הרגע הזה כשאת מגלה על הזמר האהוב עלייך איזה פרט שגורם לך להפסיק לאהוב אותו
אני חושבת שאני חוזרת בי מהמשפט "מותק של גבר" שכתבתי באשכול ההוא שפתחתי לפני למעלה משלושה חודשים ב"מה שבראש". הערב הייתי סקרנית וחיפשתי באינטרנט את הסיבה לגירושיו של מישל דלפש מאשתו הראשונה, ומה אני מגלה? מתברר שכשהם התחתנו, הם חתמו על הסכם שלפיו מותר לשניהם לשכב עם אחרים. הוא התחתן איתה בגיל 20 המאוד מוקדם, וכנראה ידע מראש שירצה לנצל את מעמדו כזמר מצליח ולקפוץ לא אחת אל מיטותיהן של מעריצות יפהפיות וקלות דעת שיזרקו עצמן לרגליו. עד כאן סבבה, אבל מה? פעם אחת, בעודם בחופשה, היא רצתה ליישם בעצמה את ההסכם הנ"ל שלהם ולשכב עם מישהו אחר. פעם אחת! ומישל הפך פתאום מגבר בן דור הבייבי בום, שנחשב לליברלי ופתוח יותר מדור הוריו, לאיש מערות פטריארכלי, שוביניסט ושמרן.
תגיד, אתה רציני?! רק לך מותר לזיין (סליחה על הביטוי) כמו פר הרבעה ו"להנות כמו חיה" כמילות אחד השירים הכי ידועים שלך, וכשאשתך רוצה פעם אחת ליהנות גם היא מהצד אז פתאום לא מתאים לך? וואלה יופי! למה היא בכלל ביקשה ממנו רשות? מה הוא כבר היה עושה? מרביץ לה? sérieusement? ואו, ממש הכעיס אותי לגלות את זה.
האם הגילוי החדש הזה יגרום לי למחוק את כל השירים שלו מהמועדפים שלי, לקרוע את שתי הגלויות שלו התלויות על המקרר שלי ולהחליף את שומר המסך שבו הוא נראה יושב על סוס ומחייך, כמו נסיך? ניתן לזה כמה ימים, יש לי הרגשה שכן :/
הפעם לא אסיים בשיר שלו, אלא בשתי תמונות שלו עם אשתו הראשונה. שנטל סימון, קראו לה. הם הכירו במחזמר שבו הופיעו יחד בשנת 65'. ליבי יוצא אל האישה המסכנה הזו, שהתאבדה לאחר הגירושין שלהם.
(מעמידים פני?) משפחה מאושרת (שנת 70'-71', משהו כזה):
חובקים בן שני, שנת 75'. אשתו נראית אנורקסית להחריד, הילדה יפהפיה:
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סיון 2021 שמתחילה ב "הרגע הזה כשאת מגלה על הזמר האהוב עלייך איזה פרט שגורם לך להפסיק לאהוב אותו"
למעלה משלושה חודשים עברו מאז שהגבר הרזה, חום העיניים וחום השיער הזה הופיע ערב אחד במקרה על המסך שלי, שופע שיער וחיוכים, וכבש את ליבי בסערה, ואני עדיין אוהבת אותו בכל לבי, ולא כועסת יותר. כמו שכתבה לי מישהי שדיברתי איתה, אין טעם לשפוט אותו על דברים שעשה כשהיה צעיר ולא מאוזן. הוא עשה טעויות (מי לא עושה?), ושילם עליהן. עובדה שעם אשתו השנייה (לאחר משבר חיים עמוק) הוא היה נאמן 31 שנים, עד ליום מותו.
ביום ראשון הקרוב ימלאו 6 שנים מאז שהוא נכנע לסרטן הגרון+לשון, אז אני רוצה הערב להקדיש לו לא פחות מארבעה שירים ושש תמונות. נתחיל עם התמונות:
3 תמונות ראשונות כדי להמחיש עד כמה יפה הוא היה:
ושלוש תמונות חביבות עלי בשביל הקוריוז:
עומד עד יד כרזת הסרט "התפוז המכני" (לא פלא שאהב את הסרט, הוא היה רודף שמלות כמו אלכס, גיבור הסרט):
עומד עם מדי רוקח ומדחום מחוץ לבית מרקחת הנושא את שם משפחתו. בית המרקחת הזה קיים עד עצם היום הזה!)
עם בתו הראשונה. בפועל, הוא מגן עליה ברגליו כדי שלא תיפול מהמיטה, אך אני מוצאת בתמונה הזו משמעות סמלית: הכיוון שממנו היא זוחלת, זה הכיוון שממנו, ת'כלס, היא יצאה לראשונה, בצורה הראשונית והבסיסית ביותר. תראו את הבעת פניו, הוא קורן מאושר!
ונעבור לשירים?
את שמו של השיר הראשון (מ-1971) אני לא צריכה לתרגם לכם: