העיר סוסיתא הוקמה על כל שטח רמת הר סוסיתא ונוסדה כעיר מדינה (פוליס) ככל הנראה באמצע המאה ה-2 לפנה"ס בידי הממלכה הסלאוקית. ההר המוקף מצוקים מכל עבריו, מחובר באוכף במזרחו לדרום-מערב רכסי רמת הגולן כאשר רומו המרבי 144 מטר מעל פני הים, והוא מצוי כ- 2 ק"מ מזרחית לכנרת. לעיר היו שני מעגנים בכנרת. הקדום והראשי מבין המעגנים נבנה בין קיבוץ עין גב וכפר הנופש עין-גב כהיום. שרידי שוברי הגלים של המעגן נחשפים מעת לעת כאשר מפלס הכנרת נמוך במיוחד. העיר השתייכה לדקאפוליס (עשר הערים) שהיו קשורות יותר בתרבותן ליוון ורומי מאשר לאוכלוסייה השמית בסביבתן.
מקור השם סוסיתא בארמית הוא תרגום שמה היווני של העיר - היפוס (יוונית: Hippos). סברה אחת היא, כי מקור שמה של העיר שאוב מצורת ההר שיש ומשווים לו חלקי צוואר וראש של סוס. שמה הערבי של העיר קלעת אל-חוצן - מצודת הסוס. סברה נוספת, שטרם אוששה, לגבי מקור השם היא שקבוצת חיילים ממעמד הפרשים היו מייסדיה של העיר ומכאן שמה.
התקופה הנאולית קראמית והכלקוליתית[עריכת קוד מקור
במהלך החפירות נתגלו שרידים ספורים בני התקופות הנאולית קראמית והכלקוליתית. השרידים כולם נתגלו בשכבה האדמה המכסה את סלע הבזלת של ההר ורק בסמוך למרכז ההר.
התקופה ההלניסטית
העיר נוסדה ככל הנראה באמצע המאה ה-2 לפני הספירה בידי הממלכה הסלאוקית. לא מן הנמנע כי במקום היה מוצב צבאי תלמי עד שנת 200 לפנה"ס ואילו לאחר קרב פניון, כאשר כל המרחב הארץ-ישראלי עבר לשליטת הממלכה הסלאוקית שבסיסה בסוריה, הוחזק על ההר מוצב סלאוקי עד להפכיתו לעיר כמחצית המאה לאחר מכן. זאת ניתן ללמוד משמה היווני הרשמי של העיר אנטיוכיה היפוס (ביוונית: Αντιόχεια του Ίππου).
כעיר מדינה (פוליס), סוסיתא שלטה לא רק על העיר בין חומותיה אלא גם על שטחים נרחבים במזרח הכנרת ובעיקר ברמת הגולן. כבכל פוליס בעיר היו מקדשים, שווקים פתוחים וסגורים, תיאטרון, רחוב עמודים, בתי מרחץ, ביצורים ומבנים ציבוריים נוספים. גודל אוכלוסיית העיר הוגבל באספקת המים אליה שהתבססה על איסוף מי גשמים בבורות מים במהלך החורף ואמות מים קטנות מחרס מעין פיק ועין חרוב.
בתקופת החשמונאים, בשנת 80-83 לפני הספירה, ויש הטוענים כי כבר בשנת 101 לפנה״ס, נכבשה העיר בידי אלכסנדר ינאי ועל פי ההיסטוריון יוספוס פלביוס אנשי העיר אולצו להתגייר ועברו ברית מילה.
התקופה הרומית
בשנת 63 לפני הספירה כבש הגנרל הרומי פומפיוס את אזור סוריה ויהודה ובכך סיים את שלטון בית חשמונאי. סוסיתא נודעה בתקופה זו כאחת מהדקאפוליס (עשרת הערים). עשר ערים יווניות באזור סוריה, ישראל ובעיקר ירדן של היום, שתחומן התאפיין בתרבות ההלניסטית-רומית. בתקופה זו נהנתה סוסיתא מאוטונומיה יחסית והיא הטביעה מטבעות מקומיות עם הטבעה של סוס לכבוד שם העיר.
סוסיתא הועברה על ידי הרומאים להורדוס בשנת 37 לפני הספירה ולאחר מותו, בשנת 4 לפנה"ס הועברה לפרובינקיה של סוריה. על פי יוספוס פלביוס סוסיתא הייתה עיר פאגנית ונחשבה ליריבתה המושבעת של העיר היהודית טבריה שהוקמה בערך באותה תקופה (שנות ה -20 של המאה הא' לספירה). בעיר התגורר מיעוט יהודי ויוספוס פלביוס מספר שבתקופת המרד הגדול, רצחו תושבי העיר את תושביה היהודים וכן ידוע שיהודים מהעיר השתתפו בתקיפת העיר מגדל.
לאחר הכנעת היהודים בשנת 135 לספירה במרד בר כוכבא והפיכת יהודה לפלשתינה זכתה העיר לפריחה. העיר הוקמה מחדש במבנה הרומי עם רחובות מקבילים כאשר הרחוב המרכזי הוא הדקומנוס מקסימוס שחצה את העיר ממזרח למערב. הרחוב עוטר כנראה במאות עמודי גרניט אדומים שיובאו ממצרים והדבר מעיד על עושרה של העיר. העיר הוקפה בחומות חדשות ובעיר הוקם מקדש לקיסר וכן תיאטרון, אך הדבר המשמעותי ביותר היה בניית אמת מים שהובילה מים לעיר באמה שאורכה 25 ק"מ, מאזור המפל השחור שבנחל אל על ברמת הגולן עד לעיר.
