|
18-02-2015, 18:21
|
|
|
חבר מתאריך: 07.02.05
הודעות: 2,953
|
|
ציטוט:
לא,מה שאני אומר במילים אחרות הוא שסמכות אבא הוא דבר מקובל ברוב התחומין ואין סיבה שלא יהיה גם בקידושין כל עוד היא קטנה.
|
כיום, סמכות האב היא דבר מקובל ברוב התחומין, משום שרווחת הילד מצריכה זאת.
אני מקווה שאינני צריך להסביר מדוע ההיתר של ההלכה האנכרוניסטית שלכם להשיא ילדה בגיל שלוש ויום ע"י קיום יחסי מין עימה, איננה נכנסת לקטגוריה הנ"ל.
ציטוט:
חלילה לבטל דבריהם,זה ודאי אין כוח בידי איש,אלא להוסיף על דבריהם אפשר,דהיינו להחמיר במקום שהם הקלו:
|
הרבנות הראשית לא אסרה על קיום מצוות ייבום ? לא התירו חילול שבת על מנת להציל גוי ?
האם בתי דין בישראל מקיימים מצוות עשה של מלקות כיום ?
עובדתית האורתודוקסים כיום אוסרים על קיום מצוות ומתירים עבירה עליהן בעקבות הזמנים שנשתנו, ולכן כל הסיפורים שלך על חוקים אלוהיים נצחיים שבני אנוש מחוייבים לקיימם ללא שיקול דעת הם הבל הבלים.
ציטוט:
אני לא "בוחר" את הפרשנות,אכן עולה כאן שאלה-מה מקור סמכות חכמים אחרי החורבן? ראשונים רבים התיחסו לבעיה,מהם היו כאלה שהרחיבו מראש את משמעות הפסוק,מהם כאלה שלמדו ממקומות אחרים-למשל מ "אחרי רבים להטות" (ר"ן) ויש גם הסברים באחרונים בדעת הרמב"ם שלהסכמת חכמי הדור יש תוקף של בית דין הגדול.איך שלא יהיה פשוט לא יתכן שההנהגה הרוחנית תהיה ללא כל סמכות ובעצם חסרת שיניים.
|
במילםי אחרות : "צריך לחרטט שעל דיינים ב2015 שורה השכינה בשעת הפסיקה, כי אחרת זה יראה מוזר שיש להם את הסמכות לפסוק בניגוד לחז"ל".
ידוע שככל שבני אדם משקרים יותר, כך גם מידת האי עקביות בגירסא שלהם גדלה וגדלה.
ציטוט:
זו טענה שאני בכלל לא מבין,הרי ברור שהכוונה בלהתאים היא להתעלות ולא לרדת,אין כוח בידי איש להתיר דברים אסורים אז מה בדיוק שאלתך? כשכתבתי שתפקיד חכמי ישראל הוא לזהות את הנק' של הדור הדוגמה הפשוטה לכך היא למשל בדורנו שהפריצות רבה מאוד מאוד ראוי להחמיר יותר גם בדברים שפעם אולי לא כ"כ הקפידו עליהם,או למשל אם זיהו שהעם מאס בתופעת העבדים אז אולי לאסור את זה ולומר שזה לא לכתחילה וכבר לא שייך,אבל אין מי שיעלה על הדעת ללכת אחרי הרפורמים ימ"ש.
|
ראשית, לפי הרמב"ם יש סמכות לבית דין מאוחר לסתור דינים שהסנהדרין למדו מי"ג מידות:
ציטוט:
בית דין הגדול שדרשו באחת מן המידות כפי מה שנראה בעיניהם שהדין כך, ודנו דין, ועמד אחריהם בית דין אחר, ונראה לו טעם אחר לסתור אותו הדין--הרי זה סותר, ודן כפי מה שייראה בעיניו: שנאמר "אל השופט, אשר יהיה בימים ההם" (דברים יז,ט)--אין אתה חייב ללכת, אלא אחר בית דין שבדורך
|
שנית, על סמך דברי הרמב"ם בדבר הוראת השעה, לא ברור לי מדוע אתה קובע שהכוונה היא להתעלות ולא לרדת:
ציטוט:
וכן אם ראו לפי שעה לבטל מצות עשה, או לעבור על מצות לא תעשה, כדי להחזיר רבים לדת, או להציל רבים מישראל מלהיכשל בדברים אחרים--עושין לפי מה שהשעה צריכה.
ט כשם שהרופא חותך ידו או רגלו של זה, כדי שיחיה כולו: כך בית דין מורין בזמן מן הזמנים לעבור על מקצת מצוות לפי שעה, כדי שיתקיימו כולן--כדרך שאמרו חכמים הראשונים, חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה.
בית דין שנראה להם לגזור גזירה, או לתקן תקנה, או להנהיג מנהג--צריכין להתיישב בדבר, ולידע תחילה, אם רוב הציבור יכולין לעמוד בה, או אין רוב הציבור יכולין לעמוד בדבר זה. ולעולם אין גוזרין גזירה על הציבור, אלא אם כן רוב הציבור יכולין לעמוד בה.
יא [ו] הרי שגזרו בית דין גזירה, ודימו שרוב הציבור יכולין לעמוד בה, ואחר שגזרו אותה, פיקפקו העם בה ולא פשטה ברוב הציבור--הרי זו בטילה, ואינן רשאין לכוף את העם ללכת בה.
יב [ז] גזרו ודימו שפשטה בכל ישראל, ועמד הדבר כן שנים רבות, ולאחר זמן מרובה עמד בית דין אחר, ובדק בכל ישראל וראה שאין אותה הגזירה פושטת בכל ישראל--יש לו רשות לבטלה; ואפילו היה פחות מאותו בית דין הראשון בחכמה ובמניין, יש לו לבטל. [ח] וכל בית דין שהתיר שני דברים, אל ימהר להתיר דבר שלישי.
|
והרי בימינו רוב יהודי העולם הינם מתבוללים/חילונים/לא-אורתודוקסים, ולפיכך עפ"י דברי הרמב"ם צריך להיות פופוליסטים ולבטל מצוות על מנת לקרב אותם בחזרה לדת, ופעם נוספת, כל הדיבורים שלך על חוקים אלוהיים נצחיים מתגלים כעורבא פרח.
ציטוט:
חלילה,איפה ראית שהתיחסתי לכל אישה,יהא גילה אשר יהא,כחפץ מיני? זה שיש דיון האם מותר או אסור לבעול אותה זה בסך הכל דיון בסטטוס המשפטי שלה.הלכה צריך לפסוק במונחים שלעיתים ישמעו קרים מדי,אבל מה לעשות גם התורה שבאה להעריך ערך של אדם עושה זאת בכסף לפי שווי השוק שלו כעבד,זה קר,זה צורם,אבל ככה משפט עובד...
|
בשורה התחתונה, מותר לפי ההלכה הנאורה שלך לבעול בת פחות משלוש ויום, כי ביאתה אינה ביאה, ועל כן מותר להתייחס אליה כאל חפץ מיני.
|
|