במלחמת יום כיפור, לחם תחילה גדוד 106 בחזית הצפונית - ובהמשך עבר לסיני. חיים נגר, רשם את קורות הקרבות שנמשכו 151 ימים, על עטיפות של קופסאות שימורים שאכל. "20 שנה לא הבנתי מה ראיתי"
"בבקשה לצלצל שמרגישים מצוין והכל בסדר", כתבו שבעה חיילי מילואים על מכסה עץ שתלשו מארגז תחמושת, בדרכם לרמת הגולן במלחמת יום הכיפורים • לאחרונה התגלה הקרש, במקרה, בארגז מאובק בקיבוץ גשר • "שישבת" איתר את לוחמי הנגמ"ש והפגיש אותם שוב, 46 שנים אחרי
ערב מלחמת יום הכיפורים, הוזנקו האחים לבית משפחת סווט לחזית: יאיר ורמי עלו לגולן, מיקי יצא לסיני • רמי נפצע, ובביה"ח נודע לו שיאיר נפל בקרב • מיקי נפצע בלחימה בדרום • 46 שנים אחרי, רמי נאבק להקים מרכז להנצחת המלחמה • "אין עוד צבא שהיה מנצח כך"
קבוצה מיוחדת שפעלה בשנים האחרונות איחדה עשר בנות זוג של פדויי שבי לפגישות שבהן חשפו את פצעיהן ועברו תהליך החלמה. הנשים, שהתמודדותן שקופה בפני החברה, קוראות כעת גם לנשות פגועי מלחמות נוספות לשתף את שעובר עליהן. "אין מספיק שיח על המעגל השני"
במלאת 45 שנה למלחמה, פרסם ארכיון המדינה את המברק שחיבר ראש המוסד צבי זמיר אודות פגישתו בלונדון עם המקור אשרף מרוואן, ובו התרעה על תקיפה מצרית וסורית. חשיפתו של המברק המלא מחדדת את המחלוקות השונות סביב תפקוד המערכת המדינית-ביטחונית לקראת המלחמה
בתגובה להודעה מספר 8 שנכתבה על ידי strong1 שמתחילה ב "פרסום המברק שהתריע ממלחמת יום כיפור חושף את כשלון ההנהגה הישראלית"
פעם ראשונה שאני נחשף למכתב במלואו
תמיד חשבתי שהיה מדובר במכתב קצר בן 4-7 שורות "מחר מלחמה לפנות ערב וכוי"
ופתאום כשאתה קורא אתה מבין כמה בהלם היו המנהיגים שלנו - לא פעלו בשום תחבולה
צדק דיין - זהו אכן היה חורבן הבית
73 - ישראל עם המודיעין הטוב במזרח התיכון , מקבלת הודעה ומחכה לראות מה יקרה..
האם היה אשרף מרואן חלק מתוכנית ההטעיה? האם "האמצעים המיוחדים" היו מועילים? וגם: האם יכול מודיעין, טוב ככל שיהיה, להיות ממודר ממידע מדיני?
לאחר קריאה של 30% בספר המלאך של בן יוסף אני די משוכנע שאשרף חסך לנו לפחות 2000 הרוגים
לדוגמא - ההתראה הקדימה את גיוס המילואים לפחות ב8 שעות
ועכשיו נותר רק לתאר מה היה קורה ברמת הגולן לולא הגיוס - זה כמעט ודאי שהסורים היו מצליחים לכבוש את הרמה - (77 לא היתה מצליחה כאשר כל החימוש והדרגים היו בורחים מהרמה)
בתגובה להודעה מספר 11 שנכתבה על ידי strong1 שמתחילה ב "הרבה יותר ממחדל: מה אנחנו לא יודעים על מלחמת יום הכיפורים"
בלי מרואן הגיוס היה מתחיל בשעה 14:00
8-10 שע' חמצן קיבלנו בזכות המרואן הזה
בלעדיו הרמה היתה נופלת ואז היינו צריכים לכבוש מחדש
עסק של 1000- הרוגים?
אורי בן יוסף טוען שאלפיים לפחות
חיסכון מאוד משמעותי
מרואן היה המקור הטוב ביוותר שהיה לנו ובמקום הנכון - היינו חייבים אחד כזה
גם במחשכי השבי הסורי הצליח יוסי תור להרים את מורל חבריו, באמצעות כתיבת סידור ויצירת משחקים. בשבוע שעבר ערכה המשפחה המורחבת ביקור במוצב החרמון, במלאת 46 שנה למלחמת יום הכיפורים, והצעירים שמעו לראשונה את הסיפור במלואו
נ.ב.
לעורכים, אולי שווה לשנות את הכותרת " מלחמת יום הכיפורים"
_____________________________________
"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...." (ש"י עגנון - חתן פרס נובל)
אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם
לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה
בתגובה להודעה מספר 17 שנכתבה על ידי האזרח שמתחילה ב "שני פאנטומים, עשרות מיגים: קרב האוויר שפתח את מלחמת יום כיפור"
בהנחה שהפרטים בכתבה נכונים -
ציטוט:
מערך הבקרה ניסה לתקשר עם בסיסי צה"ל בעורף, אך ללא הועיל; לא היה אישור להמריא למרות שהאויב הלך וסגר על הבסיס; כששאל נחומי את הבקרה האווירית היכן נמצא האויב, נאמר לו שהטווח כבר עומד על כשלושים ק"מ, אך שאין אישור מהעורף להמריא. נחומי והנווט שלו, יוסף יבין, הבינו שהבסיס עומד להפוך לבור מעשן במדבר; שני הפאנטומים המריאו בשיא המהירות, ללא פקודה
מי הגורם שמנע את ההמראה?
האם הגורם נחקר לאחר המלחמה מדוע מנע את ההמראה?
מה חלקו של מפקד הבסיס? האם אין לו הרשאה לאשר להם להמריא?
מה ההגיון למנוע מהם המראה כאשר הם בכוננות יירוט?
בתגובה להודעה מספר 18 שנכתבה על ידי avifresh שמתחילה ב "בהנחה שהפרטים בכתבה נכונים -..."
ציטוט:
במקור נכתב על ידי avifresh
בהנחה שהפרטים בכתבה נכונים -
מי הגורם שמנע את ההמראה?
האם הגורם נחקר לאחר המלחמה מדוע מנע את ההמראה?
מה חלקו של מפקד הבסיס? האם אין לו הרשאה לאשר להם להמריא?
מה ההגיון למנוע מהם המראה כאשר הם בכוננות יירוט?
כך בחשבון שהמלחמה עדיין לא הוכרזה באופן רשמי ומשהו בבור לא רצה לקחת אחריות,
אלה היו דקות ראשונות של תקיפות, לפעמים צריך החלטה "צל"ש-טר"ש"....
מקרה שידוע לי מאותם הרגעים הראשונים, בבסיס "אום חשיבה" של היחידה שלי, אחראי משמרת
הבין שהתקיפה בדרך על הבסיס הפעיל אזעקה (הכפתור היה ממש מעליו) . כל הבסיס נכנס מייד למקלטים וכך כל החיילים נצלו (חוץ מאחד שהיה כנראה חלל ראשון של המלחמה הארורה...)
ועל מעשה זה שלקח אחריות, קיבל צל"ש...
_____________________________________
"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...." (ש"י עגנון - חתן פרס נובל)
אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם
לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה
המטוס שלו הובא לארץ בעזרת מגבית מהאזרחים. בהתחלה עוד עשו לו ביטוח, אחר כך גילו שהפציצו איתו אתר ריק. בגלל האיראנים נלקחה ממנו התהילה אבל הנקמה הגיעה בבקעת הלבנון. סיפורה של טייסת הפנטום הראשונה בחיל האוויר ומפקדה שנפל בשבי במלחמת יום כיפור: "ארבעה ימים אחרי החזרה מהשבי כבר טסתי שוב"
שלושת האחים, בני משפחת דוד, בני בית השיטה, לחמו במלחמת יום הכיפורים. האחד קצין האגם בחטיבת הצנחנים, השני מפקד טייסת העמק והצעיר טנקיסט. אחיהם הצעיר נהרג בקרב החווה הסינית והם המשיכו להילחם והתפנו להתאבל על אחיהם, רק בשוך הקרבות
"א. במשך השנים איבד צה"ל את כוח התקיפה שלו, כי כושרו ההגנתי הולך ונחלש, ועליו לעבור רפורמה מקיפה כדי שיוכל להתמודד עם האתגרים שיעמדו בפניו.
ב. למרות הלקחים של ששת הימים, יום הכיפורים ולבנון, שב הצבא וחוזר על השגיאות שנעשו במלחמות קודמות ברמת חומרה הולכת וגוברת, ולכן לא השיג את המטרות הצבאיות שהוטלו עליו, ונגרמו לו אבדות מיותרות.
ג. יותר משעסק צה"ל בחשיבה ובפעולות לתיקון טעויות, השקיע מאמצים וכסף רב בניפוח מפקדות ושירותים על חשבון הכוח הלוחם.
ד. המטה הכללי לוקה בתסמונת "הראש הקטן", מוביל את צה"ל לאובדן הגמישות הצבאית והופך אותו לגוף מסורבל וכבד תנועה.
ה. הדרג המדיני נמנע מלקבל החלטות אסטרטגיות, מלקבוע תפיסת ביטחון שתתמודד עם התמורות שחלו באזור ומלשאת באחריותו למחדלים בניהול הביטחון הלאומי."
צלם: גדעון סלע
הסברו לתמונה:
סקייהוק בדרך לתעלה. צילמתי מאום חשיבה, בונקר הפיקוד בסיני. היה לי חבר קרוב, טייס סקיהוק שהלך לעולמו השנה. תמיד אמר שהוא "מניצולי הסקייהוק".
מבצע אור ירוק היה שם הקוד להנחתת אוגדת שריון בגדה המערבית של מצרים במרכז ים סוף. התוכנית לא יצאה לפועל למרות התכנון בזמן מלחמת יום הכיפוריםז. התוכנית כללה איגוף ימי על ידי הנחתת כוחות משוריינים בהיקף של אוגדה בחוף המערבי של מפרץ סואץ על ידי נחתות חיל הים. לשם כך יזם חיל הים את כוח הנחיתה ובוצעו תרגולים רבים. מטרת מבצע האיגוף הימי, שכונה "אור ירוק", הייתה אחת מהשתיים: לחדור לעומק מצרים דרך ואדי ספגה, לאגוף את הצבא המצרי הפרוס לאורך תעלת סואץ ולתקוף אותו מעורפו ("אור ירוק" גדול) או לכבוש את הגדה המערבית של מפרץ סואץ ולתפוש את שדות הנפט מורגן ובלעים בצפון המפרץ ("אור ירוק" קטן) כדי שישמשו נושא למשא ומתן.
לוחמים טירונים - נח"ל 908 במלחמת יום הכיפורים כתב: מאיר אמיתי
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי HSI שמתחילה ב "40 שנה למלחמת יום הכיפורים (2)"
מאמר חדש באתר העמותה - לוחמים טירונים - נח"ל 908 במלחמת יום הכיפורים
כתב: מאיר אמיתי
בהיסטוריוגרפיה הרשמית של מלחמת יום הכיפורים, כפי שפורסמה על-ידי מחלקת היסטוריה בצה"ל, טירוני הנח"ל (בסלול החי"ר) הוצבו בבקעת הירדן ככוח אנטי טנקי. ולא כך.
ביוזמתו ובלחץ בלתי פוסק של מפקד 908, סא"ל (לימים אל"ם בדימוס) נפתלי שגיא (נפתול) ז"ל - שאויש בבנים ובנות חברי וחברות גרעיני נח"ל, בני ישיבות הסדר, חיילי מקא"ם וטירוניות כלל צה"ל - הוקמו שני גדודי חי"ר (כוח נפתול ו-9400), פלוגת חי"ר ופלגת נ"ט בה שירתו בני המסלול הקרבי שהתגייסו בשלהי יולי 1973 ואמורים היו לסיים הכשרה לרובאי 4 בנובמבר 1973. בנוסף, פיקוד 908 היה אחראי על הקמת גדוד/כוח ציידי טנקים 9200 (בהרכב מפקדים ולוחמי נח"ל וקצינים וחוגרים במילואים חסרי הצבות) ובוצעו משימות קלאסיות, זיווד טנקים ותותחים, אריזת מנות קרב ועוד.
שיאה של הפעילות הקרבית הייתה נחיתת סער של כוח בפיקוד נפתול בזוג מסוקי יסעור בשדה התעופה פאיד ב-20 באוקטובר 1973 והשתפות בטיהורו למחרת ביחד עם כוח מגדוד 106 שוט מחטיבת הראל שרבים מלוחמיו היו נח"לאים בפרק השל"ת.
סיפור יחידות 908 במלחמת יום הכיפורים דוגמא מאלפת כיצד ניתן לעשות ניצול מקסימלי ויעיל של כוח אדם במלחמה. במיוחד במצב של חיסרון.
המחקר הרצ"ב היה פרי יוזמתם של המפקד, נפתול, שהלך לצערנו לעולמו במאי 2015 ושליש הגדוד (לימים ראש אכ"א), אלוף במיל' יהודה (יודקה) שגב.
המחקר מתבסס על תיעוד ראשוני הגנוז בארכיון צה"ל ועדויות מפקדים ולוחמים ויצא לאור ביום השנה ה-36 למלחמה, באוקטובר 2009
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי HSI שמתחילה ב "40 שנה למלחמת יום הכיפורים (2)"
דיונים חדשים ממלחמת יום הכיפורים:
# דיון אצל ראש הממשלה ב-9.10.1973 בשעה 19:00
# דיון אצל ראש הממשלה ב-10.10.1973 בשעה 9:35
# דיון אצל ראש הממשלה ב-10.10.1973 בשעה 21:10
# פרטיכל סטנוגרפי של התייעצות צבאית מדינית, תל אביב, 10.10.1973 בשעה 22:00
# תדרוך במוצב הפיקוד - בתאריך 7.10.73 בשעה 8:10
דיונים נוספים שהעלנו מבוקר המלחמה
# ישיבה אצל הרמטכל - 6.10.73 - שעה 5.20
# קדמ אצל הרמטכל - תאריך 6.10.1973 - שעה 7.15 - כתב יד - אריה שלו
# קדמ אצל הרמטכל - תאריך 6.10.1973 - שעה 7.15
# קדמ אצל הרמטכל - תאריך 6.10.1973 - שעה 10.00
# קדמ שר ביטחון - תאריך 6.10.1973 - שעה 11.00
# קדמ אצל סגן הרמטכל - תאריך 6.10.1973 - שעה 12.00
דיונים מלפני המלחמה:
# דוח מסכם - חיים בר לב - 1971-1968 מנ-154
# סקירת הרמטכל על תוכנית שנת העבודה 1969 - 70 נערכה ב-30 מרץ 1969
# פגישה עם האלוף אברהם אדן (ברן) בנושא בטחון שוטף בין (1969-1968) 15.4.69
# פורום מטכל הרצאה ינואר 1968 נספח ב
# דיון מטכל מסכם 1968
# לקחי מלחמת ששת הימים - סיכום ראשוני - יולי 1969
# סטנוגרמות מדיוני מטכל - 21 באוגוסט 1972 - חלקי - כמה דפים על ייצור המרכבה - 1975-12-17
# דיון אופרטיבי ב-חמל - תוכנית מעוז (המשך הדיון מיום 19 דצמבר 1968) מזכירות הפיקוד העליון לשכת הרמטכל 26.12.68
# דיון אופרטיבי - גבולנו הגובל עם מצרים מנ-341-378 21.11.68
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי HSI שמתחילה ב "40 שנה למלחמת יום הכיפורים (2)"
חומרים ערביים על מלחמת יום הכיפורים
ריכזנו חומרים ממקורות ערביים על מלחמת יום הכיפורים – לא את כל החומרים ניתן להוריד, בחלקם אנחנו מפנים לאתרים אחרים
למי שיכול להוסיף חומרים - אנא תשלחו לי בתגובות או בפרטי
לקריאה: https://kippur-center.org/document-...yom-kippur-war/
ספר חדש - פרופ׳ יואב גלבר, רהב - דרכה של ישראל אל מלחמת יום הכיפורים 1970-1973
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי HSI שמתחילה ב "40 שנה למלחמת יום הכיפורים (2)"
ספר חדש על מלחמת יום הכיפורים:
פרופ׳ יואב גלבר, רהב - דרכה של ישראל אל מלחמת יום הכיפורים 1970-1973
שם הספר כבר מסביר את המסקנה של המחבר, ישראל הופתעה במלחמת יום כיפור בגלל השחצנות והיוהרה שצמחו לאחר מלחמת ששת הימים ולא (רק) מחדל מודיעיני. הטעויות היו לא רק מודיעינית אלא גם מבצעיות.
גלבר עבד על המחקר 10 שנים והוא מחבר בכישרון רב כמויות אדירות של חומר ארכיוני ממקורות ישראליים ואמריקאים על המלחמה. וגם מקורות ערביים וסובייטים.
זהו הספר הכי מעודכן שיש שמספר את הדרך למלחמת יום הכיפורים.
גלבר שהיה מ"פ בגדוד 890 צנחנים במלחמה, עבד שנה וחצי לאחר מכן כעוזר מדעי בועדת אגרנט ולכן נחשף לחומרים ומסמכים בכמות אדירה על המלחמה.
ברמה האישית, קראתי את הספר, והוא הספר הכי מקיף ומעודכן שיש היום על התקופה שלפני המלחמה ומה גרם להפתעה בפרוץ מלחמת יום הכיפורים. הספר הוא ספר חובה לכל מי שמתעניין במלחמה
ניתן לקרוא ביקורת ספרים שפרסם רון בן ישי בידיעות: https://www.ynet.co.il/Articles/59707020
יוסי לנגוצקי - מלחמת יום הכיפורים המחדל המודיעיני - אי הפעלת האמצעים
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי HSI שמתחילה ב "40 שנה למלחמת יום הכיפורים (2)"
מצגת שהכין אל"מ (מיל') יוסי לנגוצקי - מלחמת יום הכיפורים המחדל המודיעיני - אי הפעלת האמצעים המיוחדים עלתה לאתר המרכז למלחמת יום הכיפורים
במצגת לנגוצקי נותן סקירה כללית על האמצעים המיוחדים ואי הפעלתם על ידי ראש אמ"ן אלי זעירא. לנגוצקי הקים את המ"מ בצה"ל והיה אחראי על האמצעים במלחמת יום הכיפורים
מוזמנים לקרוא: https://archive.kippur-center.org/p...ns-40-years.pdf
דוח ועדת נבו - הסיבות לנפילת דרום ומרכז רמת הגולן ביומיים הראשונים למלחמת יום הכיפורי
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי HSI שמתחילה ב "40 שנה למלחמת יום הכיפורים (2)"
חדש באתר המרכז למלחמת יום הכיפורים - דוח ועדת נבו - הסיבות לנפילת דרום ומרכז רמת הגולן ביומיים הראשונים למלחמת יום הכיפורים
דוח ועדת נבו חובר על ידי אל"מ יהושע נבו שנקרא לחקור את הקרבות ברמת הגולן
הדוח לא פורסם עד היום - מוזמנים לקרוא: https://archive.kippur-center.org/research/navo.pdf
מאמר "מה ידעו קברניטי המדינה על השריון המצרי בסיני במלחמת יוה"כ"?
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי HSI שמתחילה ב "40 שנה למלחמת יום הכיפורים (2)"
לאחרונה פרסם סא"ל (בדימוס) אלי דקל את הפרק הראשון בסדרת מאמרים בשם "עיונים בעבודת המודיעין הצבאי" במאמרים אלו מתכונן דקל לדון בסוגיית "שיווק המודיעין" לקברניטים בעת מלחמה. פרק א' עוסק בנושא "מה ידעו קברניטי המדינה על השריון המצרי בסיני במלחמת יוה"כ?"
המאמר דן בסוגיית הפצת המודיעין לקברניטים בעת מלחמה. הציר המרכזי במאמר עוסק בכמות הטנקים המצריים שנערכו בסיני במלחמת יום הכיפורים והוא מתמקד בשלושה תחומים: ה"אמת" שאנו יודעים כיום כחכמים לאחר מעשה; הידע של המודיעין במלחמה בהשוואה ל"אמת" הידועה כיום; מה מתוך הידע של דרגי העבודה במודיעין הגיע לקברניטים וכיצד הם התייחסו למידע בעת קבלת ההחלטות.
המאמר בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/211028
2. יש לשער כי במהלך הלחימה פינו המצרים טנקים פגועים מסיני בחזרה לשיקום בסדנאות עורפיות במצרים, ומאידך הובילו טנקים כשירים מהסדנאות לסיני.
להלן קישור לפרק על מערך החימוש בצבא מצרים מתוך מחקרו של יהודה שלמון על החימוש במלחמה בחזית הדרום, אשר פורסם באתר עמותת חיל החימוש.
3. נכתב כי ביה"ס לשריון המצרי נערך במרחב קהיר כחטיבה. האם ידוע היכן היה ממוקם?
צבא מצרים הפעיל סד"כ טנקים דומה בגודלו לסד"כ של צה"ל, אך בניגוד לצה"ל התבסס על משרתי סדיר. הייתי מצפה שסד"כ הטנקים בביה"ס יהיה גדול מסד"כ חטיבתי.
4. טנקי ה PT-76 של חטיבה 130 לא היו טנקים בינוניים, אלא טנקים קלים המיועדים למשימות סיור. אם בכל זאת מצרפים אותם למניין, יש לצרף גם את הטנקים מדגם זה ששימשו את מסגרות הסיור בצבא המצרי. דרך אגב, טנקים מדגם זה שימשו מסגרות סיור גם בצבא סוריה.
5. בשלהי המלחמה השתלבו בסד"כ האויב בזירה המצרית טנקים נוספים ממספר מקורות:
א. נקלטו טנקים ששלחו הסובייטים בדרך הים.
ב. ייתכן כי הוצאו מאחסנה טנקי T-34 ישנים והוחזרו לשימוש.
ג. הגיע למצרים כוח משלוח לובי ובו חטיבת שריון T-55 וגדוד תומ"ת M109. סוללת M109 נפלה שלל לידי צה"ל באזור החווה הסינית ומכאן ייתכן כי גם טנקי T-55 לוביים השתתפו בלחימה באזור.
ד. הגיע למצרים גם חטיבת שריון T-55 אלג'יראית. למיטב ידיעתי, כוח אלג'יראי הספיק להשתתף בלחימה באזור הק"מ ה-101 מעט לפני הפסקת האש השניה.
נערך לאחרונה ע"י HSI בתאריך 02-11-2021 בשעה 22:48.
סעיף 1. טרם התעמקתי במחקר של מחלקת היסטוריה, ולעת הזו אין לי מה לומר
סעיף 2. ההשערה כי המצרים פינו טנקים פגועים בסיני לסדנאות עורפיות לשיקום וא"כ החזרתם לחזית לא עולה בקנה אחד עם העובדה שהטנקים הפגועים המצריים נשארו במקומם ימים רבים - וזה היה האמצעי הבדוק של יחידת הפענוח לזהות את הטנקים הפגועים. כמו כן נראה לי שהאופרציה להעביר מוביל טנקים, להעמיס טנק פגוע ולחזור לגדה המערבית על גשר צף היא אופרציה מורכבת. מה עוד שכמות הטנקים המצריים שנפגעו עד ה-14 לאוקטובר הייתה מועטה יחסית ואובדן הטנקים לא העיק על צבא מצרים.
סעיף 3. על כמה שאני זוכר, לפני מלחמת יום הכיפורים לא הכרנו את מיקמו של בית הספר לשריון. מחומר שלל התברר כי מערך ההדרכה של השריון המצרי כלל: בית ספר לשריון להכשרת מפקדים, שני בסיסי הדרכה לחיילים, ובסיס הדרכה לנהגי רכב עם זחלים. עקרונית אני סבור שהערכתך שמכל מערך הדרכה זה ניתן להרכיב כוח הגדול מחטיבה היא סבירה. הנתון במאמר שאוב מתוך מחקרו של אלחנן אורן.
סעיפים 4-5 מקובלים עלי. גם במאמר הועלתה האפשרות כי בנוסף לטנקים האורגניים ביחידות, המצרים הזרימו לסיני טנקים נוספים ממחסנים או מרכש.
נכתב על המפה כי בתאריך זה נספרו בסיני בסה"כ 759 טנקים, 148 טנקים פגועים.
לדעתי המספר 759 מתייחס לטנקים שמישים ולכן בסה"כ מדובר על 907 טנקים. גם כך, חסרים בפענוח כ 150-250 טנקים בהשוואה לתקן ויש להניח כי המצבה בפרוץ המלחמה היתה קרובה לתקן הרבה יותר. לכן אני סבור כי חלק מהפגועים חולצו ופונו למצרים. ייתכן כי פונו הטנקים שיכלו לנוע על זחלים ואילו הפגועים קשה יותר, שנזקקו למנוף ולמוביל, נותרו בשטח. קשה להאמין, למשל, כי דיוויזיה 18 איבדה רק 3 טנקים עד אותו היום.
לפחות חלק מחטיבות החי"ר המצריות (בעיקר בדיוויזיות 16 ו-19) איבדו את מרבית הטנקים שלהן כבר בימי הלחימה הראשונים, אך אני משער שתוגברו בטנקים מגדוד הטנקים הדיוויזיוני ואולי גם מחטיבות השריון שסופחו לדיוויזיות החי"ר.
מספר הנגמ"שים שזוהו בפענוח, 235, הוא נמוך בהרבה מהתקן. האם ייתכן שהשמיטו את נגמ"שי ה BTR-152 מהמניין מסיבה כלשהי?
נערך לאחרונה ע"י HSI בתאריך 03-11-2021 בשעה 22:20.
הסברה שטנקים פגועים, שהיו מסוגלים לנוע על הזחלים שלהם, פונו לסדנאות ממערב לתעלה היא אפשרות שיש לקחתה בחשבון. אך ככל הידוע לי אין מידע פוזיטיבי שכך פעלו המצרים.
לדעתי, הבעיה העיקרית היא השימוש הדל שנעשה בצה"ל במהלך המלחמה בכל הקשור בהפקת מידע מצילומי אוויר. הן בכול הקשור להתבצרות המצרי והן פענוח אמצעי הלחימה של המצרים כגון כמות הטנקים, סוג הטנקים, ספירת הטנקים וספירת הטנקים הפגועים. מדובר בכשל מתמשך שאינו קשור דווקה למלחמת יום הכיפורים. להלן אני מביא ציטוט תגובתו של קצין פענוח למאמר "מה ידעו קברניטי המדינה על הטנקים המצריים בסיני". הקצין אינו מעוניין להיחשף בשמו ובעיני הוא אחד מקציני הפענוח הטובים שהכרתי.
להלן תגובת קצין הפענוח
קראתי את המאמר. הוא ברור ומובן. לעצם העובדות, שבכירי המודיעין נקבו בנתונים שונים ומבלבלים, אין ויכוח.
כמו כן המסקנה שלא הפעילו שכל ישר, משראו כי הנתונים המסופקים להם משתנים חדשות לבקרים ואינם עומדים בהשערותיהם, ולא עברו לשיטת התקנים ומהם לנסות לחלות נתון מקורב לאמת.
בעוכריהם היו שני דברים:
הנתונים שסיפק הפענוח לקו בחסר (אפרט בהמשך).
לצד מניין הטנקים בכל גזרה, שהופצה מידי הפענוח במשורה, כאחת ליומיים בלבד וגם אז באיחור ניכר,
רצה סגה נוספת: טנקים פגועים. על יחידת הפענוח המטכ"לית, החולייה העורפית בתל אביב, הוטלה משימה למנות הטנקים המצרים הפגועים, זאת לאור אי היכולת להסתמך על דיווחי כוחותינו, שלמניינם, השריון המצרי הושמד. דיווחי היתר לא נבעו מרצון לרמות. פשוט בלהט הקרב מספר טנקים ישראליים ירו ופגעו באותו טנק מצרי וכולם דיווחו השמדה. כן רבו היריות על טנקים שכבר הושמדו מקודם. וכן כללו הדיווחים גם הגזמות פה שם, כמו למשל המח"ט שהתפאר כי נלחם בדיביזיה 3, שכלל לא נמצאה בגדה המזרחית....
.... בפועל [בעת מחקר הטנקים הפגועים] נספרו גם משאיות, נגמ"שים ושאר מתנייעים שהתרוצצו בזירה, במניין טנקי האויב הפגועים. כמובן שהפענוח גם כלל לעיתים בשוגג גם טנקים ישראלים פגועים, במיוחד לאחר ניסיון תקיפת הנגד ב-7 אוקטובר 1973.
כך בעוד הפענוח מסר מספרים לא אמינים בדבר טנקי האויב הפעילים ולצידם נתונים לא מדוייקים על טנקים פגועים, בכירי המודיעין אכן התבלבלו ומסרו בכל פורום נתונים לפי מיטב שיפוטם.
מאמרך עוסק רק בדרג המודיעיני הבכיר. לא התייחסת כלל ליחידת הפענוח ולמחדלה האדיר של אי מתן תמונה מרחבית שלמה עם סיכומי כלים בכל גזרה וגזרה, באופן שוטף, אלא העביר מקטעי ידיעות, מה שצץ בתצ"א ראשון. זאת במקום לעצור, ובדומה למרכז המטאורולוגי, ייתן אחת לשלוש שעות למשל סיכום כלים גזרתי ולא סיפורי פענוח חלקיים וחפוזים.
פענוח הוא מלאכה עתירת זמן. יתרונה הגדול, לצד לא מעט מגבלות, היא יכולתה לתת תמונה מרחבית. את זאת היחידה פיספסה ולא עשתה. הגיחות רצו אחת אחר השנייה, לפי צרכי חיל האוויר והפענוח רץ אחר זנב הטייסים וניסה לפענח כל גיחה. כמובן שלא יכולה. במקום זה מפקדת היחידה הייתה צריכה לראות בהתמדה את התמונה המרחבית הכוללת ולהורות לכל מרפז איזו גיחה לפענוח ואיזה לא ולדרוש אחת לשלוש שעות תמונת סיכום מרחבית לכל גזרה.
על מלחמת יום הכיפורים לא נערך כל תחקיר באמ"ן וגם לא ביחידות
כאן שורש הבעיה והכשל. יחידת הפענוח חייבת הייתה לתת המענה למספר טנקי האויב בגדמ"ז והיא לא נתנה. כן שינתה דיווחיה מעת לעת.
לזכור: הדיווח מהמרפ"זים התבסס בשבועות הראשונים למלחמה על קוו טלפון צבאי מינהלי יחיד מכל מרפ"ז. אפילו לא נל"ן. קוו זה שימש לדיווח, מינהלה וגם לשיחות פרטיות של המפענחים.
כעין סיכום יומי הופץ בחצות בלבד, עת חזרו המפענחים מהמרפ"זים השונים וניסו לסנטז דו"ח יומי מסכם. בשיטות דאז, כולל ההגהה של סרטי הט"פ הצהובים, הדו"ח הופץ לרוב למחרת בבוקר בלבד, כנאמר ביידיש: צו שפעט או בעברית: עבר זמנו, בטל קורבנו.
נערך לאחרונה ע"י הנביא הכפול בתאריך 04-11-2021 בשעה 21:10.
סיבה: חסרה כותרת
בתגובה להודעה מספר 46 שנכתבה על ידי הנביא הכפול שמתחילה ב "פענוח טנקים במלחמת יום הכיפורים"
על סוגי הטנקים בשימוש המצרים ב-וידאו המצורף מטה.
באשר לטנקים של דיוויזיות השריון 4 ו-21 המצריות, יש לציין כי רבים מהם נפלו שלל לידי צה"ל במהלך הקרבות, הן בסיני (משתי הדיוויזיות) והן מעבר לתעלה (מדיוויזיה 4). אינני יודע האם קיים רישום מדויק של המקומות מהם נאספו טנקי השלל ושל הסימולים עליהם, אולם מדיווחי כוחותינו עולה כי הדיוויזיות הללו צוידו בטנקי T-55.
המקרה יוצא הדופן היחידי המוכר לי הוא הדיווחים של גדוד 198 על טנקי T-62 באיזור "מצנפת", היכן שנערכה חטיבת השריון 2 מדיוויזיה 4 המצרית. ייתכן שהדיווחים של אנשי גדוד 198 על T-62 ב"מצנפת" הם שגויים, שכן חילופי האש במקום נערכו מטווחים ארוכים. אולם, סביר שדיוויזיה 4 תוגברה בכוחות נוספים בשלהי המלחמה (מבית הספר לשריון וכדומה) וייתכן שחלקם צוידו ב T-62.
ההבדלים החיצוניים בין טנקי ה-62 לטנקי ה-54/55 הם מעטים ולכן יש לקחת בהסתייגות רבה את דיווחי כוחותינו. אני סומך יותר על דיווחים של מפענחי תצ"א מיומנים שעמדו לרשותם (במקרה של דיביזיה 21) צילומים בקנה מידה לא שיגרתי (כדבריהם, הטנקים בצילומים היו בגודל של קופסת גפרורים כאשר בדרך כלל הם בגודל של ראש גפרור/סיכה).
באשר לדיביזיה 4 אין בידי דיווח של מפענחים. אך עדיין, הסברה שדיביזיית הדגל צוידה בטנקי T-62 היא סברה שיש לדעתי לקחת אותה בחשבון.
בתגובה להודעה מספר 48 שנכתבה על ידי הנביא הכפול שמתחילה ב "סוגי הטנקים בדיביזיות השריון המצריות (21+4)"
ציטוט:
במקור נכתב על ידי הנביא הכפול
ההבדלים החיצוניים בין טנקי ה-62 לטנקי ה-54/55 הם מעטים ולכן יש לקחת בהסתייגות רבה את דיווחי כוחותינו.
כאמור, בחלק מהמקרים מדובר על טנקים שנפלו שלל בידי כוחותינו, ב-ואדי מבעוק, באיזור החווה הסינית ובגדמ"ע. בעבר פרסמתי כאן בפורום לינק לסרטון קצר בו מופיעים טנקי T-55 מצריים נטושים בין 0:55 ל-1:32. להערכתי הטנקים הנטושים צולמו ב-ואדי מבעוק ושייכים לחטיבת שריון 3 מדיוויזיה 4. שים לב לסימול המשולש הירוק על המשאית ב-0:53.
גם בתמונות מהחווה הסינית, שם לחמה חטיבה 14 של צה"ל מול שלוש חטיבות מצריות, מהן שתיים מדיוויזיה 21, נראה כי כל טנקי האויב הם T-55 (מחטיבת שריון 1 או ממוכנת 18) או T-54 (מחטיבת חי"ר 16).
ציטוט:
במקור נכתב על ידי הנביא הכפול
אני סומך יותר על דיווחים של מפענחי תצ"א מיומנים שעמדו לרשותם (במקרה של דיביזיה 21) צילומים בקנה מידה לא שיגרתי (כדבריהם, הטנקים בצילומים היו בגודל של קופסת גפרורים כאשר בדרך כלל הם בגודל של ראש גפרור/סיכה).
1. מתי צולמו התצ"א הנ"ל?
2. כיצד יודעים המפענחים לאיזו דיוויזיה שייכים הטנקים המופיעים בתצ"א? אפילו אם צולם מחנה הקבע של הדיוויזיה, ייתכן כי חטיבה עצמאית, המצוידת ב T-62, שוכנה במחנה באופן זמני לצורך אימונים.
3. האם ידועות תוצאות פענוח תצ"א של גזרת דיוויזיה 16 מזמן המלחמה, בה פעלו גם הטנקים של דיוויזיה 21?
ציטוט:
במקור נכתב על ידי הנביא הכפול
באשר לדיביזיה 4 אין בידי דיווח של מפענחים. אך עדיין, הסברה שדיביזיית הדגל צוידה בטנקי T-62 היא סברה שיש לדעתי לקחת אותה בחשבון.
בצבא הסורי טנקי ה T-62 אכן נקלטו ראשית בחטיבות השריון של דיוויזיות השריון, בעוד שחטיבות השריון העצמאיות (51 ו-47) לחמו במלחמה ע"ג טנקי T-55. אולם, נראה כי בצבא המצרי המצב היה הפוך והקדימות הראשונה בהצטיידות ב T-62 היתה לחטיבות השריון העצמאיות (15 ו-25).
נערך לאחרונה ע"י HSI בתאריך 02-09-2022 בשעה 16:01.
בתגובה להודעה מספר 46 שנכתבה על ידי הנביא הכפול שמתחילה ב "פענוח טנקים במלחמת יום הכיפורים"
ציטוט:
במקור נכתב על ידי הנביא הכפול
סעיף 2. ההשערה כי המצרים פינו טנקים פגועים בסיני לסדנאות עורפיות לשיקום וא"כ החזרתם לחזית לא עולה בקנה אחד עם העובדה שהטנקים הפגועים המצריים נשארו במקומם ימים רבים - וזה היה האמצעי הבדוק של יחידת הפענוח לזהות את הטנקים הפגועים. כמו כן נראה לי שהאופרציה להעביר מוביל טנקים, להעמיס טנק פגוע ולחזור לגדה המערבית על גשר צף היא אופרציה מורכבת. מה עוד שכמות הטנקים המצריים שנפגעו עד ה-14 לאוקטובר הייתה מועטה יחסית ואובדן הטנקים לא העיק על צבא מצרים.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי הנביא הכפול
הסברה שטנקים פגועים, שהיו מסוגלים לנוע על הזחלים שלהם, פונו לסדנאות ממערב לתעלה היא אפשרות שיש לקחתה בחשבון. אך ככל הידוע לי אין מידע פוזיטיבי שכך פעלו המצרים.
באתר המרכז למלחמת יום הכיפורים וגם כאן באשכול פורסם תרגום של מסמך שלל אודות "אבטחה טכנית לרכב" של דיוויזית חי"ר 7 בשלב העצירה הטקטית. במסמך נכתב כי יפונו אל תחנת הרכבת עג'רוד כל כלי הרכב להם נדרשים תיקונים קשים ואף חלק מהכלים להם נדרשים תיקונים בינוניים. סדנת הרכב של הדיוויזיה תצלח לסיני, שם יבוצעו התיקונים השוטפים (בעדיפות ראשונה) וחלק מהתיקונים הבינוניים (במידת האפשר).
דבר נוסף: בימי הלחימה הראשונים, 6-8 באוקטובר, נפגעו טנקים מצריים בעת שעמדו על הרמפות המצריות בגדמ"ע. הטנקים הללו השתייכו כנראה לדיוויזיות החי"ר. מדובר במספר קטן, אולם בכל זאת ניתן לומר כי לא כל הטנקים של דיוויזיות החי"ר צלחו את התעלה.
איני יודע מאיזו יחידה הגיעו הטנקים על הרמפות בתחילת המלחמה. האפשרות כי הגיעו מדיביזיות החי"ר היא סבירה, אך אין להוציא מכלל אפשרות כי הטנקים הללו הגיעו מהחטיבות הממוכנות (בדיביזיות הממוכנות) שלא תוכננו לחצות את התעלה בשלב הראשון. כך או כך לאחר 24 שעות עם ייצוב ראשי הגשר בסיני, לטנקים על הרמפות כבר לא היה מה לחפש בגדמ"ע ואם הם הגיעו מתוך דיביזיות החי"ר אז סביר שהם חצו את התעלה והצטרפו ליחידות האם.
בתגובה להודעה מספר 52 שנכתבה על ידי הנביא הכפול שמתחילה ב "הטנקים על הרמפות במלחמת יום הכיפורים"
ציטוט:
במקור נכתב על ידי הנביא הכפול
כך או כך לאחר 24 שעות עם ייצוב ראשי הגשר בסיני, לטנקים על הרמפות כבר לא היה מה לחפש בגדמ"ע ואם הם הגיעו מתוך דיביזיות החי"ר אז סביר שהם חצו את התעלה והצטרפו ליחידות האם.
כוונתי היא שהטנקים המצריים שנפגעו והושמדו על הרמפות לא זכו לצלוח את התעלה.
להערכתי, הטנקים שלא נפגעו נותרו על הרמפות לפחות 48 שעות מתחילת המלחמה. זאת לאור הדיווחים מה-8 באוקטובר על טנקי אויב על הרמפות בגזרת דיוויזיה 2, בה תקפו כוחות אוגדה 162.
נערך לאחרונה ע"י HSI בתאריך 02-09-2022 בשעה 16:11.
בתגובה להודעה מספר 52 שנכתבה על ידי הנביא הכפול שמתחילה ב "הטנקים על הרמפות במלחמת יום הכיפורים"
1. בנושא טנקים מדיביזיה 4 שריון בוואדי מבעוק.
אין לי הסבר לעניין הסימול על המשאית. להבנתי חטיבת השריון של דיביזיה 4 שחצתה ב-14 לאוקטובר הייתה אמורה לפעול בגזרת דיביזיה 7. אני מודע לכך שבמהלך המלחמה וגם לאחריה היו מי שסברו כי דיביזיה 4 הייתה מתוכננת לפעול גם בגזרת דיביזיה 19. אני חולק על הסוברים כך ולא מבין מה הצורך בכוחות דיביזיה בגזרת וואדי מבעוק.
2. לגבי הטנקים בגזרת החווה הסינית
הטנקים התגלו במחנה הקבע של הדיביזיה בגיחה באיכות נדירה שצולמה לפני המלחמה. בגיחה זו כל טנק היה בגודל קופסת גפרורים. העניין נדון במספר פגישות עם רמ"ח מחקר שהחליט בסוף שהנושא "צריך עיון". אני לא יכול לשלול את האפשרות שחטיבת שריון עצמאית באה לאימון במחנה דיביזיית שריון אך בעיני זו אפשרות בסבירות נמוכה.
כך או כך בשיחה שקיימתי בנושא עם קצין מחקר בכיר מאותה תקופה הוא הסכים עמי שהמספר 200 טנקים מסוג טי-62, המבוסס על דיווח של מקור טוב - מספר זה שגוי ויש להוסיף עליו טנרים במערך ההדרכה ואת הטנקים של חטיבת השריון העצמאית "משמר הנשיאות" כך שהמספר המתוקן של אותו קצין מחקר מגיע ל-330 טנקים.
בגיחות הצילום שבוצעו על ידי צהל במהלך המלחמה לא ניתן להבחין בין טנקי טי -55 לטי-62. בסוף המלחמה קיבלנו מארה"ב גיחה איכותית ומפענח בעל ניסיון רב עשה פענוח חוזר לכל ממצאי יחידת הפענוח במלחמה. על פי גיחה זו נקבע כי בסיני היו רק שלושה גדודי טי-34. גם בגיחה זו לא נעשה ניסיון להבחין בין טנקי ה-62 ל-55.
אני שמח לגלות שלפחות בעניין טנקי טי32 בגזרת דיביזיה 16 אנו מסכימים שהם לא היו בגזרה זו כמו שאמ"ן סבר בטעות.
1. בנושא טנקים מדיביזיה 4 שריון בוואדי מבעוק.
אין לי הסבר לעניין הסימול על המשאית. להבנתי חטיבת השריון של דיביזיה 4 שחצתה ב-14 לאוקטובר הייתה אמורה לפעול בגזרת דיביזיה 7. אני מודע לכך שבמהלך המלחמה וגם לאחריה היו מי שסברו כי דיביזיה 4 הייתה מתוכננת לפעול גם בגזרת דיביזיה 19. אני חולק על הסוברים כך ולא מבין מה הצורך בכוחות דיביזיה בגזרת וואדי מבעוק.
נטען שחקירת שבויים שנתפסו ב-ואדי מבעוק העלתה כי הם השתייכו לחטיבה 3 מדיוויזיה 4.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי הנביא הכפול
בגיחות הצילום שבוצעו על ידי צהל במהלך המלחמה לא ניתן להבחין בין טנקי טי -55 לטי-62. בסוף המלחמה קיבלנו מארה"ב גיחה איכותית ומפענח בעל ניסיון רב עשה פענוח חוזר לכל ממצאי יחידת הפענוח במלחמה. על פי גיחה זו נקבע כי בסיני היו רק שלושה גדודי טי-34. גם בגיחה זו לא נעשה ניסיון להבחין בין טנקי ה-62 ל-55.
אני שמח לגלות שלפחות בעניין טנקי טי32 בגזרת דיביזיה 16 אנו מסכימים שהם לא היו בגזרה זו כמו שאמ"ן סבר בטעות.
בעניין החלפת ה T-34 ב T-54 בדיוויזיות החי"ר כבר דנו באשכול אחר. גם מספר הטנקים בכל דיוויזית חי"ר הוגדל ל-124.
1. בנושא טנקים מדיביזיה 4 שריון בוואדי מבעוק.
אין לי הסבר לעניין הסימול על המשאית. להבנתי חטיבת השריון של דיביזיה 4 שחצתה ב-14 לאוקטובר הייתה אמורה לפעול בגזרת דיביזיה 7. אני מודע לכך שבמהלך המלחמה וגם לאחריה היו מי שסברו כי דיביזיה 4 הייתה מתוכננת לפעול גם בגזרת דיביזיה 19. אני חולק על הסוברים כך ולא מבין מה הצורך בכוחות דיביזיה בגזרת וואדי מבעוק.
בתנועתם דרך ואדי מבעוק, כוונת המצרים היתה כנראה להגיע לציר הרוחב (באיזור "עכברוש") ומשם לפנות צפונה לצומת המתלה ("לרסון") ואולי אף להמשיך לצומת הג'ידי ("אוקראינה").
לא ברור מדוע משימה זו הוטלה דווקא על חטיבת שריון 3 ולא על חטיבת שריון 22, שלחמה ת"פ דיוויזיה 19 כבר מתחילת המלחמה.
ייתכן והסיבה להטלת חטיבה מדיוויזיה 4 לקרב בגזרת דיוויזיה 19, במקום בגזרת דיוויזיה 7, נעוצה בהישגי שתי הדיוויזיות בשלב הראשון בלחימה. דיוויזיה 7 נכשלה במשימתה לכבוש את תעוז "מצוה" ואת צומת ציר הג'ידי עם ציר החת"ם, לעומת דיוויזיה 19 שהצליחה לכבוש את רכס קרת מורה ("פוליגון") ולשלוט על תעוז "נוצה" ועל צומת ציר המתלה עם ציר החת"ם.
למיטב ידיעתי, שתי החטיבות הנוספות של דיוויזיה 4 (שריון 2, ממוכנת 6) הונחו להתכונן אף הן לצליחה, אך כידוע לא צלחו לבסוף.
בתגובה להודעה מספר 44 שנכתבה על ידי הנביא הכפול שמתחילה ב "התייחסות לתגובת HSI - הטנקים המצריים במלחמת יום הכיפורים"
ציטוט:
במקור נכתב על ידי הנביא הכפול
סעיף 3. על כמה שאני זוכר, לפני מלחמת יום הכיפורים לא הכרנו את מיקמו של בית הספר לשריון. מחומר שלל התברר כי מערך ההדרכה של השריון המצרי כלל: בית ספר לשריון להכשרת מפקדים, שני בסיסי הדרכה לחיילים, ובסיס הדרכה לנהגי רכב עם זחלים. עקרונית אני סבור שהערכתך שמכל מערך הדרכה זה ניתן להרכיב כוח הגדול מחטיבה היא סבירה. הנתון במאמר שאוב מתוך מחקרו של אלחנן אורן.
מתרגום הדברים באמצעות גוגל עולה כי משימת שני גדודי החטיבה היתה לחסום את מעברי הג'ידי והמתלה בפני "עתודות השריון הטקטיות של האויב" (מתכוון כנראה לחטיבות 401 ו-460) עד בוקר ה-7 באוקטובר. זאת על מנת לאפשר ל-5 דיוויזיות החי"ר להקים את ראשי הגשר ולצלוח במלוא כוחן, כולל חטיבות השריון שצורפו אליהן. המשימה נחשבה ל"משימת התאבדות".
בנוסף נטען כי בעוד שלחטיבה היו כ-150 כלי רק"ם (נשמע מוגזם), נחתות חיל הים המצרי יכלו לשאת 24 בלבד ואילו שיט ברק"ם בים הפתוח נחשב למסוכן.
ידידי פסח מלובני הפנה את תשומת ליבי למאמר שפירסם ב"מבט מל"ם" משנת 2018 ובו התייחסות לחטיבה 130 מנקודת המבט המצרית, כולל הראיון עם המח"ט בעיתון אל ואטן:-
מצ"ב קישור להקלטה של ראיון עם שבוי מצרי, שפורסמה בעמוד ה-YouTube של ארכיון המדינה. השבוי טוען כי דרגתו היא רס"ן, משימתו היתה לתפוס את ציר הג'ידי והוא שירת על טנק רוסי. כשנשאל על סוג הטנק, הוא אומר באנגלית "land and water tank" ואח"כ מוסיף מילה בערבית, כנראה "برمائي", שמשמעותה אמפיבי.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי HSI שמתחילה ב "40 שנה למלחמת יום הכיפורים (2)"
בעקבות התעקשותו המוצלחת של אבירם ברקאי מול ארכיון צה"ל הארכיון גילה פתאום 4 עדויות חדשות של לוחמים בפיקוד דרום, מתיק שכל קיבלנו בעבר.
העדויות נמצאות באתר המרכז למלחמת יום הכיפורים לעיון: https://kippur-center.org/document-...re-testimonies/
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי HSI שמתחילה ב "40 שנה למלחמת יום הכיפורים (2)"
מצ"ב מסמכי מודיעין שקיבלנו מארכיון צה"ל לאחר 3 שנים של בקשות, המסמכים על סוריה נכתבו על ידי עמוס גלבוע, שעשה עבודה מקיפה מאוד על צבא סוריה במלחמת יום הכיפורים. אני מעריך כי המסמכים על צבא מצרים נכתבו על ידי רמ"ד צבאי מצרים בענף 6 יעקב רוזנפלד
עמוס גלבוע, "המאפייה לא פתוחה בשבילכם" - ענף 5 ופרשת חטיבה משוריינת 47 הסורית ערב מלח
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי HSI שמתחילה ב "40 שנה למלחמת יום הכיפורים (2)"
לאחר יותר משנה, הצלחתי לשחרר מארכיון צה"ל חוברת שכתב עמוס גלבוע ז"ל, "המאפייה לא פתוחה בשבילכם" - ענף 5 ופרשת חטיבה משוריינת 47 הסורית ערב מלחמת יום הכיפורים, אמ"ן מחקר - "עיונים מתודולוגים", 18 באוקטובר 1998
זה לא כל החוברת וערערתי על העמודים החסרים הואיל ועמוס גלבוע כבר כתב על הפרשה כמה פעמים.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי HSI שמתחילה ב "40 שנה למלחמת יום הכיפורים (2)"
מחקרו של שמעון גולן - תיקים בארכיון צה"ל
בארכיון צה"ל יש 254 תיקים שנאספו על ידי שמעון גולן לכתיבת מחקרו על קבלת ההחלטות בפיקוד העליון במלחמת יום הכיפורים. התיקים כוללים חומר מקיף על המלחמה, השווה (אם לא יותר) בהיקפו לחומרי ועדת אגרנט: https://kippur-center.org/document-...on-golan-files/
הרצאה: זרקור על אגף המודיעין בצה"ל פרק י"ג – תגליות מודיעיניות במהלך מלחמת ההתשה - כ
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי HSI שמתחילה ב "40 שנה למלחמת יום הכיפורים (2)"
בפרק י"ג, מתאר דקל מקצת מהתגליות המודיעיניות של ענף מחקר השטח והיעדים בחטיבת המחקר באמ"ן במהלך מלחמת ההתשה. עבודת המחקר בוצעה בד בבד עם עבודת המודיעין למטרות ולמבצעים המיוחדים שהענף נטל בהם חלק פעיל במהלך מלחמת ההתשה. במרכז מחקרים אלו עומד חקר ההכשרות הקרקעיות לצליחת התעלה על ידי המצרים. מכול שפעת מקורות האיסוף שעמדו אז לרשות צה"ל, ענף השטח היה הראשון שהצביע כבר בשנת 1968 כי המצרים פועלים לבצע צליחה רבתי של תעלת סואץ, ופרסם מחקר מקיף כיצד הם מתכוננים לבצע את הצליחה.
פרק זה, הוא אחד מסדרת ראיונות שמקיים ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע - הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי".
ניתן לצפות בהרצאה בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/1970-1968
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי HSI שמתחילה ב "40 שנה למלחמת יום הכיפורים (2)"
החודש קיבלנו את המשלוח הכי גדול מארכיון צה"ל של תיקים מועדת אגרנט - 23 תיקים. הגענו ל179 תיקים מתוך 487 (שזה רק 26.8% - בקצב בנוכחי*יקח 12-15 שנה לפתיחת כל תיקי ועדת אגרנט)
עדויות בפני אוספי החומר:
ועדת החקירה למלחמת יום הכיפורים, צוות אל"מ (מיל') יהושוע נבו. עדויות גזרת רמת הגולן (עותק מס' 1). (קלסר מקורי פוצל ל-2 תיקים!) - חלק שני לעדויות שניתנו בפני*ועדת נבו: https://archive.kippur-center.org/i...1975-383-69.pdf
ועדת אגרנט- מסמכים שלא סומנו כמוצגים, מסמכים שהוכנו ע"י מחלקת הסטוריה.
תיק מעניין עם סיכומים של פשיטות סוריות ומצריות: 1. הפשיטה המצרית על חניון טנקים במזח 2. הפשיטה המצרית על מעוז מול דואר סואר 3. המארב המצרי הכפול בגזרה הצפונית בתעלה 4. הפשיטה הסורית על מוצב 38 5. המארב המצרי ליחידת הסיור של חטיבה 401 6. פשיטת המחבלים על המוצב ב"אל חאמה" https://archive.kippur-center.org/i...1975-383-90.pdf
ועדת אגרנט- מוצג 272 א' תיק 1 מתוך 3 14 א'.
1. תיק פיקוד דרום. עותקי הפקודות שנשלחו מאג"מ מבצעים בתאריכים 6-14/10/73. כולל מברקים. 2. תיק פיקוד צפון. עותקי הפקודות שנשלחו מאג"מ מבצעים בתאריכים 6-9/10/73.כולל מברקים. https://archive.kippur-center.org/i...975-383-356.pdf
ועדת אגרנט- סקירות מודיעין. מתוך תיק מוצגים 1-60. מוצגים מס' 17-56.
תיק מודיעיני חשוב - כולל סיכום ביקור סאדאת בברית המועצות (רוב התיק חסר)*+ הערכות טילי טק"א בימים שלפני מלחמת יום הכיפורים בסיני ורמת הגולןhttps://archive.kippur-center.org/i...975-383-170.pdf
ועדת אגרנט- מוצגים 189, 189א', 190 קלסר מס' 10
תמצית יומני ארועים אוגדה 252, ארועי מלחמה וקדם מלחמה. 189 א'- סכום מלחמה גדוד 52, סא"ל עמנואל סקל פבר'74 190- מברקים אוגדה 252 מודיעין, דו"חות ביצורים. https://archive.kippur-center.org/i...975-383-300.pdf
ועדת אגרנט- מוצג 179. קלסר 9 תיק מס' 2.
אג"מ מבצעים- תיק מערכת הכוננות והגיוס בצה"ל. הוראות, מברקים בנושא כוננות, יומן מבצעים, תעתיק מהקלטה קד"מ רמטכ"ל 6/10/73 שעה 10:00, קד"מ סגן הרמטכ"ל 12:00 6 אוק', פקודות גיוס, דו"ח ביקורת כוננות חט' חש"נ 679 20 אוג' 73'. https://archive.kippur-center.org/i...975-383-323.pdf
חומרים פנימים של ועדת אגרנט: למעט תיק 330 שכולל את שמות העדים (ותיק 334 שכולל*את המוצגים שעדין לא נפתח) - לא מצאתי ערך רב בתיקים
ועדת אגרנט- 149/86 מס'12. תיק 1 מתוך 2
חוברות/ יומן- ענייני עובדים, מנהלה ומשק: 1. קצרניות. תעוד חלוקת העבודה של הקצרניות. 2. ספר מלאי. נוהל ע"י אלי מזרחי. בית משפט מחוזי- אחסנת ציוד. https://archive.kippur-center.org/i...975-383-332.pdf
ועדת אגרנט- 149/86 מס' 12. תיק 2 מתוך 2
עניני עובדים, מנהלה ומשק. .1 חוברת/יומן המתעד רישום מס' העמודים של הכתבניות. 2. מכתבים, רשימות ציוד משרדי, קבלות/ חשבונות, תכנית עבודה, פרוטוקול ישיבת ועדת הרכישות, הוראות בענייני כספים ומשק. https://archive.kippur-center.org/i...975-383-333.pdf
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי HSI שמתחילה ב "40 שנה למלחמת יום הכיפורים (2)"
ריכוז מסמכים הנוגעים לסוגיית ההתרעה בפיקוד דרום ערב פרוץ מלחמת יום הכיפורים. סוגיית הסימנים המעידים לפרוץ מלחמת יום הכיפורים, הפרשנות סביב סימנים מעידים אלה וטיב ההתרעה שסיפק חיל המודיעין בכלל ומחלקת המודיעין של פיקוד הדרום בפרט (בזמן אמת) הינו נושא רגיש וכאוב המעסיק את קציני החיל מזה קרוב לחמישים שנה ונוגע ל"עצבים החשופים והרגישים" של מי שעשו במלאכה ערב המלחמה הנוראית ההיא ובמהלכה, בדגש על הימים הראשונים לפרוץ הקרבות.
במודיעין פיקוד הדרום מתרכזת סוגיית ההתרעה בעיקר סביב "מסמך סימן טוב" המפורסם (אשר דחק לקרן זווית היבטים אחרים ומרכזיים של שאלת ההתרעה כמו גיחת הצילום מ-4 באוקטובר 1973 שפוענחה על ידי מדור הפיענוח של הפיקוד). מסמך סימן טוב הינו למעשה דו"ח שהוגש לקמ"ן פיקוד הדרום ,דוד גדליה, על ידי סגן סימן טוב בנימין לבקשת גדליה. במסמך שהוגש לוועדת אגרנט פורטו הסימנים המעידים העומדים בסתירה לפרשנות לפיה ההערכות המיוחדת והחריגה של הצבא המצרי בקוו מקורה בתרגיל שהצבא המצרי מקיים והועלתה האפשרות כי פני הצבא המצרי למלחמה. בהוראת סימן טוב שרפו שני קציני מערך את המסמך מיד לאחר המלחמה. סימן טוב מסר עותק מצולם של המסמך אותו הותיר בידיו מראש לוועדת אגרנט.
ב-1 באפריל 1974 הגישה וועדת אגרנט מסקנות ביניים מעבודתה והמליצה על הדחת קמ"ן הפיקוד דוד גדליה. בעקבות פרסום מסקנות הוועדה הגיעה לוועדה טענה כי למסמך שהעביר לוועדת אגרנט צרף סימן טוב עמוד ראשון שזויף (ולא היה קיים במסמך המקורי) ובו התרעה נחרצת וחד משמעית כי המצרים נערכו לפתיחה במלחמה, לטענה כי המסמך זויף הצטרף גם מפקד פיקוד הדרום האלוף שמואל גונן (גורודיש) ז"ל. שלושה קצינים נוספים בקבע ובמילואים הגישו אף הם מכתבים לוועדת אגרנט בהם העידו על היעדרותו של סימן טוב מהמערך ערב המלחמה וכן העלו חשד כי המסמך שהוגש על ידי סימן טוב לוועדה זויף.
וועדת אגרנט הקימה וועדת משנה בראשות אל"מ יהושוע נבו לבדיקת הטענות בדבר זיוף אך הוועדה לא הגיע למסקנה חד משמעית. המלצות להעמקת החקירה נדחו על ידי וועדת אגרנט. בדיקה פורנזית של המסמך לא התאפשרה עקב העובדה כי נשרף ובידי הוועדה נותר צילום בלבד.
מצאנו לנכון לרכז מסמכים אלה הכוללים עדויות בזמן אמת בפני ועדת אגרנט, וועדת המשנה בראשות נבו, מכתבי התלונה ועוד. העדויות בזמן אמת קרוב להתרחשות האירועים כאשר הזיכרון של השותפים עדין טרי הינן רבות ערך ומדברות בעד עצמן. לעובדה כי עדויות שניתנו לפני וועדות המשנה ניתנו באופן רשמי תחת שבועה או אזהרה לומר את האמת, משקל רב בפני עצמו.
הקורא במסמכים אלה יוכל להתרשם בצורה בלתי אמצעית מהעדויות עצמן, לשפוט בסוגיות השנויות במחלוקת ,כגון עד כמה באמת האמינו העושים במלאכה כי המלחמה בפתח, האם אכן הפרשנות לסימנים המעידים הייתה כה חד משמעית כפי שתוארה מאוחר יותר על ידי בעלי העניין. ובנוסף עד כמה ובאיזו עוצמה הועברה התרעה חד משמעית, מדוע נשרף המסמך שהיה כל כך משמעותי וחשוב ועוד שאלות רבות שהמענה עליהם נמצא בעדויות ובמסמכים עצמם. בבחינת המסמכים מדברים בעד עצמם.
ריכזנו מסמכים רבים ומשמעותיים הנוגעים לפרשיה זו מסמכים המאפשרים לשפוך מעט אור על הסוגיות השנויות במחלוקת. כאן תמצאו את כל העדויות בפני ועדת אגרנט, בפני ועדת המשנה, את מכתבי התלונה, והדו"ח חקירה של אל"מ יהושע נבו. בנוסף יעמדו לעיון התיקים של מודיעין פיקוד דרום מארכיון צה"ל כל התיקים https://kippur-center.org/document-...siman-tov-file/
בתגובה להודעה מספר 81 שנכתבה על ידי אור פיא שמתחילה ב "ריכוז מסמכים בנוגע למסמך סימן טוב"
'הקורא במסמכים אלה יוכל להתרשם....'
כבר ראינו את יכולת ההתרשמות שלנו מסימנים המעידים...
צוואר הבקבוק הינו יכולת ההתרשמות, אפשר לטפל בזה, אבל בשביל זה קודם כל צריך לזהות הבעיה
המשפחות השכולות של עשרת לוחמי גדוד 95 שנפלו בקרבות ברמת הגולן, הגיעו לטקס בחורשה שנקראה על שמו של המ"פ משה ניר. ילדיהם ונכדיהם פקדו את האנדרטה שנבנתה מאבני בזלת עם שמות הנופלים
קצין המודיעין של פיקוד הצפון במלחמת יום הכיפורים, חגי מן, ניסה להתריע על המלחמה הצפויה, אבל נותק מהערכות המצב באמ"ן ובמטכ"ל, מודר ממידע חיוני, ונאלץ להילחם כדי שישמעו אותו. אחרי 49 שנה הוא עדיין כועס
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי HSI שמתחילה ב "40 שנה למלחמת יום הכיפורים (2)"
# מלחמת יום הכיפורים: יומן אירועים- חזית הצפון - 7-8.10.1973 (מבוסס על יומן מבצעים חפ"ק פיקוד הצפון, יומן מבצעים אוגדה 36, רישומי סא"ל אמיתי לביא. תמלולים/שקלוטים/פענוחים של רשתות מבצעים: "טופי" - חטיבה 188 - 7.10.1973; "אבנט" ו"זניט" - פיקוד הצפון (תמציות), 7.10.1973. - תיק 1986-157-387
# סיכום קד"מ [קבוצת דיון מקדימה] בראשות הרמטכל בנושא "כחול לבן" - תכנונים אופרטיביים של פיקוד דרום של פיקוד מרכז ושל פיקוד הנחיות בעקבות סיכום קד"מ הרמטכל - תיק 2017-2-22 https://archive.kippur-center.org/i...s/2017-2-22.pdf
מלחמת יום הכיפורים עדויות חלק ב' תיעוד המלחמה מחלקת היסטוריה
סטנוגרמות: מתחקיר אלוף יונה אפרת, עוזר ראש אג"מ ואלוף פיקוד מרכז במהלך מלחמת יום הכיפורים, בנושא הרקע למלחמה; מתחקיר ישראל ליאור, יועץ צבאי לראש הממשלה במהלך מלחמת יום הכיפורים, בנושא הרקע למלחמה; מתחקיר יצחק חופי, אלוף פיקוד הצפון במהלך מלחמת יום הכיפורים, בנושא הרקע למלחמה; מתחקיר יהושע רביב, מזכיר צבאי לשר הביטחון במהלך מלחמת יום הכיפורים, בנושא הרקע למלחמה; משיחת רקע עם שר החקלאות, אריאל שרון; מתחקיר עם רמ"ח מבצעים אוויר, אביהו בן נון. https://archive.kippur-center.org/i...2016-264-97.pdf
# [מלחמת יום הכיפורים] הקלטה בחפ"ק [חבורת פיקוד קדמית] פיקוד הצפון בנפח החל מ-061620 אוקטובר 73 [6.10.1973] ע"י נציגי מחלקת הסטוריה ללא לו"ז - תיק 1986-157-818 https://archive.kippur-center.org/i...986-157-818.pdf
~~~~~~~~
הנה הפיענוח: # נספח ו - רשת טופי - פיענוח רשת המבצעים של חטיבה 188 בתוך צבי עופר, ברק ביום הכיפורים - חטיבה 188 במערכת ההגנה על רמת הגולן במלחמת יום הכיפורים - ניתוח המערכה, כרך ב', 1995, עמ' 473-502 https://archive.kippur-center.org/1...-1995-part2.pdf
~~~~~~~~
חדש באתר עמותת המרכז למלחמת יום הכיפורים - ספרו של דני שלום - מטוסים בערפל הקרב - חיל
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי HSI שמתחילה ב "40 שנה למלחמת יום הכיפורים (2)"
דני שלום כתב מחקר אדיר מימדים (שני כרכים, 1244 עמודים), המציג את פעולותיו של חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים, בחיתוך לפי גזרות הלחימה, הטייסות המשתתפות, סיפורים אישיים של הטייסים, חימוש ועוד.
הספרים הם מקור מידע יוצא דופן ויחיד במינו על פעולות ומבצעים שנעשו בחיל האוויר בזמן המלחמה.
אני מודה לדני שלום על האפשרות להעלות את הספרים באתר העמותה
מוזמנים לקרוא את הספרים באתר העמותה:
כרך א': https://archive.kippur-center.org/b...-1973-war-a.pdf
כרך ב': https://archive.kippur-center.org/b...-1973-war-b.pdf
בתגובה להודעה מספר 100 שנכתבה על ידי אור פיא שמתחילה ב "חדש באתר עמותת המרכז למלחמת יום הכיפורים - ספרו של דני שלום - מטוסים בערפל הקרב - חיל"
אני עדיין בשלהי הקריאה הראשונה.
הספר מפורט ביותר ולרוב ניתן מספרו של כל מטוס במבנה.
כמו כן יש בספר תמונות נדירות- למשל תמונה של קורנס 139 חמוש בטיל שרייק.
תעלומה אחת שלא נפתרה: מהו אותו גוף הטעייה בשם "סהר" ששוגר מעייט והיה "גדול מאוד".
האמנם היה זה טיל בולפאפ מוסב?