אז זו תמונת המצב הנוכחית: אני בת 35 כעת, ו... מרגישה תקועה ומבוזבזת בחיים מבחינה תעסוקתית.
אפשר לומר שמקצועית אני עושה את אותו הדבר משנת 2010, רק במקומות שונים כמובן: יושבת במשרד, מקבלת שיחות, מעבירה קריאות, סוגרת קריאות.
בהיכרות עם עצמי אני יודעת שאני מסוגלת להרבה יותר מזה ושווה הרבה יותר מזה. גם הבוס שלי לשעבר אמר לי בזמנו (לפניי ותר מ-4 שנים!): "אני חושב שאת מתבזבזת פה". ובאמת, מי רוצה להיות להישאר מרכזנית/מוקדנית כל החיים? הגיע הזמן להתקדם.
אז חשבתי הרבה, ומקצוע אחד ש"מדגדג" לי כבר שנים הוא הדרכת טיולים. מאז ומתמיד אהבתי היסטוריה (למשל: תרבויות עתיקות כמו המאיה, ימי הביניים, כיבושיה השונים של ארץ ישראל וכו' (אני פחות בקטע של העת החדשה או של היסטוריה אמריקאית. מודה), ומאז ומתמיד אהבתי לטייל. נשאר הקטע של לעמוד מול אנשים, לדבר ולעניין אותם, לגרום להם להקשיב לי. להקסים אותם. אני מאמינה שגם עם זה לא תהיה לי בעיה: יש לי יכולת דיבור ויכולת להרשים כמעט כל אדם שאני שאני פוגשת.
על פניו, ייתכן שסוף סוף - אאוריקה. אבל... בניגוד לעבר אין לי שום כוונה לנקוט במהלך פזיז בלי להתייעץ, לשקול, לברר, לשאול, לבדוק. היום שוחחתי קצרות בטלפון עם שני מדריכים, האחד ותיק, השני קצת פחות. הוותיק אמר לי "זה אחלה מקצוע, את תהני", והוסיף גם: "לא תזיק לך פרוטקציה". השני אמר לי: יש קורס יקר מאוד שבסיומו יש מבחנים שבהם צולבים אותך כמו ישו כדי לבחון את הידע שלך. אין לי בעיה עם ללמוד, ואין לי בעיה עם מבחנים.

עד כאן הצד שלי. עכשיו רציתי לשאול אתכם: כיצד יודעים שמקצוע מסוים אכן מתאים לי? כיצד יודעים אם באמת אתמיד בו ואשתלב בו או שאתייאש תוך זמן קצר לאחר שהוצאתי סכום נכבד על הכשרה?
איך יודעים שתהיה לי סבלנות והכלה למטיילים בקבוצות שלי גם אם הם יהיו קשים ונודניקים? איך להתגבר על חשש מסויים שמנקר שמא אולי לא יקחו אותי ברצינות כמדריכה בגלל קומתי הנמוכה?
תובנות? עצות? טיפים? אשמח

חושב שצריך יחסי אנוש טובים בשביל זה, וזה כמובן יש לך, אז בהצלחה רבה.

יהיה משהו, כי יש משהו

תודה ארז, אמן.

התמונה עם הסייברבוליינג

יהיה משהו, כי יש משהו

החלום שלך הוא באמת לריב עם תיכוניסטים שיכורים ב7 בבוקר בתחילת מעלה עקרבים?

מי דיבר על תיכוניסטים? רוצה להדריך קבוצות של מבוגרים, תיירים וגם ישראלים.

לצערך, עד כמה שאני מכירה, אם את רוצה להתפרנס מהדרכת טיולים כמו שצריך תצטרכי לעשות את כל סוגי הטיולים...

.I respectfully disagree
יש קורס מיוחד של מדריכים במערכת החינוך למי שרוצה (לא אני), ותודה לאל - תיירים וקבוצות של אנשים בוגרים לא חסרים פה, אפילו בפברואר, ואת זה אני יודעת בביטחון ממקור ראשון. כך שאני מאמינה שאוכל להתפרנס בשלום גם בלי להדריך קבוצות תלמידים (אמן!). בכל מקרה שי, מוקדם מדי לדבר על זה, אפילו לא התחלתי לאסוף מידע ממוסדות הלימוד השונים.

