 |
14-01-2016, 08:30
|
|
|
|
חבר מתאריך: 14.08.11
הודעות: 7,199
|
|
בתגובה להודעה מספר 57 שנכתבה על ידי The_Equivocator שמתחילה ב "קישור לתחקיר - באיכות הרבה יותר טובה - ועל הדרך אפשר לצחוק קצת על שמאל קיצוני."
מוות, כליאה ממושכת ועינויים: גורלם המר של סוחרי קרקעות פלסטינים
http://news.xoox.co.il/item_2010460.htm
"קודם זובור, אחר כך גזנגה": בעקבות תחקיר 'עובדה' נשמעו טענות כי הרשות הפלסטינית אינה מוציאה להורג סוחרי קרקעות כבר מזה כעשור. האמנם? • שיחות עם אנשי שטח העוסקים בנושא מציירות תמונה אחרת לגמרי: "הסיכוי להציל אדם שנעצר על-ידי מנגנוני הרשות הוא נמוך מאוד".
פני כארבע שנים צנח אדם מחלון הקומה השלישית של בניין בית המעצר שברמאללה, ומצא את מותו. ברשות הפלסטינית טענו כי מדובר בהתאבדות. אך גורמים המעורים היטב בנעשה בשטח משוכנעים כי האמת שונה: הוא הושלך בכוונה תחילה. אותו פלסטיני לא רצח, לא גנב ולא שדד אף אחד. פשעו היה סחר בקרקעות עם יהודים.
בתחקיר 'עובדה' שפורסם ביום חמישי האחרון תועדו פעילי ארגוני 'תעאיוש' ו'בצלם' מסגירים לכאורה מוכרי קרקעות פלסטינים לידי מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית. אחד מהם, עזרא נאווי, הסביר כי הרשות "תופסת אותם והורגת אותם" ואף התרברב בחלקו בכך. מאז, ארגוני זכויות האדם כמרקחה. לצד רבים המצדיקים את המעשים, כפי שנחשף ב'מידה', ישנם רבים המבקשים לערער על אמינות הממצאים.
אחת הטענות החוזרות בהקשר זה היא הטענה כי מאז שנת 2005 הרשות הפלסטינית לא מוציאה לפועל גזרי דין של הוצאה להורג. "בתי משפט ברשות גוזרים מדי פעם גזר דין מוות", מסביר חגי מטר באתר 'שיחה מקומית', "אבל מדיניות אבו מאזן היא לא לחתום על צווי ההוצאה להורג, ולכן אף אחד בפועל לא הוצא להורג מזה עשור". הטור, שהפך בינתיים לכתב ההגנה של השמאל, צוטט גם אצל עמירה הס ב'הארץ' ובמקומות נוספים. המקור לנתונים שמטר מציין במאמרו, אגב, הוא אתר 'בצלם'.
יתכן שכך הדבר מבחינה משפטית, אך המציאות בשטח מספרת סיפור אחר לגמרי. כפי שנראה מיד, האמת המלאה חמורה הרבה יותר: הרשות הפלסטינית אמנם לא מוציאה להורג באופן רשמי, אך היא גורמת למות רבים באמצעים עקיפים. גם מי שלא מחוסל, נידון לשנות מאסר ארוכות ולא קצובות בהן הוא נתון לחקירות בעינויים, השפלות ואלימות קשה בבית הכלא.
"נורה שבע פעמים בראשו"
כאמור, האירוע שבו הושלך אדם אל מותו התרחש בשנת 2012. מעבר לכך, לאורך השנים היו עוד קורבנות רבים.
השיחה שקיימנו עם כמה פעילי שטח הייתה קשה לעיכול. הללו עוסקים בצדדים שונים של עסקאות מקרקעין ביהודה ושומרון, ומספרים על מציאות אכזרית. הם נחשפים ברמה היומיומית לפשעי הרשות הפלסטינית, ומכירים אותה מקרוב; בין השאר, הם נפגשו באופן אישי עם פלסטינים חפים מפשע ש"זכו" בטיפול מיוחד של הרשות למי שמוכר קרקעות ליהודים. כל המקורות לכתבה זו ביקשו לשמור על עילום שם. ודאי תוכלו להבין מדוע.
כמו המקרה בו פתחנו, כמה מהם חוזרים על אותו תיאור בצורות שונות: אסירים מקפחים את חייהם בכלא של הרשות בצורות שונות ומשונות. בחלק מן המקרים מדובר באסירים שנרצחו על-ידי שותפיהם לתא: "שלטונות הכלא מכניסים אותם לתאים עם רוצחים מועדים, וכולם יודעים מה הולך לקרות שם", מספר לנו מקור. " לפעמים, בכמה מקרים הידועים לי, נרצחו כך אנשים בכלא יריחו".
אך לפעמים אפילו לא צריך להגיע לכלא כדי לפגוש את המוות. כך למשל במקרה של מוחמד אבו אל-הוואה שמכר נכס לעמותת אלעד – ונרצח ביריחו ברחוב בשנת 2006. אחד מן המקורות מספר לנו שהוא התגורר ביריחו, ושילם דמי שתיקה לגורמים באזור. לאחר תקופה מסויימת קיומו התגלה, דמי השתיקה התייקרו וכאשר הוא לא עמד בתשלומים, "מגיניו" ירו בו. כתבה שפורסמה בזמנו באתר 'הארץ' מתארת כי ארגון הפת"ח לקח על כך אחריות באופן רשמי:
מוחמד אבו אל-האווה, בן 40 ואב לשמונה תושב שכונת א-טור במזרח ירושלים, נרצח אתמול ביריות ביריחו. קרובי משפחתו סיפרו כי מכוניתו של אבו אל-האווה הוצתה כשגופתו בתוכה, לאחר שנורה שבע פעמים בראשו. המשטרה הפלשתינית העבירה את הגופה ואת הרכב לידי משטרת ישראל, ששלחה את גופתו לבדיקה במכון הפתולוגי באבו כביר.
במשטרה העריכו כי אבו אל האווה נרצח כנקמה על רקע מכירת בית ליהודים במזרח ירושלים. ארגון הפתח לקח אחריות על הרצח. המכונית נרכשה לפני ארבעה ימים על יד אבו אל-האווה, ככל הנראה בכסף שהרוויח ממכירת הבית.
זה קרה שנה אחרי ה"מדיניות החדשה" של הרשות הפלסטינית, אותה עמירה הס ו'בצלם' אוהבים לצטט. אולי הם היו חושבים אחרת, אם היו קוראים 'הארץ'.
"האנשים האלה יודעים את כל מה שאני תיארתי לך", אומר אחד המקורות בהתייחס לטענות משמאל, "והם בכוונה מסתירים את זה מהציבור".
באשר לסוחרים הפלסטינים, מספר גורם אחר העוסק ברכישת קרקעות מפלסטינים ביהודה ושומרון: "אני רואה את הפחד בעיניים שלהם. זהו פחד קמאי. בסיסי. ויש לכך סיבה טובה". החשש להלכד על-ידי מנגנוני הרשות מלווה כל עסקה כזו, והוא מרחף מעל העסקה לאורך כל הדרך. "הסיכוי להציל אדם שנעצר על-ידי מנגנוני הרשות הוא נמוך מאוד" מספר גורם אחר מהתחום. "החקירות הן מאוד אלימות. יש לחץ פיזי. מכות פיזיות קשות. אני מכיר אנשים שחטפו מכות בגוף, ואדם שנשברה לו הלסת והתנתקה מהפנים. הוא היה תפור 4 חודשים עד שזה התאחה. תולים אותם הפוך, מכבים עליהם סיגריות ומשפילים אותם מאוד".
לאחר החקירה מתקיים משפט, ומי שנמצא אשם במכירת קרקע ליהודים או בקשר למכירה כזו נגזר דינו בדרך כלל לעונש מוות, הממתין לאישור בחתימתו של יו"ר הרשות מחמוד עבאס. אמנם, כאמור, מאז שנת 2005 הוא לא חותם על הצווים הללו. אך בניגוד לנסיונות להקל בכך ראש, לא מדובר בחנינה או שחרור. להיפך: גזר הדין הוא למעשה מאסר בלתי-מוגבל, כשאפשרות מימוש ההוצאה להורג מרחפת באוויר באופן קבוע.
