המסמך המובא כאן נכתב ע"י ידיד ותיק של הפורום אשר מבקש להישאר בעילום שם וזהות. כל המידע המובא בו מבוסס על מקורות זרים ופתוחים בלבד.
בחודשים האחרונים מנוהל מסע הפחדה עצמי של הציבור בישראל, המובל על ידי חלק ניכר מאמצעי התקשורת, בכירים לשעבר במערכות הביטחון השונות והדלפות מרובות ממקורות עלומים בארה"ב - שמטרתו אחת: מניעת תקיפה ישראלית אפשרית באיראן.
ישראל מתהדרת מזה שנים בכך שבניגוד לאומות אחרות בהיסטוריה, צבא זר לא יילחם את מלחמותיה. והנה, דווקא עתה, מסע הפחד והבלהות מנסה לשכנע את הציבור כי לא רק שתקיפה ישראלית באיראן תהיה בלתי יעילה, אלא שאחריתה - הרס וחורבן של מדינת ישראל.
ישראל, מעצמת על מזרח תיכונית, מצטיירת לפתע לקוראי העיתונים או צופי הטלוויזיה כחלשלוש בין בריונים; כשטעטעל יהודי נידח ונידף ברוח, הרועד למצעדו של הגוי. מה קרה להשקעות המיליארדים בחיל האוויר? מה ערכן של צוללות חיל הים? מה תועיל תוצרת הקריה למחקר גרעיני בנגב? כל יכול לשאול עצמו מר ישראלי הדמיוני. האומנם "אלמן ישראל"? האם אין ביכולתה של מדינת היהודים להתמודד עם איראן? זו שמתגאה השכם והערב בפיתוח אמצעי הלחימה המתקדמים והחדשים בעולם, המתגלים בהקדם כהעתקים חיוורים של מערכות נשק מיושנות בנות עשרות שנים? האם חיל האוויר האיראני, הנראה כקרקס גרוטאות במקרה הרע, או כטייסת היסטורית של מוזיאון תעופתי במקרה הטוב, מהווה איום על חיל האוויר הישראלי, המתואר מזה חצי מאה ויותר כ"טוב בעולם"?
אמת, פה ושם בנתה לעצמה איראן יכולות של ממש, למשל בתחום הטילאות. אך האם נשכחה יכולתה של מערכת הנשק "חץ" להתמודד עם טילים אלו?
דומה שבמלחמה על תודעת הציבור ודעת הקהל, איראן ניצחה את ישראל מזמן. האזרח הממוצע חושש מפניה, ומגיב באופן בלתי רציונאלי למקרא מטר המאמרים בכלי התקשורת השונים.
ובכן - מה אם נתקוף, והתוצאה תהיה פגיעה אנושה במשטר האייתולות? מה אם נחזיר את תכניתה הגרעינית של איראן שנים רבות אחורנית? מה אם מסע ההפחדות המתנהל יתגלה כאיומי סרק? מדוע לוקים - שוב - הפרשנים השונים וכל ה"לשעברים" בתסמונת של חשיבה קבוצתית, דוגמאטית, משותקת מפחד?
ההתנגדות של הדרגים המקצועיים לתקיפה באיראן (הכל לפי הדיווחים בתקשורת), החל ברמטכ"ל גנץ\ המשך דרך ראשן אמ"ו, מח"א וראש המוסד, מצביעה בעיני לא על אחריות אלא על בריחה ממנה. סכומי עתק מושקעים במערכות עליהם אמונים אנשים אלה, וביום פקודה הם משדרים לדרג המדיני (האמון על ההחלטה, יש לזכור) כי מדובר בנמר של נייר. אין יכולת. לא נצליח. המחיר יהא נורא. אין גיבוי מארה"ב. מה יעשה נסראללה? כיצד נשרוד? ברור לכל מי שעיניו בראשו כי נעשה מעשה נבלה על ידי הדרגים ה"מקצועיים" - אם, בהינתן משימות שהוטלו על ידי הדרג המדיני. תוך גיבוי משמעותי והשקעות עצומות בכסף - הם מתנגדים להפעלת היכולות הנבנות זה שורות - עליהם לעשות מעשה אמיץ, לקום, להצדיע, ולהתפטר לאלתר. תחת זאת נוקטת הצמרת הביטחונית הישראלית מדיניות של פחדנות, ותחת מעטה חשאיות נפגשים ראשיה עם עיתונאי חצר, עטים להשכיר, ושוטחים באפלולית את חששותיהם ותלונותיהם. יושרה אין כאן. מנהיגות - גם לא. פחדנות והתכוננות לועדת חקירה עתידית - יש ויש. אך זאת זיכרו - במקרה של תקיפה עם הצלחה בלתי רגילה, אפשר יהיה לזכור מי התנגד ומי תמך.
