תזכורת לעצמי: בחיים, אבל בחיים לא ללכת יותר לקניון במוצאי שבת. במילה אחת: ס-י-ו-ט!
רציתי לקנות לעצמי קצת חולצות ומכנסיים כי אין לי ממש הרבה דברים נורמליים שאפשר ללבוש לעבודה, ומה אני אגיד לכם: איזו צפיפות, איזה דוחק,
אילו תורים ואילו עצבים! עד עכשיו לא נרגעתי, כשאני יוצאת מהאיזון המאוד עדין שלי, קשה לי מאוד לחזור אליו במהרה. בסוף לא קניתי כלום, סתם הלך לי ערב והלכה לי הבריאות..
פגשתי את דוד שלי עם אשתו בקניון, ומה הדבר הראשון שאשתו אמרה לי כשראתה אותי? את אותו משפט שאמרו לי כל כך הרבה פעמים בזמן האחרון:
"איך רזית!!!"
היא החמיאה לי, אבל הדבר היחיד שאני חשבתי עליו באותו רגע היה החששות שלי: אלוהים, תעשה שהכל בסדר איתי ושהסיבה שרזיתי כל כך היא באמת רק
בזכות האלטרוקסין שאני לוקחת והעובדה שאני מכניסה לפה פחות מזון מאשר בעבר, ולא בגלל איזו סיבה אחרת, מדאיגה, נסתרת מן העין ):
כזאת אני, תמיד חושבת על הנורא מכל.
דבר אחד בטוח: אם אני לא רוצה למצוא את עצמי בבית חולים אחרי התקף לב או אירוע מוחי בגיל 45, אני חייבת להתחיל ללמוד להירגע, גם ברגעים הכי
מלחיצים והכי מעצבנים... ורוגע הוא תכונה שלא פשוט לרכוש אותה כשאני מה שהפסיכולוגיה מכנה "טיפוס A" :/

אחחח! |נאנחת ולוקחת אוויר|

זה ידוע שאסור ללכת לקניון במוצ"ש, אלא אם הולכים ממש ממש ממש לפני הפתיחה, כשרק הקולנוע והחדר כושר עוד רצים, ותוקפים את החנויות ישר כשהן נפתחות.

עאלק טיפוס A

מקסימום טיפוס הבהרות.

סטרס לא עושה לך טוב.

תחשבי על זה - מילה אחת מדודה שלך מכניסה אותך ללחץ ועצבנות.
שזו אחת מתופעות הלוואי של התרופה

בוודאי שסטרס לא עושה לי טוב.. למי הוא כן עושה טוב? ולא, זו לא המילה של אשתו של דוד שלי שהכניסה אותי ללחץ ולעצבנות, אלא כל החוויה המגעילה בקניון באותו ערב שקדמה לכך. המילה של דודה שלי פשוט הזכירה לי את חששותיי.
"עוד אחת מתופעות הלוואי של התרופה?" מה אתה סח? אין קשר בכלל בכלל. אם כי בהחלט אפשר לומר שהתרופה הזו היא הכרחית בשבילי, כי ברגע שבלוטת התריס יוצאת קצת מאיזון, זה פשוט משפיע על הכל: על המשקל, על מצב הרוח, על חילוף החומרים, על עצבנות, על רוגע, על ענייני הנשים שלי, על חשק המיני... בקיצור, על הכל.
בכל אופן, את השופינג עשיתי היום. אין כמו שופינג כדי להרים לאישה את מצב הרוח. כבר מזמן מזמן לא קניתי לעצמי בגדים חדשים. ואם אנחנו כבר מדברים ואם אתם כבר יודעים עלי כמעט הכל (אני לא בטוחה שזה טוב כל כך..), חדשות טובות: קיבלתי אישור מבעלי הדירה לעזוב בלי למצוא דייר! XD איך זה קרה- אני מעדיפה לא להיכנס לזה, אבל עובדה, זה קרה, ובעלי הדירה האלה, שכל כך דיברתי בגנותם וכעסתי עליהם ואמרתי שהם רודפי בצע ועשקנים ורעים וכו', יצאו בסוף הוגנים להפליא (למרות שבסך הכל היו להם האינטרסים שלהם)! אז היום הוא הלילה האחרון שלי בדירה! ביי
דירה מגעילה, ביי מואזין (שהעיר אותי היום ב-04:30 ), ביי שיכון מלוכלך, ביי שותף רוסי שתקן ומוזר (אבל חמודון ושווה), וכו'.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי *pestilence* ביי שותף רוסי שתקן ומוזר (אבל חמודון ושווה)

חח, ניגשתי עכשיו להיפרד ממנו, סיפרתי לו שזה הערב האחרון שלי בדירה ושאני עוזבת מחר, והוא אמר "חבל..". שאלתי "כן? אתה מצטער על זה? תתגעגע אלי?",
והוא ענה "יכול להיות..", ואז כמובן שהתחשק לי לקבל ממנו חיבוק חם אחרון והושטתי את ידיי אליו לחיבוקון, אבל הוא אמר שהוא לא יכול, כי הוא שומר נגיעה עכשיו :|
איזה שטויות, באמא'שלי

קשה לו להיות במצבים רגועים ושלווים.
בטיולים למשל - הוא תמיד מחפש את האקשן והעשייה,
כל הזמן מבשל לכולם יותר מדי אוכל,
ועכשיו כשהוא הגיע לפנסיה, הוא עדיין עובד בחצי משרה, ומוצא לעצמו שלל פרוייקטים גדולים לעשות.
ולא מסיבה כספית.

לגבי תופעת לוואי של התרופה - דיברתי על עצבנות.
אל תתני לכל שטות שדודה אומרת להכניס אותך ללחץ.


ולגבי המואזין:
עכשיו כשעזבת, עריית ירושליים החליטה לטפל בבעיה.

איכס זה כמו חופשת הקיץ, מקללת כל רגע כשיש יותר מדי אנשים, והכי קטע שהאנשים האלו נראים סבבה עם זה.

יש לי רק מילה אחת להגיד לכם: גסטרוסקופיה :/

אז.. הייתי הערב אצל גסטרולוגית צעירה יחסית ונחמדה. לאחר שמניתי באוזניה את הסיבות שהביאו אותי אליה, היא אמרה בתחילה שהיא לא רואה סיבה לדאגה וכבר כמעט עמדה לשחרר אותי, אבל פתאום היא שמה לב במחשב לפרט שהדאיג אותה (כמו שהדאיג גם את רופאת המשפחה שלי): האנמיה שלי, שעליה מעידה בדיקת הדם האחרונה שלי. היא כינתה את האנמיה שלי "חמורה" (ואז גם מפלס הדאגה שלי עלה מאוד), והחליטה בכל זאת לתת לי הפנייה לבדיקת גסטרוסקופיה, שהיא בעצמה הולכת לבצע לי. אז קבעו לי ל-6 בדצמבר, זו בדיקה פולשנית שצריך לעשות אחרי צום של 8 שעות, והיי: עושים אותה דרך הפה, ולא דרך שום מקום אחר שאתם בטח חושבים לעצמכם. הבנתם?

כשחושבים על זה, זה באמת מוזר: למה אני כל כך אנמית? אני אוכלת טחינה כל יום, אוכלת בשר/עוף כל יום, משתדלת מאוד לאכול בריא... יכולות להיות 2 סיבות לכך:
הראשונה: אני שותה 3 כוסות קפה ביום (יש מצב שזה מפריע לספיגת הברזל בדם?)
ואת השנייה אני מעדיפה לא לרשום כאן, כי היא קשורה לענייני נשים, ולאיבוד דם.
אני בהחלט מתפללת שאלו הסיבות לאנמיה הזו, ולא שום דבר אחר שאני ממש לא רוצה שיהיה לי...

בקיצור, מה אני אגיד לכם, נקווה לטוב.. זה ממש סיפור מהתחת, או יותר, מהקיבה :/

ודרך אגב, היא שקלה אותי הערב, ומסתבר שב-3 חודשים האחרונים ירדתי עוד 2 קילו, ועכשיו אני שוקלת 46! אם זה ימשיך ככה, אני פשוט אעלם

כן, קפאין מפריע לספיגת ברזל. נדמה לי שזה קשור לכך שקפאין מפריע לספיגת ויטמין C, שבתורו אמור לעזור לספיגת ברזל.

זה די בסיסי שגסטרוסקופיה עושים מהפה וקולונו עושים מהסנאצ'ז.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

לא....
היסטרוסקופיה זה מהסנאצ'...

סאנצ'ז, לא סנאצ'....

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

לי עשו את זה בהרדמה מלאה(גסטרוסקופיה), אז אין לך ממש ממה לחשוש

הרדמה מלאה בשביל להכניס צינור בגרון??? זה לא נורא מיותר ונורא מסוכן סתם להרדים אנשים ככה?

בדיוק לפני איזה שבועיים אשה מתה באיזה ניתוח פלסטי מההרדמה...

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4723995,00.html

נכון, כי הרדמה זה מסוכן.

לא כולם מורגלים בזה

יהיה משהו, כי יש משהו

יו....

אני מזדקן....

ממש.

אולי השתנתי, ועכשיו אני טוב מידיי בשביל להטריד אותך מינית בכל הזדמנות.

לא סביר.

Vi Veri Veniversum Vivus Vici

כאילו... אני לא בטוחה שהייתה יכולה להיות תגובה יותר צפויה מזאת...

לא יודע, זה מה שהחליטו בבית החולים(זה גם היה די קצר, התעוררתי אחרי 15-20 דקות)
לפי גוגל מבצעים את זה בהרדמה חלקית או בלי הרדמה בכלל, אבל כשחושבים על זה, את באמת רוצה לראות שמכניסים לך צינור לתוך הפה?

אלחוש וגז צחוק?

ציטוט:

The incidence of perioperative mortality that is directly attributable to anaesthesia ranges from 1 in 6,795 to 1 in 200,200 anaesthetics.[18]

ניתוחים בפנים עושים בהרדמה חלקית, זה הרבה יותר גרוע לראות איך חותכים לך את האף..

מעולם לא חתכו לי את האף, אבל פעם מישהו גנב לי את האף... הוא החזיק אותו כמה שניות בין האצבעות שלו, וישר החזיר. זה היה קצת מלחיץ.

Vi Veri Veniversum Vivus Vici

חבר שלי לקח לאחיינית שלי את האף והיא ממש בכתה ועד היום הוא לא החזיר ונראה לי שבגלל זה היא מפחדת ממנו.

איש רע

Vi Veri Veniversum Vivus Vici

רע לקטינות, אבל בסדר לכל השאר.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי *pestilence* האנמיה שלי, שעליה מעידה בדיקת הדם האחרונה שלי. היא כינתה את האנמיה שלי "חמורה"

רק שתהיו בעניינים, הרף התחתון לרמת המוגלובין תקינה היא 12.0, ואילו אני אי שם למטה ב-11.2...



פלא שאני מרגישה חולשה ועייפות? דבר אחד בטוח: ממש תיכף, לצד מרק העוף של אמא שלי (שמכיל בתוכו גזר, תפו"א, קישוא בצל וכרפס, מה שהופך אותו ליותר
תבשיל מאשר מרק) אני הולכת לאכול גם כף וחצי גדושה של טחינה וגם גמבה טרייה. אולי זה יעניק לי את זריקת המרץ שאני כל כך זקוקה לה לפני שאצא לעבודה ב-14:00.

תרגישי טוב.
עצה ידידותית: את (כמו הרבה גולשים) מפרסמת כאן המון מידע עלייך, מידע שלא בהכרח היית רוצה שכל אחד ידע.
מידע רפואי ו/או אישי, שלכי תדעי מה אנשים אחרים יעשו איתו.

את כותבת איך את מרגישה, מתי את יוצאת לעבודה ועכשיו מידע רפואי - מידע שאנשים לא טובים יכולים לעשות בו שימוש לרעתך.
(בין אם זה האקר,פורץ,טרול או סתם מישהו שאת יכולה להכיר בחיים האמיתיים).

קשה למחוק מהאינטרנט דברים, אז סייג לחוכמה...

<\>חפירה

+טריליון וחצי

ציטוט:

במקור נכתב על ידי marin תרגישי טוב.

תודה.
בנוגע לשאר ההודעה שלך: צודק לחלוטין, ותודה שאתה מעיר לי על כך. באמת נסחפתי יותר מדי, ולא אחת יצא לי לשאול את עצמי מדוע אני היחידה
שחושפת את עצמה במידה רבה כזו בפורום, בשעה שאחרים כאן אפילו לא משתפים את שמם וגילם :/

אוף, איזה בוקר מ-ע-צ-ב-ן היה לי, ארגגגג! תגידו לי אתם: עם קצב החיים הלחוץ והעצבני הזה, איך אפשר שלא לפתח אולקוס או דברים אחרים בסגנון

רק עכשיו נרגעתי קצת.

יש שיטות להפחית לחץ: להתפלל, לעשות מדיטציה, לקרוא ספרים ולשמוע מוזיקה מרגיעה.
אבל בעיקר - לא ללקחת קשה מדי מה שאנשים טיפשים אומרים.
אז אומרים...

אני מרגיש כאילו אני בבלוג.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון