי יש דברים שהצבא אחראי למנוע, ולא נכון לבזר אחריותו עם גורמים נוספים. שום אידאולוגיה לא מנעה מהצבא לעשות תפקידו ולהגן על עם ישראל בעוטף עזה ובשאר אזורי הארץ. לצבא היה החופש לעשות את מה שבתחום אחריותו ולהתכונן מול האויב ברצועת עזה, ומול כל גזרה אחרת

עם כל הביקורת כלפי המערכת הפוליטית מימין ומשמאל, בלי שום קשר לכל הפוליטיקה, אירוע של פשיטת אלפי מחבלים מעבר לגבול תוך מסע כיבוש והרג המוני זה אירוע באחריות מלאה של מע' הביטחון שהיו אמורים למנוע בכל מחיר.
המערכת כשלה לחלוטין בתפקידה העיקרי והחשוב ביותר.
מילה נוספת - לדעתי עצם זה שראשי המערכת מעזים להראות את פניהם, ובמקרים מסויימים שראיתי עוד מעזים לתת ביקורת ומוסר ולהחציף כנגד אנשים אחרים רק מראה לאיזה שפל הגענו ברמת החומר האנושי והמוסריות וזה גם מצביע על הרמה הכללית של הציבור בכללותו.
לדעתי במציאות מתוקנת האחראים היו צריכים לקבור את עצמם מרוב בושה. אבל מצד שני כשעבריין המורשע אולמרט הופך להיות אורח של כבוד באולפנים למה עוד אפשר לצפות..
המצב פשוט מפחיד

יש תמיד רצון לחסוך בעלויות הצבא, במיוחד בשנים שאין לנו מלחמות גדולות מאז 1973, מצד אחד 30% תקציב היה באמת עשור אבוד, מצד שני התקציב היום(כנראה?) לא ממש מתאים למציאות. פרט לזה ההסטוריה מלמדת שדמוקרטיות תמיד לא מוכנות בשלב כלשהו...07.10 או משהו דומה לו היה יכול להתרחש בסבירות דומה בכל ממשלה שלא תהיה.
יש עניין כזה שמי שנותן דוחות מעולים, מקודם, וזוכה לשקט, אני לא הייתה תמיד בונה על דווח.

שליטה מרכזית גורמת לקונספציות שיכולות לגרום לקטסטרופות. במערכת שאחראית על הביטחון במדינה כמו ישראל זו בעיה קשה.
מערכות צבאיות היררכיות הופכות בקלות למערכת בה הבכירים חושבים דומה. הם נפטרים מאנשים מעצבנים ודעתנים.
כדי לבנות מערכות גמישות ועמידות יותר נדרש לבזר את הכוח ואת קבלת ההחלטות.
למשל ניתן לתת אחריות על הגנה מרחבית + תקציב ומשאבים בהתאם לגוף כמו משמר הגבול שינהל בעצמו ולפי סדר העדיפות שלו את כוח האדם והמשאבים.
במודיעין - אפשר לא לסמוך על היתוך המודיעין המרכזי (נקודת כשל בודדת) ולהפיק מודיעין בשיטות שונות (אנושי, אותות, תצפיות, לוגיסטיקה, תשתיות, אימונים וכו'..) ולתת כמה דוחות שונים למקבלי ההחלטות.
דרך אגב, יש מקומות שהביזור הזה קורה באופן טבעי גם בצה"ל - חיל האוויר, חיל הים והצבא הירוק הגיעו למלחמות עבר מוכנים ברמות שונות בגלל ההפרדה המובנית ביניהם.

ולמה כי אחשוב כי אם אתן לגוף כמו משמר הגבול לנהל את עצמו...כי אנשיו לא יחשבו דומה ?

לא הסטוריון צבאי, כותב את התרשמותי שאינה בהכרח מדוייקת
ממלחמת העצמאות ועד מלחמת ששת הימים ואחריה, תפיסת ההגנה בגבולות הייתה שהישובים יגנו על עצמם, וצה"ל יבוא לסייע. תפיסה שהוכיחה את עצמה כמוצלחת במבחן התוצאה, אף ישוב ספר לא ספג התקפה קשה מדי לאורך השנים. השיא היה קרב קיבוץ דן במלחמת ששת הימים, אז הגמ"ר הקיבוץ הדף כח חי"ר סורי גדול שהיה מלווה בטנקים (אחד מהם הוא זה השקוע עד היום בבניאס)

מלחמת יום כיפור הייתה כבר אופרה אחרת, ישובים קטנים בודדים ברמת הגולן היו בקו החזית, ולא היו רלוונטים מול פריצת השריון הסורי, לא היה מנוס מפינוי הישובים

האיום כיום הוא של צבא Low-Tech: מחבלי חי"ר על בסיס רכבים קלים בליווי רקטות ורחפנים. מול ישראל לא עומד כיום כח צבאי משוריין (למעט צבא מצרים שהוא נושא אחר).

ההצלחה של כיתות הכוננות במסגרת קרבות במסגרת מתקפת הפתע מול כוחות Low-Tech מראה את חשיבות ההגמ"ר, המכונה כיום 'כיתת כוננות'. כח אזרחי מקומי בעל הכרות מצויינת עם השטח וזמינות גבוהה, יכול להדוף מתקפה חזקה על ישוב אזרחי, בעוד צה"ל עשוי להגיב לאט מאוד, עד מאוחר מדי

את כיתות הכוננות יש להגביר למחלקת כוננות עד כח דו-מחלקתי/פלוגתי, בהתאם לאיום על ישובים בפועל, לתגבר תחמושת נשק קל (ואמצעי בטיחות להחזקת נשק בבתי מגורים, לא נשק מרוכז בנשקיה שיש לפתוח באירוע אמת) ולהוסיף מקלעים ונשק מסייע (מרגמות, RPG, רחפני תצפית). אפשר להתפרע בתרגול שת"פ עם שריון וחיל אוויר. בישובים קטנים בשביל סד"כ מלא של מחלקת כוננות, להציב באופן קבוע כיתה חי"ר להשלמה. בנוסף, לעודד אחזקת אקדחים בישובי חזית (גם באופן כלכלי: אגרות מופחתות וימי אימון מסובסדים), ולעודד אימון בשימוש בהם, גם על ידי נשים ויוצאי יחידות עורפיות

מבחינה כלכלית מדובר ביחידה צבאית חסכונית במיוחד: מספר בודד של ימי מילואים שנתיים לכשירות, ללא צורך באחזקת יחידה צבאית קבועה, ללא צורך בחפיפה בין יחידות, למידת והכרות השטח ושפה משותפת, התאמה כמעט מושלמת

בונוס נוסף: אין הרתעה טובה יותר מול אויב מאשר ישוב חמוש היטב שיודע להגיב למתקפת פתע

הצלחה של כיתות כוננות מראה שעם רמת עירנות מינימאלית, סד"כ של עשרה לוחמים חמושים בנשק ארוך ומכשול הנדסי פשוט ביותר אפשר להדוף התקפה של אויב חמוש בנק"ל עם סד"כ גדול בהרבה.
מה שהבדיל בין ישוב שהצליח להגן על עצמו לישוב או בסיס שלא הצליח, זה אם מפקד כיתת הכוננות הקפיץ את הכוח לפני או אחרי שהאויב עבר את הש"ג. ומה שהיה חסר לאלה שלא קפצו זה לא הזמן(חוץ ממעבר ארז אולי), אלא הבנה של המתרחש.
לכן, זה לא משנה מה יהיה האירגון של כיתת כוננות. עירנות ויוזמה זה לא משהו שמגדירים בפקודה, זה עניין של הלך הרוח, ניסיון וגישה.

There's more things told than are true, and more things true than are told

יכולת האנשים להגן על עצמם היא בעיקר פונקציה של יכולות האנשים. יש ישובים ששם יש אנשים עם תודעה ביטחונית נכונה, עם אנשים הקוראים טוב המציאות, עם אנשים בעלי מוטיבציה להגן על עצמם ובצורה הכי טובה, לעומתם יש ישובים שאנשיהם לא ניחנו באותם יכולות. ויש דמיון למצבים אחרים, לדוגמה שריפה, יש ישובים שפינו עצמם החוצה מהישוב, ויש ישובים שהחליטו להילחם על המקום......אנשים עם התכונות המתאימות, יעשו דברים נכונים גם אם הגורמים מסביב לא יעזרו, ואולי יפריעו.....וכמובן אני חושב כי כל ישוב מחויב קודם כל לשלומם של אנשיו, וככזה, הוא חייב לקחת אחריות , להתארגן, ולהתכונן לכל צרה ואויב שינחת עליו, הוא הראשון שיפגוש בו, והוא יוכל לפתור בעייתו בצורה הכי יעילה

בעיקרון זה מדויק.
בנוסף היתה בעיה קשה של איחור בגלל איסור החזקת הנשק בבתי חברי כיתת הכוננות- כך שהיו מקרים שבהם הם נהרגו בטרם הגיעם לנשקיה.

ברצינות?
אם הגוף היחיד במדינה שאמור להגן על האזרחים ועל המדינה כארגון נכשל, אז נותנים לו להמשיך להתקיים והופכים כל ישוב קרוב גבול למוצב אזרחי?
ואז מה נעשה כשבשגרה גנבים שמוצאם לרוב מסוים מאוד ("צעירים") יפעלו את פעולתם כבימינו?
אצלי במושב הבדואים חזרו לעבוד. פעם הצליחו ופעם נכשלו עקב עירנות ותגובת התושבים.
אז מה?
להתעלם מהמשטרה ולחלק לתושבים מדים, אזיקים, נשק ופנקס דוחות ומעצרים?!

