|
סתם בלי קשר, הנה סיפור נחמד שפרסם מישהו בספר-פנים שלי, לכל חובבי הפילוסופיה:
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי צ'אקי. שמתחילה ב "יש לכם שאלה אחת לשאול את אלוהים. מה הייתם שואלים אותו?"
על ויכוח בין פרופסור באונ' לבין תלמיד מאמין (זה קצת ארוך)
פרופסור: אתה יהודי, נכון, בן?
הסטודנט: כן, אדוני.
הפרופסור: אז אתה מאמין באלוהים?
הסטודנט: בהחלט, אדוני.
הפרופסור: האם אלוהים הוא טוב?
הסטודנט: בוודאי.
הפרופסור: האם אלוהים הוא כל יכול?
הסטודנט: כן.
הפרופסור: אחי מת מסרטן למרות שהוא התפלל לאלוהים לרפא אותו. רובנו היינו מנסים לעזור לאחרים חולים. אבל אלוהים לא. איך זה מראה שהוא טוב אז? הממ?
(הסטודנט שתק.)
הפרופסור: אינך יכול לענות, נכון? נתחיל שוב, בחור צעיר. האם אלוהים הוא טוב?
הסטודנט: כן.
הפרופסור: האם השטן טוב?
הסטודנט: לא.
הפרופסור: מאיפה הגיע השטן?
הסטודנט: מ ... אלוהים ...
הפרופסור: נכון. אמור לי, בני, האם יש רוע בעולם הזה?
הסטודנט: כן.
הפרופסור: הרוע נמצא בכל מקום, לא? ואלוהים ברא הכל.אני צודק?
הסטודנט: כן.
הפרופסור: אז מי ברא את הרע?
(הסטודנט לא ענה.)
הפרופסור: האם יש מחלות? חוסר מוסריות? שנאה? כיעור? כל הדברים הללו קיימים בעולם, נכון?
הסטודנט: כן, אדוני.
הפרופסור: אז מי ברא אותם?
(לסטודנט לא היתה תשובה.)
הפרופסור: המדע אומר שיש לך 5 חושים בהם אתה משתמש לזהות ולשרת את העולם סביבך. אמור לי, בני, האם ראית את אלוהים?
הסטודנט: לא, אדוני.
פרופ ': ספר לנו אם שמעת אי פעם את האלוהים שלך?
הסטודנט: לא, אדוני.
הפרופסור: האם אי פעם הרגשת את אלוהייך,את טעם אלוהייך,או את ריח האלוהים שלך? האם אי פעם היתה לך איזושהי תפיסה חושית של אלוהים לצורך העניין?
הסטודנט: לא, אדוני. לצערי אין לי.
הפרופסור: אך אתה עדיין מאמין בו?
הסטודנט: כן.
פרופ ': על פי פרוטוקול אמפירי, לבדוק בדיקה להוכחה, המדע אומר שאלוהים אינו קיים. מה אתה אומר על זה, בני?
הסטודנט:כלום. יש לי רק את האמונה שלי.
הפרופסור: כן, האמונה. וזו הבעיה שיש למדע...
עכשיו הסטודנט שואל את הפרופסור.
הסטודנט: פרופסור, האם יש דבר כזה חום?
הפרופסור: כן.
הסטודנט: והאם יש דבר כזה קור או קרה?
הפרופסור: כן.
הסטודנט: לא, אדוני. אין.
(אולם ההרצאות הפך שקט מאוד עם מהפך זה של האירועים.)
הסטודנט: אדוני, אתה יכול לקבל הרבה חום, סופר חום,חום בוער, מגה חום, מעט חום או ללא חום כלל. אבל אין לנו שום דבר שנקרא קר. אנחנו יכולים לפגוע ל 458 מעלות מתחת לאפס, ואז נגרמת העדרות מוחלטת של חום כלשהו לא תהיה מציאות של חום כלל, אבל אי אפשר לרדת מתחת לכך. אין דבר כזה קר. הקור הוא רק מילה בה אנחנו מתארים את העדרו של החום. אי אפשר למדוד קור. חום הוא אנרגיה. קור הוא לא ההיפך מחום, אדוני, רק העדרו.
(שררה דממה באולם ההרצאות.)
הסטודנט: מה עם חושך, פרופסור? האם יש דבר כזה חושך?
הפרופסור: כן. מהו הלילה אם לא חושך?
הסטודנט: טעית שוב, אדוני. החושך הוא העדרו של משהו. יכול להיות לך אור חלש, אור רגיל, אור בוהק, אור מהבהב. אבל אם אין לך אור באופן רצוף, אין לך כלום וזה נקרא חושך, לא? במציאות, החושך אינו קיים. אם הוא כן קיים אתה תוכל לעשות אותו חשוך יותר, נכון?
הפרופסור: אז מה הטענה שלך, בחור צעיר?
הסטודנט: אדוני, הטענה שלי היא שהנחת היסוד הפילוסופית שלך פגומה.
הפרופסור: פגומה? אתה יכול להסביר איך?
הסטודנט: אתה עובד מתוך הנחת יסוד של דואליות. אתה טוען שיש חיים ויש מוות, אלוהים טוב, אלוהים רע. אתה רואה את מושג האלוהים כמשהו סופי, משהו שאתה יכול למדוד. אדוני, המדע לא יכול להסביר אפילו מחשבה. הוא משתמש בחשמל ומגנטיות אך הוא מעולם לא ראה, כל שכן לא הבין לחלוטין אף אחד מהם. לראות את המוות כניגוד לחיים משמעו להתעלם מהעובדה שהמוות לא יכול להתקיים כדבר מהותי.
מוות אינו ההיפך לחיים, רק העדרו. עכשיו אמור לי, פרופסור, האם אתה מלמד את תלמידיך שהם התפתחו מהקוף?
הפרופסור: אם אתה מתייחס לתהליכי האבולוציה הטבעיים, כן, כמובן שכן.
הסטודנט: האם אי פעם ראית אבולוציה במו עיניך, אדוני?
(הפרופ' נתן בתלמיד מבט ספק נדהם ספק זועם, מחכה להמשך מוצא פיו)
הסטודנט: מכיוון שאף אחד לא צפה אי פעם בתהליך האבולוציה בפעולה ואינו יכול להוכיח כי תהליך זה הוא מאמץ מתמשך. אתה לא מלמד את דעתך, אדוני? האם אתה לא מדען אלא מטיף?
(הכיתה היתה כמרקחה.)
הסטודנט: האם יש מישהו בכיתה שאי פעם ראה את מוחו של הפרופסור?
(הכיתה פרצה בצחוק.)
הסטודנט: האם יש כאן מישהו ששמע את מוחו של הפרופסור, חש אותו, נגע או הריח אותו? אף אחד לא נראה עושה זאת. אז, על פי הכללים שנקבעו ע"י אמפירית של פרוטוקול, יציב להוכחה, המדע אומר שאין לך מוח, אדוני. עם כל הכבוד, אדוני, איך נוכל לסמוך אם כך על הרצאותייך?
החדר היה שקט.
הפרופסור מחייך אל הסטודנט, ושואל אותו: "אמור לי, האם קראת אי פעם משהו בנוגע למדע?"
"לא" אמר התלמיד "אני רק יודע מה שלמדתי בשיעורי תורה".
"זה מסביר את הבורות שלך בנושא, איש צעיר" אמר הפרופסור. "ידע אמפירי לא בהכרח מגיע רק מצפיה ישירה. אנחנו יכולים לצפות בהשפעות של משהו ולדעת שהוא חייב להיות שם. אף אחד לא ראה את הלב שלי, אבל אנחנו יכולים לשמוע אותו פועם. אנחנו גם יודעים שבני אדם לא יכולים לחיות ללא לב, אמיתי או מכני, לפחות ללא ציוד רפואי. אז אני יכול לדעת שיש לי לב, למרות שלא ראיתי אותו".
"כן, אני מבין. זה הגיוני" אמר הסטודנט.
"לפי אותו הגיון, אני יודע שיש לי מוח. אחרת לא הייתי יכול ללכת או לדבר, נכון"? שאל הפרופסור.
"אני מניח שלא."
"למען האמת, אם לא היה לי מוח, לא הייתי יכול לעשות שום דבר. חוץ מאולי להיות מחזיר בתשובה!"