לא אמרתי שאין מספיק תיירים- אמרתי שמהכרותי עם אנשים שעובדים בזה- אם רוצים לעבוד כל יום בשבוע ולהתפרנס יפה (בתור עצמאית, אני מניחה שלא תהיה לך ברירה)- צריך להתפשר.

הי סיון, אני רושם את דעתי בלבד....
כיצד יודעים שמקצוע מסוים אכן מתאים לי? תראי, באחוזים מאוד גבוהים, דבר שאנחנו אוהבים, בד"כ יש לנו גם את הכישורים לבצע אותו. אני אוהב לשחק כדורגל כי אני טוב בכדורגל. אני אוהב לפתור תשבצים מהסיבה הפשוטה שאני טוב בפתירת תשבצים.
כיצד יודעים אם באמת אתמיד בו ואשתלב בו או שאתייאש תוך זמן קצר לאחר שהוצאתי סכום נכבד על הכשרה?
את לא יכולה לדעת אך את לבטח מכירה את אופייך. האם את מסוג האנשים שמתייאשים מהר או דווקא אלו בעלי הסבלנות שמצליחים להתמיד...כמו בכל דבר צריך סבלנות.
לאחר שנים שעבדתי בעבודה בטחונית החלטתי לעשות הסבה להוראה. במשך הלימודים שאלתי את עצמי אם זה הדבר הנכון? גם בשנה הראשונה היו לי זמנים שלא הבנתי מה אני עושה במקום העבודה הזה.
אבל היום? אני שלם במיליון אחוז עם ההחלטה ואמליץ בחום על הסבה להוראה. מה עזר לי??? סבלנות.
איך יודעים שתהיה לי סבלנות והכלה למטיילים בקבוצות שלי גם אם הם יהיו קשים ונודניקים?
לא תהיה לך. אין סבלנות לנודונקים. כאן תצטרכי יכולת ספיגה. לשמחתנו זה דבר נרכש.
איך להתגבר על חשש מסויים שמנקר שמא אולי לא יקחו אותי ברצינות כמדריכה בגלל קומתי הנמוכה?
שטויות במיץ עגבניות!!! אין קשר בין הדברים. עם הניסיון תלמדי להיות אסרטיבית ועיניינית. תלמדי מה בדיוק מעניין את המטיילים. תיכנסי לאינטרנט, תקראי חומר, תדברי עם מדריכים נוספים, תאספי טיפים וכך תתחילי לבנות את מעמדך כמדריכת טיולים.
בהצלחה!!!

כיצד יודעים שמקצוע מסוים אכן מתאים לי?
בדקי האם יש לך את הכישורים המתאימים לעבודה. אם את לא יודעת מהם - תשאלי מישהו שכבר עובד בתחום.

כיצד יודעים אם באמת אתמיד בו ואשתלב בו או שאתייאש תוך זמן קצר לאחר שהוצאתי סכום נכבד על הכשרה?
זאת בעיה.
מדובר בתחום מבוקש שהרבה עוברים הכשרה כדי לעבוד בו,
ולכן קשה להשיג בו עבודה, אלא אם יש לך יתרון מסויים (למשל הדרכה בשפות זרות).
בנוסף - במקרים רבים הביקושים עונתיים, וצריך עבודה משלימה.
https://www.haaretz.co.il/misc/1.1420666

אני זוכר למשל מהטיול בארה"ב, שהיו שם מדריכים-מתנדבים, שאספו אנשים והעבירו הדרכה יפה,
ובסופה, ביקשו ממי שנהנה שישלם להם כרצונו ויתן פידבק.
הבנתי שהטרנד הגיע גם לארץ.

אני יכול לברר עם 2 אנשים שאני מכיר. אחד מחלטר קצת בהדרכה (תכנן יותר, לא הלך), והשניה עברה קורס (חשבה לעבוד בתחום בפנסיה, אולי עוד יקרה)

סבלנות.
איך יודעים שתהיה לי סבלנות והכלה למטיילים בקבוצות שלי גם אם הם יהיו קשים ונודניקים?
את היחידה שיכולה לענות על זה.
יהיו אנשים קשים, ויהיו אנשים נודניקים, אבל רוב האנשים באים להנות, וזאת צריכה להיות הגישה שלך.
אם תתנסי קצת, תוכלי לדעת.

