|
12-01-2016, 15:52
|
|
|
|
חבר מתאריך: 11.01.16
הודעות: 111
|
|
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Kill-Machine
אסטרונומים חוקרים את היקום כבר מאות שנים. לדעתי משהו כמו 100 שנה שאנחנו יודעים לבצע מדידות יחסית חכמות על היקום הנצפה. בכל היקום הנצפה עוד לא מצאנו ראיות לאוסף כלשהו של אנטי-חומר. זה לא קשור לתהליך ה-annihilation של זוג חלקיק-אנטי-חלקיק, זה יותר בסיסי מזה.
|
זה שלא מצאנו אותו, לא אומר שהואה לא קיים. עוד לא מצאנו חומר חשוך, למשל, אבל אנחנו יודעים שמשהו משפיע על כוחות הכבידה ביקום. מדען אחד נודע הגדיר את זה כך, בערך: "זה מאוד מתסכל לדעת שיש כאן משהו שאי אפשר לראותו".
ציטוט:
נשמע כאילו הרעיון שלך שיש שיוויון כזה לא אמור להחזיק מים כי אם יש שיוויון ותמיד היה שיוויון, כי הרי למה שתהיה נטיה ליקום לצד אחד על פני הצד השני (מה שבאמת מעניין אותנו לדעת), אז בגלל שכל היקום הנצפה בנוי מחומר, יש עוד כמות זהה של אנטי-חומר שאנחנו לא מסוגלים לראות, וזה לא הגיוני, שכן לאנטי-חומר אותן תכונות כמו חומר, ואין שום סיבה בעולם שלא נוכל לזהות אותו.
|
זה לא הרעיון שלי. חוסר שוויון חומר ואנטי-חומר הוא אחד מתעלומות מדע הפיזיקה הגדולות ביותר. אז בבקשה ממך, אל תאשים אותי במה שאשמים המדענים המלומדים. אם אתה באמת חושב שהתשובה ברורה לך, אז אתה מוזמן להצהיר בריש-גלי שהתהיה הזאת של המדע לא אמורה להחזיק מים ושהמדענים כולם תוהים לשווא.
ציטוט:
איך החלטת שאותו זוג חלקיק-אנטי-חלקיק נוצרו מאנרגיה, כאילו היתה כאן תגובה של כמה פוטונים שהפכו לזוג אלקטרון-פוזיטרון?
|
שוב, זה לא אני שהחלטתי את זה. זו עובדה מדעית מוסכמת שהפוטון איכשהו הופך לשני חלקיקים בעלי מסה. אתה מבלבל אותי עם מדענים ופרופסורים אמיתיים.
ציטוט:
במאיצי חלקיקים משתמשים באלומות של פרוטונים, מאיצים אותן לרמות אנרגיה עצומות ומנגישים אותן. בהתנגשויות האלה נוצרים המון חלקיקים אחרים, בוזונים ופרמיונים, חלקיקי אנרגיה וחלקיקי מסה. מיואונים, אלקטרונים, פוזיטרונים, פוטונים ועוד שלל חלקיקים מוזרים אחרים. לפי מה שקראתי בוויקיפדיה, הפיזיקה של הנגשת זוג פוטונים קיימת אבל אנחנו לא יודעים לעשות את זה בפועל, אלא רק להשתמש בחלקיקים טעונים שפולטים פוטונים. בנוסף, נטען שם שזוג פוטונים כלל לא יכולים ליצור אינטרקציה ישירה, אלא רק אם אחד מהם מתפרק לחלקיק-אנטי-חלקיק.
בקיצור, נראה שאתה מתבסס על משהו שתיאורטית קיים אבל לא הצלחנו ליצור במעבדה.
|
לימוד מדעים, כמו כל לימוד אחר, לא יכול להסתכם בקריאת מידע נטו, כי אז האדם הופך למין תוקי שרק ממחזר את מה שהוא שומע. לימוד פורה דורש איכול המידע וחטירה להבנת מהותו העמוקה ביותר. לא להשאיר אבן שלא נהפכת.
למשל, האם ידעת שבמשך יותר מ-60 שנה, מדענים חשבו שפרוטונים ונוטרונים, הקרואים האדרונים, הם חלקיקים יסודיים שלא מתפרקים לחלקיקים קטנים יותר? אבל בשנות ה-60, באמצעות מאיצים חזקים יותר, גילו שהאדרונים מורכבים משלוש שדות אלקטרו-מגנטיים (חלקיקים) הקרואים קוורקים. אז קבעו שהקוורקים שגילו הם חלקיקי יסוד.
עברו מאז עוד כ-60 שנה, והיום מדענים מסוגלים לפרק את ההאדרונים לאינספור חלקיקים שונים ומשונים, כפי שציינת - וכולם קטנים יותר מהקוורקים. לאחרונה גילו בוזון יותר גדול מבוזון ההיגס שגילו ב-2012, שלגמרי הפתיע אותם כי לא ציפו שחלקיק כזה יכול להיות קיים בפרוטון. זה אומר לי שקוורקים מורכבים מחלקיקים קטנים יותר, ושעוד לא הצלחנו לפרק אותם לגמרי, עד לחלקיקי היסוד שאמורים להיות שם.
אבל, עד היום קוורקים עדיין מסווגים כחלקיקי יסוד במדע המיינסטרים.
לי, זה אומר שאנחנו נמצאים בעוד מעבר חד, או מהפך מדעי, שיכול להביא לחידושים מרחיקי לכת, כפי שקרה בעבר. מציאות זו היא ביסוד הרעיון שאני מעלה כאן.
ציטוט:
אפשר להגיד על זה כמה דברים. דבר ראשון, אני לא מבין מה זה "מפנים את הקרינה/משיכה האלקטרומגנטית שלהם אחד לתוך השני, ללא קרינה החוצה". חלקיק בעל מטען יוצר שדה, וכל חלקיק אחר בעל מטען ירגיש כוח כשהוא יהיה בשדה הזה.
|
לא בהכרך. למשל, כאשר אלקטרון עוטף פוזיטרון, אנחנו עדיין מרגישים את הכוח של הפרוטון כי הוא הרבה יותר גדול וחזק מהאלקטרון שעוטף אותו. אבל מה קורה אם האלקטרון עוטף חלקיק שהוא באותה מסה שלו, כמו הפוזיטרון. לכעורה, אנחנו לא אמורים להרגיש שום כוח של הפוזיטרון כי האלקטרון השווה לו מבטל, או מעלים, את כוחו. לכעורה, ייתכן שהפוזיטרון גם מושך אליו את הקרינה של האלקטרון השווה לו, ומעלים גם אותה. במקרה כזה, שני החלקיקים הצמודים עדיין נמצאים שם, אבל אי אפשר לראות אותם באמצעות המכשירים שיש לנו היום.
אבל כשמסתכלים על תהליך הייצור הזוגי, שני החלקיקים פתאום נעלמים, אז אי אפשר לדעת מה קרה שם. ההצעה שלי היא היא לנסות ולהמציא מגלה חלקיקים חזק יותר ממה שקיים היום, כדי להתחקות אחר החלקיקים בעת היעלמותם, ולראות טוב יותר האם הם באמת נשמדים, או שמה הם עדיין שם ורק נהיה קשה יותר לראות אותם.
ציטוט:
דבר שני, אנחנו יודעים למדוד את האנרגיה שנוצרת מחיבור חלקיק-אנטי-חלקיק ולראות שחוק שימור המסה-אנרגיה נשמר. אם כן, לזוג חלקיק-אנטי-חלקיק שלך אין מסה ואין אנרגיה. אז הם לא קיימים.
|
כבר הסברתי את זה כמה פעמים בשרשור ואתה חוזר על השאלה כאילו לא אמרתי כלום. בשביל להפוך אנרגיה למסה, צריך גורם חיצוני כלשהו בעל עוצמה מוגדרת. במקרה שלנו המדע קבע שהגורם החיצוני יכול להיות גרעין של אטום מצוי שהפוטון היכה בו. אבל חלק מהמדענים מפקפקים ביכולת של גרעין אטום לחולל מעבר של פוטון לחלקיק בעל מסה. הם אומרים שזה יכול להיות גורם לא מובן מתורת הקוונטים. כולם מסכימים שקיים שימור מסה ואנרגיה אבל אין להם הסבר ברור שמניח את הדעת לגבי הגורם החיצוני שמחולל את המעבר.
