|
19-07-2014, 00:53
|
|
|
|
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,332
|
|
בעניין עומס הציוד הכבד על החי"רניק, במיוחד בימי לבנון, אבל רלוונטי גם לעזה ובכלל אני מביא שני ציטוטים ממאמר בן 3 שנים שכתב עפר שלח, היום ח"כ ופעם מ"פ מילואים בצנחנים, במעריב:
הראשונה:
"כל חייל, נהג עמירם לוין לומר בימיו כאלוף פיקוד צפון, נושא על גבו עשרה קילוגרמים של לקחים ממקרים קודמים. פעם נגמרה למישהו המחסנית, אז בפעם הבאה כולם לוקחים עוד חמש מחסניות. פעם אחת מישהו חיפש רימון ולא מצא, מעכשיו כולם ייקחו עוד תרמיל רימונים, עוד כמה ליטרים מים, עוד קופסת אוכל, עוד מכשיר קשר, עוד ערכה של ציוד רפואי. לכל פריט, היה לוין מסביר, יש היגיון בנפרד: יחד הם יוצרים כוח שאינו מסוגל להילחם ביעילות. כשהקים את יחידת אגוז, שייעודה היה לחימה בסבך של דרום לבנון מול החיזבאללה, התעקש לוין שחיילי החוד יישאו מינימום ציוד, עד לרמות שנראו למפקדי הכוח בלתי סבירות. אם פעם תיגמר לכם התחמושת, אמר למפקדים, תבואו אליי. הם לא באו, כי התחמושת לא נגמרה. אגוז הייתה ליחידה מיומנת שהשיגה תוצאות מעולות, בין השאר מפני שהקפידה לא לקחת עליה שום מטען מיותר." (מתוך המאמר "שאלה כבדת משקל" מאת עפר שלח, "מעריב", 07.01.2011)
השנייה:
"ב- 1973 נעה חטיבת צנחני מילואים "הצפונית" לכיבוש החרמון הסורי, בגובה התחלתי של כאלפיים ארבע מאות מטרים. גילם הממוצע של הלוחמים היה גבוהה משמעותית משל החיילים המשרתים באותה החטיבה היום, כושרם הגופני הממוצע נמוך בהרבה. פרט לחגור הקרב הישן, כל אחד מהם נשא על גבו תרמיל ובו מחסנית נוספת או שתיים, כמה פצצות לררנ"טיסט או לבזוקאי, את חפירה צה"לי מתקפל ושק שינה דק במיוחד. עם הציוד הזה כבשה החטיבה את מוצבי החרמון הסורי בקרב של לילה שלם, תוך שהיא סובלת הרוג אחד ושני פצועים. רוב לוחמי החטיבה ומפקדיה היו ותיקי הקרבות בסיני ובגולן במלחמת ששת הימים. הם ידעו היטב את חשיבות הזריזות ויכולת תפעול הנשק, וכמה כל קילו של משקל עודף עלול להיות קריטי ברגע האמת. הם לא התגאו ביכולתם לשאת עליהם משקל לא הגיוני, אלא הקטינו את המשקל לרמה שבה היה להם המינימום הנדרש באמת ללחימה, היוצר לוחם בעל יכולת מקסימלית." (מתוך המאמר "שאלה כבדת משקל" מאת עפר שלח, "מעריב", 07.01.2011)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)
|
|