איך להתגבר על חשש מסויים שמנקר שמא אולי לא יקחו אותי ברצינות כמדריכה בגלל קומתי הנמוכה?
אני לא רואה שום סיבה לכך.

לא אתייחס להכל, אז הנה השני סנט שלי:
1. רוב המדריכים שאני מכיר (שהם לא מעט, עבדתי בחברה להגנת הטבע) עשו את ההדרכה לצד עבודה נוספת, כי ההדרכה היא מאוד עונתית ותלויה בשיווק עצמי, ולכן אם את מצפה למשהו שיהיה משרה מלאה, אז אני לא בטוח שהדרכת טיולים היא הכתובת שלך.
2. איך יודעים שמשהו מתאים לנו? אני חושב שלצד מחקר מקדים מעמיק, שתמיד כדאי לעשות (כולל חיפוש מידע באינטרנט ושיחות עם אנשים שעושים את זה), צריך פשוט להתנסות.
אם ההכשרה נורא יקרה וחבל לעשות אותה רק כדי להתאכזב - כנגד זה אני אטען שאל תעשי הכשרה יקרה אם התשלום כבד עלייך. אל תכנסי לחובות. אם ההכשרה היא יקרה אבל את יכולה לעמוד בזה בסדר זה אומר שכושר ההשתכרות שלך טוב או שיש לך חסכונות, וכך גם אם יצא שההכשרה לא נתנה לך כלום תוכלי להחזיר את ההשקעה.
מצד שני, אם זה שההכשרה לא תהיה יעילה יכניס אותך לברוך כלכלי אז אולי לא כדאי להיכנס לזה מלכתחילה, וקודם כל לדאוג שיש לך בסיס כלכלי איתן לכל מיני ניסיונות.
באופן כללי, אני חושב שאחד הדברים היפים בעולם שלנו הוא החופש לבחור ולזוז בין דברים. אנחנו כבר לא צריכים להיות תקועים בעבודה אחת שמשעממת אותנו - המידע שמאפשר מעבר זמין, הרפואה טובה ולכן יש לנו הרבה שנים לחוות דברים שונים, מה רע?

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

את צריכה להיות אחד משני דברים:

1) עם גב כלכלי חזק, ככה שלא איכפת לך להיכנס לתעסוקה בסיכון יחסית גבוה (במיוחד בהתחלה כשאת צוברת מוניטין).
2) להיות עם תשוקה כ"כ חזקה לתחום שלא איכפת לך אם לא תרוויחי שכר נאה בשום שלב בחיים.

בגדול, מה שכל אדם שבוחר מקצוע ע"פ רגש ולא בהכרח ע"פ תמורה צריך להחליט.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

ציטוט:

במקור נכתב על ידי golani_2 בגדול, מה שכל אדם שבוחר מקצוע ע"פ רגש ולא בהכרח ע"פ תמורה צריך להחליט.

בדיוק.
ואני בעד!
אם אני הצלחתי כל אחד יכול! וווהוווו!
(דברו איתי שוב עוד 3 שנים, כשאני אהיה מובטלת, רעבה, ואולי אחשוב מרוב ייאוש לסחוב איתי הומלסים נוספים ככה שאיראה כמו מדריכת טיולים בדרום תל אביב ואולי אקבל טיפים).

ציטוט:

אולי לא יקחו אותי ברצינות כמדריכה בגלל קומתי הנמוכה?

לא יקחו אותך ברצינות בגלל שאת אישה לא בגלל שאת נמוכה.

סתם, עכשיו ברצינות,
אין דרך לדעת אם תאהבי את זה או אם זה יתאים לך חוץ מאשר לנסות.
כל השאלה והבירורים האלה מראים על קווי אופי מאוד נוירוטים אצלך, ובכלל ממה שהתרשמתי המלצתי החמה היא לגשת לטיפול, לא חייב פסיכולוגי אפשר אפילו משהו רוחני או קואצינג, לדעתי את אדם עם המון חסכים, די עצובה ובטחון עצמי נמוך, ברגע שתהיה שלמה ומאושרת עם עצמך, אז דברם כמו מקצוע יבואו מעצמם ואת תדעי או לפחות תעיזי בלי לשאות שאלות.

המון המון בהצלחה.