07-02-2014, 07:03
|
|
מנהל משבראש, בלשנות, תכנות ויהדות
|
|
חבר מתאריך: 04.06.06
הודעות: 33,133
|
|
|
כן, אתה מפספס את העובדה שאופק האירועים הוא המרחק בו הכול מושפע באופן אבסולוטי, כלומר הגבול שבו הכול, אפילו האור, לא יכול לחמוק החוצה, וחייב לקרוס פנימה לתוך החור השחור.
אבל ההשפעה ה־"רגילה" של החור השחור נפרשת על מרחק רב הרבה יותר, כאילו היה כוכב רגיל.
אם אתה עומד במרחק X כלשהו מחור שחור בעל מסה M, זה כמו שתעמוד באותו מרחק ממרכז כוכב רגיל בעל אותה מסה. כמו שזה משפיע עליך, כך גם זה.
כי ממרחק, מה שמשפיע עליך הוא המסה הכוללת של הגוף, ללא קשר לנפח שלו (כמו שכתבתי בכלל הראשון כאן)
במילים אחרות, אם תחליף את השמש שלנו בחור שחור בעל אותה מסה, כל כוכבי הלכת במערכת השמש אמורים עדיין לנוע באותם מסלולים.
הבהרה: ההבדל בין חור שחור לכוכב רגיל הוא בסה״כ בצפיפות. לכל כמות מסה יש גבול של מרחק, שממנו פנימה אפילו אור לא יכול לחמוק (נקרא "רדיוס שוורצשילד").
ההבדל בין חור שחור לכוכב רגיל הוא שבגלל הצפיפות העצומה של החור השחור, כל מסתו מכונסת ברדיוס קטן יותר מהגבול הזה, כלומר שיש סיכוי שנחדור פנימה.
גם אם ניקח את כדור־הארץ שלנו, ונדחס ונדחס ונדחס אותו, נקבל בסופו של דבר חור שחור. אנחנו פשוט צריכים לדחוס אותו לרדיוס שיהיה קטן מכמה מילימטרים בודדים.. (כ־8.85 מילימטר ליתר דיוק)
אם נצליח לעשות זאת, אז גם פה אפילו האור לא יצליח לחמוק מתחת לאותו הרדיוס.
אותו הדבר ניתן תאורטית לעשות לכל כמות מסה שהיא. גם לאבטיח.
נערך לאחרונה ע"י ShoobyD בתאריך 07-02-2014 בשעה 07:26.
|