סדרת הנירית - סער 4.5 בשמה השני - עוברת לאחרונה סדרת שדרוגים ותוספות. הספינות מדגם זה הן כיום הוותיקות מבין צי ספינות הטילים של חה"י, אך במציאות של ימינו אין להן הנחות והן עדיין נדרשות ליכולות מתקדמות. לאחרונה פורסמו בפורום צבאי רוסי באתר forums.airbase.ru שהציגו חלק מהם. התמונות אושרו לפרסום ע"י הצנזורה.
סטי"ל סער 4.5 נושא משגרי Spike NLOS (תמוז) מתוצרת רפאל
סטי"ל סער 4.5 נושא מכ"ם EL/M 2258 ALPHA מתוצרת אלתא על התורן הראשי
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "שדרוגי אמל"ח ומערכות לסטי"ל סער 4.5 (נירית)"
ה 4.5 לא ישרתו לנצח וצריך לחשוב טוב טוב עד כמה נכון לשדרג פלטפורמה כל כך ישנה. כאשר יחליט
חיל הים על המחליפה נקווה שהפעם זה יהיה תוצרת הארץ.
מישהו יודע כמה אמורה לעלות סער 72? קראתי שלא מזמן הוזמנה ספינה כזו ממדינה זרה.
בתגובה להודעה מספר 4 שנכתבה על ידי עידו גנוט שמתחילה ב "יש סיבה מיוחדת שמשגרי התמוז..."
ואיך תבצע את הפנייה?
בטילים הפועלים באופן דומה יש היגוי וקטור בשביל פניות או שמחכים שהטיל יאיץ מספיק ואז מטים אותו ואני לא בטוח שהתמוז מסוגל לעשות את זה.
בתגובה להודעה מספר 5 שנכתבה על ידי double_o שמתחילה ב "ואיך תבצע את הפנייה?
בטילים..."
באמת? הייתי בטוח שלתמוז יש יכולת תמרון מאד מאד גבוהה - זה טיל מנוהג מרחוק על ידי מפעילי שלו יכולת לסטות ברגע האחרון והוא במקור מיועד לפגיעה עילית כך שהוא אמור להיות אלוף תמרונים.
בתגובה להודעה מספר 6 שנכתבה על ידי עידו גנוט שמתחילה ב "באמת? הייתי בטוח שלתמוז יש..."
א. אירודינמית, בביות הסופי הטיל מהיר ואפשר לנהג אותו עם כנפונים- בשלב השיגור הוא איטי (ומאיץ)
ב. מבחינת בקרה, אם זה דגם ה- RF ולא דגם מונחה סיב, פניה חדה בטווח קרוב למשגר, כשרוחב האלומה צר, תגרום לאיבוד הנחיה.
בתגובה להודעה מספר 4 שנכתבה על ידי עידו גנוט שמתחילה ב "יש סיבה מיוחדת שמשגרי התמוז..."
ציטוט:
במקור נכתב על ידי עידו גנוט
יש סיבה מיוחדת שמשגרי התמוז הם לא כלפי מעלה - הרי הטווח של הטילים הוא סביב 30 ק"מ - למה לא לשגר כלפי מעלה ואז להחליט ימינה, שמאלה, קדימה, אחורה?
ייתכן והתמרון לשינוי כיוון שורף יותר מדי דלק, בכמות שלא שווה מבחינה מבצעית.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי עידו גנוט
ואגב כמות הנשק על הכלי הלא גדול הזה היא מטורפת - אני לא בטוח אם יש מדינה רצינית אחרת בעולם שדוחסת כל כך הרבה אמל"ח ואמצעים על שטח כל כך קטן...
ידוע שהסטי"לים הישראלים הם שיאני עולם בכמות אמל"ח ומערכות למטר רבוע. מה שציים אחרים יכולים לפזר על כמה ספינות ייעודיות, אצלנו מרכזים על מספר קטן של כלי שיט ולכן אין ברירה וחייבים לצופף.
בתגובה להודעה מספר 4 שנכתבה על ידי עידו גנוט שמתחילה ב "יש סיבה מיוחדת שמשגרי התמוז..."
כשאתה לא צריך להפליג רחוק מדי, אתה יכול לקבל אספקה שוטפת במהירות ואתה לא מתמודד עם ים קשה מדי (כמו באוקיינוסים), אתה יכול לצופף. לשם השוואה תביט בספינות סובייטיות משנות השבעים, ומה קרה לכמות החימוש עליהן כאשר החלו לעבור לשייטות לטווח רחוק...
_____________________________________
There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics
"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.
Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht
I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -
בתגובה להודעה מספר 4 שנכתבה על ידי עידו גנוט שמתחילה ב "יש סיבה מיוחדת שמשגרי התמוז..."
יש שתי סיבות: 1. הטיל 2. הספינה
- הטיל: לא תוכנן לירי אנכי ולכן כל הפלטפורמות (יבשתית, ימית ואווירית) יורות אותו או מאוזן או בזווית מעלה
- הספינה: החלק הקדמי והגבוה שלה שיכול להכיל משגרי VLS תפוס כבר ע"י טילי ברק, החלק האחורי נמוך יותר ולא יכול להכיל משגרי VLS, לכן התקינו תושבות ל 4 משגרים (2X6 מכל צד) בזווית המתאימה לשיגור יעיל ובטוח וליציאת הרשף אל המים.
לגבי כמות אמל"ח בספינה, מקדימה התפנה המקום של הנוקמני, אז מה יהיה במקומו? לא אתפלא אם במסגרת עיסקת תותחי ה 76 או 62 מ"מ Super Rapid שחיה"י עשה לספינות הסער 6 ניראה אותם גם על הניריות.
יש להם אפשרות להוספת מערכת Strales גם נגד איומים אוויריים עם תחמושת Dart מונחית.
הבנתי. יש לכם רעיון מדוע התמוז לא תוכנן לשיגור כלפי מעלה מראש? על פניו נראה רעיון לא רע עבור כל מיני פלטפורמות משגרות - בטח ימיות (עניין שריפת הדלק הוא מעניין אבל זה באמת כזה בזבזני?).
