18-02-2018, 01:47
|
|
|
חבר מתאריך: 14.08.11
הודעות: 7,201
|
|
מעט אור דוחה המון חושך
הרבה פעמים מתוך להט הוויכוחים על ימין והשמאל שוכחים על נקודה חשובה מאוד: מעט אור דוחה הרבה חושך. אם מדליקים מנורה קטנה בחדר גדול, החושך ייעלם מעצמו. אין שום צורך וגם לא יעזור לגרש את החושך במקל. מעט אור של תורה ומצוות פועל יותר מאשר כל הוויכוחי סרק.
ברצוני להתמקד על נקודה אחת שמוסברת בספרי קבלה וחסידות, שזה יכול להיות תרופה לימין-שמאל. עולם התוהו ועולם התיקון.
עניין תוהו ותיקון, זו סוגיה ארוכה מאוד בתורת הקבלה והחסידות, והייתי מציע ללמוד אותה בעיון. אני מביא פה כמה נקודות בקצרה איך שהם שייכים לאקטואליה:
יש מאמר רז"ל שלפני שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם, היה בורא עולמות ומחריבן, ובסוף ברא את העולם שלנו, עולם התיקון. ועל זה יש המון דברים בקבלה, והתבארו יפה מאוד בתורת חסידות חב"ד.
מדובר על עולמות רוחניים, עם הוראה אלינו איך ליישם את הדברים בעבודה הרוחנית. אפשר להבין את זה מתכונות נפש, מידות, שבכללותם מתחלקות ל7, והבולטות ביניהם הם חסד וגבורה.
ניקח לדוגמה את מידת החסד, זה עולם ומלואו. אותו דבר מידת הגבורה. שניהם מידות נחוצות מאוד: מידת החסד להיטיב עם כל אחד, עם עצמו, עם המשפחה, עם העם, עם כל העולם, גם עם על הסביבה. מידת הגבורה - להתגבר נגד הרשעים, להתגונן, לשפוט את הרשעים ולהתנקם בהם.
ההבדל בין עולם התוהו ועולם התיקון, שבעולם התוהו היו המידות האלו ללא שום הגבלה: מידת החסד הייתה ללא שום הגבלה למי לתת, וכמה להשפיע. זה לא יכול היה להתקיים. אם בן אדם ייתן את כל הרכוש שלו, לא יישאר לעצמו כלום, לא יוכל להקים משפחה. גם יש כאלו שאם עושים איתם חסד ללא הגבלה, החסד הזה ילך אחר כך לדברים רעים. לדוגמה: אם יעשו חסד עם עבריינים או מחבלים וישחררו אותם מהכלא. אותו דבר בצד ההפוך: מידת הגבורה ללא שום מגבלה גם היא תביא לחורבן, כמובן.
בעולם התיקון, המידות האלו של חסד וגבורה הם באו עם מגבלה, ובנוסף לזה גם בהרכבה ומיזוג נכון. החסד כלול מגבורה, והגבורה כלולה מחסד. והסיבה לזה, שבתוך המידות האלו מורגשת המטרה שהם משרתים, ובגלל ההתבטלות ךמטרתן, הם מסוגלים לצמצם את עצמם ולהתמזג באופן הנכון.
עד כאן בקצרה מאוד מספרי קבלה וחסידות. עכשיו נעבור לעניין שלנו.
גם באידאוליגיה של הימין וגם בשמאל יש מרכיבים טובים. הבעיה זו הקיצוניות וכאשר דברים הם לא בהרכב ומיזוג הנכון. כאשר הולכים עם איזושהי שיטה בלי לדעת מתי לעצור. ובלי ללמוד אחד מהשני, שהשמאל ילמד מהימין והימין מהשמאל. הסיבה היא גם אבדן הדרך, אבדן המטרה.
לא אכנס כאן עם דוגמאות אקטואליות, כי יש בזה כל כך הרצון להיות המנצח, לכן הדרך הכי טובה ללמוד את הדברים האלו במקור, מאמר ארוך בקבלה וחסידות שנכתב לפני יותר מ100 שנה, כאשר כל הנושאים של היום עוד לא היו קיימים.
תוהו ותיקון. טעמו וראו כי טוב... (אפשר להתחיל מעמוד תסז ואילך)
http://chabadlibrary.org/books/maha.../1/57/index.htm
המשך...
http://chabadlibrary.org/books/maha.../1/58/index.htm
הסברים והעמקה למקורות האלו:
http://chabad.info/beis-medrash/%D7...5%D7%A8-%D7%94/
עוד על תוהו ותיקון:
http://col.org.il/show_news.rtx?artID=66256
_____________________________________
לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר (ישעיהו סב א)
חצי האי ערב - לערבים, ארץ ישראל - לעם ישראל.
מכה של המוסלמים, ירושלים של היהודים.
https://sites.google.com/site/hamedinai/
נערך לאחרונה ע"י hamedinai בתאריך 18-02-2018 בשעה 02:16.
|