שלום.
לצערי לא מצאתי אשכול שיתאים לכתיבת הדברים הבאים וראוי שיוכנסו לאשכול שירכז את הנושא (עדכנו אותי אם אני טועה) אז אני פותח אשכול חדש.
יוני דינור הוא חוקר של מלחמת יום הכיפורים ברשתות החברתיות וגם היה/נמצא בקשר עם לוחמים מהצד הערבי.
זה מה שכתב ב18/9/2023 בהקדמה לקישור לכתבתו המרתקת של אלון בן דוד בערוץ 13:
"כתבות העוסקות בלוחמים משני צידי המתרס באותו אירוע הן נדירות מאד בעולם. בסכסוך הערבי הישראלי ? לא קיימות. אולי מלבד המפגש המתועד בגבעת התחמושת בין ירדנים וישראלים לאחר חתימת הסכם השלום . החלטתי לנסות ולעשות מעשה. להעמיד עדות מול עדות. מצרית מול ישראלית. מאותו אירוע ממש . קנה מול קנה, מטוס מול מטוס . אוניה מול אוניה. RPG מול טנק המסתער עליו. חשוב להבין שמדובר במירוץ נגד הזמן . תוחלת החיים במצרים ( וגם בסוריה ) אינה מהמשובחות. חלק מהעדים וחלק ממקורותי כבר הלכו לעולמם במהלך השנים והחודשים האחרונים. עם חלקם הייתי ביחסי ידידות של ממש.
כשבחרתי את ארבע העדויות המצריות המייצגות של חוסיין, מגדי, מחמד וסעיד ( לא כולם עודם בחיים ) - מהים , האוויר, מסאראבאום שממערב לתעלה וממעוז המזח - היה צורך למצוא ארבעה עדים ישראלים הקשורים ישירות אליהן. לשמחתי הרבה הצלחתי לאתר את אורי אבן ניר, דני קריאף ויואב הס ( יבדל"א כולם בבריאות טובה ) לבד מהיותם גיבורים , הם גם אנשים נחמדים , ידידותיים וסקרנים שהתעניינו מאד ברעיון ובאפשרות להכיר, ולו במעט , את מי שהיה בצד השני של הכוונת לפני 50 שנה .
כעת היה צורך למצוא את ערוץ התקשורת שיאהב את הרעיון. לשמחתי ערוץ 13 הרים את הכפפה. אלון בן דוד המקצוען הבין ישר את הפוטניאל . תודה רבה לכל הצוות הנהדר . לרועי ינובסקי העורך. למיקה על הסבלנות ולמאי על העירנות לטעויות שלי. תודה לצלמים והמקליטים וסליחה שאינני זוכר שמות ושמות משפחה. תודה מיוחדת לליאור חפץ . ואחרונה חביבה ואהובה - תודה לנערת המים ואשת הסוד - עטרת ." https://13tv.co.il/item/news/domest...2&cid=902992383
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי yaari שמתחילה ב "כתבות בעקבות 50 שנים למלחמת יוה"כ"
בערוץ 8 ב HOT וב VOD של HOT N משודרת השבוע התוכנית המרתקת "חיל האוויר ביום כיפור".
בתוכנית מרואיינים בכירים בחיל האוויר (דוד עברי, יפתח ספקטור, אביאם סלע, איתן בן אליהו, דוד יאיר) ובמודיעין וכן פרופ' אורי בר יוסף (שפרסם לפני שנתיים את הספר "מלחמה משלו" על חיל האוויר במלחמת יוה"כ).
מקווה שבהמשך התוכנית תועלה לאינטרנט ונוכל להביא לכאן קישור.
בינתיים: https://www.facebook.com/watch/1000...67259493583608/ https://www.maariv.co.il/culture/tv/Article-1036365
בתגובה להודעה מספר 4 שנכתבה על ידי yaari שמתחילה ב ""האחת" בערוץ 11.
קישור לפרק..."
לפני שבועיים היה כנס של ה"כחולים" עם מפקדי הטייסות, טייסים ובני משפחות. הוזמנתי לכנס והקשבתי איך כל מט"ס מספר כמה מטוסים יצאו וכמה חזרו...
בשלב השאלות בקשתי לספר על "הירוקים" שבמשך שבוע ימים היינו "חרשים". כל התשדורות מצריות עברו בטלפון קווי. (הם למדו ממלחמת 6 הימים)
בערב הודיע לנו מפקד היחידה שמחר בבוקר תהיה תקיפה על מרכז הקשר הראשי של מצרים. כולנו היינו דרוכים לכך ופתאום נפתחו כל התדרים במשך יום וחצי והתחילו לזרום ידיעות שהכריעו את המלחמה.
כתוצאה מהתקיפה הופלו לנו 2 פנטומים ושנעריך את הקרבן הגדול של הטייסים שהמריאו בידיעה שלא כולם חוזרים.
כבוד ותהילת עולם לכם, אחי גיבורי המלחמה...
_____________________________________
"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...." (ש"י עגנון - חתן פרס נובל)
אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם
לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה
בהזדמנות זו, מעט על פחד במלחמה כפי שחוויתי בעצמי.
בפרק השני של "האחת" (ולא רק) המרואיינים מרשים לעצמם להיפתח ולדבר על פחדים.
בטייסת 107 נראה לי שעדיין לא נפתחו לכך. לי אף פעם לא היתה בעיה לדבר על הנושא ועובדה שבמפגש שהיה לפני 10 שנים (עם בנות הזוג) לציון 40 שנים למלחמה, החלטתי שזה הנושא שאדבר עליו.
לצערי בהקלטה שפירסמתי לאחרונה מאותו מפגש יש בעיית ווליום (מהדקה ה 4:30 בקישור הבא:
לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.) אז אני מעלה את הדברים בכתב.
כשהייתי בדרכי מהבית (בערד) לטייסת בחצרים והיה לי ברור שתפרוץ מלחמה, אמרתי לעצמי שישנה הסתברות שלא אחזור ושמזל שלהורי יש עוד 3 בנים. מחשבה מטומטמת, כמובן. אבל בזכותה הייתי רגוע לגמרי ומשלים עם האפשרות שחיי יסתיימו (גם העובדה שהייתי רווק, ללא בת זוג וללא ילדים, בהחלט עזרה).
בהמשך קרו לי 3 ארועים, מהם שניים בדיעבד, שבהם הבנתי שזה היה עלול להיגמר אחרת ורק אז הלב דפק בחוזקה. האם זו הרגשת הפחד? כנראה שכן.
המקרה הראשון היה אחרי הפלת המסוק המצרי בדמדומי יום כיפור. תגובה #23 בקישור הבא: https://www.fresh.co.il/vBulletin/s...%EA#post2152614
בדרך הארוכה חזרה לתל נוף (מטוס של 119 וגורן מחליט להחזיר לתל נוף כיוון שלא היה ניתן לנחות בלילה ברפידים), אחרי שאנחנו מסיימים לתחקר בינינו את מה שקרה בגיחה ונותר זמן שבו אין "תעסוקה" מיוחדת בתא, צצה המחשבה שאיזה מזל שגורן יזם את הכניסה לכוננות על מטוס הספיר של צוות הכוננות ברפידים והתעקש לשבת במטוס למרות שהבקר אמר שאין צורך (ומיד אח"כ הזניק אותנו). אלמלא כן מי יודע מה היה עובר עלינו שם. ואז הלב מתחיל לדפוק למרות שהארוע כבר הסתיים באופן חיובי ביותר.
המקרה השני היה למחרת בבוקר, בטיסה לתקיפת ש"ת בני-סואיף. ציטוט של מה שכתבתי בפרוייקט על הטייסת במלחמה. תגובה #24 בקישור הבא: https://www.fresh.co.il/vBulletin/s...055#post4438367
"הטיסה הינה עם פטישי (מוביל הזוג האחרון). הפעם מדובר בגובה נמוך ... כיוון שאינני מוביל את המבנה ולכן לא עסוק בניווט כמשימה עיקרית, הדבר החשוב שאני מתרכז בו הינו בהגנה על המבנה מפני מיירטים. כיוון שהטיסה ארוכה יש זמן לפתח מחשבות של מה יקרה אם כרגע "נופלים" עלינו מלמעלה. אנחנו מאומנים לדברים אלה אבל הפעם מדובר עמוק בשטח אוייב והלב מתחיל לדפוק חזק. אינני חש בנוח בהרהורים האלה ובסימפטומים שבצידם. כדי לצאת מכך אני מחליט להתרכז יותר במשימה, כולל שינון חוזר של המטרה, הפעילות שיש לבצע בעת התקיפה, בקרה על מיקום הימצאותינו בניווט וכמובן הגנה על בני המבנה. כאשר המח עסוק בדברים החשובים - אין לו פנאי להרהורים והלב חוזר לפעילות רגילה."
המקרה השלישי היה בגיחה האחרונה שלי במלחמה. https://www.fresh.co.il/vBulletin/s...592#post3519332
דווקא ברגע הכי בעייתי, כשאני אפוף עשן שחור, לא מסוגל לראות ולנשום וחייב לנטוש אני מספיק עוד לחשוב שאם כסא המפלט לא יפעל - "הלך עליי". בדיעבד מפתיע אותי שלא התרגשתי ממחשבה זו.
