תגידו, ואל תחסכו... אני מתכוונת עם כל השירים והחיזורים וזה... אני פשוט חייבת ללמוד להפסיק לזרוק את עצמי כך לרגלי גברים, כי אף גבר בעולם לא שווה את זה, אבל אף גבר.
כבר הייתי שם קודם, עוד לפני הסיפור האחרון פה... היה אחד לפני איזה 4 שנים, ואני זוכרת את היטב את ההתעלמויות, את הריחוק.. את הלתת את כל הלב ולקבל כלום אחד גדול בתמורה...
למה אני שוב נופלת לתוך זה? אני חושבת שהתשובה שהפסיכולוגיה תיתן לכך היא ההערכה הנמוכה שלי... כי בחורה עם הערכה עצמית בריאה וגבוהה לעולם לא הייתה משפילה את עצמה
ומתרפסת כך מול בחורים ומטפחת להם בלי סוף את האגו בעוד הם אפילו לא טורחים להגן על כבודה כשכל מיני חולרות כותבים עליה ג'ורה שחבל"ז ...
בי נשבעתי: יותר בחיים, אבל בחיים בחיים אני לא זורקת את עצמי לרגלי גברים. כי מגיע לי הרבה יותר מזה, כי אני שווה הרבה יותר מזה, ואולי כאן בפורום אתם חושבים כל מיני דברים לא חיוביים על
האופי שלי (מצדי? תחשבו!), אבל מספיק לי שבחיים האמיתיים אני מאוד מוערכת, וכל הקולגות שלי אוהבים אותי בלי יוצא מן הכלל, ותזכרו את זה טוב טוב:
יום אחד, בעזרת השם, אני אמצא את הגבר שיכתוב שירים בשבילי ויביא לי פרחים, וייתן לי אהבה גדולה, ובשבילו אני אהיה הכי חמודה, הכי יפה והכי מקסימה מכולן.
אני מקווה שאזכה לתת לכם לינק להודעה הזאת ביום שהוא (מי שהוא לא יהיה - והוא יהיה!) יציע לי נישואים.

אל תפסלי אף אחד מראש.