סרן ג'יימס ברודי היה קצין בחיל האספקה האמריקני במלחמת העולם השנייה שבאמצע המלחמה המציא מתקן גאוני למדי המאפשר להזניק ולהנחית מטוס סיור ותצפית קל יבשתי מצידה של נחתת טנקים סטנדרטית ממשפחת ה LST. – המתקן עצמו כלל כבל ארוך הנמתח מעל הים בין שני מוטות עיליים המורכבים בקצות הנחתת הגדולה, שהייתה ארוכה, גבוהה ויציבה מספיק כך שמרחק בין המוטות מאפשר ה "המראה" ו "נחיתה" בטוחים למטוסים דוגמת ה L-4 וה L-5. כמו כן היה בנחתת הגדולה די מקום לאחסן מטוסים, דלק, חלקי חילוף, צוות טכני ואת הטייסים עצמם בסיפון העליון או התחתון. מטוסים אלו שמשו לאורך כל המלחמה (ולמעשה עוד שנים רבות אחריה) לתובלה קלה, הטסת מפקדים, סיור ותצפית ארטילרית, בדומה למטוסי הדרור והעגור בזמנו בח"א.

כזכור גם בפסיפיק, למרות כל הגלוריקה הראויה חיל הנחתים, עדיין היה זה צבא היבשה שנשא בעיקר נטל הלחימה, כולל השתתפות ברוב מבצעי הנחיתה והטיהור היבשתיים הגדולים – באיי הגילברט, באיי המריאנה, באיי האדמירליטי, בפיליפינים, בגוודלקנל, בגינאה החדשה, באוקינאווה וכמובן התכנונים לכיבוש המדורג של יפן עצמה. צבא היבשה עבד מסודר והאגדים הארטילריים הגדולים של כל דיוויזיה וקורפוס התלוו אל יחידות האם שלהם גם במבצעי הנחיתה. לעתים בוצעה נחיתה מקדימה באי סמוך ליעד המרכזי במטרה להפכו לבסיס לאגדי הסיוע לפני הנחיתה העיקרית, כך שלרשות הכוחות הנוחתים עמדו משאבים מגוונים לריכוך המגינים - גם ספינות הצי, גם מטוסים מנומ"טים (בעיקר בשנה וחצי האחרונות של המלחמה) אבל גם הארטילריה האורגנית של העוצבות עצמן. כחלק מזה נדרש גם מערך תצפית מוטס קדמי ומאחר והצי לא יכול היה להפריש נומ"טים קלות לטובת העניין (קרי כסיפון מהם יפעלו מטוסי התצפית), נדרש פתרון כלשהו לימים והשבועות הראשונים של המבצע, עד לשלב בו אובטח ונבנה שדה נחיתה כלשהו ביעד העיקרי עצמו.

וכאן נכנס לתמונה ג'יימס ברודי והמתקן המוזר שהמציא, שנתן מענה לצורך הזה ואפשר למפקדי צבא היבשה את הגמישות המבצעית וחוסר התלות במטוסי הצי למשימה טקטית זו. הפרויקט היה משותף לצבא היבשה (הלקוח במקרה זה, הזקוק למטוסי התצפית שלו גם בעת פעילות סער אמפיבית), אווירית הצבא (שהפעילה את המטוסים) והצי האמריקני שתרם 25 נחתות לעניין (שוב מתוך כוונה לשמר בשליטתו המלאה את כל הנומ"טים, ואפילו הקטנות מבינהן). בפועל הוסבו 8 נחתות בלבד לפני תום המלחמה ורק אחת מתוכן (LST-776) השתתפה בפועל בפעילות מבצעית כלשהי, החל מהפלישה לפיליפינים בסוף 1944, לאחר מכן באיוו ג'ימה (שם למרבה האירוניה שימשה דווקא את טייסת מטוסי התצפית של חיל הנחתים ולא של צבא היבשה (שאגב טסה במקביל גם מסיפון הנומ"טים הקלות, כי הצי הרי דואג לנחתיו) ולבסוף באוקינאווה (הפעם שוב בשירות הצבא). למרות הקושי הרב שנראה שנדרש להטסה מוזרה שכזו בפועל לא אירעו תאונות רבות, אולי בגלל הסלחנות הרבה של מטוסי הסיור. כל הנחתות יצאו משימוש מיד לאחר המלחמה ולא נעשה יותר שימוש מבצעי במתקן.

וידאו של הנחיתה וההמראה של מטוס סיור L-4 מהברודי
http://www.youtube.com/watch?v=zZpTm5LgHQA&feature=player_embedded#!







אגב ב 1943-1944 נעשה שימוש קונבנציונלי יותר בנחתות LST כנומ"טיות מאולתרות למטרה דומה. מסורתית הסתייג הצי האמריקני במלחמת העולם השנייה משליחת הנומ"טים היקרות שלו למרחבים סגורים דוגמת הים הצפוני, הים התיכון ואפילו ים דרום-סין, שם הן פגיעות מאד למפציצים מבסיסי יבשה ולצוללות. ההסתייגות נותרה אפילו אחרי ההתעצמות הכמותית האדירה של השנתיים האחרונות למלחמה. למיטב זכרוני, אף נומ"ט אמריקנית, גדולה או קטנה, לא פעלה במרחבים אלו במהלך מלחמת העולם השנייה. בקיצר, על מנת לאפשר למטוסי התצפית לסייע לכוחות הנוחתים בסיציליה ולאחר מכן לחופי איטליה ודרום צרפת, הותקן משטח המראה על גבי הסיפון הפתוח העליון של חצי תריסר LST כך שהן יכלו לתפקד גם כנומ"טיות מאולתרות (עבור גף בן 9-10 מטוסי תצפית) אבל גם כספינות תובלה, קרי לשרת את צבא היבשה פעמיים - הן כנחתת (כזכור חיל הנחתים לא פעל מחוץ לפסיפיק וכל מבצעי הנחיתה בים התיכון וכמובן בנורמנדי בוצעו על ידי צבא היבשה בלעדית) והן כנומ"ט מאולתרת. למעשה למטוסים לא היה דרך לנחות בחזרה על הספינות והן נאלצו לחזור לבסיסים יבשתיים סמוכים בתום משימת התצפית. חיסרון זה, לצד העדר בסיסים יבשתיים סמוכים ברחבי הפסיפיק העצום, היה לאחד הקטליזטורים עבור סרן ברודי.





מקורות
http://www.militaryhistoryonline.co...cretweapon.aspx
http://wonderduck.mu.nu/the_littlest_aircraft_carriers
http://www.ospreypublishing.com/store/Landing-Ship,-Tank-(LST)-1942%E2%80%932002_9781841769233

מרתק. תודה.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

איזה רעיון נהדר.

וסיפור נוסף, על צוללות נושאות מטוסים, שהיפנים יעדו לתקיפת תעלת פנמה
http://perrya.hubpages.com/hub/Japans-I-400-Super-Sub-with-Seiran-Aircraft-Their-Last-Missions-in-1945



יהודה

"מסורתית הסתייג הצי האמריקני במלחמת העולם השנייה משליחת הנומ"טים היקרות שלו למרחבים סגורים דוגמת הים הצפוני, הים התיכון ואפילו ים דרום-סין, שם הן פגיעות מאד למפציצים מבסיסי יבשה ולצוללות. ההסתייגות נותרה אפילו אחרי ההתעצמות הכמותית האדירה של השנתיים האחרונות למלחמה. למיטב זכרוני, אף נומ"ט אמריקנית, גדולה או קטנה, לא פעלה במרחבים אלו במהלך מלחמת העולם השנייה."

הרשה לי לערער על זכרונך. ה"ווספ" ביצעה מספר גיחות לתוך הים התיכון לצורך שילוח מטוסי תגבור להגנת מלטה, כעזרה לנושאות הבריטיות שפעלו במרחב זה גם לליווי השיירות למלטה והמעטות לאלכסנדריה. נושאות אמריקניות פעלו כנושאות ליווי בצפון האטלנטי מ-1942 בתוך מרחב הפעילות של הצוללות הגרמניות. בקרב ים האלמוגים שקדם למידווי סיכנו האמריקנים את 3 הנושאות שנותרו למול יריב עדיף באזור ימי תחום משלושה עברים, בין איי סולומון, ניו-גיניאה, וצפון אוסטרליה. מספר ניכר של נושאות אמריקניות פעלו בקירבת אוקינאווה והותקפו ממטוסי קמיקזה שבאו מן היבשה. למעשה לאחר כיבוש ראבאול וטבח מטוסי הנושאות היפנים שנותרו במאריאנות, לא הייתה אופוזיציה אווירית יפנית של ממש כנגד הנושאות, הן מן הים והן מן היבשה. הן היו שותפות לכל הנחיתות על האיים בדרך. ומתחת למים, הצוללות האמריקניות הגיעו לדומיננטיות מתחילת 1944 . בים הצפוני לא הפעילו הבריטים נושאות, וכך האמריקנים, שהיו שותפים לשיירות הארקטיות לרוסיה, בגלל תנאי הים ומזג האוויר ושעות האור המצומצמות ביחוד מול האזור המסוכן צפונה לכף הצפוני. אינני מבחין בכלל ברזל או נחושת, אלא דרך פעילות לפי הצרכים האסטרטגיים והאופרטיביים.

>>הרשה לי לערער על זכרונך. ה"ווספ" ביצעה מספר גיחות לתוך הים התיכון לצורך שילוח מטוסי תגבור להגנת מלטה, כעזרה לנושאות הבריטיות שפעלו במרחב זה גם לליווי השיירות למלטה והמעטות לאלכסנדריה.

