חור שחור הוא הרי שמש שנגמר לה הדלק (המימן) ואז היא קורסת כלפי פנים והופכת לגוש מאד דחוס בעל כוח משיכה אדיר (שמושך אפילו קרני שמש) , אבל מדוע בעצם רק לאחר הקריסה נוצר כוח המשיכה הזה ? הרי המסה של הגוף השחור היא אותה מסה של השמש לפני הקריסה, אז מדוע כשהיא עדיין הייתה שמש (לפני שהפכה לחור שחור) היא לא הפעילה את אותו כוח משיכה כלפי גופים וכלפי קרני אור ?

אשמח להסבר.

בגדול, ומבלי להכנס לנוסחאות, הווצרות חור שחור תלויה גם במסה וגם ברדיוס. חור שחור יווצר אם המסה שלו תהייה גדולה מספיק, והרדיוס שלו קטן מספיק. במלים אחרות; השמש לא מפעילה את כוח המשיכה הנחוץ לחור שחור ברדיוסה הנוכחי. השמש שלנו למשל, תצטרך להגיע לרדיוס של 3 ק"מ (רדיוס שוורצשילד) כדי להפוך לחור שחור. (וגם אז, היא לא תגיע לזה כי המסה שלה קטנה מדי, אבל זה עניין אחר)

..

זיו ענה יפה, לאחרונה פרופ' סטיבן הוקינג שיער כי ייתכן ולא קיים אופק אירועים לחור שחור.
"אופק אירועים" הוא הגבול במרחב-זמן סביב החור השחור שממנו מהירות המילוט גבוהה ממהירות האור ולכן נחשב כגבול שחלקיק החוצה אותו לעולם לא יוכל לחזור לצופה חיצוני.
אם המסה לא תהיה מרוכזת מספיק, גם במרחק הקצר ביותר בין המסות מהירות המילוט לא תגדל על מהירות האור.

עקרון זה התנגש עם התיאוריה כי גוף שחור פולט קרינה המכונה "קרינת הוקינג", שגורמת לחור השחור לאבד מסה.
הוקינג בעצם מציע כי לא קיים אופק אירועים מוחלט, אלא apparent horizon המהווה גבול שתלוי בזמן ובמיקום מהצופה. עם "התאדות" החור השחור בעקבות פליטת קרינת הוקינג, הapparent horizon משתנה ואף יכול להיעלם.
מאמר

תודה רבה, כלומר לפי מה שאני מבין, אופק האירועים (הגבול שכאשר חוצים אותו כבר לא ניתן להימלט החוצה) חייב להיות קטן יותר מהיקפה של השמש לפני שהיא הפכה לחור שחור, נכון ?

והנה תשובה נוספת מאד ברורה שקיבלתי בפורום אחר:

http://www.tapuz.co.il/forums2008/v...ageid=173642462

מישהו יכול לתת לי דוגמה מספרית כדי שיהיה לי איזשהו סדר גודל בראש לגבי העניין ?

מה הרדיוס של שמש ממוצעת שתהפוך לגוף שחור, מה הרדיוס של החור השחור שיווצר ממנה, ומה הרדיוס של "אופק האירועים" של החור השחור שיווצר ? (בק"מ כמובן)

תודה.

הנגדי- כח הכבידה.