בעקבות מתקפת חמא"ס ב-7/10, יצאנו למלחמה שמטרתה המוצהרת העיקרית היא השמדת חמא"ס כאיום צבאי וכגורם שולט ברצועה. חיזבאללה, בינתיים, נמנע מהתערבות רחבה ומסתפק בהטרדות; לאחר גמגום קצר בשבוע הראשון, צה"ל הצליח למצוא מענה שמתפקד בינתיים היטב וגורם לחיזבאללה אבידות הולכות וגדלות. למרות זאת, חיזבאללה מעורר דאגה עמוקה; בנוסף לארסנל הרקטי העצום שלו, האפשרות של פשיטה קרקעית בסגנון חמא"ס נראית הרבה יותר סבירה מאשר קודם. בגבול הצפון קשה גם הרבה יותר לפקח על הגדר ולנייד כוחות כדי להתמודד עם פשיטה כזו. כרגע צה"ל פרוש בגזרה בהקף רחב והאזרחים פונו ממנה, אבל שני הדברים ישתנו - ואז תהיה סיבה טובה מאד לדאגה. לכן יש קולות רבים שקוראים לטפל גם בחיזבאללה ולנטרל גם את האיום הזה אחת ולתמיד. כך, למשל, טוען חברנו יגיל הנקין.

נזניח לרגע את השאלה האם מהלך צבאי רחב בשטחי לבנון הוא ישים מבחינה מדינית, ונעסוק רק בשאלה הצבאית. אם המטרה היא (בין היתר) הסרת האיום בפשיטה קרקעית, נראה שמהלך קרקעי משמעותי הוא הכרחי ולא ניתן להסתפק בתקיפה אווירית, נרחבת ומדוייקת ככל שתהיה. אני חושב שאפשר לתאר, בגדול, שלוש דרכים לנטרל את האיום: האחת היא מהלך לכיבוש המרחב השיעי הדרומי, המשתרע פחות או יותר מגבול הצפון עד קו צידון-ג'זין במרחק של 30-40 ק"מ מהגבול, ואז פירוק תשתיות חיזבאללה והרג פעילים במרחב הזה.

התרחיש השני הוא כיבוש לבנון עד קו ביירות. במרחב הנוסף שיש לכבוש בתרחיש הזה יש רק כיס שיעי אחד, קטן יחסית, מדרום לביירות. לכן לא תהיה שם, כנראה, נוכחות רבה של חיזבאללה שאפשר לפרק, אבל התרחיש הזה מאפשר הגעה עד מרכז חיזבאללה בדאחיה. תת-תרחיש של האפשרות הזו היא כיבוש הכיס השיעי והדאחיה ע"י כוחות מונחתים מהים, אבל אני לא בטוח שיש לנו יכולת הנחתה בהקף רחב.

אני כרגע מניח שהשתלטות על המרחב השיעי הצפוני, בצפון-מזרח המדינה מקו ביירות וצפונה עד גבול סוריה, אינה אפשרות ריאלית. לכן, התרחיש השלישי הוא נטרול איום חיזבאללה על ידי פגיעה בספונסור האיראני שלו כדי לגרום לאיראנים להבין שחיזבאללה הופך לנטל ולא לנכס, ולהפסיק את תמיכתם בו.

שאלה שנוגעת לשני התרחישים הראשונים היא האם לצה"ל יש מספיק כוחות לביצוע של משימה כזו. הצבא של 82 שהגיע עד ביירות היה הצבא של תשע שנים אחרי יום כיפור, שהסד"כ שלו (במיוחד בתחום הטנקים) היה הרבה יותר גדול מהסד"כ הנוכחי, והאוייב שהוא התמודד מולו ברוב השטח היו מחבלי אש"ף שהיו אוייב הרבה יותר חלש מכל בחינה מאשר אנשי החיזבאללה. כמו כן, חלק משמעותי מהסד"כ הצה"לי מרותק לעזה וליו"ש, בוודאי בתקופה הקרובה. פלישה ללבנון ללא מספיק כוחות עלולה להיתקע ולהפוך לגרסה מקומית של מלחמת אוקראינה - כאשר במקביל אנחנו סופגים נפגעים רבים בעורף מהרקטות ארוכות הטווח. לכן זמינות מספקת של כוחות היא תנאי הכרחי. תת-שאלה של הנושא הזה היא האם ניתן לצפות שהעדות והכוחות האחרים בלבנון יימנעו מלהתערב, או שאנחנו עלולים למצוא את עצמנו לוחמים גם נגד חלק מהם.

שאלה מרכזית שניה היא האם ניתן להשיג ניטרול של האיום לאורך זמן. בשטח המצומצם של הרצועה, צה"ל יכול להגיע לשליטה מלאה. בלבנון זה לא ניתן, וגם בתרחיש הרחב קשה לראות שאנחנו כובשים את האיזור השיעי הצפוני. לכן חיזבאללה יכול לשמור לעצמו בסיס כח משמעותי, ולאחר נסיגת צה"ל יוכל לרדת בחזרה דרומה ולבנות מחדש את היכולות. אנחנו יכולים לשמור על רצועת בטחון כלשהי כדי למנוע פשיטות על הישובים, אבל אנחנו זוכרים גם כיצד רצועת הבטחון הקודמת שירתה את חיזבאללה לא פחות מאשר אותנו.

לגבי התרחיש השלישי, נשאלת השאלה האם יש לנו אפשרות מעשית לפגוע באיראנים עד כדי שיוותרו על אחד הנכסים האסטרטגיים המרכזיים שהם בונים כבר שלושים שנה בהוצאה של עשרות מיליארדי דולרים - ומה תהיה התגובה מצידם.

דעתכם?

חיזבאללה ואחרים נמצאים גם בסוריה ובנו את כוחם שם לאורך זמן, לחשוב רק לבנון זה לפספס סיכון וגם סיכוי (לאיגוף לבנון מכיוון לא צפוי, שטחים שולטים להגנה יותר אפקטיבית, להציב להם דילמה בגזרה שהיא לא "הבית שלהם" וכו')

עוד תרחיש לא העלית הוא שימוש בארגוני פרוקסי (ג'בהת נוסרה וכדומה) לביצוע תקיפות בלבנון כהקדמה או בנוסף למאמץ הצה"לי.

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

כרגע צריך להמשיך במה שעושים ולסיים אתה עניין עם עזה, בתקווה שהן איום הרקטות והן איום המחבלים יחוסל. ברגע שיסיימו עם עזה, אני חושב שזה כמעט קריטי (בהנחה ולא יקרה לפני כן), שיתחילו לתכנן מתפקת סטייל ששת הימים כנגד חיזבאללה בכיבוש החלק של עד הליטאני כמו שמציע ליברמן.

אני לא חושב שאנחנו צריכים להגיע עד ביירות כמו שלא צריך להגיע עד דמשק, אבל חשוב לאחר אירועי ה-7 באוקטובר ליצור מרווח מספק בין אזרחים לאויב באופן משמעותי. אין שוב דבר כזה שאויב יושב על הגדר בחיים.

טרום המלחמה, אהבו בצה"ל להגיד, לא יודע אם אלה באמת התכניות שלהם או לא, שצה"ל יכנס בבליץ ללבנון ולא יבחול בפגיעה מאסיבית בכלל לבנון כולל באזורים אזרחיים (ירי על חיזבאללה שמותמהים באוכלוסיה, לא ירי מכוון על אזרחים), ושיתכוננו לאסון הומניטרי.
אני חושב שלאור האסטרטגיה שנוקטים בעזה זו גישה לא נכונה.
בשונה ממלחמות עבר, צה"ל לוקח את זה מאוד לאט וחלק, תוך קשב רב לקהילה הבינלאומית ומתן אפשרות ליצור ולעצב את הנרטיב תוך כדי המבצע מבלי שצד מסוים יצטרך לעשות השלמות. ונראה שאכן הלחץ על ישראל לעומת צוק איתן לדוגמה, נמוך בהרבה. חלק ניתן לייחס לטבח ב-7.10, אבל גם מידת אחריות שלוקחת הממשלה (לא, לא רה"מ ולא הקבינט הראשון אלא קבינט המלחמה וגופי צה"ל). נראה שיש פחות הגבלות על גופי צה"ל בעניין.

אני חושב שיש חשש רציני שאם תתחיל מלחמה בלבנון, או שלא נוכל לבצע את התקיפה איך שפירסמנו עד כה, או שאם היא כן תתבצע, דעת הקהל העולמית תפנה נגדינו מהר מאוד.
חיזבאללה נתנו לנו מתנה אדירה בכך שהיו הראשונים לתקוף אך לא השתמשו בכוח רדואן שלהם (כוח פלישה) או ברקטות ארוכות הטווח שלהם. עם זאת, אם יתאפשר להם לתת את המכה הפותחת, התוצאה יכולה להיות קטסטרופלית. אם ההערכות לגבי כמות הרקטות ארוכות הטווח והרקטות המדויקות שלהם הן נכונות, אזי הם יוכלו לפגוע במטחים הראשונים בכל היעדים האסטרטגיים שירצו לפני שנוכל להגיב. שם ייבחן כושר התגובה של ישראל שלטבח בעוטף עזה הגיע באיחור של כמעט יום (כינוס הקבינט).

לכן לדעתי יש צורך לנרמל פגיעה ביעדים אסטרטגיים של חיזבאללה כבר עכשיו, ולא לתחם את הלחימה רק לדרום לבנון. אם חיזבאללה מתכננים להיכנס למלחמה בהצהרה של הראיס השמנמן מחר, אז זה עיכוב יזום של הפעולה שלהם שצה"ל יכול לנצל לטובתו. פגיעה מתחת לסף ההסלמה, בפו"ש החיזבאללי בתחום הרקטות, או במתקני איחסון מרכזיים.

טוב, זמן לצאת מהמרתף שלי.

התקפה של כוח רדואן באמת יכולה לעשות נזק עד כדי כך גדול כשיש סד"כ של לפחות כמה אוגדות בצפון (הערכה שלי, אין לי באמת מושג) ופחות או יותר כל יישוב (לא רק צמודי גדר) מוגן וחלקם הגדול גם על ידי יותר מרק כיתת כוננות? בעזה גורם ההפתעה היה חלק גדול מההצלחה שלהם, בצפון זה לא אותו המצב... אלא אם כן אתה מנסה לטעון שחזבאללה כ"כ הרבה יותר טובים ברמת החיילות שלהם, שגם אם הם יתנו הודעה מראש ויתנו לנו זמן להתכונן זה עדיין לא יעזור.

במכת פתיחה התכוונתי לרקטות של חיזבאללה, לא פלישה של רדואן. סביר להניח שכל אובייקט אסטרטגי וחצי אסטרטגי כבר מטווח ליום פקודה.
אני משער שחיזבאללה כן אולי ינסו להשתמש בחלק קטן מרדואן בשביל תמונת ניצחון.

יש תשובה לזה, וישראל, בהנחה ויש לה מדינאים שווים משהו גם יכולה לגבש קואליציה לדבר כזה. לא לפעול לבד, אלא יחד כקואליציה ואז יש לך את כל הלגיטימציה בעולם. בתכלס, גם בעזה, היה צריך לעשות את זה, רגע לעצור, לגייס קואליציה מהעולם ,גם אם למראה בלבד, כדי לכבוש את עזה. בלבנון, אני חושב שמעשית יכולים לגייס קואליציה של ארצות ערב המתונות יחד עם אירופה כדי לחסל את האיום שם אחת ולתמיד. זו לא רק בעייתה של ישראל, אלא של כל המזרח התיכון והעולם המערבי.

אני חושב שהפיצוח פה, לפחות ברמת הלגיטימציה הוא להפסיק להסתכל על המפה כאנחנו נגד כולם. זה היה נכון אולי ב-73, אבל היום זה ממש לא המצב וחבל שאנחנו לא יודעים לעשות את זה כמו שצריך.

לעשות בגבול לבנון משהו שמזכיר קצת את מה שעשינו ברמת הגולן-
להבהיר לאויב שבמקרה של פלישה וכיבוש ישובים בסגנון מתקפת 07.10.2023-
אנו נפנה רצועה של כ- 2 ק"מ בתוך לבנון מיישובים שלהם והיא תהווה שטח הפקר שכל מי שינסה להיכנס אליו- יותקף.
אני יודע שנשמע קיצוני- אבל נראה לי שישראל של פעם היתה עושה בדיוק כך.

