26-11-2013, 23:58
|
|
|
חבר מתאריך: 07.04.11
הודעות: 427
|
|
אכן זה לא נושא האשכול.
ואין ספק שכל צבא,גם הצבא המצרי ,מטבעו נערך וערוך תמיד לפעילות התקפית.
אבל לעניות דעתי וידיעותיי ,צבא מצרים נערך באופן חריג ויוצא דופן למלחמת יום כיפור ולצליחת התעלה.
באופן שונה וחריג לאופיו והתנהלותו הרגילה:
ממערך הצליחה כולל המשאבות,דרך הצבת סוללות הטק"א,דרך הכנת והפצת מודיעין תוד"א לדרג הלוחם
דרך פעולות חודרות מכינות [החבלה במתקני "אור יקרות" לדוגמא ],הצטיידות מסיבית וחריגה [באמצעים אמפיביים ונ"ט לדוגמא},הזזת כוחות ועוד,
מדובר בפעולות מורכבות שנעשו חודשים ארוכים לפני פתיחת המלחמה ואין ספק שהצבא המצרי עשה מאמץ [מוצלח] להסתירן,אבל מודיעין מתפקד אמור לזהותן ולראות את התמונה הכוללת ,שהיא לדעתי "יש סבירות גבוהה שהצבא המצרי נערך לצליחה ומתקפה קרובה,בהיקף נרחב".
רק לשם השוואה ,בחן את התנהגות צה"ל באותה עת ותראה שהוא לא נערך למתקפה אלא למגננה. אומנם היו ברשותו אמצעי צליחה ואפילו יחידות ייעודיות לכך [דב-לבן לדוגמא] ,אך את עיקר המאמץ הוא השקיע בהתבצרות.
צבא מטבעו כאמור נערך תמיד לתרחישים מלחמתיים,אבל כשצבא אוייב נערך להתקפה יזומה יש לכך סימנים ומערך מודיעיני מתפקד אמור לאתרן ולהבינם ולהתריע בהתאם.מה שאין ספק שלא קרה.
מעבר לכך שהמצרים ביצעו מהלך צבאי מתוכנן להדהים לפרטיו,אין ספק שצה"ל נרדם והתעורר ברגע ההתקפה עצמו,בלי שהוא ערוך למלחמה ואת המחיר לכך שילמו רבים בחייהם.
אם זאת אין ספק שרבים ממפקדיו גילו גבורה ותושייה במלחמה עצמה,אבל בהיערכות?
|