שרת ההגנה של גרמניה אורסולה פון דר ליין שנמצאת בישראל חתמה על חוזה שבמסגרתו תספק גרמניה ספינות לחיל הים בעלות של כ-1.8 מיליארד שקלים. זה קורה יום לפני שישראל וגרמניה יציינו 50 שנים ליחסים ביניהן.
בכתבה של Ynet מצורפת תמונה של דגם ה K130, נאמר שזה הדגם שישראל רכשה.
אולם אין עדיין כל פירסום על הדגם הספציפי עליו יתבססו הספינות הנ"ל, הסברה היא שזה יהיה ממשפחת MEKO (גם ה K130 שייכת למשפחה זו) ואת הספינות תבנה חברת Blohm+Voss שגם היא חברת בת של TKMS
על פניו לפי תאור הכלים כקורבטת פטרול עם מידות של 90 מטר ו 2000 טון נראה שמדובר במקו 90
ה 130 רק 1850 טון ....
החדשות הטובות על רכש גומלין ועל כך שמערכות הלחימה יותקנו בארץ.
TEL AVIV, Israel — After more than five years of negotiations, Israel's Ministry of Defense hailed "maximum achievements" in a€430 million corvette package signed Monday with the German government and its strategic shipyard in Kiel.
Signed just hours before Israeli Defense Minister Moshe Ya'alon was set to host his German counterpart Ursula von der Leyen in Tel Aviv, the deal includes four Israeli-tailored surface ships based on ThyssenKrupp Marine Systems (TKMS) BBlohm+Voss-class 130 corvette.
According to a May 11 announcement by Israel's MoD, Berlin has agreed to fund €115 million of the €430 million package, with combat weapons suite, armament and subsystems to come from Israeli industry.
"MoD insisted that all the weapons systems for these ships will be Israeli-made, in a manner which will guarantee the flow of new orders in significant quantities for the Israeli defense industry," according to the MoD announcement.
Moreover, MoD said TKMS committed to Israel's Industrial Cooperation Authority an offset package totaling 700 million shekels (US $181 million), half of which will be paid to Israel's MoD.
It said the four ships would be delivered within five years in support of the Israel Navy's new mission of defending offshore energy assets in its exclusive economic zone (EEZ).
Further, it noted that according to a government decision, the so-called economic waters package will be funded from a special US Treasury account, and will not come out of Israel's constrained defense budget.
Israel's Bank Discount won an MoD competitive bid for financing of the economic waters package, which will ultimately include surface ships, patrol boats, unmanned aerial vehicles and a variety of sensor systems.
Ships on order for the Israeli Navy are expected to be smaller than the 1840-ton displacement featured in standard Blohm+Voss-class 130 Corvettes. However, they will be large enough to accommodate a utility helicopter and two medium-altitude, long-endurance UAVs.
"This deal that was signed today is a very significant event that represents a dramatic leap forward in our Navy's ability to defend the government of Israel's strategic sites in the field of natural gas at ranges of tens and hundreds of kilometers out at sea," said retired Maj. Gen. Dan Harel, director –general of Israel's MoD.
"Additionally, it serves as a significant economic springboard to the Israeli economy as nearly 1 billion shekels will be returned to Israeli industry as a result of associated procurement orders.
"We are happy and proud at the results of the negotiations, which guarantee maximum achievements from an operational as well as economic perspective," Harel said.
אני לא יודע על הפרקטיות של התקנת המערכת הזאת ספציפית (חץ 3).
אני כן מכיר דיבורים (קראתי את זה לפניי הרבה שנים אז לקחת בערבון מוגבל) על יכולות מתקדמות של ראדר MF-STAR ועל השוואה של הקומבינציה הזאת (ברק-8 עם המכ"מ הנ"ל) למערכות ה-PAC3 ואף הקבלתה למערכת ה-AEGIS. אני לא בקיא בפרטים ובנתונים, אבל להבנתי זאת הקבלה די מוזרה (הטיל של ה-AEGIS עצום לפי מה שאני זוכר). בכל מקרה זה כן מעניין.
אני חושב שגם בפורום דובר בעבר על הצורך בהקניית "עומק אסטרטגי" למערך ההגנה נגד טילים בליסטים; לא בהכרח התאמה ייעודית של מערכות קיימות לפלטפורמה ימית, ולא בהכרח יצירת מוצר ייעודי, אלא על בניית מערכת שיכולה *במידת הצורך* לתת מענה. משהו בסגנון ה-S300 (?), שעל פניו נראה שהברק-8 נראה לא רחוק ממנה (תקנו אותי אם אני טועה).
במהלך מבצע 'צוק איתן' פעלו באופן מבצעי חידושים טכנולוגיים רבים שנכנסו בשנים האחרונות לשימוש בזרוע, כדוגמת מכ"ם 'אדיר'. "ההתקנה של מכ"ם 'אדיר' שינתה את פנינו בתחום הגילוי", סיפר ראש מספן הציוד, תא"ל משה זנה על שילוב המכ"ם בספינות זרוע הים. "אנחנו עברנו לתפיסת שימוש באמצעים כלל צה"ליים שמותאמים לכלים שלנו", פירט.
בתגובה להודעה מספר 8 שנכתבה על ידי Taurus84 שמתחילה ב "מישהו כאן התבלבל, כי המכ"ם של..."
כתבה מ-Ynet היום על הציוד האלקטרוני שיותקן בספינות החדשות, כולל תמונות מפורטות (מדי ?) של התקנת אנטנות מכ"מ ה-"אדיר" על אחת מהסער 5 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4659793,00.html
לפחות את האלקטרוניקה שמאחורי האנטנות לא פרסמו
היה ראיון עם מפקד חיל הים שאמר כי המכ"מים על הספינות יהיה "גיבוי" למערך המכ"מים הקרקעי שהוא סטטי ולכן פגיע - מבקרה אווירית להגנה נגד טילים.
תוסיפו לזה טיל עם יכולות ירוט מתקדמות ומקבלים שרביט קסמים + או חץ - שיכול להתנייד צפון / דרום / מרכז
ספינה של 2000 טון תאפשר התקנת מכ"מ גדול / עוצמתי יותר מזה של סער 5 וכמובן "בטן" יותר גדולה - ביחס לסער 5 - של מיירטים בגרסה של "הגנה אווירית" או שילוב של מיירטים עם טילי שטח כולל סיוע ליבשה
לעבור מחוד חנית של 3 ספינות סער 5 של ~1200 טון , ל - 4 ספינות סער 6 של ~2000 טון מעיד על תוספת אדירה של משימות שאינן קשורות בלוחמה ימית.
בתקשורת בארץ ובגרמניה מדווחים בלי סוף שהספינות יתבססו על הדגם 130, בינתיים אין לכך כל אישור רשמי.
הודעת משרד ההגנה הגרמני כאן
אני רואה שבתקשורת מתחילים לזרוק כל מיני מושגים בכל הקשור למה שיותקן על הסער 6 ולכן כדאי ליישר את העניינים.
- מכ"מ: יהיה "אדיר" או בשמו המקצועי MF-STAR, זה אותו מכ"מ שמותקן באח"י להב.
למכ"מ הזה יכולת איתור, נעילה ועקיבה שמתאימות להודעת מח"י ולכל מה שקראתם, לכן גם בשם אחידות המערך וגם בגלל המידות שלו שמתאימות לכלי שייט הוא יותקן ולא מכ"מ של החץ או כל דבר אחר.
- טילי הגנ"א: ברק-8 זה טיל בעל יכולת יירוט כמעט כל איום אווירי בשכבת הנמוכות והבינוניות, אבל זה לא שכבת הגנה לשכבות הגבוהות סטייל החץ. פעם היה רעיון כזה ניראה שירדו מזה.
אבל זה לא אומר שהמכ"מ של הספינה לא יוכל לאתר ולעקוב אחרי האיומים בשכבות הגבוהות בשביל טילי החץ היבשתיים.
- מסוק: סיהוק רק על משטח הנחיתה (לא יהיה הנגר).
- אמל"ח: טילי ים-ים, ים-יבשה, נוקמני, מקלעים, נצ"ל ותותח 76 מ"מ
- כוח נוסף: יכול הורדת כוח סער ע"ג כלי נחיתה
- הנעה: שני מנועי MTU כמו של הסער 5 אבל הרבה יותר חזקים (סידרת 1163)
- מערכות אלקטרוניות: ל"א, שבשים, גלאים וכו' מתוצרת הארץ
כמובן שחיה"י יוכל לשנות +/- את המרכיבים האלה, אבל אלה בערך הצרכים.
מכל זה אפשר ללמוד שהספינות האלה לא יפליגו למקומות רחוקים אלא יגנו על מתקני הגז ועל חופי המדינה.
אגב, ברור לכם ששייטת 3 הולכת לגדול? זה כולל את גיוס כ"א, מערך ההדרכה, האימון, הכוננות המבצעית, התחזוקה וכו'
תוסיפו לזה את הגידול של שייטת 7 שמכפילה את כמות כ"א וכלי השייט שלה - מדהים מה שעובר על חיל הים...סליחה, זרוע הים!
F260 מדגם K130 של הצי הגרמני, ע"פ הפירסומים הספינות של ישראל יתבססו על דגם זה
בתגובה להודעה מספר 18 שנכתבה על ידי Fang שמתחילה ב "המשמעות שהספינה הזו לא תפליג..."
דווקא חבל שלא שוקלים שילוב (לפחות כאופציה) של חץ 3 במערך העתידי הזה.
מבחינת גודל המיירט - האם החץ 3 גדול משמעותית מהברק 8? אם הגדלים דומים אולי בכל זאת בעתיד ניתן יהיה לצייד את הספינה בטילים הללו.
מערך החץ 3 יהיה כנראה בעיקרו סטטי ואם יש אפשרות ליצור גיבוי נייד - בטח בים זה יכול להיות מאד יעיל.
