לראשונה אנחנו, יוסי שותפי ליצירה ואני, משחררים לאויר העולם קטע שהקלטנו יחד כחלק מהפרוייקט שלנו:
"NOTHEM"
שמתנהל לו כבר כמעט 5 שנים ....
המלודיה צצה בראשי כבר לפני כמעט 3 שנים במהלך נסיעה (זה קורה לא מעט), ומצאתי את עצמי עוצר בשולי הדרך ומזמזם אותה מהר מהר למכשיר הטלפון הנייד כדי לשמור אותה שלא תישכח (גם זה קורה לא מעט)....
היות ובבוקר יום המחרת הייתי אמור להתייצב בנתב"ג לצורך יציאה למסע שורשים לפולין, קבענו אני ויוסי להפגש בערב באולפן ולפחות להספיק להקליט סקיצה בסיסית, אותה אקח עמי לפולין כדי שאוכל להקשיב לה ואולי לקבל עוד רעיונות,
וכך היה.
נחיתה בוורשה, מנמל התעופה ישירות לתחנה הראשונה, בית הקברות היהודי, משם לתחנה נוספת, ועוד אחת ועוד אחת.... מסע טירונות בהנחיית חני המדריכה הדהימה ולמי בכלל יש זמן לסקיצות!?
וכך עובר יום ועוד אחד ובבוקר היום השלישי, נסיעה לטיקוצ'ין, עיירת הולדתו של סבי, יום שהופך את הכל כבר ליותר אישי,
הרבה יותר....
בית הכנסת, רחבת השוק אליה רוכזו כולם והדרך... אותה דרך בה הוצעדו ליער הארור,
יער לופוחובה....
והכל מתחיל לסגור עלי ולחנוק ....
ואז, בשביל הצר, נכנסים פנימה ושקט !!!
אוי איזה שקט...
דממת מוות!
אף ציוץ,
דממה....
תמיד סיפרו לי על הדממה הזו ואף פעם לא האמנתי...
ואז מגיעים אל הבורות, אותם בורות שנחפרו מבעוד מועד ולתוכם, על פי תור, הריצו ונורו כל תושבי טיקוצ'ין היהודים תוך יום אחד בודד !
היו כלא היו, משפחות שלמות...
ואני מתרחק מהקבוצה, רוצה קצת להיות עם השקט הזה.
אני נעמד לי על שפת אחד משלושת הבורות, נשען על המעקה וברגע אחד קולט שבני משפחתי שוכבים כאן!....
כאן...
ואנחנו כל כך קרובים...
הכי קרובים אי פעם...
והכי רחוקים!
ואז, דווקא אז, אני מפעיל את ההקלטה....
ואז, דווקא אז הכל פתאום התבהר,
כמו הבזק מטורף!!!
הקלידים שיוסי הקליט פתאום מזכירים לי צלילי קלרינט יהודי שכזה....
ואני מדמיין את היריות שנשמעו כאן ביער,
את הצעקות,
ילדים בוכים,
הורים,
תינוקות,
אני מדמיין את ההמולה,
את בהלה... בעתה...
והמלודיה של יוסי נשזרת בין הכל וכל....
וזה הרגע בו נולד הקטע הזה !
לא עוד שיר קליל וקופצני....
משהו אחר!
חזרתי לארץ ומיד נפגשנו להקליט....
כמעט טייק אחד, אחד הקטעים שפרצו החוצה לעולם הכי מהר מכל מה שעשינו עד כה!
והזמן עבר...
הדינאמיקה של החיים שלא מאפשרת לעבוד יום יום, הביאה לכך שכמעט שלוש שנים עברו מאז....
והנה, לפני כמה ימים מזכיר לי יוסי שיום השואה מתקרב ומציע ש"אולי נסיים את זה כבר"?...
אז ערכנו סרטון שמשלב את הכל ...
כל מה שצולם שם, באותם מקומות ארורים בהם הכל קרה, שילבנו תמונות של בני משפחתי שנספו ושל אחרים...
הכל נשזר לכדי קטע, שהנה הוא מוצג כאן לפניכם.
אז כן,
גם מוזיקה אנחנו עושים...
וכן, הקטע הראשון שבחרנו להעלות ולהציג לעולם הוא דווקא בנושא הזה...
וכן, דווקא בתאריך הזה!