26-08-2012, 09:49
|
|
|
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
|
|
"אני לא ממש קולטת שאנחנו כבר לא נחזור לישראל"
עדויות מדרום סודן: "כמעט כל מי שחזר מישראל – חולה במלריה"
בין בקתות הקש, הבוץ והיתושים, מדברים המגורשים מישראל עם כתב מעריב על הייאוש והמוות, ועל השיחות בעברית באוהל המשפחתי. נאקה בת ה-15, עד לא מזמן תלמידת תיכון בארץ, מספרת: "אני לא ממש קולטת שאנחנו כבר לא נחזור לישראל"
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/...1&cat=666&loc=1
ועוד פמפלט פוליטי:
עם הגירוש כבר למדנו לחיות.
************************************************** ***********************
אין לי עניין לדון בעצם הסיפור של המחלות של הפולשים שחזרו לביתם: בכנות? זה לא מעניין אותי. כמו שכתבתנו אלף פעם - הם לא שייכים לפה, הם לא רצויים פה, הם לא נקראו לפה. הם לא ישתלבו פה ואין להם שום דבר לתת לנו שאין לנו כבר ממנו (כולל איוש עבודות "שחורות"). הם פולשים לא קרואים שחייבים לעוף מפה - "פליטים" עם מעט יותר, או מעט פחות, מירכאות. כולם חייבים לעוף.
העניין המדאיג האחר העולה לאור המתקפה המתוכננת והמרושעת הבוקר בעמוד הבית של אן אר ג'י זו העובדה שהאספסוף המכונה "עיתונות עברית" לא מנסה אפילו עוד להסתיר את העובדה כי מדובר על אוייבי המדינה, ואוייבי אזרחי ישראל. אוייבים לכל דבר: בעצם אוייבים מסוכנים במיוחד מאחר וב"ארגז הכלים" שלנו אין יותר מדי כלים לטיפול באוייב זה, שאינו חמוש בנשק חם. שום קלישאה כבר לא מתקרבת אפילו ללתאר את המציאות. "עיתונאים עליך ישראל" היא אולי הקלישאה הקצרה ביותר שניתן להביא.
העיתונות העברית הפכה לסכנה קיומית למדינת ישראל, ויש לרסק אותה ביד ברזל. מדינת ישראל למעשה לא תוכל להתמודד עם שום מצב משברי במצב הקיים - לא אסון טבע, לא מלחמה כוללת. לא משום שאין לה "תמיכה" מרפי השכל של בית סוקולוב, אלא משום שאלה הפכו לאוייביה, ובידם כלי נשק שאולי מתלהם להגיד זאת, אבל הם כלי נשק להשמדה המונית של חברה/מדינה.
ייאוש תוקף אדם הקם בבוקר ומגלה שגיס חמישי זה מניח תעמולת שנאה ארסית על מפתן דלתו, או מסך הטאב שלו. ייאוש מכופל תוקף אותך כשאתה עדיין שומע את הקלישאות אודות "העיתונות ככלב שמירה" או "העיתונאי הלוחם". האמת? קל הרבה יותר למצוא בדל הערצה למרצח החמא"סי או החיזבלון, מאשר לעיתונאי דובר העברית.
|