מגאזין התעופה Air Forces Monthly מפרסם בגליונו הקרוב כי חברת בואינג ערכה ניסוי משותף עם חיל הנחתים, לבדיקת היתכנות של האפשרות לבצע תדלוק אוירי ע"י MV-22. המטוס פרס את צינור התדלוק לכל אורכו, ומטוס קרב F-18 התקרב אל פתח הצינור עד למרחק מספר מטרים - לא בוצע מגע פיזי בין השניים, אך נמצא כי התדלוק אפשרי מבחינה אוירודינמית ללא סיכון חריג לכלי הטיס. עתה מצפה צוות הניסוי לתקצוב נוסף של הפרוייקט כדי לאפשר את המשך הניסויים.

ציטוט:

A Bell/Boeing and US Marine Corps team has been conducting air-to-air refuelling proximity tests between an MV-22 Osprey (165492/N204TR) and F/A-18A+ Hornet. Although the refuelling probe did not connect with the basket, the Hornet flew within 30ft (10m) of the MV-22’s drogue chute at 210kts during a flight on August 29. The team is hoping extra funding will be made available for additional testing to include contact between the two aircraft.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

אשכול האוספרי הקודם כבר כבד, לכן נפתח אחד חדש.
קישור לקודם

אשכול אחר בו הוזכר הניסוי המדובר כאן

ניסוי מעניין, מה שטוב להם יכול להיות טוב גם לנו
בין היתר בדקו את השפעת מערבולות האוויר שיוצרים הרוטורים הגדולים על זרימת האוויר החלקה למנועי הסילון.

עוד תמונה המראה את מתקן התדלוק המודולרי שהוכנס לאוספרי

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

מסתמן: מטוסי 22-V ישולבו בטייסות היסעור

בחיל האוויר מתלבטים האם טייסי כלי הטיס החדש ייחשבו "טייסים" או "מסוקאים"

עמיר רפפורט 2/1/2014

http://www.israeldefense.co.il/?Cat...&ArticleID=5651

מסתמן: מטוסי ה-22-V החדשים ישולבו בחיל האוויר במסגרת טייסות מסוקי היסעור הוותיקות ולא תוקם עבורם טייסת חדשה ונפרדת. כך נודע לישראל דיפנס. חיל האוויר אמור לקלוט שישה מטוסי -22-V עד לסוף שנת 2014, במסגרת הבנות בין משרד הביטחון ובין הפנטגון.

המטוס - מסוק מדגם 22-V מתוצרת בואינג ובל בארה"ב נבחן על ידי טייסים של חיל האוויר ונמצא מתאים ל"שורה של משימות". יכולות הנחיתה וההמראה של ה-22-V עושים אותו לכלי מאוד שימושי בעיקר בכל הקשור למשימות תובלה בשטחי לחימה ולמשימות פינוי פצועים. המטוס מסוגל להטיס 24 חיילים על ציודם לטווח של כ-700 ק"מ במהירות מירבית של כ-500 קמ"ש.

המסוק - מטוס טס בגובה מירבי של כ-8 ק"מ. יתרון נוסף של ה-22-V הוא ביכולתו לפעול משדות תעופה שהמסלולים שלהם נפגעו מפצצות או טילים. העובדה שאחרי ההמראה כמסוק ה-22-V טס כמו מטוס, עושה אותו לעדיף על מסוק בעיקר בגלל מהירות הטיסה. לשם השוואה, מסוק יסעור המצוי בשימוש חיל האוויר הישראלי טס במהירות מירבית של כ-300 קמ"ש.

ה-22-V כאמור מסוגל לטוס במהירות של כ-500 קמ"ש. לקראת הקליטה של כלי הטיס החדש התלבטו בחיל האוויר כיצד לשלבו במערך הקיים, ומסתמן כי הוא ישולב בטייסות הותיקות של מסוקי הסיקורסקי "יסעור". התלבטות נוספת נותרה בעינה: היות והטייסים נדרשים הן ליכולת של המראה ונחיתה כמסוק והן ליכולת הטסה של מטוס תובלה – לא ברור האם הם ייחשבו לטייסי תובלה או למסוקאים.

