התחלתי אתמול עבודה חדשה בתחום שכבר עסקתי בו בעבר ואני מתחברת אליו. בלי עין הרע, לא רוצה לדבר על זה יותר מדי בשלב זה. תתפללו בשבילי שבעוד 9-10 חודשים (בעזרת השם, אבל בעיקר
ובעיקר בעזרתי), אספר לכם שאני עדיין מחזיקה במשרה הזו, ושטוב לי איתה, ושהמנהלים מרוצים, וגם הקולגות. תחזיקו לי אצבעות בבקשה. יודעים משהו? אפילו לא מפריע לי לקום בחמש וחצי בבוקר כדי להיות
בעבודה ב-7, כי יצר ההישרדות והפייטריות שלי, והרצון להוכיח את עצמי ולהרגיש יעילה, תורמת ומוערכת חזק אצלי עכשיו יותר מהכל.

עוד דבר שקרה לי השבוע: התחיל איתי בחור בן 36, נפגשנו בליל יום שלישי לדייט פה בשכונה (הוא גר ברחוב פה לידי), אבל בגלל שהרגשתי שהוא רק בונה על סקס ורק דוחף לזה, עשיתי לו אתמול את שיחת
ה"שמע, אתה בחור טוב ונחמד, אבל..." המפורסמת. לא נמשכתי אליו בשיט. אתם קולטים? כל כך הרבה פעמים דחו אותי, והפעם - אני דחיתי. אני הייתי נחשקת מאוד בעיני מישהו... מה אתם יודעים?
כשנפרדנו בסוף הדייט ואני רציתי להסתפק רק בלחיצת יד, הוא הרים אותי, נתן לי נשיקה ואמר לי שהוא אוהב אותי... מה? הוא רק פגש אותי. באותו יום. באוטובוס. כל כך שקוף שהוא רק רצה לזיין

אה, ומחר יום הולדת, בת 33

יום הולדת שמח

יהיה משהו, כי יש משהו

מזל טוב!
טוב לשמוע שהחיים שלך מתקדמים בכיוונים חיוביים. שיהיה גם בהצלחה בהמשך!

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

תודה לכל המברכים!

שבוע חדש בפתח, ואתם לא מבינים כמה אני רוצה את העבודה הזו, וכמה אני מעוניינת לתפוס אותה, לטווח כמה שיותר ארוך. אין דברים כאלה! הם הבהירו לי כבר בראיון העבודה שהם קיבלו בחור נוסף לניסיון,
ושמי שיהיה יותר טוב מבין שנינו - יקבל את המשרה... אין מצב שאני מפסידה לבחור הזה, מי שהוא לא יהיה. לא. פשוט לא. אני חייבת להצליח, להראות להם שהם יכולים לסמוך עלי ושאני האדם הכי מתאים למשרה הזו.
כישלון הוא בכלל לא מילה בלקסיקון שלי. לא הפעם. אין מילה כזאת כישלון.

אז... סיכום שבוע לחמישי בערב:
השבוע הראשון (+יום, אם "מתקטננים") בעבודה עבר סבבה, בלי עין הרע (רק שלא הייתי מתנגדת ליותר שעות שינה, אני ללא ספק צריכה להרגיל את עצמי ללכת לישון בתשע וחצי- גג עשר).
בניגוד למה שכתבתי בהודעה הפותחת את האשכול, לא הייתה שום תחרות, הבחור השני בכלל לא הגיע להתחלת עבודה בגלל חילוקי דעות עם המנהלת שלי, וגם ככה הם חיפשו שני אנשים,
אחד לבוקר ואחד לערב.. אז זו רק אני, ואני לא רעה בכלל, אני רצינית וקפדנית ומשתדלת מאוד להוכיח את עצמי, להגדיל ראש, להיות לעזר למחלקה ולהתרכז רק במשימות שלי, והחבר'ה סבבה,
אז חמסה חמסה, רק שימשיך כך (:

ובנוגע לדירה, אני עדיין לא מצליחה למצוא מחליף, אנשים לא ממש משתגעים לגור בדירה עם שותפים :/
כל כך הרבה אנשים לא רציניים מתקשרים אלי ולא באים בסוף (זה כמעט נשמע כאילו מתקשרים רק כדי להסתלבט עלי ), והמעטים שכן באו לא אהבו את מה שראו, והם אבל עדיין, למרות כל זאת,
אין מה להשוות בכלל בין מצב הרוח שלי עכשיו לאיך שהרגשתי לפני שבועיים, הייתי אז במוד כזה אפוקליפטי שאין דברים כאלה!