לגבי שיאני אמל"ח למטר רבוע - כן זה ידוע זה לא חדש לי וגם דיברנו על זה כאן בפורום - אבל יש הבדל בין לדבר על זה לבין לראות את זה בפועל ועוד מוסיפים עוד איזה משהו בכמה מטרים פנויים שעוד נותרו - אין בכלל שטח סיפון פנוי על הספינות האלו. מעניין מה האמריקנים חושבים כשהם עולים מידי פעם על ספינה כזאת בתרגילים.
בתגובה להודעה מספר 11 שנכתבה על ידי עידו גנוט שמתחילה ב "הבנתי. יש לכם רעיון מדוע..."
ציטוט:
במקור נכתב על ידי עידו גנוט
הבנתי. יש לכם רעיון מדוע התמוז לא תוכנן לשיגור כלפי מעלה מראש? על פניו נראה רעיון לא רע עבור כל מיני פלטפורמות משגרות - בטח ימיות (עניין שריפת הדלק הוא מעניין אבל זה באמת כזה בזבזני?).
יש גבול כמה מתפזרים על דגמי טילים שונים, NLOS הוא NLOS אצל כל המשתמשים בכל הזרועות. הטיל תוכנן מלכתחילה לשיגור בזוית ישירה אל המטרה, לא רואה צורך עד כדי כך דחוף לשנות לגמרי את התכן ואת מבנה הטיל רק כדי להרוויח משהו שמידת נחיצותו כלל לא ברורה.
ומבחינתך זה ברור שזה שינוי תכן פיזי ולא שינוי תוכנה? (כי אם זה למשל מחייב רק נניח קיצור טווח ב-5 ק"מ זה אולי שווה את זה בשביל יכולת שיגור מספינה כלפי מעלה).
בתגובה להודעה מספר 13 שנכתבה על ידי עידו גנוט שמתחילה ב "ומבחינתך זה ברור שזה שינוי..."
לדעתי הסיפור הרבה יותר פשוט. לקחו מערכת נשק קיימת ושמו אותה בפלטפורמה עם מינימום הוצאה כספית.
_____________________________________
There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics
"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.
Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht
I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -
בתגובה להודעה מספר 14 שנכתבה על ידי ביטיס שמתחילה ב "לדעתי הסיפור הרבה יותר פשוט...."
ברור שזה מה שעשו - השאלה אם בלי יותר מידי בלאגן לא היה אפשר לעשות את זה יותר טוב (וזה היה פותח פתח גם למכירה פוטנציאלית של המערכת לחו"ל). צריך לזכור יש שוק פוטנציאלי גדול למערכת כזאת בעיקר אם היא קומפקטית יחסית - זה מכפיל כוח אדיר שיש לך ספינות קטנות (גם הרבה יותר קטנות מהסער 4.5 אגב) שאתה יכול לשים להם מאחורה כוורת לא גדולה של תמוזים עם טווח של 20-30 ק"מ לשיגור כנגד מטרות חוף ברמת דיוק גבוהה - יש הרבה גורמים בעולם שיש להם כלים שנעים באזור החופים שמאד יאהבו את זה לדעתי.
בתגובה להודעה מספר 16 שנכתבה על ידי double_o שמתחילה ב "אם כבר הרבה יותר פשוט יהיה..."
רפאל מייצרת משגר אוטונומי מדגם Typhoon MLS-NLOS שכולל 8 טילים בפוד מסתובב ועליו כוונת אופטית עצמאית (ובכך משחרר את מערכת התצפית של הספינה למשימות אחרות). המערכת נמכרה לפחות למדינה אחת (אזרבייג'ן) שמפעילה את הטילים מספינות שלדג שגם הן יוצרו בארץ.
הערה אחת שצריך לזכור: מערכת כזאת תופסת נפח ומשקל גדולים יותר מהמערכת הפשוטה שהותקנה על הסטי"ל. בלחימה ים-חוף בהן האויב הוא יחסית סטאטי, לא ממש צריך דינמיות כמו משגר סובב כנגד מטרות ימיות מהירות.
בתגובה להודעה מספר 15 שנכתבה על ידי עידו גנוט שמתחילה ב "ברור שזה מה שעשו - השאלה אם..."
האם יש צורך או אפשרות לבצע מטח של 10-20 תמוזים? 10-20 טילים מנוהגים בעת ובעונה אחת למטרות נפרדות? לא נשמע לי הגיוני במיוחד. המטרה של ה VLS היתה בשעתו לאפשר למערכות הגנה אוירית להתמודד מול מטחי טילים על-קוליים נגד-שטח - ירי של יותר טילים בזמן קצר על חשבון טעינה מחדש.
אני לחלוטין לא חושב שזה המצב בכל האמור לתקיפה מדוייקת של מטרות שטח בעומק האויב. אני חושב שההערכה שלך לגבי התועלת במבנה כזה אינה נכונה.
_____________________________________
There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics
"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.
Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht
I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -
הרעיון של double_o נשמע נחמד על פניו - במקום שהספינה תסתובב כשנגמרים הטילים בצד אחד..
אבל הסיבה שהעליתי את זה היא ש-VLS פשוט תופסת פחות מקום (לפחות כך נראה לי, הוא תופס יותר מקום אולי לגובה אבל פחות לרוחב שזה מה שבעייתי על ספינות קטנות).
בתגובה להודעה מספר 19 שנכתבה על ידי עידו גנוט שמתחילה ב "הרעיון של double_o נשמע נחמד..."
הפוך גוטה, בשיטת ה VLS המשגר הוא בעיה לא קטנה גם מבחינת הטיל וגם מבחינת הספינה:
- הספינה: מאחר והמשגר נועד לספוג את רשף הטיל הוא גדול וכבד, צריך לחזק בשבילו את כל החלק האחורי של הספינה (גוף הספינה יצטרך לשאת את משקל המשגרים, משקל הטילים ולספוג את הלחץ שמייצר כל טיל משוגר), אתה מתאר לעצמך את כל תהליכי בקרת מבנה תקופתית שכל ספינה תצטרך לעבור?
- הטיל: בגלל הירי האנכי הטיל חייב להיות גדול יותר וכבד יותר בשביל המה"ר והדלק, הרש"ק והטווח לאו דווקא גדלים (תשווה את התמוז למנתר ותיראה איך המנתר גדול וכבד יותר)
וכל זה בשביל מה? משהו שבמתקן הנוכחי הטיית הגה הכי קטנה פותרת בשניה!
המתקן הזה גאוני בפשטות והפונקציונליות שלו, בנו תושבות קבועות ומשגרים בעבודת מסגרות הכי פשוטה וזולה שלא דורשים שינויים במבנה הספינה, כמו כן התחזוקה שלהם אם בכלל מאד פשוטה (לא צריך מסתובב, זה עוד מנוע חשמלי, גלגלי שיניים, גריז, פיקוד, תירגולות, תקלות וכו')
ומבחינה מבצעית, כל ספינה נושאת 24 טילים, די והותר לכל סבב הפלגת בט"ש מול עזה ו/או לבנון, ניראה גם שטעינת קסטות הטילים מאד נוחה, מהירה ופשוטה.
מאחר וזו מערכת התקפית אז הספינה היא יוזמת הירי ז"א יש לה את המרחב לבחור את זמן ואת כיוון הירי, מתמקמים ויורים, נגמר צד אז מסתובבים 180 מעלות (לוקח שניות), מתמקמים שוב ויורים.
הברק הוא נשק הגנתי, הוא חייב להיות VLS, מוכן לכל כיוון ממנו יגיע האיום בהפתעה.
אגב, זה מראה את הכיוון אליו הולך חיה"י מבחינת ירי על מטרות יבשה והמקום שלו מבחינת בניין הכוח הצה"לי.
בעבר הרחוק מה שהעסיק מטרות חוף היו תותחי 76 מ"מ, אח"כ התווספו טילי גיל ידניים, אח"כ 2-4 טילי פרח-בר לספינה (בט"ש) למטרות יותר עמוקות, כיום היכולת הזו קפצה מדרגה לסוללת טילים צפה של 24 טילי תמוז למטרות מאד עמוקות.
ולכל מבצע או פעילות אפשר להוציא כמה ספינות שיעבדו באינטגרציה מסויימת...
בתגובה להודעה מספר 20 שנכתבה על ידי Fang שמתחילה ב "הפוך גוטה, בשיטת ה VLS המשגר..."
כרגיל אתה מביא את התשובות המלאות ביותר - תודה FANG.
בלי קשר למה שכתבת אני מניח שיש עוד סיבות לזה שהמנתר גדול יותר - יש לו טווח כפול פחות או יותר ואני חושב שגם הרש"ק קצת יותר גדול.
אגב לא בטוח שהייתי קורא לתמוז טילים לטווח ארוך (כלומר הם לטווח ארוך מול טנקים אבל בהקשר של ספינות הם טילים לטווח קצר יחסית), נשק לטווח ארוך יהיה משהו כמו לורה.
לגבי יכולות מול מטרות קרקעיות - בעבר חיל הים נועד להילחם בעיקר בחיילות הים של מדינות אוייב (סוריה/מצריים ואולי תיאורטית מדינות רחוקות יותר). היום אין ממש איום מסוריה ומצרים לא נחשבת כבר כמדינה שממש מתכוננים מולה למלחמה (אני מניח שאם היו מתכוננים היו צריכים להגדיל את חיל הים פי 3 עם כלים הרבה יותר רציניים) - אז הפכו את חיל הים לזרוע מודיעין/תקיפה עבור היבשה (וכן אני שם בצד את הצוללות שלהן גם תפקידים אסטרטגיים אחרים). האם זה מהלך חכם? אני מניח שהוא כורח הנסיבות - רצו להשאיר חיל ים שהוא קצת יותר ממשמר חופים אבל אין כסף או צורך אמיתי בחיל ים כמו של טורקיה או מצרים - אז מצאו דרך להשאיר אותו רלוונטי ומודרני יחסית בדרך הזאת.
בתגובה להודעה מספר 20 שנכתבה על ידי Fang שמתחילה ב "הפוך גוטה, בשיטת ה VLS המשגר..."
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Fang
הפוך גוטה, בשיטת ה VLS המשגר הוא בעיה לא קטנה גם מבחינת הטיל וגם מבחינת הספינה:
- הספינה: מאחר והמשגר נועד לספוג את רשף הטיל הוא גדול וכבד, צריך לחזק בשבילו את כל החלק האחורי של הספינה (גוף הספינה יצטרך לשאת את משקל המשגרים, משקל הטילים ולספוג את הלחץ שמייצר כל טיל משוגר), אתה מתאר לעצמך את כל תהליכי בקרת מבנה תקופתית שכל ספינה תצטרך לעבור?
האם לא יותר פשוט לבנות את החלק האחורי של ספינה בסגנון קטמרן, שיאפשר שיגור VLS מעל מים, ממתקן שאינו חלק ממבנה הספינה אלא מחובר אליו באופן המאפשר תנועה אנכית חופשית?
בתגובה להודעה מספר 24 שנכתבה על ידי ai22 שמתחילה ב "[QUOTE=Fang]הפוך גוטה, בשיטת..."
לא יודע, אבל כמה דברים:
- השידרוגים מבוצעים בעלות הכי נמוכה שאפשר ובלי לשנות את המבנה
- מה התכלית? הטיל עדיין יצטרך הרבה אנרגיה לעלות אנכית
- מבחינת מקום, לא חסכת כלום כי השטח מעל המשגרים עדיין יהיה מת
- לספינות ה LCS הקטמרניות הרכיבו משגרי VLS כרגיל בחלק הקדמי
בתגובה להודעה מספר 28 שנכתבה על ידי ArmouredDov_D9 שמתחילה ב "הספינה בתמונה זו סופר-דבורה..."
בתמונה העליונה, אם אני לא טועה מדובר בסימן 3.
קשה להבדיל בין הכלים היום - סימן 3\ שלדג - ואני לא יודע אם שינו משהו בשנים האחרונות, אבל ממה שזכור לי, בירכתיים, כמו בתמונה הזו לדבורה יש מדף שלם שמחפה מעל המדחפים שהם גדולים ולשלדג יש שני מדפים קטנים אחד מכל צד להגנה מעל הפליטות של מנועי הג'ט.
דומני שהפריגטה הבריטית אליה אתה משוה היא בעיקרה כלי נצ"ל. לכך היא חמושה דיה.
בכלים הישראליים- האם כמות החימוש ים-ים היתה ריאלית?
ה-"גבריאל", למשל, להבנתי חייב הכוונה ידנית.
האם היה בכלל ריאלי לירות 6 טילים כאלו בזה אחר זה?! זה קרב היפוטתי של סטי"ל יחיד נגד 1/3 חיל הים הסורי (-:
מהו שיא מספר הטילים שירה סטי"ל ישראלי אי פעם?
בתגובה להודעה מספר 31 שנכתבה על ידי קרן-אור שמתחילה ב "דומני שהפריגטה הבריטית אליה..."
זה מאד היפותטי - אני לא רואה מתאר שבו ספינות חיל הים יילחמו לבדן באוייב למשך יותר מידי זמן בלי שחיל האויר ייכנס חזק לתמונה. נראה שפשוט בונים על חיל האויר לספק פתרונות למקרים של עימות משמעותי בים. לא יודע עד כמה זה בעייתי מול האיומים הנוכחיים שלנו - אני רק מקווה שדואגים גם לאמן לפחות חלק מהטייסים במתאר הזה ושיש חימוש רלוונטי מספיק בידי חיל האויר.
בתגובה להודעה מספר 32 שנכתבה על ידי עידו גנוט שמתחילה ב "זה מאד היפותטי - אני לא רואה..."
חיל האוויר הישראלי ערוך מצויד ומאומן היטב ללחימה ימית, על מנת למגר איום ימי על ישראל הן
בטווחים הקרובים והן בטווחים הארוכים, לרבות אלו המצריכים תדלוק אוירי.
זה שבתקשורת לא מדברים על כך יותר מדי, אינו גוזר שהדבר אינו מתקיים.
ישראל רואה בטווח הימי בהחלט איום אסטרטגי חשוב, במיוחד נסיון לסגירת תעבורה ימית
מ/אל ישראל, או נסיון תקיפת קו החוף הארוך מאד שמגיע עד לבטנה הרכה של המדינה,
ולכן יש להיות ערוכים אליו.
לאור גודלו (הלא רב) של חיל הים הישראלי, דואגים שתהיה יכולת נוספת מפצה ומחפה.
מה גם שלא נכון להשאיר את מלוא האחריות על הטווח הימי, רק לגורם אחד (חיל הים)
ללא פיזור סיכונים ויכולות.
חיל האויר הישראלי בשל היותו החייל החשוב הגדול והמושקע ביותר בצה"ל (הסבר מטה)
דואג להחזיק יכולות גיבוי לכל אחת מן הזירות - על מנת להיות זרוע שמאפשרת לצה"ל יכולות
מחפות זו על זו בכל אחת מן הזירות. היכולת מקנה גמישות, פיזור סכונים, ואפשרות לרכוז מאמץ
בכל זירה וזירה נדרשת, פר צורך בזמן קצר ובמשרעת טווחים רחבה.
היה ובאמצע מלחמה נוצר איום וצורך קריטי לסייע לחיל הים באזור מסוים של לחימה,
יכולתו של חיל האוויר להגיב ולהגיש עזרה בקבועי זמן קצרים, הינה יכולת קריטית.
ואותו הדבר ביבשה.
זהו אחד מיתרונותיו של צה"ל על פני הסביבה:
בכל זירה האויב ימצא עצמו נאבק שלא רק בכוח שרואה לנגד עיניו (אם זה ביבשה או בים),
אלא גם בכוחות נוספים שמגיעים בהפתעה גמורה ותוך פרק זמן קצר. זוהי יכולת שמאפשרת בכל
סיטואציה במהלך הלחימה, להעמיד כח צה"לי עדיף מול כח האויב - יכולת שהיא אקוטית להכרעת
מהלך הקרב הכולל.
מדוע משקיעים בחיל האויר כל כך הרבה:
הוא לא רק זרוע להגנת שמי המדינה שאבוייה לנו אם יחדרו,
הוא לא רק כלי לאספקת מטריה אוירית לכוחות צה"ל באשר הם שבלעדיו יועמדו במטווח ברווזים,
הוא לא רק זרוע להפצצת תשתיות אסטרטגיות וכוחות האויב שבשטח הלחימה ובכח משנה מקצה
לקצה את תמונת המערכה, הוא לא רק כח לתקיפה בלתי קונוונציונאלית בכל זירה במזרח התיכון,
אלא שהוא זרוע המחזיקה יתרון יחודי רק לו:
היכולת להיות נוכח בכל זירה קרבית ולהגיע יותר מהר מכולם, בכח לרכז באותה זירה עוצמה צבאית
העולה על זו של האויב ברגע נתון ולהכריע הקרב.
רק חיל אויר יכול לעשות כן - בזכות יתרון אנהרנטי של מהירות כליו וזריזות תגובת כוחותיו.
ולכן כששואלים מי הוא החיל המכריע מלחמות בצה"ל, מי שאינו מגיע מדיספלינה של אקדמיה צבאית
אינו מבין (מבורות ידע פדגוגי בסוגיה), שהתשובה היא חיל האויר.
שכן בכל מה שנחשב מרכיב קריטי ומהותי להכרעת המלחמה, חיל האוויר הוא זה שעושה את
העבודה העיקרית והחשובה מכולם.
אילו לחלופין היו לוקחים את המשאבים שמושקעים בחיל האויר ומפזרים אותם רק על כח יבשתי
וימי, צה"ל היה מפסיד מלחמות, שכן גם בכפלת ואפילו שילוש הכח הקרקעי והימי,
ללא אותה יכולת יחודית שמקנה חיל האויר, ההכפלה והשילוש הללו לא היו מספקים.
שמי המדינה היו נחדרים והעורף מתרסק. בעורף כל האלמנטים שתומכים בלחימה וצריכים שמיים
נקיים בכדי לנוע, להביא אספקה, ושינוע של ציוד וכוחות לזירות השונות - לא היו מסוגלים לתפקד.
תשתיות לאומיות היו מושמדות בכללם למשל תחנות החשמל והתחבורה.
היכולת האסטרטגית להשמיד בתוך דקות ושעות את אותם מרכיבים שהם הכי קריטיים לאויב ונמצאים
בעורפו, לא היו מסוגלים לקבל טיפול - שכן אלו אלמנטים הנמצאים הרחק בעורף האויב כך שכוחות
הקרקע אינם מסוגלים להגיע אליהם עד השלבים המתקדמים ביותר של מהלך המלחמה, רק לאחר
שנכבשה כברת קרקע מספקת על מנת להגיע לשם.
כל הכוחות הקרקעיים והימיים בהיעדר מטריה אוירית, היו מופצצים בקלות על ידי חיל האויר של האויב.
וכל אותם קרבות שבהם האויב מגיע עם כח משמעותי יותר משל צה"ל, לא היו מצליחים לקבל הזרקה
מיידית של עזרה שמגיע מחיל האויר באם זה אינו קיים, ולכן סופגים מפלה באותו קרב ספציפי.
פיסקה זו מעלה (במרוכז) מסבירה לאחרון הספקנים,
מדוע חיל האויר כזרוע עם יכולות היחודיות רק לה, למעשה מרכזת את תמצית החוכמה והיכולת
הנדרשים בכדי להביא לנצחון צה"ל.
זו הסיבה הברורה למדי מדוע חיל האויר היא הזרוע שהכי משקיעים בה בצה"ל.
האיזון שמצאו עם השנים, לדבר מהו המקסימום שניתן להשקיע בחיל האויר מחד, אך מאידך עדיין
להשאיר מספיק משאבים ביידי יתר צה"ל, הוא איזון סופר עדין המחושב על חודו של אחוז, על ידי
מתמטיקאים מומחים בתורת המשחקים ואלגוריתמאים אסטרטגיים, על מנת למצות עד למקסימום את
האיזון האופטימאלי בחלוקת המשאבים הכוללת. מומחים עושים אותו עבור המטכ"ל, ועושים אותו
במערכת הבטחון ברמה שיכולה להיות דוגמה עבור יתר צבאות העולם.
זוהי אחת הסיבות מדוע צה"ל שעולה רק כ- 20 מיליארד דולר לשנה, חזק כמו צבאות שעולים פי כמה
וכמה מסכום זה. צה"ל למרות הבזבוז האדיר שיש בו כמו בכל מערכת ממשלתית, הוא עדיין
הצבא הכי יעיל שיש בעולם מבין הצבאות המערביים, במונחי כח ויכולת לחלק לעלותו.
אכן דוגמא ללמוד ממנה איך עושים צבא (בכפוף למגבלות של גוף ממשלתי כמובן).
נערך לאחרונה ע"י nec_000 בתאריך 07-07-2018 בשעה 15:51.
בתגובה להודעה מספר 31 שנכתבה על ידי קרן-אור שמתחילה ב "דומני שהפריגטה הבריטית אליה..."
לצורך פגיעה ב4 ספינות (החמישית הוטבעה בתותחים לאחר שנסיונה לברוח כשל והיא נתקעה בסלעים).
מן הסתם, בחלק מהמקרים תמרוני חמיקה או אמצעי שיבוש יעבדו, ולכן בכלל לא סביר שתצליח להשמיד שליש מחיל הים הסורי כך.
בקרב לטקיה - שיגרו 2 טילי גבריאל ברצף, ב3 פעמים שונות.
בקרב דמיאט שוגרו 12 טילים כאלו, הטביעו 3 ספינות והרביעית חמקה, כי לא נשארו טילים כדי להטביע אותה.
כך שאם היו 6 טילים בכל ספינה התוצאות היו טובות יותר.
נערך לאחרונה ע"י ai22 בתאריך 16-08-2017 בשעה 17:29.
תשאל את צוותי השיריון מהתעלה והגולן שלחמו ביום הכיפורים איזה סיוע אווירי הם קיבלו...
למצרים ח"א מודרני וגדול..זה לא סוריה לבנון או איראן..זה ח"א עם כלים מזרחיים ומערביים מתקדמים ביותר...
סביר שאם איי פעם תהיה מלחמה ביננו לבינם, ח"א יהייה עסוק מאוד בהתמודדות עם ח"א המצרי ומערכי הטק"א שלו ולא בטוח בכלל שימצא זמן\משאבים להתמודד עם חיל הים המצרי על שלל כליו המתקדמים ויכולותיו.
אבל..אני מסכים..מדובר בניהול סיכונים..מאחר והתקציב שלנו מוגבל, עדיף להשקיע באיומי ייחוס נוכחיים ועתיידיים שבסבירות גבוהה צריך יהייה להתמודד מולם מאשר מול מדינה שלמרות הכל יש לנו איתה הסכם שלום ששורד כבר כמה עשורים וכמה תהפוכות משמעותיות..
תשאל את מלחי הליברטי אם יש לחיל האוויר זמן להתחיל להפציץ ספינות באמצע מלחמה.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי yanivib137
תשאל את צוותי השיריון מהתעלה והגולן שלחמו ביום הכיפורים איזה סיוע אווירי הם קיבלו...
למצרים ח"א מודרני וגדול..זה לא סוריה לבנון או איראן..זה ח"א עם כלים מזרחיים ומערביים מתקדמים ביותר...
נכון - ועדיין,
לא כל כלי טייס ניתן לשלוח לקרבות אוויר (שהיום עם BVR נגמרים הרבה יותר מהר)
ציטוט:
במקור נכתב על ידי yanivib137
אבל..אני מסכים..מדובר בניהול סיכונים..מאחר והתקציב שלנו מוגבל, עדיף להשקיע באיומי ייחוס נוכחיים ועתיידיים שבסבירות גבוהה צריך יהייה להתמודד מולם מאשר מול מדינה שלמרות הכל יש לנו איתה הסכם שלום ששורד כבר כמה עשורים וכמה תהפוכות משמעותיות..
וזה בעצם חלק מהעניין: לעומת חיל האוויר והשריון, חיל הים אמור בעיקר - לעשות עבודה סבירה בתרחישים בסבירים, בעלות סבירה.
לא נורא לבקש סיוע אם האיום מרוחק, ולא נורא שתהיה יכולות תצפית יעודית (מעבר למסוקים של הסט"ילים.
עניין נוסף - הוא שהסד"כ של חיל הים פותח מתוך תפיסה שאין יכולת למנוע שליחת טילים לעבר ישראל בידי ספינות אוייב בדרך אחרת.
היום יש.
נראה גם שהצורך בספינות רבות נבע מהעדר חלופה של תקיפת נתיבי סחר ונכסי אוייב בידי צוללות מרובות,
והיום יש.
קראתי את הערך המרתק בוויקיפדיה ואחת המסקנות שגם עלתה כמה וכמה פעמים במשך השנים ומוזכרת בוויקי היא שאין לסמוך על ח"א שיטפל באיומים ימיים בעדיפות גבוהה, כמו כן אין לצפות מח"א לקיים רצף פעילות אויירי מעל מרחבי הים כדי לטפל באיומים ימיים בעת לחימה.
בנוגע לליברטי..התקפה אחת מתוכננת היטב במלחמה שאנו יזמנו והיתה מתוכננת ומתורגלת היטב, אינה מעידה במאומה על תסריטים אחרים ובטח שלא רלוונטית לימינו.
לסיכומו של עניין: אין לסמוך על סיוע אווירי לזירה הימית, ובטח לא פעילות רציפה בשעת מערכה מול אויב משמעותי כמו המצרים ( אם וכאשר)
המטוסים הוזעקו מחשש שספינת האוייב היא בעלת חימוש ומהירות עדיפים מהספינות הישראילות
על הספינה ירו גם מטוסים ישראלים,
אבל גם ספינות ישראליות פתחו בירי טורפדו.
חיל האוויר ביצע הפגזה ראשונית (כולל תותחים, רקטות, נאפל"ם)
חיל הים הגיע מאוחר יותר, עם כח גדול,
להכרעה ושלל.
בתגובה להודעה מספר 39 שנכתבה על ידי yanivib137 שמתחילה ב "קראתי את הערך המרתק בוויקיפדיה ואחת המסקנות היא"
תקיפה לא מתוכננת ולא מתורגלת שבוצעה בצורה מחפירה ע"י חיל הים, ובחימוש לחלוטין לא מתאים ע"י ח"א. לו היתה זו באמת אנית אויב חמושה, יכול להיות שהעסק היה נגמר עם אבידות אצלנו.
_____________________________________
There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics
"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.
Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht
I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -
בתגובה להודעה מספר 42 שנכתבה על ידי ביטיס שמתחילה ב "תקיפה לא מתוכננת ולא מתורגלת..."
ציטוט:
במקור נכתב על ידי ביטיס
תקיפה לא מתוכננת ולא מתורגלת שבוצעה בצורה מחפירה ע"י חיל הים, ובחימוש לחלוטין לא מתאים ע"י ח"א. לו היתה זו באמת אנית אויב חמושה, יכול להיות שהעסק היה נגמר עם אבידות אצלנו.
"תקיפה מחפירה"- בואו נשאיר את שם התואר הזה ליוצאי פלגת הסט"רים. הם יודעים בדיוק מה קרה שם. (אני יודע)
הליברטי הייתה חמושה,
עוד מעט יבואו אנשים ויסבירו שהליברטי הניפה דגל אמריקאי, ואיך זה שלא ראו אותו.
בתגובה להודעה מספר 43 שנכתבה על ידי גדי2012 שמתחילה ב "[QUOTE=ביטיס]תקיפה לא מתוכננת..."
הוא לא טען שעצם התקיפה הייתה מחפירה, אלא הביצוע שלה והוא צודק. מתוך שש טורפדות שנורו לעבר ספינה גדולה ואיטית וחמושה רק במקלע כבד רק אחד פגע וזה בהחלט ביזיון. שלא לדבר על הטעות של צוותי הטרפדות במדידת מהירות הספינה (בהנחה שאכן הייתה טעות), התעלמות מכל מיני אי התאמות בין מה שהם חיפשו לבין הליברטי והפשלות במפקדת חיל הים. להגנתו של חיל הים אפשר לאמר רק שההתנהלות הזו נבעה בין היתר משנים של הזנחה תקציבית שיצרה מחסור באימונים ושימוש בציוד מיושן .
בתגובה להודעה מספר 44 שנכתבה על ידי double_o שמתחילה ב "הוא לא טען שעצם התקיפה הייתה..."
המיומנות של אנשי חיל הים היתה מתחת מכל ביקורת. לא רק שהחטיאו למעשה מטרה כמעט נייחת במסלול קבוע., אלא שכשלו בצורה בלתי מובנת בזיהוי הספינה. הבעייה לא הייתה דגל מונף או לאוו , אלא שעל הליברטי היה באזור הירכתיים צלחת לקליטת לויינים גדולה, כמעט כגודל צלחות שהוצבו ביבשה באותה תקופה. הגודל נבע מן הטכנולוגיה של אז.
מאנשי חיל הים נדרש קודם כל למידת זיהוי ספינות, ולעומת הטייסים יכלו להשתמש בספרי זיהוי.
אני האחרון שאפקפק ביושרתו של יפתח ספקטור, אך פליאה בעיני כיצד לא הבחין בצלחת הלווינים והבין מיד שזו אינה יכולה להיות ספינה מצרית . נדמה לי שבאחד הצילומים ממצלמת הירי של ספקטור רואים את הצלחת בבירור.
היבט זה לא מתיישב עם התיזה שזו היתה תקיפה שנבעה מטעות ובלבול. תיזה שאני עדיין סבור שהיא נכונה.
בתגובה להודעה מספר 45 שנכתבה על ידי זיגפריד ששון שמתחילה ב "המיומנות של אנשי חיל הים היתה..."
טייסי חיל האוויר לא היו מיומנים בזיהוי ספינות. ידעו להבחין לפי סימונים האם הספינה היא ישראלית או לא ואולי לזהות כלי מלחמה מרכזיים כמו המשחתות, אבל הם לא היו בקיאים בכל סוגי הספינות בזירה. בהחלט יכול להיות שספקטוא הבחין בצלחת אבל חשב שיש לה משמעות כלשהי.
2. בעיית תקשורת חמורה- אי יכולת ליצור קשר רדיו עם הליברטי.
3. מחדל גרוע ביחסי פגיעה לשיגור נמוך ביותר, עם ירי הטורפדו..... (מקרה דומה של ירי טורפדו של אח"י
תנין מול כלי שיט מצרי).
4. ניהול גרוע של מפקדת חיל הים לגביי זיהוי המטרה....
ועוד...ועוד...
אבל לא לשכוח...שהליברטי לקחה על עצמה סיכון גדול בהתקרבותה לאיזור קרבות.
חברים,
יש שופט פדרלי אמריקאי (יהודי) שכתב תואר שני ודוקטורט על אירוע הליברטי. תוך שהוא מסתמך על מסמכים אותנטיים של חיל הים הישראלי וחיל הים האמריקאי ( הוא שירת בעברו בחיל הים האמריקאי, ובתוקף תפקידו וניסיונו, השיג בצורה חוקית את כל החומר האמריקאי.
אז לפני שאנשים ( המומחים בתחומם, אך לא אנשי ים) נותנים כאן ציונים לחיל האוויר ולחיל הים- תנסו קודם לקרא את עבודת הדוקטורט שלו.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "שדרוגי אמל"ח ומערכות לסטי"ל סער 4.5 (נירית)"
כתבה באתר חיה"י על המכ"מ החדש (ALPHA של אלתא) שמותקן בפינות הסער 4.5
הראשונה שזכתה היא אח"י סופה הזכורה לטוב, עליה הפלגנו לפני כמה שנים http://www.navy.idf.il/994-9301-he/Navy.aspx
אח"י סופה פלוס מכ"מ מגל אש מינוס נוקמני (תמונה מהכתבה)
מלבד טיל הברק 8 החדש, בחיל ים הוסיפו מערכי אש נוספים לספינות הטילים, דוגמת הגרסה החדשה לטיל הוותיק "גבריאל", וטילי גיל ותמוז שהושאלו מזרוע היבשה. כמו כן נבחנת אפשרות לשלב בספינות גם רקטות מחיל התותחנים, דוגמת הרומח החדשה יחסית.
האם זהו הגבריאל 5? (נראה דומה מאוד להארפון אבל ראש הטיל מעט שונה)
_____________________________________
נערך לאחרונה ע"י avifresh בתאריך 06-06-2018 בשעה 13:25.
בתגובה להודעה מספר 56 שנכתבה על ידי עמוס בן הימיני שמתחילה ב "מהו טיל שיוט הימי הזה?"
להבנתי כלי הטייס האדום הוא מטרת דמה ששוגרה לעבר אסדה ויורטה על ידי ברק8. מעניין עד כמה זאת מטרה 'איכותית' בהיבט של יכולת לחקות את היאחונט, לפחות מבחינת מהירות וקירבה לקו המים.
בתגובה להודעה מספר 57 שנכתבה על ידי amiros91 שמתחילה ב "להבנתי כלי הטייס האדום הוא..."
ציטוט:
במקור נכתב על ידי amiros91
להבנתי כלי הטייס האדום הוא מטרת דמה ששוגרה לעבר אסדה ויורטה על ידי ברק8. מעניין עד כמה זאת מטרה 'איכותית' בהיבט של יכולת לחקות את היאחונט, לפחות מבחינת מהירות וקירבה לקו המים.
מספיק איכותית וקרובה למים בשביל אימון חיל הים (שימו לב איך הטיל המיירט מסתער עליה מלמעלה כשלמעשה מבחינתו היא על רקע הים)
המיירט הוא לא ברק 8 אלא ברק 1 משופר המשוגר מסער 4.5 (אח"י סופה?) עליה מותקן המכ"מ החדש "מגל אש" מסוג Alpha (שם המערכת באלתא)
הסירטון של חיל הים בתוך כתבה המכילה קטעים רבים של שיגורי טילים, ניראה שרק חלקם מהאימון הזה
בתגובה להודעה מספר 54 שנכתבה על ידי avifresh שמתחילה ב "06/2018: תרגיל הגנ"א ותקיפת מטרות ים של שייטת 3"
מעניין. להבנתי זאת פעם ראשונה שרואים ניסוי של גבריאל 5, שלפניי כמעט עשור פורסמה הצהרה לקונית אודותיו ומאז לא שמענו כלום. היו כאן דיונים על כך שמדובר בטיל עם הנעת ramjet.
לא יכולתי להתעלם משני דברים שלא רואים בסרטון ששוחרר:
1.רגע הפיצוץ. הורידו את ה"לפניי" בעריכה.
2. קצת התקשתי להבין מה הרקע מאחוריי הטיל, אבל נראה שזה צילום מלמעלה ופשוט רואים את הים. כאן קצת קשה לקבל פרספקטיבה ונקודת ייחוס כדי להבין מאיזה מרחק צולם. אם מישהו מצליח לחלץ תובנה לגביי מהירות מעוף הטיל על סמך הוידאו, אשמח לשמוע.