לא חייבים במקום. אפשר לחלק לפי משימות - לדוגמא במצב מלחמה אחת מתוך הארבע תישא מלאי של טילי חץ 3 במקום ברק 8 כשספינה אחת אחרת (או יותר) תגן עליה עם טילי הברק 8 שלה. צריך לזכור שאין לנו כיום כל כך איומים של חיילות ים משמעותיים (אלא אם אנו מתכננים מלחמה מול מצרים/טורקיה בעתיד הנראה לעין - מול האירנים אני מתקשה לראות קרבות ימיים משמעותיים - בטח לא עם ספינות שטח ובכל מקרה אם הם יגיעו לסביבה שלנו ביוזמתם במהלך התקפי סביר להניח שחיל האויר יטפל בהם - לשלוח את חיל הים שלנו עם ספינות שטח לכיוון אירן איכשהו נראה לי לא ריאלי במיוחד).
מסיבה זאת הצורך בטילי יירוט ימיים הוא בעיקר מול איומים מהחוף - אלו איומים שיירו אולי פעם או פעמיים ואחרי זה כבר סביר להניח שיושמדו. מול זה סביר שמספיקה ספינה אחת עם בטן סבירה של טילי יירוט ועירנות מספיקה (רק צריך לזכור להדליק את המערכת...).
בתגובה להודעה מספר 21 שנכתבה על ידי עידו גנוט שמתחילה ב "לא חייבים במקום. אפשר לחלק..."
זה לא בדיוק משהוא שאפשר להתקין או להסיר , זה די קבוע ואני מניח שאיו דין מיירט כמו ברק שמונה שנועד לשכבות הנמוכות כמיירט של ברק שלש שאמור להגיע מחוץ לאטמוספרה.
לגבי ספינה אחת שתגן על השניה גם הבריטים חשבו ככה במלחמת פוקלנד ואיבדו ספינות בעקבות הנסיון הזה.
מ... לכן שאלתי מה גודל הטילים - אם הוא דומה אולי אפשר להרכיב ולהוציא אותם כמו במשגרים רב תכליתיים שיש על ספינות אחרות.
לגבי הגנה משותפת - היום זה לא שנות ה-80 ואני משער שאפשר לעשות את זה - בטח במתארים כנגד תקיפה מהחוף (כאמור אני מציע את זה כפיתרון למצבים מסוימים אם אכן ניתן להחליף בעבודה לא רבה את הטילים).
בתגובה להודעה מספר 23 שנכתבה על ידי עידו גנוט שמתחילה ב "מ... לכן שאלתי מה גודל הטילים..."
זה היה הרעיון המקורי - להעביר אל הים חלק ממערך ההגנה נגד טילים בליסטיים.
אבל כאן טמונה הבעיה, צריך כלים מאד גדולים לשם כך, אורך הטיל הוא נטו כ 7 מטר, צריך עוד לפחות כ 3-4 מטר למשגר, פיזור הרשף , הטענה וכו'
בצי האמריקאי שמפעיל משחתות וסיירות כבדות של לפחות 7000 טון לא משתמשים בטילים כאלה גדולים, הכי ארוך אאל"ט הוא ה SM3 או הטומהוק (כ 5-6 מטר אורך).
קורבטה של כ 2000 טון פיזית קטנה מידי, קשה יהיה להפוך אותה לסוללת טילים מעורבים (חץ/הרפון/ברק 8/פרח בר) צפופה ועמוסה ובנוסף מכ"מ, נצ"ל, תותחים/מקלעים, הובלת כוחות, מסוק ומה לא?
גם אם תחליט לפי המשימה לשים טילים מסויימים ע"ח אחרים, עדיין ניראה צפוף מידי..
אגב, לעניות דעתי יותר קריטי להעביר את המכ"מ לים ולא את הטילים.
טילים אפשר לפזר, אולי לקבור חלק בסילו תת קרקעיים וכו', מכ"מ יש רק מעטים - אז זה לא אורן ירוק/אדיר אבל עדיין מכסה שטח נרחב..
זהו אני גם זוכר את הקונספט הזה. לא ידעתי שהחץ 3 כל כך יותר גדול מה-SM3 - מפתיע קצת האמת לא?
אפשר לחשוב על כל מיני רעיונות יצירתיים אם ממש רוצים את הטילים בים - אפשר להסב ספינת משא קטנה לצורך העניין וספינות הקרב יגנו עליה כשהיא יוצאת לים. אני חשבתי גם על איזה נגרר לספינה אבל נראה לי שזה לא ריאלי.
על היבשה ברור שיפזרו וישימו בבונקרים - הרי פורסם כאן אפילו התיכנון של בסיס הבונקרים של החץ (בגלל איזה פאשלה אמריקנית מטופשת במיוחד) ועדיין לפחות כגיבוי ראוי שמערכת אסטרטגית כזאת תהיה גם ניידת ובים זה אידאלי כי היא בכלל מקרה מיירטת מחוץ לאטמוספירה.
אגב לא קשור לשרשור הזה אבל שר הביטחון הודה אתמול לגרמניה גם על קבלת סוללות פטריוט חדשות?
היה מדובר על ספינה ייעודית לשיגור עצמו.
זה אומר - שתי ספינות השטות יחד, כאשר אחת מחזיקה רק טילי חץ3,
והשנייה גמוננת עליה במקרה הצורך.
כאשר ספינה אחת בלבד מוסבת לצורך זה, ונשלחת לים רק במקרה הצורך.
ושאר ה3 מתפקדות כרגיל.
זה כבר דוקטרינת הפעלה, הבעיה היא היחס בין הטיל לספינה.
עוד נדבך שצריך לקחת בחשבון זה את הנזק הפוטנציאלי שהטיל עלול לגרום לספינה, הצינור הזה מייצר לחץ ומדורה לא קטנים...
(אגב, יש מערכות שפותרות את זה כמו הפלטת הטיל מחוץ למשגר ורק אז המה"ר ניצת, אבל זו עוד מערכת שיש לה תכונות, גודל ומשקל שצריך לקחת בחשבון).
הגלגול הכי ריאלי לרעיון פלטפורמת טילים צפה הוא ה-Arsenal Ship. הרעיון הוא פלטפורמה צפה שמכילה מאות (המספר שנזרק היה 500) טילים בשיגור אנכי. הפלטפורמה תהיה "טיפשה", ללא מכ"מים או יכולות שליטה ובקרה. נבדקה אפשרות לספינה לא מאויישת. השליטה על הטילים תהיה מספינות/צוללות, מטוסים/כטב"מים, תקשורת לווינית וכדומה. הפלטפורמה תיבנה בגיאומטריה חמקנית שתקשה על גילויה, כאשר הסרת ה"מגדל" תאפשר חתימה מאוד נמוכה. דובר גם יכולת שקיעה לגובה פני הים ואף בניית פלטפורמה תת-מימית כמו צוללת (אך עם צלילה מאוד מוקטנת).
בסוף מה שיצא מהרעיון הוא הסבת 4 צוללות גרעיניות בליסטיות "אוהיו" לגירסאות שנושאות 154 טילי טומהוק. מאז חוזרים ומציעים את הרעיון לכל דגם ספינה גדולה שבונים, היום רוצים לשים כ-300 טילים על דגם סן-אנטוניו.
הרוסים שדוגלים בשיטה של לחמש כל דבר שצף עד מלוא המקום, מציעים טילי שיוט Klub-K שבאים בקונטיינר סטנדרטי שניתן לשים על כל ספינה.
בתגובה להודעה מספר 18 שנכתבה על ידי Fang שמתחילה ב "המשמעות שהספינה הזו לא תפליג..."
עוד לא התחילו לבנות את הספינות - מדוע לא ניתן לשלב בהן את ההאנגר שפותח בתעה"א בשנות השבעים או שמונים - משטח הנחיתה היה חלק ממבנה ההאנגר וחוסך מקום רב (לצערי לא מצאתי את התמונה שפורסמה בזמנו ולא זוכר כ"כ את כל הפרטים)
עוד לא התחילו לבנות את הספינות - מדוע לא ניתן לשלב בהן את ההאנגר שפותח בתעה"א בשנות השבעים או שמונים - משטח הנחיתה היה חלק ממבנה ההאנגר וחוסך מקום רב (לצערי לא מצאתי את התמונה שפורסמה בזמנו ולא זוכר כ"כ את כל הפרטים)
כי בסער 6 לא צריך הנגר, הרי יכלו ללכת על ספינות אחרות ממשפחת MEKO שיש להם הנגר.
כל הפעילות של הספינה בשכונה,במרחק טיסה מרמת דוד/פלמחים, היא רק שד"ת צף, לא צריך מוסך.
שמתי לב שיש בלבול בהגדרות הייעוד של הספינות:
- סער 5 היא ספינת דגל, פיקוד ושליטה, זו שתצא למבצעים ארוכים במים כחולים לבד או עם עוד כמה ספינות סער 4.5/צוללות/כלי בט"ש וכו'
- סער 6 היא לא שדרוג של ה 5, היא ספינת הגנה ליטורלית למים ירוקים בלבד
בתגובה להודעה מספר 32 שנכתבה על ידי Fang שמתחילה ב "[QUOTE=avifresh]עוד לא התחילו..."
מוזר , בדרך כלל בצה״ל חיפשו את הגמישות , ה 130 היא גם הספינה היחידה מהמשפחה שאין לה האנגר וגם היחידה שלא מוצגת כנושאת ספינות סער. המקו 90 למשל נראית על פניו באותו גודל אבל עם יכולות כאלו.
בנוסף ל 130 כמו שהיא אין יכולות נצ״ל.
בתגובה להודעה מספר 34 שנכתבה על ידי avifresh שמתחילה ב "[QUOTE]סער 6 היא לא שדרוג של..."
7000 ק"מ לא חייב להיות בקו ישר, יכול להיות גם במעגלים במשך ימים ארוכים.
למשימת אבטחת מתקני הגז והגנה אווירית למדינה צריך ספינות בגודל כזה:
- יכולת התמודדות עם ים גבוה
- יכולת נשיאת כוחות וציוד סער
- תנאים ומרחב טובים יותר לצוות
- אמל"ח וכוח אש, הרבה משניהם
- הרבה דלק, הרבה ציוד
- מכ"מ גדול ואמצעים אלקטרוניים שידעו לאתר ולעקוב אחרי הרבה מטרות ואיומים (אוויר,ים,יבשה)
- בטח ישנם עוד אלמנטים שלא באים לי בשליפה..
