במקרה, נתקלתי היום בהקלטות קשר של הליך חילוץ לוחמי גדוד 890 מאיזור טרטור 42.
בניגוד לדיעות שהושמעו פה ושם בעבר, אנו שומעים את מח"ט חטיבה 460 מפקח על חילוץ הצנחנים, כולל חיפוש שארית הפליטה שנותרה בתעלות. שומעים בבירור את מג"ד גדוד 100 (אהוד ברק), מטפל בנושא.
החטיבה הפעילה שני גדודי טנקים-100 ו 142 (מחטיבה 217).. החטיבה הפעילה אש ארטילרית רצופה על המתחם המצרי. ניתן לשמוע את השיחות בין המח"ט למס"ח (27) וכן את תיקוני האש שביקש אהוד ברק ואת ההיענותהמיידית.
אנו שומעים כיצד נשלחו נגמ"שים של פלוגת החרמ"ש של גדוד 100 (הולדן) לחילוץ. את הנגמ"ש שנשלח מחטיבה 217 לחילוץ ו ("גנן")את הפקודות שניתנו לפלוגת הסיור במבה.
הקטעים הועלו ע"י ניצן שפירא שצירף תצ"אות מפורטות עם סימני פיענוח, וצילומים.על כך,יבוא על הברכה.
קטעים, אשר מעבירים צמרמורת בכל מי שהיה שם. דומני שהם עושים חסד עם לוחמי 73.שימו לב לקור הרוח בו ניהלו המפקדים את מבצע החילוץ. שימו לב לנחישות.
יש לזכור כי הפעולה נעשתה תחתאש בלתי פוסקת (ותאמינו לי- המצרים ירקו שם את הגיהינום בכבודו ובעצמו):


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
קטע B


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

.

איפה היו הפנינים האלה עד היום.
לי לפחות זה עונה על כמה שאלות.
אגב,מדהימה מה שנראה פאסיבות מוחלטת של חטיבה 35.

הטל ספק בכל.

הם היו בשלב זה מין הסתם בהלם ובשיתוק מוחלט נוכח המכה הנוראית שספגו
ולמעשה שדירת הפיקוד נהרגה או נפצעה כמעט כולה ומעט הלחימה היתה בעיקר של בודדים

אנו רואים שהמח"ט עזב לטסה ("צילון") שעה שחטיבה 460 עוד עסקה בחילוצים.
מצד שני, אנחנו לא שומעים את רשת המבצעים שלהם, כך שקשה לדעת מה הייתה הפעילות שלהם.
מה שחשוב במסמך הזה לטעמי, זה שהוא עושה צדק עם אוגדה 162. אנו שומעים שמבצע החילוץ היה מאורגן. היתה שליטה מרכזית של מח"ט שהפעיל את המחלצים , דאג לאש חיפוי הן של ארטילריה והן של טנקים. אנו שומעים את הקמ"ן מדווח על מיקום טילי הנ"ט ("שמוליקים") ומבקש כי היחידה המחלצת תיזהר.אנו שומעים את מג"ד 100 עם אצבע על הדופק כל הזמן.שומעים היטב את הדיווח על החילוץ המוצלח של נגמ"ש החרמש שחילץ את הצנחנים מהקו הקדמי.

.

אני דווקא שומע את אהוד ברק כמעט מתחנן שמישהו יתחקר\ יספור את המחולצים ע"מ לדעת אם משהו נשאר בפנים.הוא מבקש זאת ממח"ט 460 ולא מחטיבה 35 שזה כמובן תפקידה.אני חושב שזה סוגר את הסיפור של מי עשה מה בחווה הסינית.

הטל ספק בכל.

שדרת הפיקוד שלהם-מח"ט סמח"ט מג"ד חייה וקיימת.במקומם אנחנו שומעים את מח"ט 460,אהוד ברק המס"ח וכל מיני במבות אפורים מחרפים נפשם לחלץ בעוד מח"ט 35 נסע לטסה.מה הוא מחפש בטסה.למה הוא לא הביא את גד"ב המרגמות?
אחרי מה שהביא BA סוף סוף הבנתי הכל.

הטל ספק בכל.

אם אני לא טועה היו בעבר טענות (נדמה שלי של קצין האג"ם גיל דוד) על חוסר תפקוד של המח"ט והסמח"ט (יאירי וליפקין-שחק) סביב אירועי החווה הסינית.