כיצד יכולה להיראות תקיפה מוצלחת באיראן?
האתרים הגרעיניים של איראן מוכרים לציבור מזה שנים. דו"חות אין ספור מתארים גם נתיבי טיסה אפשריים, הגנות איאניות על המיתקנים וכיו"ב. פרט לשמות הטייסים, דומה שהכל כבר נכתב ונאמר.
הבה נחשוב לרגע קט, איך יכולה להיראות תקיפה ישראלית באיראן? תקיפה שתוצאותיה יהממו את המשטר בטהראן, והצלחתה תהדהד מקצה המזרח התיכון ועד וושינגטון הבירה. (כל הכתוב להלן מבוסס על פרסומים ישראליים רשמיים, על פרסומים זרים בחו"ל ועל דמיון הכותב).
-----
"מתישהו בעתיד הלא רחוק"
נתניהו וברק, משהפנימו את המידע העדכני של שירותי המודיעין ("הטובים בעולם") של ישראל ושל ארה"ב, הבינו כי הגיעו לרגע האמת - וההכרעה לא לתקוף פירושה הוודאי יהיה נשק גרעיני בידי משטר שיעי קיצוני ובלתי צפוי. ההחלטה מתקבלת, בהתנגדות עזה של דרגי הביצוע, אך תוך קבלת מרות הדרג המדיני.
המתקפה הישראלית נפתחת בפעולה משולבת של מתקפת סייבר חסרת תקדים, המשתקת לחלוטין את יכולת השלטון באיראן לדעת מה קורה במדינתו שלו. רשתות האינטרנט, הטלפון, הרדיו והטלויזיה, לווייני התקשורת והסיבים האופטיים המוליכים אל ומהאתרים החשובים - כולל בסיסי הטילים התת קרקעיים בחוראמבאד ואספאהן - מוצאים מכלל פעולה. שנים של תכנון קפדני, והטמנה של נכסים מודיעיניים ליום פקודה - משתלמות. רשתות החשמל ברחבי איראן משותקות, ואתרי השנאה (טרנספורמטורים של רשת החשמל) סופגים פגיעות קשות של חימוש המפזר סיבי פחמן הדגים משארת אדם - היוצרים קצרים שעל מנת לתקנם נדרשת הסרתם הפיזית - משימה סיזיפית לאור הרוויית השטח בחימוש מצרר שחלקו בעל השהיית זמן וחלקו מופעל מרחוק באמצעות אות מלוויין.
נתניהו וברק, בהבינם את גודל השעה, מורים על שימוש במערכות נשק המוכרות לכל העולם - מפרסומים זרים בלבד. מטח של עשרות טילים בליסטיים נורה מישראל לעבר איראן. הטילים אינם מצוידים בראש קרב בלתי קונבנציונאלי - אלא בראשי קרב בעלי מטען חנ"ם וחרטום מוקשח במיוחד, שנועד לחדירה עמוקה של מטרות מוקשחות במיוחד. תוך דקות אחדות, לומד הציבור הישראלי על קיומה של זרוע טילית משמעותית של מדינת ישראל, ומבין את משמעותם של שובלי העשן הלבן שנראה במרכז הארץ מספר פעמים - שלאחריהם פורסמה הודעה רשמית יבשה לפיה "נערך ניסוי במערכת הנעה רקטית" על ידי מערכת הביטחון.
הטילים פוגעים במטרותיהם - חלקן מעל הקרקע, כמו הכור הגרעיני אראק, שנועד לייצר פלוטוניום וטריטיום, מתקן הייצור של המים הכבדים שלצידו, מתקני הייצור של דלק גרעיני באיספאהן ומתקני ההמרה לגז אוראניום הקסאפלוריד.
בכל האמור לעיל - לא חצה עדיין מטוס מאויש יחיד של חיל האוויר הישראלי את המרחב האווירי של איראן.
מטח של מאות טילי שיוט הולם במערכות שליטה ובקרה, במתקני פיתוח ומכוני מחקר, ואף בבתי מגורים ובווילות טובלות בירק של בכירים במערך הפיתוח הגרעיני והטילי של איראן. מודיעין שנאסף מזה שנים בא לידי ביטוי בעריפה כמעט מוחלטת של הדרגים המקצועיים והפיקודיים של איראן בתחומים אלה.
טילים בליסטיים לטווח קצר (300 ק"מ), נורים מצוללות ישראליות. חלק מהציבור ייזכר מאוחר יותר בטיל בליסטי מפיתוח ישראלי, בעל דיוק נקודתי, שצה"ל לא הצטייד בו. או לפחות כך נאמר...
לאחר גל התקיפה הראשון, בתזמון מדויק של שניות, חולף מעל איראן לוויין מכ"ם "כחול לבן". מערכותיו מאפשרות לבצע הערכה של מידת הנזק שנגרם למטרות. רק לאחר הפענוח המהיר ביותר של נתוני הלוויין, מועבר המידע ישירות את המטוסים העושים דרכם בנתיבים עלומים אל עבר איראן. מטוסים אלה של חיל האוויר הישראלי, מצוידים בחליפות לוחמה אלקטרונית שלא הובאו לידיעת הציבור הרחב, ואף לא נחשפו בפני ידידי ישראל מארה"ב. יכולות המערכות יפליאו לאחר מכן את מומחי הנשק בעולם – שכן, הן הפכו את מטוסי ישראל לחמקנים. מטוסי חיל האוויר שישתתפו לבסוף בתקיפה – ויפגעו רק במספר קטן של מטרות הדורשות פגיעה נוספת – לא יתגלו כלל על ידי מערך הגילוי והעקיבה של איראן. מערכת ההגנה האווירית תשגר לשמיים מאות טילי נ"מ – באופן עיוור – בניסיון סרק לפגוע במטוסי החיל.
בין המטרות שאושרו לפגיעה – אתרי אכסון של טילים בליסטיים מסוג שיהאב 3 וסג'יל, מאגרים של כימיקלים המשמשים חומרי דלק לטילים, מתקנים תעשייתיים לייצור מערכות בקרה לטילים, המפעלים לייצור סרכזות, ועוד. התקיפה חושפת באופן רועם ומהמם את מידת חדירותה ושקיפותה של איראן ליכולות המודיעין של ישראל. ("מה הטעם במודיעין מעולה ואיכותי, אם לא נשתמש בו בעת הצורך?" יאמר לאחר מכן אהוד ברק בראיונות לערוצי הטלוויזיה השונים)
עם חזרתם של ראשוני המטוסים לבסיסיהם השונים, מתבררים מימדי התקיפה ומחיריה. אף מטוס ישראלי לא נפגע על ידי מערכי ההגנה האווירית של איראן או חיל האוויר שלה, המורכב רובו ככולו ממטוסים שמקומם הראוי הוא במוזיאון; תאונת תדלוק אווירי מעל מדינה עוינת גורמת לאובדן מטוס התדלוק ולפגיעה המחייבת נטישה של מטוס קרב מדגם "סופה". אנשי הצוות של מטוס הבואינג ומטוס הסופה מחולצים בפעולה נועזת של יחידה 669, שנפרשה מראש במספר אתרים, הרחק מגבולות מדינת ישראל. צל"שים עתידיים יוענקו לטייסי מסוקים ומטוסי קרנף.
במרכז השליטה של חיל האוויר, עמוק מתחת לבניין מטה החייל בתל אביב, לא יודע מפקד חיל האוויר את נפשו. כל התרגולים שנערכו על ידי חמשת קודמיו בתפקיד, הפכו כנגד עיניו למציאות. "זה כמו מטס יום העצמאות!" הוא ממלמל בפליאה. אנשי חקר ביצועים של החיל, שהניחו בפניו את הערכותיהם – אינם מסוגלים להסביר את האנומליה הסטטיסטית שהתרחשה.
חימוש מונחה מדויק שטיבו אינו ידוע, פוגע באורח כירורגי במספר קטן של מסופי נפט בנמלי איראן המשמשים לייצוא הנוזל השחור. המודיעין גם סיפק מידע על מספר מיכלי ענק שהיו כמעט ריקים – ורק הם הותקפו. הרמז ברור – יש לנו היכולת למוטט לחלוטים את יכולת ייצוא הנפט מאיראן – אך לעת הזו לא עשינו זאת.
