29-10-2020, 22:02
|
|
|
חבר מתאריך: 22.11.16
הודעות: 760
|
|
מספריית בית התותחן
ציטוט מתוך "סיפורו של גדוד בה"ד 9 במלחמת יום הכיפורים 73" שנכתב ע"י המג"ד סא"ל בן-עמי כהן:
מצויד במשקפת 20X120 ארוכת טווח עליתי עם קצין נוסף לתצפית. על התל הייתה פעילות של כוח חי"ר שהתארגן להגנה.
מצאנו חפירה סורית בתוך הסלע הבזלתי בגודל של לא יותר ממטר על מטר ובעומק של מטר וקבענו אותה כעמדת התצפית שלנו. האמת היא שלא קיבלנו רשימת מטרות ובחירת המטרות הייתה לפי יוזמה שלנו...
...חיפשתי מטרות נוספות, ומצאתי. איתרתי מפקדה סורית, ומאוחר יותר, כאשר מטוסים שלנו חגו בגובה לצורכי צילום, איתרתי סוללת נ"מ "סאם 2" סורית. יכולתי לאתר אותה בקלות יחסית למרות שהסוללה הייתה במרחק רב ממני. עם מעבר מטוסינו הסורים הציבו את הטילים במצב ירי, בזווית קרובה ל-90 מעלות והטילים בלטו מאוד בשטח. לבקשתי קיבלתי שוב קנה אחד של "הרצל" [מגד"כ 412]. רק תותחי ה-175 מ"מ היו מסוגלים להגיע בטווח הארוך שלהם אל סוללת הנ"מ. למרות חשיבות המטרה והצורך המידי להעסיק אותה בטרם היא תפתח באש על מטוסינו, קיבלתי רק קנה אחד ושלושה פגזים. עובדה זו מצביעה על רמת שחיקת הכוח. לא הייתה אפשרות להקצות לי יותר קנים וכמות גדולה יותר של פגזים.
העברתי פקודת אש לעמדה ופגז ראשון נורה. למזלי לא היו נפילות של פגזים או פיצוצים אחרים בעת זו בכל הגזרה עליה צפיתי, ולכן לא היה לי ספק שהפגיעה שאיתרתי במרחק רב מהמטרה הינה הפגז של "הרצל". הסיבה לנפילת הפגז הראשון רחוק כל כך מהמטרה יכולה להיות כתוצאה מהוצאת נ"צ לא מדויקת או כל סיבה אחרת. החלטתי שהפגיעה המהירה בסוללת טילי הנ"מ חשובה יותר מבזבוז הזמן בניסיון לברר מה הסיבה לסטייה. ידעתי שנותרו לי עוד שני פגזים ואני לא יכול בתנאים אילו לפתוח מסגר לביצוע תרגולת נכונה של טיווח קלאסי. מדדתי תיקון לקו הערכתי תיקון לטווח במטרה לפגוע בפגז שני במטרה בלי לפתוח מסגר. הפקודה הייתה "ימינה 1500 יותר 2500". בסוללת "הרצל" לא היו מוכנים לקבל תיקון כל כך לא שגרתי ורק לאחר שבדקו שוב את רצינותי ביחס לתיקון וגם הצליחו להוציא ממני כמה מילות "עידוד" שלא כדאי לחזור עליהם כאן, נורה הפגז השני ופגע "בול" במטרה - במרכז מעגל הטילים. ציינתי בקשר לסוללה על הפגיעה המדויקת ובגאווה רבה פקדתי לירות את ה"אש לתכלית" עם הפגז הנותר. מהמרחק שבו הייתי מסוללת הטילים, לא הייתה לי תצפית כל כך טובה. יכולתי לאמת את טיב ודיוק הפגיעה גם על-ידי העשן שעלה מהמטרה ובעיקר ממכוניות ואמבולנסים מכל הסביבה הקרובה שנראו נוסעים במהירות אל מרכז הסוללה הפגועה. ידעתי כי ברגעים אלה, מיד לאחר הפגיעה היעילה במטרה, כוחות חילוץ ועזרה זורמים לסייע לנפגעים והמהומה שם רבה. פגז אחד נוסף יכול לגרום לנזקים גדולים. ביקשתי וגם קיבלתי הקצאה של פגז נוסף. נתתי פקודה לירות אותו עם מרעום קירבה שמפוצץ את הפגז באוויר סמוך מאוד למטרה. אני בטוח שיעילות פגז זה הצדיקה מאוד את עלות הייצור שלו.
לא חלף זמן רב עד שהסורים ניסו לפגוע בנו, בתצפית. הם לבטח האזינו לרשתות הקשר, קישרו את הירי על הצומת ועל מטרות אחרות שהעסקתי, כולל הפגיעה בסוללת הטילים, עם "הקת"ק" בתל-שמס...
...בערב, לאחר רדת החשכה, חזרתי לעמדה הגדודית. התאריך היה 17 באוקטובר 73'. בעמדה, הודיע לי מפקד האגד הארטלירי, כי מחר בבוקר, ב-18 באוקטובר, יחליף אותנו גדוד המילואים, שאת ציודו קיבלנו ביום שהקמתי את הגדוד המאולתר.
|