כתבה מעניינת שעונה על כל השאלות העיקריות על הכרמל, מרכבה והנמר -

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/...1&cat=875&loc=3

נקודות נבחרות -
"שלב הבא, העתידי, הוא הפיכת הנמ"ר מכלי להסעת לוחמים לכלי לחימה. יוסיפו לנמ"ר צריחון 30 מ"מ שניתן להפעלה אוטונומית ויהפוך את הנמ"ר לכלי לחימה."

"המהפכה תיושם בטנק 4 ברק, הטנק של השנים הקרובות. בטנק הזה יהיו חיישנים רבים, מכ"ם שיגלה תנועה מאיימת, כוונות משוכללות, מצלמות, והעיקר – מחשב משימה עם צג, שיראה למפקד הטנק ולתותחן את מקור האיומים ויאפשר להם לכוון, לירות ולהשמיד. מחשב המשימה לא רק יראה את המטרה, הוא גם יצדד את התותח ויפעיל את הכוונת על מנת לאפשר למט"ק ולתותחן שדה ראייה רחב יותר ויכולת פעולה מהירה. המחשב יתן לצוות הטנק סגירת מעגל מהירה עד השמדה, יכולת לראות מטרה בלתי נראית, בעזרת החיישנים, ותפעול פשוט, והכל במדפים סגורים."

"הרק"ם העתידי הזה יהיה קל, זריז, קטן, זול יחסית, פשוט להפעלה, מתאים בעיקר להפעלה בשטחים עירוניים ולפעולה עם מדפים סגורים. הכרמל יופעל על ידי שני לוחמים היושבים זה לצד זה, אשר אחד מהם מפקד הרק"ם ושניהם יכולים לבצע את כל הפעולות הנדרשות לתפעולו. לצורך תפעול על ידי שני לוחמים דרושה מערכת "תומכת החלטה" מהפכנית, שתבצע את מרבית הפעולות אשר מבוצעות ברק"ם היום על ידי אנשי הצוות (כולל ניווט ונהיגה אוטונומית, איתור מטרות, כינון, ירי עצמאי במידת האפשר ועוד). הלוחמים בכרמל יבצעו רק את הפעולות אשר המערכת לא תוכל לבצע בעצמה. בתא הלוחמים (קוקפיט) יהיה מקום ללוחם נוסף אשר יוכל להפעיל מערכות חיצוניות (כלי רכב אוטונומיים יבשתיים/אווירים, חימוש מנגד וכדומה). בכלי פיקוד מסגרתי יהיה איש הצוות השלישי - מפקד המסגרת (מ"מ/מ"פ).

ההנעה של הרק"ם העתידי תהיה היברידית,...הכלי יהיה מוגן בהגנה אקטיבית מתקדמת ויהיה מוגן גם מפני התקפת סייבר. הוא יהיה מסוגל להשמיד חוליות נ"ט ומשגרי רקטות, ובשל גודלו ומשקלו יוכל לנוע בקלות יחסית בתוך שטחים אורבניים צפופים. "

הוסיפו גם על המכרז בין אלביט, רפא"ל ותעש. מעניין שמציינים את הקסדה של אלביט שכבר נחשף שתירכש ותיושם בעוד רפאל מציעה קוקפיט 'שקוף' ותעש שילוב בין השניים (?!) - האם לתעש יש כבר מוצר מתחרה מקביל לזה של אלביט? ובכלל מה ההגיון בשילוב מערכת שונה מזו שכבר מטמיעים? נקווה שזה סתם מידע חסר ומתומצת מידי לשם הכתבה בלבד.

לא תע"ש אלא תעשיה אוירית.

המקור:

http://www.israeldefense.co.il/he/node/29663

כמה פרטים מעניינים שעוד לא שמענו על הכרמל + איור

אם יש קסדה שמקושרת למצלמות למה צריך כל כך הרבה פריסקופים?
בנוסף נראה שלכלי באיור אין כמעט יכולת לעלרד לזוית שלילית.

לא לבנות.
לדעתי לא צריך לייצר את הכרמל כפי שהבנתי את תיאורו בכתבה. לפחות לא בכמויות גדולות. בכתבה הבנתי, שזהו לא נגמ"ש, אלא רק"ם קטן ממדים, ללא יכולת תובלה משמעותית, אך בעל יכולת תנועה בסמטאות צרות. הטכנולוגיה העכשווית של צריחי תחנות נשק הנשלטות מרחוק מאפשרת לייצר באופן תאורטי נגמ"שים כבדים שמעליהם מותקן צריח עילי, חמוש בתותח 120mm, לא מאויש מבלי שהדבר יתפוס מקום בתוך התובה. ה AGM של ריינמטאל הגרמנית חמוש בתותח 155mm/L52 ושוקל רק 12.5 טון אך כמובן ללא שריון צריח כבד. צריח לא מאויש חמוש בתותח 120mm/L56 יכול להשאיר מקום בתוך התובה למטען שניתן יהיה לבחור. חיילים רגליים (שיושבים על מושבים מתקפלים), תחמושת 120mm, דלק, אספקה או כול דבר אחר שיכול להיכנס בפנים. ניתן היום ליצור רק"ם רב תכליתי שהוא גם נגמ"ש כבד וגם טנק מערכה. במלחמת 2014 לא היו מספיק נגמ"שים כבדים. היו אז לא מעט טנקי מערכה אך כנראה אליהם התכוון אורי גורדין כשאמר שהנשק בכינון ישיר לא עוזר בשטח בנוי. זה אומר שמצד אחד אין מספיק נגמ"שים כבדים ומצד שני צריך גם הרבה טנקי מערכה לקרבות אפשריים של שריון בשריון. כרגע זה או לייצר סימן 4 או לייצר נמר ואי אפשר לייצר בלי סוף רק"ם משני הסוגים. אשר לגודל הצוות, כנראה שגם בצבא החליטו לקבל לטווח הארוך את הדעה שלי שלפיה מספיקים 2 אנשים כדי להפעיל רק"ם עם צריח. לא צריך 3 ובטח שלא 4. בכלי שהוא גם טנק וגם נגמ"ש כול איש צוות נוסף תופס מקום לחייל רגלי וברור שלא ניתן לבנות מספיק נגמ"שים כבדים לכול חיל הרגלים הענק. עם זאת, זה אומר שעקב מגבלת היכולת האנושית לחלק את הקשב, תהיה בעיה לצוות של 2 גם לנהג את התובה (תפקיד הנהג), גם לכוון את התותח הכבד וגם לכוון את המקלע בנפרד מהתותח הכבד, במידה והמקלע יותקן על תחנת נשק נפרדת, וכול זאת בו זמנית. ניתן לקבע את המקלע שתמיד יהיה מקביל לתותח וזה אומר שיהיה צריך לצודד את כול הצריח הענקי כדי לכוון את המקלע. כך זה ב ZBD-97 הסיני בו יש רק צריח אחד שבו מותקן תותח 100mm תותח 30mm ומקלע 7.62mm מקבילים זה לזה ואין עוד חימוש שניתן לכוון בנפרד. אבל זה אצל הסינים.

אני ישבתי בהרצאה של דידי בן יואש על הכרמל (ההרצאה של מצליח היתה על כל השיריון הישראלי בעשור וחצי הקרובים), ומשום מה אני סומך על הדיעה שלו מאשר על דעתך. אתה יודע, יש לו רקורד "קצת" יותר מוכח משלך...

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

גם אני חושב שהוא טועה, אבל אין צורך לנימה אישית על מישהו שלא תקף אישית אף אחד (גם לא את דידי בן יואש שאצת להגן על כבודו).

Did you improve on the design?
Did you do something new?

ולענייננו
למה בעצם אתה חושב שצריך לייצר רק"ם שאין לו יכולת נשיאת רגלים, אלא לייצר במקום רק"ם קטן ממדים? היום עם הטכנולוגיות המתקדמות של אלקטרו-אופטיקה ותחנות נשק נשלטות מרחוק אפשר לייצר רק"ם שגם מתאים לקרבות שריון בשריון, גם מתאים לארטילריה בכינון עקיף, גם מתאים ללוחמה בשטח בנוי, ואולי אפילו לירי על מטרות באוויר. תתקין בחזית התובה כף דחפור ותקבל כלי שמתאים גם למשימות הנדסיות. ובנוסף יכול להיות מקום לעוד 10 רגלים נוסף על הצוות המפעיל של שני אנשים. יש כבר צריח בלתי מאויש דומה למה שאני מתאר עם תותח 76mm/L62 של חברת לאונרדו האיטלקית ששוקל רק 6.5 טון. ומה יקרה שתצטרך להשתמש ברק"ם עליו אני מדבר למשימות שאינן כוללות תובלת רגלים? מקפלים את המושבים לרגלים וממלים בפנים עד תחמושת לתותח ועוד דלק במיכל מתנפח או במכלים בגודל שיכולים להיכנס דרך הפתח האחורי שייתכן ויהיה הפתח היחיד גם לאנשי הצוות. להערכתי מדובר בכלי שהוא פשוט מאוד לתכנון ולייצור. רשת הכבישים במדינת ישראל כבר תומכת בטנקי מרכבה סימן 4 ששוקלים כ 65 טון כאשר מסיעים אותם על מובילים. אז בואו ננצל את רשת הכבישים הקיימת אצלנו כדי לייצר רק"ם במשקל המקסימלי הנתמך על ידי רשת דרכים זו. רק"ם במשקל של טנק מרכבה סימן 4.

מספר תמונות מתוך הסרט שהציג דידי בן יואש בהרצאה על הכרמל בכנס לטרון. תודה מיוחדת לישראל דפנס.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

כמה דברים ששמתי לב אליהם בהדמיות הללו. קודם כל אין פה תותח בעל קוטר גדול (על פניו נראה כמו לכל היותר 30 מ"מ לערך), האם לא תהיה גרסה בעלת תותח 120 מ"מ או אפילו יותר? האם אין בכך צורך או שגרסאות מתקדמות של המרכבה ימשיכו לשרת עם התותחים הכבדים שלהם ולכן אין בכך צורך על הכרמל?

באיור ההדמיה השני שהבאת נראה בשורה האחורית כרמל עם "פנס" גדול - אני רוצה להניח שהכוונה דווקא ללייזר התקפי כלשהי - האם הייתה התייחסות כלשהי לעניין או שזה סתם עוד אפשרות עתידית פוטנציאלית?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט כמה דברים ששמתי לב אליהם בהדמיות הללו. קודם כל אין פה תותח בעל קוטר גדול (על פניו נראה כמו לכל היותר 30 מ"מ לערך), האם לא תהיה גרסה בעלת תותח 120 מ"מ או אפילו יותר? האם אין בכך צורך או שגרסאות מתקדמות של המרכבה ימשיכו לשרת עם התותחים הכבדים שלהם ולכן אין בכך צורך על הכרמל?

בהרצאה הובהר שבכרמל יהיה תותח בקוטר "בינוני" - לא הוגדר גודל ספציפי. ככל הנראה מדובר בקוטר גדול מ-30, משהו סביב 40-60 מ"מ.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט באיור ההדמיה השני שהבאת נראה בשורה האחורית כרמל עם "פנס" גדול - אני רוצה להניח שהכוונה דווקא ללייזר התקפי כלשהי - האם הייתה התייחסות כלשהי לעניין או שזה סתם עוד אפשרות עתידית פוטנציאלית?

לא הייתה כל התייחסות לדגמים ספציפיים אלא רק למאפיינים העיקריים של המשפחה.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

מ... זאת סוגיה מעניינת - סירפד - מה אתה (ואחרים) חושבים על הרעיון של מעבר לתותח קטן משמעותית בטנק מערכה (בהנחה שהכרמל נחשב טנק מערכה ולא טנק קל או בינוני או אולי איזה זן חדש לגמרי של כלי שלא היה קיים עד היום)?

בעבר משימתו העיקרית של הטנק הייתה השמדת טנקים של האויב (אולי גם רק"מ כבד אחר), בשדה המערכה העתידי הצורך בכך פוחת משמעותית - האם זה מחייב שינוי בכלי הנשק העיקרי של הטנק?

מה לכאורה היתרונות והחסרונות של תותח 40-60 מ"מ אל מול תותח ה-120 מ"מ של המרכבות הנוכחיות או לחילופין תותח ה-30 מ"מ (כנראה) שיוכנס נניח לנמר החמוש? (אני מניח שזה קצב ירי אל מול כוח השמדה, בטן תחמושת ויכולת לייצר צריח לא מאוייש וטעינה אוטומטית שלא קיימת כיום במרכבה). עוד דברים?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ברור שמדובר על טנק בינוני, גם מבחינת משקל,
ובכל מקום מדברים על כך שישרת במקביל למרכבה (שזוכה עכשיו לתכנוני שדרוג), שישאר טנק המערכה.
הסטורית, טנקי חי"ר או טנקים המיועדים לשטח בנוי (הייעוד של כרמל) הם עם תותח קטן יותר.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט מה לכאורה היתרונות והחסרונות של תותח 40-60 מ"מ אל מול תותח ה-120 מ"מ של המרכבות הנוכחיות או לחילופין תותח ה-30 מ"מ (כנראה) שיוכנס נניח לנמר החמוש? (אני מניח שזה קצב ירי אל מול כוח השמדה, בטן תחמושת ויכולת לייצר צריח לא מאוייש וטעינה אוטומטית שלא קיימת כיום במרכבה). עוד דברים?

יתרון שהוזכר פה הוא שבטווחי הביניים יש פגזים חדשים שמאפשרים חדירת שריון למרות שהקוטר והמשקל הצטמצמו.
כך שלכאורה הכרמל מהווה מענה גם למשוריינים שיש כיום לאוייב.

יתרונות חשובים נוספים שהוזכרו הם התמרון (לא לעקם את התותח כשעוברים סמוך למבנה), וזוויות הכוונת תותח גמישות יותר (ירי לקומה גבוהה בשטח עירוני).

כן, השאלה כמובן מה יהיה בסופו של דבר התמהיל של כרמלים לעומת מרכבות - בכל מקרה אנחנו מדברים על עתיד די רחוק - מסה של כרמלים תהיה כנראה לא לפני 2030.

דיברת על פגזים חדשים - אתה מדבר על פגזי 60 מ"מ שיכולים לחדור טנק מערכה? אולי בכלל עדיף לאפשר הוספה של משגר תמוז על חלק מהכלים למקרה ויש צורך בהתמודדות עם איומים יותר משמעותיים ובטווח יותר ארוך והלשאיר את התותח למטרות רכות יותר.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

הכלי הזה נשמע כמו פלטפורמה שתהיה תחליף מושלם ל"פרא",
אלא שצריך כמות קטנה של כלים כאלו, בהתחשב בכח ההשמדה של כלי בודד.

הבעיה הגדולה עם הכלי, היא שלא ניתן לדעת היום, האם ומתי יפותחו אמצעים או תו"ל שיהפכו את ההימור שמאחורי "כרמל" כגדול מדי.
זה אומר שבעתיד הנראה לעין, בכל מקרה יצטרכו לשמר את המרכבות, גם אם רק כעתודה או לצרכי חילוץ,
ובכל מקרה הם ידרשו, לתמרון בשטח האוייב, כיתור, ומתן כח אש.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט דיברת על פגזים חדשים - אתה מדבר על פגזי 60 מ"מ שיכולים לחדור טנק מערכה? אולי בכלל עדיף לאפשר הוספה של משגר תמוז על חלק מהכלים למקרה ויש צורך בהתמודדות עם איומים יותר משמעותיים ובטווח יותר ארוך והלשאיר את התותח למטרות רכות יותר.

לא בהכרח טנק מערכה חדיש, אבל בהחלט משוריינים משלל סוגים שונים שסביר להיתקל בהם, בדיוק כמו שצריך יכולת לחדור קירות באופן סביר.
אין לי מושג אם צריך 30 מ"מ או 60 לצרכים אלו, ומומחי תחמושת פה בפורום דיברו על כך.

להפך. רוצה לחדור שריון של טנקי מערכה מודרניים יותר? תלך על קוטר גדול יותר או טכנולוגיית ETC בקוטר קיים (120+), בשילוב עם מערכות טעינה אוטומטיות שיקחו מקום רב. הרי על מנת להתמודד עם הגנה אקטיבית, תותח היורה תחמושת קינטית יצטרך קצב אש גבוה.
הכרמל נראה כמתוכנן לשאת תותח חיצוני לגמרי, וזה לא יתאפשר עם תותח רב-קוטר, ולכן יכולת חדירת שריון לא תהיה מלבד טילי נ"ט כגון פרח בר (SPIKE-ER), אלא אם כן משהו ישתנה.

וכתשובה לאחרים פה, הפרא דורש תחליף כעת, ולא בעוד 10 או 15 שנים. לשם כך יש את החפיז (M113) או שרק (Sand Cat) אאל"ט בשמו. ואם ירצו פלטפורמה ניידת יותר וממוגנת יותר אפשר לקחת את האיתן. לא חסרים בצה"ל כלים שמסוגלים להחליף את הפרא.

בלי לדעת אני מוכן להמר שהפרא כבר הוחלף ושלא נוצר חלל מבצעי. מה הפלטפורמה המדויקת שהחליפה אותו (וגם איזה טיל בדיוק היא משגרת) אני לא יודע לומר, אבל הצורך באמצעי הזה שריר וקיים (גם אם לא למטרה המקורית שלשמה פותח הפרויקט אחרי יום כיפור - בינינו הוא לא ממש שימש למטרה הזאת מעולם וכבר עשור+ הוא משמש לא מעט למטרות אחרות לגמרי ובהצלחה יתרה).

לגבי שימוש בכרמל כפלטפורמה לשיגור תמוזים (או סביר להניח גרסאות מאד מתקדמות של הטיל שיהיו זמינות בעוד כעשור) - דווקא לא זאת הייתה כוונתי (אם כי זה כמובן רעיון נחמד). אני לא דיברתי על תחליף לפרא אלא פשוט על הוספת נ"ט איכותי לכרמל שיאפשר לו התמודדות מול טנקים של האויב או מטרות שהתותח לא מספק מולן מענה (אם בטווח או בעוצמה). אם מדובר על מערכת מודולרית אז נניח ללחימה באיו"ש או אפילו בעזה לא תוסיף את המערכת אבל נניח בגזרה הצפונית זה עוד יכול להיות רלוונטי (ונקווה שלא נצטרך לבדוק את זה אי פעם מול המצרים עם ארמיות האברהמס שלהם).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

לצורך זה יש את פרח בר, שנועד לשיגור מכלי רכב, מסוקים וספינות. גם גומד יתאים, ולו טווח מוארך של 5קמ לעומת 4 בעבר.
תמוז זה פשוט אוברקיל רציני וראוי שישאר בתותחנים.

האמת שהייתי צריך לכתוב טיל ממשפחת הגיל ולא בהכרח תמוז. בכל מקרה לא ברור מה מכל זה יהיה רלוונטי לכלי שייכנס לשימוש אולי בעוד 10 שנים.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

טנקי מערכה כמו המרכבה נועדו לצורך זה,
ונוצר מצב שמול המרכבה, לא עומד איום שריון כבד וחדיש.
כך שהיום אין צורך לחדור שריון מודרני, כי רק מעט צבאות מצטיידים בשריון כזה, ולכן קצב ייצור המרכבות ירד למינימום האפשרי.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ariel_zuk יכולת חדירת שריון לא תהיה מלבד טילי נ"ט כגון פרח בר (SPIKE-ER), אלא אם כן משהו ישתנה.

אבל נותרו כמויות גדולות של שריון לא חדיש,
ויש שריון מאולתר שדאע"ש אוהב.
לצרכים אלו - תותחים בינוניים (30 עד 60) עם חימושים שונים נותנים מענה.

בגלל זה צה"ל השאיר תותח בקליבר 44 במקום לעבור ל 52 (צרפתי) או 55 (גרמני), ובכלל זרקו לפח את הפרויקט לתותח 140ממ (שדרך אגב תע"ש השתתפה בו). אך התותח בכל זאת שופר לכושר חדירה טוב יותר.

אם תשים לב, האיומים על ישראל הם לא רק כמה טנקי T-62M או T-72AV שרוסיה/ברה"מ סיפקה לסוריה ועכשיו נמצאים אצל המורדים. דבר ראשון, האיום מסוריה עלול להתפתח בקצב מהיר מאוד מטנקים של שנות ה-70 ו-80, לטנקים חדישים מסוג T-90MS שבעת סיום המלחמה, רוסיה תרצה מאוד למכור לסוריה בכמויות אדירות, ואולי אף תיתן סבסוד. אפילו אם זה לא ארמטה, מדובר בטנק יחסית מודרני עם מיגון יחסית מודרני.

מהצד השני יש לנו את מצרים עם צי ענק לא פחות של 1,000 טנקי אברמס, אולי לא הכי חדישים, ועם תחמושת ייצוא, אבל גם בשבילם תותח בינוני לא יעזור.

דרך אגב, גם נגד השריון הישן יותר, תותח בינוני לא יעזור. תותח ה-60ממ של תעש שפותח בשיתוף עם צרפת, היה אמור רק לחדור את ה-T-62. קח תחמושת מודרנית ועדיין ההבדל לא משמעותי מספיק.
ה-T-72 הסורי נבנה במיוחד כדי להיות חסין לתחמושת ח"ש 105ממ שפותחה בישראל בסוף שנות ה-70, כך לפי ניסויי ירי בקובינקה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ariel_zuk אם תשים לב, האיומים על ישראל הם לא רק כמה טנקי T-62M או T-72AV שרוסיה/ברה"מ סיפקה לסוריה ועכשיו נמצאים אצל המורדים. דבר ראשון, האיום מסוריה עלול להתפתח בקצב מהיר מאוד מטנקים של שנות ה-70 ו-80, לטנקים חדישים מסוג T-90MS שבעת סיום המלחמה, רוסיה תרצה מאוד למכור לסוריה בכמויות אדירות, ואולי אף תיתן סבסוד. אפילו אם זה לא ארמטה, מדובר בטנק יחסית מודרני עם מיגון יחסית מודרני. מהצד השני יש לנו את מצרים עם צי ענק לא פחות של 1,000 טנקי אברמס, אולי לא הכי חדישים, ועם תחמושת ייצוא, אבל גם בשבילם תותח בינוני לא יעזור.

לצד אלפי טנקים שהושמדו - והיו לסוריה בסדר גודל יותר טנקים ממה שיש בישראל (גם אם ישנים בדור אחד או 2 מהT90),
הועברו לסוריה עשרות טנקים, שנמצאים ברמה של האברהמס.
אפילו תרחיש קיצון, שבו בעת סיום הלחימה הרוסים יעבירו/ימכרו לסוריה שליש מהטנקים (אלף) האלו אינו סביר, כי כיום אותם טנקים - הם עיקר הסד"כ המשוריין המתקדם של רוסיה,
רוסיה לא תמכור או תיתן כ"כ מהר חלק משמעותי מהסד"כ המתקדם שלה לסוריה,
ולסוריה עצמה אין כסף, ויש להם צורך אדיר בכסף - לשיקומה של סוריה מכל בחינה אפשרית.

ובכל מקרה,
בשתי החזיתות העיקריות - ישראל עומדת מול איום שריון פוטנציאלי של טנק שנמצא לפחות 2 דורות אחורה לעומת המרכבה 3+4, לאחר שאלו ישודרגו עם הגנה אקטיבית, בהיקף נמוך גם בכמות וגם באיכות מסד"כ השריון הישראלי.
וגם טנקים אלו הם קו שני - לאחר שנ"ט מדוייק וארוך טווח (ממסוקים מטוסים וכלי קרקעיים ייעודיים) , ידלל משמעותית את כוחות האוייב שינועו בגלוי.
וזה לא מצדיק הגדלה משמעותית של הסד"כ המשוריין של ישראל משמעותית - ככל הנראה אפילו לא להגביר את קצב ייצור המרכבות מעבר למינימום האפשרי לשימור קווי הייצור.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ariel_zuk דרך אגב, גם נגד השריון הישן יותר, תותח בינוני לא יעזור. תותח ה-60ממ של תעש שפותח בשיתוף עם צרפת, היה אמור רק לחדור את ה-T-62. קח תחמושת מודרנית ועדיין ההבדל לא משמעותי מספיק. ה-T-72 הסורי נבנה במיוחד כדי להיות חסין לתחמושת ח"ש 105ממ שפותחה בישראל בסוף שנות ה-70, כך לפי ניסויי ירי בקובינקה.