רוב הספינות הליטורליות בציים המודרניים בעולם הן ברמת קורבטות.
כלי בט"ש בסגנון שלדג/דבורה טובים לסיורים ובט"ש קרוב לחוף (טווח ראיה) ולפרקי זמן של שעות .
זה לא אומר שהן לא יכולות להשתתף באבטחת מתקני הגז, פלגות הבט"ש עושות את זה - הסער 6 יעשו את זה הרבה יותר טוב.
מובן לי הצורך בכל שכתבת, אבל שאלתי כי האסדות מרוחקות כ-100 ק"מ בסה"כ וקורבטה גדולה מכל הכלים שהיו עד היום והגיעו לאלפי ק"מ (נכון שלא כללו את כל החימוש/ציוד שפרטת).
כמי שלא מכיר את החומר, נראה לי מוזר שכלי בסדר גודל כזה יסתובב "במקום" (מסביב לאסדות) ללא הפסק עד שידרש לחזור לנמל לאספקה/תחזוקה, ואז יגיע כלי אחר שימשיך וכן הלאה.. עלות התחזוקה/דלק וכו' לא קטנה.
טילי ים-חוף חשבתי יותר על טילים ארוכי טווח ולא על ספייק/תמוז...
בתגובה להודעה מספר 36 שנכתבה על ידי avifresh שמתחילה ב "מובן לי הצורך בכל שכתבת, אבל..."
ככה מתפקדות ספינות הגנה אזורית - מגיעות לנקודה (station) המיטבית לכיסוי האזור ו"מסתובבות" שם. משחתת/סיירת הגנה בליסטית היא דוגמה קרובה לכך. למשל ברוטה (ספרד) יש קבוצה של 2-3 ספינות שמתחלפות (מצב נפוץ: אחת בתחנה, אחת בדרך מ/לתחנה ואחת בתחזוקה/אימונים) לצורך כיסוי אנטי-בליסטי של דרום/מערב אירופה. ביפן ודרום קוריאה יש פריסה דומה. מבחינת עלות/תחזוקה/שחיקה זה נחשב לאופטימלי לפי חישובים שאני לא מתיימר להבין.
ספינות הגנה אזורית מתפקדות בצורה מעט שונה מאחרות, ואמורות לקחת יותר סיכונים כדי להגן על האזור/מטרה. למשל שימוש יותר אגריסיבי במכ"מ (הרבה מצבים מחייבים חיישנים פאסיביים בלבד להקטנת סיכוי להתגלות). גם בחירת החימוש יכולה להיות שונה - למשל יותר טילי ים-אוויר על חשבון לוחמת צוללות. בקיצוניות, האמריקאים פירקו סוללות הרפון ממשחתות לשים יותר קני שיגור אנכי וציוד אחר.
למען הדיוק, יש הבדל בין טילי ים-חוף לטילי ים-יבשה. טילי ים-חוף ברובם טילי ים-ים שקיבלו שינוי מסוים במנגנון ההנחייה הסופי (terminal phase) ויכולים לתקוף מטרות כמו נמלים, מספנות ואזורים צמודים לים. אין להם בהכרח יכולת התקפה בעומק האויב, כי הם רגילים לטיסה ללא הפרעות בדרך קרוב לים (sea skimming). טילי ים-יבשה אמיתיים מסוגלים לניווט גם מעל יבשה ולתקוף בעומק התלוי בטווח הטיל. לרוב אלו טילים גדולים יותר. דוגמה לכך הוא טיל ההרפון שנולד כטיל ים-ים, אך במשך הזמן חלק מהמדינות (ארה"ב בדרך כלל לא מוכרת טילי ים-יבשה כי אלו נחשבים כנשק מדרדר. פקיסטן חטפה "נזיפה" על כך) התאימו את הטיל לתקוף מטרות חוף.
היום יש גם רקטות ארטילריות מונחות שאפשר להתקין כפיתרון זול יותר מטילי שיוט. כדאי במקרה של ישראל לשים יכולת לתקוף חופים כדי להשיב אש למקור הירי, כי לא תמיד יהיה מטוס עם חימוש מתאים בסביבה והטווח לא כזה גדול עבור טילי ים-חוף/יבשה.
בתגובה להודעה מספר 32 שנכתבה על ידי Fang שמתחילה ב "[QUOTE=avifresh]עוד לא התחילו..."
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Fang
כי בסער 6 לא צריך הנגר, הרי יכלו ללכת על ספינות אחרות ממשפחת MEKO שיש להם הנגר.
כל הפעילות של הספינה בשכונה,במרחק טיסה מרמת דוד/פלמחים, היא רק שד"ת צף, לא צריך מוסך.
יש שימושיות נוספת להאנגר כי מסוק חונה בחוץ מגדיל את חתימת הספינה. אני מניח שבגלל סיבות המרחק שציינת אפשר יהיה להשאיר את המסוק בארץ, אם המשימה דורשת חמקנות מירבית.
הספינות יתבססו על ה K130, בגרמניה ייבנו הגוף ומערכת ההנעה, בארץ יותקנו שאר המערכות (חלקן במימון הסיוע הביטחוני).
ההספקה של הספינה הראשונה צפויה ל 2020, השאר יהיו בקצב של ספינה אחת בכל שנה.
הספינות ישמשו לצורך הגנת מתקני הגז והגנה מפני טילים בליסטיים.
בתגובה להודעה מספר 39 שנכתבה על ידי Fang שמתחילה ב "סקירה על אירוע השבוע הזה באתר..."
באחת התגובות ציינת שהסער 5 היא ספינת דגל, פיקוד ושליטה, זו שתצא למבצעים ארוכים במים כחולים
ושסער 6 היא לא שדרוג של ה 5,אלה היא ספינת הגנה ליטורלית למים ירוקים בלבד.אז האם לא נראה בעשור שניים הקרובים חלופה לספינות הסער 5 ?
נערך לאחרונה ע"י phoenix333 בתאריך 20-05-2015 בשעה 12:30.
בתגובה להודעה מספר 41 שנכתבה על ידי phoenix333 שמתחילה ב "למה 5 שנים לבניית הספינה הראשונה זה לא קצת מוגזם?"
ספינות הסער 5 נמצאות בעיצומו של תהליך שדרוג מערכות והכנה לסיהוק (אח"י להב סיימה)
במפרט החדש הן צפויות להיות איתנו עוד לפחות שני עשורים, גם אם המנועים יתיישנו אלה מנועים של MTU שאפשר להחליפם בדגמים חדשים וחזקים יותר.
חיה"י נמצא בתנופת התעצמות, כלים חדשים ומתוחכמים נכנסים והחיל גם מגדיל את כ"א שלו.
את הסער 5 לא דחוף להחליף, השדרוג די והותר (אל תשכחו שזה דגם די מודרני עם חתימת מכ"מ נמוכה)
לצ'ומפי, 5 שנים לספינה הראשונה זה באמת הרבה, בכל המקורות שראיתי כולל בגרמניה דובר על ספינה ראשונה ב 2017-2018
אחרי הכל, בונים שם רק גוף ומנוע.
יש בכתבה הזו עוד טעות, נרשם שם שמי שתבנה את הספינה ה יא חברת בת של TKMS בשם HDW Gaarden אשר נמצאת בבעלות חלקית של MAR מאבו-דאבי (אבל ללא חטיבת הצוללות שבונה את הדולפין שלנו).
בכל שאר הפירסומים נטען שמי שתבה את הספינות תהיה חברת בת אחרת של TKMS בשם Blohm+Voss מי שבמקור בנתה את ה K130 ואת רוב ספינות ה MEKO.
בכל פירסומי ההצטיידות העתידיים של ציים בעולם, לא ניראה שיש עליהם לחץ גדול (2 לגרמניה, 2 לאלג'יר, 4 לישראל, מתוכם אחת של גרמניה ואחת של אלג'יר יימסרו השנה)
טילי החץ גדולים מידי לספינות האלה (תסתכל כמה הודעות מעלה, כבר נשאלו השאלות האלה)
החלק של הספינות בהגנה מפני טילים בליסטיים יהיה בשילוב המכ"מ שלהם בתוכנית.
אסור לקנות ממספנות בגרמניה כי הם בנו ספינות לנאצים והצדיעו להיטלר
לא נבדקו חלופות אך בו זמנית תקופת בדיקת החלופות הייתה ארוכה מדי
איכות הספינות תלויה בגודל המספנה וכמות ההזמנות (האזרחיות)
שהגרמנים יודו לנו שהצלנו להם את התעשייה
עדיף אולי היה לא לקנות בכלל כי הדרום קוריאנים מאוכזבים
פעיל חברתי/ירוקים - שהטיייקון יממן, אבל נגד צבא פרטי ולכן נלאים הכול
כמה משאלות העיתונאית פשוט מביכות ומראות שאין לה מושג בתחום. אם חסרים כתבים שמבינים אולי שיכשירו מישהו או יתייעצו עם מומחה חיצוני. הכתבה מושקעת וניכר מאמץ לכסות את העיסקה ממגוון כיוונים, חבל שהתוצאה פשוט לא מספיק טובה.
ספינות ההגנה על אסדות הגז, שיגיעו מגרמניה, יהפכו לכלי הלחימה הימי הגדול ביותר. 200 מהנדסים וטכנאים יעמלו בכל רגע נתון במרוץ נגד הזמן. בשטח ייערכו ניסויים, בדיקות מול מטוסי קרב והרכבת מכ"ם "אדיר". כך תעבוד השיטה הייחודית לקליטת כלי לחימה "ערומים" ו"הלבשת" מערכות ישראליות
ריאיון שנערך לאחרונה עם אל"מ אריאל שיר (רמ"ח מעל"ח בחיה"י) בנושא מערכות לחימה של הסטי"לים החדשים והקיימים קישור
עיקרי הדברים:
- ספינות הסער 6 יצוידו במכ"מ אדיר ועוד מערכות אלקטרוניות מתוצרת הארץ ובטילי ברק-8
- בשנה הבאה תחל התקנת מכ"מ ALPHA ל 8 ספינות סער 4.5 שישדרגו את יכולות הברק-1 (כניראה שהכוונה לברק-1 משופר)
- שתי ספינות הסער 5 שעדיין לא שודרגו (אילת וחנית) גם יקבלו מכ"מ AESA אבל עדיין לא הוחלט אם זה יהיה אדיר או ALPHA (תלוי בתקציב)
- הברק-8 ייכנס לשירות במקביל להתקנת המכ"מים החדשים על הספינות
- חיה"י הוציא מכרזים לשדרוג מערכות א"א ול"א של הספינות
ה אלפא מסוגל לתמוך בברק 8 (שאלה רלוונטית במידה ויכולת להתקינו בסער חמש)?
