https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-748221
אברמוביץ מנסה ללגלג על כוכבי ותר"ש תנופה, ועושה מעצמו טיפש.


כוכבי מקצוען. לכולם ברור שהשינויים ב 30 השנה האחרונות מחיבים הגדרה מחדש של השפה הצבאית וההשלכות הנובעות מכך. צבא בסופו של דבר זה ניסוח של פקודות. כוכבי הרים את הכפפה ועשה עבודה יפה.


מהיום כשתדברו על משימות לצבא כדאי שתתמקדו. הצבא יעסוק בתוכנית רב שנתית שתעבוד על שינויים בסידרי עדיפויות הנגזרים משני מוקדים:

א. חשיפת אויב ב. קטלניות


לא מנסה להיכנס לפרטים, רק כדוגמא המינוח מסביר למה הצבא מוסיף מיקוד באיום במעגל הרחוק ולא מתרגש מהנעשה בעזה: כשיקבלו פקודה יפעלו. הצבא הוא לא קבלן של אברמוביץ, או של בנט, לעינין חימום העם בסוגיה הפאלסטינית.



זה יסביר למשל למה להעביר תקציב מפנטזיות הקמת גייסות שיריון עצומים ליכולות מודיעין וליכולת העפת חימוש ארוך טווח קטלני מדויק ומהיר.


הדרג המדיני יקבל הערכות מצב הנובעות מהשפה והשיח המבלבל יהפוך לפשוט ומדויק יותר.



היגיע הזמן שבנט ואברמוביץ' יפסיקו לנסות לערב את הצבא בפוליטיקה.



אה, כן. גם הניסיון לערבב בענין את גל הירש ממש לא במקום מהרבה סיבות. אברמוביץ - יצאת אהבל.

אברמוביץ:
"הייתי מצפה מהרמטכ"ל שבמקום למנות אלוף פיקוד אירן, שימנה אלוף פיקוד שטחים. שיסביר איך צה"ל מתכוון להתמודד עם תוכנית המאה: שלוש רצועות עזה: הרצועה, חלוצה עילית וחלוצה תחתית; 150 התנחלויות מפוזרות ועוד כ-60 מאחזים. לך תגן על הדבר הזה...
צבא רוצה להכריע את אירן כשהוא לא מסוגל להבקיע את רצועת עזה, שכל רוחבה הוא שבעה קילומטרים? ואם יבקיע – מה יהיה אחר כך? האם ינצח שם צוק איתן, כפול ארבע? אין הכרעה בלי פתרון מדיני, כל אחד מבין זאת."

או בתרגום לעברית: הייתי מצפה שהרמטכ"ל ייחצן את התפיסה הפוליטית שלי במקום בלתכנן איך להכריע את האוייב.

ציטוט:

כוכבי מקצוען. לכולם ברור שהשינויים ב 30 השנה האחרונות מחיבים הגדרה מחדש של השפה הצבאית וההשלכות הנובעות מכך.

ממש לא. תבחן פרסומים של צבא ארה"ב. המונחים כמעט ולא התשנו.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

הצבא הישראלי צבא עסוק - השקיע הרבה כסף. דורות של גדודי חיל היבשה בנו תורת הלחימה שמתבססת על קרבות תנועה של כלים משורינים מתא שטח לתא שטח, ולא הפנימו שהמציאות השתנתה.


אני זוכר את הימים שהם היו הולכים לשבועיים בשנה לאימון שגוי, ונבלים חודש בסוג של פעילות שונה לחלוטין בעזה יו"ש או בט"ש דבולות. וזה לט השתנה.


מלחמת לבנון הראשונה היה הכשל הראשון של השפה שאף אחד לא הפנים. היה ברור שצריך לעשות משהו, אבל הצבא היה מושקע בחטיבות הטנקים, ואותן זרקו לתת מענה, והן עשו את מה שהיה בשיח הצבאי, ואחרי 20 שנה הסתבר שהתוצאה היתה הרת אסון.


ניסו לעשות משהו במלחמת לבנון 2, והסתבר שעדין מביאים את חטיבות השריון. הסתבר שעדין מחפשים שם את התחבולה והמאמץ העיקרי, ולא היתה שפה להתמודדות עם מציאות אחרת. מה שהציל את העסק זה שהפכו את לנסאראללה את הדאחיה על הראש, וכוחות היבשה חצאו משם עם זנב בין הרגליים. צריך אולי לציין שאלמלא המלחמה הההיא גל הירש היה היום בין המובילים של שיח צבאי חדש במטכ"ל.



זהו, מאז לא קרה שיותר מכמה טנקים בודדים היו צריכים לנוע מרחק של קילומטרים בודדים בהתקפה "מסורתית". לא זוכר גם חטיבת חי"ר שנאלצה ללכת ברגל במלחמה "אמיתית" עם הציוד על הגב.


ולמרות שהצבא באמת עסוק, המסורת ההיא הפכה להיות כמו שומרי הארמון בלונדון. ההשקעה האמיתית נמצאת במקומות אחרים: איראן, חיזבאללה, עזה, יו"ש, ושם, מה לעשות, הגדודיות ההיא כבר לא מתאימה.

הצבא הישראלי צבא ללא ספק עסוק גדול ומושקע. ההשקעה, בהיבט הרחב של המילה, מובלת ע"י מוח של מפקדים בכירים שצמחו במציאות מסוימת.
אני לא מבקר - רק מנסה להסביר איך קורה ששפה שגויה משפיעה על מציאות השקעה.
כמידי תקופה אותם מפקדים נאלצים לתכנן את ההשקעות של העתיד, ואין מה לעשות, בהתקרב הדד-ליין, ולפעמים בהיעדר ידע אחר, חוזרים לשפה של אז.
במונח השקעה אני מדבר על מוקדי מאמץ, כסף, חינוך (אימונים), מבנה אירגוני, הצטיידות, המפה, נוסח הפקודה, יציאה למלחמה ועוד.
אז אם נחזור לרגע לדוגמת מלחמת לבנון הראשונה - היה ברור שצריך לעשות משהו. המובילים נאלצו להשתמש בכוח (שפה) שנבנה כתוצאה מלקחי יום כיפור. בהיעדר כוח אחר, נאלצו להטיל את חטיבות היבשה למערכה והן עשו מה שהן יודעות לעשות, ופתאום הצבא מצא את עצמו בבירות ונתקע בלבנון 20 שנה - לא לבלוע ולא להקיא. רק לברק היה העוז להגיד די עם הטמטום, וחטף בראש מכה ציבורית מחיילי הגדודים, מכה שממנה לא התאושש. אבל ברק צדק.

גם בלבנון 2 המצב לא היה יותר טוב. הטילו למערכה את צבא היבשה, את אותן חטיבות שעדין חיפשו לקבל מהמובילים את המינוח המוכר שהתמקד בתאי שטח, תפיסת שטחים שולטים, מאמץ עיקרי, תחבולה, ומאמץ משני, אבל כבר אז אפשר להבין שזה לא שם. המציאות השתנתה ואולי היה צריך ללמד מונחים אחרים. מה שמדהים שהשפה התקבעה למרות הנסיון העצום שהצבא העצום הזה חווה, שכבר אז נאלץ לעסוק שנים בבט"ש, אוכלוסיה עויינת, ולוחמת גרילה, ולא באמת הופעל בדרך הישנה ההיא. מישהו לא קלט את המסר שהמציאות שידרה. מה שבסיומו של דבר קבע את תוצאות המלחמה היה בעצם ריסוק הדאחיה באמצעות כוח שאינו חיל היבשה. רק להזכיר שחיל היבשה חטף דימום משמעותי מכוח צבאי נחות בהרבה.
זהו, מאז עוסקים בלהבין את המציאות המשתנה במאבק מול הרעים. עולם מושגים חדש צץ לו (ראה לדוגמא מב"מ, פרוקסי, דיוק, תווך קרקעי ואימוץ מושג העמימות ממשהו שלא מזכיר כוח יבשתי). ההצטידות הועברה לתחומים אחרים כמו לדוגמא כיפת ברזל, חשיפת אוייב, מעיל רוח וחימוש מדויק, והשיח משתנה ומן הסתם ישתנה עוד. מסע כומתה ותרגיל חטיבתי בצאלים, הפכו לענין סימלי - בצבא הכי פעיל בעולם אין יותר פעילות צבאית שעוסקת בהנעת חטיבות למלחמה באמצעות מסעות רגליים או הפעלת חטיבת שיריון לקחת את יעדי מה-שמו.

ולכן גם עולה הצורך לשנות את עולם המינוחים (והחשיבה) של דור צעיר שיום אחד ינהיג את המערכת. מזדקנים, מה לעשות.
================================================== =====

כדאי שתתעדכן יותר בחדשות..
המונחים הם אותם מונחים אלפי שנים ואין שום סיבה להחליף מונחים שלא מתארים טכנולוגיה חדשה או אסטרטגיה חדשנית ולא אפיל אף אחד מהכסא שלמעט השימוש במסוק לאיגוף אנכי לא היה חידוש שהצדיק מינוח חדש למונח בסיסי לא טכני.

ראשית כל אתה צודק. אני לא מעודכן, כולה אזרח שמביט במה שקורה, ומנסה לנתח.

מנקודת המבט של האזרח הקטן, ברור שהצבא הישראלי מאוד פעיל, מאוד מושקע, מכתיב את סדר היום, כאשר הרוח הדומיממטית ביותר היא רוחו של צבא היבשה. האזרח מבין שיחידת ההפעלה שהכתיבה את השפה לצבא היבשה הוא החטיבה (חי"ר / שריון) ומסביבה נבנה נרטיב וסימליות של צבא העם. ואני שואל - האם החטיבה בנויה למלחמה דימיונית שאינה קיימת במציאות? אולי בכלל צריך לפרק את המבנה האירגוני הזה ולבנות משהו אחר?

אני זוכר שהמלחמה האחרונה היתה לפני קרוב ל 50 שנה. מאז לא הופעלו חטיבות במלחמה "אמיתית". (הקטטות של עזה / יו"ש לא מתאימות לסידרי הגודל לכן אני ממליץ לא להיכנס לענין)

נכון, היתה מלחמת לבנון הראשונה שהפעילה את הצבא ה"חטיבתי" סתם בטעות. פשוט היה שם מצביא (שרון) שהטיל למערכה מיותרת את האמצעים שהכיר ומה שהיה זמין. שרון, שמעולם לא היה רמטכ"ל, ראה אז את העולם דרך קנה התותח של הטנק של מפקד אוגדה מהולל. והטעות הזו עלתה הרבה דם והרבה כסף.

אח"כ היה עוד ניסיון במלחמת לבנון השניה, ואז הסתבר שפשוט השפה לא עובדת. אולי היה חסר אותו "כיול" שכוכבי מנסה ליצר.

מאז חטיבות לא פועלות. אשמח אם תזכיר לי מתי הופעלה חטיבה חטיבת שיריון או חי"ר בתפיסת הפעלה חטיבתית? רק להזכיר שמפקדת חטיבה זה משהו שיש בו הרבה השקעה: הרבה מבנים מאות חיילים, כלי רכב, מכשירי קשר, מחשבים והמון קצינים. פעם הסבירו לי שכל דבר בצה"ל מתחלק ל 3. מה שמצחיק שזה פחות או יותר עדין כך. פשוט כשלא ידעו אחרת, בנו את הכוח לפי כלל האצבע של החלוקה ל 3.

למבנה האירגוני ההיסטורי ותפיסת ההפעלה היה היגיון שנובע ממרכיבים של העברת מידע (פקודות, מודיעין, חלוקה לגזרות ומרכיבי שליטה אחרים ). היום זמינים אמצעים אחרים.

המציאות מראה שמרכז הכובד מבוסס כבר מזמן על מרכיבים מעופפים או סטטיים (גדרות, תצפיות, מחסומים, מוצבים, צירי הגנה/ סיורים וכ') ולא על תנועת הגייסות וכיבוש שטחים שולטים. שרון היה האחרון שניסה להפעיל את צבא היבשה על ידי הנעת הגייסות, ונכשל.

