אי שם בפורום תפוז כתב מאן דהו לכבוד יום הכיפורים:
http://www.tapuz.co.il/blog/net/Vie...=2612263&skip=1
משהו רלוונטי לימים אלו:
בימים ההם אנשים סחרו בברטר. סחר חליפין
תרנגולת תמורת 50 ביצים, גמל תמורת 20 כבשים וכו`...
דבר זה יצר 2 בעיות מרכזיות:
האחת - בעיית אומדן. כמה שווה גמל? כמה שווה שק קמח?
שניה - הימצאות של סחורה מרובה במקום אחד.
ולכן - היו צריכים למצוא פתרון.
לקחו מתכות, התיכו אותן ובצעו מהן חתיכות. חתיכות אלה נקראות בצעים וביחיד - בצע!
מכאן הביטוי בצע כסף, רודף בצע.
על מנת לשמור את הבצעים הללו צריך ארנק. אך מה עושים כשאין ארנק?
שמים את הבצעים בתוך קרן של בע"ח.
מכאן הביטוי קרן חיסכון, קרן פנסיה, קרן להשכלה גבוהה...
מי שלא היה חכם במיוחד שם את כספו בתוך קרן צבי שהיא חלולה ופתוחה משני הצדדים, מכאן הביטוי שם את כספו על קרן הצבי.
מי שהיה לו הרבה מאוד כסף היה צריך קרניים גדולות שיאחסנו את כל הכסף בתוכן. ולכן השתמש בקרניים של ראמים שנקראות תועפות. מכאן הביטוי הון תועפות.
גם אבותינו היו עשירים ומלאים בכסף. לאברהם נאמר "הרבה את כספך...", ליצחק "ויזרע בעת ההיא..."
את כספם הם שמרו בתוך קרניים. כסף = זכויות.
ולכן, כל פעם שאנו תוקעים בשופר אנו מזכירים לאלוהים את זכויות אבותינו.
שנה עם הרבה זכויות.
משם, הדברים התגלגלו כמקובל הלאה. היה מי שציטט והיה מי שהפיץ במייל. על אף אחת מהתובנות הללו לא חתומים רוביק רוזנטל או אבשלום קור אבל הן מתפשטות כאש בשדה קוצים. מאחר ומעולם לא שמעתי על אוצר מטבעות שנמצא בתוך קרניים או על תקופה בה אנשים 'בצעו' מתכות אך לא ידעו לייצר ארנק מעור או מבד - עשיתי מעשה אמיץ בעידן האינטרנט וניגשתי למילונו של אבן שושן לחפש עקבות לתובנות הלשוניות. לאחר מכן ביצעתי כמקובל בעולמנו חיפושי גוגל והפלא ופלא גם שם לא מצאתי איזכורים לשימוש במילה 'בצעים' כמטבע עובר לסוחר או לקרניים ככלי קיבול לפיסות מתכת.
אי לכך צצו מספר מחשבות בראשי ואני מעלה אותן כאן על מנת שאם חלילה תלמיד תיכון יערוך חיפוש דומה הוא יוכל להעזר בפקפוקי בטרם יגיש את האמור לעיל כעבודה סימנריונית למורה ללשון:
לא נתקלתי מעולם בשימוש במילה בצעים כמילה נרדפת לאמצעי סחר, האם אתם נתקלתם בכך?
לא מצאתי במילון או באינטרנט כל איזכור למילה 'בצעים' כחלקי מתכת המשמשים למסחר שגרתי. האם מישהו מכיר פירוש חד משמעי שכזה למילה?
המילה 'בצע' במובן השלילי של נטילת שוחד או נשך מקורה ב'לבצוע', כלומר לגזור חלק מסכום המועבר בעסקה [הכוונה עפי"ר לנטילת נתח בדרך לא חיובית]
האם מישהו מכיר חפירה ארכאולוגית בה נמצא מצבור כסף בתוך קרניים? כאשר בני האדם ידעו לחתוך מתכות ובטח כאשר ידעו להטביע אותן למטבעות - הם כבר יצרו היטב ארנקי עור וכדים. נשמע לכם הגיוני להסתובב בחום הארץ ישראלי עם קרן בתור ארנק? מאמתי יש לקרן צבי חור בשני הצדדים? זה צבי או חליל?
בדקתי במילון. מקור הבטוי 'קרן הצבי' הינו העובדה כי צבי דוהר ממקום למקום במהירות ולכן הכסף המונח על קרינו היום נמצא פה וכעבור רגע שם. אפשרות שניה המוזכרת במילון הינה חילוף הקרניים מעונה לעונה [בלבול עם 'איילים' ?].
'תועפות' משמעותו נישא וגבוה מלשון 'עוף' ומכאן יחוסו לקרני הראם שהן גבוהות. 'הון תועפות' הינו 'הון נישא וגבוה'. שום מעבר דרך הקרניים של הראם. תסתכלו בתמונה במרשתת על קרניים של 'ראם תועפות'='ראם לבן'. הן צרות ואורכן מעל חצי מטר. ניסיתם פעם לשלוף חתיכת מתכת מתוך דבר שכזה?
הבטוי 'קרן שפע' מקורו בתאור קבלי מאוחר ובסיפור מיתולוגי יווני. שום קשר לאכסון חפצים. מהבטוי קרן שפע נגזרו להערכתי קרנות החסכון והפנסיה.
בקיצור, אלא אם כן המקור יזוהה כאיש רציני - מומלץ להתייחס לאמור כאל הנפצה אינטרנטית מוחלטת ולא לשתף את המורים ללשון בתובנות האינטרנטיות 
מישהו מבלשני הפורום המקצוענים רוצה לתקן אותי או להוסיף?
ראשי
צ'אט
05-12-2013, 11:43
מצב כלאיים