מלכתחילה אני מסכים לכך.
התותח הזה לא רלוונטי נגד טנקי מערכה שאינם מיושנים מאוד.
אבל - אין בכל כל צורך, שהרי יש בידי ישראל מספיק טנקי מערכה כדי להשמיד במהירות כל איום משוריין גלוי מצד מצרים וסוריה.
התותח כן רלוונטי מול נגמ"שים (כמו BMP), משוריינים מאולתרים, בניינים, ורכבים לא משוריינים - אותם כן צפויים לפגוש בתוך ובסמוך לערים,
ובמרחבים אלו צה"ל מצא חיסרון בכמויות הסד"כ...
וכמו שאמרת - אפילו נגד טנקים ישנים מT72


ואם תתעקש לשאול - מאיפה כן עלול לצוץ איום שריון משמעותי?
דבר ראשון - קיומה בפועל של הצטיידות משמעותית של 2 צבאות אלו, בטנקים מדור T72 (ממנו יש לרוסיה כמויות עצומות) או מתקדם יותר (לעומת אפשרות תיאורטית לא סבירה שציינת)
דבר שני - הצטיידות יבשתית דומה מצד סעודיה, שכמו מצרים - אינה מהווה היום איום, אך חילופי שלטון עלולים להפוך אותה לכזו
ודבר שלישי: הצטיידות שריון איראנית משמעותית, מחשש שטנקים אלו יועברו לסוריה.

לפי תא"ל דידי בן יואש שעומד כיום בראש מנהלת הפיתוח של הרק"מ העתידי במשהב"ט, אלו הם האתגרים ופריצות הדרך הטכנולוגיות אליהן שואפים להגיע כבסיס למשפחת הכרמל:
- הפחתת משקל הכלים בחצי מהקיים כיום, עם יעד של 35 טון.
- יכולת זיהוי שיבוש ונטרול כל איום ישיר על הטנק, החל במטעני צד דרך טילים ורקטות ועד המפעילים שלהם בטווח רחוק.
- שרידות משופרת, והפחתה משמעותית ביותר של כלל החתימות החיצוניות של הכלי (ויזואלי, טרמי, רעש וכו').
- תקשורת בזמן אמת בין הטנק לכלים האחרים סביבו, ויצירת רשת תקשורת אד-הוק לשיתוף איומים ומטרות.
- נשק ותחמושת מתקדמים יותר מהקיים כיום.
- שימוש בחומרים מתקדמים ושיריון שקוף.
- הנעה היברידית, שימור וניהול חכם של אנרגיה.
- מבנה משותף ככל האפשר לכלים במשפחה.
- מיגון למערכות התקשורת והמחשוב של הכלי נגד איומי סייבר.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

שאלה לי, ושאלה רצינית;
אני רואה שאחד הדגמים שהוצגו הינו כלי הנדסי, שזו נישה שלקח כבר הנמר (כמובן שאפשר לדוגמה להחליף את הנמר ההנדסי בכרמל ולהעבירו לחי"ר אחרי הסבה). האם המיגון של הכלי לא נמוך משל הנמר?
האם לא עדיף לקחת את המשקל שירד ע"י טכניקות ייצור מודרניות (לדוגמה האמריקאים טוענים ל-20% הפחתת משקל בשיטה זו באברמס, לכל הפחות), ולהשקיע אותו בחזרה בשריון? הרי ידוע שגם בצה"ל אין כוונה לוותר על שריון פסיבי בשביל הגנה אקטיבית, וידוע שכלי ההנדסה דורשים גם מיגון כבד.

וכמובן אין מסדרון אחורי, ולכן כיצד יצא ויכנס הצוות? וכיצד תיתכן גרסת נגמ"ש לכרמל אם כך? (בהנחה שהכרמל החמוש במק"כ הינו הנגמ"ש)

אבל אם התפקוד שלו ככלי הנדסי יהיה טוב, יהיה ניתן להעביר את השימוש הזה אליו, ולפנות עוד נמ"רים לשימוש כנגמ"שים כבדים.

אין הגיון להשקיע חזרה בהגדלת השריון - זה מנוגד לקונספט של טנק בינוני שעומד בבסיסו.
אם יש הכרח שטנק זה יהיה שריון כבד, אין טעם להתחיל לתכנן את הכרמל,
אלא בדור הבא של מרכבה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ariel_zuk וכמובן אין מסדרון אחורי, ולכן כיצד יצא ויכנס הצוות? וכיצד תיתכן גרסת נגמ"ש לכרמל אם כך? (בהנחה שהכרמל החמוש במק"כ הינו הנגמ"ש)

אני ראיתי צריח-טנק (מופחת קוטר), עמדת קטלנית, הנדסי, תצפית ושו"ב, ונשק חדשני עתידני,
כאשר לגרסאות עם צריח טנק ואכזרית - בכלל אין פתחי יציאה למעלה - משמע שכנראה יש רק מסדרון אחורי.

לא נאמר פה שמדובר על טנק בינוני, אלא על דור חדש של כלי רק"מ.
האמריקאים טוענים שיוכלו לייצר אברמס במשקל של כ-50 טון אם ישתמשו רק בטכניקות ייצור מודרניות כבר היום. ועל כך הם דיברו כלכל הפחות.
בהינתן עוד 10 שנים בשביל הכרמל (ייצור כרמל יחל ב-2027 לפי התכנון) ניתן יהיה להוריד את זה עוד. בינתיים 35 טון זו רק המטרה. יכול להיות ולא תתממש וילכו על 40 טון או אפילו קצת יותר, אבל גם אז זו ליגה אחרת מבחינת משקל. יכול להיות ויצליחו להוריד לפחות מ-35 אפילו. אז מה יוצא? אותה רמת מיגון עם משקל נמוך יותר.

וגם אם יחליטו בסוף שהם רוצים עוד מיגון, זו עדיין לא תהיה אבולוציה של המרכבה. מדובר פה בקונספט שונה לחלוטין. צריח בלתי מאוייש, תחמושת מופרדת מתא הצוות והנוסעים, וקפסולה משוריינת. אלה דברים שסביר שלא תוכל לשים במרכבה ללא שינויים מבניים רבים כל כך שעדיף יהיה כבר לקרוא לזה בשם אחר.


מוזר לי שהתובה לא מוארכת בגרסה עם המק"כ (שים לב, את הקטלנית מחליפה אאל"ט הדרקונית, והיא כנראה גם תוחלף עד אז). פשלה מזערית של צוות העיצוב? או אולי יש מספיק מקום לתא לוחמים? מוקדם מדי כרגע לענות על זה. נצטרך לחכות לפעם הבאה בשביל עוד מידע.

מדובר על דור חדש מבחינת ישראל: המשוריין הבינוני הראשון בעל הגנה אקטיבית מובנית ואלקטרוניקה מתקדמת.
למרות שלא מדובר על קונספט חדש: מדובר על המשך קו קיים של משוריין זחלי במשקל דומה (האכזרית, שהיה מבוסס על טיראן/T55), הBTR-T הועתק ברוסיה בעקבות ההצלחה.
יכול להיות שהמשקל הסופי יהיה שונה, אבל לא סביר שמשוריין שתוכנן כבינוני יהפוך פתאום לכבד, זה יצריך החלפה של יותר מדי רכיבים.

חלק מהמיגון באברהמס התווסף כשדרוגים - ותכנון מובנה, תוך שימוש בחומרים חדשים יותר, יכול להוריד משקל,
מדובר על טנק שתוכנן הרבה לפני המרכבה4

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ariel_zuk וגם אם יחליטו בסוף שהם רוצים עוד מיגון, זו עדיין לא תהיה אבולוציה של המרכבה. מדובר פה בקונספט שונה לחלוטין. צריח בלתי מאוייש, תחמושת מופרדת מתא הצוות והנוסעים, וקפסולה משוריינת. אלה דברים שסביר שלא תוכל לשים במרכבה ללא שינויים מבניים רבים כל כך שעדיף יהיה כבר לקרוא לזה בשם אחר.

אכן, נראה יותר כמו אבולוציה של האכזרית: משוריין קל - אבל עם פחות נקודות תורפה, תותח קל שהוגדל,
אבל המנוע כנראה קדמי עם יציאה אחורית.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ariel_zuk מוזר לי שהתובה לא מוארכת בגרסה עם המק"כ (שים לב, את הקטלנית מחליפה אאל"ט הדרקונית, והיא כנראה גם תוחלף עד אז). פשלה מזערית של צוות העיצוב? או אולי יש מספיק מקום לתא לוחמים? מוקדם מדי כרגע לענות על זה. נצטרך לחכות לפעם הבאה בשביל עוד מידע.

אם הבנתי נכון, מדובר על תכנון אחיד ומודלורי ככל הניתן,
וזה אומר שלא רוצים לשחק יותר מדי עם מאפייני בסיס ולקבל משוריינים שונים עם אותו שם.

התיאור נשמע לי דומה מאוד ל- FCS האמריקאי שפיתוחו החל ב-2003 ובוטל ב-2009 לאחר הוצאה של 18 מיליארד דולר..
מעניין מאוד אם ישראל הקטנה תצליח לממש את הקונספט.
מצד אחד יש לנו מסורת של ניהול פרויקטים בטחוניים זריז ורזה ובסיס (מוצלח להבנתי) של צי"ד ומעיל-רוח,
אך מצד שני אין לנו ניסיון מבצעי ברק"מ קל. מעניין מאוד.

מההשואה ל- FCS, קופצים לי שני לקחים:
- הבסיס לרק"מ כזה הוא הרשת. שם היו הבעיות הטכניות הגדולות ב- FCS. התחום התקדם- השוו את הסמארטפונים שלכם לסלולאר של 2003- מעניין אם מספיק.
- חשוב לבחור קונספט מבצעי.
בארה"ב היתה את תפיסת ה- Future Force Unit of Action, מעין-חטיבה שיכולה להגיע לכל מקום בעולם תוך 96 שעות.
בארץ, כשאפשר לנסוע על מוביל תוך כמה שעות מגבול מצריים לגולן או לגבול לבנון, מה היתרון הגדול?
מה בכלל מתוכנן? חטיבת "כרמל" שלמה? גדוד בחטיבת שריון? פלוגה בגדוד שריון (יכול להיות כלי נהדר למסייעת)? פלוגה בגדוד חי"ר-ממוכן?

רק"מ קל יהיה בסגנון הטנק הקל שפותח לפני כעשור וחצי, או ה-M8 האמריקאי. היה ברור שלצה"ל לא היה צורך בזה, וגם לא יהיה.

הכרמל לא אמור להיות רק"מ קל אלא בעל מיגון של טנק מערכה או טוב יותר ממה שיש היום.
הכרמל בגרסתו הסטנדרטית (תותח בינוני) עדיין בגדר תעלומה בנוגע לתו"ל, אבל ידוע לנו שיש תכנון לפחות ליצור גרסת נגמ"ש, גרסה הנדסית, הגנה אווירית קצרת טווח (לייזר), ואיסוף קרבי, כלומר השימוש בהם יהיה נרחב והם יחליפו ככל הנראה את הנמר בחלק מהתפקידים.

יותר דומה ל XM1201

נקודה שיכולה להיות מעניינת (לדעתי): הסנסורים של השריון השקוף והאפשרות לשיתוף רשתי של מטרות פותח פתח ליותר מאשר שיתוף פעולה נקודתי מקומי בין כמה כלים מאותה מסגרת, זה מאפשר להכניס גם גורמים חיצוניים ללופ - החל מסוג של תצפיתן\ית שיושבים בעורף הלחימה ויכולים לסייע למפקד בגילוי וזיהוי איומים ומטרות כאילו היו עוד איש צוות, ועד להזרמת והלחמת המידע שאוסף הכלי לתמונת לחימה בעורף ושיתוף שלה עם גורמים אחרים אפילו ללא ידיעתו - הסנסורים שלו יכולים לקלוט חוזי (ואולי גם חתימות אחרות?) מעבר לטווח ההתעניינות שלו אבל כן בטווח ההתעניינות וההעסקה של מסגרות אחרות.

אפשרות מעניינת אך מורכבת מאוד למימוש.

כאנקדוטה, אפשר לציין של- F35 היתה (יש?) בעיה בהיתוך מידע של מכ"מים מכמה מטוסים במבנה- מטרה אחת מפורשת כמבנה של מטרות. וזה במטוס שגם מחיר היחידה שלו גם עלות הפיתוח שלו מגמדות מה שמשהב"ט יוכל להרשות לעצמו.
https://www.defensetech.org/2015/03...s-in-formation/

בכרמל, תהיה גם בעיה של קצב תקשורת- כמה עשרות כלים ייפעלו באותה שכונה, וחלקם יהיו מוסתרים זה מזה או מהעורף. תז תשים סנסורים של מאות מגהפיקסל שמאתרים מטרה מק"מ- איך תשדר אותם לאותו איש צוות בעורף?..