בעניין הזה מסתמך כי המטוס-מסוק יהיה שייך למערך המסוקים שכן ההמראה והנחיתה הן חלק מרכזי בכל משימה מוטס.

יותר סביר שיעשו את מה שעשו בשאר המערכים בשנים האחרונות - יעבירו את היסעורים, לפחות בטוח הארוך, לטייסת אחת, ובטייסת השניה יעסיקו רק אוספרייז.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

נראה בתור צעד מאוד הגיוני, מה שגם שאני מניח שכניסת האוספרי תביא לפיתוח תו"ל יחודי עבורו, תהליך שיצרוך לא מעט משאבים אנושיים ולא סביר על טייסת פעילה ועסוקה. אגב, "מובילי הלילה" החזיקו במשך שנים רבות שני גפים, גף יסעור וגף סופר פרלון.

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

נכון, אבל זה היה בתקופה שבה היו יותר יסעורים פעילים, כך נראה לי.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

זה היה לפני כמה תאונות אבל לפני שסדרה ח' נקלטה בחיל

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

מובילי הלילה הפעילה גף יסעור מ-1969 ועד אוגוסט 1970 (אז הגף פוצל מהטייסת והפך לטייסת דורסי הלילה).
גף יסעור במובילי הלילה נפתח מחדש ב-1975.
הסגירה של גף פרלון נבעה משיקולים שונים (ובעיקרם שמישות נמוכה של המסוקים עקב בעיות חוזרות ונשנות במנועים האמריקאיים T-58, שהחליפו את המנועים הצרפתיים המקוריים, שהתגלו כלא מתאימים לתנאי ההפעלה שלהם במזה"ת).

הרי חוסר הצלחת השדרוג ל T58 התברר די מוקדם אז מדוע לא שנמכו את המסוקים בחזרה למנועי הטורבומקה המקוריים שלהם? הרי מנועים אמינים אלו היו מותקנים בסופר פרלונים של דרא"פ, לוב ועירק שפעלו במשך עשרות שנים בתנאים לא פחות קשים מאצלנו, ואולי הרבה יותר. גם הצרפתים עצמם לקחו את הסופר-פרלונים שלהם למקומות מאתגרים כמו דג'יבוטי, המפרץ ומרכז אפריקה.

גף היסעור ב"מובילי הלילה" נפתח בינואר 1975, לאור הרכש המסיבי של יסעורים מסדרה ה', רכש שלמעשה הכפיל את כמות היסעורים בחיל.

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

רק מזכיר שמאז נמכרו כמה יסעורים וכנראה שהושבתו כמה (פורסם, כזכור, שמסוק אחד הוחזר לשירות).

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

והיו כמה שאבדו בתאונות.
והשניים באסון המסוקים.
והמסוק שהופל ב-2006 (אגב, היו עוד יסעורים שהופלו מאש אויב?)

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

ביוה"כ - יסעור 249

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

ראה כאן

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

במקור גם אני חשבתי כך, אולם אבינעם מצא מידע אחר בספריית בית ח"א

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

כמה אבדו מאז, כמה יצאו משירות, וכמה נמכרו למקסיקו. אי לכך הסד"כ כיום מצומצם יותר.

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

נרכשו 2 יסעורים מאוסטריה ב 1981 והתקבלו לפחות 15 במתנה מארה"ב, 10 בעקבות מלחמת המפרץ הראשונה וחמישה נוספים בתחילת השנה שעברה

ציטוט:

במקור נכתב על ידי strong1 נרכשו 2 יסעורים מאוסטריה ב 1981 והתקבלו לפחות 15 במתנה מארה"ב, 10 בעקבות מלחמת המפרץ הראשונה וחמישה נוספים בתחילת השנה שעברה

עד 1975 נקלטו בח"א 26 מסוקים, מהם נמחו 6 בתאונות ובקרב. הרכש של מסוקי סדרה ה', 17, למעשה הכפיל את הסד"כ הקיים והביא לפתיחת הטייסת הנוספת.
בשנים 1977-2006 אבדו 13 מסוקים (רובם בתאונות). ארבעה מסוקים, כפי שפורסם, נמכרו למקסיקו.
חמישה מתוך המסוקים שהגיעו אחרי מלחמת המפרץ, אלו שהגיעו בשנת 1993, לא טסו כלל ושימשו לחלפים.
מסקנה - אם תסכום את כמות המסוקים, הסד"כ כיום קטן יותר מאשר אמצע שנות ה-70'.

הערה - כל המידע לעיל פורסם במאמר שלי לאחר אישור הצנזורה.

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

האם המסוקים הגיעו במדורג - 10 ב 1991 ו 5 נוספים 1993? אני שואל כי בכתבה הנ"ל רשום 10 מסוקים בשנת 1991 ואילו אתה רושם 5 ב 1993 (כך שהסה"כ הוא 15?). אגב, יתכן מאד שהגעת עשרת המסוקים הללו היא זו שאפשרה את סגירת מערך הסופר-פרלון בהמשך אותה השנה (1991)

10 הגיעו בין ינואר לספטמבר 1991, ו-5 הגיעו באוגוסט 1993.
אני לא בטוח לגבי ההקשר המיידי: מערך הפרלון נסגר ב-1990, ואילו המסוקים הללו הגיעו במהלך 1991, ומן הסתם לקח קצת זמן להכניס אותם למערך (התאמות וכו').

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

קרי לפחות 22 יסעורים "חדשים" נקלטו בח"א בין 1981-2013, מתוכם 12 נכנסו לשימוש בפועל

5 המסוקים שהגיעו בשנה האחרונה נועדו לחלפים, כך לפי אתר חיל האוויר.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=537007

הגם שלא היה בין החמישיה הנ"ל אלא מתוך העשיריה המקורית של מלחמת המפרץ

אזכרתי אותו למעלה...

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

האם הכוונה למה רכשו הרבה מסוקים אחרי יוה"כ ? אם זאת הכוונה, חלק ידועו וחלק אפשר להניח:
לגבי החלק הידוע, כתבתי כבר על שיעור שחיקה גבוה מאוד, 6 מתוך 26, משמע 23% - אני לא חושב שיש מערך שנשחק כך בפרק זמן של 6 שנים בלבד.
בנוסף, היסעורים היו קפיצת מדרגה לעומת הפרלונים. אני מניח שבמגמת ההתעצמות של ח"א לאחר יוה"כ, מגמה שהגיעה לשיאה בתחילת שנות ה-80', היה זה חלק טבעי.

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

התחליף לאבדות ולשחיקה היו המסוקים שהגיעו במהלך המלחמה ואחריה מהמלאי האמריקני. הסיבה להתעצמות המשמעותית בסד"כ בשנים שאחרי המלחמה היא ההחלטה להקים אוגדה יבילת אוויר כולל חטיבת נ"ט חדשה ולאפשר הסקת חטיבת צנחנים שלמה בסבב אחד (בניגוד לקרב על החרמון למשל, שם הדבר לא התאפשר בגין מחסור במסוקים), דבר שנכלל בתכנונים שונים לאיגוף אנכי רחב היקף במסגרת מלחמה בחזית המזרחית וגם נכלל במהלך הפותח של אורנים גדול, לניתוק הכוחות הסורים בבקעה ובביירות.

14.01.2014 הודעה לקונגרס על מכירה אפשרית של 6 אוספרי לישראל
http://www.dsca.mil/sites/default/f...srael_13-73.pdf

המפרט כפי שהועתק מהודעתו של הגולש zorg באשכול הלא נכון

פורסמה בקשת הקניה של ישראל ל V-22 עם מאפיינים של הגרסה לכוחות מיוחדים CV-22
פורסם פרוט של בקשת הקניה של ישראל ל 6 'מטוסוקים' מסוג V-22B block C עם התחמקות מההגדרה אם מדובר בדגם של המרינס MV-22 או בדגם הכוחות המיוחדים של חיל האוויר מסוג CV-22 כאשר הבקשה כוללת גם רכיבים שנמצאים בכלים שמיועדים למשימות מיוחדות כמו מכ"מ עוקב קרקע וכו.. שלא נמצאים בכלים הרגילים של המרינס.

