עד כמה שאני מבינה מיקרוסקופ אור אמור להיות מוגבל ע"י האורך גל של האור למשהו בסביבות 1000X-1500X

אבל היום מצאתי את המיקרוסקופ הזה עם הגדלה של 2500X:

והשאלה שלי, איך זה יתכן?
http://www.amscope.com/t690c-10ma.html

• שיהיה יום נפלא.
• עשוי להכיל בוטנים, חלקי אגוזים, סרקזם, אירוניה, ואף ציניות

טלי? מרין? מישהו?

• שיהיה יום נפלא.
• עשוי להכיל בוטנים, חלקי אגוזים, סרקזם, אירוניה, ואף ציניות

תבדילי בין רזולוציה להגדלה. למקרוסקופ אור מגבלה של רזולוציה כאורכו של גל אור הנראה. ההגדלה תלויה באופטיקה. אי לכך, ניתן להגדיל את ההגדלה כמה שרוצים, אבל לא ניתן יהיה להגדיל את הרזולוציה מעבר לכך. הגדלה של 2500 תוביל לפיקסלציה של התמונה המתקבלת. מעבר לכך - יש בעיות טכניות בהתאמה של אוקולר בהגדלה גבוהה והעדשות בהגדלה גבוהה - בפועל משתמשים באחד אבל לא בשני.
אם את שוקלת לרכוש מיקרוסקופ, אני מציע מאוד לקרוא את החומר הקיים באתר הבא:
http://www.microscope.com/education...-magnification/

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

מה שביטיס...
אני באופן אישי לא נתקלתי באובייקטיב של מעל X150 (שיחד עם אוקולר של X10 נותנים הגדלה של X1500), אבל זה בהחלט לא אומר שלא ניתן להגיע להגדלות כאלה. מה שכן, סביר מאד שאברציות שונות שמאפיינות מיקרוסקופ אור (כרומטיות, למשל) יהיו מודגשות יותר, כי ככל שההגדלה עולה קשה יותר לעשות להן תיקון אוטומטי.

אם את רוצה המלצה למיקרוסקופ אור טוב, תכתבי כאן ואנסה לתת כמה המלצות...

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

כמו שאמרו מעליי, החשיבות היא לא ליכולת ההגדלה אלא לכושר ההפרדה (רזולוציה).
את התמונות תמיד אפשר יהיה להגדיל במחשב אם הרזולוציה מאפשרת זאת.
אם מגדילים תמונה מעבר לרזולוציה כמובן שמקבלים הגדלה ריקה ותמונה מפוקסלת.

מה שחשוב להקפיד עליו הוא הפרמטרים של העדשות ובמיוחד של העצמית (האובייקטיב).
את צריכה לשאוף לעצמית עם מפתח נומרי Numerical Aperture (NA) כמה שיותר גבוה כדי לקבל כושר הפרדה גדול יותר.
הNA מגדיר את טווח הזוית שבו האור עדיין נכנס לעדשה (לאובייקטיב), ככל שהNA גדל כך הזווית גדלה ואנו אוספים יותר אור מהדוגמא.

לא רוצה לסבך אותך עם PSF, קריטריון ריילי (Rayleigh), אבל אם מחשבים אז כושר ההפרדה המקסימלי הוא 0.61*אורך הגל\NA.

כמו כן לעדשות יש אברציות כרומטיות וספריות בגל השבירה - אבל באופן כללי עדשות טובות מגיעות עם תיקון לאברציות הללו.
כמובן שכדאי לדעת מה התווך שצריך לעבוד איתו, על איזה משטח להניח את הדוג', וכו'
כי יצרני המיקרוסקופ מתכננים את העדשות בהתאם לכל המסלול האופטי ומתחשבים כמובן גם בשבירה של הסלייד, הcover slip והתווך (שמן, מים, אוויר).

אפשר להאיר דוגמית עם לייזר?

בהחלט
נפוץ מאוד במיקרוסקופיה קונפוקלית, מדידות של live imaging אחרי סימון פלואורוסנטי של מה שרוצים לראות,
FRET, ועוד.

עריכה:
הנה ערך ויקיפדי על מיקרוסקופיה פלואורסנטית

זה מאוד מקל עם כל האברציות האופטיות... כי יש לך רק אורך גל אחד...

נכון, אלו מקרים שונים (מיקרוסקופ אור מול מיקרוסקופ פלואורסנטי).
בד"כ במיקרוסקופיה פלואורסנטית מאירים את הדוג' באורך גל אחד (עירור - Excitation) שמעורר הדוגמא וגורם לפליטת פוטון באורך גל ארוך יותר (פליטה - Emission).
אבל בפועל מקבלים ספקטרום עירור ופליטה ולא אורך גל יחיד. הפתרון הוא שימוש בפילטרים שמאפשרים רק לאורכי גל מסויימים לעבור.
ומה לגבי מקרים שאני רוצה לראות את התמונה במספר אורכי גל כי יש לי מס' מולקולות מסומנות פלואורסנטית?

זהירות - ספויילר!

מויקי

כמו כן, במיקרוסקופ פלואורסנטי צריך להיזהר מphotobleaching - שריפה של המולקולה כך שלא תוכל עוד לפלוט פוטון בתגובה לעירורה.

בנוסף, יש שוני ברגישות של המיקרוסקופ הפלואורסנטי למול מיקרוסקופ אור (ראה מאמר).
צריך להתחשב בפרמטר של זמן רכישת התמונה (הזמן שלוקח למיקרוסקופ לעבור עם סמן הלייזר על כל נק' בדוג' ולעורר אותו כדי שהחיישן יקלוט את הפליטה).
אם אני רוצה לבדוק דינמיקה מהירה של מולקולות למשל, לא אספיק לכסות את כל האזור והמולקולות כבר יזוזו.

בקיצור, לכל שיטה היתרונות והחסרונות שלה

מגניב :-)