3.בתרמי רואים את הטיל בשחור. מסביב לבן. לא יודע מה זה אבל אשמח להבין - האם זה פשוט הפרשי טמפ' קיצוניים בין הטיל החם לבין הסביבה הקרובה שעוטפת אותו במעוף? כלומר - אם היה שיוט על-קולי לא היינו מצפים לראות עיבוי חום שמתבטא בהילה שחורה סביב הטיל?
4.חדי העין ישימו לב לפריים שהושמט בעריכה ב-0:56, נראה כמו ספינת המטרה שהושמדה מתצלום עילי קרוב על ידי כלי טייס.
יכול להיות גם שאני סתם מגזים ומטרחן בגלל שזה באמת מסקרן כי במשך שנים רבות לא היה שום דיווח על הפיתוח של הטיל, ופתאום משום מקום רואים אותו כבר בניסוי מבצעי בחיל הים.
תמונות של דגם הנצ"ל לא חסרות - ראו להלן. ההבדל בין הדגם לרגיל לדגם הנצ"ל (לוחמה נגד צוללות) הוא שבמקום צריח התותח 76 מ"מ האחורי, מותקן סונאר נגרר Model 980 ALOFTS מתוצרת L3Harris האמריקאית שכמה ממנו נרכשו בשנת 2005.
כדי להבין איך עובד ALOFTS (ר"ת Active Low-Frequency Towed Sonar) יש להבין את הרכב מי הים: בניגוד למצופה, הרכב המים בעומקים שונים משתנה בהתאם ללחץ וחשיפה לאור. הרכב זה מתחלק למספר שכבות, שלכל אחת מהן מאפיינים שונים כמו מליחות ומהירות מעבר גלי הקול, שבתורם משפיעים על היכולת של סונאר לאתר מטרות רועשות. הגבול בין השכבה הראשונה לשניה הוא בעומק 200 מטר לערך, וקו גבול זה רלוונטי ובעל חשיבות מבחינה מבצעית ומעשית לפעילות צוללות. וכדי לסבך דברים עוד יותר, קו גבול זה מתפקד כ"קיר" שמחזיר גלי קול, כך שגלי קול שנוצרים ע"י ספינה לא בהכרח ייקלטו ע"י צוללת המסתתרת מתחת לגבול השכבה. הסונאר הפנימי שמותקן בגוף הספינה יכול לאתר מטרות מתחת לגבול השכבה, אך במרחב מצומצם מאוד בצורת קונוס כמעט אנכי כלפי מטה.
כדי לגשר על הפער שנוצר בין יכולת הגילוי המוגבלת של הסונאר הפנימי לבין גבול השכבה, פותח הסונאר הנגרר. מערכת זו היא למעשה מערך הבנוי מסונאר אקטיבי (משדר) שאחריו משתרך כבל ארוך ובו מקלטי סונאר פסיבי (מאזין), וכל מערך זה מחובר לגלגלת כבל באורך מאות מטרים. הסונאר משדר בתדר נמוך (טווח 100-1000Hz), שהוא המתאים ביותר לשימוש במי ים. ישנו תו"ל שלם ומורכב בנוגע לאיך ומתי מפעילים את הסונאר הנגרר, בין אם תו"כ כדי שיוט או במהלך עמידה במקום והמתנה - סוג של קרב "מי ימצמץ ראשון". ניתן להשתמש בסונאר הנגרר להאזנה בלבד כדי לאתר את רעש הצוללת, או להשתמש בשידור סונאר אקטיבי (פינג) שיחשוף את הצוללת אך גם את מיקום הספינה ולכן מהווה חרב פיפיות ודורש שימוש מושכל ומוקפד.
דווקא דגמי הנצ"ל היו מהסטיל"ים הראשונים להפעיל טילי ים-חוף בלבנון 2. המרחב שפינתה הסרת הצריח של ה76 מ"מ שימש להצבה של מערכת הטילים (עם הג'יפ והכל). הרכב אובטח לסיפון בצורה די ברברית שכללה בעיקר חבלים ורצועות, אבל מהמורק"ים שהסתובבו בספינה ב2007-8 האלתור עשה את העבודה.
חשיפה? שו חשיפה? חה"י יורה נ"ט מוסב כבר קרוב ל 20 שנה, והתעשיות הרלוונטיות מפרסמות ומוכרות מוצרים לכל מי שמוכן לשלם. המקרה הספציפי הזה כבר צבר אבק עם מערכת שהפכה למבצעית עם תמונות ברשת שכוללות לא מעט צילומים רשמיים. אם לדעתך סיפור על אלתור ישן חושף יותר מתמונות של מערכות יעודיות בשימוש או בניסויים, אתה מוזמן לפנות למנהלים ואני אהייה הראשון למחוק את הפוסט.
אני בספק אם תמצא תמונות של האילתורים.
הם לא היו חשופים לפומבי.
כמו כן, אני לא יודע אם פורסם ה'ספייק' או כל חימוש אחר שהוא.
תמונות של המשגרים האינטגרליים פורסמו לא פעם, חלקם גם פה בפורום.
משגרים אינטגרליים היו בניסויים המון שנים ורק באזור טרום 'צוק איתן' נכנסו מבצעית ואף פורסמו אחרי חשיפה של תמונה בדף דו"צ של דבורה יורה ספייק.
העניין עם האלתור של הג'יפ זה חדש לי.
גם במונח 'טילי ים-חוף' לא הייתי בטוח על מה מדובר, לפי מה שהבנתי מדובר על ספייק על דגמיו.
חשבתי אולי יש עוד טילים אחרים שהתכוונת אליהם.
נערך לאחרונה ע"י beatma בתאריך 10-03-2021 בשעה 18:36.
המידע הנ"ל נכלל בהרצאתו של תא"ל במיל' גל הירש בכנס האש השני שנערך במוזיאון בית התותחן בזכרון יעקב. אני עצמי נכחתי בהרצאה, והוא הסביר בקצרה על ההתקנה והשימוש.