|
מקורות
מקור למהירות הקליע בנשק גרעיני מסוג תותח, וגם לעניין מהירות האריזה או ההכנסה שעליהם לא שאלת. המקור גם מציין את המהירות בפצצה שהוטלה על הירושימה Little Boy .
בכל אופן, גם אם לא היו כלל מקורות, אין בעייה לכל אחד לחשב את זה לפי הידע הקיים על חומרי נפץ ותותחים, או לנסות בעצמו ולראות מה המהירות, על ידי לקיחת מסה של אורניום טבעי ורגיל (שמשקלו זהה כמעט לאיזוטופ U235) ולהכניס אותה לתותח 
ציטוט:
4.1.6.1.3 Weapon Design and Insertion Speed
In addition to the efficiency and yield limitations, gun assembly has some other significant shortcomings:
First, guns tend to be long and heavy. There must be sufficient acceleration distance in the gun tube before the projectile begins insertion. Increasing the gas pressure in the gun can shorten this distance, but requires a heavier tube.
Second, gun assembly is slow. Since it desirable to keep the weight and length of the weapon down, practical insertion velocities are limited to velocities below 1000 m/sec (usually far below). The diameter of a core is on the order of 15 cm, so the insertion time must be at least a 150 microseconds or so.
In fact, achievable insertion times are much longer than this. Taking into account only the physical insertion of the projectile into the core underestimates the insertion problem. As previously indicated, to maximize efficiency both pieces of the core must be fairly close to criticality by themselves. This means that a critical configuration will be achieved before the projectile actually reaches the target. The greater the mass of fissile material in the weapon, the worse this problem becomes. With greater insertion distances, higher insertion velocities are required to hold the probability of predetonation to a specified value. This in turn requires greater accelerations or acceleration distances, further increasing the mass and length of the weapon.
In Little Boy a critical configuration was reached when the projectile and target were still 25 cm apart. The insertion velocity was 300 m/sec, giving an overall insertion time of 1.35 milliseconds.
|
http://nuclearweaponarchive.org/Nwf...tml#Nfaq4.1.6.1
לגבי מספר ניסויי הנפל הגרעיניים, יש לי רק כמה תשובות חלקיות וזמניות לבינתיים בחיפוש שערכתי:
היו אלפי ניסויים גרעיניים, 1054 על ידי ארה"ב, 715 ע"י ברה"מ
http://en.wikipedia.org/wiki/Nuclear_weapons_testing#Nuclear_testing_by_country
כתבה על ניסויי נפל רבים של מדינות שפיתחו נשק גרעיני וביניהן המעצמות . נכון שמספר ניסויי הנפל המוזכר בכתבה, אינו נראה כמשמעותי ביחס למספר הכולל של אלפי ניסויים גרעיניים:
http://news.bbc.co.uk/2/hi/programm...ght/6037992.stm
לכן, אני מניח שכוונתו היתה לניסויי נפל שהם לאו דווקא ניסויים גרעיניים בהיקף מלא.
כאן מצויין שיש 3-4 אלטרנטיבות לניסויים גרעיניים בהיקף מלא, ואני מניח שנעשו אלפים מהם כדי לשפר שוב ושוב את התכנון .
http://en.wikipedia.org/wiki/Nuclea...l-scale_testing
ובמקור להלן מוסבר (בתרגום חופשי שלי) שבתכנון נשק גרעיני מסוג תותח הצורך בניסוי בהיקף מלא יכול להיות מוחלף בסוג מסויים של מבחן קריטיות, שיש לו כינוי באנגלית - "לדגדג את זנב הדרקון", המתייחס הסכנה הטבועה בניסוי. הניסוי מניע מסה תת-קריטית של אורניום מועשר על מסילה או חוט לעבר המסה השנייה שתשלים אותה ליותר ממסה קריטית, ועושה סימולציה בהילוך איטי מה קורה בזמן ירי המסה בתכנון מסוג תותח.
גם בתכנון מסוג ניפוץ פנימה ניתן להימנע מניסוי גרעיני בהיקף מלא כדי להוכיח שהנשק יעבוד, למרות שהתהליך אינו פשוט כמו בתכנון מסוג תותח. גם המידע הקיים על תכנית הניסויים של אירן בנושא ניפוץ פנימה (הניסויים בפרצ'ין) תומך בכך שלא סביר שאירן תצטרך ניסוי בהיקף מלא להוכחת יעילות התכנון שלה.תכנית הניסויים של תכנון ה"ניפוץ פנימה" תצטרך לבצע סדרה של בדיקות שתכלול את חומרי הנפץ, יוזם הנויטרונים וליבת דמה. בעזרת שימוש בשיטות אלה , המכונות בדרך כלל ניסויים "קרים" , ההתקן יכול להיות מאושר, כפי שנעשה על ידי פקיסטן למשל בשנת 1984 , זמן רב לפני שערכה פיצוץ גרעיני תת קרקעי בשנת 1998.
כלומר, לדעתי כוונתו בדבריו על ניסויי נפל שמספרם ניכר, היתה לגבי מספר גדול של ניסויי נפל "קרים" שסביר מאוד שנערכו וזה ניתן להסקה גם אם אין מקור לכך
, ולא לגבי ניסויים בהיקף מלא.
ציטוט:
One advantage of a gun-type design is that the need for a full-scale test can be replaced by a certain type of criticality test. This type of experiment is referred to as “tickling the dragon’s tail,” suggesting the danger inherent in the test. In essence, a simplified “dragon” machine, or pulsed fission reactor, involves a slug of highly enriched uranium sliding down a wire or track through a cylindrical annulus of highly enriched uranium, simulating in slow motion what occurs in firing a gun-type design. The United States conducted such experiments in early 1945 at Los Alamos during the Manhattan Project; South Africa used Building 5000 at the Pelindaba site in about 1979, soon before it built its first nuclear explosive device. If a slug had become stuck in the U.S. dragon machine, the highly enriched uranium would have become supercritical, causing a small nuclear explosion (on order of tens or hundreds of kilograms of TNT). Thus, any dragon-type reactor must be built with safety as a primary concern, and it must be operated carefully. South Africa apparently attempted to mitigate this danger in several ways. It built Building 5000 at the bottom of a depression surrounded by hills in an isolated portion of its main nuclear site. It placed the control room in Building 5100, which was almost three quarters of a kilometer away and shielded from its dragon test by a hill.
An implosion program can also be developed to eliminate the need for a full-scale nuclear test to prove that the design will work, although this process is not as simple as with a gun-type program. The available information about Iran’s implosion work to date supports that Iran is unlikely to require a full-scale test to prove the efficacy of its design, off-setting this perceived advantage of a gun-type design. The implosion program would need to systematically and rigorously carry out a series of tests involving both the high explosive system and the neutron initiator and a dummy core. Using these testing methods, commonly called “cold” tests, the device can be certified, as was done by Pakistan for example in 1984, long before it conducted an underground nuclear explosion in 1998. If the Iranian regime orders the detonation of a nuclear explosion underground, it will likely have already satisfied itself that the device will work and will likely aim mainly to establish itself as a nuclear weapons power.
|
http://isis-online.org/isis-reports...kout-estimates/
נערך לאחרונה ע"י tec בתאריך 26-02-2013 בשעה 19:18.
|
ראשי
צ'אט
18-02-2013, 16:26
מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים 
מצב כלאיים
