אומנם לא עשיתי 5 יח' במתמטיקה אבל אני כן יודע שכשמכפילים פעמיים זה פי 4. לא?

מרכאות: "
מרכאות כפולות: ""
ולכן מרכאות כפולות ומכופלות: """"

לא?

או שזה סתם אחד מאותם טעויות כמו "שינוי כיוון של 360 מעלות", או כמו "לראות את קצה האור"

או שזה לא באמת סתם "טעות" אלא "טעות במרכאות כפולות ומכופלות" או בקיצור: """"טעות""""

עד שיגיעו המומחים-

אני מניח שהכוונה המקורית למרכאות הייתה ' ולכן מרכאות כפולות ' ' ומרכאות כפולות ומכופלות " "

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

לא. נקודת ההתחלה כבר לא טובה. הסימן " נקרא מרכאות כפולות, להבדיל ממרכאות בודדות '. ולכן, מרכאות בודדות זה 'ככה', כפולות "ככה", ומכופלות ""ככה"".

למרות כל הנאמר, נדיר שזה בא לשימוש בכתב (אם זה תקני בכלל) וזה יותר בא להדגיש את עניין המרכאות בשפת הדיבור

ציטוט:

ניתן גם לומר שדבר כלשהו נאמר במרכאות, כלומר בסרקזם, ובהקצנה- במרכאות כפולות ומכופלות.

ויקי

..

קישורים לאתרים העוסקים בעניין, רצוי לקרוא בהם קודם:
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=427922 (הקיצור התקני הוא ד״ר ולא אחרת)
http://hebrew-academy.huji.ac.il/ha.../Pages/P30.aspx
http://hebrew-academy.huji.ac.il/ha.../Pages/P29.aspx
http://www.safa-ivrit.org/punctuation/quotes.php
http://www.safa-ivrit.org/punctuati...-apostrophe.php

הגדרות:

מירכאות: "[מילה]" או '[מילה]' (חציו של הסימן ייקרא מירכה/מירכא: " או ', אם כי נראה שיש בלבול בשאלת היחיד במילונים. על כל פנים יש להבחין טיפוגרפית ורעיונית בין מירכה ובין גרשיים, כמבואר בקישורים דלעיל).

כדי להבחין בין שני סוגי המירכאות שהצגנו, מציינים אם הן כפולות או יחידות:

מירכאות כפולות: רק "[מילה]".
מירכאות יחידות: רק '[מילה]'.
(בעבר היה נהוג להשתמש גם במירכאות תחתיות ועִליות)

מירכאות (כפולות או יחידות, לבחירתך) נוהגות, בין היתר, כשרוצים להביע משמעות של לְשון סַגי נְהור (לדוגמה: 'הפתְרון ה"בטוח" הוא האלים'. המילה בטוח מוקפת מירכאות לציון היפוך המשמעות).
אחד מהאמצעים הרטוריים להדגשה (לרוב של תכונה או של מצב) ולהעצמת המסר הוא חזרה בדרך של לשון נופל על לשון (רוצה לומר חזרה צלילית): "סגור ומסוגר" (או "סוגר ומסוגר": "וִירִיחוֹ סֹגֶרֶת וּמְסֻגֶּרֶת"), "בּטל ומבֿוטל", "פּורה ומפֿרה", "דרוך ומודרך", "שמור ומשומר", "סבֿוך ומסובּך", "טפֿוש ומטופּש", "בּרוך ומבֿורך", "זך ומזוכֿזך", "זריז ומזורז", "גדוש ומגודש", "ענוג ומעונג", "חָסול ומחוסל" (שלונסקי), "לבֿוש ומלובּש", "שונה ומשונה", "מלא וממולָא", "יחיד ומיוחד", "ארוך ומוארך", "עגול ומעוגל", "חכם מחוכּם", "קר ומנוכּר", "כפֿול ומכֿופּל". ישנם זוגות אחרים, למשל זוגות המודגשים על ידי הכפלה בדרך הסמיכות: "לב לבה", "צל צלו", "הבל הבלים", "רעת רעתכם", "שיר השירים", "בתוך תוכו", "קצה קָצֵהוּ".
וכך, גם כשביקשו להדגיש בבירור שהמבע נאמר בלשון סגי נהור (כלומר: בהוראה מהופכת) השתמשו באמצעי זה והשלימו: "במירכאות כפולות ומכופלות". מסתבר שהמקרה הזה עלול ליצור סתירת היגיון (כפי שטענת; "אם המירכאות הכפולות גם מכופלות, הרי שהן מתקזזות ומתבטלות, בהיפוך גמור למטרה שלשמן צוינו"). אבל אין זו סיבה לפסול את המבע. דנו כאן בעבר בצירוף "רוב רובו" שעשוי להתפרש דווקא כמיעוט (על כך הגיב אבינרי: "הטענה צודקת לכאורה, אך הרבה סתירות הגיון יש שהלשון סובלתן, ואם באנו לפוסלן נמצאנו מקפחים הרבה צירופים ובִטויים").

פעם שמעתי: "אני לא רואה אותו מקילומטר". זה, כמובן, ניסיון לא מוצלח להפלגה של הביטוי העממי "לא ראה אותו ממטר".

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

ציטוט:

במקור נכתב על ידי אור - ors (כפי שטענת; "אם המירכאות הכפולות גם מכופלות, הרי שהן מתקזזות ומתבטלות, בהיפוך גמור למטרה שלשמן צוינו")

מי הטוען?

..

כנראה כך פירשתי את השוואתו שלו: "שינוי כיוון של 360 מעלות".

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן