מצאתי חפץ מתכתי קטן, שנראה כמו משהו שנועד לסמן את מספר היחידה על חפצים שונים. הכיתוב (בתמונת ראי) הוא "יחידה 220" בתוספת איור סמלי של סיכת מ"מ. מישהו מכיר יחידה כזאת??
בצילום המצורף הפכתי את התמונה כדי שזה יהיה קריא.

מבקש לא לענות על השאלה. היחידה מסווגת. אולי כדאי למחוק את האשכול...

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

לפי הטיפוגרפיה והפטינה, החפץ ישן מאוד. אם היתה יחידה כזאת, למרות סודיותה, אני מאמין שאינה קיימת עוד, זה מכבר. בכל מקרה, איני יכול למחוק אשכולות - אם צריך שזה ייעשה, שייעשה
ותודה!

עכשיו כולם יודעים שזו יחידה סודית במודיעין שהשתמשה בחותם שעווה לדו"חות שלה.
כל מי שיודע לעשות אחד ועוד אחד גם ידע איפה הייתה ממוקמת בשרשרת הדיווח.

מבלי לפגוע חלילה...כמה חבל שאי אפשר פשוט לסתום את הפה.

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

וביקשת לא להרחיב.

אני לא חושב שהם מטומטמים....אבל בטוח שאנחנו קשקשנים.

והעובדה שזה הפוך, זה מזכיר לי חותמות שעווה, שהיו סוגרים איתם פעם מעטפות לוודא אי פתיחה.
זה היה מורכב כנראה על ידית, כמו חותמת רגילה.
היו שופכים טיפת שעווה מומסת על קו החיבור של המעטפה (היו מוטות חומר קטנים כאלה, בצבע אדום ביחידות צבאיות, נראו כמו צבעי פסטל של ילדים) ולוחצים עם החותמת עד להתקררות.

אֲהוּבָתִי לֹא הָיְתָה בַּמִּלְחָמָה.
הִיא לוֹמֶדֶת הִיסְטוֹרְיָה וְאַהֲבָה
מִגוּפִי, שֶׁהָיָה בִּשְׁתַּים, שָׁלשׁ.

אכן בצד השני יש חור עם תבריג שמן הסתם הוברגה אליו ידית. ההנחה שלי היתה שזה משהו שמחממים ואז מטבעים בעץ או בפלסטיק, למשל כמו ה-צ' על הפנס וה"מימיה עיסית". חותם שעווה על מכתבים זה עניין מרתק!

...אני חושב שיודע איפה זה היה...:-)

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

עובד יפה!