אז מה

בנוסף להקלטות רשת מבצעים חטיבה,צירף ניצן קטעים מהקלטת רשת מבצעים אוגדה 162 בשעות הבוקר המוקדמות.
שומעים דו-שיח בין מפקד האוגדה למח"ט 35 וכן תיאומים לחבירה עם גדוד 100 ("אורות").
רשת כריש

.

בסרט מ 2004 ששודר השבוע " החווה הסינית רשומון" יש מענה מלא ומפורש לחוסר התפקוד של מפח"ט 35 .
דובדבני מתאר בדיוק איך יאירי היה מגיב במצבי לחץ.
ואני מאמין למה שדובדבני אומר.

יש לי תחושה שיש כמה מבוגרי הרשומון הזה, שאגב לא כולו נכלל בסרט, לא כל כך יסכימו איתך לגבי דובדבני.
אני אישית איני מביע דיעה לגבי תפקוד המח"ט. צריך לשמוע גת הקלטת רשת "ארד",ולנסות להסיק מסקנות מהתעבורה שעברה בה.
ההקלטות שהובאו למעלה מאירות בעיקר את פעולות החילוץ מצד אוגדה 162.

.

אתמול צפיתי ב"רשומון בחווה הסינית" של ידידי ניר טויב ז"ל.
הסרט ללא שום ספק מטריד, אבל ב 9 השנים שעברו מאז נעשה הסרט, למדנו הרבה, ההקלטות והמפות המצורפות הן עבודה של חברנו ניתן שפירא, שעושה עבודה מעולה בניתוח התצ"אות ורשתות הקשר.
הזכרון האנושי הוא איננו בדיוק המערכת הכי מוצלחת לקבוע מה היה ומה לא היה, ראינו את דובדבני שבשעה 1000 ב 17 לחודש, מדבר על "קידוש חילוץ הפצועים" כמורשת אבות, והאיש שקיבל את עיטור המופת על חילוץ הפצועים בטרטור 42 (על השטח הזה הוא מדבר כשהוא מדבר על ה"חווה הסינית"), היום הרי ידוע מי חילץ, כוחות של חטיבה 460, נגמ"שי גדוד 100, נגמ"שי פלוגת במבה, שראויים יותר מכול לעיטורים שאותם נושא על חזהו אותו דובדבני, נגמ"שי גדוד חטיבה 217 (גדוד 142) את מלאכת החילוץ, הרבה שעות, אחרי שדובדבני כבר היה הרחק משם.
הסרט מקומם בנסיון של אנשים כדובדבני להגן על מפקדו מאז, כי הוא "שביר" לאור מה שנחשף לגבי התנהגותו המוסרית, שטויות, יש רק אמת אחת והאמת האחת היא שלמה שקרה בטרטור 42 לא היה שום השפעה על פתיחת ציר עכביש שהיה פתוח לאורך הקרב ולאחריו, גדוד 890 לא השיג ולו יעד אחד ויחיד מהמטרות שהוצבו לו, מספר המצרים שנפגעו מהאש שיצר, אפסי, אם בכלל, הכוחות שניסו לעזור לו, סבלו גם הם מאבידות.
את מתחם החווה הסינית האמיתי והאזור שמסביב ל"אמיר" ניקתה חטיבה 14, את פתיחת ציר טרטור ב 18 לחודש, מגלה חטיבה 600 במקרה תוך סיור על טרטור של יהודה גלר, מג"ד 410, אז הוא מגלה את מצבורי הגופות של הגדוד שנשארו שם בשטח, מהקמת גבעת הפצועים ביום ה 17 לחודש ב 0300 לערך ועד שהגופות פונו על ידי סרן דויד גלזר ז"ל מ"פ החרמ"ש של 410, הוא מודיע על פינוי של 50 גופות, הם מצאו גם קצין חי מנגמ"שי גדוד 100 סגן ישראל פרטוש.
לכן, לגדוד 890 ולמפקדו שרכב על הקרב הזה כמעט עד לשולחן ראש הממשלה, אין שום סיבה להתגאות במה שקרה שם.

פרט לכניסות המנוגמשות לתוך אזור ההריגה, היו גם פעולות חילןץ רגליות של פצועים שפונו ע"י חבריהם הלוחמים לציר עכביש ומשם פונו ע"י רכבי פינוי רכים (כגון אמבולנס של האגד הארטילרי) לתאג"ד בעכביש 55 או לטסה. מי ניהל את החילוצים הרגליים האלה?

.