הכיתה התפקעה מצחוק, אפילו הסטודנט צחק איתם.
"אנחנו יודעים שאבולוציה נכונה בגלל עובדות" המשיך הפרופסור. "זה ההסבר ההגיוני ביותר לעדויות המאובנים. גם בריאתנים מודים שאפשר לראות שינוי במאובנים מזוחלים ליונקים. ידעת את זה?"
"לא" אמר הסטודנט בקול שקט.
"אבל מעבר לכך, אבולוציה היא גם ההסבר הטוב ביותר לתופעות שצפינו בהן".
הסטודנט אמר, בקול מופתע "אתה מתכוון שבאמת ראינו אבולוציה?!"
"כמובן. אבולוציה קרתה במהלך התקופה המודרנית, וממשיכה לקרות. למשל, ציפורים וחרקים שהגיעו להאוואי במאות השנים האחרונות התפתחו והתאימו את עצמם לצמיחה המקומית. אז היא גם מתרחשת עכשיו, ולאחרונה. ידעת זאת?"
"אה, לא".
"וירוסים, למשל, התפתחו והפכו לחסינים לתרופות. לא רק שצפינו בכך, אלא זאת גם בעיה קשה שהמדע נאבק בה מדי יום. יתושים במערות ברכבת התחתית בלונדון הפכו למין נפרד בגלל שהם נפרדו משאר היתושים בעיר. אבל מספיק על אבולוציה. זה לא באמת קשור לנושא המרכזי שלנו, רוע, נכון?"
"ובכן..."
"איך זה קשור לנושא?" שאל הפרופסור.
"ובכן, אם אתה לא מאמין באלוהים, אתה בוודאי מאמין שבאנו מקופים".
הפרופסור צחק. "תומכי אבולוציה לא חושבים שבני אדם באו מקופים או קופי אדם. הם מאמינים שלבני אדם ולקופים יש אב קדמון משותף."
"באמת?" שאל הסטודנט. "זה לא מה שלימדו אותי בשיעורי תורה".
"אני בטוח שלא. הם לא יכולים לבטל את האבולוציה אז הם מפיצים מידע כוזב. אבל אתה בטח לא יודע שהרבה יהודים ואנשי דת מאמינים שאלוהים יצר את בני האדם דרך אבולוציה?"
"לא ידעתי את זה".
"למען האמת, גם האפיפיור קרא לדיון בנושא האבולוציה ורבנים אמריקאיים תומכים בתיאוריה למעלה ממאה שנה."
"באמת?"
"באמת. הרבה זרמים בדת היהודית אימצו את האבולוציה. אז היא לא רלוונטית לנושא הדיון, נכון?"
"אני מניח שלא.", נראה היה שהתלמיד מתחיל להפנים.
"גם אם זה היה נכון שאתה חייב להיות אתאיסט על מנת להאמין באבולוציה, וגם אם אבולוציה לא היה נתמכת בעובדות, היא לא הייתה קשורה לנושא של טוב ורע"
"אני מבין את זה עכשיו. אני לא יודע למה העלתי את זה. אני מניח שזאת הייתה דוגמה לאיך אתה יכול להאמין במשהו בלי עדויות".
"טוב, כפי שאתה יכול לראות, זה לא המצב. אבל בחזרה לנושא. בוא נניח שאם טסונמי מחריב עיר ומאה אלף איש מתים, זה רע?", שאל הפרופסור.
"זה העדר טוב" אמר הסטודנט.
"אבל למה אלוהים לא מנע את האסון? אם הוא כל יכול, הוא יכול היה למנוע אותו. אם הוא כל יודע, הוא ידע שהוא עומד לקרות. זה לא משנה אם הוא יצר את הטסונמי או לא. השאלה שלנו היא למה הוא לא מנע אותו".
"אנחנו לא יכולים לשפוט את מעשי אלוהים" אמר הסטודנט.
"אם לבן אדם היה יכולת לעצור את הגל, ולא היה עושה זאת, לא היינו אומרים שהוא אדם טוב. אז אם אלוהים לא מונע את הגל, אנחנו צריכים להגיד שהוא לא טוב, לפי אותו הגיון. למען האמת, נוכל להגיד שאלוהים הוא מרושע".
"אבל אתה משתמש במונחים אנושיים. אלוהים עומד בפני מוסריות גבוהה יותר. אנחנו לא יכולים לשפוט אותו", השיב הסטודנט.
הפרופסור צחק. "אז בדיוק הפסדת את הנקודה שלה. אם אתה מודה שאלוהים לא מתאים להגדרה האנושית שלנו לטוב, אז הוא לא יכול להיות טוב."
"אני לא מבין", השיב הסטודנט.
"אם אני אצא החוצה ואראה רכב עם ארבע גלגלים, הגה ומנוע, והוא מתאים להגדרה של מכונית, האם הוא מכונית?"
"כמובן."
"אבל אם מישהו יבוא ויגיד לי שהוא מתאים להגדרה אחרת של מטוס. האם זה אומר שהרכב לא מכונית?"
"לא."
"בדיוק. אם משהו מתאים להגדרה, זה מה שהוא. אם אלוהים היה מתאים להגדרה של טוב, אז הוא טוב. אם הוא לא, אז הוא לא. זה לא משנה אם אתה אומר שהוא טוב במובן אחר. אנחנו רוצים לדעת האם הוא טוב במונחים שלנו."
"אבל חכה רגע" אמר הסטדונט. "אלוהים עדיין יכול להיות טוב לפי הגדרה אחרת, גם אם אנחנו לא קוראים לו טוב. בלי קשר למה שאנחנו חושבים, לאלוהים יש את כללי המוסר שלו, ואת ההגדרות שלו. הוא עדיין יכול להיות טוב".
"אני ממש לא חושב שאתה רוצה לקדם את התפיסה הזאת" אמר הפרופסור.
"למה?"
"כי אם לאלוהים יש הגדרה אחרת משלנו, אולי יש לו הגדרה אחרת להרבה דברים. אולי הוא התכוון למשהו אחר לחלוטין שאמר אל תאכל גדי בחלב אימו. אולי ישראל אינה הארץ המובטחת. אולי שהוא התכוון לפרו רבו, הוא התכוון רק לדור אחד?", אמר הפרופסור כשהוא מישיר מבט לתלמיד.
"אתה... צודק! אם אלוהים יכול להגדיר מחדש כל מילה, אז הכל אפשרי!". ניתן היה לשמוע את האסימון נופל.
"זה מה ששיעור בפילוסופיה יכול לעשות" אמר הפרופסור, מחייך קלות.
"אלוהים אמר שאנחנו העם הנבחר, אבל אולי הוא מעולם לא התכוון לכך! אנחנו לא יודעים למה הוא התכוון בכך שהוא בחר אותנו!"
"כן, כן" אמר הפרופסור.
"אני לא מאמין שנפלתי לתוך הסיפורים הדתיים האלו. אחרי כמה דקות וכל הסיפורים שהרב סיפר לי מתפרקים לחלוטין".
והסטודנט ישב שוב, כאתאיסט. והחל להשתמש במוח שלו, כי בשביל זה הוא שם (המוח בראש והתלמיד באוניברסיטה). שאר התלמידים ישבו המומים, למספר דקות. הם הבינו שהם ראו איך תפיסה מודרנית של המציאות דורסת תפיסה ארכאית, מיושנת ולא מתאימה, אפשר לומר שראו אבולוציה רעיונית בפעולה.
התלמיד התיישב בשקט במקומו, עיניו אל הלוח - כשמבט חדש בעיניו. מבט של הערכה ולא זלזול. של הבנה שהוא במקום בו הדברים שנאמרים עוברים בדיקה, ולא נבדים מדמיונם של אנשים.
והפרופסור? הוא המשיך בשיעור, שהפך להיות אחד הקורסים העמוסים ביותר באותה שנה. |
ראשי
צ'אט
15-09-2012, 10:17
כן, אני יודע. ראיתי את השאלה שלך מלפני העריכה. הייתה לי תחושת בטן שאני צריך לעשות צילום מסך והתעלמתי ממנה 
מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים 
(במקור זה נגמר לפי שהפרופסור עונה)
).
(קרדיט למרשי)
מצב כלאיים
