על המסוקים, "פרשת הצוללות וספינות השטח", וכלה באדמירל ג'ון פישר
מדהים, חסר הגיון. מה שהוא רקוב בממלכת הרכש של חיל האוויר....הוסף את חיל הים והריח מגיע למרומים...
במחירים כאלה למסוקים, עדיף אולי למצוא פתרון זול במסוק יבשתי, בין משומש או חדש, שיותאמו לו מערכות בסיסיות, או לרכוש את המסוקים הקטנים הימיים, כי לא במסוקים הימיים ניוושע, וביצועים נחותים לא ישנו הרבה. האם צריך להוסיף שהכספים האדירים האלה נחוצים לצבא היבשה, זה שנועד להכרעה אם תנוח עליו הרוח, ורכש טילים ארוכי טווח מדוייקים כדוגמת הלורה, ולתשלום למגרש שדים שיוציא את הדיבוק מראשי חיל האוויר לדורותיהם האחרונים שמתעקשים לשמור על חלקת אלוהים הגדולה שלהם אף במחיר הבטחון הלאומי. (למנוע טביעת מטוסים בשטפון קל יותר מאשר להפעיל בסיס מופגז בטילים מדוייקים ולעמוד בדרישה המבצעית החיונית.)
לגבי השהיית קבלת ההחלטות לרכש 15i והאדיר, והמסוקים. הועלתה הטענה שהממשלה בהיותה ממשלת מעבר תקופה ממושכת גרמה להשהיית קבלת ההחלטה ואישורה. אין לזה בסיס, לממשלת מעבר, לפי החוק, יש סמכויות מלאות כממשלה מכהנת כולל קבלת החלטה על יציאה למלחמה. קל וחומר קבלת החלטה על רכש. (המחוקק היה ער לסכנות של ממשלת מעבר קצוצת סמכויות. אני זוכר משהו מלימודי משטר מדינת ישראל. )
האחריות לעיכוב הבלתי מובן בידי נורקין ומפקדת חיל האוויר.
מספיק כסף (אולי מלוכלך) ויושרה נזרקו לרכש הצוללות וספינות השטח. עד היום לא ברור לכמה צוללות ישראל וחיל הים זקוקים לצורך הרתעה, שהייה מתמשכת בים, במספר מרחבים. רק לפני יומיים שמעתי את עוזי דיין, שהיה בשלבים שונים בסוד קבלת ההחלטות אומר ברדיו - בשיחה על "פרשת הצוללות" - שישראל זקוקה ל-9 צוללות כדי למלא מטרות אלה. ובכן, הוא שכח ששלושת הצוללות שהוזמנו נועדו להחליף שלושה שיתיישנו. כלומר, המספר ה"נכון", כנראה, 6 צוללות. אגב, בכך שנקב במספר 9, נתן דלק בידי מבקריו של נתניהו כיוון שאלה הבקיאים בעניין ותוקפים את נתניהו, לדוגמא, עוזי ארד ויעלון, יודעים היטב שלא מדובר ב-9 כמטרת היעד אלא ב-6 בסופו של יום. (מספר סביר בסופו של דבר.) האם זה המספר שבו נקב חיל הים - ששומר על שתיקה רועמת מאז הופעת "פרשת הצוללות" לאוויר העולם - לצ'ייני וחבריו פתרונים.
לדידי, הפרשה האמיתית, היא פרשת ספינות השטח. בקשה תמוהה לספינות נגד צוללות, תפירת מכרז שיתאים לטיסנגרופ לאחר שבחנו אפשרויות ראויות מדרום קוריאה עד מספנות ישראל. נסיונות ההשתלטות של גנור ושימרון על מספנות ישראל שכמעט הצליחו. (מי בדיוק היו שולחיהם?) לא רק שמספר גורמים בחשו כדי למנוע ממספנות ישראל לקבל את הפרוייקט, אלא רק צירוף מקרים ומזל מנע מהם לבצע זממם.
וכאתנחתא, אדמירל נוסף נוסף כונה צ'ייני, ולהבדיל אלפי הבדלות. היה זה אדמירל ג'ון פישר. (John Fisher). הוא כונה גם "הסיני", כיוון ששהה שנים רבות "בתחנת סין" בנעוריו ובגרותו בצי. אך גם בגלל המראה הלא אנגלי של עורו, ישנם כאלה הטוענים כצהוב וכאלה טוענים ככהה. ובכן כפי שידוע למרבית הקוראים, פישר עמד מאחורי המהפכה הטכנולוגית הימית של תחילת המאה העשרים כאשר תיכנן את מתאר האוניה והשיק את ה- Dreadnaught ב-1906. אוניית המערכה המודרנית הראשונה שהפכה בין לילה את כל ציי העולם, כולל אוניות הקוו של הצי הבריטי שנהנו מיתרון מספרי עצום באותה עת, ל"אשפה". הוא, כמובן, עקב משמעות הדבר נתקל בהתנגדות עזה למהפכה הטכנולוגית שרצה ליזום. כדי להתגבר עליה הוא היה זקוק להרבה תעצומות נפש ואומץ. (קצת יותר קשה מאשר לשכנע את נורקין שבטחון ישראל דורש טילים ארוכי טווח מדוייקים כגיבוי ולצד חיל האוויר. או אולי להיפך...)
בגלל המהפכנות הזו, יש הרואים בו כשני בחשיבותו בתולדות הצי הבריטי לאחר נלסון. בזהירות, אפשר לטעון כחשוב ביותר מאז נלסון.
בקיצור, זה "סיני" וזה "צייני".
התפטרותו של פישר באמצע המבצע בדרדנלים (הסכמתו למבצע מלכתחילה הייתה פושרת) הביאה לנפילתו של צ'רצ'יל וכמעט התאבדותו של האחרון.
פישר היה שייך לאותם זרמים בחברה האנגלית, והבריטית בכלל, עוד מימי קרומוול, שהתבוננו באהדה על העם היהודי. חלקם האמינו בהכרח של שיבת ציון טרם בוא הגאולה. ככלות הכל, הרומן הציוני, בלי מרכאות, הראשון שנכתב אי-פעם היה "דניאל דירונדה" שכתבה ג'ורג' אליוט בשנות השבעים של המאה 19. במקרהו של פישר, הוא האמין שמוצא האנגלים מעשרת השבטים האבודים. לא רק הוא. מהזרמים האלה שתרמו להצהרת בלפור - גם הוא בעל רקע דומה - לא נותר דבר בבריטניה. אסכולת נוריץ נשארה בלבד, ועד הליכתו של קורבין אפשר לטעון שמפלגת הלייבור הייתה, ואולי הינה, המפלגה האנטישמית הגלויה היחידה באירופה.
סליחה על הסטייה. על הדרדנלים, צ'רצ'יל ופישר, כתבתי ארוכות בספרי על צ'רצ'יל כאסטרטג. "הנוסטלגיה" גררה אותי.
|