לאחר שחולצתי וגם הספיקו לחלץ את גילוץ, אנחנו מדברים על מה שקרה.
ציטוט:
"כאשר אני מספר לו שחולצתי מהמים הוא אומר לי שאני הראשון שחולץ ממפרץ סואץ בחיים. ארצי, רונן ופלג (וגם שני טייסים מצריים) נשארו בים וההערכה היא שהמקום שורץ כרישים. ברגע הזה הלב דופק בחוזקה. למרות שהסכנה כבר מאחורי, רק כעת, בעקבות מה שגילוץ מספר, אני מודע לכמה קרוב הייתי למוות. ייתכן שהענן השחור, שהתפזר במים מעצמו, עשה את עבודתו, למזלי."
לשמחתי לא נשארו לי טראומות כלל, אולי גם כיוון שאנחנו מודעים לכך שכל טיסה היא מסוכנת ורגילים לחיות עם עובדה זו.
תוך חודש וחצי חזרתי לטוס ובפחות מחודשיים מאז הנטישה כבר טסתי טיסה מבצעית וכמובן הספקתי להשתתף באפריל 1974 בתקיפות על החרמון. תגובה #160 בקישור הבא: https://www.fresh.co.il/vBulletin/s...055#post4442633
המשכתי לטוס עוד 22 שנים אחרי המלחמה, כולל גיחות עמוקות בשטח אוייב כשאני כבר נשוי עם ילדים. לא זוכר שאי פעם חששתי לצאת לגיחה. להיפך, התעקשתי שיאיישו אותי לאותן גיחות.
רציתי לצרף מה שעוזי כתב, אך המערכת שלכם לא מאפשרת...
_____________________________________
"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...." (ש"י עגנון - חתן פרס נובל)
אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם
לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה
בתגובה להודעה מספר 8 שנכתבה על ידי האזרח שמתחילה ב "סיפורו של חבר, האלוף עוזי דיין"
עוזי דיין כותב כי מה שלא השאיר סיכוי למוצבים היה ההימנעות ממכה מקדימה וגיוס מילואים.....ובזה הוא מטשטש את גודל הבעיה....אפשר היה להכין/לתגבר או לפנות מוצבים....בלי סתירה לרעיון שעמד מאחורי ההימנעות מתקיפה/גיוס
יום הכיפורים בצבע: הקרבות ברמת הגולן ובסוריה כפי שלא נראו מעולם
חוזרים אל המלחמה הטראומתית, הגיבורים, הקרבות ההרואיים וקטעי ארכיון נדירים - שקיבלו חיים חדשים ומשודרים לראשונה בצבע, אחרי שעברו צביעה משחור לבן באמצעות בינה מלאכותית. פרק 1 בסדרת הכתבות "יום הכיפורים בצבע" של אורן אהרוני https://www.kan.org.il/content/kan/...-524887/525724/
"מישהו פה יהודי?": בחזרה לאחד הקרבות הקשים במלחמה
חוזרים אל המלחמה הטראומתית, גיבורי הקרבות וקטעי ארכיון נדירים המשודרים לראשונה בצבע, באמצעות בינה מלאכותית. בפרק השני - הקולות והתמונות מהשטח מהקרב הדרמטי ביותר של חטיבה 14 של השריון בחווה הסינית, שהסתיים בסיפור לא ייאמן על חילוץ הירואי והצלת חיים https://www.kan.org.il/content/kan/...-524887/527224/
"עד היום אני מרגיש את האקדח על הרקה": התמונות והסיפורים משבי יום הכיפורים
אמנון מתעורר כל לילה בשלוש, חיים יצא מהמטוס הבוער ומה נתן ליהודה את הכוח להמשיך? התמונות והסיפורים משבי יום הכיפורים https://www.kan.org.il/content/kan/...-524887/528747/
"זה היה החיבוק של החיים": החזרה הביתה של שבויי יום הכיפורים
"הסיפור של מי שנפלו בשבי האויב והרגעים הדרמטיים מחזרתם הביתה. פרק 4 של יום הכיפורים בצבע, סדרת הכתבות של אורן אהרוני, מתוך חדשות הערב 13.09.23 https://www.kan.org.il/content/kan/...-524887/530203/
"יש לפניך פצועים בלי יד ועין - לך תצחיק": הופעות האומנים - והחתונה בשדה הקרב
ההופעות שניסו לעלות את מורל הלוחמים בחזית, ותיעוד בלתי נתפס של חתונה ברמת הגולן ברקע שריקות הפגזים https://www.kan.org.il/content/kan/...-524887/531671/
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי yaari שמתחילה ב "כתבות בעקבות 50 שנים למלחמת יוה"כ"
האמת על המבצע השנוי במחלוקת של חיל האוויר ביום הכיפורים
תקיפת שדות התעופה של חילות האוויר המצרי והסורי זכתה לאורך השנים לביקורת רבה. טענת המבקרים היא שמדובר במהלך "מיושן" של המלחמה הקודמת, ששת הימים, שלא היה רלוונטי ב-1973. נתונים שנחשפו לציון 50 שנה למלחמה חושפים את התמונה המלאה, והשונה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי yaari שמתחילה ב "כתבות בעקבות 50 שנים למלחמת יוה"כ"
אולי מכאן תבוא הישועה: שתיקת הצופרים היא דרמה משנת 2003 שהופקה במלאת שלושים שנה למלחמת יום הכיפורים ושודרה בערוץ 2 המקורי. יש ביוטיוב עותקים באיכות מזעזעת. יש כאן במקרה מישהו שאולי הקליט ושמר אותה במצב טוב? תודות!
