|
07-01-2015, 13:35
|
|
|
|
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,332
|
|
כתבות על בנט וכפר כנא
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי orenp1 שמתחילה ב "ב"ענבי זעם" נקלעה הפלוגה של בנט לאש מרגמות וחולצה עלי ידי מטח של סוללת 155 מ"מ"
עזבו את נפתלי בנט, הוא לא אחראי לפרשת כפר כנא
עזבו את נפתלי בנט, הוא לא אחראי לפרשת כפר כנא\ מאת עמוס הראל גם אם נניח לרגע שבקשר הוא אכן נשמע היסטרי וחייליו היו בסכנה במהלך מבצע "ענבי זעם" - יו"ר הבית היהודי הוא לא המ"פ הראשון והאחרון בתולדות צה"ל שהדבר קרה לו בימים האחרונים צצה סערה פוליטית זוטא סביב הקריירה הצבאית של נפתלי בנט. אלה אטריות די מחוממות: "ידיעות אחרונות" מיחזר בסוף השבוע סיפור, שהופיע בעבר ב"מעריב" ולפיו יו"ר הבית היהודי היה מעורב בתקרית שהובילה לטבח כפר כנא הראשון, ב-1996. בנט היה אז קצין צעיר, מפקד פלוגה ביחידת העילית מגלן שהוביל במשך שמונה ימים כוח שפעל בעומק השטח הלבנוני לאיתור משגרי קטיושות.
אחד מכוחות המשנה שהיו כפופים לבנט נקלע למצוקה לאחר שנחשף בידי חיזבאללה בעומק השטח בדרום לבנון וספג אש מרגמות. המ"פ דיווח על כך בקשר ופיקוד הצפון הפעיל לעזרתו שתי סוללות תותחים, שירו אש לחילוץ הכוח. כמה פגזים נחתו בשוגג בלב מתחם סמוך של האו"ם וכמאה פליטים לבנונים, שתפסו מחסה במתחם האו"ם, נהרגו. הטבח הוביל ללחץ בינלאומי שהביא להפסקת המבצע הצבאי הגדול שניהלה ישראל בלבנון, "ענבי זעם".
העיתונאי רביב דרוקר ציטט אתמול (ראשון) בחשבון הטוויטר שלו קצין בכיר מאותה תקופה, שהעיד בעילום שם כי "ברשת הקשר נשמע הקצין הצעיר בנט היסטרי והלחץ שלו תרם לא מעט לתקלה הנוראית". מהומת האינטרנט שהתפתחה משם גלשה בכיוונים הצפויים. בנט שאל את דרוקר מה הוא עשה באותו ערב, בזמן שמנהיג הבית היהודי שכב במארבים בעורף האויב וטען שהביקורת עליו היא דוגמא "למושכים במקלדת המעזים לכתוב עצות לחיילים שיורקים דם בחזית. תתביישו לכם". חסידיו של בנט ראו בחילופי הדברים עוד הוכחה לכך שכבר אז נעץ הסמול הבוגדני סכין בגב הלוחמים האמיצים.
קשה להבין מדוע הקטטה הזו רלוונטית לשאלת התאמתו של בנט להנהגה, ולתפקיד שר הביטחון בממשלה הבאה בפרט. נכון שבנט עשה מיילג' אלקטורלי לא מבוטל על גב הדימוי של לוחם וקצין ביחידות מובחרות. אין ספק שהיה מפקד אמיץ, כפי שמעידים רבים מפקודיו. אבל הקריירה שלו במדים היתה קצרה יחסית והסתיימה בדרג הטאקטי, בתפקיד מ"פ בקבע. היא מספקת לו בוודאי הבנה בסיסית טובה של המקצוע הצבאי וההוייה הצבאית, אולם את התאמתו למשרת שר הביטחון צריך לבחון מול מועמדים אחרים (בוגי יעלון, אולי שאול מופז), ניסיונם, מזגם וכישוריהם. מידת התבונה והאחריות שיפגין כשר ביטחון אינן קשורות בהתנהלותו כקצין בן 24 באפריל 1996.
גם אם נניח לרגע שבקשר הוא אכן נשמע היסטרי, כי חייליו היו בסכנה - בנט כנראה לא המ"פ הראשון והאחרון בתולדות צה"ל שהדבר קרה לו. התחקיר הצבאי, אגב, הסביר את הרג האזרחים בכפר-כנא בתקלות תקשורת ושליטה בין פיקוד הצפון, אמ"ן וגדוד התותחנים. תפקוד הכוח ממגלן היה שולי בבדיקה. דוד זונשיין, פעיל שמאל המשמש כיום כיו"ר ארגון "בצלם", היה הסמ"פ של בנט באותה תקופה. זונשיין כתב אתמול שהטענות כלפי תפקוד בנט בתקרית "לא מחוברות למציאות". שני קצינים ששירתו בתפקידים בכירים בפיקוד הצפון בזמן המבצע אמרו ל"הארץ" כי לא זכורה להם תקלה של בנט בפרשה. גם הטענות כי בנט חרג באופן משמעותי מהתוכנית המבצעית המקורית ששורטטה לו, בלא אישור מלמעלה, לא קיבלו אישור בבדיקה עם כמה קצינים.
לעמדה זו מצטרף גם עמירם לוין שהיה אלוף פיקוד הצפון בזמן מבצע "ענבי זעם". לוין אמר היום ל"הארץ" כי זכור לו שבנט "תיפקד מצוין" בתקרית כפר-כנא. "הוא פיקד על כוח שפעל בעומק ועשה עבודה מצוינת. באיזשהו שלב הוא נחשף וחיזבאללה התחיל לירות עליו אש מרגמות (בקוטר) 81 מילימטרים. כיוון שהנפילות היו קרובות אליו, הפעלנו אש לחילוץ. הוא שידר קור רוח ולא נכנס להיסטריה" (גם בנט זוכר לטובה את לוין. בתום מלחמת לבנון השנייה, כקצין מילואים מתוסכל - וכנראה כפוליטיקאי לעתיד, פרסם מאמר נוקב ב-TheMarker. הכותרת היתה: "דרושים עמירם לוינים").
כשנודעו ממדי ההרג במתחם האו"ם, החלה חקירה בינלאומית. לוין זוכר שנסע לדבר עם לוחמי מגלן והמ"פ שלהם. "הם היו די נסערים בגלל המהומה שפרצה. אמרתי להם: אין לכם מה לדאוג. לא היה לכם שום חלק במה שקרה כתוצאה מן הירי. אתם פעלתם כראוי ואני אדאג לתת לכם גיבוי מלא".
("הארץ", 05.01.2015)
נפתלי בנט וכפר קאנא: הסיפור האמתי
נפתלי בנט וכפר קאנא: הסיפור האמתי\ מאת עקיבא ביגמן קל להכפיש קציני צבא מפרספקטיבה של 20 שנה · לוקחים "חריגה מהנהלים", מוסיפים "שוחר הרג" ומבשלים יחד עם נפגעים אזרחיים · אך כפי שמתברר, לא תמיד זו אמת · קצינים ולוחמים חושפים את מה שקרה בכפר קאנא · ובנט? יוצא מהתקרית ללא רבב הפרסומים האחרונים נגד נפתלי בנט, בכל הנוגע לתפקודו כמפקד כוח של יחידת מגלן במהלך מבצע ענבי זעם, עוררו עניין ציבורי רב. האמנם הקצין הצעיר היה סיבת האסון בכפר קאנא? האם כשל מקצועית? האם סרב לשעות לפקודותיו ואלתר בחופזה פעילות שהסתבכה? כך לפחות טוען יגאל סרנה, פובליציסט 'ידיעות אחרונות'.
לפני הכל נציין כי הטקסט של סרנה, כמו גם ההמשך של רביב דרוקר, רומסים את העקרון החשוב של השארת צה"ל מחוץ לזירה הפוליטית. מעבר לכך, הם גם מהווים מכה מתחת לחגורה. הרי לא צריך הרבה יותר מאשר כינויים כמו "סכין בין השיניים" "שוחר מבצעים" ו"התפארות", בתוספת כמה רמיזות וציטוטים עלומים, כדי לרקוח דמגוגיה לתפארת, במיוחד כשמדובר בפעילות צבאית שרב הנסתר על הגלוי בה. אבל אפשר היה לסלוח על הכל, אם היה מאחורי הדברים שמץ של אמת, או לפחות נסיון להגיע אליה. היה אפשר להבין אם הייתה לדברים כסות, ולו רק למראית עין, של עיתונאות.
אלא שבמקרה זה, אפילו מראית-עין אין. משיחות אינטנסיביות שקיימנו עם לוחמים ביחידה שהיו מעורבים באירוע, והמכירים לעומק את שיטות הפעולה של מגלן, מתברר כי למרות המלל רווי השנאה של סרנה וציוציו המתגרים של רביב דרוקר, האמת שונה לחלוטין.מבצע ענבי זעם "בתוך שמונה ימי תנועה ואיתור בשטח, נעים אחרי חיזבאללה ומשגרי רקטות … החליט הקצין בנט על דעת עצמו לשנות פקודות" פותח סרנה, ומנסה להסביר בכך את הרקע להסתבכות הכוח, שהסיוע הארטילרי שניתן לו הוביל לפגיעה באזרחים בכפר קאנא. על תיאור הרקע הקצר הזה מבוססת כל העלילה: בנט הסתובב בשטח, צד מחבלים ופעל על דעת עצמו ללא התחשבות בפקודות ו"רווי בוז למנהיגות הצבאית המהססת". מכיוון שהבנת פעילות היחידה מהותית להבנת המשך האירועים, נפרט עליה מיד ונתאר כיצד היא פעלה ומה גרם להסתבכותה. מתוך כלל המקורות ששוחחנו איתם, שלושה הסכימו להתראיין בשמם המלא, אך גם האחרים מאששים את הדברים.
על רקע ירי רקטות על העורף החליטה ממשלת ישראל בראשותו של שמעון פרס לצאת למבצע 'ענבי זעם', שנועד לגבות מחיר מהחזבאללה על תוקפנותו, ולגרום לו להפסיק מרצונו את ירי הקטיושות. בהתאם לאופנה שהתפתחה בצה"ל באותם ימים הוחלט להימנע מפעולה קרקעית התקפית, ולהתמקד במה שמכונה בעגה הצה"לית "ירי מנגד" – הפצצות מטרות חיזבאללה על ידי חיל-האוויר וארטילריה. כדי לנהל הפצצה בהיקף גדול, ובעיקר אם רוצים לפגוע גם בכוחות המחבלים הנעים ממקום למקום, צריכים לאסוף מטרות, ועל-מנת לעשות זאת אין ברירה אלא לצאת לשטח.
למטרות אלו נועדה בין היתר יחידת מגלן. "אנחנו תופסים עמדות תצפית במקומות שולטים, ומאומנים לשהות בשטח ימים ארוכים" מספר ל'מידה' לוחם ביחידה. "המטרה היא לאתר כוחות אויב ולהפנות אליהם אש אווירית וארטילרית באופן מדוייק, ולהשמיד כל מטרת אויב שנמצאת בשטח". כוח מסוג זה לא אמור להיתקל במחבלים וזו לחלוטין לא המטרה שלו: "כוח שנתקל במחבלים ונחשף, נכשל במשימתו".הטעות של המסוק למשימה מסוג זה יצא בנט בראש 67 לוחמים ב-10 לאפריל 1996, ליל פתיחת המבצע, במטרה לתפוס עמדות תצפית מעבר ל"קו האדום" שסימן את גבול רצועת הביטחון של דרום לבנון, ולהכווין את הפצצות צה"ל באופן מדויק. למרות המרחק הגדול, בנט, שהיה ידוע כקצין תובעני ונחוש ש"קורע את החיילים שלו", החליט להגביר את קצב ההליכה ולהגיע אל היעד תוך לילה אחד, ובכך למנוע את התגלות הכוח במהלך ההליכה אל היעד. לאחר שהגיעו אל המקום, התפצלו הכוחות ותפסו עמדות שהיו מרוחקות מאוד זו מזו, בטווחים של מאות מטרים, ועסקו במשך שמונה ימים תמימים בציון מטרות והכוונת האש.
"כוח שבפיקודי הוקצה למשימה ככוח חילוץ רגלי. הכרתי את המתווה המבצעי של פעילות כוח בנט, ובמשך רוב ימי המבצע המתנו לפקודה להתערב ולחבור אליו במקרה הצורך", מספר ל'מידה' רס"ן (מיל.) גד איבגי, שהיה אז מפקד פלוגה בגזרה. "בניגוד למצג השווא של סרנה, האירוע קרה לאחר ימים של שהייה בשטח למטרות מבצעיות ולא בעת מסע ציד פרטי ברחבי דרום לבנון. הכוח שהה בעומק בידיעה, ברשות ובסמכות ובפיקוח הדוק של המפקדה הממונה כמיטב המסורת של אותם ימים, ועסק באיתור והשמדת מחבלים".
איבגי ממשיך. "ואכן, לאחר כמה ימי לחימה נחשף הכוח ואנחנו קיבלנו פקודה להתכונן. אין לי מושג מה עשו לוחמים עזי-נפש כמו רביב דרוקר בצבא, בוודאי לא אותו בכיר עליו הוא נסמך, אבל אצלנו – החי"ניקים פשוטי העם – היה מתח באוויר ותחושה אמיתית של דחיפות. זה נגזר ממורכבות הסיטואציה המבצעית. כוח בעומק השטח במצוקה אמיתית עם פוטנציאל לנפגעים רבים שאין דרך קלה ומהירה לחבור אליו. אתגר".
כדי להעביר אספקה לכוחות השרויים בעומק שטח האויב במשך זמן רב כל כך פיתחו בצבא שיטות להעברת אספקה מוטסת, תוך שימוש בטכניקות שונות להטעיית האויב בנוגע לנקודת הצנחת האספקה ומיקום הכוחות. מסיבות שלא נתבררו במלואן, ביום השמיני של המבצע קיבל הכוח אספקה באמצעות מסוק, שבשל שגיאה גרם להתגלותו. "מסוק שהביא אספקה באמצע היום גרם לחשיפת הכוח" מספר סא"ל (מיל.) עופר אוגש, שהיה מפקד פלגה במקביל לבנט. "זה נעשה בלי תיאום עם מפקד הכוח, ונגד דעתו. זו תקלה מבצעית ממדרגה ראשונה. איש הלוגיסטיקה ששלח את המסוק לא הבין מה הוא עושה, וכך נחשף הכוח", הוא אומר.
כתוצאה מכך, החלו המחבלים לירות פצצות מרגמה לעבר מיקום הכוחות. "הם פוצמ"רו וביקשו לבצע ירי לעבר המקורות" מספר אוגש. "זו פעולה שגרתית ורגילה באופי פעילות הזה. ועם כל הכבוד להיסטריה שמנסים להוסיף העיתונאים, מי שמנוסה בפעילות מבצעית לא מתרגש כל כך", הוא אומר. "נפלו עלינו פצצות מרגמה לפני כן, ונפלו עלינו לאחר מכן. זה לא כיף אבל זה לא סוף העולם, לא מאבדים שליטה בגלל זה. לא נלחצים ושומרים על קור רוח".העלילה של סרנה מפקד הכוח שהופצץ ביקש מהמפקדה סיוע, והמפקדים בעורף החליטו להפעיל אש ארטילרית לעבר מקורות הירי. מתברר כי בשל המרחק בין הכוחות השונים, שפעלו בשטח באופן עצמאי, בנט כלל לא היה מעורב בקבלת ההחלטות בשלב זה. שלב האש והחילוץ נוהל על-ידי הפיקוד הבכיר מאחור, בעוד שהלוחמים התרכזו בעיקר ביציאה מהשטח.
"הייתי 400 מטר מנפתלי בעמדה שחטפה את האש" מספר ל'מידה' סרן (מיל.) דוד זוננשיין, שהיה אז סגנו של בנט. "אני הייתי שם יחד עם ג' מפקד הצוות שבעמדה, ודיווחנו לחמ"ל שנפתחת עלינו אש. לא ביקשנו שום דבר, רק דיווחנו שהעמדה זוהתה ושצריך לזוז משם". מכאן והלאה העניינים כבר לא היו בידי לוחמי מגלן: "המפקדה מאחור החליט להפעיל את האש הספציפית הזו בעצמה. אפילו לא ידענו מאיפה יורים עלינו. הכל קרה מעל הראש שלנו. גילינו מה היה בכפר קאנא רק כשירדנו מהמסוקים במחניים". הוא אומר.
סא"ל עופר אוגש מוסיף: "את המטרות בשלב הזה נתנה מערכת אוטומטית שמזהה את היציאות של מרגמות האויב. היא מערכת מאוד מדוייקת והיא זיהתה את מקור היציאה שהיה במקרה הזה קרוב מאוד למוצב האו"ם. אבל למרות שמערכת האיתור מדוייקת מאוד, הארטילריה היא נשק סטטיסטי, ויכולה ליפול מעט לא במקום. תלוי במשבי הרוח או בכמויות אבק שריפה המדוייקות". מה שברור הוא שלבנט לא הייתה השפעה על הירי. "במקרה הזה הם בכלל לא מדברים אחד עם השני. אלו שתי מערכות שבכלל לא קשורות אחת לשניה".
כתוצאה מהירי נפלו כ-4 פגזים בסמוך למוצב או"ם, ופגעו באזרחים שברחו מהקרבות והתאספו במקום. מספר ההרוגים שהופץ בתקשורת הוא 102, אך לא ידוע כמה נהרגו באופן ישיר מהפצצות צה"ל, וכמה הם למעשה גופות שאנשי חיזבאללה מיהרו להביא למקום כדי להעצים את הפגיעה באזרחים חפים מפשע. "החיילים בשטח ומזל"טים של צה"ל ראו אותם גוררים לשם גופות", אומר אוגש, כך שגם בנושא הזה, צריך לקחת את המידע הנפוץ בעירבון מוגבל.
למרות זאת, הלחץ התקשורתי והבינלאומי עשו את שלהם. ראש הממשלה דאז שמעון פרס, שהיה שרוי בעיצומה של מערכת בחירות שהתרחשו חודש לאחר מכן, הודיע כי ישראל מצטערת אך "לא מתנצלת", ועצר את המבצע. ההבנות שהושגו בעקבותיו נחשבות עד היום להישג גדול של החיזבאללה, שזכה למעשה ללגיטימציה לפעילותו בשטח שמצפון לרצועת הביטחון.התקפה עיתונאית מכוערת הפרסומים של סרנה ודרוקר מפריעים ללוחמים רבים. "למרות שהתרחקתי מאוד מהעמדות הפוליטיות של נפתלי אני לא מוצא שום פגם בפעילות שלו" אומר זוננשיין, שמאז השירות הצבאי אימץ עמדות שמאל קיצוניות, ומשמש היום כיו"ר הנהלת 'בצלם'. "במגלן הוא היה קצין מעולה. עבדתי איתו צמוד מאוד בהרבה מבצעים הוא היה קצין טוב מאוד. נחוש, רציני, חותר למגע. כל מה שעלה בהקשר הזה של שינוי פקודות בשטח, או מה שקרה בכפר קאנא, לא קשור לזה. ממה שידוע לי הוא לא שינה שום פקודה. הוא קצין מצויין".
"הם תוקפים את בנט הקצין, מתוך כוונה להיפרע מבנט הפוליטיקאי", אומר איבגי. "אני מבין שהם היו מגיבים אחרת, במקצועיות רבה יותר, אבל אצלנו בעדה, עדת הקצינים ואנשי הצבא, יודעים היטב שסיטואציות מבצעיות הן דבר מעט יותר מורכב מבדיקת מקורות. לעיתונאי יש את כל הזמן שבעולם (דד ליין לא נחשב כסיבה מוצדקת להכפשה) בעוד שהמפקד הטקטי נדרש לקבל החלטות של רגע בתנאי אי וודאות ולחץ קשים". "פגשתי את בנט בשנים שלאחר הצבא בכמה הזדמנויות ספוראדיות, לא פחות ולא יותר", מסכם איבגי, "לא הצבעתי עבורו בעבר ואין לי כוונה לעשות כך גם הפעם, אבל כמי שבקי בעובדות, עצם העובדה שהרפש הזה מתפוצץ כמטען צד לפני הבחירות במנותק לחלוטין מהעובדות היא בלתי נסלחת בעיני".
הנה כי כן, כך מתפוגגת לה עלילה מכוערת נגד נפתלי בנט, לעניין זה קצין ומפקד. ולנו לא נותר להתגעגע לימים של קווים עיתונאיים אדומים, של הוצאת צה"ל מהפולמוס הפוליטי, ושל הוקרת כל מי שתורם למדינה דרך שירות איכותי ומסכן את חייו כדי שאזרחי מדינת ישראל יוכלו להיות בטוחים יותר.
("אתר מידה", 05.01.2015)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)
נערך לאחרונה ע"י marloweperelab89035 בתאריך 07-01-2015 בשעה 13:49.
|
|