20-08-2012, 10:45
|
|
|
|
חבר מתאריך: 12.05.06
הודעות: 13,563
|
|
אז אמנם אני כבר אקדמאית גאה, וב"ה תקופת הלימודים עמוק מאחורי, אבל אשתף בשמחה, ועפ"י תארים:
תואר ראשון: במשך המון המון שנים אהבתי ביולוגיה, ומעבר לכך, פשוט ידעתי שאני אהיה וטרינרית. לקראת השחרור מהצבא התחלתי לברר במה זה כרוך. לא רציתי ללמוד בחו"ל, ואז גיליתי שלימודי וטרינריה בישראל הם בעצם רק תואר שני - ויש צורך בתואר ראשון לפני כן. בדקתי איזה תארים ראשונים מתקבלים ומאיפה, וגיליתי שיש שלושה כאלה - מדעי החיים, מדעי בע"ח (באותה פקולטה, הפקולטה לחקלאות ברחובות של האונ' העברית) ומדעי הרפואה הבסיסיים. אז בשלב ראשון ביררתי מה אומר כל תואר, ואחרי בירור קצר יחסית, הגעתי למסקנה שעדיף ללמוד מדעי החיים, שכן זה התואר הרחב יותר, ובמידה ולא אתקבל לוטרינריה/אשנה את דעתי, יש יותר כיוונים להתפתח אליהם אח"כ. בנוסף - זה היה הכיוון שה-כ-י עניין אותי, והשיקול הזה היה בהחלט שיקול משמעותי.
השלב הבא - בחירת מוסד לימודים. לימודי וטרינריה מתקיימים אך ורק באונ' העברית. כמו כן, החוג למדעי החיים שם הוא הטוב ביותר בארץ. שני השיקולים האלה הביאו אותי להירשם לאונ' העברית עם שלושה חוגים בסדרי העדיפויות הבאים:
1. מדעי החיים
2. מדעי בע"ח (עבדתי כשנה בחקלאות בע"ח, מאד נהניתי, וזה בהחלט היה כיוון אופציונלי ומעניין במקרה של אי-קבלה)
3. מדעי הרפואה הבסיסיים - הכי פחות עניין אותי, ידעתי תמיד שרופאה אני לא אהיה...
התקבלתי לעדיפות הראשונה שלי (קבלה אוטומטית עם פטור באנגלית)
תואר שני:
במהלך התואר הראשון הבנתי שאני אהיה ביולוגית הרבה יותר טובה ממה שאני אהיה וטרינרית, ושזה גם הרבה יותר מעניין אותי. במהלך התואר הבנתי שיש מספר תחומים שמעניינים אותי מאד (ביוכימיה בעיקר, וגם אימונולוגיה, פיזיולוגיה ומיקרוביולוגיה). תוך כדי התואר התחלתי לעבוד באחת ממעבדות המחקר באוניברסיטה. בחרתי בה כי הנושא היה לי מעניין, ובמהלך אותה שנה סיכמתי עם הפרופ' על המשך לימודי לתואר שני בהנחייתו. בעצם לא ממש היתה לי הפסקה - בקיץ בין שנה 3 לתואר ראשון לשנה 1 לתואר שני כבר התחלתי לעבוד על המחקר שלי. התהליך היה טבעי ולכן נשארתי באותה אוניברסיטה ובאותו חוג.
תואר שלישי (או איך עשיתי כל טעות אפשרית):
אחרי התואר השני, אותו סיימתי עם ציונים נאים בהחלט, החלטתי לקחת קצת הפסקה. מצאתי עבודה במעבדת איכות במפעל כימיקלים, וטחנתי עבודה על מנת לחסוך כסף. זו גם התקופה היחידה בחיי בה חזרתי לכמה חודשים לגור עם ההורים. אחרי כמה חודשים מיציתי, והחלטתי לטייל קצת ולחפש מקום לדוקטורט. החלטתי מראש (בדיעבד, החלטה שגויה) לא לחזור לירושלים, ולחפש מקום אחר. יצרתי קשר עם מנחה אופציונלי בפקולטה לרפואה בת"א, ועוד אחד בפקולטה לרפואה בטכניון. תוך כדי הטיול בחו"ל הבנתי שת"א לא ריאלי לי כלכלית (מלגות נמוכות ומחיה גבוהה), קיבלתי תשובה שלילית מהטכניון ויצרתי קשר עם מנחה (בדיעבד פסיכית) בפקולטה לחקלאות. היא הציעה תחום מעניין (רביה בבקר) עם מלגה סבירה ומשרת תרגול. חזרתי, נפגשנו והתחלתי כמעט מייד. מה הסתבר? היא היתה צריכה למלא משרת תרגול! לא באמת רצתה אותי כסטודנטית, ושילחה אותי (אחת מתוך סרט נע של סטודנטים רבים אצלה) לחופשי לאחר חודש. לא הייתי הראשונה ולא האחרונה שהיא עשתה לה את זה.
החלטתי שאני רוצה להשאר קרוב למשפחה, וחזרתי צפונה. יצרתי קשר עם המפעל בו עבדתי, ונבדקה האפשרות לעשות דוקטורט במימונם תו"כ עבודה אצלם. מנהלת המו"פ מאד דחפה לכך, אך חילופים בהנהלה טירפדו את העניין. יצרתי קשר עם מנחה אופציונלי במנהל המחקר החקלאי בנווה יער, שהציע נושא מרתק (אני החלטתי כן, במידת האפשר, לעסוק בחקלאות בע"ח בדוקטורט) אך היתה בעיית מימון קשה. עקב חלק מהתפקידים שהיו לי במפעל, החלטתי להרחיב את החיפוש גם לנושאי סביבה ומיקרוביולוגיה סביבתית, וכך הגעתי למנחה שלי בטכניון.
אין ספק - זו היתה פשרה מצידי, בעיקר על נושא המחקר אך גם על שיטות עבודה ורמת המעבדה. מה גם שהגעתי בסופו של דבר למוסד הלימודים שהכי פחות רציתי ללמוד בו. לא יכולתי להרשות לעצמי כלכלית לחכות למנחה מנווה יער, וכמו כן המנחה בטכניון לחץ לקבל תשובה. כך הגעתי לדוקטורט בטכניון...
|