בהחלט, המכ"מ אלפא הוא נגזרת קלת משקל ומופחתת יכולת של האדיר, אבל מספיק לזירה ולצרכי הסער 4.5 וה 5
אמנם יש לו אנטנה מסתובבת אבל זה מכ"מ 3D המבצע סריקה רב-מופעית. http://www.iai.co.il/2013/21208-366...darSystems.aspx
בתגובה להודעה מספר 54 שנכתבה על ידי avifresh שמתחילה ב "לפי הפרסום של התע"א, מכ"מ..."
היאחונט לא בהכרח נצמד למים במשך כל מעופו. כדי להגיע לטווחים ארוכים עליו להתחיל במסלול גבוה בו טווח הגילוי של המכ"מ הוא > 120 ק"מ. לפי הפרסומים מהירות היאחונט בסוף היא 750 מטר/שניה, מה שנותן למערכת כחצי דקה להתמודד במקרה ולא התגלה במסלולו הגבוה. בזמן הזה ניתן להפעיל את ברק-1 שהטווח שלו ממילא קצר מ-25 ק"מ, ובמקרה הגרוע פלנקס. אני מניח שיש גם מנגנון לשיתוף מידע מכ"מ בין ספינות, מטוסי סיור וכדומה שמאפשר טיפול מבוזר באיומים. לא כל ספינה אמורה לספק הגנה איזורית, ולהגנת נקודה טווח הגילוי מספק.
כמו כן, בפרסומים על האדיר, מצוטטים אותם טווחי גילוי של לפחות 25 ו-120 ק"מ למטרות נמוכות וגבוהות בהתאם.
לטענתם המידע נאסף ממקורות חדשות אמינים, שימו לב לטילי הים-ים שהם מציינים:
- 4 טילי גבריאל (סימן 5?)
- טילי הרפון או טילי RBS-15 mk.3
אמנם במקור זהו טיל שבדי, אולם הגירסה השלישית שלו מיוצרת בגרמניה עבור הצי הגרמני.
מעניין...
נראה לי שהם עשו "מיש מש" מכל מני מקורות לכדי ידיעה אחת...
בתגובה להודעה מספר 56 שנכתבה על ידי Fang שמתחילה ב "אתר שמנסה לסכם את מערכת הנשק..."
למיטב הבנתי, אני לא רואה מצב להצבת "גבריאלים" ( דגם 5 - הוא לא יותר מקונספט שהוצע בעבר ותו לא) או את הטיל השוודי הזה על כ"ש ישראלי.... גם אם הוא מיוצר בגרמניה...
ימים יגידו.
ע"ע תותחי ה 27 מ"מ...
אגב - הדגם המופיע בתצלום זה הדגם המדובר בכלל?.... אורך 87 מטר?...
_____________________________________
V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!
בתגובה להודעה מספר 57 שנכתבה על ידי לבני שמתחילה ב "נראה לי שהם עשו "מיש מש" מכל מני מקורות לכדי ידיעה אחת..."
יכול להיות מיש-מש ויכול להיות רסיס מידע שהגיע ממקור פנימי, כבר קרו מקרים.
זה אמנם לא ניראה הגיוני שחיה"י יכניס מערכת נשק חדשה במקום קיימת ומוכחת, אבל כל זה תלוי באותם סעיפים קטנים ועלומים של העיסקה.
רק השבוע התפרסמה באתר החדשות של קיל (KN Online) כתבה על תפוסה מקסימלית ברציפי TKMS
6 צוללות על רציפי הצוללות (רהב, 1 של פורטוגל, 2 של קולומביה ו 2 של גרמניה) וברציפי הספינות 2 של אלג'יר (הראשונה מוכנה ונימצאת בשלב התקנת מערכות והשניה באולם ההרכבה בשלבי בנייה, רק כשתצא אל הרציף יחלו להרכיב את הספינות של ישראל).
כמו כן יש להם הזמנות ליאכטות אזרחיות , הגדולה שביניהן White Pearl באורך 147 מ' http://www.kn-online.de/News/Aktuel...-Kieler-Werften
בכתבה מצויין שהפריגטות החדשות של הצי הגרמני מדגם 125 יצטיידו בטילים RBS-15MK3
זוהי מערכת נשק חדשה בתעשיית הנשק של גרמניה, ברור שיש כאן אינטרס גרמני להפיץ את הטיל הזה, אם ישראל כבר כאן בעיסקת ספינות ומקבלת מימון, אז למה לא להכניס את הטיל הזה כחלק מתנאי המימון? נקודה למחשבה..
אותו דבר עם תותחי ה 27 מ"מ (כניראה הכוונה לאחת הגירסאות המודרניות של תותחי BK27 מתוצרת Rheinmetall-Mauser)
וכן, הספינה בתמונה ששמו היא אכן מדגם K130 של הצי הגרמני, האורך שלה 89.12 מטר קישור
תמונה מהכתבה: הפריגטה האלגי'ירית 910 בשלב התקנת מערכות, מאחור על רציף הצוללות אח"י רהב ושתי צוללות של גרמניה.
בתגובה להודעה מספר 58 שנכתבה על ידי Fang שמתחילה ב "יכול להיות מיש-מש ויכול להיות..."
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Fang
בכתבה מצויין שהפריגטות החדשות של הצי הגרמני מדגם 125 יצטיידו בטילים RBS-15MK3. זוהי מערכת נשק חדשה בתעשיית הנשק של גרמניה, ברור שיש כאן אינטרס גרמני להפיץ את הטיל הזה, אם ישראל כבר כאן בעיסקת ספינות ומקבלת מימון, אז למה לא להכניס את הטיל הזה כחלק מתנאי המימון? נקודה למחשבה..
זה כבר נראה לי שיקול של כספי סיוע גרמניים (שאינם קבועים) מול כספי סיוע אמריקאים (שדי בטוחים אבל משמשים לכל מיני דברים אחרים).
בתגובה להודעה מספר 60 שנכתבה על ידי עידו גנוט שמתחילה ב "אגב טיל מעניין לפחות בנתונים..."
ציטוט:
במקור נכתב על ידי עידו גנוט
אגב טיל מעניין לפחות בנתונים על הנייר.
מה יש לתעשיות הביטחוניות שלנו שמקביל אליו - בהנחה שיש כזה?
נכון, על הנייר יש לו יכולת מרשימה מאד.
ע"פ המפורסם לישראל אין מערכת נשק דומה, לפני כמה שנים התע"א פירסמה שהם עובדים על דגם מתקדם של טיל ים ים (יש הקוראים לו גבריאל 5) ומאז דממה (קישור)
כן זכור לי הנושא של הדגם החדש של הגבריאל אבל האם משהו ידוע לגבי יכולות תקיפה ביבשה שלו - סך הכל לישראל לא היה קרב ימי משמעותי מזה עשורים. כך שאפשר להניח שגם בעתיד עיקר התעסוקה של חיל הים יהיה בסיוע ליבשה.
בתגובה להודעה מספר 62 שנכתבה על ידי עידו גנוט שמתחילה ב "כן זכור לי הנושא של הדגם החדש..."
טיל הגבריאל הוכח בקרב ונמכר למדינות שונות בסכומים גדולים.
לא ברור לי למה לגבריאל לא היה המשך?
נכון, קיבלנו מארה"ב את ההרפון (קיבלנו סיידווינדר ואחרים ובכל זאת פיתחו את הפיתון/דרבי/ועוד), אבל מדוע התע"א לא השקיעה חלק מהרווחים של מכירת הגבריאל 1/2/3 לפיתוח דגם מתקדם ליצוא (ואולי גם לחי")?
נ.ב. זכור לי שפיתחו גבריאל 4 וגבריאל א"י, אבל לא ראיתי שנמכרו למישהו.
בתגובה להודעה מספר 58 שנכתבה על ידי Fang שמתחילה ב "יכול להיות מיש-מש ויכול להיות..."
הטיל RBS-15 מיוצר ע"י סאאב השבדית. בנוסף לטיל זה קיים טיל נוסף שמיוצר ע"י חברת Kongsberg הנורוגית. לחברה זו יש קשרים עם לוקהייד מרטין שערכה נסיונות בשיגור טיל זה מספינת ה-LCS.
כך שאם רוצים לרכוש טיל לא מיצור מקומי, יתכן שהטיל של Kongsberg, שמותאם גם לשיגור מה-F-35, יהיה עדיף לנו מהטיל השוודי.
אתה עוד פעם עושה סלט ולא מדייק.
1. ה RBS-15 במקור מתוצרת סאאב השבדית, אבל חברת Diehl הגרמנית מייצרת את סימן 3 של הטיל ברישיון וציידה את הקורבטות K130 של הצי הגרמני בטיל הזה, גם את הפריגטות מדגם 125.
אגב, כעת בפיתוח הסימן 4 שאמור להיות בעל יכולות משודרגות, כשתסתיים בניית הספינות של ישראל הוא מתוכנן להיות כבר על המדף.
2. הנורבגים מייצרים את ה NSM (יש לו גירסה אווירית המותאמת ל F-35 וניקראת JSM), לא בטוח שהוא יעיל יותר מהטיל השבדי/גרמני, בכל מקרה זה לא משנה - נורבגיה לא מוכרת נשק לישראל מסיבות פוליטיות.
3. ישראל לא מחפשת בעולם טילי ים-ים, אם אכן הטיל הישראלי בפיתוח הוא לא אופציה אז יש את ההרפון הותיק והטוב שנרכש בכספי הסיוע, כמו שנטען מעלה הטיל הגרמני אם יהיה זה בגלל שהוא נכלל בעיסקה ואגב זה דבר שמפנה את החלק של טילי ההרפון בתקציב הסיוע הביטחוני מארה"ב.
ברור לי שמדובר במכם ה-"אדיר" אבל אני לא מכיר את המונח "מכ"ם ליבה" ולא ברור לי איך המכ"מים המוחלפים נכנסו לשירות בשנות ה-70 אם הספינות נכנסו לשירות בתחילת שנות ה-90.
חוץ מזה, אם הטילים החדשים הם "סוד", איך מתפרסם הדבר בראיון?
בכל אופן, שמח לשמוע שיש ממשיך ל-"גבריאל" ויש המשך למערכות הנשק מתוצרת מקומית.
כשמדובר בבחבטן צריך לדעת להפריד את הטפל מהעיקר, הכוונה היא לאדיר וזהו.
הוא כתב "מספנת Andreas Burmester שבונה את צוללת הדולפין..", אם היה טורח לגגל היה מוצא שהמספנה היא HDW ואנדארס בורמסטר זה שמו של המנהל..
לענייננו, מה למדנו מהריאיון הזה?
אמל"ח: סוף סוף נחשף הסוד הגדול של הטיל שפותח בפרויקט ANAM
מבנה ומערכת הנעה: חיה"י לא ביצע שינויים בשניהם על מנת לא לייקר את הרכישה, ז"א הספינות של ישראל ייראו בדיוק כמו הספינות של גרמניה, כך גם מערכת ההנעה שלהם שמורכבת משני מנועי דיזל MTU 1163 20V ללא טורבינת גז, ז"א שיטת CODAD
בסער 5 לדוגמא יש שני מנועי דיזל (MTU 1163 12V) + טורבינת גז, ז"א שיטת CODOG
מה ההבדל? אפשר להניע את הפרופלורים ע"י המנועים או הטורבינה, במקרה הזה של הסער 5 לדוגמה המנועים טובים למהירות שיוט עד כ 22 קשר והטורבינה זה כמו מבער במטוסי קרב, תטיס את הכלי למהירות של למעלה מ 33 קשר.
אמנם ב CODAD לא מגיעים למהירויות כאלה, אבל גם אין את המורכבות של מערכת הגז.
הסיהוק, החיישנים והטילים של הסער 6 מפצים על כך.
בתגובה להודעה מספר 71 שנכתבה על ידי Cu1 שמתחילה ב "מעניין האם יהיה אפשר לשדרג את..."
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Cu1
מעניין האם יהיה אפשר לשדרג את המנועים בשלב מאוחר יותר והאם הטיל החדש יחלים את טילי ההארפון או ישולב איתם
שידרוג תמיד אפשרי, לאיזה צורך ואיזה עוד שינויים יגרום השידרוג הזה? דוגמה: חיזוק המבנה
סידרת 1163 20V היא החזקה ביותר שיש כיום ל MTU בשביל קורבטות. מנוע כזה מפיק 7400kw
הסידרה הבאה היא 8000 20V המתאימה לפריגטות של כ 4000-6000 טון, מנוע כזה מפיק 10000kw
ה K130 מגיעה למהירות שיוט של 26 קשר, לא מעט
לגבי הטיל החדש? עוד מוקדם לדעת, בעבר חיה"י עשה משני הדברים: טילי הרפון או גבריאל לבד או שילוב של שניהם
עכשיו כשהדברים מתבהרים, סירטון בגרמנית על ה K130 שלהם
ידידי Helwin Scharn הוזמן לבקר בקורבטה מדגם K130 של הצי הגרמני. כך ניראה הקוקפיט של הספינה, כך זה יהיה גם בסער 6
המגזין Navy Recognition פירסם לאחרונה את המערכות שיהיו בספינות הסער 6 :
- 32-40 משגרים אנכיים לטילי ברק 8
- מערכת C-Dome של רפאל (הגירסה הימית של כפ"ב הכוללת 10 טמי"ר).
- 16 טילי ים-ים
- תותח מהיר 76 מ"מ (Strales של אוטומלרה)
- 2 עמדות טייפון
- 2 משגרי טורפדו 324 מ"מ (טורפדו מדגם Mk.54)
- מסוק ימי סיהוק
- מכ"מ אדיר
TEL AVIV — A visit to the Israel Navy’s high command center, the first ever by an international media organization, validates the old truism that first impressions are often deceiving. Belying the stark simplicity of the cramped basement war room known here as Mishlei – a Hebrew acronym for Supreme Control Post — is a sophisticated sensor-fused command-and-control network that supports power projection, allows for interoperability with air and land forces, and provides a high-fidelity picture of maritime activity hundreds of miles beyond Israeli borders. From here, through a handful of screens and workstations, Israel’s smallest service monitors the more than 90 percent of Israeli commerce that comes from the sea and controls an operational theater many times larger than the Israeli airspace and ground territory combined.
בשנה האחרונה [2015] עומדת חברת האנרגיה האמריקאית הגדולה "נובל אנרג'י" במרכז סערה ציבורית עזה בישראל, סערה שמאיימת להפוך בימים אלה למחאה חברתית רחבת היקף, דוגמת זו ששטפה את רחובות תל אביב בקיץ 2011.
חשיפה ראשונה: כך ייראו ספינות הסער 6, הפריגטות החדשות שייבנו בשנים הקרובות בעבור ישראל בגרמניה. ארבע ספינות הסער 6 מבוססות על קורבטה גרמנית, מקו 130, שהתכנון שלהן עבר שינויים רבים.
ספינות הסער 6 יהיו גדולות ב-50% מהסער 5 כדי שיוכלו להכיל מערכות נשק חדשות. הן יהיו חמקניות למחצה, כלומר בעלות מבנה שנועד להקטין את חתימת המכ"ם שלהן כדי להקשות על ספינות אחרות וטילים לזהותן ולפגוע בהן.
()
בראש המערכות הישראליות: ברק 8, שנועדה להתמודד עם טיל השיוט הרוסי המהיר יאחונט, שהגיע כנראה לחיזבאללה. התעשייה האווירית היא הקבלן הראשי של המערכת, שלייצורה שותפות גם רפאל, אלתא שמייצרת את המכ"ם והתעשיות ההודיות.
בנוסף, הספינה תצויד לראשונה גם במערכת טילים ליירוט רקטות. רפאל אמורה לפתח בשבילה גרסה ימית של טיל היירוט של מערכת כיפת ברזל. עם זאת, יש אפשרות בעלת סבירות נמוכה יותר שבספינות יותקנו טילי ברק 1 מתוצרת התעשייה האווירית ורפאל, שהותאמו לפני שנה גם ליירוט רקטות כחלק מלקחי מבצע "צוק איתן".
ספינה 2 ()
ספינה 2
כקווי הגנה נוספים יצוידו הספינות במערכת טייפון של רפאל, תותח סופר-מהיר ליירוט טילים מתקרבים, ובמערכת לוחמה אלקטרונית לשיבוש הטילים ומכ"מי אויב. על אספקת המערכת מתקיים כעת מכרז בהשתתפות חטיבת אלישרא של אלביט, התעשייה האווירית ורפאל. לצורך תקיפה יצוידו הספינות בחימוש מונחה מדויק מתוצרת רפאל, לצד טיל ההארפון האמריקני הוותיק. יהיו להן גם טורפדו נגד צוללות וספינות, ויותקן בחרטומן תותח 76 מ"מ.
בתכנון הספינות הושקע מאמץ להוזלת רכישתן ותפעולן השוטף. לכן נבחרו להן מנועי דיזל תוך ויתור על טורבינות גז יקרות ומהירות יותר. הדיזלים יגבילו את המהירות המרבית ל-24 קשר (43 קמ"ש) במקום 30 קשר. הצוות ימנה 70 איש, כמו בסער 5 הקטנה יותר.
העסקה לרכש הספינות בשווי 1.8 מיליארד שקל, שעליה חתם משרד הביטחון עם מספנות TKMS בקיל, כוללת מימון של ממשלת גרמניה לשליש מעלותה. הספינות יגיעו לישראל בין 2019 ל-2021 ללא מערכות הלחימה שלהן, שיותקנו בארץ בעלות של מאות מיליוני שקלים.
כדי לזרז את כניסת הספינות לשירות מבצעי ביצע חיל הים בשנים האחרונות סדרת ניסויי יירוט מוצלחים מספינות קיימות למערכות הטילים שמיועדות עבורה, מהברק 1 שעבר שינויי חומרה ותוכנה, דרך ברק 8 ועד מערכת כיפת ברזל.
בתגובה להודעה מספר 77 שנכתבה על ידי קליפס שמתחילה ב "סער 6 - הספינות שמגינות על הגז הישראלי (3)"
יפה, הדברים מתחילים להתגבש:
- תותח 76 מ"מ (סביר שאוטומלרה Super Rapid או Strales)
- נוקמני
- עמדות טייפון
- ברק 8/1
- C-Dome
- הרפון
- אמצעי שיבוש והטעיה
- מסוק סיהוק
זהו פירסום ראשון שבעצם יהיה תותח 76 מ"מ (אודי עציון עיתונאי רציני שלא כותב דברים בלי לבדוק).
המסוק יהיה מאחור, אז איך לדעתכם הנוקמני וה 76 יסתדרו מקדימה? להזכירכם בסער 4.5/5 מקדימה הותקן רק נוקמני
עוד שני דברים באותו הקשר.
אני יודע שחיל הים שלנו עני ובכל זאת שתי טכנולוגיות שמפותחות היום עבור הצי האמריקני ועובדים/עבדו עליהן גם בארץ בהקשרים אחרים הם לייזר התקפי ותותח אלקטרומגנטי - האם למשל ניתן יהיה להחליף את התותח בתותח אלקטרומגנטי בהמשך (אולי פרי פיתוח ישראלי)? האם המערכת החשמלית של הספינה מספיקה לשם כך או שחייבים את המערכות החשמליות האדירות של ספינות כמו ה-Zumwalt? כנ"ל לגבי תותח לייזר.
והמנוע הנוכחי של הסער 6 לא ברמה שהוא מסוגל לספק את כמויות החשמל הדרושות לתותח אלקטרומגנטי (לא צריך משהו אם טווח כמו מה שהאמריקנים עובדים עליו - מעל 150 ק"מ - למרות שזה כמובן יכול היה להיות נחמד) גם 50-70 ק"מ יספיק במרבית המתארים (לבנון/סוריה).
בתגובה להודעה מספר 85 שנכתבה על ידי עידו גנוט שמתחילה ב "והמנוע הנוכחי של הסער 6 לא..."
התותח האלקטרומגנטי צורך כמות אנרגיה ענקית בזמן קצר מאוד.
הבעיה אינה רק ייצור האנרגיה - אלא משקל / נפח מערכת האגירה הנדרשת.
ככל שמקור האנרגיה המשועבד לטובת התותח (המנוע / גנרטור) גדול יותר כך זמן הטעינה יתקצר - רק כך אפשר לייצר "קצב אש" .
יש לזכור כי התותח אינו צרכן אנרגיה היחידי מעבר להנעה . לא לשכוח שיש מכ"מ הצורך לא מעט (כולל קרור) וצרכנים נוספים כך שיש צורך בעודף ייצור אנרגיה גדול על מנת "לטעון " התותח ברמה שתאפשר קצב אש סביר (הרי לא יעלה על הדעת שיסגרו את ההנעה או המכ"מ כאשר יורים) וזה דורש מנועים יותר גדולים = ספינה יותר גדולה .
המעניין הוא שהאמריקאים עדיין מאוד רחוקים מהפעלה מבצעית של התותח, הבעיה שלהם היום היא עם הקנה שנשחק מהר מאוד. במקביל הם הגיעו לתובנה שאם יקחו את הקליע שפותח לתותח וישתמשו בו בתותחים הקיימים יתקבלו תועלות רבות מאוד עד כדי האפשרות שהתותח ימשיך להיות "פרויקט פיתוח" עוד שנים רבות כי לא יהיה טעם להחליף תותחים קיימים ביחס עלות / תועלת .
נערך לאחרונה ע"י tby בתאריך 05-07-2016 בשעה 17:59.
קודם כל אתה כמובן צודק לגבי הקבלים זה מתקן שתופס נפח רב בטכנולוגיה הנוכחית - פתרון בנושא הזה הוא חיוני לפיתוח יעיל של המערכת אבל בצידו יש מן הסתם יתרונות אדירים שאינם צבאיים כלל.
מה שאתה כותב לגבי הקליע מאד מעניין - יש לך עוד מידע בנושא? (על השימוש בקליע שפותח למערכת עבור תותחים רגילים ויתרונות שהוא מקנה להם).
בתגובה להודעה מספר 88 שנכתבה על ידי עידו גנוט שמתחילה ב "קודם כל אתה כמובן צודק לגבי..."
Missile defense by the railgun is at least a decade away, but Pentagon officials believe the weapon’s projectiles can be used much sooner. They are filled with tungsten pellets harder than many kinds of steel, officials said, and will likely cost between $25,000 and $50,000, a bargain compared with a $10-million interceptor missile
At Dalhgren last year, military engineers test-fired 5- and 6-inch Navy guns loaded with a version of the railgun projectile. The range of the Navy’s 6-inch guns was extended to 38 miles from 15 miles.
The Pentagon also tested the railgun projectile in 155mm Army howitzers, successfully extending its range.
אז מה יש לנו כאן:
1. לפי הנטען railgun עוד רחוק מאיתנו כמה שנים טובות ליירוט טילים (מעניין אם בישראל עובדים גם על האופציה הזאת - לא ידוע לי ולא נראה לי שפורסם משהו).
2. עלויות הקליעים בהקשר זה זולות מאד (נניח שנייצר אמצעי משלים לשכבות ההגנה הנוכחיות בדמות railgun זה יכול להיות מעניין - אבל - צריך לזכור מה שעולה למטה גם נופל - לכן לספינות אין כל כך בעיה כי זה לרוב נופל לים - בהגנה על אזור מאוכלס - זה יכול ליפול מכמה עשרות ק"מ ולגרום חתיכת נזק על הקרקע - עדיין אולי נגד מטרות במתארים מסוימים זה יכול להיות שימושי.
3. הארכת הטווח בתותחים הכבדים של הצי (יותר מהכפלה) מעניינת. מה שלא מוזכר זה היקף הנזק - הרי אין כאן חנ"מ - זה חודרן קינטי. האם הוא מסוגל לגרום אותו נזק כמו פגז רגיל? אולי הוא בכלל מתאים יותר לסוגי מטרות אחרים (מטרות קטנות או מטרות מבוצרות) - יש לך במקרה פירוט בעניין?
4. כתוב ששיפר טווח של 155 מ"מ - לא מוזכר בכמה - עוד משהו שאולי גם אנחנו יכולים לבחון בתותח העתידי שלנו.
מעניין האם נדרשים שינויים בקנה בשביל להשתמש בפגז החדש...
בתגובה להודעה מספר 90 שנכתבה על ידי עידו גנוט שמתחילה ב "כל שלושת הפסקאות שהבאת מאד..."
לאמריקאים יש קליע אבל אין תותח אז הם מחפשים מה לעשות.....
כל העניין של הארכת טווח תותחים קיימים זה חסר משמעות פרקטית , ירי קליע קינטי מתותח מבוצע כבר עשורים רבים (טנקים) - אני מניח שבוצעו ניסויים לבדוק אם זה יעיל לארטילריה / תותחי צי והתוצאה היא שאין קליעים קינטיים בארטילריה ובצי.
השינוי המהותי הוא בנושא היירוט - קליע קינטי מהיר ומונחה מתותח עשוי להיות מקביל / זול ממירט כיפת ברזל בהיבט עלות היירוט הבודד אך בעל בטן הרבה יותר גדולה כך שאם תותחי הצי יוכלו לירות מיירטים אלו לטווחים יחסית ארוכים זה עשוי להחליף טילי יירוט יקרים במטרה לשנות את יחס העלות בין תוקף למותקף.
זה מתחבר לנושא נוסף שהצי מטפל בו - טענה כי תמהיל המיירטים על הספינות אינו אופטימלי ועדיף לתת דגש על יירוט בטווח קצר (וזול) עם בטן גדולה על פני יירוט ארוך טווח (ויקר) עם בטן קטנה
בהיבט שלנו אופטימיזציה של גודל המיירט וגודל התותח עשויים ליצור מצב בו תותח יירוט אוטומטי עם בטן של X פגזים על משאית עושה עבודה של חלק מסוללת כפ"ב בהרבה פחות כ"א וביכולת להיות פרוס ברבה וביותר מקומות, כולל מענה זול לרקטות קצרות ומרגמות
אין לי כלים לומר האם ההשלכה שלך שבגלל שעשו ניסויים עם פגזים קינטיים בעבר בטנקים ואין היום כאלו בארטילריה אומרת שאין לזה מקום גם בעתיד עם הפגז החדש הזה. יכול להיות שיש עוד שיקולים שאני לפחות לא מודע אליהם בהקשר הזה.
לגבי יירוט - אני קצת מסופק אם על זה האמריקנים חשבו (יירוט סטייל כיפת ברזל), מה שלרוב מעסיק את האמריקנים בהקשר של יירוט זה דברים הרבה יותר כבדים והרבה יותר מהירים - תזכור מי מפתח את זה ותזכור מה הטווחים של הפגז הזה - זה לא קליע שיורים לק"מ שניים ליירוט פצמ"ר.
ושוב אגיד - מה שעולה גם יורד - ובמתארים שלנו בתוך אוכלוסיה צפופה - לא ברור כמה זה רעיון טוב.
כן ההבדלים בין סדרי הגודל של הספינות ידועים - השאלה האם הם הופכים את השילוב של תותח אלקטרומגנטי לבלתי אפשרי נקודה או שאולי יישום קצת יותר קטן וצנוע שלו (אבל עדיין אפקטיבי במתארים שלנו) יוכל להשתלב בעתיד.
בתגובה להודעה מספר 94 שנכתבה על ידי עידו גנוט שמתחילה ב "כן ההבדלים בין סדרי הגודל של..."
בטווחים שציינת,
במקום תותח אלקטרומגנטי יקר, וזולל אנרגיה ברמה אדירה,
ניתן להתקין תותח ימי כבד, עם חימוש מיוחד (ועדיין פחות אקזוטי)
ולהגיע לתוצאות דומות.
בפועל, לא שמו אפילו תותח ימי כבד וארוך טווח עם קוטר 155, אלא תותח 76.
זה לא עניין חדש אצלנו שמעדיפים טילים על תותחים, למרות שפעם זה נבע מנחיתות גודל.
תותח אלקטרומגנטי מצריך מסלול ארוך - מה שמחייב אותך להתאים את המבנה מראש.
ומראש המסלול קצר משמעותית (חצי מהאורך), וגם במשחתת שציינת האורך הזה יהיה כנראה גבולי,
אז כלל לא ברור אם יש בו טעם.
מ... יכול להיות שאתה צודק.
היתרונות אבל של תותח אלקטרומגנטי על פני טילים הם בטן התחמושת (תיאורטית מדובר בקליעים קינטיים לא מאד גדולים שניתן לשאת הרבה מאד מהם - הרבה יותר מטילים), בעלויות השיגור הזולות מאד ביחס לטילים מתקדמים ובעובדה שהתחמושת לא נפיצה או דליקה.
מצד שני אם מה שאתה טוען מדויק אז כנראה שברמת הטכנולוגיה הנוכחית זה לא ריאלי לכלי כמו הסער 6.
1. קליע קינטי שמתחמם ברמה כזאת - לא יכיל ציוד אלקטרוני מתוחכם,
מה שאומר שמדובר בקליע טיפש, ומדוייק הרבה פחות מהתותחים הקונוונציונלים הגדולים.
יש לנו מה לעשות עם תותח כזה?
2. בטן תחמושת זה מעולה כשאתה רחוק אלפי ק"מ מבסיס וחשוב להימנע מהצורך בחימוש מחדש,
מה שאומר שזה פחות רלוונטי כשהמטרה היא בשטח לבנון/סוריה/מצריים הקרובים יחסית
מתאר כזה רלוונטי לצי הקטנטן שלנו?
3. בטן גדולה זה חשוב, אבל קצב שיגור חשוב לא פחות,
ובמקרה של נשק מסילה, זמן הטעינה ארוך, ותלוי בכוח שמטעין אותו. טורבינה חלשה - תגרום לקצב ירי עלוב.
יש לנו מה לעשות עם ירי בקצב נמוך של תחמושת לא מדוייקת?
4. אני אומר שגם לצבא ארה"ב זה לא ריאלי, אפילו שהם עשירים להחריד,
וטוב מאוד שהם בנו רק 2 משחתות כאלו במקום 30, כמדגימי טכנולוגיה ולניסויים, עד שהשימושיות שלהן תתברר.
5. יתרון שלא הזכרת זו פגיעות למתקפה: אם ספינה נושאת תחמושת לא-נפיצה, פחות חוששים שפגיעה בה תוביל להתפוצצות התחמושת וטביעה, והפגיעות שלה יורדת
יתרון שההשקעה הרבה בנשק נגד רקטות וטילים, מפחיתה.
6. בעיון נוסף,התותח שנבחר, עם תחמושת מדוייקת - יתן לך קצב אש מהיר עם טווח של מעל 40 ק"מ
בתגובה להודעה מספר 97 שנכתבה על ידי ai22 שמתחילה ב "ואז תשאל - אם בכלל יש לנו מה לעשות עם זה?"
מי אמר שהפגז לא מדויק? מי אמר שאין אלקטרוניקה שתעמוד הלחצים ובחום?
הינה:
On June 22, 2015, General Atomics’ Electromagnetic Systems announced that projectiles with on-board electronics survived the whole railgun launch environment and performed their intended functions in four consecutive tests on June 9 and 10 June at the U.S. Army’s Dugway Proving Ground in Utah. The on-board electronics successfully measured in-bore accelerations and projectile dynamics, for several kilometers downrange, with the integral data link continuing to operate after the projectiles impacted the desert floor, which is essential for precision guidance
זה בהחלט שלב בדרך - האמריקנים לא יפתחו ב-2016 תותח כזה בלי מערכת שתאפשר פגיעה מדויקת זה חסר טעם.
אגב כן ציינתי את נושא הנפיצות כיתרון - וזה יתרון חשוב.
בתגובה להודעה מספר 98 שנכתבה על ידי עידו גנוט שמתחילה ב "מי אמר שהפגז לא מדויק? מי אמר..."
חימוש מדוייק, זול, שיכול לעמוד בקלות בטמפרטורות הגבוהות משמעותית מאלו הנוצרים בתותח,
יכול להיות פגז תותח מעולה, שישדרג משמעותית את המערכות הקיימות,
ואז לא צריך תותח אלקטרומגנטי
אוקיי - זה אולי בנוגע לגבריאל (או טילים דומים) אבל מה בנוגע לשתי המערכות שאני ציינתי - האם פורסם איפשהו שלחיל הים שלנו יש עניין בהן וספציפית בהקשר של הסער 6?
הכתב פשוט "זרק" כאן את כל מה שהוא יודע או שמע שקיים כך או אחרת....
אני מסתכל על כלי השייט הזה ועל רשימת מערכות הנשק ולא ממש ברור לי איפה כל זה אמור בכלל להכנס!
תחושתי היא שחלק ממה שמוזכר כאן יותקן על גבי הספינות וחלק כאופציה בשעת הצורך אם וכאשר...
אגב, לפחות ע"פ המראה, מעניין איזה דגם של תותח חרטום יותקן עליהן, על פניו זה לא ה"אוטו מלארה" המוכר...
_____________________________________
V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!
בתגובה להודעה מספר 102 שנכתבה על ידי לבני שמתחילה ב "אני קורא, קורא שוב... ומקבל את התחושה שלפחות מבחינת מערכות הנשק...."
לבני אל תשווה לסער 5.
הסער 6 כבדה יותר, ארוכה יותר, רחבה יותר, אין בה הנגר למסוק ואין בה טורבינת גז שגוזלים מקום רב.
יהיו בה כל הדברים האלה ואף יותר.
ברשימה הזו למעט תותח ה 76 אין כל חידוש, חיה"י פירסם כבר בכל מיני מקומות, כאן זה מרוכז.
התותח 76 שאתה מכיר כבר לא מיוצר, במקומו יש את ה Super Rapid שהלוואי ויגיע עם מערכת Strales שעושה שימוש בתמושת עם הנחיה (DART) נגד מטרות אוויר ושטח.
תיהנה מסרט אנימציה של היצרנית
אבל עדיין, נוקמני, 76, הארפון, c dome , טייפון (עם או בלי נשק מונחה), ברקים (בפרט אם מדובר על הדגם החדש ) .... בא נוסיף רק צמט״ים ופצמי״ם ויש לנו כאן את כל האמלח של חיל הים.. עם כל הכבוד לגדלה של הספינה עדיין... מה עם המענ״ש שמצריכה כל מערכת שכזו? הגודל הפיזי של המערכות?....
נו טוב...כרה אני עדיין חי את סערי ה 2 של פעם.....
לי זה קצת מזכיר כרגע את כל הפרסומים של פעם בהם הראו אי על ספינות הדבור ניתן להתקין גם טילי גבריאל גם צמטי״ם גם תותח חרטום וירכתיים ומה לא... בסופו של דבר צריך היה להחליט מה וכמה....
_____________________________________
V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!
נערך לאחרונה ע"י לבני בתאריך 05-07-2016 בשעה 18:51.
בתגובה להודעה מספר 105 שנכתבה על ידי לבני שמתחילה ב "ברור לי שמדובר בסדר גודל שונה....."
הטכנולוגיה של ה-15 שנה האחרונות מאפשרת מזעור משמעותי ויעיל.
מספיק להסתכל על הסמרטפון שיש לכל אחד מאיתנו כדי להבין לאיזו רמה של מזעור,גימור,ניצול אנרגיה והתמודדות עם התחממות מאפשרת הטכנולוגיה היום.
מה שפעם הצריך מכולה עמוסת ציוד אלקטרוני אפשר היום לעשות עם ארגז בנפח 25 ס"מ על 25 ס"מ.
גם השילוביות של מערכות שונות - לפחות בהיבטי תוכנה, הרבה יותר קל לממש פרוטוקולי תקשורת משותפים ושימוש חוזר בקוד במערכות שונות.
בתגובה להודעה מספר 77 שנכתבה על ידי קליפס שמתחילה ב "סער 6 - הספינות שמגינות על הגז הישראלי (3)"
לא ראיתי התייחסות למעבר לשיטת ההנעה CODAD (דיזל ודיזל) היותר איטית (מצוין 24 קשר) מ-CODOG (דיזל או גז) כמו בסער 5 (30 קשר) הסיבה למעבר היא כנראה "התייעלות" או יותר נכון חסכנות: (שיקולים מכניים וקשיי תחזוקה לא נראים כהסבר מתאים) - אין רכישת מנועי טורבינות גז ומערכות נלוות, הרבה פחות הוצאות דלק. הטורבינות לרוב מופעלות לצרכים מיוחדים וכבויות בשאר (רוב) הזמן.
נכון שהיום כבר לא סביר שנראה מרדפי ספינות (כמו המרדף ללכידת ה"אנג'ל" של ערפאת), לפחות לא עם הספינות הגדולות, ולכן שישה קשר לא אמורים להצדיק את העלויות. מצד שני אני כן זוכר את קציני חה"י שמדברים על מאמצים להגדיל בעוד קשר ועוד שניים את המהירות של הסער בדגמים הקודמים.
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
ספינות גדולות ומרשימות, מכ"מ אדיר, מערכות אלקטרוניות רבות, ל"א, טילי הרפון, טילי גבריאל (?!), טייפון, מסוק סיהוק, C-DOME, ברק 8, תותח 76, טורפדו, נצ"ל, מנועי MTU הכי מקדמים ועוד' ועוד' - כל זה ניפלא, זו עליונות טכנולוגית שחיה"י שואף אליה, אבל כל זה לא יעבוד בלי האנשים.
על אנשים לא דיברנו, שייטת 3 הולכת לגדול בכמות ואפילו באיכות כ"א שלה.
לפחות עוד פלגה אחת בשייטת, יותר מפקדי כלים, יותר חובלים שהם קציני וסגני קציני מחלקות, יותר לוחמים ימיים, יותר מדריכים, יותר אנשי מנהלה, יותר מכונאים/טכנאים/מהנדסים, יותר נותני שירותים, יותר עבודות חוץ ועוד ועוד.
ומה עם מקום לספינות? האם ייאלצו להרחיב את מעגן הסטי"לים? אולי סוף סוף יהרסו את המבנים הישנים שם ויבנו במקומם מבנים חדשים וראויים יותר? או אולי יפנו חלק מהסטי"לים לאשדוד/אילת? אולי יוציאו מהשירות חלק מספינות הסער 4.5? האם ירכשו עוד ספינות עזר וגוררות?
אגב, מפקדי הסער 6 העתידיים בהכשרתם יהיו כמו מפקדי סער 5, בדרגת סא"ל ובוגרי פו"מ (מקבילים למג"ד בזרוע היבשה)
האתר DN מפרסם ריאיון עם הרמצ"ד (תא"ל יוסי אשכנזי) בו הוא מנדב מעט פרטים על ספינות הסער 6:
- נכון להיום עובדים בהמבורג צוותים ישראלים וגרמנים על תכנון ועיצוב הכלים
- הבניה תהיה בקיל (במספנות GNYK אשר היו עד לאחרונה HDW) ותחל בקיץ הבא, המסירות יחלו בתחילת 2019 בהפרשים של כחצי שנה בין ספינה לספינה
- אחרי שיגיעו לארץ, יקח עוד כחצי שנה עד שנה להתקין בספינות את המכ"מ, החיישנים ומערכות הנשק
- אח"י להב משמשת כלפטפורמה לניסויי מערכות ונשק של ספינות הסער 6
- הכתבת מציינת את הספינות כסער 6 "מגן", בציים בעולם (כולל חיה"י שלנו) נהוג לקרוא לדגם מסויים ע"פ הספינה הראשונה מאותו הדגם, אז ייתכן והסער 6 הראשונה תיקרא אח"י מגן..
הכתבת מציינת את הספינות כסער 6 "מגן", בציים בעולם (כולל חיה"י שלנו) נהוג לקרוא לדגם מסויים ע"פ הספינה הראשונה מאותו הדגם, אז ייתכן והסער 6 הראשונה תיקרא אח"י מגן.
יש הבדל בין שם דגם לשם פרוייקט. לצורך העניין, פרוייקט סער 4.5 עם מנחת מסוק והאנגר נקרא "חוחית", שם הספינות עצמן היה עליה וגאולה. פרוייקט הסנפיריות נקרא "זיוונית", לספינות עצמן קראו שלומית ושמרית.
לכן, מאוד ייתכן שהשם "מגן" הינו שם הפרוייקט והספינות עצמן יקבלו שמות שונים לגמרי בשלב מאוחר יותר.
זו בהחלט גם אפשרות.
גם יכול להיות שהכתבת קראה את זה בכתבת ההכרזה של מח"י על החתימה באתר חיה"י והבינה אחרת (כאמור זה נתון שהכתבת ציינה ולא נתון רשמי)
"היום נחתם חוזה להצטיידות צה"ל בארבע ספינות מגן - סער 6......" http://www.navy.idf.il/1132-8793-he/Navy.aspx
ע"פ הרמצ"ד באתר חיה"י מהיום:
- מערכת כפ"ב בספינות הסער 6 תיקרא "טמיר אדיר"
- לא יהיה נוקמני מאחר ועד סוף השנה הוא יצא מכל ספינות ש.3, במקומו מערכות הגנ"א אחרות
- שוב פעם השתמש בשם "ספינות מגן"... http://www.navy.idf.il/1132-9084-he/Navy.aspx
מזה "מערכות הגנ"א אחרות"?
האם יוותרו על תותח נ"מ ויעברו רק לטילים? הבריטים ניסו את זה וזה לא נגמר להם משהו אם אני זוכר נכון (זה היה מזמן ודברים השתנו - ועדיין...).
בתגובה להודעה מספר 117 שנכתבה על ידי עידו גנוט שמתחילה ב "מזה "מערכות הגנ"א אחרות"?
האם..."
הוא לא פירט למה הוא מתכוון.
אבל אם נעשה 1+1 להחלטה על רכישת התותח 76 מ"מ החדש של אוטומלרה אז ייתכן שמדובר על מערכת הגנ"א נילווית לתותח שניקראת Strales העושה שימוש בתחמושת מונחית.
ז"א במקום לירות צרור בקצב 3000 כדור בדקה יורים שני כדורים מונחים וסוגרים עניין.
תרים את העיניים לתגובה #114 http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...552#post4630542
בחודש האחרון התקשורת בגרמניה ציטטה בכירים במשרד ההגנה הגרמני על רצונם להזמין עוד 5 קורבטות חדשות במחיר של 1.5 מיליארד יורו.
מדובר בקורבטות מדגם K-130 המשרתות כבר בצי הגרמני ומהדגם עליו יתבססו ספינות הסער 6.
בניית הספינות לגרמניה תהיה באותו מפעל הרכבה (GNYK) בקיל בו ייבנו במקביל הספינות של ישראל, המספנות התחייבו לספק שתי קורבטות לצי הגרמני עד 2019 והשאר עד 2023.
ע"פ מה שפורסם בעבר, לו"ז הספקת הקורבטות לישראל הוא החל מ 2019 קורבטה אחת כל שנה, הבניה מתוכננת להתחיל בקיץ 2017. http://www.kn-online.de/News/Nachri...rft-macht-Druck
ח"כ אראל מרגלית טוען, ומציג מסמכים המוכיחים זאת לדבריו, שחברת GNYK שבונה את ספינות הסער 6 נמצאת בבעלותו איסקנדר ספא, מיליארדר לבנוני המקורב לשר הביטחון הלבנוני ולחזבאללה. לדבריו, המספנה החלה את דרכה כ"מספנות אבו-דאבי" אך שינתה את שמה לשם גרמני כדי לטשטש את בעלותה הערבית.
לדברי מרגלית, מדובר במחדל בטחוני שמהווה סיכון בטחוני לספינות הסער 6 (חבלה או ריגול ומסירת תוכניות הספינות לאויבי ישראל) וכן בהעברת כספים שיזרמו לכיס של לבנון וחזבאללה.
לדברי משרד הביטחון, המספנה בונה רק את גוף הספינה ואילו כל מערכות הלחימה הן ישראליות ויותקנו על ידי ישראל.
אז מה דעתכם - האם יש סיבה לחשוש? האם יש מחדל בטחוני? או שהעיתונות שוב מנפחת את הסיפור ומפזרת כותרת הפחדה?
בתגובה להודעה מספר 127 שנכתבה על ידי ArmouredDov_D9 שמתחילה ב "המספנה שבונה את ספינות הסער 6 נמצאת בבעלות ערבית לבנונית"
גלובליזציה זה חרא של דבר לפעמים...
_____________________________________
אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)
"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'
בתגובה להודעה מספר 129 שנכתבה על ידי ariel_zuk שמתחילה ב "מסע הפחדות של אמצעי התקשורת..."
שוב כבה לי הנצנץ של "ציניות".
אני מתנצל
_____________________________________
אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)
"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'
בתגובה להודעה מספר 131 שנכתבה על ידי ArmouredDov_D9 שמתחילה ב "ולשאלה עצמה: מהן ההשלכות..."
ציטוט:
במקור נכתב על ידי ArmouredDov_D9
ולשאלה עצמה: מהן ההשלכות הביטחוניות לבעלות האיראנית החלקית בטיסנקרופ (יצרנית הצוללות) והבעלות הלבנונית במספנות קיל (יצרנית ספינות הסער 6)?
קצת סדר בעובדות:
- את הספינות בונות מספנות GNYK הנמצאות בבעלות תאגיד Privinvest השייך לאיסקאנדר סאפא הצרפתי-לבנוני
- את הצוללות בונות מספנות TKMS אשר נמצאות בבעלות מלאה של תאגיד ThyssenKrupp.
תאגיד ThyssenKrupp הוא חברה ציבורית אשר בעלת השליטה בה היא קרן אלפרד קרופ (ע"ש המייסד), השאר מניות ציבוריות (לפני כחצי שנה פורסם שאיראן מחזיקה כ 4.5% מהמניות, אין לזה כל פירסום רשמי)
איזה השלכות ביטחוניות עומדות למבחן כאן? איסקאנדר סאפא (אגב הוא נוצרי) הוא איש עסקים שקיבל ממשלת גרמניה חוזה ל 4 ספינות לישראל ו 5 לגרמניה.
הבניה נעשית ע"פ מפרט מדוייק ונמצאת תחת פיקוח צמוד של משרד ההגנה הגרמני ובספינות ישראל גם נציגי חיה"י.
אז מה החשש, שמסיבות לאומניות יתחיל לחבל בספינות? סיכוי אפסי, אם כן אז ייתפס ויפסיד את כל המכרז!
יעלה על סודות הספינות? אין סודות, בגרמניה מייצרים גוף ומערכת הנעה שהן מערכות די ידועות לכל, כל המערכות המסווגות יותקנו בארץ.
לגבי הצוללות, גם אתה יכול לקנות מניות של ThyssenKrupp, מלבד להיות מושפע מתנודות ערך המניות שלך לא תהיה לך כל השפעה או בקרה על מה שקורה בחברת הבת (המספנות) - כך גם איראן.
הגוף היחיד שיש לו גישה כלשהיא זה בעלת השליטה.
ככל הנראה החלפת המערכת בטמיר אדיר (כיפת ברזל בגרסה ימית) והטילים מסדרת ברק.
ישנן 2 גרסאות עיקריות לברק - ברק 1 וברק 8.
ברק 1 הוא טיל לטווח מאוד קצר של 12ק"מ אך בעל מהירות גבוהה מאוד, מה שיוצר טיל אידאלי להגנה קרובה (CIWS). בדומה, מערכות חדשות יותר בשאר הציים בעולם גם בפוקוס על טילים במקום תותחים, או לפחות שילובם ביחד.
ברק 8 מהווה הגנה ארוכת טווח יותר למרחקים של עד 80ק"מ, אך תופס פי 4 יותר מקום.
אני חושב שבסופו של דבר מערך ההגנ"א על ספינות חיל הים יהיו שילוב של שלושת המערכות הנ"ל.
נערך לאחרונה ע"י ariel_zuk בתאריך 23-12-2016 בשעה 11:17.
http://news.walla.co.il/item/3079373
מוזכרים מערכות שליטה ובקרה שונות ומערכות יירוט (ללא שמות)
מוזכר שעדיין לא הוחלט אם לצייד את הספינות עם ברק 8 (שהכותב מכנה כיפת ברזל ימית)
לא יודע אם זה נכון או שלא הוחלט פשוט אם לקנות את כיפת ברזל הימית של רפאל והיה כאן ביחבוט קל
במשך הזמן הזה הוסדרו עניינים פיננסיים ונציגי חיה"י והיצרנית עסקו בתיכנון הספינות.
ע"פ הכתבה המספנות ייבנו את גוף הספינות ומערכת ההנעה ויימסרו לחיה"י עד 2021, מערכות המשנה של הספינות יותקנו בארץ.
אל תאמינו לכל מה שרשום, בתור מישהו שמכיר את חיל הים מבפנים הרוב שמדובר פה שטויות, כן 76מ"מ יהיה אך חדש לא מה שקיים היום ובחור פה צדק ואמר שהוא יגיע לכל המערך,
הנוקמני נגרט ככה שהוא לא קיים וגם לא יהיה..
על שאר הדברים איני יכול להרחיב בפניכם מטעמי ביטחון מידע. ויותר מזה, הדיונים על האמל"ח שיהיה לא מועילים ומסכנים את ביטחון המדינה כך שכדאי לרדת מזה אפילו שזה מאוד מרגש.
בברכה,