הי, בהצלחה!

תודה רבה!

בפני כל מי שמצליח לקרוא את כל מה שאת כותבת ועדיין להישאר שפוי (AI 22 \ כבש \ וכ'ו), כל הכבוד לכם.

אני קוראת!

אני מוכרח לציין שניסיתי, ואני תמיד מתחיל לאבד את השפיות בשורה ה2\3...

אני קוראת את הכל.

+1

מה יש להגיד, scumbag יישאר scumbag

תרשה לי רק לצטט פה שני אנשים:

ציטוט:

במקור נכתב על ידי חייל מריר אתה חתיכת טיפש

ציטוט:

במקור נכתב על ידי fap למה רק חתיכה? he's the whole package

אתה רשע.

ההמנון של טיפוסים כמוך, כולרה!



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

אי תגובה עדיפה כשמדובר בטרול

יו, איך שמחתי היום כשהגיעה השעה 15:00 והגיעה השעה ללכת הביתה! ואו, כמה עבדתי. המון. ב-3 שבועות שאני עובדת שם עבדתי בין 8 ל-9 וחצי שעות ביום, 6 ימים בשבוע.. לא פשוט, אבל לא נורא, בקטנה, צריך להתפרנס, וחוץ מזה, יש לי חופש ביום חמישי ושישי הבא! אם לא ירד גשם, אני רוצה לקפוץ לחיפה, לראות קצת ים, לאכול משהו טוב ולשטוף את העיניים עם כל הצבעים המבהיקים של החנויות שבטח כבר התקשטו להן לכבוד חג המולד
אני כמובן מתכוונת גם לצלם.

אתמול הבוסית שלי נתנה לי פרויקט לעשות, והיום סיימתי אותו אחרי ארוחת הצהריים, וכשעדכנתי אותה שסיימתי, היא העניקה לי חיבוק ונשיקה. הסמקתי עד תנוכי האוזניים.. כאילו. אני סבבה עם פידבקים חיוביים (כמו שאתם בוודאי שאתם בוודאי יודעים), אבל חיבוק ונשיקה גרמו לי להרגיש כמו ילדה בת 5 שסיימה הכל מהצלחת או ציירה ציור יפה

ציטוט:

במקור נכתב על ידי *pestilence* התחלתי אתמול עבודה חדשה בתחום שכבר עסקתי בו בעבר ואני מתחברת אליו. בלי עין הרע, לא רוצה לדבר על זה יותר מדי בשלב זה. תתפללו בשבילי שבעוד 9-10 חודשים (בעזרת השם, אבל בעיקר ובעיקר בעזרתי), אספר לכם שאני עדיין מחזיקה במשרה הזו, ושטוב לי איתה, ושהמנהלים מרוצים, וגם הקולגות. תחזיקו לי אצבעות בבקשה. יודעים משהו? אפילו לא מפריע לי לקום בחמש וחצי בבוקר כדי להיות בעבודה ב-7, כי יצר ההישרדות והפייטריות שלי, והרצון להוכיח את עצמי ולהרגיש יעילה, תורמת ומוערכת חזק אצלי עכשיו יותר מהכל.

והיום, בדיוק חודשיים אחרי, נודע לי שהם החליטו להיפרד ממני. הגיעו למסקנה שהתפקיד (מזכירת מחלקה, הרבה multy tasking והרבה שעות) גדול עלי ושקשה לי עם הלחץ. כל כך קיוויתי שדווקא המשרה הזו תצליח,
כי למרות החסרונות דווקא שילמו שם לא רע

I feel like such a loser

כל כך השתדלתי להיות בסדר, אף פעם לא עשיתי בעיות, לא איחרתי, הסתדרתי מצויין עם הקולגות ולעולם לא התפרצתי או התייחסתי בגסות רוח אל הקולגות, להיפך: אנשים אהבו את האופי הנחמד שלי,
דיברתי עם כולם בגובה העיניים והייתי מנומסת, וגם הייתה לי כימיה טובה עם המנהלת והסגן שלה, שהוא בן גילי (וכבר נשוי+3 :/) רק מה? מקצועית, המנהלת שלי היא לא בנאדם שהכי קל לרצות אותו,
היא ציפתה ממש למישהי שתחזיק לה את המשרד (ממש לא עניין פשוט כמו שאתם חושבים במקום עבודה עם אופי כזה), נתנה צ'אנס חודשיים, אבל הרגישה שזה לא מספיק זה בשבילה, אז היום היא
אמרה לי "את בחורה מקסימה, אבל...".

אז... שוב מובטלת, זה זורק אותי שנה אחורה

כן זה סופר מבאס כשאומרים לך שאת לא מספיק טובה, אבל -
זה לא באמת שהמטרה שלך בחיים הייתה להיות "מנהלת המשרד הכי טובה!",
המטרה שלך הייתה כסף.
כל מה שהיא אמרה לך זה שבזה את לא טובה, לדעתה. זה לא הופך אותך ללוזרית, זו כולה עבודה שלא מגדירה אותך.

לכולנו המנהלים באים בטענות (וגם אלי) ומצפים להרבה יותר ממה שאנחנו שמים זין, וזה בסדר כי יש גבול עד כמה אנחנו הולכים לעבודה בשביל לרצות את המנהל.
אנחנו הולכים לעבודה בשביל כסף בעיקר ולא כולנו מוכנים לתת את כל הנשמה בשביל אינטרסים כלכליים של אחרים.

בינתיים תהני מהחופש שהייתי רוצח בשבילו

יהיה משהו, כי יש משהו

הבוסית שלי התקשרה הבוקר ואמרה לי שהיא חזרה בה מהפיטורין, ושהיא רוצה לתת לי עוד צ'אנס, אבל אני אהיה חייבת להתמודד עם עוד משימות מעבר לאלו שכבר שיש לי (כאילו שאין לי מספיק).
מצד שני, היא אמרה שהיא תנסה להקל עלי מהבחינה שהיא תוציא את הפינת קפה מהמשרד שלי, כדי שיהיה לי יותר שקט ושאוכל להתרכז כמו שצריך בריבוי המשימות. את האמת? זה באמת היה
קצת חופר במוח כשהמשרד שלך הוא כמו תחנת רכבת וכל הזמן שואלים אותך "יש קפה שחור?/יש כוסות?/יש כפיות?". טוב שלפחות הגורם המפריע הזה ייעלם מהנוף.
בדיוק כמו בתחום הרומנטי, זו לא הרגשה הכי נעימה כשזורקים אותך ואחרי זה אומרים לך "טוב, תחזור", אבל בכל זאת: בשורות משמחות. אני חייבת להשתדל אפילו יותר הפעם ולא לתת לה סיבה
לשנות את דעתה, כי אני צריכה את העבודה זו.
שיהיה לי המון בהצלחה

בהצלחה

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

מזל טוב,
הייתי ממשיך לחפש במקביל לעבודה שלך מקום אחר, מנהלת כזו לא נשמעת (ותסלח לי) כמו מנהלת טובה... מילה צריכה להיות מילה אצלה.

בכול מקרה - אל תשווי את זה ליחסים, זה לא נכון ובגלל המצב שלך היום זה מדכא אותך יותר,
עבודה זה עבודה - לא יותר ולא פחות, צריך לעבוד כדי לחיות - לא הפוך.

ובינינו - סיכוי סביר שהחליטו להודיע לך על פיטורים בגלל צמצומים, העובדה שאמרו לך שאת "לא מספיק טובה" זה בגלל שחוקית ככה קל להם לפטר אותך (כי את חדשה)

מעולה,
היא כנראה בן אדם גדול כי היא מסוגלת להודות בטעות,
וגם את כי את מסוגלת להתגבר על ה"עלבון" שבפיטורים.

יהיה משהו, כי יש משהו

תודה לכולכם על התגובות.
וארז, הגיע הזמן שאודה בזה כבר:

זהירות - ספויילר!

יהיה משהו, כי יש משהו