כבר שנים רוב צבא היבשה פעיל מאוד - אך מופעל ע"י מפקדות המרחביות הסטטיות (היו שנהגו לזלזל במפקדיהן, החטמ"רים, אוגדת עזה וכ). הן הפכו להיות המפעילות העיקריות של הגדודים. האמת היא שיחידת ההפעלה שאותה אפשר להעביר בקלות למשימות היבשה היא גדוד. חטיבות החי"ר והשריון שהיו מרכז הכובד של תפיסת ההפעלה הישנה זה משהו שלא עובד במציאות ונשאר לצרכי סימליות לגיוס הנוער - שנינו יודעים שאם תפרסם שאתה מנסה לגייס את לשירות במחסום שומרון תקבל היענות חלשה. צנחנים גולני (או מוטב לאמר "מוקדי גאוות יחידה") זה משהו שעדין עובד.

מה הפתרון? יש להערכתי הרבה מה לעשות, אבל לי הכי חשוב שיש אנשים כמו כוכבי עם ראש חושב שמתמקדים בהפעלת מערכת לומדת ומשתנה.

למה הגיע הזמן להחליף? על סמך מה קבעת שהשפה הנוכחית לא מתאימה? אילו מונחים חדשים חסרים לך בדיוק?
למה "תאי שטח, תפיסת שטחים שולטים, מאמץ עיקרי, תחבולה, ומאמץ משני" לא רלוונטי? זה רלוונטי בריבוע גם לבט"ש.
המונחים האלה התקיימו מהיום שבו האדם הרים אבן, ועד היום - מה בדיוק בשינוי המזערי שהתרחש בשני העשורים האחרונים מחייב שינוי שפה (דווקא הוא!)

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

פעם היה ברור שמרכז הכובד של הצבא בנוי על תפיסת ההבקעה של גייסות יבשתיים. הרבה השקעה הלכה לכיוון הזה: גייסות שמתמרנים במרחב לכיבוש יעדים שבנויים במהותם על שטחים שולטים ותאי שטח. ההיגיון הצבאי התבסס על המחשבה שמדינה קטנה עם משאבים מוגבלים לא מסוגלת לנהל מערכות ארוכות ולכן מרכזת מאמץ להבקעה במרחב, העברת הלחימה לצד של האוייב והכרעה עד כמה שיותר מהירה.
לתרבות, או מוטב לאמר לשפה הזו יש עולם מרכיבים משלימים כמו הצטידות, חימוש, תורת הלחימה, מבנה הכוח, דרגים ללוגיסטיקה, רפואה ועוד.

המשלים של התפיסה הוא המבנה האירגוני החטיבתי שמתכננת תמרון והתקדמות בהיבטי מרחק תוואי שטח וזמן - והגיאוגרפיה של השליטה באש.
שינויים שחלו מאז מלחמת יום כיפור:
1. ההבקעה של כוח עדיף מתבצעת יחסית בקלות ומהר, מאידך התרגום להישג בשטח הכבוש הופך בעייתי מאוד. (ראה מלחמות עירק ולבנון)

2. גייסות אוייב "קלאסיים" באיום מיידי לא קיימים במרחב הקרוב נכון להיום. האויב המשמעותי לכוח יבשתי פועל בתווך קרקעי או בתוך אוכלוסיה, מה שמנטרל את עוצמת הכוח המבקיע.

3. חימוש מעופף מדויק "שמדלג" על תאי שטח במהירות ללא זנב של דרגים בשילוב עם כוחות מיוחדים ויכולות מודיעיניות שתפיסת הפעלתן במרחב שונה, מזמן קונספט תיפעולי חדש.

4. הכוח הסטטי (ראה רצועת עזה) מרובה טכנולוגיה (תצפיות, מינהור, מזל"טים)

5. מערכות מידע שמאפשרות שליטה ושילוב רב זרועי

--------------------------------------------------------------------------------------
אז לי נשמע הגיוני שלא מדברים יותר במונחים של על הבקעה, מדברים על קטלניות: הרבה יותר חשיפת אוייב (מודיעין) ממוקד, ויכולת השמדה שנבנית על שילוב רב זרועי.

לטעמי חטיבות היבשה משנות צורה. השריון מצטמצם ומתמודד עם שאלות של יותר יכולת השמדה בפחות כוח בפחות תמרון.
אפשר לחשוב על איחוד מוגבר בין היחידות המרחביות לחטיבות היבשה: לדוגמא גבעתי הופכת לחטיבת עזה - מפתחת התמחות ספציפית. מאפשר שליטה על יותר גדודים בעלי מאפיינים משתנים והצבה משתנה. התמחות במרחב גם באספקטים של מינהור וכולל שליטה על כל הפעילות בתוך הרצועה. לא צריך יותר חפיפה ותקופות הסתגלות. גדודים יוכלו לעבור למרחבים אחרים לפי דרישה.