גם אצלי קיים שימור מוחלט של אנרגיה ומסה. הרעיון הוא שהגורם החיצוני הוא הזוג הנעלם שתמיד היה שם אבל לא ראינו אותו. הפוטון מכה בו בזווית מתאימה ומפצל את הזוג. האנרגיה של הפוטון נספגת לתוך שני החלקיקים מכורך המכה, וגורם להם להעיץ בסיבוב אחד סביב השני במאמץ להתחבר, כי הפוזיטרון מושך אליו את האלקטרון השווה לו. כשמתחברים, ועקב עצירת הסיבוב הפתאומית שלהם, הפוזיטרון והאלקטרון פולטים שני קרינות גמה שביחד שוות לאנרגיה של הפוטון המקורי. שני החלקיקים נעלמים מהעין אבל הם עדיין שם. שימור מוחלט של אנרגיה ומסה.
ציטוט:
דבר שלישי, מדידה של חלקיקים צריכה איזשהו מקור אנרגיה. מקור האנרגיה הזה יכול להגיע ישירות מהאובייקט, למשל לצלם תמונה של השמש זה פשוט למדי, אבל גם אם אין שום קרינה שיוצאת מהאובייקט, אנחנו יכולים לבנות את המקור, כמו פלאש, ולהקרין על האובייקט ולצפות בתוצאות. הדרך היחידה שבה לא נוכל לראות זוג כזה במדידה היא אם הם אדישים לחלוטין לכל סוג של אנרגיה שנזרוק עליהם.
|
בינתיים, הזוג הנעלם אולי עדיש למכשירים שיש לנו היום. אחת הסיבות יכולה להיות שמאז הקביעה ששני החלקיקים משמידים זה את זה, אין למדע מה לחפש שם. לכן עוד לא ערכנו מחקרים ולא פיתחנו מכשירים שמסוגלים להתחקות אחר תהליך הייצור הזוגי. אבל עם הזמן הרבה פיזיקאים, חלקם שאני מכיר אישית, מתחילים לחשוב שתהליך הייצור זוגי בצורה מאסיבית יכול להיו מקור ליצירת חומר אטומי חדש ממקור שלא ידענו על קיומו. זה יכול להיות רק עניין של זמן יחסית קצר עד שנגיע לזה.
ציטוט:
אז הגענו עכשיו לאיינשטיין... נשמע כאילו אתה נסוג חזרה לתיאוריית האתר שגרסה שהיקום מלא באיזשהו חומר. עברו כמה שנים מאז ומישהו בשם איינשטיין הסביר בצורה די מדהימה את היקום ובעיקר את הגרביטציה.
|
בראשית התפתחות תיאוריית המפץ הגדול, אכן הייתה תאורייה שנייה בשם STEADY STATE, "המצב היציב". היא גרסה שהיקום לא רק מתרחב אלא באצם גודל. חומר חדש נוצר בליבת כל האצמים בחלל, כולל פלנטות וירחים. אלפרד הויל, המדען שקידם את התיאוריה, טען שהיקום מלא בחומר בלתי-נראה, האתר, ושכוח הכבידה בתוך כל העצמים בחלל מושך את האתר לתוכם והופך אותו לחומר אטומי חדש - שגורם לכל העצמים לגדול. לא רק להתרחב, כפי שטענה תיאוריית המפץ הגדול. דרך אגב, זה היה הויל עצמו שהעניק את השם "המפץ הגדול", בסוג של לעג לרעיון.
עכשיו אנסה להדגים לך מדוע זה יותר חשוב להפעיל את השכל הישר ולחשוב באופן עצמאי מאשר סתם להכניס מידע לזיכרון.
כל הממצאים שהיו לנו בשנות ה-40 הצביעו על שתי התיאוריות כאפשריות בהחלט, עד לגילוי שהתרחבות היקום מעיטה עם הזמן. המיינסטרים טען שאם ההתרחבות מאיטה, אז כשחוזרים אחורה בזמן, כלעצמי הייקום נעו יותר ויותר מהר כלפי עצמם, עד שבהתחלה היה מפץ גדול של כל האנרגיה שביקום. התיאוריה גם גרסה שכל החומר האטומי נוצר בעת המפץ מכורך כוח הפיצוץ.
הגילוי הזה של התרחבות מאיטה נגד לתפיסתו של הויל, שטען שההתרחבות (גידול) חייבת להעיץ עם הזמן במקום להאיט, כיוון שככל שאצם גודל, יש לו יותר מסה שמעיצה את גידולו. זאת הייתה הסיבה העיקרית שהמדע קבע שתיאוריית המפץ הגדול יותר סבירה.
כידוע לנו, לאחר 50 שנה, בשנות ה-90, הטלסקופ האבל גילה לתדהמת המדע שהתרחבות הייקום אכן מעיצה, ולא מאיטה כמו שחשבו קודם. אתה בוודאי מכיר את אחד מעקרונות המדע היסודיים, שאם מתגלים ממצאים שסותרים תיאוריה קיימת, אז חייבים לשקול שוב את סבירותה של התיאוריה. במקרה הזה, המדע היה חייב, לפי העקרונות שלו עצמו, לפקפק בתיאוריית המפץ הגדול. אבל מה לעשות? כבר יש לנו 50 שנות אקדמיה וספרים ואגדה פופוליסטית של מפץ גדול שקשה מאוד לבטל אותם. יותר קל להמציא עוד תיאוריה שנקרא לה אנרגיה חשוכה, שתסביר לנו מדוע התרחבות היקום מעיצה במקום להאיט. והשאר כתוב בספרי האקדמיה.
עכשיו, לפני שתגיד שאני בור שלא מבין במדע, אראה לך שזה שוב לא אני, אלא קבוצות ויחידים משמעותיים שהם מדענים מלומדים שמרצים באניברסיטאות, עורכים מחקרים וכותבים עבודות. כדוגמה, הנה קבוצה אחת של כמה מאות מדענים מוכרים שמוחים על המצב הזה בעולם המדע ביחס למפץ הגדול. הדף הנ"ל עם החתימות פורסם ב-NEW SCIENTIST בשנת 2004:
http://homepages.xnet.co.nz/~hardy/...ystatement.html
אז כשאתה מזכיר לי את איינשטיין, כאילו הוא קבע דברים שלא קבע, כדאי קודם להבין שהתמונה מורכבת וייתכן מאוד שאנחנו עדיין מחזיקים בתפיסות מיושנות שעתידים להתהפך.
עקב כל הגילויים החדשים מאז, היו כמה מחקרים, ניירות וקריאות לאחד את שני התיאריות. אני מבין אלה שחושב שצריך לשקול זאת בחיוב.
ציטוט:
אור מתעקם בגלל הקשר בין גרביטציה ועקמומיות המרחב. התיאוריה של איינשטיין, שהוכחה באינספור ניסויים ומקובלת כאמת מדעית, היא שמסה מעקמת את המרחב סביבה, כך שאור לא מתפשט בקו ישר כמו שאנחנו חושבים על זה, אלא בקו ישר במרחב עקום, ולכן מסה מעקמת את המסלול של קרינה. שוב, הוכח באינספור ניסויים. אני לא רואה סיבה לדון בהתעקמות אור בחלל במסגרת דיון כזה.
|
אם החלל מתעקם, אולי יש בו משהו מוגדר שמתעקם. משהו יותר נזיל כמו שדה חלקיקים צפוף. אבל אם זה מפריע לך, לא ארחיב בעניין.
ציטוט:
קביעה מאוד החלטית קבעת כאן. אתה טוען שיש כאן ים של חלקיקים שאין להם שום השפעה על הסביבה, ובאותה נשימה קובע שזה אולי המקור לחומר אפל.
|
כולם מסכימים שקיים משהו שלא רואים אותו. חלק חשבו שזה האתר, חלק חושבים שזה חומר אפל, חלק קוראים לזה אנרגיה אפלה וחלק אחר קוראים לזה שדה ההיגס. בתמצית העניין כולם גורמים לתופעות דומות או מקבילות. הרעיון שמוצע כאן הוא מהראשונים שמנסה להגדיר את הנעלם הזה בהסתמך על ממצאים קיימים וידועים, במקום שזה יהיה משהו מיסטורי שמעולם לא ראינו אותו.
ציטוט:
קרינת רקע קוסמית היא דבר ידוע ומקורה ברור לנו, הלא הוא המפץ הגדול.
|
בזמנו, אלפרד הויל טען שהקרינה הקוסמית נובעת מהאתר. אם תיאוריית המצב היציב היתה מתקבלת במקום המפץ הגדול, כולם היו מסכימים איתו היום.
ציטוט:
טענת משהו לא ברור על זה ש"פוזיטרון אחד בודד, שהוא אוהב למשוך אליו דברים, מושך את החלקיקים הכי קרובים אליו" ואז "הפוזיטרון, ייתכן מכורח כוחו המוגדר ומוגבל, אולי מסוגל להחזיק עד 918 זוגות, שהם 1836 חלקיקים, שזה המשקל האלקטרוני של פרוטון ונוטרון. כלומר הפרוטון שווה במסה שלו ל-1836 אלקטרונים ו/או פוזיטרונים". באמת, זה ג'יבריש. פוזיטרון אחד יעוף לאנשהו בגלל שדה חזק מאוד, נניח, ואז הוא יפגוש אלקטרון ויעלם. זו האבולוציה שלו.
|
אולי זה רק החלק שאנחנו רואים.
ציטוט:
אבל מה זה על "להחזיק זוגות"? גרביטציה? משיכה חשמלית? לא ברור לי בכלל מה אתה אומר. הפוזיטרון יפגוש אלקטרון, שלום ולהתראות. איזה זוגות הוא מושך?
|
ומה יקרה אם האלקטרון לא מצליח להגיע אליו מכורך מצב הסביבה. כמו כוח א"מ אדיר כפי שקיים על פני השמש ובליבת הגלקסיה?
ציטוט:
כן, אבל עוד לא ראיתי אף תגלית פיזיקלית שיצאה משיחה בפורום. זה מרגיש כמו שני קופים שרבים על האם השמש היא בננה או קוקוס. יושב לו האדם בצד, מסתכל על הויכוח, ואומר לעצמו: איזה זוג קופים.
|
מה, אתה חושב שהשיחה שלנו היא כמו בזבוז זמן של קופים? אני לא.
ציטוט:
כל מה שצריך זה שמישהו שלמד כמה דקות פיזיקה באוניברסיטה אמיתית יבוא ויגיד: "כן, כל מה שאמרתם בולשיט, זו המציאות, תפסיקו לבלבל את השכל".
|
מצטער אבל לאנשים שיגידו כזה דבר אני לא מאמין...וגם לא מעריך יותר מדי.
ציטוט:
אי אפשר לקדם את המדע מבלי לדעת אותו. זה כמו שתיכנס לחדר ניתוח, תסתכל על הבנאדם שעל השולחן ותתחיל להגיד למנתח שכדאי לו לחתוך יותר למטה כי נראה לך שיש שם דברים מעניינים. כנראה שתסיים את הערב באזיקים.
כדי לדון ברצינות בשאלות שמטרידות היום את המדע, צריך ללמוד את כל מה שהמדע יודע היום. אחרת זה ממש בזבוז חמצן. אני לא יודע את כל המדע, ולכן אני לא אוהב לפתח מגדלי קלפים כאלה.
|
קיימות הרבה דרכים בשביל כולנו להתפתח. אתה לא יכול לדעת מה יכול לצאת מהשתתפות בדיון כזה. הכל מחובר, מדוייק ומוביל לשיפור.
|
|