אפשר לחשוב על תוכנת עיבוד תמונה שמתריעה לבד על תנועות חשודות בפני כלים אחרים במסגרת. גם זה קשה מאוד.

הגיוני שהיום זה נמצא בקצה המגבלות של הטכנולוגיה ולא ממש מתאים לפרישה רחבה, אבל עוד 10-15 שנה? מי יודע לאן חוק מור יוביל אותנו.
ומסכים לגמרי שסיכוי די גבוה שהטכנולוגיות של זיהוי איומים אוטונומי שעובדים עליהן קשה בתחום של ערים מרושתות בחיישנים ומצלמות לטובת homeland security יוכלו לסייע גם לשדה הקרב בעתיד הנראה לעין, למרות שכרגע זה לא טריוויאלי.

לפי מה שהבנתי, את המטרה מגלה לא סנסור בודד אלא קבוצה רחבה של סנסורים שפועלים בטאנדם, ולמרות מטרותיהם השונות, הם לרוב חופפים. בהתחשב בעובדה שתהיה התכת מידע בין המענ"ק לבין הבק"ש וכל הסנסורים המשולבים בבק"ש, ניתן יהיה למקם את המטרה באופן מדויק על המפה (GPS). ובמידה ויש מספר כלים המזהים את אותה המטרה ברמת דיוק שונה על הGPS, או מערכות ניווט אחרות, ניתן יהיה לבצע אומדן שלפיו ייקבע המיקום האמיתי של המטרה במענ"ק.

זו עבודת תכנות שניתן לעשות, ככה שכפילות מטרות לא אמורה להוות בעיה חסרת פתרון.

האמת שזה יופי של רעיון. ולדעתי בהחלט אפשר וניתן יהיה לביצוע בטכנולוגיות המחשוב / תקשורת שיעמדו לרשותנו בעוד 10+ שנים. זה אגב נכון לא רק לכלי הנ"ל אלא לכל מיני כלים אחרים במרחב הלחימה. למעשה אפשר לחשוב על מרכז פיקוד ושליטה עורפי שירכז מידע "היתוכי" מעשרות ומאות כלים על הקרקע, באויר ואולי אפילו מהים וינסה לתת למפקדים הבכירים תמונה מעודכנת בזמן אמת של מה שקורה בשטח (זה מן הסתם יעשה בשילוב עם AI חזק כי שום בן אנוש לא מסוגל לעבור על כמות המידע הזה - גם לא חמ"ל עם עשרות אנליסטים).

מעניין עם בתעשיות הביטחוניות מתחילים לחשוב ברצינות על הנושא כבר עכשיו כשהם מפתחים את הדור הבא של הכלים.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

Sounds great!
Let me be the evil dwarf for a moment.
So in a theoretical firefight a unit is lost and the crew is killed or captured by the enemy.
The enemy quickly hides the vehicle, to stop the IAF from bombing it.
The self-destruct AI\Deep Learning\Cyber fails.

Boy-oh-Boy the enemy got:
Full sensor suit.
Computing\Processing units.
Advanced decision making algorithms.
State of the art automated weapons systems. and
Hush hush encrypted comms systems (my favorite).

And as tactical cherry on top, if the vehicle is OK - the full view of our forces that the vehicle has.

Way way too many gold eggs in one basket.

Sing while you may
- The Legendary Pink Dots

כל כלי הרק"מ מוצגים על המענ"ק, או כל מערכת המזהה את כוחותינו. ככה שגם אם יצליחו במספר דקות להביא גרר רציני שיוכל לגרור כ-40 טון למקום מבטחים מוסתר, ונגיד שיש כזה, עדיין איתור הרק"מ לא אמור להוות בעיה ככה שהשמדתו גם לא תהווה בעיה.

כדי להבין וללמוד את כל הסנסורים והמערכות, יש צורך בציוד מעבדה משוכלל, יקר, וכזה שסביר שאין ולא יהיה לחמאס. הם יכולים להפעיל לדוגמה את הקסדה אם המצלמות יעבדו, אבל כל מה שיגלו משם יכולים לגלות גם מפרסומים שקיימים באינטרנט - כלומר שום דבר רציני.

והדבר השני שיצטרכו אלה מהנדסים כישרוניים שיוכלו לשחזר את המערכות, ליתר דיוק את החומרה.

וכנראה הדבר הכי חשוב, הפעולות הלוגיות המבוצעות במשותף ע"י כלל המחשבים, הם לא יוכלו לשחזר. אפילו אם מצאו כלי רק"מ הישר מהמפעל.

ציטוט:

כל כלי הרק"מ מוצגים על המענ"ק, או כל מערכת המזהה את כוחותינו. ככה שגם אם יצליחו במספר דקות להביא גרר רציני שיוכל לגרור כ-40 טון למקום מבטחים מוסתר, ונגיד שיש כזה, עדיין איתור הרק"מ לא אמור להוות בעיה ככה שהשמדתו גם לא תהווה בעיה.

Oh, ok then, no problem.
That text is hopelessly naive.
No sane military plans for the best outcome.

ציטוט:

כדי להבין וללמוד את כל הסנסורים והמערכות, יש צורך בציוד מעבדה משוכלל, יקר, וכזה שסביר שאין ולא יהיה לחמאס. הם יכולים להפעיל לדוגמה את הקסדה אם המצלמות יעבדו, אבל כל מה שיגלו משם יכולים לגלות גם מפרסומים שקיימים באינטרנט - כלומר שום דבר רציני. והדבר השני שיצטרכו אלה מהנדסים כישרוניים שיוכלו לשחזר את המערכות, ליתר דיוק את החומרה. וכנראה הדבר הכי חשוב, הפעולות הלוגיות המבוצעות במשותף ע"י כלל המחשבים, הם לא יוכלו לשחזר. אפילו אם מצאו כלי רק"מ הישר מהמפעל.

Hamas - no.
Hizbullah - can get much with Iranian help. A lot.
Russia - can get much as well.
China - They did that yesterday.
Hopelessly naive again.
Remember how China was all over that downed F-117 in Jugoslavia?
Remember how Russia got the MAGACH in 82 from Beirut?
Remember the Iraanians extracting video from that stealth drone?Remember the Brittish extracting drone images from Israeli comms?

Sing while you may
- The Legendary Pink Dots

אה כן,
וגם טנק חדיש כבונוס!

אם מדובר על "היתוך", המעבד המקומי מיועד בעיקר לצורך סינון המידע ושליחת המידע לשרת, באופן שיפחית ככל הניתן את עומס המידע עימו אותו שרת צריך להתמודד,
במידה והאלגורתם הרץ על השרת יגלה מידע בעל משמעות,
תישלח בקשה למידע נוסף, ממאגרי המידע שנשמרו מקומית ולא נשלחים בשוטף, כי ערוצי התקשורת תמיד מוגבלים, ובזמן מלחמה ההגבלה חמורה אף יותר.

Pretty much and a bit more:

ציטוט:

אלגוריתם סינון מידע

Assume the system is as you describe with the main processing on some server\cloud\whatever.
As you point the amount of data to send is restricted by bandwidth and sharing from other units.
The sensors get much more data compared to what can be sent, some is stored locally.
The data needs to be partly processed on the vehicle but with a crew of 2 this is left to a computer.
So start with some image and signal processing and analysis.
But what's more - Some algorithm (probably AI\\Deep learning) to extract the most important.
Add compression and state of the art comm needed to send all that.
And encryption (yey)
All this in real time.

That is still some prize for the enemy to get.
China\Iran would fight for the last hizb fighter to get even the charred remains of one of those.

Is it worth the risk of capture?

Hiow much data does it come up to by the way?
Say a unit of three vehicles, Gigabytes per hour? Terabytes?

Sing while you may
- The Legendary Pink Dots

בסופו של דבר - אתה לא משדר כל מידע שיש לך ומציף את השרת בכמויות אדירות של זבל, גם אם יש לך תקשורת אינסופית.,
אתה מעדיף לשמור את כל המידע הרלווטי, על המחשב המקומי, אפילו רק כדי שיחכה שם לתחקורים.
בזמן ההתרחשות, המחשב המקומי מחכה לטריגר כלשהו,
זה יכול להיות סתם תזוזה, זיהוי פרט בתמונה, או רעש, או דווקא טריגר חיצוני,
ואז שולח גם מידע שנשמר בבאפר - לפני האירוע (כדי למצוא מאיפה הגיע המחבל ירה למשל)
ולרוב זה לא באמת כזה מסובך.

אתה לא יכול לעשות אלגוריתם "למידה עמוקה" שינתח תמונות וידאו באיכות גבוהה, במחשב של הטנק, וילמד שם מה מתרחש.
אתה כן עושה אותה בשרת, כדי לזהות טוב צליל של יריה או תמונה של טיל, ושולח למחשב המקומי רק מידע שישמש כטריגר,
והטריגר עצמו הוא ממש טיפש.

מערכות התקשורת, בנויות בדרך שתיתן לאוייב מידע מסויים על התקשורת - אבל למעשה זה די מעט.
נקודת המוצא היא שחלק ממערכות התקשורת יפלו לידי האוייב, ואתה רוצה שיהפכו לחסרות-ערך במהירות, לפני שהן יגיעו למומחי הל"א.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Nargila Dwarf Hiow much data does it come up to by the way? Say a unit of three vehicles, Gigabytes per hour? Terabytes?

אם הניחוש שלי נכון?

אז רוב הזמן כל כלי ישדר בסדר גודל של שיחת טלפון ׁׁׂׂ(8 קילובייט לשניה, 30 מגה-בייט בשעה)
מה שקורה בכל מקרה עם שריונרים.
בצד ההפוך: לשדר וממצלמת וידאו אחת, וידאו בזמן אמת (למרות שאם זה לא קריטי, תעדיף פריים כל כמה שניות ולא 30 פעם בשניה) זה 2 מגה-ביט לשניה, ג'יגה בייט לשעה
ואם לגמרי נתפרע - 10 מצלמות כאלו לכל כלי

ציטוט:

בסופו של דבר - אתה לא משדר כל מידע שיש לך ומציף את השרת בכמויות אדירות של זבל, גם אם יש לך תקשורת אינסופית., אתה מעדיף לשמור את כל המידע הרלווטי, על המחשב המקומי, אפילו רק כדי שיחכה שם לתחקורים. בזמן ההתרחשות, המחשב המקומי מחכה לטריגר כלשהו, זה יכול להיות סתם תזוזה, זיהוי פרט בתמונה, או רעש, או דווקא טריגר חיצוני, ואז שולח גם מידע שנשמר בבאפר - לפני האירוע (כדי למצוא מאיפה הגיע המחבל ירה למשל) ולרוב זה לא באמת כזה מסובך.

Understood, sounds good.
By that design what system identifies the image detail\noise? is it the server?
continued below

ציטוט:

אתה לא יכול לעשות אלגוריתם "למידה עמוקה" שינתח תמונות וידאו באיכות גבוהה, במחשב של הטנק, וילמד שם מה מתרחש. אתה כן עושה אותה בשרת, כדי לזהות טוב צליל של יריה או תמונה של טיל, ושולח למחשב המקומי רק מידע שישמש כטריגר, והטריגר עצמו הוא ממש טיפש.

I get it, the local computer extract possible trigger data from the sensors and sends it to the server.

ציטוט:

מערכות התקשורת, בנויות בדרך שתיתן לאוייב מידע מסויים על התקשורת - אבל למעשה זה די מעט. נקודת המוצא היא שחלק ממערכות התקשורת יפלו לידי האוייב, ואתה רוצה שיהפכו לחסרות-ערך במהירות, לפני שהן יגיעו למומחי הל"א.

Great!

ציטוט:

אם הניחוש שלי נכון? אז רוב הזמן כל כלי ישדר בסדר גודל של שיחת טלפון ׁׁׂׂ(8 קילובייט לשניה, 30 מגה-בייט בשעה)

With several cameras and Radars, the local data piles to at least 10's of Mbit/s.
More sensors - much more data.
The system need to extract trigger data and compress it to 8KB/s.
The extraction of data has to be quick and extremely effective.
That Is why I thought the extraction would require Deep Learning.
That in itself is valuable to an enemy.