או שאולי, הפתרון שאליו צריך לשאוף הוא שאלו שצועקים "משילות" (ואולי עוד כמה יחד עמם), יעודדו את הדרג הפוליטי למשול בכוחות הבטחון?
צבא- מחולק לשני חלקים. מודיעין וצבא יורה. המודיעין עומד על שתי רגליים- רגל ידיעה אודות יכולות אויב, ורגל הערכת כוונות ותכניות אויב.
הצבא היורה עומד על שתי רגליים- רגל אחת היא אימון הכוחות ללחימה באויב מקצועי, מצויד ובסד"כ דומה לזה שיכול לגשת לגבולותינו.
הרגל השנייה היא פריסת הכוחות במקומות כאלו שמפקד סביר יוכל לנמק מדוע ממקומות אלו ניתן להגן ולמנוע נזק קטסטרופלי (שזה נזק שהוא יותר מרק כמה פצועים ומעט רכוש פגוע).

הנאום ההוא של דיין רלוונטי עד כאב קורע לב.
ומרתיח לראות שאלוף פד"מ לא מתייחס כלל למשפט שחקוק באופן מנקר עינייםאו קורע לב על קיר הבטון המכוער של חזית בניין לשכתו.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

בנוגע למעבר לאחזקת נשק בבתי חברי כיתות הכוננות-
יהיה צורך בשינוי תפיסה בכל הנוגע למערכות אזעקה, כספות וכמובן נכונות כוחות הביטחון לנהל מרדפים ולירות בגנבים. אין דרך אחרת...

נראה לי אנחנו לא לומדים את הלקח הנכון. ההצלחה של חלק מכיתות כוננות להדוף את הפלישה נובעת בעיקר מכישלון קולוסאלי של הצבא. הצבא תיפקד ברמה כל כך גרועה, שקשה להאמין שזה אפשרי בכלל. אני יכול לכתוב עוד כמה משפטים באותו סיגנון, ועדיין זה לא ימחיש מספיק את רמת הכישלון.
בכל תרחיש הגיוני אותם עשרות לוחמי אויב בכלל לא היו צריכים להגיע לגדרות היישובים ולהעמיד את כיתות הכוננות למבחן. הדבר הנכון לעשות בעקבות האסון זה לא להפוך כיתת כוננות יישובית לפלוגת חי"ר עם סד"כ ונשק בהתאם, אלה לבעוט בתחת של קצינים מדרג המ"פ ומעלה, שיתחילו ללמוד את המיקצוע שלהם ולתת ביצועים סבירים.
כיתת כוננות צריכה לתת מענה לחדירה של מחבל בודד, אולי חוליה. הם לא צריכים לטפל בתקיפה של צבא אויב.

There's more things told than are true, and more things true than are told

צר לי. לא כך אני תופס את המצב.
מתקפת 7.10 בישרה את תחילתו של עידן חדש בלוחמה לכל אורך גבולות ישראל (כולל איו"ש, ירדן, סוריה, מצרים):
לא עוד חוליה של מחבלים ספורים, אלא מתקפה של אלפי חמושים ופריצת גדר הגבול בעשרות מקומות ונהירה המונית של כוחות שאותה צה"ל שלנו- גם אם ישתפר ללא הכר וגם בתרחיש הטוב ביותר שאנו יכולים לתאר לעצמנו- לא יהיה מסוגל לעמוד בפרץ משום שאין שום שטח חיץ המאפשר השמדת הכוח התוקף ע"י נשק חכם***:
דקה אחת הם בשיגרה בכפרים שלהם- ועשר דקות אחרי- כבר אין גדר והם רצים בפתח תקוה, בית שאן ואביבים עם RPG ומקלעים וטובחים באזרחים.
אנחנו עומדים מול אויב שאצלו לכל ילד בן 14 יש קלאצ' ואת המיומנות להשתמש בו- ומדובר באלפי חמושים שמוכנים למות ובלבד שיחדרו ויהרגו.
במרחק של מאות מטרים מאיום כזה לא ניתן למקם אזרחים לא חמושים.
וברוח זאת- לדעתי שם המלחמה צריך להיות "מלחמת העצמאות השניה".

***וכבר ב 7.10 חווינו לקח נוסף- שהכטב"מים שלנו שנבנו להשמיד חוליות מחבלים קטנות- עומדים חסרי אונים כאשר הזירה מלאה באלפי פולשים וכוח האש שהם מייצרים הוא בלתי מספק בכמה סדרי גודל- ואפילו מסוקי התקיפה גומרים בטן בכמה דקות ונאלצים לעזוב כדי להתחמש. גם שם יהיה צורך לפתח חימוש להשמדה מאסיבית יותר.

ברוך הבא לשנות ה-80.

ממש לא חדש. במוצבים ברמת הגולן בשנות התשעים דיברו על מחטף סורי, שזה בדיוק מה שראינו בעוטף - חי"ר קל שרץ קדימה ומשתלט על יישובים ומוצבים לפני שאנחנו מספיקים להגיב. גם באזור הביטחון היו ניסיונות כיבוש מוצב שהיה בדיוק זה: התגנבות נסתרת אל היעד וריצה אל הגדר, לפני שצה"ל הגדול מספיק לארגן סיוע. זה ממש לא חדש, והתשובה להסתערות של חי"ר קל לא ממוגן ידוע מאז מלחמת העולם הראשונה, זה גדר טלטלים לעיקוב וארטילריה, מרגמות ומקלעים על הכוח המסתער. עוטף עזה, עם המרחבים השטוחים שלו, זה אזור אופטימאלי למתגונן. צה"ל הצליח להיכשל במשימה גם כי העניק לתוקף את אלמנט ההפתעה, בכך שויתר מרצונו על שטח חיץ, אותם 300 מטר ליד הגדר בצד העזתי, בכך שלא הקפיץ כוחות ופתח באש ברגע שהגדר נפרצה. אפילו בבארי זיהו את המחבלים הראשונים רק בסביבות שבע ורק אז קפצו, חצי שעה בוזבזה ביגלל טימטום של החיילים בחמ"לים בגיזרה. זה שהראשונים להיתקל היו אזרחים רק אומר שלצבא לקח המון זמן להתעורר, זה לא אומר שלאזרח בבית לוקח פחות זמן להתארגן ולהיכנס ללחימה מחייל בבסיס סמוך.
צה"ל גם לא נערך עם הנשק המתאים. ברור שהכטב"מים והמסוקים נכשלו, כי הם לא נועדו לזה מהתחילה. מה שהיה צריך שם זה דברים זולים ופשוטים בהרבה. מרגמות, תותחים, מקל"רים ומקלעים. כלים של פלוגה מסייעת לרוב, שישבה על הגדר, אבל בלי הדברים האלה.
לצבא, אם היה מתפקד בצורה סבירה, לגמרי הייתה אפשרות לעצור את הפלישה, או לפחות למנוע כיבוש יישובים ובסיסים.
אם אתה מניח שהצבא לא מסוגל להגן על אזרחים באזור מסוים, אזרחים לא צריכים להיות שם, חמושים או לא.

There's more things told than are true, and more things true than are told

אני לא חושב שחזרה של תרחיש 7/10 היא סבירה בגזרות אחרות פרט אולי ללבנון (ואני מקווה שנצליח להגיע שם למצב שחזרה כזו לא תהיה סבירה גם שם). זו לא איזו פאזעה של כפריים כמו במלחמת השחרור, זו היתה פשיטה של צבא טרור מאורגן ומתורגל - יחד עם כשל קולוסלי של צה"ל בהכנה לקראת ארוע כזה, שהיתה יכולה לסכל אותו בקלות יחסית לו היתה ערוכה לכך. יש רק צבא טרור אחד נוסף על הגבולות שלנו, ונראה לי שלפחות בשנים הקרובות הערנות והמוכנות תהיינה הרבה יותר גדולות - ובכל מקרה, אני מקווה שמה שנצליח לעשות בעזה יוציא לו את התיאבון לזה ויביא אותו להבין שאם הוא רוצה להשאר צבא טרור עדיף לו להמנע מתרגילים כאלה.

ביהודה ושומרון יש כנראה עשרות אלפי נשקים אצל גורמים עוינים עם מאות ישובים יהודים במרחק הליכה בתוך ומחוץ לקו הירוק. תרחיש של קבוצת חמושים שמחקה את חמאס הוא בגדר האפשרי.
תרחיש קיצוני יותר הוא כמה קבוצות שעושות זאת במקביל. אולי פחות סביר, אבל לצערנו גם אפשרי.
נשק יש, מוטיבציה יש. אם סומכים רק על המודיעין גומרים בטרגדיה.

תרחיש של קבוצת חמושים שתוקפת ישוב הוא אפשרי. קבוצה כזו לא תהיה מצויידת, מאורגנת ומתורגלת כמו החמאס, ואם היא תהיה גדולה יותר מכמה עשרות אנשים ספק רב אם היא תצליח להתארגן בלי שהשב"כ יעלה עליה. ביו"ש יש גם לאוכלוסיה היהודית לא מעט נשק ויש שם נוכחות משמעותית של הצבא; ארוע כזה עלול לגרום לפגיעה, ללא ספק, אבל קשה לי לראות תרחיש של השתלטות ממושכת על ישוב בלי שצה"ל מצליח להגיע לשם ולייצב את הארוע. תרחיש של אלפי חמושים שתוקפים בתיאום מספר ישובים בלי שיש לנו כל התרעה נראה לי כמעט בלתי אפשרי ביו"ש. אגב, בלי שרוב הציבור שם לב מתנהל בשלושת החודשים האחרונים מבצע של "מיני חומת מגן" ביו"ש, שכבר נהרגו בו יותר מחבלים מאשר בחומת מגן המקורית ואזורים רבים (במיוחד מחנות פליטים) עוברים ניקוי יסודי ממפקדות ומעבדות נשק וחבלה שצמחו שם.

אני לא יודע על מה אתה מסתמך בהערכותיך, לי זה נראה יותר משאלת לב מאשר משהו מבוסס על נתונים. לא שוכנעתי כי חזרה על תרחיש פלישה אינו סביר, כי אנחנו מצליחים להוציא למישהו התיאבון, וכי הערנות והמוכנות של צה"ל מספיקות למנוע הלא רצוי. צריך להבין כי האויב כנראה לא יחזור בדיוק על אותו תרחיש, ואם הוא יעשה מה שאני מדמיין, אני ספקן בקשר למוכנותנו

בדיוק
אם המסקנה של הצבא מאירועי ה 7 באוקטובר היא שכיתות הכוננות הן המענה לאירועים מהסוג הזה - הוא מתכונן למלחמה הקודמת (הנוכחית). כיתת כוננות מצויידת זה משהו שאולי יכול לתת מענה למחבלי חמאס ובוזזים שמצטרפים, אבל לא יוכל לתת מענה לכוח מאומן וגדול של חזבאללה שיפלוש בהפתעה תוך שימוש בכמות עצומה של אש מדוייקת (כפי שאנו רואים היום בתקיפות על היישובים בגבול).

אנשי הישובים ראויים לביטחון. אם צה"ל יכול לתת לכך תשובה...מה טוב. דעתי היא כי בכדי שיהיה ביטחון לאנשי הישובים, הם צריכים לקחת אחריות מתוך ידיעה כי הצבא לא ימנע הכל. עד שיגיע הזמן שהצבא יוכל לתת ביטחון מלא לישובים, אין תחליף ליכולת אנשי הישובים להגן על יישובם, בישובים יש יוצאי כוחות הביטחון, יש שם אנשים שעושים מילואים, הגיוני כי אם יש צורך בהגנת הישוב, כי אותם אנשים יתרמו את יכולתם בישוב. ואני לא בטוח כי לכוח צבאי יש יתרון על פני כוח של הישוב בבלימת כוח מאומן וגדול שיפלוש בהפתעה. רצוי כי תכנית ההגנה של הצבא תיקח בחשבון את יכולת הישוב להגן על עצמו

אם לצה"ל אין שום יתרון על כיתות כוננות בלחימה מול פלישה, זה מעיד על יכולת ורמת תיפקוד של צה"ל. נכון, אחרי מה שראינו בשביעי באוקטובר יש לך את כל הסיבות לחשוב ככה, אבל המסכנה צריכה להיות שצריך לסגור את צה"ל ולהקים אותו מחדש, מאפס, בעזרתם של קצינים מחו"ל אם צריך. הפתרון הוא לא להציב דרישות לא הגיוניות מכיתות כוננות. אנשי כיתות כוננות לא מגויסים, לא מתאמנים כמו החיילים, לא חמושים כמו החיילים. גם ב-48 כשלא היה צבא הפכו כל יישוב ליחידה צבאית, אבל גם אז הפתרון היה להקים צבא אמיתי, שיגן על האזרחים, לא להיפך.

There's more things told than are true, and more things true than are told

הנחת הייסוד של ישוב על הגבול צריכה להיות שאם יותקף, צה"ל לא יהיה שם לסייע לו באופן ישיר מכיוון שיהיה מרותק , עסוק בלהגן על עצמו ולהבין מה קורה. ההדגמה של יכולות נ"ט שמבצע חיזבאללה רק ממחישה עד כמה התפיסה של "הגנה ניידת" של כוחות בט"ש היא בעייתית.

יישובי גבול זקוקים לחזור לתפיסת הגמ"ר רחבה - היישוב כמוצב שצריך להיות מסוגל להילחם זמן יחסית ממושך ללא צה"ל מול אוייב מצוייד. המקום היחידי שזה התממש , מעבר למלחמת העצמאות, היה בקיבוץ דן במלחמת ששת הימים.

כל הישובים על גבול הצפון הם גדולים דיים להגן על עצמם מפני חדירה באופן אפקטיבי ואפילו לבצע חסימת כבישים סמוך ליישוב אך לכך הם זקוקים לבינוי מתאים , הצטיידות, קשר לגורמים מסייעים, תוכנית הגנה ותרגול. רוב הסיכויים שמרבית הידע והיכולת כבר ביישוב בדמות יוצאי צבא, ותיקי היישוב כבר היו בסרט הזה ויש "תיק הגנת יישוב" בארכיון של צה"ל , נדרש "העתק הדבק" לעקרונות העבר , הם מבוססים על נסיון רב שאבד מאז.

תפיסת "כיתת כוננות" המבוססת על נשקים אישיים מתאימה לישובי קו שני , ישובים באיום נמוך , ולערים אך גם הם זקוקים לעמדות , תוכנית , תרגול וקשר החוצה.
כשמערך זה יוקם , צה"ל יוכל להקטין סד"כ על הגבול מכיוון שיהיו עשרות מוצבים (ישובים) עם אלפי נושאי נשק ארוגים לקו הגנה. זה לכשלעצמו מהווה הרתעה רצינית.



הכל כסף קטנטן במונחים של צה"ל אך מבטח מפני תרחיש אימים שכבר ראינו כי יכול להתקיים.
דורש רק ניהול שקדני לאורך עשורים, לא כל כך מתאים לצה"ל, אולי יש להקים גוף שנשלט ומנוהל ע"י היישובים תפ המשטרה כי הם יודעים מה הכי נכון להם ולתקצב בנפרד.

כצפוי, כולם פה לוקחים כמובן מעליו שגם במלחמה הבאה צה"ל לא יתפקד ויכשל במשימות הפשוטות ביותר. מפתיע שבו בזמן מניחים שכיתת כוננות ישובית תתפקד כמו שצריך. עד כדי כך שמציעים להטיל על כיתות כוננות את כל המשימות של צה"ל. תיכף גם יכתבו שכיתות הכוננות יתקפו בגיזרתן מעבר לגבול ויכבשו שטחים שולטים.
יש לי הצעה יותר טובה. אולי נקים לנו צבא אמיתי שאשכרה מתפקד?

There's more things told than are true, and more things true than are told

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ענקנמן כצפוי, כולם פה לוקחים כמובן מעליו שגם במלחמה הבאה צה"ל לא יתפקד ויכשל במשימות הפשוטות ביותר. מפתיע שבו בזמן מניחים שכיתת כוננות ישובית תתפקד כמו שצריך. עד כדי כך שמציעים להטיל על כיתות כוננות את כל המשימות של צה"ל. תיכף גם יכתבו שכיתות הכוננות יתקפו בגיזרתן מעבר לגבול ויכבשו שטחים שולטים. יש לי הצעה יותר טובה. אולי נקים לנו צבא אמיתי שאשכרה מתפקד?

מה שלא הצליח בעבר ובהווה מספר פעמים, כנראה שלא יצליח בעתיד, ומה שהצליח בעבר ובהווה כנראה יצליח בעתיד. צה"ל לא היה בכל ישוב אזרחי שנדרש אליו, כיתות הכוננות היו וניהלו לחימה טובה בהתאם למאפיינים מקומיים, היסטורית ובהווה

על פי הספר תפקיד צה"ל להגן ותפקיד האזרחים להיות אזרחים, אבל הקונספציה הזו לא עובדת במבחן ההיסטוריה. במקום לנסות לבנות הכל מחדש ולצפות לתוצאה שונה בעתיד, נכון יותר להמשיך לפתח מה שהצליח בעבר ובהווה, אף שסותר קונספציה

בקשר להצעה שלך על כיבוש שטחים שולטים בידי כיתות כוננות, אנקדוטה היסטורית שיש לזה תקדים מעניין של כיבוש הסוסיתא בשלהי מלחמת העצמאות על ידי חברי עין גב, שגם הגנו על הנקודה בתקופה שאחרי. בהמשך העומס היה גדול מדי לישוב אזרחי וצה"ל החליף. היום אכן פחות מתאים

כשאתה נכשל במבחן, גם מועד א גם ב, אתה לא אומר שלעולם לא תצליח, אתה לוקח את הקורס שוב, ולומד יותר קשה. צה"ל לא נכשל כי הוטלה עליו משימה בלתי אפשרית, צה"ל נכשל כי הוא תיפקד בצורה גרועה. לכן הפיתרון הוא לעשות רפורמה אמיתית בצבא, להדיח מפקדים כושלים, לפרק מסגרות שלא תיפקדו ולהקים חדשות, בהובלת אנשים מתאימים במקום כאלה שהוכיחו את חוסר ההתאמה שלהם. זה משהו שעבד לא רע לאורך ההיסטוריה, אבל מעולם לא נוסה בצה"ל.

There's more things told than are true, and more things true than are told

ציטוט:

כן הפיתרון הוא לעשות רפורמה אמיתית בצבא

בטח. מי יעשה רפורמה?

איזה רפורמה תמנע מצב בו בונים קו של מחנות עם מגורי בנות אל מול עזה כשיודעים שמתוכננות פשיטות ולא קו מוצבים שמסוגל להגן על עצמו?
איזה רפורמה תמנע מצב בו הרמטכ"ל וראש שב"כ משוחחים לפנות לפנות בוקר, ראש השב"כ מודאג דיו לשלוח צוות לעוטף אך בצה"ל לא שולחים התרעה לאוגדה? לעלות כטב"מים לתצפית הדוקה?

איזה רפורמה תמנע מצב בו חיל האוויר מחליט כי למדינת ישראל די בכוננות של 2 מסוקים בצפון ואם תהיה חדירה בדרום (כפי שההיתה רק חודשים ספורים בגבול מצרים) אז זו הופכת להיות בעיה של מישהו אחר? וכשמוכרזת מלחמה, איך חיל האוויר , כשלקח מיום כיפור , הקים יחידה שתספק לו באופן עצמאי מודיעין מטרות בשדה הקרב כי "הירוקים" לא עשו זאת, הצליח 50 שנה אח"כ שוב לא להפעיל מטוסים?



אם עשרות רבות מפקדים בכירים לאורך שנים - רמטכ"לים, מפקדי פיקוד דרום, מפקדי אוגדת עזה , מח"טים של חטמ"רים, מח"טים ומג"דים של גדודי בט"ש לא נראה להם מוזר שהקו מול עזה לא דומה לקו מול לבנון ושהמחנות לא בנויים להגנה עצמית מפני פשיטה של אוייב נחוש , שום דבר לא יעזור

הדבר המעניין, שכל השגיאות שהזכרת, אלו שגיאות שרק גנרל בצה"ל יכול לעשות. כל בן אדם אקראי מהרחוב מעל גיל 15 ואפס ניסיון צבאי לא היה עושה את השגיאות האלה. בן שלי בן ה-11, עם קצת ניסיון ב call of duty היה אומר שגדר אפשר לפרוץ עם מטען, שלחיילים צריכים להיות רימונים באפוד. אז השאלה היא לא איך נעשה רפורמה, שאלה הראשונה היא איך הגענו למצב שלקצינים בכירים בצבא יש פחות הבנה ומודעות באבטחת בסיסים מאדם אקראי מהיישוב.
בעניין הרפורמה. לשם התחלה, אפשר להתחיל בלהעניש קצינים שנכשלו בתפקיד. כי זה יהיה שינוי מרענן לעומת המצב עכשיו, שאף קצין לא מודח על כישלון מיקצועי אבל המון קצינים מיקצועיים הודחו על פאשלות "ערכיות" כביכול, ביטוי לצביעות וצדקנות של המערכת.

There's more things told than are true, and more things true than are told

לא פשוט. יש שוני בין לעמוד במבחן אוניברסיטאי, לבין לעמוד במבחן מול אויב. באוניברסיטה אתה צריך לתת פתרונות למה שהבוחן רוצה שתדע. בשדה הקרב אתה אמור לתת פתרונות למה שהאויב לא רוצה שתדע. באוניברסיטה מהירות נסיעת הרכב היא קשיחה, בשדה הקרב היא תלויה במצב הנהג והמנוע. באוניברסיטה הצלחתך תלויה בעיקר ביכולת השינון, בשדה הקרב הצלחתך תלויה בעיקר ביכולתך להתאים עצמך לנתונים משתנים. הצלחת איש הצבא תלויה מאד בדפוסי חשיבה נכונים, בחושים בריאים המביאים לקריאת מציאות נכונה. רפורמה אמתית בצבא תהיה אחרי שנבין כי אנו תלויים ביכולות החשיבה של המתגייסים, בצבא אפשר לעשות משהו בעניין, אבל לא הרבה. הדחת מפקדים, הקמת מסגרות חדשות ...לא תביא לשינוי מהותי ללא שדרוג הגורם האנושי, שפירושו, שדרוג דרך חשיבתו. ואתן שתי דוגמאות שאולי בכוחן להבהיר מצב קיים. 1--- בסרט 'להיות קצין' נראה הצוער בניה שראל ז"ל מתעמת עם מפקד קורס הקצינים- אהרון חליוה הדוחה את טענות הצוער בצורה דמגוגית. שראל היה חריג באיכותו שנדחה בצורה שהתקבלה ומקובלת ע"י הנחות ממנו בהבנה. 2--- קצינים מהמטכ"ל דחו את דברי בריק עם טיעונים כי הוא שרוט יום כיפור, זה אינו תפקידו, המון קצינים חושבים אחרת......דוגמאות אלו אמורות להבהיר כי יש לנו דפוסי חשיבה לקויים המביאים להתנהלות והחלטות שגויות

ציטוט:

לא תביא לשינוי מהותי ללא שדרוג הגורם האנושי, שפירושו, שדרוג דרך חשיבתו. ואתן שתי דוגמאות שאולי בכוחן להבהיר מצב קיים. 1--- בסרט 'להיות קצין' נראה הצוער בניה שראל ז"ל מתעמת עם מפקד קורס הקצינים- אהרון חליוה הדוחה את טענות הצוער בצורה דמגוגית. שראל היה חריג באיכותו שנדחה בצורה שהתקבלה ומקובלת ע"י הנחות ממנו בהבנה. 2--- קצינים מהמטכ"ל דחו את דברי בריק עם טיעונים כי הוא שרוט יום כיפור, זה אינו תפקידו, המון קצינים חושבים אחרת......דוגמאות אלו אמורות להבהיר כי יש לנו דפוסי חשיבה לקויים המביאים להתנהלות והחלטות שגויות

אני לא יודע בדיוק במה בריק צדק, אבל אני בטוח שביום שיוחלט כי 50% מתת אלופים צרכים תואר בהנדסה ו- 25% בכלכלה / ראיית חשבון ורק 25% מתחומי מדעי החיים, הצבא יתנהל הרבה יותר טוב.
כל עוד ממנים מישהו שהיה לוחם מצטיין עם תואר ב- "לצאת לידי חובה" לראש אט"ל / אמ"צ / מחשוב/ סגן רמטכ"ל עם 0 ידע בניהול מערכת טכנו-כלכלית , הבנה כלכלית והערכת סיכונים , שום דבר לא ישתנה
אם מפקד חיל האוויר הוא טייס, מדוע ר' אמ"ן לא מקצוען במודיעין? באיזה עולם ר' אט"ל בלי תואר בלוגיסטיקה או הנדסת תעשייה וניהול ? אם קרפ"ר רופא, איך יכול להיות שר' אגף מחשוב יהיה בלי תואר הנדסה רלבנטי? אם סגן הרמטכ"ל אחראי על תקציב ובניין כח (פרויקטים) איך הוא יכול לנהל בלי ידע פורמלי בנושא הקריטי הזה? באיזה עוד ארגון מתרחשים זוועות כאלו?

בריק הובא לפה בכדי להצביע על דרך החלטת ההחלטות בטופ של המערכת הביטחונית, מסתבר כי פוסלים שם דעות בלי להתייחס לתוכן הדעות......וזה שאני צריך להסביר זאת, אולי אומר משהו עלינו, ולא אתפלא אם אני צריך להרחיב עוד ההסבר, וזו בדיוק טענתי, איננו מודעים לכשלים החשיבתיים שלנו המקשים עלינו להצביע על בעיותינו.
אם יותר תארים בהנדסה היא הדרך הטובה לצמצום הסיכוי כי חיילים ישראלים ירו בחטופים ישראלים המרימים דגל לבן, לצמום הסיכוי כי כנופיה תכבוש ישובים...אז הדבר מבורך

ספציפית להכשרת קצינים בכירים- הם מקבלים השכלה צבאית במלט"ק, פו"מ ומב"ל. אלו מוסדות שצריכים ללמד את המקצוע הצבאי ברמה גבוהה. כולל קורסים טובים בלוגיסטיקה, ניהול, הנדסה, היסטוריה, הכרת האויב וכו׳

לא טענתי שבצה"ל לא נותנים ללוחמים הכשרה פורמלית, טענתי היא שאינה מתאימה לתפקיד תת אלוף ומעלה. , אגב זה לא אני אומר , זה מבקר המדינה אחרי לבנון השניה:
בדו"ח, המתמקד במערכת הביטחון, שפורסם בדצמבר 2006 קבע: "לא רק שחלק ניכר מסגל הפיקוד הבכיר בצה"ל, מדרגת סגן-אלוף ומעלה, אינו עובר את ההכשרות המחייבות, אלא שגם אלו שעוברים אותן לא רוכשים כלים מספקים לצורך תפקידם, בגלל ליקויים בהכשרות. מצב הזה יוצר מציאות שבה לקצונה הבכירה אין שפה מקצועית משותפת וברורה, שהיא הכרחית לניהול ולפיקוד על מסגרות גדולות בצה"ל, בשגרה ובחירום


למשל המלט"ק , השלב הראשון לקצינים צעירים. זו הנקודה הקריטית בהשכלה הפורמלית - תואר דו חוגי באוניברסטית חיפה. חוג אחד צבאי- אין ספק שנדרש, חוג שני - כלכלה, מדעי המדינה, חינוך, ביולוגיה.
כל זה ב 6 סימסטרים בזמן של שנתיים. אין בכלל מסלול 4 שנתי של הנדסה. אם היה , והיה ברור כי לבוגרים של מסלול זה תהיה עדיפות בקידום , (בשכר?) יהיו מהנדסים במסלול קרבי.

מה העניין? ספי קבלה לאוניברסיטה . לוחם מצטיין לא בהכרח יהיה מנהל טוב של תהליכים . אולי הוא עם הפרעת קשב, אולי הוא אומן בנשמתו. מסלולים כגון חינוך ומדעי המדינה מבטיחים שעם קצת הכנה כל אדם שעבר קורס קצינים יתקבל.


ההכשרות בהמשך הם בהקשר המקצוע הצבאי וההקשרים הלאומיים.



קח כדוגמא את "איש שעה" ר' אמן אהרון חליוה. מה הכין אותו לתפקיד? איזה כלים פורמליים יש לו להתמודד עם מערכת טכנולוגית אדירה כאמ"ן? כלום ושום דבר. השכלתו מדעי החברה באוניברסיטת בר אילן ותואר שני במדעי החברה באוניברסיטת חיפה.
במילים אחרות, תואר ב- "מדעי הדשא" כפי שזה מכונה באוניברסיטת ת"א. הבחירה מעידה על חוסר יכולת / חוסר עניין בלימודים בכלל / עצלנות .

זה עוד כלום. תפקיד האלוף הראשון שלו - ר' אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה. מינוי כזה הוא פשע נגד עם ישראל.

חליוה התאים מאוד להיות ר' אגף מבצעים (תפקיד האלוף השני שלו) , ר' אכ"א , מכללות / גייס אך בוודאי לא תפקיד שדורש כישורים הנדרשים מ-ר' אגף טכנולוגיה או ראש אמ"ן.


רק לצרכי השוואה: השכלה הפורמלית / אזרחית של "הרמטכ"ל" בארה"ב - מהנדס אזרחי + תואר שני באווירונאוטיקה . למפקד ה- ARMY תואר שני בכלכלה.

נו, וזה מה שחסר לאמ"ן? הבנה טכנית?! לא היה מי שייפתור את המשוואה הדיפרנציאילת שמראה שאופנוע, מטען חבלה וטרקטור יכולים להתגבר על גדר?..

הוא צריך לדעת לקרוא מסמכי תקציב ולהבין את משמעותם
הוא צריך לדעת לנהל פרויקטים כגוף מבקר ומאשר פרויקטים, לשאול שאלות , להבין התשובות
הוא צריך להבין חישובי עלות / תועלת , אלטרנטיבות , סיכוני פיתוח
הוא צריך להבין מה המשמעות ההסתברותית של הערכה , לקרוא גרפים, טבלאות עם מספרים
הוא צריך להיות מסוגל לרדת לפרטים בארגון מולטי-דיספלינרי

כל זה שברגע האמת הוא יבין אינסטקטיבית, גם שמעירים אותו באמצע הלילה, שאם יש סיכון של 1% לקטסטרופה ("סימנים חלשים") והעלות למנוע או לצמצם אותה היא נמוכה מאוד (להעיר את לוחמי האוגדה לכוננות, להגדיל כוננות בחיל אוויר, להעלות כטב"מים לראות מה קורה) אז ההחלטה הנכונה תתקבל.

זה נכון לכולם. מפקד חיל האוויר חושב ששני מסק"רים בצפון בכוננות [ולא מגלים באיזה זמן להזנקה] זו השקעה נאותה מול הסיכון של ארוע מתפרץ בכל מדינת ישראל שחיל האוויר בהדממה?
במקום זה יש ראש אמ"ן שהולך עם קונספציה כבר מימיו כראש אמ"צ ולא נותן למציאות לבלבל אותו גם כאשר הארגון שלו מוציא התרעות חוזרות ונשנות לדרג המדיני על העלייה בהסתברות למלחמה ורמטכ"ל וראש אמ"צ שנכשלים במבחן חייהם בניהול סיכונים

הבעיה של צה"ל היא ניהולית ונובעת מכך שלמנהלים אין השכלה רלבנטית לניהול ארגון גדול ומורכב וההשכלה של ראשי המערכת בארה"ב היא הוכחה לכך.

אתה צודק באבחנה אך לא בטיפול.
קח את הרס"ן הכי מורעל עם כל ההשכלה האפשרית. מנתח מערכות מידע, שגדל בחיפה בין ערבים, ובולע ספרים על היסטוריה צבאית, לוגיסטיקה וניהול.

הוא מקבל פלוגה או מדור, ופועל כאילו מחר החמאס תוקף. כל יום. במשך שנים. מדבר על זה בכל דיון.

או שהקידום שלו ייעצר, או שהוא יתחיל לשחק את המשחק הארגוני.

להשכלה אישית אין השפעה. אלו תכנים שצריכים להיכנס בתוך המערכת- בקק"צ, מלט"ק, פו"מ, מב"ל.

אתה מעלה סוגייה באמת מעניינת. אבל אני ממש לא מסכים שהפתרון הוא להפוך את המטכ"ל לאוסף של טכנוקראטים (שזה בעצם מה שאתה מציע - אגב, זה לגיטימי לגמרי לחשוב כך). להיפך, לדעתי. ראשית, בסוף, ברמות הניהול הגבוהות, חלק קריטי הוא שיש לך צוות מוכשר של יועצים, כל אחד מבין היטב בנושא הרלבנטי. הכוונה איננה לאוסף מומחי "זירות" - זה, נניח, קיים. אלא, גם בתחומים האחרים שהזכרת. כל אלה:
הוא צריך לדעת לקרוא מסמכי תקציב ולהבין את משמעותם
הוא צריך לדעת לנהל פרויקטים כגוף מבקר ומאשר פרויקטים, לשאול שאלות , להבין התשובות
הוא צריך להבין חישובי עלות / תועלת , אלטרנטיבות , סיכוני פיתוח
הוא צריך להבין מה המשמעות ההסתברותית של הערכה , לקרוא גרפים, טבלאות עם מספרים
הוא צריך להיות מסוגל לרדת לפרטים בארגון מולטי-דיספלינרי
אלה דברים שראשית, מי שעושה תואר בכלכלה לא ידע לעשות חצי מהם ובכלל לא ילמד אותם. ואת רובם - אין שום בעייה לייצר קורס ייעודי שנותן את הבסיס, ואז, עם צוות טוב, השמים הם הגבול.
אבל אם לקחת את העומק של הטענה שלך, בעצם, מעבר לשאלת הבנת החומר, הדבר המורכב יותר הוא מה שנקרא, במדעי הרוח (שאתה, אולי מחוסר הבנה, הכל בסדר, מכנה מדעי הדשא), חשיבה ביקורתית. אולי אם דווקא יותר מהקצינים הבכירים, וודאי באמ"ן אבל בהחלט לא רק, היה לומד מדעי הרוח (כן, קל להתקבל, אבל לעשות את זה ברצינות - בהרבה מקרים יותר מסובך), מצבנו היה טוב בהרבה. עם אנשים שיודעים גם לחשוב ביקורתית, ובאמת מחוץ לקופסה, כמו שאומרת הקלישאה. בכל אופן, ההיסטוריה מראה שבדר"כ הנהגה טכנוקראטית טובה עד רמה מאוד מסויימת, ומשם והלאה לרוב מביאה להרס גדול.

ציטוט:

הוא מקבל פלוגה או מדור, ופועל כאילו מחר החמאס תוקף. כל יום. במשך שנים. מדבר על זה בכל דיון.

זה לא קשור לחמאס יתקוף. התזה שלי היא כי קצין כזה, בממוצע, יהיה קצין יותר טוב מזה שלמד מדעי הרוח בשנתיים כחוג במסלול דו חוגי כי סף הקבלה ללימודים , רמת הלימוד ומורכבות החומר הם מסננים.
כיצד ניתן לאמר שלהכשרה אישית אין משמעות? כמה מנכ"לים של חברות ציבוריות בישראל הם בעלי השכלה של מדעי הרוח לעומת -מהנדסים / רו"ח / עו"ד ? זה במקרה שהם התקדמו?הרי יש הרבה יותר סטודנטים למדעי רוח מאשר מדעים מדוייקים. מדוע קל להתקבל למדעי הרוח וקשה להתקבל להנדסה?

ציטוט:

בל אני ממש לא מסכים שהפתרון הוא להפוך את המטכ"ל לאוסף של טכנוקראטים (שזה בעצם מה שאתה מציע - אגב, זה לגיטימי לגמרי לחשוב כך). להיפך, לדעתי. ראשית, בסוף, ברמות הניהול הגבוהות, חלק קריטי הוא שיש לך צוות מוכשר של יועצים,

איך קצין קרבי שלמד הנדסה בטכניון ושירת כמ"פ / מג"ד / מח"ט / אוגדונר ועשה תואר שני רלבנטי למקצוע הצבאי הוא טכנוקרט ? באשר ליועצים = מי הם במערכת הצבאית?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי tby זה לא קשור לחמאס יתקוף. התזה שלי היא כי קצין כזה, בממוצע, יהיה קצין יותר טוב מזה שלמד מדעי הרוח בשנתיים כחוג במסלול דו חוגי כי סף הקבלה ללימודים , רמת הלימוד ומורכבות החומר הם מסננים.

זה נכון כמו להגיד שפסיכומטרי זה אינדיקציה לאינטיליגנציה.
ללמוד תואר נחשב יותר לא הופך אותך לקצין לוחם טוב יותר.

ציטוט:

כמה מנכ"לים של חברות ציבוריות בישראל הם בעלי השכלה של מדעי הרוח לעומת -מהנדסים / רו"ח / עו"ד ? זה במקרה שהם התקדמו?

כמה מנכ"לים של חברות ציבוריות בישראל נדרשים להוביל לוחמים תחת אש ביום יום?

ציטוט:

מדוע קל להתקבל למדעי הרוח וקשה להתקבל להנדסה?

למזלנו הרב הקונספציה נשברה (בינתיים) לפני שידע בחדו"א הפך להיות דרישה לקצין לוחם.

(אגב, פכ"מ הוא המקצוע האקדמי מהקשים לקבלה בארץ אאל"ט, ורק אלמנט אחד מהשלושה הוא מקצוע "נחשב")

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

ציטוט:

במקור נכתב על ידי tby זה לא קשור לחמאס יתקוף. התזה שלי היא כי קצין כזה, בממוצע, יהיה קצין יותר טוב מזה שלמד מדעי הרוח בשנתיים כחוג במסלול דו חוגי כי סף הקבלה ללימודים , רמת הלימוד ומורכבות החומר הם מסננים. אתה טועה. א. משום שלא חסרים תלמידים במדעי הרוח עם נתונים מצויינים. הסינון לקבלה הוא על סמך ניבוי להשלמת התואר הספציפי, ובעיקר בעיקר - ביקוש... לכן זה לא פקטור. ב. מורכבות החומר - אתה גם טועה. במה? לא בזה שבמדעי הרוח אפשר "להחליק" תואר יותר בקלות אלא, ולכן כתבתי למעלה לעשות את זה ברצינות. ואז, המורכבות היא לא פעם פי כמה מזו של חלק מהחוגים שציינת. ג. לימודים של שנתיים הם ההגדרה של המערכת, זה לא קשור לסוג התואר. כיצד ניתן לאמר שלהכשרה אישית אין משמעות? כמה מנכ"לים של חברות ציבוריות בישראל הם בעלי השכלה של מדעי הרוח לעומת -מהנדסים / רו"ח / עו"ד ? זה במקרה שהם התקדמו?הרי יש הרבה יותר סטודנטים למדעי רוח מאשר מדעים מדוייקים. מדוע קל להתקבל למדעי הרוח וקשה להתקבל להנדסה? שוב, אין קשר, ואסביר מדוע: אתה מדבר על מצב נתון. מצב בו בהרבה מקרים מי שמתקדם בחברות כמו שתיארת הם אנשים שנכנסו בגלל מקצוע שרכשו בשלבים ראשוניים, ועם הזמן התקדמו בתוך המערכת. אתה מדבר על מקצועות (שתכלס רבים מהם איכשהו נכנסו לאוניברסיטה אבל ניתן היה לרכוש אותם בבתי ספר מקצועיים, אין שם יותר מדי חשיבה מורכבת אלא בעיקר רכישת מיומנויות מקצועיות). אני מדבר על חשיבה. החשיבה פי אלף יותר חשובה למנהיג מאשר לדעת לשחק עם נוסחאות. ולשאלתך בסוף - אך ורק ביקוש. איך קצין קרבי שלמד הנדסה בטכניון ושירת כמ"פ / מג"ד / מח"ט / אוגדונר ועשה תואר שני רלבנטי למקצוע הצבאי הוא טכנוקרט ? באשר ליועצים = מי הם במערכת הצבאית?

מהו תואר שני רלבנטי למקצוע צבאי? טכנאות טנקים? קיפול מצנחים? בעיני, תואר בהיסטוריה חשוב פי אלף מכל תואר אפשרי בהנדסה, מחשבים, כלכלה או ניהול.
יועצים - זו בדיוק הנקודה שלי, שכנראה לא הבהרתי אותה כראוי - מה שחשוב בעיני לתפקידים (לא כל תפקיד כמובן) ברמת תא"ל-אלוף (לרוב) זה שיהיו להם צוותים טובים שיוכלו לתת להם פרספקטיבה ונתונים. בחלק מהתפקידים כבר יש. בחלק אין. בהרבה אין מעמד מספיק חזק. תוסיף לזה כמה השתלמויות/קורסים ייעודיים, שכל אהבל יכול ללמוד כדי להבין חלק מהדברים שכתבת קודם (כמו כלכלה, סטטיסטיקה וכדו'), ועם קצין בכיר שקיבל כלים לחשיבה ביקורתית ויצירתית - זה מקום טוב.

ציטוט:

למוד תואר נחשב יותר לא הופך אותך לקצין לוחם טוב יותר.

נכון. הדיון על יכולות ניהוליות ועומק ידע בתחומים רלבנטיים לדרגות תת-אלוף / אלוף, לא מקצועיות בלחימה

ציטוט:

משום שלא חסרים תלמידים במדעי הרוח עם נתונים מצויינים

אני לא מתכוון להעליב בכל צורה שהיא, אבל אתה מדגים הבנה של תלמיד מדעי רוח. אני כתבתי על "ממוצע" ותשובתך "לא חסר".

ציטוט:

לימודים של שנתיים הם ההגדרה של המערכת, זה לא קשור לסוג התואר.

נכון. טענתי שכאשר דוחפים חומר של דו חוגי לשנתיים , הסיכוי הוא כי "מחליקים" הלימודים.

ציטוט:

שתכלס רבים מהם איכשהו נכנסו לאוניברסיטה אבל ניתן היה לרכוש אותם בבתי ספר מקצועיים, אין שם יותר מדי חשיבה מורכבת אלא בעיקר רכישת מיומנויות מקצועיות

עכשיו העלבת את כל רו"ח ועו"ד. אני חשבתי שלהיות עו"ד שדורש לימודים, בחינה מקצועית , התמחות ארוכה דורש יכולות חשיבה מורכבות כך גם רו"ח שעובר מסלול די דומה ונדרש להבין וליישם תקנות מס מורכבות , תקנות על הכנת דוחות כספיים ולשאת באחריות מקצועית כבדה על מה שמאשר. ואתה טוען שהמקצועות הללו לא דורשים חשיבה?

ציטוט:

מהו תואר שני רלבנטי למקצוע צבאי? טכנאות טנקים? קיפול מצנחים? בעיני, תואר בהיסטוריה חשוב פי אלף מכל תואר אפשרי בהנדסה, מחשבים, כלכלה או ניהול.

דווקא היסטוריה הייתי מצפה כי תלמד במסלולים הצבאיים במיקוד רלבנטי.
תואר שני רלבנטי? - העמקה של התואר הראשון הרלבנטי , לוגיסטיקה, איכות, וכו', אך אם מישהו למד מקצוע הנדסי / מדעי / טכנולוגי , שיקח שנתיים ויעשה איזה תואר שני שהוא רוצה.

ציטוט:

שכל אהבל יכול ללמוד כדי להבין חלק מהדברים שכתבת קודם (כמו כלכלה, סטטיסטיקה וכדו'),

מסתבר שרוב הציבור הוא פחות מרמת אהבל שיכול להבין כלכלה ובוודאי סטטיסטיקה . יש הבדל של שמים וארץ בין שינון חומר האופייני למדעי הרוח להבנת החומר והיכולת הפרקטית ליישמו במדעים המדוייקים.


ושוב, מישהו חושב שרק במקרה הקצינים הכי בכירים בארה"ב למדו מדעים מדוייקים ואצלינו "מדעי הדשא"?

אוסיף לרשימה את מפקד המרינס בארה"ב (אני מניח שמספיק לוחם....) - תואר ראשון בכלכלה , תואר שני בניהול.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי tby נכון. הדיון על יכולות ניהוליות ועומק ידע בתחומים רלבנטיים לדרגות תת-אלוף / אלוף, לא מקצועיות בלחימה

אותו כנ"ל.
אמנם יש לי רק תארים במדעי החברה, אבל אני די בטוח שתואר בהנדסה לא מקנה יכולת ניהוליות או עומק ידע בתחומים רלוונטים, פרט אולי לבליסטיקה וגם זה די בטל בשישים.

אה כן, מעבר לכך שאני עדיין רוצה שהתתי אלופים שלי יהיו קודם כל לוחמים במיינדסט שלהם.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

לא התכוונתי להעליב אף אחד, אבל שיח על ממוצעים מדגים בדיוק את בעיית ההבנה שהזכרתי קודם.
ובכל מקרה, כל התארים שהזכרת ככביכול רלבנטיים למנהיגים (צבאיים) הם בדיוק סוג הטכנוקרטיה שמובילה מדינות למטה... אעצור כאן כדי לא להעליב עוד בעלי מקצועות
בריאות והצלחה לכולנו.

אני רק אגיב לגבי זה, שמה שחסר בחברה הישראלית, זה בסיס ידע רחב משותף, רבים מהאלה שמצבעים ליכוד, ומרץ, ואפילו תתפלא שֿ"ס, לא כל כך שונים כמו שאתה חושב, רובינו רוצים סה"כ לחיות בבטחון ובשקט, הפער הוא בסיס ידע רחב משותף.

ציטוט:

אמנם יש לי רק תארים במדעי החברה, אבל אני די בטוח שתואר בהנדסה לא מקנה יכולת ניהוליות או עומק ידע בתחומים רלוונטים

אני כותב בבדיחות דעת - חשבתי שהייתרון הגדול של מדעי החברה הוא בהטלת ספק....
בכל מקרה , גם אם לא מסכימים כי למדעים מדוייקים יש יתרון בכלים ניהוליים והבנה של מציאות המוצגת כמספרים ותהליכים , הרי בטח אפשר להסכים שאם רוב גדול של הקצונה הבכירה הלוחמת הוא ממדעי הרוח/חברה ומיעוט ממדעים מדוייקים / הנדסה וכו' אז אין איזון נכון בהשכלה של ההנהגה הצבאית הבכירה , בעיקר לנוכח העובדה שההנהגה הצבאית הבכירה בארה"ב היא בעלת תארים שאינם מדעי רוח/ חברה.
הבעיה היא בהסללה של תחומי הלימוד של הלוחמים לכיוון מקצועות שקל להתקבל ללימודים וקל לסיים הלימודים כדו חוגי בשנתיים.
התחלתי מכך שצה"ל חייב לעודד לוחמים בעלי יכולת להתקבל / ללמוד מקצועות הנדסה / מדעים מדוייקים לעשות זאת . במקרה הגרוע יהיה איזון מקצועי טוב יותר ואולי עוד 30 שנה יהיה אפשר לעשות מחקר מי מהקבוצות מנהל יותר טוב של מערכת הטכנו-כלכלית הגדולה בישראל.

בקיצור, לנוכח המציאות , הייתי מצפה מבוגרי מדעי הרוח להיות הרבה יותר ספקנים ביחס להשכלה הפורמלית של הפיקוד הבכיר.

למען הסר ספק, אם כוונתך לכך שחשוב שיהיה גיוון בהנהגה - לזה אני מסכים במאה אחוז.
אוסיף גם שלדעתי יש מקום לשיפור משמעותי בהדרכות שהבכירים מקבלים (מב"ל, פו"ם), ובעיקר, שתהיה שם הרבה יותר משמעת, ושהם יבינו שזה לא אירוע של חופש מהצבא, אלא הכשרה חשובה. שם גם אפשר לוודא יישור קו לגבי תחומי דעת שחשוב שכולם יכירו ברמה בסיסית (וברוב המקרים רמה בסיסית תספיק), כולל מבחנים רציניים על החומר (כלכלה וסטטיסטיקה, למשל, מהכיוונים שהזכרת). ככה גם ניתן לפצות קצת על תואר של שנתיים (למרות שיצא לי להכיר לא מעט קצינים שעשו מאוד מאוד ברצינות תואר בשנתיים, אבל נניח לזה).

תסתכל על בוגרי תלפיות. קצינים שעברו סינון קפדני ביותר, מסלול קרבי והכשרה אקדמית מעולה שמכוונת לגמרי לצרכי הצבא. עם קשרים לכל העולם.
בכ-40 שנה, מבין מאות הבוגרים- מעטים נשארים בצבא. בודדים הגיעו לדרגת תא"ל.
קשה מאות לשנות ארגון "מלמטה", ע"י הזנת אנשים איכותיים ומוכשרים.

אני לא משוכנע שהתלפיונים הם דוגמה טובה. התלפיונים נוטים להיות יותר מהנדסים מצטיינים מאשר מפקדים, כך הם מתמיינים לתפקיד וכך גם (בגדול) המסלול מכשיר אותם. לפחות בשנים שבהן הזדמן לי להכיר את הפרויקט, מעטים מהם הלכו למסלול שכלל גם פיקוד בשטח - ואילו המפקדים שלהם במהלך המיון והתואר הציבו להם את תפקיד רמ"ח אמל"ח כיעד ריאלי לבוגר של הפרויקט שימשיך לקריירה צבאית, לא פיקוד על חיל. וכמובן, כמהנדסים מצטיינים המשיכה של העולם הטכנולוגי והעסקי שמחוץ לצבא היא חזקה מאד - ולתאורטיקנים שבהם, המשיכה של האקדמיה. קח למשל מישהו כמו אילון לינדנשטראוס, זה מתמטיקאי שזכה בפרס פילדס (המקביל לנובל) - וספק גדול אם התרומה שלו במסגרת הצבאית, לו היה נשאר בצבא, היתה גדולה מאד. זה לא סוג האדם וסוג המסגרת המתאימים.

מה זה "פיקודי"? המיון לתלפיות מחפש רצון להשפיע וליזום, לא רק יכולות אינטלקטואליות. תלפיון שמקים ומנהל חברה, יכול היה להיות קצין בכיר . זו בדיוק הטענה שלי- שהצבא די אנטי לגישה ההנדסית, וממילא שהכשרה הנדסית פרטית לקצינים לא תועיל.

אני לא חושב שהצבא אנטי ללימודי הנדסה אלא כדרכו מחפש את הדרך הקלה והבטוחה בטווח הקצר, אישית וארגונית לתת חותמת "אקדמאי" ללוחמים הקרביים.
מה יותר קל ונוח לכולם מאשר שנתיים לימודים, חוג צבאי (כולם עוברים מראש) וחוג של "מדעי הדשא" (כולם יעברו) . להתסבך עם הנדסה ל- 4 שנים לימודים או כלכלה/מדעי המחשב / פיזיקה / סטטיסטיקה ל- 3 שנים עם אחוזי כשלון לא זניחים בשנה הראשונה, את מי ומה זה משרת?

יש הסללה למסלול הקל ויש קצינים שמסרבים להסללה והולכים בדרך הארוכה. אותם צריך לקדם.



הבעיה של העתודאים / תלפיות וכו היא שאינם במסלול ליבה של לחימה שמקבל עדיפות, בצדק , בקידום לתת אלוף והלאה במסלולים לאלוף.

אגב, תבדקו את אגף תכנון היום - האלוף ותתי האלופים בעלי השכלה במדעים מדוייקים . ככה צריך להיות. האלוף הקודם, ד"ר להיסטוריה , היה צריך להיות ממונה לתפקיד אלוף אחר - הדרכה, אכ"א, מבצעים וכו', מה לו ולחישובי עלות / תועלת, חקר ביצועים, ניהול מלאים , עלויות מחזור חיים, תקציב, בקרה ארוכת טווח על פרויקטים וכו' . הוא יכול להיות לוחם עז, אסטרטג עילאי, בעל אינטליגנציה גבוהה, אך אין לו הכלים המקצועיים להתמודד באופן מלא עם התפקיד בחס למי שלמד כלכלה 3 שנים.

זה נשמע נכון, אבל אני רוצה להשאיר מקום גם לשיקול שאומר שמפקד בדרג מנהל, יכול להחליט נכון אם יידע להיעזר ביועצים מתאימים.
ולמפקד שדה קרבי יכולה להיות כזו יכולת.
בהפוך על הפוך- ראה עמיר פרץ, האיש והאגדה (לא בציניות!), וקבלת ההחלטות על כיפת ברזל.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

ממה שאני הכרתי (ויצא לי להכיר לא מעט, בזמנו), המיון חיפש יכולות אינטלקטואליות הרבה הרבה יותר מאשר קווי אופי של פיקוד. היו מבחנים עיוניים, היתה ועדת קבלה שהורכבה מאנשי אקדמיה וממפקדים ובוגרים של הפרויקט, והיו גם מבדקי קצונה - זהים למבדקים שנדרשו מעתודאים באותם ימים די רחוקים. זה הכל. הכרתי כמה תלפיונים שהקימו חברות היי טק ומכרו אותן בעשרות ומאות מיליוני דולרים (וגם כאן - קווי האופי של יזם לאו דווקא מתאימים למסגרת צבאית), ומולם הכרתי גם כמה וכמה שהלכו להיות פרופסורים באוניברסיטה וכאלה שבכלל נטשו את התחום והלכו לכיוונים אחרים לגמרי.

גם מהנסיון שלי בהיי טק אני יכול להגיד - לעתים קרובות דווקא האנשים המבריקים טכנית, בוגרי התארים המתקדמים, הם אלה שפחות מתאימים לנהל ולהוביל פרויקט. לא תמיד הכישורים הבין-אישיים שלהם הם מהטובים (קראתי פעם ראיון עם מומחית לתסמונת אספרגר שסיפרה שכשהיא מרצה בפני אנשי אקדמיה ממדעי הרוח והחברה היא משחקת ב-"זהה את מי שיש לו אספרגר" וכשהיא מרצה בפני אנשי מדעים מדויקים היא משחקת ב-"זהה את מי שאין לו אספרגר"), יכולות הארגון שלהם לעתים קרובות לא עולות בקנה אחד עם יכולות ההבנה והניתוח.

מבדקי הקצונה זהים אבל כניראה שהספים אחרים. הייתי עתודאי ושירתתי עם תלפיונים. היו עתודאים שבסה"כ רצו לשבת מול מחשב ולעבוד כמהנדסים, וכל הקטע של לתאם אנשים ולדאוג להם כדי לבצע משהו לא עניין אותם. הם התקשו בקורס קצינים ובכ"ז הגיעו אליו. לא ראיתי תלפיונים כאלו.

שים לב למה שאני אומר- לצבא יש מהנדסים מעולים (עתודאים ותלפיונים). רובם הגדול לא נשאר ומתקדם בצבא. מכאן שהצבא לא מבקש את היכולות ההנדסיות האלו בשדרת הפיקוד שלו- טוב לו עם קצינים בכירים בעלי שכל ישר, מוטיבציה וניסיון מבצעי. כפי שכתבת- הצבא אינו סטארט אפ ואינו אקדמיה. ולכן אין טעם לחייב את הקצינים בהכשרה הנדסית.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי tby באיזה עוד ארגון מתרחשים זוועות כאלו?

בממשלה.

בקשר למה שכתבת בסוף 'לא כל כך מתאים לצה"ל', רוצה להוסיף רושם סובייקטיבי (אולי מוטעה) שצה"ל כמערכת צבאית היררכית לא מחבב אזרחים שמסתובבים לו בין הרגלים
אפשר לראות את זה בהחלשת ההגמ"ר לאורך השנים, שהיה חמוש בעבר בנשק מסייע ובעוצמה גדולה יותר, והוחלש במהלך השנים עד למצב שהיה מורכב מ-2 נשקים ארוכים ואקדחים אזרחיים במקומות שונים. אפשר לראות את זה באיסוף מכשירי האזנה אזרחיים בשנה האחרונה מאזרחים שהאזינו לחמאס בעוטף עזה, שלא היו קשורים לצה"ל כלל וכלל, אבל לא באו בטוב למשהו במערכת

זה נוגע גם לקונפליקט רגיל במערכת היררכית בין פיקוד בכיר חסר-נסיון באזור גיאוגרפי, ובין זוטרים-מקומיים בעלי נסיון רב לאזור גיאוגרפי, בדומה למה שהיה עם התצפיתניות שרצו להתריע בפני פיקוד-בכיר על מה שקורה בקו הגדר, סורבו ואוימו במשפט-צבאי אם ימשיכו עם 'השטויות האלו'
משטרת ישראל ואפילו משמר הגבול תחתיה כבר זמן רב אינם עוסקים באמת בהגנת הגבול באזורים רגישים, לאחר שצה"ל השתלט על התפקיד. כיתות כוננות עד טווח 10 ק"מ מגבול חייבות להיות בממשק עם צה"ל
לאור הקונפליקט המובנה בין צבא לכח שבעיקרו אזרחי, אין מנוס מלהסדיר חוקית את הנושא, את מערכת המשפט והחוק צה"ל מכבד. מורשת קרב תשכח ורצון טוב יתמסמס עם השנים, רק בסיס חוקי שיעגן את ההגמ"ר מול צה"ל אולי יחזיק. לא-אידאלי, אבל אין פתרון טוב יותר לעתיד הרחוק

כיתות כוננות לא נועדו לעצור צבא אויב מלפלוש לארץ, אלא להגן על הישוב המקומי בו הם נמצאים
לצערנו יש די תקדימים היסטוריים שכוחות צה"ל לא הגיעו בזמן לעזרת ישובים שנזקקו לה, מקיבוץ גזר במלחמת העצמאות (שם יחידות צה"ל שהיו בסמוך לא התערבו והקיבוץ נכבש ליום), קיבוץ דן במלחמת ששת הימים (הצליח להדוף התקפה סורית גדולה בעצמו עם הרבה כשרון ומזל, עד שצה"ל הגיע), ועד ישובי עוטף עזה השנה (הצלחות מרשימות לצד תבוסות של כיתות הכוננות הקטנות בישובים השונים, כל מקום לפי מאפייניו). לצה"ל אין יכולת להבטיח שיהיה בכל ישוב כשיהיה הצורך, מה שלא עבד היסטורית, גם לא יצליח בעתיד, וידועה האמרה על מי שחוזר על אותה פעולה שוב ושוב ומצפה לתוצאות שונות

ישוב חזק שמצליח להגן על עצמו בשלב ראשוני, מלבד ההצלה לעצמו, משחרר כוחות גדולים של צה"ל לפעילות במרחב, במקום להתיש אותם על לחימה בשטח בנוי, ולכל הפחות מסייע להשהיית פלישת האויב לישוב

כיתות כוננות / הגמ"ר לא נועדו להחליף את צה"ל, אלא להגן על הישובים בהם הם שוכנות, הם לא תחליף לכוחות סדירים / מילואים אלא מכפיל-כח. זה לא או-או, זה גם-גם

עם כל הכבוד לנשק מדוייק, הוא לא כובש שטח, אין תחליף לעקב בקרקע, לא כשצה"ל משתמש בו ולא כשמחבלים

מסכים לחלוטין. יהיה צורך לעשות "גם וגם": לשפר את הצבא ולהקים כיתות כוננות משמעותיות.
ונקודה נוספת שהזכיר TBY: שאין פה ענין של אופנה חולפת- אלא יש לבסס מסורת של עשורים רבים שאסור לתת לה להישחק כמקובל במקומותנו.
הדבר דומה ללקחי 1973 שיושמו- ותוך 50 שנה נשכחו וחזרנו לאותו מצב גרוע כפי שהתבטא ב- 7.10.2023.

אם האזרח הבודד עם הנשק האישי הוא מעגל ההגנה האחרון, כיתת הכוננות של היישוב היא אחד לפני אחרון. אבטחה דורשת כמה מעגלים והצבא חייב להיות זה שמספק את המעגל הרחב יותר - אבטחה, סיורים, מודיעין וכו' אבל ראינו שאין מנוס מלחזק ולהרחיב את קונספט כיתת הכוננות או יישובי הגמ"ר.

הצבא שונא נשק בידי אזרחים ורק מנסה למנוע זאת מהם, לראייה צמצום כיתות הכוננות ולקיחת הנשק לפני 07.10, ההנחיות המטופשות על שהנשק יהיה בנשקייה או בבסיס הצבאי הסמוך (מי יגיע לשם בשעת חירום) ואפילו נסיון לקחת נשק עכשיו בזמן לחימה.
לכן, ההחלטה על איך נראית, מתוקננת ומצויידת כיתת כוננות, אסור שתהיה בידי הצבא.
שלא לדבר על מצבים באיו"ש שהצבא מפקיר את השטח ומתאמץ לפגוע דווקא במתיישבים שנערכים להגנה בהיעדר צבא.

בכלל מערכת הביטחון לא אוהבת נשק בידי אזרחים אבל לפחות מערכי המשטרה והאבטחה יודעים איך "לאכול" את זה בהתאם לחוק ולנהלים של משרד בט"פ, משטרה ושב"כ אז הפן האזרחי צריך לשבת קרוב יותר אליהם אולי. באופן כללי אני בעד מתן אפשרות להתחמש לכל אזרח שרוצה אלא אם יש מניעה ספציפית אבל במצב כיום שכן צריך אישור מאורגן, לפחות שזה לא ישב אצל ארגון ששונא נשק ולא מבין לא בנשק ולא בשמירה או אבטחה או הגנה מרחבית.


אגב אנחנו עושים לעצמנו הקלות בדיון על נשק קל, כי עד עכשיו המחבלים שנכנסו ליישובי העוטף היו ברכב קל או רגליים - לרש"פ יש למשל שריוניות ואמצעים אחרים שכח אבטחה קל לא יכול להתמודד מולם - אם הבנו שהצבא לא קיים בחירום, איך כיתת כוננות תתמודד עם רכב משוריין תקני או עם אלתור פלטות שריון, או כמה רכבים כאלו? ביום שהרש"פ או "שוטרים פלסטיניים סוררים" יפנו נגד יישובי הגדר זה מהר מאוד יכול לקרות. הטנק הירדני שנעצר בקיבוץ דגניה זה סיפור נחמד אבל אי אפשר לבנות סביב זה אידאולוגיה. כיתת כוננות צריכה (אולי) אמצעים יותר רציניים

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

הכל נובע מתפיסת ההגנה העצמית החמושה כסייג ולא זכות אנוש בסיסית.
למחוקק אין זכות למנוע הגנה עצמית כזו בכל אמצעי שימצא לנכון.

אתה קובע משהו שאני לא רואה אותו כקבוע. ואני לא היחיד.
אז מבחינתי זה לא קבוע.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

לא הבנתי תחת איזה מהם אתה חותר

מצד אחד כיתות כוננות הם כנראה משהו מחויב מהמציאות, מצד שני אני ממש חלוק לגבי ההשלכות, לא יודע כמה מקרי רצח מיותרים היו לנו בכל עשור אם רבים יחזיקו נשק. המצב באמריקה לא מזהיר.

אתה לא צריך לנחש. בשטחים יש מלא ישובים עם כיתות כוננות חמושות, וזה גם היה המצב לפני לא כל כך הרבה שנים על גבול הצפון. מספר הרציחות עם נשק צבאי הוא אפס, פחות או יותר. גם ככה ביישובים האלה כל אחד זכאי לרישיון אקדח, לא ברור למה דווקא נשק ארוך פתאום יגרום למישהו לרצות לירות בשכן.

There's more things told than are true, and more things true than are told

חדשת לי לא ידעתי שכל אחד בגבול הצפוני זכאי לאקדח. אם כך מדניות הממשלה ממש מוזרה ביעני. אולי לא צריך לחלק לכולם רובה סער, אבל לפחות כמה עשרות לכל ישוב קטן, מאות לישוב גדול יותר.

הלקח העיקרי שאני רואה מהפשיטה של חמאס
זה שאסור למדינת ישראל לאפשר לצבא ערבי להיות קרוב לגבול,
צה"ל ואמ"ן הם לא מגדת עתידות והם לא יכולים לדעת מתי במדויק
האויב יחליט על פשיטה או תקיפה כי בסופו של דבר מדובר בהחלטה של מספר
בודד של אנשים או אפילו אדם אחד.

במקרה של עזה זאת אומרת שלא תהיה עזה או שלא יהיה לה צבא,
במקרה של חיזבאללה הפתרון הוא להזיז את הגבול לליטני,
במקרה של מצרים יש את סיני כך שקיים סוג של עומק אסטרטגי,
כאשר שלטנו בסיני מדינת ישראל עשתה טעות וישבה על התעלה במקום במעברים,
כמה עשרות קילומטרים מזרחה.

הייתי אומר שהבעיה של מדינת ישראל מאז שהיא היווסדה
אלה גבולות בעייתיים ולא טבעיים וללא עומק אסטרטגי.

מקובל עלי, רק שאני קורא לזה- אזור חיץ שבו צבא עוין יידע שהוא עומד להיות מושמד אם ייכנס אליו.
וגם מקובל ביחס לקו הליטני בלבנון. ישראל כבר הזיזה את הגבול בעבר כל אימת שאוימה משטח שולט.

אחרי אירוע השבעה באוקטובר אני מצפה לרגישות גדולה יותר ליכולות מחבלים להיכנס לישוב. אתמול שלושה מחבלים ניסו ונכשלו להיכנס ליישוב אדורה. לי זה נראה טבעי כי עיתונאים יתנפלו על המקרה וינתחו אותו מכל הצדדים, על רקע הזיכרון הטרי מהטבח באוקטובר. במקום זה מספרים לנו סיפור פשטני מלא חורים כאילו זה אמור להיות חלק אינטגרלי מחיינו כמו גשמי ינואר. אף אחד לא משרטט מפה עם מרחקים, אין שום התייחסות לזמנים, אין התייחסות למה היה קורה אם הכדור היה פוגע בראש החייל ולא ברגלו, אין התייחסות למצב שבו היו חודרים חמישה עם חמישה כלי נשק, מספרים כי הגדר השנייה עצרה אותם, מה שנראה כלא נכון, אין התייחסות למצב כי לפרצה מגיע חייל בודד, ואחרי האירוע מגיעים גדודים.....אין לנו בעיה להישאר באפלת אי הידיעה

כשלנו אין בעיה להישאר באפלת אי הידיעה, במקום אחר, שבדיה , אומרים השר להגנה אזרחית [כן, יש להם דבר כזה], ומפקד הצבא לתושבים, כי הרצון לראות את החיים כפי שהם רוצים , במקום כפי שהם באמת, הינו דבר אנושי....וכדאי כי התושבים יפתחו מודעות למתרחש סביבם........וזה על רקע הערכה כי קיימת אפשרות למלחמה

זה לא שאני לא מסכים עם כל מה שאמרת, אבל אם היו מתייחסים לפרצה בגדר, לכמות המחבלים, לכמות החיילים, לטקטיקה וכו' היית מתלונן שמדברים על הפרטים הקטנים ולא מתייחסים לצורת החשיבה שאנחנו חושבים ולמה אנחנו חושבים ככה

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

יש לא מעט בעיות, וצריך לבחור על מה לכתוב, פה כתבתי על בעיה שצפה עכשיו, אקטואלית, ולכן כנראה קל יותר להתחבר אליה. אם היו מנתחים את מקרה ניסיון החדירה בכדי להבין מצבנו, הייתי מעריך זאת אם זה היה נעשה נכון. ואני מניח כי אם היתה התייחסות נכונה, זה לא היה כנראה הזמן המתאים עבורי להכניס בעיה אחרת אפילו שהיא מאפילה בחשיבותה על כל בעיה אחרת