21-08-2012, 11:25
|
|
|
חבר מתאריך: 22.03.09
הודעות: 2,018
|
|
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי טל ענבר שמתחילה ב ""ישראל חזקה לא מתקיפה" - קמפיין נגד תקיפה באיראן"
הערה:
יש כאן שאלה עקרונית שעומדת על הפרק והיא עד כמה (אם בכלל) לאזרחים (בין אם בהתארגנות ממוסדת-פוליטית ובין אם לאו) מותר/רצוי/אסור להביע דעה ולנסות לקדם אותה בנושאים שהם בבסיסם (לכאורה?) נושאים בטחוניים.
השאלה הזו אינה חדשה וניסיונות השפעה שכאלה (קידום דעה בעד/נגד מלחמה, בעד/נגד שחרור שבויים במחיר זה או אחר או בכלל, וכו') היו לא פעם בעבר מכל כיווני הקשת הפוליטית. לכן, אינני רואה בעניין האיראני משהו יוצא דופן, גם אם נדמה לנו שכן משום אופי האיום או סגנון ההתבטאות. ראינו ניסיונות כאלה, למשל, אחרי מלחמת יום כיפור, במהלך מלחמת לבנון הראשונה (ובעצם גם השנייה), במלחמת המפרץ הראשונה, באינטיפאדות ("תנו לצה"ל לנצח"), בפינוי גוש קטיף (על השאלה בדבר מקומו של החייל שמפנה/לא מפנה וכו'), וכן הלאה.
האם הפעם זה חורג מהכלל? אני בספק. למעשה, גם אינני בטוח אם מה שכונה כאן כקמפיין תקשורתי נגד תקיפה באיראן, שכולל הפחדות רבות מספור מכל כיוון אפשרי, אינו בעצם גורם שמשום העצמת הפחד מאיראן (שהרי הקמפיין כולל, לצד הפחדות מתקיפה גם הפחדות רבות אף יותר מאיראן גרעינית) מייצר לגיטימציה ציבורית לתקיפה (מעין הפוך על הפוך).
יתר על כן, בעוד שצד אחד במשחק (ולא, לא מדובר במשחק של ימין ושמאל - אני מכיר מספיק אנשים מימין שחושבים שתקיפה כעת היא טעות וכך אנשים משמאל שחושבים שאין ברירה אלא לתקוף עכשיו) מייצר דה-לגיטימציה לרוצים לתקוף, הצד השני מייצר דה-לגיטימציה למי שחושב שאין לתקוף. כאן בעצם הבעייה - במקום דיון בין שני צדדים לגיטימיים וידידותיים הדיון הופך לדיון בין אוייבים (כמעט?). אחד מתבייש שאנשי הקמפיין מהעם שלו; אחר מוציא את תושבי גוש דן מהמחנה; שלישי כבר מציג אותם כפושעים; וזה עוד בפורום מתון יחסית. וכמובן - כל אחד כמעט יודע, מעל לכל ספק, מה התשובה הנכונה חד וחלק.
האם דיון שכזה אמור בכלל להתקיים? לי ברור שכן. גם אם לכולנו, פחות או יותר, חסר ידע מספק בכדי לקחת עמדה מושכלת היטב הרי שהעניין הרה גורל מספיק שיתקיים בו דיון ציבורי. האם הוא מתקיים באופן ראוי? כמו כמעט כל דיון במדינתנו, לצערי הרב, ברור לי שלא.
בקיצור ולעניין (כלומר לעניין המקורי של פותח האשכול) - לא ממש אכפת לי מי מוביל את הקמפיין שלעיל (אפילו לא ידעתי על קיומו עד הפרומו שניתן לו כאן), הוא לגיטימי כמו כל קמפיין אחר שהיה כאן: דבילי, הגיוני, אחראי או שלא ככל שיהיה. מה שחבל הוא הדה-לגיטימציה ההדדית והדיון הרדוד כל כך בשאלות העיקריות (למשל - עיקר הקמפיין, למעט הסלוגן, אומר - אם הבנתי נכון את מה שהביא פותח האשכול - "לא עכשיו". כמעט אף אחד לא התייחס לעניין זה והרוב פשוט הלכו לסלוגן).
|