מוטב לא להשמיע איומים שלא נעמוד בהם ולא משנה הסיבה.

כוונתי היתה לתת הצהרה בניסוח הבא:
"לפני שנפתחה האש, ישראל עמדה על הגבול הבינלאומי. במידה ותהיה פלישה- אין לדעת היכן יעבור קו הגבול בעתיד"

ואגב- בחרת להגיב לי, בעוד ששם למטה מתנהל דיון על כיבוש או סיפוח של שטח גדול מלבנון עד הליטני או עד ביירות.
מה דעתך בנושא ההצעות הנ"ל?

חיזבאללה לא רוצה מלחמה, אבל אם האיראנים יורו הוא יתקוף.
הוא גם יכול לעמוד בהרבה מאוד נזק ואבידות כי אין עליו איום מתוך לבנון.
הרבה יותר חכם לאיים על החוליה החלשה של הציר השיעי - אסד.
הוא נמצא בסוג של איזון מול המורדים בתמיכת טורקיה, וכל חייל שאנחנו נהרוג לו זה חייל שהציר האיראני יצטרך לספק כדי להילחם במורדים במקום בנו.
איום אמיתי על אסד יכול לגרום לחיזבאללה לא להיכנס למלחמה.
אפשר בתור דמי רצינות לחסל דמות בכירה במשטר שלו או לעשות התקפה רצינית על כוחות הצבא שלו.
הנבלה מחזיק אנשים של הג'יהאד האסלמי בדמשק, כך שיש לנו סיבה להכות בו בכל מקרה.

איום על אסד אינו אמין משתי סיבות:
א. מחייב מאמץ צבאי גדול ויקר, כשברור שישראל נרתעת ממהלך קטן בהרבה בעזה.
ב. מערך הכוחות האיזורי. אם אסד ייפול, סוריה תישלט בידי פלג בן ברית של טורקיה (או תתפרק למחוזות, שרובם בני-ברית של טורקיה). טורקיה הרי חזקה בהרבה ממצרים, סעודיה ושאר המדינות שבצד "שלנו".

זה אומר חמאס כפול שבע בגבול הצפוני.

אפשר לחלום על שלטון סוני בדמשק שמעביר כמה שנים בנקמה בבעלי הברית של אסד, כולל החיזבאללה בלבנון, ו-"עושה עבורנו את העבודה", כשאנו נהנים משקט. אבל לטווח של שנים לדעתי- זה יהיה מצב גרוע מהקיים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ninesouls לגבי התרחיש השלישי, נשאלת השאלה האם יש לנו אפשרות מעשית לפגוע באיראנים עד כדי שיוותרו על אחד הנכסים האסטרטגיים המרכזיים שהם בונים כבר שלושים שנה בהוצאה של עשרות מיליארדי דולרים - ומה תהיה התגובה מצידם.

לא יהיה שקט באיזורינו עד שהאירנים לא יבינו שהשלטון שלהם בסכנה בגלל התמיכה שלהם (ואף מעבר לכך) בהחלשתינו. כל דבר שנעשה באיזורים הסמוכים למדינה רק ידחה אבל לא יפתור את הבעיה.
לדעתי, זה הזמן לקחת את הכיוון הנכון ואני מקווה שנערכים לכך אם חפצי חיים אנחנו.

אני בטוח שמחפשים פתרון לבעית איראן.
הם תוקפים אותנו מתוך מדינות מתמוטטות סביבנו, ואילו לנו אין לכאורה מדינות כאלה סביב איראן שניתן להקים בהן בסיסים ולתקוף.
כמו כן זו שאלה מורכבת האם ניתן להפיל את המשטר האיראני בשיתוף פעולה עם מתנגדיו הרבים מבפנים.
גם ברמה הלכאורה "פשוטה" של תקיפות מהאוויר לצורך הרתעה- לא ברור מה ההיתכנות של לצאת לתקיפות בהיקף גדול באיראן במידה והמלחמה נגדנו תתרחב- יש בעית מרחק וגם בעיה של חצית מדינות שבדרך.

אוסיף, אגב, שלמרות החשש ממכת פתיחה חזקה של חיזבאללה, זה לא סביר שנסראללה יכריז מחר על הסלמה עד עדי מלחמה. זה פשוט לא הגיוני. הוא ביטל אלמנט הפתעה אחד, לא סביר לבטל עוד אחד. אבל אולי אני טועה.

אגב עם כל הדיבורים על הפלת חמאס וריקון עזה במשך שבועות עד חודשים, לא בטוח בכלל שחיזבאללה יחכה לנו שנשלים את המשימה.
יכול להיות שאם ניאלץ להיכנס ללבנון, יהיה נכון לתת בעזה כמה שנוכל ואז להמשיך לצור על עזה עם סד"כ מופחת לאורך זמן גם אם לא טיהור מלא, ולהפנות את מירב המאמץ ללבנון.

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

לצערי הרב אומר בבטחה שכל מהלך בלבנון שלא יסתיים בגל של פליטים שיעים שאבדו את בתיהם בדרום לבנון יהיה כשלון, ההפרדה בין חיזבאללה לאוכלוסיה האזרחית שמחבקת אותו היא טעות פתאלית.ואפשר להשיג את זה גם בלי להחריב את כל הכפרים. מספיק לשרוף שטחים חקלאים במרחב והשיעים ינטשו אותו. הם חקלאים לא הייטקיסטים. 300 אלף שיעים שינדדו לבקעה לביירות או סוריה ונסראללה גמר את תפקידו. אפשר לקחת עיירה סמלית כמן בינת ג’בייל לרוקן אותה מתושביה ופשוט להחריב אותה. ללא נכבה או נכסה שיעית הסיפור לא יגמר. אובדן אדמה זה מה שהם מבינים.
ביליתי תקופות ארוכות בלבנון את המנטליות השיעית אי אפשר להבין במשקפיים מערביות.
מלחמת לבנון השניה מסמנת בעיני יותר מכל את חוסר ההבנה הישראלית את האויב. המלחמה העלובה ביותר בתולדות ישראל. מה שעושים עכשיו בעזה הרבה יותר אפקטיבי.

