אני דיון שמדובר בדיון חרוש ועלוב. פתטי כמעט, לפתוח.
אבל תבינו, בזמן האחרון גיליתי עניין עצום בשיטה הכלכלית הרצויה. בשבוע האחרון ביליתי אינסוף שעות בארכיונים של האינטרנט הנוגעים לדיון הזה. בויקיפדיה ובפורומים השונים, כולל זה. ואני לא יודע מה לעשות עם עצמי. האחד אומר ששוודיה היא אחת הכלכלות הטובות בעולם, השני אומר שהיא בכלל לא סוציאליסטית, ההוא אומר שהוא בכלל לא יודע מה זה סוציאל דמוקרטיה. סין הייתה סוציאליסטית מלא זמן והיו מלא עניים, אבל אז היא נהייתה קפיטליסטית ועכשיו היא הכלכלה הטובה בעולם. האם זה באמת כל כך פשוט? האם זה באמת קרה בכלל?

אז למה לפתוח אשכול? למה שזה יעזור במקום שאחרים רבים נכשלו?
כי אני חייב עזרה.
תגידו מה עליי לחשוב, קיבינמט!

פרק ראשון מעשרה פרקים:


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אבל זה מציג רק את הצד של הקפיטליזם.
בטח יש שם מלא bias.

לא הסתכלת עד הסוף. בסוף כל פרק יש דיון בין תומכי קפיטליזם (למיניהם) ובין סוציאליסטים - דיון מהסוג שלא תמצא היום.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

שקפיטליזם וסוציאליזם הם מושגים עתיקים שלא רלבנטיים לעולם המודרני...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי חייל מריר תגידו מה עליי לחשוב, קיבינמט!

1.אין יותר קומוניזם - תחשוב מה שאתה רוצה,
גם אם תצא רשע כמו hellfrost.

2. אבל נתחיל מההגדרות

יש מספר צורות ניהול כלכלה:
- כלכלה ריכוזית מתוכננת/מנוהלת ע"י המדינה. מתוך הנחה שפקידי המדינה מבינים הכי טוב בתחומם
- כלכלת שוק חופשי שבה המדינה מנסה לנהל כמה שפחות, מתוך הנחה שכל התערבות מייצרת עלות שמפחיתה את יעילות המשק.
- כלכלה תאגידית - שבה המדינה עובדת מול תאגידי ענק שמנהלים בשבילה את המשק על פי פרמטרים שהמדינה קובעת. למדינה משתלם שיהיו מעט תאגידים לנהל, והתאגידים נהנים מחוסר תחרות ויתרון הגודל.
- וכמובן - שילוב של מספר שיטות. לרוב לפי ענף פעילות. זה המצב ברוב העולם.
- ולעיתים - שילוב מספר שיטות בתוך אותו ענף.

3. נדגים:
אם ניקח למשל את ענף הבנקאות - יש לך בישראל 5 בנקים (עם שמות מותג רבים אף יותר),
ולמדינה יש רגולטור - שאומר לבנקים איך לפעול, ומצד שני מפריע מאוד להקמת בנק נוסף.
אז הבנקאות פועלת כמשק תאגידי.

חברות בתעשיית הביטחון הישראלית לעומת זאת, אמנם מתחרות זו בזו, אבל חלקן הגדול הוא ממשלתי (משק מנוהל) בצורה זו או אחרת.

וחברות ההי-טק מתחרות זו בזו כג'ונגל שוק חופשי.

זה מסתבך למשל בענף החקלאות - שבו לכאורה הכל פרטי, וכל משק או קיבוץ מתחרה באחר,
אבל יש "הסדרה" ממשלתית משמעותית. מיסוי שמונע תחרות מבחוץ, רגולציה, סבסודי והקצאות מים, הסדרת המכירה דרך חברה בודדת, וכו'.

ושוק הדיור למשל - נראה כמו שוק חופשי, אבל בפועל כל בנייה מעורבת ברגולציה ממשלתית מאוד כבדה, על אישורי הבנייה ועל האשראי לבנייה, והרבה עבודה מול וועדות ממשלתיות.
כך שהיא מזכירה הרבה יותר כלכלה תאגידית (המדינה מגדירה פרמטרים שהשוק החופשי מבצע), למרות שלכאורה גם קבלנים קטנים פועלים בשוק זה.

4. מה היה פעם:
היסטורית קומוניזם היה שוק מנוהל,
הפאשיזם מאוד אהב תאגידים,
והקפיטליזם נע בין שוק חופשי לממשל תאגידי.
סוציאל-דמוקרטיה נע ונד בין כל השיטות אבל נטה להיות מנוהל.

5. היום - הכל מסובך יותר. אין יותר אידאולוגיה.
כמו שאמר מנהיג סין השלישי דנג שיאופינג: "אין זה משנה אם החתול הוא לבן או שחור כל עוד הוא תופס עכברים"

מאז אמצע שנות ה90 שוודיה ביטלה מכסים ורגולציה כדי להיות "שוק חופשי" (וזכו לשגשוג מרשים), אבל המיסוי וההגנה הסוציאלית הנגזרת ממנו עדיין גבוהים. שילוב מעניין שעכשיו כשהסוציאליסטים חזרו לשלטון נהיה יותר מעניין.

סין משלבים בין חקלאות ותעשייה במחוזות המרכז שהם ריכוזיים,
לבין ערי החוף שהמנסות להיות תחרותיות, ומשלבות חברות ממשלתיות ותאגידי ענק שאינם סינים.
לבין הונג-קונג למשל - שמנסה לשמר מדיניות שוק חופשי מלא (אבל למשל שוק הדיור תמיד נשלט בעוצמה בידי המדינה).

ובדרום קוריאה למשל - יש תאגידי ענק ספורים שמהווים נתח גדול מהכלכלה:
סמסונג, יונדאי-קיה, LG , SK.
המחזור של סמסונג למשל שווה מעל חמישית מהתל"ג של דרום קוריאה, וגבוה מהתוצר של ישראל כולה.

תודה