אתה צודק... אבל בה בעת אתה גם יודע מן הסתם שווספ בגיחותיה לים התיכון פעלה כספינת תובלה ולא כנומ"ט מבצעית... ושהיא נשלחה לשם לא על פי תכנון מבצעי כלשהו של חיל הים האמריקני אלא כג'סטה של הנשיא רוזוולט לצ'רצ'יל...

>>נושאות אמריקניות פעלו כנושאות ליווי בצפון האטלנטי מ-1942 בתוך מרחב הפעילות של הצוללות הגרמניות.

אכן, אך לא הבנתי איך זה קשור? קודם כל האטלנטי מן הסתם אינו ים ואתה הרי מן הסתם גם יודע שתריסר הנומ"טים האמריקניות הקלות שפעלו בצפון ובמרכז האטלנטי נועדו מלכתחילה לצוד צוללות...

>> בקרב ים האלמוגים שקדם למידווי סיכנו האמריקנים את 3 הנושאות שנותרו למול יריב עדיף באזור ימי תחום משלושה עברים, בין איי סולומון, ניו-גיניאה, וצפון אוסטרליה.

לא הבנתי את הטיעון. מן הסתם אתה יודע שים האלמוגים הוא הגדרה סמנטית ותו לא והוא חלק מהאוקיינוס השקט, כפי שהים הערבי הוא חלק אינטגרלי מהאוקיינוס ההודי ואינו באמת ים. בניגוד לים התיכון למשל, ים האלמוגים אינו גוף מים סגור, (גם לא מ "3 עברים" ראה המפה) וגודלו אפעס "רק" כפליים מזה של הים התיכון ופי שש מהים הצפוני...



>> מספר ניכר של נושאות אמריקניות פעלו בקירבת אוקינאווה והותקפו ממטוסי קמיקזה שבאו מן היבשה.

אכן, אך שוב לא הבנתי איך זה קשור לטיעון שלך? האי אוקינאווה שוכן בים הפיליפינים, שגם הוא הגדרה סמנטית ותו לא לחלקו המערבי של האוקיינוס השקט... גם ים זה אינו תחום ורק כדי לסבר את האוזן, מדובר בגוף מים שווה בגודלו לים האלמוגים שהוזכר לעיל... שוב ראה מפה...




>> למעשה לאחר כיבוש ראבאול וטבח מטוסי הנושאות היפנים שנותרו במאריאנות, לא הייתה אופוזיציה אווירית יפנית של ממש כנגד הנושאות, הן מן הים והן מן היבשה. הן היו שותפות לכל הנחיתות על האיים בדרך. ומתחת למים, הצוללות האמריקניות הגיעו לדומיננטיות מתחילת 1944 .

טעות כפולה בפיך, מספרית רוב הנומ"טים האמריקניות שנפגעו במלחמת העולם השנייה (40 מתוך 70), נפגעו דווקא בשנה האחרונה למלחמה מקמיקזות שהמריאו מבסיסי יבשה. שנית, ראבול מעולם לא נכבשה אלא נעקפה ונותרה מובלעת יפנית עד סוף המלחמה (בדומה לטרוק). אך אפילו לשיטתך, שוב לא הבנתי איך זה קשור לטיעון שלך? (צוללות אמריקניות?!) אשמח להסבר.

>> בים הצפוני לא הפעילו הבריטים נושאות,

טעות בפיך, בריטניה הפעילה נומ"טים בים הצפוני ואף איבדה שם את נומ"ט ה "גלוריוס" בעת פינוי נורבגיה ב 1940 וכמעט איבדה שם נומ"ט נוספת, ה "סלינגר", למוקש ימי ב 1944.

Glorious spent the rest of 1939 unsuccessfully hunting for the German pocket battleship Admiral Graf Spee in the Indian Ocean before returning to the Mediterranean. She was recalled in April 1940 to support British operations in Norway. While evacuating British aircraft from Norway in June, the ship was sunk by the German battlecruisers Scharnhorst and Gneisenau in the North Sea with the loss of over 1,200 lives.


>>וכך האמריקנים, שהיו שותפים לשיירות הארקטיות לרוסיה, בגלל תנאי הים ומזג האוויר ושעות האור המצומצמות ביחוד מול האזור המסוכן צפונה לכף הצפוני. אינני מבחין בכלל ברזל או נחושת, אלא דרך פעילות לפי הצרכים האסטרטגיים והאופרטיביים.

שוב טעות בפיך ושוב אינני מבין את ההקשר. נומ"טים אמריקניות כידוע מעולם לא ליוו שיירות לברה"מ אלא אך ורק שיירות שיצאו מארה"ב אל בריטניה ובחזרה (אולי אתה מתבלבל עם נומ"טים בריטיות?). קרי הן פעלו אך ורק באוקיינוס האטלנטי. אבל בכל מקרה גם לשיטתך אינני מבין את הטיעון. האם כוונתך בסעיפים אלו היא רמז לפעילות נומ"טים בסמיכות ליבשה?