השיר המצמרר הזה שכתב שלום חנוך לדפנה ארמוני לפני 30 שנה מתנגן לי בראש הערב. לפני מספר שבועות למדתי משהו חדש: אם חשבתם שהשיר הזה באמת מספר על
בחורה תמימה שהתאהבה בבחור החתיך והאטרקטיבי בשכונה (שיש לו גם אופנוע), שיום אחד עתיד לזרוק אותה ולשבור את לבה... ובכן...טעיתם. לפי הכתבה הזאת מתברר
שהשיר הזה בעצם מדבר על יחסי ישראל-ארה"ב, כאשר ישראל היא הבחורה קלת הדעת, הנאיבית, והדוד סם הוא הבחור שרק מנצל אותה עכשיו, ויום אחד היא תמצא את עצמה
בלעדיו, מופקרת לגורלה.
האם ישראל באמת עתידה למצוא את עצמה יום אחד בלי תמיכת ארה"ב, שהיא זקוקה לה מאוד? אינני יודעת, נראה שלארה"ב עדיין יש המון אינטרסים כאן. אך בכל זאת: מעניין
לשמוע שזה הרעיון שהיה בראשו של שלום חנוך כשכתב את השיר.