Sing while you may
- The Legendary Pink Dots

אלא תהליך המסתמך על איסוף כמות אדירה של מידע,
ניתוחו במשך זמן ממושך,
כדי להגיע לאותו טריגר קטן.
למשל:
איסוף כמות עצומה של כתבי יד, זיהוי כתב היד אוטומטית בעזרת מילון, ושימוש בתוצאה כדי להכין טריגר לזיהוי אות או מילה, בכל כתב יד.
משהו שכל אדם שיודע לקרוא - מסוגל לעשות.

או לחלופין:
איסוף צלילים ע"י מערך מיקרופונים, המונחים במיקום ידוע ממטווח (תוך סימון מקור הירי וסוג הנשק שירה), או סתם באזורים בעלי רעשים חזקים שונים,
כאשר אין ירי - המערך אמור לסנן ולזהות שלא היה ירי,
כאשר היה ירי המערך אמור לתת טריגר, לזהות גם מרחק, מיקום מקור הירי, וסוג הנשק שירה.
ולעשות את זה תוך שימוש באלגוריתם וקטורי פשוט, קל לחישוב, ומהיר מאוד (טריגר), אבל כזה שתפור במדוייק למערך המיקרופונים המדוייק: במערך מיקרופונים אחר זה כנראה פשוט לא יעבוד, ותצטרך לעשות כמעט אותה עבודה מההתחלה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Nargila Dwarf That Is why I thought the extraction would require Deep Learning. That in itself is valuable to an enemy.

ציטוט:

אלא תהליך המסתמך על איסוף כמות אדירה של מידע, ניתוחו במשך זמן ממושך, כדי להגיע לאותו טריגר קטן. למשל: איסוף כמות עצומה של כתבי יד, זיהוי כתב היד אוטומטית בעזרת מילון, ושימוש בתוצאה כדי להכין טריגר לזיהוי אות או מילה, בכל כתב יד. משהו שכל אדם שיודע לקרוא - מסוגל לעשות. או לחלופין: איסוף צלילים ע"י מערך מיקרופונים, המונחים במיקום ידוע ממטווח (תוך סימון מקור הירי וסוג הנשק שירה), או סתם באזורים בעלי רעשים חזקים שונים,

The learning\training is not done in a firefight, but during the development of the system.

ציטוט:

כאשר אין ירי - המערך אמור לסנן ולזהות שלא היה ירי, כאשר היה ירי המערך אמור לתת טריגר, לזהות גם מרחק, מיקום מקור הירי, וסוג הנשק שירה. ולעשות את זה תוך שימוש באלגוריתם וקטורי פשוט, קל לחישוב, ומהיר מאוד (טריגר), אבל כזה שתפור במדוייק למערך המיקרופונים המדוייק: במערך מיקרופונים אחר זה כנראה פשוט לא יעבוד, ותצטרך לעשות כמעט אותה עבודה מההתחלה

The array (maarach) is the server or on the unit\vehicle?
The simple vectorial algorithm is ran on the vehicle?

If on the server - From 8Kbit/s data the server needs to identify triggers reliably.

Here is one problem - the local system on the unit needs to process several 10's of Mbits/s,
and send the relevant parts at 8Kbit/s to the server.
The part of 10-20-more Mbit/s to 8Kbit/s is hard, and very possibly valuable to an enemy.
Also - Latency.

If on the vehicle - the vehicle needs enough processing power+algorithms to do it.
Hard and certainly valuable.

Another problem - Not one, but several algorithms are needed - for sound, several cameras (different wavelengths maybe?) and Radars.


Deep learning (so hot right now) is one way to extract relevant information from sensor data.
The learning and training is done at the development phase. The unit's processor uses the trained system during operation.
Still, the part of 10-20-more Mbit/s to 8Kbit/s is hard, and possibly valuable to an enemy.

I am sure all possible actors are working on such systems right now, and it is coming.
Iran, China, Russia, not to mention the US would give alot for a working, efficient, secure, low latency deep-learning-sensor-data extraction system.
So would Israel.

Sing while you may
- The Legendary Pink Dots

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Nargila Dwarf I am sure all possible actors are working on such systems right now, and it is coming. Iran, China, Russia, not to mention the US would give alot for a working, efficient, secure, low latency deep-learning-sensor-data extraction system. So would Israel.

וזה אומר ארה"ב, רוסיה וסין,
אבל ארה"ב - מפגרת בעשור וחצי בכל הנוגע להטמעת מערכות מתקדמות בצבא היבשה,
ולא בטוח שגם האחרות שמות זאת בראש סדר העדיפויות.

מבחינת ישראל לעומת זאת, שכבר ביצעה דיגיטציה נרחבת של השריון,
והצטיידה כבר במערכות הגנה אקטיבית,
הוספת מצלמות, מיקרופונים וסנסורים "שקטים" נוספים,
זה הצעד המתבקש הבא - באופן מיידי.

ציטוט:

מבחינת ישראל לעומת זאת, שכבר ביצעה דיגיטציה נרחבת של השריון, והצטיידה כבר במערכות הגנה אקטיבית, הוספת מצלמות, מיקרופונים וסנסורים "שקטים" נוספים, זה הצעד המתבקש הבא

Adding more sensors is ostly fine, it is the systems behind the sensors that bothers me.

ציטוט:

- באופן מיידי.

Why immediately?
Why are sensors more important compared to other things?

Maybe more training is as useful as sensor x or y?

Sing while you may
- The Legendary Pink Dots

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Nargila Dwarf Adding more sensors is ostly fine, it is the systems behind the sensors that bothers me. Why immediately? Why are sensors more important compared to other things? Maybe more training is as useful as sensor x or y?

מבחינת עלויות - תוספת מצלמות וסנסורים היא יחסית זניחה, בוודאי בהשוואה לעלות הטנק.
המשמעות הראשונית שלה - היא שטנק שעולה מליונים לא יושבת ע"י צלף או מרגמה, בגלל שהטנק עבד בשטח עירוני עם מדף פתוח.
שדרוג כזה לא חייב לחכות עד לדור הבא של מעיל-רוח.

משמעויות משניות (יכולות ניתוח שונות של המידע, העברת מטרות מטנק-לטנק),
ניתן לפתח על בסיס המידע שיצבר, ועל-בסיס שדרוגי-תוכנה.
יתכן ששיפורים משמעותיים לא יהיו זמינים במערכה הבאה - אבל חשוב שלא יעבדו במדפים פתוחים בשטח עירוני.

אימונים זה באמת נושא כאוב, אבל ללא מצלמות עבודה במדפים סגורים היא במקרים רבים "על עיוור", ולא ריאליסטי.
אין סיבה להגדיל משמעותי אימונים עם מדפים פתוחים, ומצלמות שיאפשרו עבודה קלה בלעדיהם - יתנו לאימון קצר בהרבה תועלת משמעותית באופן מיידי.

Err, after a shower and a bit of thinking.
I think I get your point, and it sounds doable.
Still with the problems of complexity, reliability, security, timelyness,
and an enemy getting it's hands on it.
But doable.

I still think adding beyond the base concept is not a good idea.
The base concept promises a lot, let's see it deliver first.

Sing while you may
- The Legendary Pink Dots

זיהוי אוטומטי של איומים על הרק"מ והכוונת התותח לכיוון האיום - קיים כבר במרכבה עם מעיל רוח.
'שריון שקוף' - קיים כבר עם הקסדה החדשה של אלביט שכבר נרכשה. לא מדובר במדע בדיוני, זה לא כל כך פשוט אבל גם לא עתידני - סך הכל שידור ותפירה של הוידאו מהמצלמות החיצוניות/כוונות לקסדת המפקד והנהג שמכילה גם ג'ירוסקופ. כל מצלמת 360 ב100$ עושה את זה היום והדבר קיים כבר שנים לכלי טיס ברמה כזו או אחרת.
שיתוף מטרות, מידע וכו' - קיים ממזמן במערכת צי"ד ואחרות. גם כאן לא מדובר במשימה פשוטה כמובן אבל מדובר פשוט באבולוציה והכנסת AI כך שהזיהוי והשיתוף יהיו מהירים יותר. רכב א' מזהה מטרה ומשדר מיקום ווידאו לרכב ב'. רכב ג' מזהה לזירה/ירי מנק' ציון מסויימת ומשדר לשאר הרכבים. לא בדיוק פנטזיה אלא קיים גם היום.
לגבי לשים את כל הביצים בסל אחד - זה סיכון מחושב. אפשר גם להילחם בT-55 שלל. אם יתפס - לא נורא.
עדיין אם אתה רוצה להתקדם ולהביא יתרון טכנולוגי על פני היריב, אתה צריך להשתמש במה שיש לך ולשלב אמצעי הגנה חומרתיים ותוכנתיים. יש לקוות שזה מתבצע בכל הרמות. זו אכן חרב פיפיות במובן מסויים, אבל הקצה של האויב הוא חד ומסוכן - הרי אם הכלי נופל בידי האויב והוא מרושת לשאר המסגרת - אז גם האיתור שלו, כוחות האוייב והשמדתם תהיה קלה יותר מאשר רק"מ שאינו מרושת. תמיד אפשר להשתמש בשלל הצפנות וביומטריה כך שלא תיתכן שליטה על הכלי וצפייה בתמונת הקרב בצי"ד בכלי שנפגע.
את החלק הכי חשוב ויקר במערכת - התוכנה - יהיה כבר הרבה יותר קשה לפענח ולהעתיק.
סך הכל לשם שינוי צה"ל מפגין כאן חשיבה ארוכת טווח, חדשנית ומחוץ לקופסא. הקונספט ידוע ומוכר כבר שנים (FCS/ארמטה/רובוקופ) אבל לעבור משלב שבו בקושי מקבלים את הצורך בנמ"ר, לתכנון של כלי זול יחסית, חכם, קטן וקטלני עם הגנה אקטיבית וגוף אחיד - היא לא פחות ממהפכה ואפשר וצריך לברך על כך.
רוב הטכנולוגיות כבר קיימות על המדף למעשה -
צריח נשלט מרחוק. תותחי 30/40/60 מ"מ יעילים, שריון סמי ריאקטיבי מחומרים מורכבים, הסוואה ויזאולית ותרמית, הנעה היברידית, מעיל רוח/חץ דורבן עם זיהוי איום אוטומטי, זיהוי אקוסטי של ירי, קסדת מפקד/נהג עם תצוגה משולבת, מערכת צי"ד....לכולם תמצא כאן אשכולות ופרסומים בני כמה שנים ונמכרים כבר על ידי התעשיות הבטחוניות.
הכל די 'על המדף' כבר היום והפרויקט לוקח את כל מה שקיים כבר ומתכונן בדורות הבאים לכדי כלי אחד המתאים לשדה הקרב המודרני, ומי יודע, אולי אפילו במשקל, זמן ועלות פיתוח סבירים. כל הכבוד לצה"ל.

ציטוט:

זיהוי אוטומטי של איומים על הרק"מ והכוונת התותח לכיוון האיום - קיים כבר במרכבה עם מעיל רוח.

Can't argue on that one.

ציטוט:

'שריון שקוף' - קיים כבר עם הקסדה החדשה של אלביט שכבר נרכשה. לא מדובר במדע בדיוני, זה לא כל כך פשוט אבל גם לא עתידני - סך הכל שידור ותפירה של הוידאו מהמצלמות החיצוניות/כוונות לקסדת המפקד והנהג שמכילה גם ג'ירוסקופ. כל מצלמת 360 ב100$ עושה את זה היום והדבר קיים כבר שנים לכלי טיס ברמה כזו או אחרת.

It needs to work reliably in a firefight and long time usage in a very tough conditions.
Add training, logistics, maintainance, cost, etc.
What would the expected life span of such helmet be? 5-10 years? 3 years?
I have no doubt it is coming, but I'll believe it when I see it.

ציטוט:

שיתוף מטרות, מידע וכו' - קיים ממזמן במערכת צי"ד ואחרות. גם כאן לא מדובר במשימה פשוטה כמובן אבל מדובר פשוט באבולוציה והכנסת AI כך שהזיהוי והשיתוף יהיו מהירים יותר. רכב א' מזהה מטרה ומשדר מיקום ווידאו לרכב ב'. רכב ג' מזהה לזירה/ירי מנק' ציון מסויימת ומשדר לשאר הרכבים. לא בדיוק פנטזיה אלא קיים גם היום.

Agreed.

ציטוט:

גבי לשים את כל הביצים בסל אחד - זה סיכון מחושב. אפשר גם להילחם בT-55 שלל. אם יתפס - לא נורא. עדיין אם אתה רוצה להתקדם ולהביא יתרון טכנולוגי על פני היריב, אתה צריך להשתמש במה שיש לך ולשלב אמצעי הגנה חומרתיים ותוכנתיים. יש לקוות שזה מתבצע בכל הרמות. זו אכן חרב פיפיות במובן מסויים, אבל הקצה של האויב הוא חד ומסוכן - הרי אם הכלי נופל בידי האויב והוא מרושת לשאר המסגרת - אז גם האיתור שלו, כוחות האוייב והשמדתם תהיה קלה יותר מאשר רק"מ שאינו מרושת. תמיד אפשר להשתמש בשלל הצפנות וביומטריה כך שלא תיתכן שליטה על הכלי וצפייה בתמונת הקרב בצי"ד בכלי שנפגע. את החלק הכי חשוב ויקר במערכת - התוכנה - יהיה כבר הרבה יותר קשה לפענח ולהעתיק.

Risk management is the thing here.
Putting advanced encryption and AI is what bother me most, the rest is bad but maybe not as much.
Some vehicles will be lost in the next 15-20 years to some enemy.
Some of our enemies have allies that can handle the vehicle - China, Russia and (a little less on tech but high on innovation) Iran.
Remember when in 82 Israel sent a special unit to get a burned out T-72?
How the USSR got a MAGACH?
This vehicle here is worth it's own operation for the enemy.

ציטוט:

סך הכל לשם שינוי צה"ל מפגין כאן חשיבה ארוכת טווח, חדשנית ומחוץ לקופסא. הקונספט ידוע ומוכר כבר שנים (FCS/ארמטה/רובוקופ) אבל לעבור משלב שבו בקושי מקבלים את הצורך בנמ"ר, לתכנון של כלי זול יחסית, חכם, קטן וקטלני עם הגנה אקטיבית וגוף אחיד - היא לא פחות ממהפכה ואפשר וצריך לברך על כך. רוב הטכנולוגיות כבר קיימות על המדף למעשה - צריח נשלט מרחוק. תותחי 30/40/60 מ"מ יעילים, שריון סמי ריאקטיבי מחומרים מורכבים, הסוואה ויזאולית ותרמית, הנעה היברידית, מעיל רוח/חץ דורבן עם זיהוי איום אוטומטי, זיהוי אקוסטי של ירי, קסדת מפקד/נהג עם תצוגה משולבת, מערכת צי"ד....לכולם תמצא כאן אשכולות ופרסומים בני כמה שנים ונמכרים כבר על ידי התעשיות הבטחוניות. הכל די 'על המדף' כבר היום והפרויקט לוקח את כל מה שקיים כבר ומתכונן בדורות הבאים לכדי כלי אחד המתאים לשדה הקרב המודרני, ומי יודע, אולי אפילו במשקל, זמן ועלות פיתוח סבירים. כל הכבוד לצה"ל.

That is fine, this is impressive.
The original post was about adding sensor fusion and advanced data sharing.
It sounds over the top to me, with added risk.
The base idea is good enough and hard enough to make, why add complexity and risk?
Also, some of the promises - AI for decision making and less so the see-through armor seemed over optimistic at best.
I would hate it if this project will become an F-35 on tracks.

Sing while you may
- The Legendary Pink Dots

Seems too complex for a ground unit.
First the 'see-through armour' would have to work - sensors, computers, HUD, and the rest.
It would have to be reliable in training and firefight - in the open and urban areas.
Backup is needed when some or all the sensors are down.
Hardening is needed against EW ( sorry, CYBER!), and passive measures against the sensors.
Adding existing components of the צי"ד system is reasonable.
This is big enough of a goal.


Personally I think some of what is promissed is marketing speech and not what the IDF will get.
The 'Advanced Automation' replacing human decisions I do not buy at all.
What when it fails?

Adding full on sensor fusion a-la F35 (not working there yet)?
Nah, not anytime soon.

What when the super expensive and high tech vehicle falls into enemy hands?
Does the enemy get the keys to the kingdom?

Sing while you may
- The Legendary Pink Dots

בעיות ביטחון מידע עם מערכת צי"ד יש גם היום ואני רוצה לקוות שהנושאים נבדקו, נבחנו ויש פתרונות טובים. ככל שהתחום הזה של היתוך מידע ושיתוף מידע מריבוי חיישנים/כלים יתפתח סוגיית ביטחון המידע הרשתי רק תלך ותגבר ואפשר לקוות שיימצאו הפתרונות הראויים (אני לא חושב שזה המקום לדון בהם כי אלו מן הסתם סוגיות רגישות - גם טכנולוגית וגם מבחינת התו"ל). מה שכן אני לא חושב שזה צריך להפוך את כל העניין לבלתי אפשרי.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

בעיות ביטחון מידע עם מערכת צי"ד יש גם היום ואני רוצה לקוות שהנושאים נבדקו, נבחנו ויש פתרונות טובים.

Agreed.

ציטוט:

ככל שהתחום הזה של היתוך מידע ושיתוף מידע מריבוי חיישנים/כלים יתפתח סוגיית ביטחון המידע הרשתי רק תלך ותגבר ואפשר לקוות שיימצאו הפתרונות הראויים

No doubt there will be more and more of it.

The problem is not what is possible or not. In 10 years we will have reliable sensor fusion systems,
And possibly some AI for some decision making (not sure about reliability)

The problem is what sould be put inside a front line vehicle that is expected to be lost at some point.
Top encryption should not be in the vehicle because it will eventually fall into enemy hands.
Should advanced AI be there?
Should the best sensors and sensor fusion systems be there?

Sensor fusion, AI and collaboration are pretty new areas,
so mistakes are\will be made, and damage will happen.
Limiting the advanced systems on a unit (number of systems, quality, etc)
is one way to manage that risk.

Sing while you may
- The Legendary Pink Dots

יש פתרון יחסית פשוט לבעייה שקיים כבר היום והאמת כבר היה קיים לפני שנים

What do you mean?
The easiest solution is to assess very carefully what should be and what should not be in the vehicle.
I am sure this is done already, Israel produces military equipment for 70 years now.

Fail-safe and self destruct system will fail eventually.
But it is very hard to reverse engineer a system that is not there.

Sing while you may
- The Legendary Pink Dots

אני לא יודע על איזה פתרון CU1 מדבר אבל אני חושב שאולי רצוי לעצור כאן - לדעתי זה נושא רגיש מסיבות מובנות.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

I have no Idea, And I agree.

Sing while you may
- The Legendary Pink Dots

יש לי הרגשה שכמה וכמה חברים כאן לקחו את הקונספט שהוצג ומתייחסים אליו כמוצר מוגמר. אז למקרה שמישהו התבלבל או קצת נסחף: מדובר כאן על קונספט, שלב הרעיון הבסיסי או אם תרצו מילה קצת יותר גדולה ומפחידה - החזון לעתיד. ויכוחים על איפה הדלת או קוטר התותח הם בשלב הנוכחי זניחים וחסרי תועלת לחלוטין.

ועוד הערה אולי קטנונית: המושג "סייבר" מתייחס לקשת רחבה יותר של מערכות תקשורת ושו"ב מאשר ל"א פשוט - אם בעבר שיבוש היה בעיקרו מניעת תקשורת או שיבושה, כיום האיום כבר הרבה יותר מורכב ויכול לכלול תולעים ונשקים מורכבים אחרים. השם stuxnet מצלצל מוכר?

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

לא הבנתי את ההערה לגבי הסייבר..
יש כיום כמה חברות ישראליות בנושאי סייבר לרכב, כולל של יוצאי 8200 ,
כך שאפשר להניח שמערכת הביטחון יודעת שאפשר לפרוץ למחשב של רכב- וממילא, יודעת שצריך להגן עליו.

מתי הוא יהיה מוכן?

מבצעיות בשנת 2027 בהנחה שלא יהיו עיכובים בלתי צפויים.
הסטטוס הנוכחי של הכרמל הוא מדגים טכנולוגיות, כלומר במשך הדרך ישנה סבירות שהכרמל לא יכנס לשירות מבצעי אך הטכנולוגיות שפותחו בשבילו כן יכנסו לשירות ברק"מ אחר.
שינויי פרספקטיבה כבר היו במהלך פרויקט "רקיע" שהחל לפחות בשנת 2012, לדוגמה הפיצול שיצר את נגמ"ש איתן.

אפילו ב-2010.

לא זכור לי שדיברו על פרויקט רקיע בשנת 2010.

לצפייה במקור באתר YouTube,

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן..
מבין הדברים מהסרטון:
-שני אנשי צוות
-נהיגה אוטונומית
-עזרה בקבלת החלטות
-הגנה אקטיבית אזורית
-הנעה חשמלית היברידית
-טילים
-"see through armor"
-נטרול IEDs מרחוק
-חמקנות.

אפשר לקוות שהמפתחים דואגים לבחון את כל החידושים בתחום הסוללות - בסרטון מוצג קונספט שכל הסוללות יהיו בחלק התחתון של הכלי - לא היית רוצה שכולן יתלקחו בבת אחת כתוצאה ממטען גחון - לאחרונה התפרסם שטויוטה עובדת על דור חדש של סוללות שלא יכולות להתלקח (פטנט ) אני מניח שהם לא היחידים - זה יכול להיות פתרון מעניין - בין כה ייקחו עוד כמה שנים עד שהעסק יפותח ועד אז אולי יהיו פתרונות זמינים בשוק.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

אפשר לקוות שהמפתחים דואגים לבחון את כל החידושים בתחום הסוללות

זה בזבוז זמן מוחלט.

ביום שבשוק האזרחי יהיו משאיות היברידיות אפשר להתחיל לדבר על הנושא .

גם השקעה של משהב"ט בכל נושא "הנהיגה האוטונומית" הוא בזבוז זמן - קצת סבלנות, תנו לשוק האזרחי להגיע ליישום עובד של נהיגה אוטונומית ואז תבנו עליו - כל ה "אקו סיסטם" של חומרת מחשוב ייעודית , אלגוריתמיקה , חישנים יהיו בשלים

לפעמים צריך לדעת גם במה לא כדאי להשקיע מו"פ כי אין שום יתרון תחרותי למערכת הבטחון ועדיף להשקיע בתחומים שהשוק באזרחי לא זורק מליארדים של דולרים במו"פ כמו בסוללות / הנעה חשמלית-היברידית / נהיגה אוטונומית

לא נראה לי שהבנת אותי נכון.
אין לי שום כוונה שמפא"ת או שום גוף ישראלי דומה יפתח בעצמו סוללות - אני מדבר על שימוש בטכנולוגיות מדף קיימות (או כאלו שיהיו קיימות בזמן שהכרמל יהפוך למבצעי אי שם באמצע-סוף העשור הבא, וכעת הן אולי בניסויים).

אותו כנ"ל אגב לגבי נהיגה אוטונומית אם כי פה בכל זאת מדובר על תוכנה יותר מאשר על חומרה אז אפשר לקחת משהו בסיסי (למשל לעבוד נניח עם מובילאיי) ולבנות עליו מה שצריך אצלנו.

ולגבי משאיות היברידיות - אני חושב שאנחנו נראה בשנים הקרובות לא רק משאיות היברידיות אלא משאיות חשמליות לגמרי (מוסק לדעתי מפתח) וכמובן משאיות אוטונומיות - שני הדברים הללו יתחילו להיכנס באופן רציני לשוק (בהתחלה בארה"ב ואירופה ואלינו זה בטח יגיע באיחור של כמה שנים) בין 2020-2025.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

הכרמל הוא עדיין בשלב מוקדם בפיתוח. זה לא שעכשיו מתחילים לפתח כבר אלגוריתמים. בקצב שהשוק מתקדם, בעוד שנים ספורות כבר נראה מכוניות אוטונימיות לחלוטין.

הבטריות האלו, מגוחכות ככל שיראו, נועדו כדי למנוע תופעה שראינו בעבר, בה הטנק נאלץ להישאר דלוק גם בכוננות, ושרף דלק בכמויות עד שזה בלבד השבית אותו.
פיתרון עבר ששמעתי עליו היה מנוע עזר,
גנרטור יעיל לשימוש היברידי ( מטעין את הסוללות וכאשר הצריכה נמוכה והבטריות מלאות כבה), נשמע סביר יותר ונפיץ פחות מהבנזין של מנוע העזר.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי tby גם השקעה של משהב"ט בכל נושא "הנהיגה האוטונומית" הוא בזבוז זמן - קצת סבלנות, תנו לשוק האזרחי להגיע ליישום עובד של נהיגה אוטונומית ואז תבנו עליו - כל ה "אקו סיסטם" של חומרת מחשוב ייעודית , אלגוריתמיקה , חישנים יהיו בשלים

ושוב - אנחנו כבר שם.
יש כבר יישומי נהיגה אוטומטית בשלבי הטמעה שונים, כשהמגבלות העיקריות הן החשש מתאונות-דרכים. חשש פחות סביר כשמדובר בטנק בזירת-לחימה, ובעיקר אם בשלב הראשוני מדובר במערכת מסייעת-נהג ולא מחליפת-נהג, למרות שבהינתן התקנת החומרה המתאימה מלכתחילה - יתכן ומדובר בשדרוג יחסית מינורי.

בתחומים אלו ניתן לרכוש אלגוריתם ומוצרי מדף, ולהעבירם הטמעה.
אם ההטמעה תניב מוצר מוצלח - גם לא חייבים לחכות עד 2027

משאיות היברידיות יש. וגם חשמליות לחלוטין יש.
לא מזמן גם דובר על כך שצה"ל יעבור מסוללות עופרת-חומצה לליתיום-יון, בהקשר של הכרמל אבל אפשר היה גם להסיק שהדיון כולל את הברק.
אחרי הכל, הכרמל אמור לקבל מבצעיות רק בעוד עשור, ומכוניות היברידיות, חשמליות לחלוטין, וכאלה שיכולות לנסוע באופן אוטונומי, כבר יש על הכבישים.

אין משאיות היברדיות ובוודאי אין משאיות חשמליות במשקלים עליהם מדובר. יש הצהרות על פיתוח משאיות חשמליות אך אלו יהיו משאיות קלות לחלוקה / איסוף עירוניים(תחשוב DHL / משאיות זבל / חלוקת מזון לסופקמרקטים בעיר) עם הרבה עצירות, מעט ק"מ נסיעה וחניון לילה מסודר.

היתרון של הנעה היברידית (גנרטור המזין חשמל למערכת הנעה) טמון בביטול כל המכלולים מכניים המוכרים מכלי הרכב ומעבר להנעת כל "גלגל" עם מנוע חשמלי - פחות תחזוקה, פחות עלות, יותר ביצועים

זה נהדר , זה נחוץ, זה רצוי. רק מה? קונים את המכלול כמו שקונים מנוע + גיר וכל היתר - לא מפתחים לבד וכרגע אף אחד לא מוכר זאת למשאיות של 40-50 טון וגם שיתחילו למכור - האמינות לא תהיה ברמה המתאימה לרק"מ כך שעוד חזון למועד.

ציטוט:

יש כבר יישומי נהיגה אוטומטית בשלבי הטמעה שונים, כשהמגבלות העיקריות הן החשש מתאונות-דרכים. חשש פחות סביר כשמדובר בטנק בזירת-לחימה, ובעיקר אם בשלב הראשוני מדובר במערכת מסייעת-נהג ולא מחליפת-נהג, למרות שבהינתן התקנת החומרה המתאימה מלכתחילה - יתכן ומדובר בשדרוג יחסית מינורי.

מי מפתח נהיגה אוטונומית לאזור לחימה? - דרכי עפר , קרקע שאינה דרך, סביבה עירונית עם הרס על הדרך , חיילים צמודים / קרובים לרק"מ - מדובר בפנטזיה שאם מממנים אותה היום זה שקול לזריקת כסף לפח.

אם המטרה זו אוטונומיה / סיוע לנהג על כביש - קנה מוצר מדף - למרות שבהקשר של כרמל זה נראה פשוט לא דרוש.

מול במה לא כדאי להשקיע כספי מו"פ יש נושאים שמאוד כדאי:

- הגנה אקטיבית מתקדמת יותר
- זיהוי מטרות אוטומטי , הגדלת דיוק כלי הנשק והקטנת זמן התגובה
- שילוב רקטות / טילים לסביבה אורבנית כארטילריית כיס
- זוהי מטעני צד גחון
- שריון מתקדם

אבל בשביל זה לא צריך פלטפורמה חדשה ולא צריך פרויקט "כרמל" . אם וכאשר הטכנולוגיות יבשילו יטמיעו אותם בכלים קיימים.

עוד עשור אפשר לבחון מה המצב של הנעה חשמלית / אוטונומית וכפי שאת האיתן "הרכיבו" ממוצרי מדף מוכחים ובזמן שיא כך יש לעשות עם הכרמל.

BEA מפתחת מערכות לטנק היברידי, כבר לפחות 5 שנים,
מה שאומר - שיוצאים מהנחה שיש כבר או יהיו רכיבי-מדף שניתן לרכוש לטובת הטנק.
בדיוק כפי שהיום ישראל לא מפתחת מנוע טנק - ישראל תרכוש גנרטור ומנוע סטנדרטי מיצרנית שתוכל לייצרם בכמויות ברמת-טכנולוגיה גבוהה ומחיר תחרותי.

ונכון - שלא מדובר על טנק חשמלי אלא על טנק היברידי: כזה שבו פעילות המנוע ממלאת מצברים, בעיקר כדי שבזמן שהטנק יושב ללא תנועה, וצורך מעט אנרגיה, המנוע יהיה כבוי וחתימת-החום תהיה נמוכה.
זאת בשונה ממשאית כבדה - שבה אין צורך משמעותי כזה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי tby היתרון של הנעה היברידית (גנרטור המזין חשמל למערכת הנעה) טמון בביטול כל המכלולים מכניים המוכרים מכלי הרכב ומעבר להנעת כל "גלגל" עם מנוע חשמלי - פחות תחזוקה, פחות עלות, יותר ביצועים

היתרון הזה - הוא משני, ויגיע עם התבגרות המערכת.
כרגע, היתרון הזה מגיע עם עלות גבוהה שהפכה אותו לבלתי-ישים כאשר אין יתרונות אחרים (כמו חתימת-חום נמוכה במארב)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי tby מי מפתח נהיגה אוטונומית לאזור לחימה? - דרכי עפר , קרקע שאינה דרך, סביבה עירונית עם הרס על הדרך , חיילים צמודים / קרובים לרק"מ - מדובר בפנטזיה שאם מממנים אותה היום זה שקול לזריקת כסף לפח.

כמערכות אוטונומיות? אין.
כמערכות מייעצות ומסייעות שמעוניינות בעתיד להגיע לשם - זו בדיוק חזית הטכנולוגיה.
יש טכנולוגיות מדף שצפויות גם להשתפר, אבל צריך אינטגרציה.
אם תתחיל אותה היום, עם API ותשתיות שכבר קיימות, הבשלת הטכנולוגיה תגיע בדיוק כשהפיתוח יסתיים ותהיה בחזית הטכנולוגיה.
בחלק מהמקרים את האינטגרציה שתעשה בפרוייקט כזה, תוכל להטמיע בכל משוריין שכבר היום יש בשטח, ולקבל שדרוג משמעותי.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי tby מול ב"מה לא כדאי להשקיע כספי מו"פ" יש נושאים שמאוד כדאי: - הגנה אקטיבית מתקדמת יותר - זיהוי מטרות אוטומטי , הגדלת דיוק כלי הנשק והקטנת זמן התגובה - שילוב רקטות / טילים לסביבה אורבנית כארטילריית כיס - זוהי מטעני צד גחון - שריון מתקדם

נכון ולא נכון.
פרוייקט כרמל נועד לבחון האם ניתן לפתח טנק עתידני עם טכנולוגיות שהן בהישג-יד ומצריכות אינטגרציה והטמעה.
אבל אם אתה מדבר על פיתוח מערכת כמודול-חיצוני או שדרוג,
הפיתוח יהיה מסובך יותר ממערכת שמלכתחילה תוכננה לכך,
שלאחר מכן אתה בודק האם ניתן להתאימה לפלטפורמה קיימת.

אני לא מבין מה אתה אומר.

על מנת שרק"מ יפעיל מערכות חשמליות כאשר המנוע כבוי לא צריך "הנעה היברידית" סוללה של כמה KW בודדים תספיק וכמובן גנרטור קטן - בשביל זה באמת לא צריך "פלטפורמה חדשה" - הכל קיים ועובד.

מה זה בדיוק "מערכות מייעצות ומסייעות " לנהיגת רק"מ בשטח ? בשביל מה לעשות אינטגרציה היום ליכולות שלא קיימות?

ציטוט:

הבשלת הטכנולוגיה תגיע בדיוק כשהפיתוח יסתיים ותהיה בחזית הטכנולוגיה

פיתוח של מה יסתיים? - הרי נהיגה אוטונומית ופיתוח הנעה היברידית לא סביר לפתח בכספי מו"פ של צה"ל והנקודה שאני מעלה שאם עושים זאת - זורקים כסף לפח.

בשביל מה כל ההתעסקות היום עם סרטונים על "פלטפורמה עתידנית" כשהפלטפורמה עצמה ריקה מתוכן והטכנולוגיות שבאמת רלבנטיות לפיתוח בטווח של 5 שנים הבאות הן גנריות למרכבה / איתן?

פשוט בזבוז כספים משווע.

חום שמקל על גילוי הטנק.
הפיתרון ההיברידי לא ייחודי לישראל. כאמור - BEA פיתחה רכיבים דואלים לשוק האזרחי והצבאי.
ובצבאות שונים בוחנים קונספט זה.
אלא שההימנעות הכללית מרכש טנקים - עשויה להוביל לכך שישראל תהיה פורצת דרך.
כמו שקרה עם מעיל-רוח.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי tby פיתוח של מה יסתיים? - הרי נהיגה אוטונומית ופיתוח הנעה היברידית לא סביר לפתח בכספי מו"פ של צה"ל והנקודה שאני מעלה שאם עושים זאת - זורקים כסף לפח.

זה לא פיתוח צבאי, אלא מערכות מדף שצריכה התאמה.
האם יש היום נהיגה אוטונומית באיכות טובה מספיק? לא.
אבל כבר היום מדובר על מערכות מייעצות, ויש פתרונות שיתוף-מידע על המדף, שימנעו משיירה להיתקע במקום שבו נתקעה שיירה קודמת.
תמיד אפשר לחכות ולהיות אחרונים - אבל אין שום סיבה לכך.
בוחנים פיתרון כולל, ובדרך חלק מהרעיונות יבוטלו.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי tby בשביל מה כל ההתעסקות היום עם סרטונים על "פלטפורמה עתידנית" כשהפלטפורמה עצמה ריקה מתוכן והטכנולוגיות שבאמת רלבנטיות לפיתוח בטווח של 5 שנים הבאות הן גנריות למרכבה / איתן?

כנראה בגלל שאם לא יהיה הייפ נראה שידור חוזר של מה שקרה עם רכש התותחים והספינות:
ההחלטה אם לבצע רכש או לא, ומה בעצם לקנות, תימתח על פני עשור ותשגע את כל המערכת.
אם יהיה לצה"ל צורך בעוד טנקים, והוא יוכל לייצר טנק טוב, קל וזול יותר, שדורש פחות כח אדם ויש לו יכולות עדיפות, על פני המרכבה4,
זה מן-הסתם עדיף,
וזה דורש פיתוח.

"מערכות מסייעות ומייעצות" זה דבר שקיים כבר בהרבה כלי רכב שנמצאים על הכביש סביבך. מערכות להתרעה ומניעת סטיה מנתיב, לשמירת מרחק וכד'.
מערכת כזו ברק"מ יכולה אולי למנוע נפילה לתנ"ט בחושך, כניסה לשיפוע צד מעבר למגבלות הכלי, כניסה לשד"מ ממופה בגלל טעות ניווט וכד'. אפשר לקחת את זה אפילו רחוק יותר ולייצר מוד של עליה אוטומטית לרמפה ובלימה בדיוק בגובה בו התובה מוסתרת וירידה מהירה ואוטומטית אחורה אם מתגלית לזירה על הכלי או בתום ירי סדרה. האפשרויות אינסופיות, אפילו עם הטכנולוגיה שיש ברכב שאתה יכול לקנות היום אפילו כיד שניה.