16 Rolls Royce AE1107C Engines (12 + 4 spares)
6 AN/APR-39 Radar Warning Receiver Systems
6 AN/ALE-47 Countermeasure Dispenser Systems
6 AN/AAR-47 Missile Warning Systems
6 AN/APX-123 Identification Friend or Foe Systems
6 AN/ARN-153 Tactical Airborne Navigation Systems
6 AN/ARN-147 Very High Frequency (VHF) Omni-directional Range (VOR) Instrument Landing System (ILS) Beacon Navigation Systems
6 AN/APN-194 Radar Altimeters
6 Multi-Band Radios
6 AN/ASN-163 Miniature Airborne Global Positioning System (GPS) Receivers (MAGR)
36 AN/AVS-9 Night Vision Goggles

https://www.defenseindustrydaily.co...-program-04823/

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

תקן אותי אם אני טועה, אבל AN/APN-194 זה מד גובה אלקטרוני (מג"א). אף אחד לא קורא לזה מכ"ם עוקב קרקע.

החבילה נראית מאוד מאוד בסיסית:
מקלט התראות מכ"ם (RWR), מערכת התראות טילים מבוססת IR, מערכות ניווט (מקמ"ש TACAN דיגיטלי),
מערכות קשר, ILS, מג"א ומקלטי GPS.

הדבר המעניין זה כמות ערכות האמר"ל - 36.
זה אומר שבכל מסוק יהיו 2 לטייסים, ועוד 4 בצד... אבל כמה מכונאים מוטסים כבר צריך?

מה לא כתוב פה?
המון דברים שנראה שיירכשו/נרכשו בנפרד וסביר להניח שיותקנו על המטוסים - מוץ/נורים, מערכות ל"א ושיבוש...

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

לא כתוב כאן המכ"מ עוקב קרקע AN/APQ-186 וחליפת הל"א AN/ALQ-211 אשר מותקנים בגירסת הכוחות המיוחדים (SOCOM) של חיהא"א המסומנת כ CV-22B
אולי חיה"א בחר דברים אחרים.

אגב, סירפד העיר "אף מילה על חימוש" ולדעתי הכוונה היא למקלע המתקפל שמוצע לאוספרי של המארינס

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

מערכת IDWS ובשמה המסחרי Remote Guardian מבוססת על מקלע רב קני GAU-17, הלוא הוא M134 הישן והטוב. ובהתאם למשפט של אחד מיקירי הפורום "לא קיים חימוש שחיל האויר לא ניסה לשגר להטיל או לירות ממסוקיו" אני בהחלט רואה ניסיון להתאים גם מערכות חימוש אחרות כמו משגרי Spike או רקטות מונחות, בין אם היכולת נועדה לשימוש מבצעי או רק לבדיקת היתכנות לשימוש עתידי לא מוגדר (ע"ע שיגור הנמרוד ממסוק יסעור).

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

חיל האוויר לא חסיד גדול של התקנת חימוש על כלי טיס שמיועדים לתובלת כוחות...
הנמרוד מהיסעור היה לדעתי ניסוי של התעשיות הצבאיות. כנ"ל הינשוף החמוש.

אגב, מעניין מאוד מה תהיה סכימת הצביעה.
אני מהמר על אפור ככה.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

אני דווקא הייתי מהמר על הסכימה המדברית

"אין זו סבלנות לשאת את שאתה יכול לשאת בסבלנות. סבלנות היא לשאת את שאינך יכול לשאת."

עניין של ייעוד כלי הטיס.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

מדובר ב- MV 22 של המארינס - בלוק C זה בלוק התוכנה - ולדעתי בשני הדגמים הבלוק זהה

הערבות להלוואה: אמונה שארה"ב תחתום על הסכם סיוע נוסף לעשר שנים עם פקוע החבילה הנוכחית, ב-2018 ■ ההלוואה - למימון רכש מטוסי 22-V שמסוגלים להמריא אנכית

http://www.globes.co.il/news/articl...?did=1000929399

תמונה יפה מלפני 4 שנים בדיוק של אחת הגיחות המבצעיות הראשונות של הכלי במדינה. במקרה זה נראה MV-22 נוחת בעיירה מוסא קאלה - מעניין לראות שכבר אז הוא היה חמוש במקלע M-240G בדלת תא המטען.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

M240 זה לא מאג?

ולמען הדיוק, הדגם הספציפי הוא M-240H שבמקום קת הותקן בו עורפן לירי ע"ג כנה של כלי רכב וטיס.

כך זה נראה בתוך תא המטען, במקרה זה בעירק:

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

אחד הגולשים באתר turbosquid.com העלה מודל ממוחשב של V-22 בסכימת צביעה ישראלית, כפי שהוא מנחש אותה.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

US continues talks with Israel about V-22 sales

http://www.flightglobal.com/news/ar...2-sales-397939/


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.flightglobal.com/assets/getasset.aspx?itemid=50374]

לפי מה שנכתב בעיתונות לפני כמה חודשים היה נראה שהעסקה כבר נחתמה ונסגרה סופית.

תאונת אוספרי במפרץ הפרסי אתמול בבוקר
MV-22 של המארינס שהמריא מהספינה LHD-8 כשעליו 4 אנשי צוות איבד לפתע כוח והחל נופל למים, שני אנשי הצוות האחוריים קפצו למים.
לפני הפגיעה במים הטייסים הצליחו להשתלט על המטוס והוא נחת חזרה על הספינה, אחד הנחתים שקפצו חולץ אולם השני הוכרז נעדר בתום חיפושים נירחבים.
זה הנחת השני שאובד במים בחודש האחרון, גם טייס אחד משני ההורנטים שהתנגשו באוויר לפני כמעט חודש לא נימצא
http://news.usni.org/2014/10/01/bre...ued-one-missing

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

פורסם דו"ח התאונה.
ע"פ הדו"ח בגלל טעות אנוש האוספרי הותנע כשהוא במוד תחזוקה, המשמעות היא שהמנועים פעלו בכוח מופחת.
האוספרי המריא ובגלל העדר כוח החל לאבד גובה עד שפגע במים ואף שקע מעט בהם.
הטייסים במקום לקפוץ החוצה, נאבקו באומץ, שיחררו דלק רב והצליחו להמריא ולנחות חזרה על הספינה.
הנזק למטוס כ 1.5 מיליון דולר.
בהמשך רק אחד משני אנשי הצוות של האוספרי חולץ מהמים, השני לא נמצא.
האירוע גרם לשינוי נהלים רבים בכל הקשור להפעלת אוספרי בכלל ובמארינס בפרט
כתבה

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

צילום יפה של אוספרי מתודלק באויר:



מכאן:
https://upload.wikimedia.org/wikipe...M-8334L-008.jpg

עוד תאונה קטלנית לאוספרי.
נחת נהרג וכמה נפצעו בתאונת נחיתה בארה''ב, יש בקישור סירטון
http://www.hawaiinewsnow.com/story/...-air-force-base

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

מקור

ציטוט:

שר הנפט של דאעש או רו"ח? שאלת החיסול המבצע החריג של כוחות קרקע אמריקניים על אדמת סוריה וחיסולו של האחראי על מערך הנפט בדאעש, אבו סיאף - שם כמעט אנונימי עד אתמול - מעלים שאלות רבות לגבי חשיבותם. אך אין ספק באחת מתוצאות המבצע: העלאת המורל יצחק בן חורין, וושינגטוןפורסם: 17.05.15 , 05:42 כוח דלתא שמנה יותר מעשרים לוחמים הוקפץ לטריטוריה הסורית במסוקי בלאק הוק ומטוסי אוספרי V-22 (הממריאים כמסוקים וטסים כמטוסים). הם הגיעו באישון לילה למתחם של דאעש באל-עמר, מרחק של יותר מ-30 קילומטרים מדרום מזרח לדיר א-זור, בקרבת מתקני הנפט שאבו סיאף פיקח עליהם.

אין ספק בתכונות היחודיות שלו.
הייתי רוצה לומר שיש להשתמש בו רק(!) באין ברירה אחרת.
הבעייה היא שאפילו לצורך מוגבל ונדיר שכזה, יש לשמור על כושר המפעילים וכשירות הכלי. וזה עלול לגבות מחיר כבד כפי שהוכיח תפעולו חדשות לבקרים... ולו גם בתנאים אופטימליים כבתאונה לעיל.

I like my islamist extremist like my roasted chicken... dead and fried to the bones

גם לי, גם לי בבקשה תקנו את שגיאות הכתיב

חיל האוויר האמריקאי החל ברכישת לוחות מיגון מתפרקים להגנה על תא הנוסעים והצוות. המיגון ניתן לפירוק והרכבה תוך שעות, אך מוסיף משקל של כ-350 קילו. חיל הנחתים שמפעיל יותר כלים (עדיין) לא רכש ערכות מיגון, ושם יש השקעה בכיוון של הוספת כוח אש ממקלעים וטילים. כל השינויים הללו הם תולדה של המשימה (הכושלת?) לחילוץ אנשים מדרום סודן, בה אש נק"ל ומקלעים גרמה נזק משמעותי ל-3 כלים ופצעה קשה מספר אריות ים.
כמו כן הכתבה מתארת שלמרות שעברו כבר 25 שנים מאז טיסת הבכורה, עד היום לומדים על מגבלות הכלי לטיסה בטוחה. כתוצאה מתאונות מגלים את הצורך במרחקי בטיחות הרבה יותר גדולים ממה שרגילים במסוקים, הן אופקי והן אנכי.
הכתבה: http://breakingdefense.com/2015/05/...in-south-sudan/

http://www.defensenews.com/story/de...s-v22/75501164/
בהחלטה חסרת תקדים ולא צפויה, חיל האוויר של איחוד האמירויות הפך ללקוח הראשון של המסוק/מטוס AW609. עוד רבע שעה לפני ההכרזה בואינג היו בטוחים שגירסה של האוספרי V-22 תיזכה במכרז. המכרז הוא ל-3 כלים שיסופקו החל ב-2019 עם אופציה לעוד 3 בהמשך. ה-AW609 ישמשו לצורכי חילוץ והצלה (SAR). מדובר במזכר הבנות שיחתם בתור חוזה בתום מו"מ שיכלול תמחור לא ידוע.
הסיבות להעדפת הדגם האירופאי הלא מבצעי עדיין הן יכולות וגמישות. יש לו טווח ארוך יותר, זמן שהייה באוויר ממושך יותר (נראה שההשוואה היא למסוק כללי, ולא לאוספרי). היצרן מבטיח מהירות מקסימלית של 275 קשר עם טווח פעילות של 750 מייל ימי, אך מתוכננים שדרוגים בקרוב. המטרה היא להטיס 9 נוסעים 500 מייל בשעתיים. משקל המראה מקסימלי יגדל ל-18,000 פאונד. הגירסה האמירתית תקבל יותר ציוד רפואי.
חיל האוויר של איחוד האמירויות הופך למתקדם באיזור ברכישות של הציוד הכי מתקדם שניתן לרכוש. גם Su-35 כנראה בדרך.

כנראה שהתאונה האחרונה לא הפחידה אותם.
http://theaviationist.com/2015/10/3...wo-test-pilots/

סרטון טיסה ב AW609:


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

בשעה שאצלנו ממשיכים למרוט את העלים בפרח החמניה - רוכשים, לא רוכשים, רוכשים..
Bell-Boeing מקבלים חוזה של 146 M $ לשדרוג 9 MV-22 מבלוק B לבלוק C.

new weather radar, electronic warfare (EW) systems, redesigned crew environmental conditioning systems, and other avionics improvements

מקור:
https://www.militaryaerospace.com/s...onic-warfare-ew

דקות 2.10 + 4.30 :


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

כמוכן, דווח (דקה 5.15) על עלויות תפעול פר מייל\ק"מ בשנתיים האחרונות - הנמוכות ביותר
ביחס לשאר המסוקים שמפעיל חיל הנחתים.
.

כנראה שבעיות הבטיחות נפתרו אם סגנית נשיא ארצות הברית קאמלה האריס תופסת טרמפ ב V-22 הנשיאותי.


https://x.com/dannyctkemp/status/1827063851516326003

ציטוט:

במקור נכתב על ידי yave333 כנראה שבעיות הבטיחות נפתרו אם סגנית נשיא ארצות הברית קאמלה האריס תופסת טרמפ ב V-22 הנשיאותי.

בפורום שמתיימר לדייק בעובדות אני מציע להיצמד לנתונים עובדתיים ופחות לתדמית ציבורית וכותרות באתרים..
סטטיסטית, הV-22 הסדרתי מעולם לא נפל ממסוקים בגודל דומה מבחינה בטיחותית. אם כבר להיפך.
שיעור תאונות קלאס A ב-V-22 עומד על 3.4 ל100,000 שעות טיסה.
ב-CH-53 זה 5.96 ל100,000....

סתם מתוך סקרנות כי הרי נתונים אפשר להטות בכל כיוון, האם הפרמטר שהבאת הוא המקובל למדידת בטיחות כלי טיס? למה לא השוואה בין מספר כלים בכלל/במערך מול תאונות? כמובן שגם סוג התאונות חשוב, כי יש הבדל בין נורת אזהרה שנדלקה ובוצעה נחיתת חירום לבין התרסקות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי vitaman האם הפרמטר שהבאת הוא המקובל למדידת בטיחות כלי טיס?

כן, ולא רק לכלי הטיס עצמו אלא לכל רכיב תעופתי- מנועים,רכיבים וכדומה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי vitaman למה לא השוואה בין מספר כלים בכלל/במערך מול תאונות?

מה בדיוק מס' כלים במערך נותן לך? ומה אם חלק מהמערך מודמם או מופעל בעצימות נמוכה מהרגיל? הרעיון הוא לקבל מושג על מס' אירועים פר זמן פעילות כללי= שעות טיסה מצטברות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי vitaman כמובן שגם סוג התאונות חשוב

כתבתי בפירוש תאונות קלאס A.
קלאס A משמעו:
1. נזק מצטבר של 2 מיליון $ ומעלה.
2. הרוגים.
3. השמדה טוטאלית של כלי הטיס.

בנוסף יש קלאס B (נזק של חצי מיליון$/נכות)
ומדדים נפרדים לשיעורי אבידות בנפש.

כאן למשל מוצג סיכום רקורד בטיחותי H-53 בשירות חא"א:

תודה על התשובה המפורטת. מענין.
הטייה אפשרית בהצגת שעות טיסה, נניח כי:
במערך בו יש ארבעה-עשר אוספריי שטסו במצטבר 100,000 שעות התרסקו שניים= 14.3%
במערך בו יש עשרים ושלושה יסעורים שטסו במצטבר 100,000 שעות התרסקו שניים= 8.7%
כלומר מספר הכלים במערך ביחס לתאונות חשוב ללא קשר לשעות טיסה.
ברור שבהדממה לא נספרות שעות טיסה, אבל מספר הכלים קבוע ושעות הטיסה שלהם מצטברות.

מניח שאני מפספס פה משהו

ציטוט:

במקור נכתב על ידי vitaman תודה על התשובה המפורטת. מענין. הטייה אפשרית בהצגת שעות טיסה, נניח כי: במערך בו יש ארבעה-עשר אוספריי שטסו במצטבר 100,000 שעות התרסקו שניים= 14.3% במערך בו יש עשרים ושלושה יסעורים שטסו במצטבר 100,000 שעות התרסקו שניים= 8.7% כלומר מספר הכלים במערך ביחס לתאונות חשוב ללא קשר לשעות טיסה. ברור שבהדממה לא נספרות שעות טיסה, אבל מספר הכלים קבוע ושעות הטיסה שלהם מצטברות. מניח שאני מפספס פה משהו

ה"הטייה" שהצגת לא רלוונטית כי היא עונה על שאלה אחרת- "מהו שיעור האבידות של הכלי ביחס למערך?"
היא לא עונה על השאלה "כמה תקריות בטיחות ביחס לשעות טיסה?"
בתעופה שעות טיסה = תפוקה מבצעית/מסחרית.
ולכן זו השיטה העיקרית בה מציגים נתוני בטיחות ומשווים בין מערכים.

במקרה שהצגת השיעור הוא 2 ל100,000 ש"ט בשני המקרים.
וכאן אגב, קיים יתרון "נסתר" לטובת האוספריי-
מכיוון שמהירות השיוט שלו גבוהה פי 2-3 מהמסוקים אותם החליף- פוטנציאל התפוקה המבצעית שלו גדול יותר בין אם זה מתבטא בזמינות ליותר משימות בחלון זמן נתון (מהירות גדולה>זמן משימה עם פרופיל טווחים זהה מתקצר), או לחילופין טווחים גדולים בהרבה. לכן גם במקרה כזה הוא עדיף.
זה אינו מקרה שגם הARMY הולך בכיוון הזה ויחליף את הבלקהוק בואלור V280. היתרון ביכולות ובתפוקה המבצעית משמעותי.

תודה

בוויקיפדיה מתועדות 16 תאונות רצינות של ה- V22.

בדף הזה מתוארות 50 תאונות שלטענתו הן class A, וחלקן סווגו כ-"תאונות קרקעיות" או "תאונות קלות" אף שבפועל הכלי נגרט אחריהן. לא יודע לומר מי צודק, אבל ההבדל צורם.

ב-2021 הכלי הגיע ל- 600,000 שעות טיסה סה"כ. נניח שמאז היו עוד רבע מכך, 750,000 שעות טיסה. המספר שלך מעיד על 25 תאונות class A. יותר מויקיפדיה אך פחות מבדף.

שים לב מה רשמתי בתגובה הראשונה ואפילו הדגשתי- התייחסתי לנתוני הV-22 הסדרתי (הגירסאות המבצעיות)-
כלומר החל מ2006.
תאונות שקרו בפיתוח וניסוי בשנות ה90 פחות רלוונטיות כי א. היה מדובר בקונספט תעופתי חדש ומאתגר שדרש מו"פ די חריג. ב.הכלי עבר לא מעט שינויים ושיפורים מאז.

הדף שהצגת כולל תקריות כמו "nose gear collapse"...... איך זה נספר כקלאס A רק אלוהים יודע...
או במקרה אחר מ2012 מדובר בנחיתת חירום- כשנכנסים לדיווח על התקרית מצוין "The tilt-rotor aircraft landed safely."
כלומר אין בתקרית דיווח על נפגעים או נזק משמעותי והיא בכל זאת מוצגת. זה לא קלאס A.
בניגוד למה שאתה אומר, רק לחלק יש אינדקציה ודאית לגריטה.

אין לי כרגע זמן לעבור על כל התקריות אבל ברור שמדובר בדף מגמתי וטבלה עם תקריות לא תואמות להגדרה של קלאס A.

סחתיין על המספרים, אך נהוג לצרף מקור

[QUOTE=2liviu]סחתיין על המספרים, אך נהוג לצרף מקור[/QUOTEגוגל קשה שפה
ציטוט שלא יהיה קשה מדי:
data shows the 10-year average mishap rate for MV-22s is 3.43 per 100,000 flight hours

הנתונים אגב מתוך מסמכים רשמיים של הNAVY