"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...." (ש"י עגנון - חתן פרס נובל)
אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם
לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי yaari שמתחילה ב "כתבות בעקבות 50 שנים למלחמת יוה"כ"
גדוד 19, מלחמת יום כיפור, 1973
יצחק [צקי] פרנק, (1931-1995) מ”פ בשריון וחובב צילום לקח עמו את מסרטת ה-8 מ”מ שלו כאשר נקרא לחזית התעלה בבוקר מלחמת יום כיפור. פרנק, מראשוני חיל השריון, שירת בפלמ”ח כנער ב-1948, ובמילואים ב- 1956, 1967 ו-1973. במלחמת יום כיפור היה מ”פ בגדוד 19, חלק מחטיבה 204 תחת פיקודו של חיים עדיני ז”ל. הגדוד היה מהראשונים שגויס למילואים בבוקר יום כיפור עוד טרם פרצה המלחמה, ונשלח לתגבר את היחידות הסדירות. לאחר שספג פגיעות קשות סופח גדוד 19 לחטיבה 14, שפעלה בקו הראשון של תעלת סואץ.
ביום ראשון ה-7 באוקטובר ירד הגדוד מרפיח לכיוון איסמעיליה בטנקים ובכלי רכב וקיבל פקודה לתפוס את גשר הפירדאן ולחצות לצידה המערבי של תעלת סואץ - משימה שבדיעבד התבררה כבלתי אפשרית. על קו המים תקפו את הגדוד עשרות ציידי טנקים מצריים מצויידים בנשק נגד טנקים, והגדוד נפגע באופן קשה ונאלץ לסגת.
לאחר כשלון צליחת התעלה הראשון הצטרף הגדוד לקרבות הצליחה של חטיבה 14 ששיאם היה הגרירה וההעמדה של גשר הגלילים - גשר צף שבאורך של כ-200 מטרים שאפשר צליחה חשאית של התעלה והתבססות בגדתה המערבית. זהו אחד משני סרטים באסופה שצולמו במהלך קרבות מלחמת יום כיפור, משלב ההתארגנות, דרך הגרירה וההעמדה של גשר הגלילים, הצליחה “לאפריקה” או “ארץ גושן” והלחימה במובלעת המצרית. פרנק ממשיך ומצלם גם את העיר סואץ ערב ההפוגה, את פאיד, וג׳אבל עתאקה במלחמה ובהפסקת האש.
הסרט הוא מחוות זיכרון ללוחמי גדוד המילואים 19 שספג אבדות כבדות בחזית סיני על ציר רפידים טסה גם במלחמת ששת הימים וגם במלחמת יום כיפור. בסרטו השני של פרנק נראים החיילים ששרדו את “קרב חניון הלילה”, מסיירים בבית הקברות של כלי הרכב של הגדוד שהושמדו וננטשו בשדה הקרב.
הסרטים נמסרו להפקדה בארכיון הסרטים הישראלי, על ידי בנו של יצחק פרנק, ספי פרנק, מג”ד בשריון ומאוחר יותר ראש ענף חקר קרבות במחלקה להיסטוריה של צה”ל. ספי פרנק היה שותף ליצירת הסרט “קולות מלחמה” במלאת ארבעים וחמש שנה למלחמת יום כיפור.
"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...." (ש"י עגנון - חתן פרס נובל)
אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם
לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה
ראשי
צ'אט
19-09-2023, 11:19
מצב כלאיים