יש הבדל גדול מאוד בין מכוניות אוטונומיות שכבר קיימות בשוק ושיגיעו בעוד כמה שנים, ובין נהיגת שטח, נהיגה מבצעית וכו'.
כמובן שיהיה נחמד אם הכרמל יוכל לנהוג כמו טסלה על כביש מהיר/עיר פקוקה, אבל זו לא המטרה.
זה כלי שיסע בשטח ואם בעיר - אז רוב המכשולים, תמרורים וכו' בכלל לא רלוונטים עבורו, אז כל האלגוריתמים המשוכללים של גוגל, טסלה, מובילאיי הרבה פחות רלוונטים כאן וגם אם היו כבר בשלים לקניה 'מהמדף', לא הייתם רוצים טנק שמתנהג כמו פריוס.
כלים כמו הגארדיום ז"ל, גששיות של נאס"א וכד' יותר הולמים כאן. כך או כך האלגוריתמים החשובים הם ה'בסיסיים' יותר של זיהוי עצמים, מרחק וכד' ולא התנהגות רכבים, תמרורים וכו'.
לגבי סוללות, יש לא מעט פטנטים לסוללות ליטיום לא דליקות (וטכנולוגיות אחרות). דווקא חבל שהנושא לא מקודם על ידי התעשיות הבטחוניות בעולם. כמה פעמים קראתם כתבה על 'הסוללה הבאה', נטענת בדקות, מחזיקה פי X, עולה פחות ועוד ועוד...
בשוק האזרחי כל הטכנולוגיות האלו נשארות בינתיים ברמת מאמרים וסטארטפים קטנים של קרנות הון סיכון. אולי אם יכירו ביתרון המבצעי, יזרקו כמה מילארדים וירתמו ענקי תעשיה צבאית, אז משהו מכל התיאוריות האלו יצא אל הפועל, כפי שטכנולוגיות רבות פותחו קודם כל עבור הצבא.

בצפיה חוזרת בסרטון שהופץ ע"י מפא"ת ומקריאת הדברים שאמר ראש מפא"ת בתדרוך הכתבים - נראה לי שהתגובות כאן מתעלמות מהנושא העיקרי - הניסיון להוכיח שניתן להפעיל רק"מ לחימה מתקדם ע"י שני אנשי צוות במדפים סגורים.

במידה ומפא"ת יצליחו להוכיח שזה אפשרי הרי שזה לדעתי המפתח למהפכה בתכנון רק"מ לחימה בעתיד. בסרטון מראים את היתרון בהגנה על שני אנשי צוות היושבים בתא קטן - מה שיאפשר לספק להם הגנה מצויינת ובו בזמן לחתוך בחצי את משקל הרק"מ.

להפחתה משמעותית כזו במשקל הרק"ם משמעות דרמטית על מחירו ואמינותו בעיקר בפתיחת האפשרות לשימוש ברכיבים (מנוע, ממסרת, מנועים חשמליים ועוד) אשר נמצאים בתפוצה רחבה בשוק האזרחי, רכיבים מוכחים, באמינות גבוהה מאד ובמחיר נמוך משמעותית ממחיר מערכות ייעדיות לרק"מ במשקל גבוה.

מסכים לחלוטין עם tby (ואחרים) לגבי המערכות שיש לפתח ( הגנה אקטיבית מתקדמת יותר, זיהוי מטרות אוטומטי , הגדלת דיוק כלי הנשק והקטנת זמן התגובה, שילוב רקטות / טילים לסביבה אורבנית כארטילריית כיס, זיהוי ונטרול מטעני צד גחון ושריון מתקדם) - ממליץ לך tby לצפות בעיון בסרטון - יש בו תשובה לכל הדברים האלה.

לחלוטין לא מסכים עם tby (ואחרים) לגבי ההשקעה באוטומציה, אוטונומיה ובהנעה היברידית.
אוטומציה מתקדמת דרושה לתפעול ע"י שני אנשי צוות במקום ארבעה. ולא, לא צריך לפתח הכל מהתחלה - קיים מספיק ידע לצאת ממנו ולהתאימו לדרישות. אוטונומיה דרושה לאותו צורך ולצרכים רבים אחרים, וגם כאן - אני מניח שהאוטונמיה ה"צבאית" היבשתית לא מפותחת דווקא לצורך כרמל. לא לחינם אנחנו מובילים באוטונומיה אווירית...

ומכאן - כל ההערות שלא צריך רק"מ חדש וניתן לשלב "הכל" ברק"מ הקיים לא רלוונטיות.

מניתוח ההסטוריה של ראש מפא"ת, תא"ל (במיל) דני גולד ומבחינת המערכות שהוא יזם, פיתח וקידם, אני סמוך ובטוח שאם הוא נותן ידו לפיתוח כרמל הרי שגם כאן נגיע להמפכה.

אני זוכר שלפני יותר מ 10 שנים הייתי בתורנות שמירה באחד החגים בבסיס הקריה שבו עשיתי את השירות שלי בסיירת קרייתי . הקצין התורן היה רב סרן ממשרד הביטחון שהתעסק עם פרוייקט המרכבה. אז על מה דיברנו? על טנקים. אני שאלתי אותו כבר אז למה צריך בכלל בן אדם בצריח ולא עושים צריח נשלט מרחוק כמו התחנות של רפאל רק עם חימוש 120mm הוא סיפר על החסרונות של שדה הראיה המוגבל ועל זה שבצבא לא כול כך אוהבים את עמדות הנשק האלו. הוא גם אמר שצריכים אנשי צוות כדי לבצע משימות טכניות שונות בטנק שהן לאו דווקא לחימה. אבל נראה שאין ברירה וצועדים קדימה. האלקטרו-אופטיקה עשתה קפיצת דרך עצומה ב 10 השנים האחרונות. גם הנעה היברידית בוא תבוא ככול הנראה וגם על זה דיברתי באחד האשכולות. רק שאני התייחסתי ספציפית לגנרטור טורבינה ולא לגנרטור בוכנה. יחד עם זאת אני חושב שיכולת חשובה שאין בכרמל היא שאין לא יכולת לשמש כנגמ"ש בניגוד לאיתן. כלי שיש בו עוד 10 מושבים לרגלים אולי לא יוכל להיכנס לכול סימטה בכול קסבה, אבל זה לא יפריע לכלי לבצע את שאר המשימות שעבורן חשבו על הכרמל. כלי שהוא גם נגמ"ש יהיה מאוד רב שימושי ורב משימתי. צה"ל צמא לנגמ"שים ממוגנים אך לא כבדים מדי.

ציטוט:

חלוטין לא מסכים עם tby (ואחרים) לגבי ההשקעה באוטומציה, אוטונומיה ובהנעה היברידית. אוטומציה מתקדמת דרושה לתפעול ע"י שני אנשי צוות במקום ארבעה. ולא, לא צריך לפתח הכל מהתחלה - קיים מספיק ידע לצאת ממנו ולהתאימו לדרישות. אוטונומיה דרושה לאותו צורך ולצרכים רבים אחרים, וגם כאן - אני מניח שהאוטונמיה ה"צבאית" היבשתית לא מפותחת דווקא לצורך כרמל. לא לחינם אנחנו מובילים באוטונומיה אווירית...

בעולם מושלם שיש תקציב להכל אני בעד לפתח הכל. הבעיה היא שיש מחסור במשאבים והאתגר הוא לבחון היכן השקעת השקל השולי תביא הכי הרבה תועלת.

עכשיו צריך לשאול שאלה פשוטה מאוד - נניח ומצליחים לפתח רק"מ המופעל ע"י 2 אנשי צוות, עם הנעה היברידית ואוטונומיה - בכמה שיפרנו את האפקטיביות של צה"ל ?

האם ההבדל בין 2 אנשי צוות ל- 3 הוא כזה דרמטי? הרי רבים יאמרו שחייבים לפחות 3 על מנת לתחזק הכלי , לסייע בפריסת זחל, לשמור בלילות וחס וחלילה לחלץ במקרה של פגיעה.

האם ההבדל בין הנעה היברידית להנעה רגילה עם מנוע מודרני יביא לשינוי דרמטי ביכולות המבצעיות של הכלי?

האם אוטונומיה בנהיגה תביא לשינוי דרמטי ביכולות המבצעיות של הכלי?

מול התשובות לשאלות אלו יש לשקול את עלויות המו"פ - אם נתחיל היום ו "נמציא את הגלגל" יעלה הפיתוח X ויקח Y לעומת אם נמתין 5 שנים בלי לעשות כלום ועוד 5 שנים נתחיל להשקיע כספי מו"פ בשלשת הנושאים הללו ונבנה על ההתפתחויות השוק האזרחי - כנראה יעלה הרבה פחות מ X ויקח לא הרבה יותר מ Y+2.....

זה המצב בנושא הרחפנים- 10 שנים הושקע מו"פ צבאי והתוצאה? - רחפנים תוצרת סין . אם לפני 10 שנים היו ממתינים להתבגרות הטכנולוגיה בשוק האזרחי ומתחילים לפני שנתיים להשקיע, המצב בצה"ל בתחום הרחפנים לא היה שונה בהרבה מהמצב היום אך כספי המו"פ היו מושקעים במהלך 8 שנים באופן אפקטיבי יותר.

מכיוון שצפויה התפתחות אדירה בתחום הנעה היברידית לרכב כבד, סוללות, אוטונומיה ובינה מלאכותית בכלל - השקעה של מו"פ צבאי בתחומים בהם ממילא קיימת השקעה של עשרות מליארדי דולרים היא ניצול לא נכון של כספי מו"פ צבאי שצרכים להיות מושקעים במקומות בהם יש 0 השקעה של המגזר האזרחי.

אני מבין כי השקפים סופגים הכל, ובשביל "למכור" את הפרויקט במערכת עוטפים אותו באריזה מבריקה ואורזים אותו בסרט ציבעוני - אך בסוף כסף מו"פ אמיתי, מאות מליוני שקלים, הולך לפיתוח "פלטפורמה" עתידנית שקיים ספק גדול בנחיצותה אל מול המשך השבחת הפלטפורמות הקיימות - מרכבה , נמ"ר ואיתן להם אפשר להגדיר שלבי פיתוח מסודרים לכל הטכנולוגיות הצבאיות שחשוב מאוד להמשיך לפתחם בצעדים מדודים , בסיכון נמוך ובמעבר מהיר ממו"פ ממוקד למוצר מוטמע בפלטפורמות.

אני בספק גדול אם פרויקט "כרמל" יתממש, כרגע זה נראה כפרויקט לסיבסוד התעשיות שנבנה במתכונת דומה לפרויקט הכושל של ארה"ב וחבל. כספי המו"פ דרושים מאוד במקומות הרבה יותר בוערים.

שיפרנו את האפקטיביות של צה"ל בכך שהענקנו לו יכולות תמרון שהיום הוא רק יכול לחלום עליהם.

הבדל דרמטי בין שנים לשלושה אנשי צוות. בכרמל (לפי הסרטון) יש שלושה ובוא נדמיין יחד מה יכול אדם שלישי, חופשי ממשימות הפעלת הכלי, לעשות בשדה הקרב העתידי.

אוטונומיה בנהיגה ואוטומציה בתפעול תביא בהחלט לשינוי דרמטי ביכולות. אתה טועה ביחס לעלויות המו"פ. אפילו טועה בגדול. רוב המו"פ הכבד בוצע בעבר בתוכניות אחרות ולצרכים אחרים. גם הנעה היברידית לכלים כבדים פותחה כבר (ראה התייחסויות קודמות ל- BAE) - התאמתה לכלי קל יותר - פשוטה יחסית.

השבחת פלטפורמות קיימות טובה עד גבול מסויים. עד הגבול הזה, למיטב הבנתי - עושים. מעבר לגבול הזה לא ניתן למצות את הטכנולוגיה בכלי קיים.

הטענה בדבר סבסוד התעשיות לא רצינית. מציע שתבדוק כמה הן משקיעות בתוכנית.

הוכחת היתכנות של צוות בגודל 2 אנשים כבר נעשתה בסוף שנות ה-80!

לדוגמה: NGP מגרמניה.

http://btvt.narod.ru/1/bmp_future/ngp.gif

HD-40T Wombat מארה"ב.
http://wartank.narod.ru/foreign_tank3_4.gif

לא מדוייק אריאל.
למיטב הבנתי כרמל היא לא תוכנית סימולציה וניסויי מעבדה...

הרק"מ המדובר נבנה ועבר ניסויים.