כולי בבאסה. לא כך ציפיתי שתתחיל לי השנה השנה.
לפי כל הסיפור, שני דברים:
1. אני לא מספרת את זה כדי לקבל רחמים או כדי לצער מישהו מכם, אלא פשוט כדי לפרוק
2. אני יודעת שבמשך השנים שיתפתי פה יותר מדי מידע אישי עם יותר מדי פירוט, אבל כשאני מרגישה צורך לפרוק אני לא חושבת על הדברים האלה. בלאו הכי יש באינטרנט בחורות שמשתפות דברים הרבה יותר אישיים ממני.

אז הכל התחיל עם אוזן ימין שלי, שהרגשתי שהכל בפנים סתום, והצלחתי בנס (רק כי מישהו אחר ביטל) למצוא תור פנוי לרופא אא"ג לפני יומיים, ערב שמחת תורה. הלכתי, ולאחר שהוא הוציא את מה שהצטבר שם ולא אמור להיות שם (וזה כאב לי!) הוא אבחן דלקת וגם טען שיש חור בעור התוף ואמר שייתכן וצריך פה ניתוח, כי זה חור גדול יחסית והוא לא יתאחה לבד. WTF. זה זרק אותי משהו כמו 28 שנה אחורה, לילדות שלי, עת סבלתי לא מעט מהאוזניים וגם עברתי ניתוחים, נוסטלגיה.. חשבתי לעצמי: מה, עוד חוזר הניגון של פעם, מזמן, כשהייתי צריכה להיזהר מאוד עם הרטבת האוזניים שלי? אתם מתארים לעצמכם ששמחה לא חזרתי הביתה ביום ראשון. אמרתי לעצמי: קודם נטפל בדלקת ואח"כ נבקש חוות דעת מרופא נוסף לגבי החור בעור בתוף ואם צריך או לא צריך לנתח.

הרופא הנ"ל, רופא צעיר יחסית, רשם לי טיפות בשם "חומצת בור" לטיפול בדלקת, ומהרגע שהתחלתי ליטול אותן, התחילו לי כאבים לא קטנים. לא יכולתי שלא לתהות: אמור לכאוב לי? אולי טיפות המבוססות על חומצה אינן מתאימות במקרה של חור בעור התוף? יומיים סחבתי את הכאבים, אבל היום החלטתי להקדים את חוות הדעת הנוספת והשגתי תור לרופא (בתשלום שקופ"ח גובה על חוות דעת שנייה) להיום לפנות ערב. הרחקתי עד לצפון העיר אל הרופא השני, שהוא מבוגר ומנוסה הרבה יותר, תיארתי לו בקצרה את השתלשלות העניינים והראיתי לו את הטיפות שהרופא הקודם רשם לי. הוא אכן טען שהטיפות הללו אינן מתאימות לדלקת, וכשהתבונן באוזני טען שההוא גם טעה באבחנה, ושזו לא דלקת, אלא פטרייה (ושוב: WTF) ושהיא נצמדה לעור התוף שלי. הוא ניסה לשאוב אותה החוצה כמו ששואבים שעווה (והכאיב לי מאוד!) אך ללא הצלחה. הוא אשכרה הזדקק לכמה רגעים כדי לחשוב מה לעשות איתי, ולבסוף החליט "להגניב" אותי אליו ללא תור וללא התחייבות בעוד יומיים על הבוקר במרפאה אחרת בעיר, ועד אז - עלי לשים הרבה טיפות מסוג אחר, שאמורות לנקות את האוזן, ואז נדע באמת מי נגד מי לעזאזל ומה עושים מכאן (בתקווה שבסופו של דבר לא יהיה צורך בשום ניתוח).

אה, וגם שכחתי לציין שבגלל התור הזה גם פספסתי ערב גיבוש בעבודה שכלל מסעדה ובאולינג, ואמנם החוויות שלי בטיול לא היו טובות, אבל היום אמור היה להיות אחרת לגמרי, היום כבר לא הייתי אמורה להיות מיעוט יהודי ברוב ערבי, גם הרבה עובדים ישראלים הצטרפו הפעם, וממש רציתי ללכת.
למה זה מגיע לי? אני עובדת בשביל קופת חולים וסופרפארם?
נראה לי שאני אמורה לכתוב עכשיו איזה מכתב לפניות הציבור של קופת החולים שלי אודות הפאשלה של הרופא הראשון, לא?

אין לך יותר מדי מה לעשות עם זה, ביננו.
הרופא טעה- קורה.
אנשים מתים בגלל טעויות של רופאים, תגידי תודה שהרופא השני הצליח יותר טוב.