אני כנראה די נאיבי, ואני בטוח לא מדינאי או אסטרטג גדול אבל אחרי ה-7 לאוקטובר כאשר העולם נחשף למה שקרה בעוטף אולי אפשר למנף את זה ולהציג לעולם למשל בציור קו שעובר מדאעש, דרך החמאס ועד לחיזבאללה ולשכנע שהטיפול בהם צריך להיות זהה.

קואליציה בינלאומית "עם שיניים" שתירתם לנושא ותיתן לחיזבאללה טיפול דומה לזה שקיבל דאעש אולי לא תשמיד את הארגון אבל תחליש אותו במידה כזו שפטרוניו האירניים אולי יבינו - כפי שכבר הוצע כאן בהודעה אחרת - שאולי התחזוקה של הארגון לא כלכלית עוד עבורם.

לא מאמין שמדינות ערביות תילחמנה יחד אתנו, עם כל החשש שלהם מחמאס, חיזבאללה ואירן.

כרגע הגבול עם לבנון הוא מאוד בעייתי הן בהיבט הטופוגרפיה
אשר מאפשרת לחיזבאללה לתקוף בגבול והן מבחינת היכולת של חיזבאללה לירות טילים לתוך המדינה.

אם הגבול יהיה בנהר הליטני היכולת של חיזבאללה לירות טילים לתוך המדינה תרד משמעותית
וזה ישפיע על היכולת שלהם לתקוף בקרבת הגבול.
נראה את המצב כיום, חיזבאללה יוצר תקריות ולמעשה יש סוג של מלחמה בצפון,
היכולת של ישראל להגיב, להסלים וליצור תקיפות יותר חזקות היא נמוכה גם מכיוון שאנחנו עסוקים בעזה
אבל בעיקר מכיוון שלחיזבאללה יש ארסנל רקטי משמעותי,
ארסנל אשר יהיה משמעותית פחות אפקטיבי אם ישב צפונית לליטני.

אם עכשיו תתחיל מלחמה אני לא יודע אם כדאי לנסות לכבוש את דרום לבנון
ואולי עדיף לירות על האוכלוסייה האזרחית השיעית וכך לגרום לחיזבאללה להפסיק את ירי הטילים,
אבל אני לא יודע אם אי פעם נעשה זאת.

אם נכבוש את דרום לבנון העמדה האמריקאית תהיה תלויה במאזן הכוחות בלבנון,
אם חיזבאללה ישלוט או ימשיך להיות כוח משמעותי אז ארה"ב לא תוכל ללחוץ עלינו לסגת,
אם חיזבאללה יחדל מלהתקיים ויהיה שלטון פרו מערבי אז הם ילחצו עלינו לסגת,
כמובן שהגבול יהיה בטוח ואולי אפילו יהיה שלום אבל לדעתי אסור יהיה לנו לסגת מדרום לבנון,
חייבים גבולות טבעיים והיכולת של ארה"ב ללחוץ עלינו לסגת היא לא בהכרח גבוהה,
לבנון היא לא מדינה חשובה בהיבט האסטרטגי כמו מצרים,
בנוסף לזאת אם נכבוש את דרום לבנון רמת האיומים עלינו תרד ולמעשה נהיה פחות תלויים בארה"ב.
דרך אגב אם אי פעם יהיה שלטון פרו מערבי בסוריה אז ארה"ב ואירופה ילחצו עלינו לסגת מהגולן.

להיכנס עד הליטאני ולהרחיק את איום הרקטות זה מה שכבר עשינו במשך 18 שנים.
לא חושב שזו הרפתקה שנכון להיכנס אליה פעם שניה במיוחד כאשר ארנסל הרקטות של חיזבאללה כבר הופך את העוד-כמה-קילומטרים האלה לבעלי משמעות פחותה אם בכלל.

אין הכוונה לכיבוש בדומה לרצועת הביטחון
אלא כיבוש כמו הגולן, לא תהיה אפשרות לפעול שם במסגרת גרילה.

אני חושב שהיום זו דרישה נכונה. לא רצועת ביטחון, אלא סיפוח.
אבל אני לא מבין מספיק בדמוגרפיה וגאוגרפיה של לבנון. האם האוכלוסיה השיעית מרוכזת בעיקר מדרום לליטני? או שמא מדובר בפיזור פחות אחיד או בקו אחר על המפה?

אסטרטגית, אני חושב שנרוויח אם נצליח לגרום ללבנון להיכנס לעימות פנימי סוני-שיעי במקום שהסונים יחיו יחסית בשקט והשיעים מתמקדים בנו. כמובן שהשיעים רוצים להיות ממוקדים בנו, אני מדבר יותר על כפייה של עימות נגד רצונם.
ניתן לזה להתבשל, וברגע שיש מלחמת אזרחים זה מספיק לגיטימציה בשביל מדינה מערבית להיכנס כדי ליצור שלטון חדש. אם הסונים יצליחו להשליט סדר ובעצם להפוך את המצב בתמיכת המערב, אני חושב שיהיה מקום לשלום בין ישראל ללבנון.

את הרקטות לא "תרחיק", הן באות גם מאיראן וגם מתימן ומסיני. וזו גם לא צריכה להיות המטרה אלא הסרת הפרוקסי האיראני כאיום וככוח משמעותי באיזור.
אם אתה רוצה למנוע איום קיומי של חדירות וכיבוש הגליל, איום הנ.ט. על על כל קיבוץ ואוטובוס בכבישי הגבול וכו' אתה חייב לשלוט בשטח.
זה שהיינו בלבנון וסבלנו לא אומר שיש לנו ברירה אם אתה לא רוצה איום קיומי תמידי שיכול ליזום מלחמה מלאה ברגע שנוח לו.
קודם כל כובשים, את היום שאחרי נשאיר ליום שאחרי

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

ביקשו פה בפתיחת הדיון להיצמד ל"צבאי" אז ניסיתי אבל אמרו גם שמלחמה היא המשכה של הפוליטיקה וכו' אז בכל זאת

לא חושב שיש פתרון צבאי "נטו" למצב בגבול לבנון. אני כן חושב שצריך להבין איך גבול סוריה בין 1974 עד לפרוץ מלחמת האזרחים שם החזיק יפה מאד כגבול רגוע.
היו לנו שם שני צבאות שמאד לא אוהבים זה את זה. היה מכשול משמעותי באמצע שמנע תמרון. היה איזור מפורז/מדולל אבל הייתה ארטילריה בשפע שהייתה עשויה להיות מופעלת אבל לא הופעלה. בעצם לא היו נסיונות להפר את השקט שם לאורך שנים. אם נבין לעומק איך זה עבד שם אולי נבין איך לשחזר הצלחה כזו גם בגבולות אחרים עם ההתאמות הנדרשות כמובן.

הניחוש שלי: מאזן אימה, הרתעה הדדית או מערך שיקולים שמשתלבים לזה שלאף אחד משני הצדדים לא מתעורר ה"חשק" להפר את השקט ולשלם את המחיר שיבוא.

אני כנראה מפשט כאן את המצב יותר מהראוי ולא רואה ומודע למאפיינים אחרים וחשובים אבל במבחן התוצאה הגבול "ההוא" עשה את עבודתו וראוי שלפחות נבין איך ולמה.

האם ייתכן שחזבאללה מחכים לרגע שבו חמאס יגרום לנו לבזבז את כל תחמושת כיפת ברזל ורק אז תחילו במהלך שלהם? אני רואה הרבה אנליסטים שממש משוכנעים בכך, וגם ממש ממש בטוחים שישראל עוד רגע חוטפת פלישה מהצפון.

הכל אפשרי. אני מניח שצבא שפורס אוגדות שלמות בצפון, ומצהיר שפחות מחצי חה"א פועל בעזה- שומר מיירטים לאפשרות של לחימה בצפון.

בעיקרון האנליסטים האלה שאני חשוף אליהם טוענים את הדבר הבא (לא יודע עד כמה המספרים שלהם מדוייקים, ואני גם לא מצפה שמישהו יכתוב פה את המספרים האמיתיים מטעמי ב"מ):
רוב ה-300,000 שצה"ל גייס נמצאים בעזה וסביבתה, על הצפון מגנים בערך 70,000.
לחזבאללה יש 20,000 שמחכים במנהרות התקפיות שעוד לא נחשפו וכביכול יכולים ביום פקודה לתקוף *מהצד הישראלי* של הגבול + עוד 80,000 שיכולים לפלוש מהצד הלבנוני, ולחסל את כח ההגנה הקטן שנמצא שם.
זה בנוסף למתקפות הטילים כמובן.

צה"ל טוען שלא קיימות מנהרות התקפיות שלא נחשפו. גם אם נניח שזה לא לגמרי מדוייק, מאיפה האנליסטים האלה מביאים סד"כ של עשרים אלף איש (כאוגדה וחצי, אולי שתיים) במנהרות כאלה? כמה מנהרות כאלה יש, באיזה גודל הן, איך מאווררים ומתספקים עשרים אלף איש במנהרות כאלה כבר במשך חודש - וכל זה בלי שצה"ל ישים לב? על אילו מקורות האנליסטים מתבססים שצה"ל לא מכיר?

בדומה לחמאס
אבל ברור שלא מדובר על סד"כ של יותר מאוגדה שפתאום יצוץ מהן

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

איך יתכן שיש להם כ"כ הרבה כוח אדם לפלישה?
הייתי רוצה לצרף כאן ידיעה על הצטברות אלפי קיצונים מעיראק על גבול עיראק-ירדן, הדורשים מעבר דרך ירדן כדי להצטרף ללחימה.
והיה וימצאו את הדרך לעבור דרך סוריה- תהיה לנו בעיה בגבול רמת הגולן ו/או בלבנון.



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

לא יודע, זה מה שסקוט ריטר וריאן דוסון אמרו.

אז היו לי כמה דקות, שהשקעתי בקריאת האשכול זה. השאלה בראשו חשובה מאוד כמובן (וממילא העיסוק בזה עצום). האשכול עצמו, לעומת זאת, מוזר ביותר, ב 90% ממנו לפחות. מקריאתו, נדמה שהמסקנה המתבקשת (אני מעט מקצין) היא שהאימפרייה הישראלית, בראשות ישראל מוקדון או ג'ינגיס כהן, תכבוש ותספח את כל המזרח התיכון, מאיראן ועד צפון אפריקה, לפחות. באמת, מוזר ומעורר געגועים לכותבים שהיו פה פעם... שנהיה בריאים וחזקים.

אני מתגעגע לכותבים של פעם, אבל יותר מזה אני מתגעגע לישראל של פעם... 😢

הביצה והתרנגולות , פעם היו שומרים כאן על הכותבים שהיו כאן פעם. לאנשים כנראה נמאס להיות מותקפים ומושמצים כל חופש גדול בו מסבירים להם כמה הם לא מבינים.

לדעתי הם פשוט במילואים.

כמה שנים הם כבר במילואים ?

אם אתה מתעלם מהשאלה המדינית ושואל על יכולת צבאית בלבד, זו שאלה קלה, אבל זה תרחיש דמיוני לגמרי.

לא צריך לכבוש כלום, וממילא ספק אם זה אפשרי. אין מידע פומבי ואמין על המצב בלבנון ביחס לרצועת עזה, אבל אם נגיד "לבנון זה פי 10 יותר קשה מעזה", אז תראה כמה קשה להתמודד עם המנהרות והבונקרים בעזה וכמה איטית ההתקדמות שם. עכשיו תכפיל את זה פי 10.

אבל בעולם הדמיוני שבו אין שיקולים מדיניים לא צריך לכבוש אפילו מטר. כל מקום שיש בו משגרים, מאוחסן בו אמל"ח או נמצאים בו חמושים מושמד מרחוק - עם חמ"מ או עם חימוש לא מאוד מדויק - בלי אזהרות, בלי הקש בגג, בלי שבוע לעזוב.

אני משער שאפשר למצוא מספיק חימוש ארטילרי בארץ כדי לעשות את זה.
אני משער שזה גם יפגע בצורה די משמעותית גם ביכולת וגם במוטיבציה.
אבל האם זה אפשרי מבחינה מדינית?

עם לנסות לכבוש ולהחזיק בדרום לבנון יש לנו ניסיון רע, ואני לא חושב שמה שקרה מאז 82 או מאז 2000 הופך את זה לאופציה יותר קלה או יותר מועילה מאשר אז.
פגיעה בספונסר האיראני - אני אפילו לא מבין למה הכוונה. אנחנו מדברים על שימוש בנושאות המטוסים הישראליות שבמפרץ הפרסי?

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

הנסיון ממלחמת לבנון השניה מראה שלאמירה "כל מקום שיש בו חמושים או אמל"ח מושמד בירי מרחוק" אין בסיס. אנחנו לא יודעים על כל המקומות האלה מראש (וחלקם ניידים), ועד שאנחנו מספיקים להגיב הם כבר יכולים להיעלם משם או להחביא בחזרה. ראינו כבר ב-2006 שחיל האוויר לא יכול לשתק את הירי על ישראל, והוא גם לא יכול למנוע פשיטה שחוצה את הגדר אל היישובים. גם בלי מגבלות מדיניות, מה שניתן לעשות מהאוויר או באמצעות ארטילריה הוא מוגבל.

לגבי פגיעה ישירה באיראנים, גם בלי נושאות מטוסים אפשר להכאיב להם. באי חארג יש מסוף נפט שדרכו איראן מייצאת 90% מהנפט שלה. בבאנדר עבאס יש בית זיקוק עצום, וזה גם נמל הסחר העיקרי של איראן עם העולם בכלל והמזרח הרחוק בפרט. אני חושב שאפשר להשבית מתקנים כאלה גם בלי נושאות מטוסים, באמצעות טילי שיוט או טילים בליסטיים. אלה לא מטרות קשות כמו מתקני הגרעין. איראן מוכרת נפט במשהו כמו מאתיים וחמישים - שלוש מאות מיליון דולר ליום; כל השבתה של היצוא הזה תהיה מכה כואבת.

הצעתי לעשות את זה במכה מקדימה מראש? איפה?

כשיהיה לישראל פרוקסי מהסוג של תימן/חזבאללה/גא"פ שממנו אפשר לשגר את טילי השיוט האלה תודיע לנו.
הרעיון לתקוף בצורה גלויה מטרות לא צבאיות במובהק נשמע לי דורש הצדקה הרבה יותר חזקה מ"מה אתם אומרים? אפשר? למה לא? אולי נלך על זה?"

אם אפשר היה לפוצץ את המתקנים האלה באמצעות פעולות חבלה סמויה זו הייתה אופציה מעניינת.
אבל זה כנראה משהו שאי-אפשר לעשות באופן חוזר ונשנה, ושורף נכסים חד פעמיים שאולי שומרים למטרות טובות יותר.

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

לא כתבתי שהצעת לתקוף מראש. כתבתי שצריך לדעת מראש על מקומות כאלה. לתקוף משגרי רקטות לאחר השיגור זה דבר חסר תועלת. כדי למנוע שיגורים אתה צריך לדעת מראש איפה הדברים נמצאים.

למיטב ידיעתי יש לנו טילים בליסטיים שהטווח שלהם מאפשר הגעה לאיראן. יש לנו גם פלטפורמות ימיות ואוויריות שמאפשרות שיגור של טילי שיוט מטווחים קצרים יותר.

כתבתי כאן כבר בעבר ששווה לשקול מדיניות שמחשיבה את איראן כתוקפן האשם בכל פעולה של גרורותיה, ומגיבה ישירות נגדה - וכתבתי גם שמדיניות כזו חייבת להיות מגובה בניתוח של היתרונות והחסרונות, עבודת מטה שתמפה מטרות פוטנציאליות ומן הסתם גם תיאום שקט עם גורמים אחרים באיזור. מובן שפגיעה קשה באיראן תהיה רק תוצאה של פגיעה קשה בישראל, אבל אם איום בפגיעה כזו זה הדבר היחיד שיכול להרתיע את חיזבאללה ממתקפה בסגנון שמחת תורה אז יהיה צורך לשקול את זה. אגב, זו גם היתה מדיניות חצי מוצהרת בתקופת בנט ולפני כמה חודשים ראש המוסד ברנע קרא בפומבי למדיניות כזו, כך שהדברים האלה נידונים בדרגים הבכירים ביותר והם כנראה ראויים ליותר מהזלזול שאתה טורח כל כך להפגין.

והנה אתה שוב חוזר על זה. כתבת "מראש" קודם והנה אתה כותב שוב "מראש" עכשיו.
לדעתך לתקוף נקודות שיגור לאחר השיגור זה חסר תועלת. אתה טועה.
כדי למנוע שיגורים לא צריך לדעת מראש איפה הדברים נמצאים.
כדי למנוע שיגורים צריך שהאדם שאמור ללחוץ על הכפתור לא ירצה לעשות את זה.

למיטב ידיעתי שיגור של טיל בליסטי מישראל זה לחלוטין מזוהה עם ישראל.

אם כל מה שבאת להגיד זה שלך אין מה לתרום לדיון "אבל הדברים האלה נידונים בדרגים הבכירים ביותר" הזלזול במקום, לא? אם לך יש מה לתרום לדיון בוא תנתח ותסביר מה הפעולה נגד איראן שאתה מציע. רק להגיד את המשפט שאולי שווה לתקוף את איראן, אבל כשמבקשים פרטים להגיד שמישהו אחר דן בנושא הזה בפורום לא גלוי לגולשים כאן זה לא תורם.

אבל אני בספק שזה באמת יתרום משהו, כי בלי שיקולים מדיניים, שזו הדרך שבה מיסגרת את הדיון, אפשר גם להגיד ששווה לירות לאיראן טיל בליסטי מאלה שדיברת עליהם למעלה עם ראש קרב שמרכיבים ממנו מיוצרים במפעל טקסטיל בדרום. מטורף? ללא ספק. אבל ככה זה ללא שיקולים מדיניים.

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

כשאתה כותב "כל מקום שיש בו משגרים, מאוחסן בו אמל"ח או נמצאים בו חמושים מושמד מרחוק - עם חמ"מ או עם חימוש לא מאוד מדויק - בלי אזהרות, בלי הקש בגג, בלי שבוע לעזוב" זה מחייב ידיעה מראש שהדברים האלה שם. המשגרים יכולים לשגר בלי שיש אף אחד בסביבה, תשמיד אותם מרחוק כמה שאתה רוצה אח"כ, זה לא יקטין שום מוטיבציה וגם לא יעזור לנפגעי הרקטות האלה. הרסת בור באדמה - ביג דיל. מחסן אמל"ח שאתה לא יודע עליו אתה לא יכול להשמיד. חמושים שמסתובבים אתה כמובן תוקף, אבל שוב - אתה צריך לדעת שהם שם, ולעתים קרובות הפעם הראשונה שבה אתה מגלה שהם שם היא כשהם מתחילים לירות עליך (ולפעמים גם אז לא). בלבנון מעולם לא היו אזהרות והקש בגג, גם לחוליות שיורות עלינו כבר חודש אין אזהרות כאלה - ובינתיים המוטיבציה שלהן לא נעלמה, למרות לא מעט מהן שחיסלנו.

נכון, טיל בליסטי יזוהה לגמרי עם ישראל. האמת היא שכנראה כל טיל שיפגע באיראן יזוהה עם ישראל, אם לא תהיינה ראיות ברורות לכך שהוא שוגר ממדינה אחרת. אם נצהיר מראש שזו המדיניות, אז זה שהמימוש שלה יזוהה איתנו זה בילט אין. במצב שבו חיזבאללה יורה עלינו עשרים אלף רקטות, העמימות לא תהיה רלבנטית - והמטרה של מדיניות כזו היא בדיוק למנוע את הירי הזה.

אתה רוצה שאני אפרוש בפניך תכנית שלמה, עם תרחישים וחלופות ורשימת מטרות ואמצעים להשמדתן? לצערי נראה שבמייל של רח"ט תכנון הוא שכח לצרף את הקובץ, כך שאין לי כרגע. אבל אני חושב שהפרטים פחות קריטיים. יש לישראל יכולת לפגוע במתקנים איראניים ולהכאיב להם (ע"ע מפעל המל"טים שהתקיפה שלו יוחסה לישראל), יש לישראל גם יכולת לגרום נזק במתקפות סייבר (זה לא נידון הרבה כאן בפורום, אבל עושה רושם שהקבוצה המכנה את עצמה WeRedEvils היא סוג של חזית למתקפות כאלה שמסתפקת בינתיים בתצוגות תכלית למטרת הרתעה). השאלה הגדולה היא האם איום ביכולות האלה עשוי לגרום לאיראנים למנוע מתקפה רחבה עלינו מצד חיזבאללה.

אני מנסה להימנע מנושא השיקולים המדיניים לא משום שהם לא קיימים ואינם כבדי משקל, אלא משום שנראה לי שהם פחות בתחום הידע והמומחיות של חברי הפורום ומוסיפים רובד של מורכבות שכמעט לא מאפשר להגיע לאיזושהי מסקנה. לעומת זאת, מה ניתן להשיג בתמרון יבשתי עד נהר האוואלי בלבנון - זה דבר שאנחנו מסוגלים לדון בו ברצינות. אז אם היינו מגיעים למסקנה שיש טעם בתמרון כזה כי הוא ישלול מהחיזבאללה את רוב היכולת שלו לפגוע בישראל ויוציא לו את התיאבון לממש את מה שנשאר, אז אפשר גם לחשוב באילו תנאים בינ"ל תהיה לגיטימציה לפעולה כזו. אם היינו מגיעים למסקנה שממילא זה לא יספיק כי כדי לנטרל את האיום הכרחי להגיע עד ביירות, אז זה גם מאמץ הרבה יותר גדול לצה"ל וגם מחייב רמה אחרת לגמרי של לגיטימציה. בכל מקרה, אם מבחינה צבאית מהלך כלשהו חסר תועלת אז אין טעם לדון בשיקולים המדיניים שיאפשרו אותו או לא.

כשאתה כותב 'כשאתה כותב "כל מקום שיש בו משגרים, מאוחסן בו אמל"ח או נמצאים בו חמושים מושמד מרחוק - עם חמ"מ או עם חימוש לא מאוד מדויק - בלי אזהרות, בלי הקש בגג, בלי שבוע לעזוב" זה מחייב ידיעה מראש שהדברים האלה שם' זה לא באמת מחייב ידיעה מראש שהדברים האלה יהיו שם.

כשהעיר שממנה הופעלו המשגרים חרבה כולה זה כן יקטין מוטיבציה ויעזור לנפגעים העתידיים של הרקטות.

על מחסן אמל"ח אפשר לגלות ברגע שייעשה בו שימוש ואז אפשר להשמיד.

אני רוצה שתגיד משהו יותר מפורט מאשר "נראה לי שאולי אפשר חח" ותיתן הצדקה יותר חזקה מאשר "מישהו בכיר אולי דן בנושא".

הפרטים מאוד קריטיים ומסבירים למה התעלמת לגמרי ממה שכתב לך אריאל צוק למטה.

מה בתחום הידע והמומחיות של חברי הפורום לא משנה וכמה רובדי מורכבות תוסיף לשאלה גם לא משנה. זה לא שהאשכול הזה צריך לצאת עם מסקנה חד משמעית שביבי וגנץ רצים לבצע. אז אם תוסיף רובד של מורכבות אולי לא תצליח להגיע למסקנה חד-משמעית וקלה, אבל מה שכן תגיע אליו יהיה פחות מופרך. או שלא. בכל מקרה זה בכלל לא משנה.

עכשיו כתבת משהו שונה לחלוטין ממה שכתבת למעלה. למעלה כתבת שאתה מתעלם מהשיקול המדיני ועכשיו כתבת שהחלטת בתור מנהל פורמט הדיונים שצריך קודם לבחון אופציות במנותק מהשיקול המדיני ורק אחר כך לסנן אותן לפיו, במקום להתייחס אליו מראש.

בהתעלם משיקולים מדיניים, חיצוניים ופנימיים, התשובה הברורה מאליה היא להשמיד את לבנון על כל יושביה ולהשתמש ברעלים שיגרמו ל-Agent Orange להראות כמו קרם פנים כך שלא יצמחו שם אפילו עשבים שוטים. הטירוף שבזה מראש שהשאלה המקורית נוסחה גרוע. בלטינית קוראים לזה "הוכחה שהשאלה גרועה על ידי רדוקציה עד לאבסורד של השטות הזאת".

עכשיו כתבת שאלה חדשה, שאולי קצת יותר הגיונית, אבל מאחר והשלב השני של השאלה שלך הוא כזה שנמצא מחוץ לתחום הידע והמומחיות של חברי הפורום אין שום טעם להתעסק בשלב הראשון. ממילא מלא נוכל להגיע למסקנה ולביבי ולגנץ אין זמן להקשיב לסיפורים שלא מגיעים לאנשהו בסוף.

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

רקטות לא חייבות להיות משוגרות, ובדרך כלל חיזבאללה אכן לא משגר אותן, מתוך עיר. הוא משגר אותן מתוך בור חפור באדמה על איזה ג'בל, שתקיפה שלו תהיה אפקטיבית כמו ירי על הדיונות של חמאס פעם. מחסן אמל"ח אתה לא מזהה בהכרח ברגע שמשתמשים בו. טנדר נכנס לגראז' של איזה בית, יוצא, הארגז מכוסה - אתה יודע אם יש שם תפוחי אדמה או טילי נ"ט? יש דרך לעקוב אחרי כל רכב שזז באזורים שחיים בהם מיליון שיעים בדרום?

לגבי השיקולים המדיניים, אתה מציג את הדברים בצורה שהיא קצת שחור ולבן ומיועדת להגחיך את הדיון במקום לנסות לחשוב ברצינות. כשאני כותב על התעלמות משיקולים מדיניים אני לא מניח שבאיזשהו תרחיש אנחנו פטורים משיקולים מוסריים ומכל מחוייבות לחוק הבינ"ל ויכולים להטיל פצצות גרעין על כל מי שלא בא לנו טוב בעין (או אפילו להחריב עיר ששוגרה ממנה רקטה). אני מתכוון לכך שאנחנו יכולים לבחון את החלופות הצבאיות בלי להתייחס לשאלות כמו "מה אמר שר החוץ בלינקן לרה"מ והאם ביידן יכול להרשות לעצמו תמיכה בישראל במלחמה בלבנון בשנת בחירות" או "האם סעודיה תהיה מעוניינת בתקיפה ישראלית באיראן/לבנון או שהיא תראה את זה כמנוגד לאינטרסים שלה". זה סבך שכשנכנסים אליו קשה מאד לצאת; כאן אני מנסה להבין מה אוסף הפעולות הצבאיות האפשרי שעשוי לנטרל במידה רבה או מעטה את האיום מחיזבאללה, בלי לגלוש לדברים שמיועדים להביא לאבסורד - כאשר ברור שלא לזה התכוון הכותב.

האי חארג פגיע מאוד וכולם יודעים את זה. נמנעים מפגיעה בו לא בגלל שקשה לפגוע, אלא כי לא רוצים. הסיבה היא שפגיעה באי חארג תגרור לחסימת ציר אספקת נפט גלובלי מרכזי, ולזה יהיו השלכות נגדינו גם מהמערב.

האי חארג הוא דוגמה קיצונית ביותר, זה ברור; לפני שמגיעים אליו יש עוד הרבה מטרות פוטנציאליות.

רעיונית זה אותו דבר. פגיעה במתקני נפט של איראן תגרור לפגיעה שלהם במתקני נפט של סעודיה. ובכל מקרה כל אירוע כזה יקפיץ את מחירי הדלק לשמיים.

יש הרבה מטרות פוטנציאליות שיכאיבו לאיראנים בלי להשפיע ישירות על מחירי הנפט העולמיים. כמובן, מלחמה בין ישראל לאיראן תקפיץ אותם בכל מקרה, אבל יש מטרות שלא גורמות בפני עצמן לצמצום זרימת הנפט - תחנות כח, צמתי תקשורת מרכזיים, מתקנים חשובים של משה"מ והשלטון. הנקודה המרכזית היא לא בחירת המטרה הספציפית כמו הבאת איראן למצב שהיא מפסידה ישירות מפתיחת מלחמה ע"י חיזבאללה - מה שכרגע לא קיים.

למשמרות המהפכה יש יד בכל סקטור אזרחי באיראן. אין כמעט משהו שמישהו מרוויח ממנו, שמשמרות המהפכה לא מרוויחות ממנו גם. הרבה מאוד מטרות כואבות בשבילם. עם זאת, אלה גם מטרות שישימו אזרחים על הכוונת.

לאזרחים האיראנים שמתנגדים למשטר יש בעיה אחת קריטית - אין להם הנהגה פנימית אמיתית וקוהרנטית. כל מי שמתיימר לתמוך ולהוביל אותם - בגלות. את זה אי אפשר לתקן בצורה גלויה וברורה. אני מניח שזה משהו שמדינות המערב כבר שוקדות עליו אבל אנחנו לא רואים שינוי בחזית זו.
מה שכן אפשר לעשות בצורה ברורה ודי בינארית, זה לפגוע בפו"ש של משמרות המהפכה. אם האזרחים לא מצליחים להיות מתואמים ואנחנו לא מצליחים לעזור להם בזה, אז לפחות שהאיראנים לא יהיו מתואמים.
פגיעה בבסיסים, מפקדות, בכירים, נשקיות, כל מה שיאזן את הקרב.

לדעתי הרבה יותר מפחידה אותם פגיעה במה שבינם לאזרחים, מאשר כל פגיעה ביכולות הצבאיות או כלכליות שלהם.

אפשר לחלק את העולם לאלה שטוב להם מחירי נפט וגז גבוהים ולאלה שרוצים מחירים נמוכים.
ארה"ב, אירופה, הודו וסין ישמחו למחירים נמוכים.
רוסיה, איראן והמפרציות ייהנו ממחירים גבוהים (כל עוד המתקנים שלהם לא נפגעו).
דיי ברור שעליית מחירי הנפט לא רצויה לחלק ניכר מהעולם בהם גם רוב הידידים שלנו.
רצוי לא לעצבן אותם בזמן שאנחנו צריכים אותם.