גורם שמכיר את המציאות הזו יודע לספר כי מדובר במאסר קשה מאוד: "הם יושבים בבית הכלא עם עבריינים פליליים מהחמורים ביותר כמו רוצחים, אנסים, גנבים וכדומה, שרואים באסירים החדשים טרף קל שניתן לזכות בכבוד באמצעות התעללות בהם", הוא מספר. "משפילים אותם בצורה מאוד אכזרית, והם הופכים לתחתית של אוכלוסיית הכלא. מוטלות עליהם עבודות ניקיון בזויות וכדומה".
מעבר לכך מעצרו של אדם בחשד זה מוביל לביזוי משפחתי כולל. עוצרים את בני המשפחה ומבזים את יקיריו בציבור. "אני מכיר משפחה שעברה מסדר ביזוי", מספר אחד המקורות, "המשפחה עוברת בסך וכל בני הכפר יורקים עליהם". במקרה אחר, אדם שהיה שותף למכירת קרקעות לא הצליח לחתן את בנותיו, ורק לאחר שהגיעו לגיל מופלג הן נאלצו לשאת חתנים הסובלים מפיגור שכלי.
"נושא האדמות הוא טאבו"
מכירת קרקעות ליהודים נחשבת בחברה הפלסטינית עבירה חמורה ביותר, חמורה אפילו יותר משיתוף פעולה עם מנגנוני המודיעין של ישראל. "אני לא נתקל כל-כך במעצרים בגין שיתוף פעולה עם המודיעין הישראלי" מספר לנו מקור. "אבל אתה כן רואה את ההשתוללות שלהם כלפי אנשים שקשורים לנושא הנדל"ן". לשיתוף פעולה עם ישראל ניתן למצוא הצדקות שונות: לעיתים זה פועל לטובת האוכלוסיה המקומית, ולעיתים זה נעשה כחלק מסיכומים שבשתיקה בין הרשות לישראל.
אך מכירת קרקעות היא סיפור שונה לחלוטין: "נושא האדמות הוא טאבו גמור מבחינתם", מסביר המקור, "זה מגיע משורשים עמוקים מאוד. עבורם קרקע ואשה הם דברים דומים שקשורים לאמוציות הכי עמוקות של התרבות הערבית". וכמו כבוד האשה – שהוא עילה לרצח בכללים מפורטים מאוד הנקבעים על-ידי המנהגים המקומיים – כך גם נושא הקרקעות. "המשמעות היא שמי שנחשד בזה נתפס כמי שמחלל את הערכים המקודשים ביותר".
האידאולוגיה הקמאית הזו מעוגנת כמובן בחוק, שבניסוח הרשמי שלו מתאר זאת כ"הסגרת קרקעות" או "העברה בגניבה לגוף זר". מונח שבשל פערי התרבות אין לו מקבילה בעברית. העונש על עבירה זו נע בין מאסר ממושך להוצאה להורג. אין להתפלא אפוא כי הפלסטינים נעשים פרנואידים. "פעם אחת מישהו התקשר אליי בגלל חששות שונים שהיו לו", מספר לנו מקור. "נסענו אליו ב-4 בלילה. אני ישבתי לו על הגג חמוש לשמור עליו". עם שחר הם חמקו מהכפר.
עזרא נאווי צדק
אם כן, בניגוד לניסיונות של אנשי 'בצלם' ואוהדי הרשות הפלסטינית להמעיט בחומרת הסכנה, מן השטח עולות עדויות על מציאות קשה וברוטאלית. הסכנה היא יומיומית ומוחשית, והסגרה של אזרחים חפים מפשע למנגנוני הרשות מובילה במקרים רבים לתוצאות חמורות.
המספרים ה"רשמיים" שמספקת הרשות הפלסטינית וארגוני זכויות האדם השונים, מדברים על הפסקה מוחלטת של ההוצאות להורג בעשור האחרון. אך ההערכות של אנשי השטח הן כי לפחות כמה עשרות פלסטינים נמצאים במאסר ממושך, וכחמישה מהם מצאו את מותם בנסיבות שונות ומשונות. צריך להיות אכזרי מאוד למסור אנשים לגורל כזה, ואכזרי אף יותר להגן על המעשה בפומבי.
_____________________________________
לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר (ישעיהו סב א)
חצי האי ערב - לערבים, ארץ ישראל - לעם ישראל.
מכה של המוסלמים, ירושלים של היהודים.
https://sites.google.com/site/hamedinai/
נערך לאחרונה ע"י hamedinai בתאריך 14-01-2016 בשעה 08:36.
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