התקופה הביזנטית
עם החלוקה מחדש של הקיסר דיוקלטיאנוס בתקופה הביזנטית הפכה העיר חלק מפרובינציה פלשתינה סקונדה שכללה את הגליל ורמת הגולן. עם הפיכת הנצרות לדת הרשמית של הקיסרות הפכה הפרובינציה למוקד בניית כנסיות ומנזרים והחלו עולי רגל להגיע לאזור.
אין עדויות על נוצרים בעיר לפני שנת 300 לספירה ומצבה פגאני שנתגלתה ליד חומות העיר (אדם בשם הרמס) מעידה על הופעה מאוחרת של הנצרות בעיר, אם כי בשנת 359 לספירה הפכה העיר למקום מושבו של הבישוף (יש עדות על בישוף בשם 'שמעון מסוסיתא' בכתבים הנוצריים) ויש עדות לכ- 8 כנסיות שהתקיימו בעיר בתקופה הביזנטית. ברעידת האדמה ב-363 לספירה חרבה העיר וחלפו כעשרים שנה עד שנבנתה מחדש.
העיר מוזכרת בתלמוד הירושלמי במסכת שביעית כעיר הפטורה מתרומות ומעשרות.
עם שקיעתה הכללית של האימפריה הביזנטית במאה ה-6 לספירה, מתחילה גם שקיעתה של סוסיתא.
התקופה הערבית הקדומה[עריכת קוד מקור
בית אומיה פלשו לפלשתינה במאה ה-7, משלימים את הכיבוש בשנת 641. השליטים הערביים התירו לתושבי סוסיתא הנוצריים להמשיך ולדבוק בנצרות, אך העיר המשיכה להידרדר. בחודש ינואר של שנת 749 בעקבות רעידת אדמה שהרסה את העיר, היא ניטשה ולא יושבה מחדש.
התקופה הישראלית
במלחמת העצמאות נכבש המוצב הסורי, שהיה במקום, על ידי חברי קיבוץ עין גב והוקמה במקום עמדה קדמית של צה"ל שניצלה את המבנה הטופוגרפי השולט של סוסיתא. עמדה קידמית זו שימשה את צה"ל עד למלחמת ששת הימים. עד היום עדיין ניתן לראות בחלקה הצפוני מערבי של העיר רכבל שנבנה בשנת 1948 על ידי סא"ל דוד לסקוב לצורך אספקת ציוד מקיבוץ עין גב לחיילים שישבו על ההר. כמו כן יש על ההר גם שרידים רבים של תעלות קשר ועמדות ירי שהיו חלק מהמוצב של צה"ל במקום. ביום העצמאות ה-19 של מדינת ישראל ה' אייר תשכ"ז נהרג מפקד המוצב סגן רמי זית. האנדרטה לזכרו נמצאת בקצה המערבי של ההר ולידה נטועים שני עצי זית.
חפירות ארכאולוגיות
המחקר הארכאולוגי בסוסיתא נערך במסגרת סקריו של החוקר-מהנדס הרכבות הגרמני גוטליב שומאכר בשנת 1885. בתקופה זו ולאחריה זוהה האתר בטעות עם גמלא העתיקה. מנדל נון, חבר קיבוץ עין-גב, היה בין הראשונים לסקור את סביבת הר סוסיתא ובעיקר חקר את המעגנים הקדומים שלשפת הכנרת. החפירות הראשונות באתר נערכו במסגרת חפירות הצלה של אגף העתיקות בין השנים 1950-1954 עת הוקם על ההר מוצב קדמי של צה"ל אל מול הגבול הסורי. החפירות נערכו בידי הארכאולוגים הישראלים: מיכאל אבי-יונה, עמנואל דמתי וקלר אפשטין. עיקר הממצא מחפירות אלה כלל כנסייה ביזנטית, שכונתה הקתדרלה של סוסיתא, שכן הייתה ככל הנראה מקום מושבו של האפיסקופוס.
החפירות בסוסיתא חודשו בשנת 2000 בראשות הארכאולוגים ארתור סג"ל ומיכאל איזנברג מטעם המכון לארכאולוגיה ע"ש זינמן, אוניברסיטת חיפה והן כוללות גם משלחות חפירה מחו"ל. האחת, מטעם האקדמיה הפולנית למדעים, וורשה שפעלה בין השנים 2010-2000 ומשלחת נוספת מטעם אוניברסיטת קונקורדיה מסיינט פול מיניסוטה, ארצות הברית. בחודש יולי 2012 נפתחה העונה השלוש-עשרה והחלה סדרה חדשה של עונות חפירה בראשותו של ד"ר מיכאל איזנברג.
במהלך תריסר העונות הראשונות נחפר בעיקר המרכז העירוני של סוסיתא ונחשפו בין היתר מכלולי הבנייה הבאים: הפורום של העיר, חלקו המערבי של הדקומנוס מקסימוס החוצה העיר, המקדש לקיסרי רומי (קליבה), הטמנוס (מתחם הלניסטי מקודש), שער העיר המזרחי מהתקופה הרומית, בסטיון על המצוק הדרומי, אודיאון (תיאטרון קטן) רומי, בסיליקה מן התקופה הרומית, מערך ביצורים מן התקופה הרומית, שלוש כנסיות ביזנטיות ובית המרחץ הדרומי. במקביל לסקרים הנערכים באזור סוסיתא נערכת חפירה מצומצמת במצודת טל, הממוקמת כ 350 מ' דרום-מערבית לאוכף סוסיתא.
בעונות החפירה הבאות יש בכוונת המשלחת להתמקד במכלולי הבנייה הבאים: הבסיליקה הרומית, המבנן הצפון-מזרחי, ברובע המגורים המערבי, בית המרחץ הדרומי ואזור הקברים הסמוכים לחפיר העיר על האוכף.