גבול מצרים - חטיבת שיריון אחריות בט"ש + תגבור גדודי חי"ר קל לפי הצורך.
וכמובן יש סוגיית אירן - שזה סיפור אחר

ציטוט:

למה הגיע הזמן להחליף? על סמך מה קבעת שהשפה הנוכחית לא מתאימה? אילו מונחים חדשים חסרים לך בדיוק? למה "תאי שטח, תפיסת שטחים שולטים, מאמץ עיקרי, תחבולה, ומאמץ משני" לא רלוונטי? זה רלוונטי בריבוע גם לבט"ש. המונחים האלה התקיימו מהיום שבו האדם הרים אבן, ועד היום - מה בדיוק בשינוי המזערי שהתרחש בשני העשורים האחרונים מחייב שינוי שפה (דווקא הוא!)

הכל נכון - אבל זה לא מרכז הכובד. מרכז הכובד בשילוב הבין זרועי. אין לי מושג איך נראית פקודה שמשלבת מודיעין, תצפית מוטסת, ירי מדוייק מרחוק, כוח יבשתי וכוחות מיוחדים בשליטה של שעובדים יחד כחטיבה אחת.

הרבה מלל ומעט תכלס. שום דבר ממה שכתבת לא מסביר מדוע צריך להמציא את הגלגל מחדש. למה מונח כמו "מודיעין זמן אמת" נחות מ"חשיפת אויב", ולמה "קטלניות" עדיף על "השמדה/שיבוש/נטרול".
אתה מדבר על הבקעה? איזה הבקעה היתה בארץ המרדפים? בקו בתעלת סואץ? באינתיפדה השניה?

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

הסיבה העיקרית לדעתי קשורה לחיפוש אחר מונחים שיובילו את התכנון בניית הכוח בתפישת הפעלה רב זרועית. נראה לי שמנסים לחפש מונח מדיד כמותית. לי נראה שהשוואת חלופות בבניית הכוח רב זרועי היא ענין מסובך. אלו שעוסקים בבניית תהליכי ההחלטה באים מדיסציפלינות שונות, לא רק אנשי צבא היבשה.

באופן פשטני, בעבר הוצב כוח כמענה לאיום ייחוס. קטלניות הוא מדד שיכול לספור יכולת השמדה לחלופה מיבנית.
דוגמא ממש פשוטה מהעולם שאני מכיר: פעם ידעתי שטנק שירה היה חייב טנק נוסף לתיקוני ירי. אם אתה בונה כוח שיריון לבלימה ומוסיף אמצעי תצפית וזיהוי פגיעה מעופף קטן בעלות של $200K, אתה משחרר יכולת השמדה של טנק צופה בערך יחסי של $2,000K.

כוכבי מציג גם את אופק הזמן: ענין של שנים, ומתייחס מן הסתם להבשלה של איום אירני מתפתח וסיבוכיות התכנון בהתמודדות איתו. זה מרכיב מרכזי ודורש מרכזי מאמץ תכנוניים אחרים.

סליחה - לכל מדינות העולם יחידות רב חייליות ורב זרועיות בלי צורך לשפץ את המונחים - חיל הנחתים בארה"ב הוא חיל רב זרועי מאין כמוהו, בצורה שמעולם צה"ל לא הגיע אליה, והנחתים הם אולי הכי שמרנים בכוחות המזויינים של ארה"ב.
קטלניות לא מדברת על יכולת השמדה בפני עצמה. חישוף מודיעיני לא מדבר על יכולת מודיעין.
לצה"ל היו מדדים ברורים מספר פעמים בהיסטוריה שלו גם בלי שיפוץ המונחולוגיה. לצה"ל מחלה קשה מאוד של כיסוי חוסר היכולת ע"י טרמינולוגיה מנופחת, וכל שנה איזה גנרל מכניס עוד איזה מונח מונפץ לשפה הצה"לית.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -