|
14-09-2014, 10:43
|
|
|
|
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,332
|
|
בכתבה ישנה שנעשתה אודות מג"ד צנחנים שבחר להשתחרר מצה"ל בשם אלעזר שטרן (לימים מפקד בית הספר לקצינים, ראש אכ"א וח"כ) נכתב כך: "אותה תקופה נהרו חניכי בני עקיבא ל"גוש אמונים", וראו ביישוב יהודה ושומרון לא רק יעד אידאולוגי אלא גם עיסוק חברתי שבאופנה. כל בחור וטוב – לגוש אמונים: מי שרוצה להיות "אין" – יוצא בלילות גשומים לסבסטיה. שטרן נמנה עם המעטים שלא נסחפו. הוא לא הסכים עם הדרך הזאת וגם חשש כי הפעילות ב"גוש" תסגור בפניו את הדלת לצנחנים, הוא ראה בה הפרת חוק ומרידה בשלטון. גם בתקופת פינוי ימית, והוא כבר קצין בצה"ל, ניהל שטרן ויכוחים סוערים עם מצדדי ההתנגדות, ויצא נגדם. עד היום הוא משוכנע שהצדק עימו. "בימית ניתנה לגיטימציה לתהליכים שליליים של קבלת החלטות עצמאיות ונטילת החוק לידיים בשני צירי המיתרס הפוליטי", הוא אומר, "מי שעשה בימית מה שעשה, נסתתמו טענותיו מול אלה, שאחרי-כן סרבו לשרת בלבנון". התנחלותו במצפה הושעיה בגליל היא חלק מהתשובה שלו לגוש אמונים." (מתוך הכתבה "כומתה אדומה לוקחת חופש" מאת יוסף ולטר, "מעריב" מוסף סופשבוע, 19.12.1986, עמודים 12-15)
מפקד בה"ד 1 אחר, תא"ל גל הירש, פרסם תגובה בעמוד הפייסבוק שלו בזו הלשון:
"תנו לעצמכם שם - אל תיקחו את שלנו" - אמירה ומסר אל הסרבנים
(מתוך 'דף המפקד' שלי אל הצוערים בבה"ד 1)
כשהענקנו לכם את סיכות הקצונה ידענו שנצרבה בכם המחויבות למדינה, לצה"ל, לחברה ולעם. כשענדנו לכם כנפיים, ידענו שתמריאו, תזנקו, תבצעו ועוד בשמם של ישראלים רבים, יהודים רבים, שאתם בעשייתכם נותנים להם כנפיים.
ידענו שלעולם תהיו נכונים לפרוץ נתיבים בלילות אפלים, להעפיל במעלות תלולים, ללכת מול האש ובתוך העשן, בדרכים לא דרכים ובדרכם של לוחמים - מפקדים רבים אחרים. מהם שאיתנו, מהם שכבר אינם.
לא ידענו שתהיו סרבנים!
לא ידענו שתתהדרו בסרבלים, בכנפי הלוחם, בסיכות ובדרגות הקצונה כדי לקשט את מעשיכם.
סמלים אלה אינם שלכם. הם הופקדו בידיכם - מן המדינה הם באו, מרוחו של צה"ל וממורשת שקדמה לכם. אין מדובר בקניין פרטי. זה לא שלכם!
"קצין סרבן", "טייס סרבן", "לוחם סיירת סרבן" - כל אלה הם ביטויים חסרי משמעות, הם אינם יכולים להתקיים ואינם מתקבלים על הדעת.
אתם עברתם את הגבול ומעשיכם ראויים לכל מיני שמות תואר, אך הם אינם יכולים לבוא בצמידות לתארים קצין, טייס ולוחם. תנו לעצמכם שם, אל תיקחו את שלנו.
אל תשחיתו את שם קציני צה"ל, לוחמיו ומפקדיו לרִיק. אל תחללו ואל תשאו אותו לשווא.
מדינת ישראל היא דמוקרטיה, ובשמה מותרים לכם דברים, לכן קחו איתכם לדרככם את שמכם ואת תעודת הזהות שלכם. השאירו לנו את המשא הכבד, את המספר האישי, את האותיות ק' (קבע) ומ' (מילואים) שלפניו, את המורשת, הסמלים והסרבל, ולכו אל שתבחרו.
כשבחרנו אתכם להוביל, לפקד ולהגן ידעתם שהבחירה טעונה הוכחה מתמדת ויום יומית. ידעתם שמנהיגות קרבית מובילה ומתווה דרך גם כשמסביב ייהום הסער.
חשבנו אז שאתם איתנו, בטוב וברע, לא ידענו שתנטשו בימים סוערים. לכו ואל נא תוסיפו להזדהות בשמנו - כי אנחנו ממשיכים עם אותם סמלים, אותה מורשת ואותה רוח להניח אבנים בבניינה של הארץ ובצר לנו, נסתדר גם בלעדיכם.
********
את הדף הזה כתבתי לפני עשר שנים לצוערים שלי כשקציני מילואים , אנשי מערכים שונים הודיעו כי יסרבו לטוס ולהילחם מטעמים מצפוניים.
המסר הזה הוא המסר שלי גם לסרבני יחידה 8200.
היחידה הזו היא יחידה מופלאה ועשייתה לביטחון ישראל ראויה לכל שבח!
אין דבר כזה "איש 8200 סרבן", זהו ביטוי חסר משמעות.
ישראל היא דמוקרטיה, מותר לכם להביע עמדה אבל חפשו לכם שם אחר, אל תזדהו בשם היחידה ובצר לנו- נסתדר גם בלעדיכם!
שבוע טוב
גל
(סטטוס שפרסם בעמוד הפייסבוק שלו, 13.09.2104)
הייתי צוער כשהדף נכתב והירש הקריא אותו לצוערי הקורס. הוא היה נכון אז, הוא נכון גם היום.
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)
|
|