מתוך הכיאוס ותחושת האבדון שהשתררו באיראן, מצליח מפקד של יחידת טילי שיהאב 3 לשגר מטח של תשעה טילים אל עבר מרכז תל אביב. שמונה מהטילים מיורטים על ידי מערכת ההגנה האקטיבית של ישראל, והטיל התשיעי נופל על חוף ימה של העיר, מנפץ זגוגיות ברדיוס נרחב אך אינו גורם אבידות בנפש.
הבוקר שעולה על המזרח התיכון, הוא שחר של יום חדש. חיזבאללה, בהבינו את המחיר שייגבה ממנו, נוצר את אישו. חוליות בודדות של לוחמיו, האחוזים שליחות משיחית ואינם סרים לפקודת נסראללה, משגרים מספר רקטות לעבר הגליל העליון. חלק קטן מהן מיורט על ידי סוללות כיפת ברזל שהועלו בחשאי צפונה, וחלקן גורמות לנזק בינוני לרכוש ולנפגעים קל. נסראללה יוצא בשידור חי בערוץ "אל מנאר " ומודיע באופן ברור ביותר כי הירי לא בוצע בהנחייתו.
חלום באספמיה?
אופטימיזם בלתי הגיוני?
ייתכן. אבל גם התבהלה הממוסדת המטילה מורא על אזרחי ישראל נסמכת בעיקר על תחושות לב, חששות בלתי רציונליים ודמוניזציה מזיקה של היריב.
אם זה היה כ"כ קל כפי שמתואר בכתבה - אני חושב שכבר די מזמן הפעולה היתה יוצאת אל הפועל.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "תקיפה באיראן - "ומה אם...?" התרחיש האופטימי"
אבל אני יכול בהחלט לשער, שבפועל זה יהיה די קרוב לכתוב - נשאלת השאלה מה תהיה התוצאה הסופית. והאם האיראנים יסתפקו בתשעה שיהאבים (כשכמה עשרות זה כבר יותר היגיוני)..
בתגובה להודעה מספר 2 שנכתבה על ידי רועי AZ שמתחילה ב "אם זה היה כ"כ קל כפי שמתואר בכתבה - אני חושב שכבר די מזמן הפעולה היתה יוצאת אל הפועל."
דווקא רעיון מעניין לשגר טיל LORA מצוללת...במיוחד לאור העובדה שטילי שיוט,לפי הבנתי, הם לא דבר בלתי ניתן ליירוט באמצעות מערכות נ"מ מתקדמות (כדוגמת ה-TOR M1 שיש לאירנים). אפילו די מלחיץ לחשוב שיכולת המכה השנייה של ישראל מבוססת על טילי שיוט, שכנראה עפים לאט משמעותית מטילים בליסטים.
אני לא יודע במה כרוך שיגור טיל שיוט או טיל בליסטי מצוללת דיזל, אבל כל ההנחות ופרסומים זרים עוסקים בכך שלישראל יש את היכולת לשגר טילי שיוט (פופאי טורבו כך אומרים) מהצוללות.
מה ההבדל בין שיגור טיל שיוט לטיל בליסטי? האם יש הבדל ב"הזרקת" הטיל מחוץ למים?
בתגובה להודעה מספר 3 שנכתבה על ידי apile שמתחילה ב "דווקא רעיון מעניין לשגר טיל..."
ציטוט:
במקור נכתב על ידי apile
מה ההבדל בין שיגור טיל שיוט לטיל בליסטי? האם יש הבדל ב"הזרקת" הטיל מחוץ למים?
טיל שיוט משוגר לרוב מתוך צינור הטורפדו (צמ"ט) בצורה אופקית, ומשתמש במנוע חיצוני שמעלה אל פני הים ו"זורק" אותו לאויר שם מונע המנוע הראשי איתו הוא טס אל המטרה.
טלי בליסטי משוגר ממשגר אנכי, ומשתמש בקפסולת גז דחוס כדי להוציאו מהמים אז ניצת המנוע הראשי איתו הוא מטפס אל האטמוספירה.
בתגובה להודעה מספר 3 שנכתבה על ידי apile שמתחילה ב "דווקא רעיון מעניין לשגר טיל..."
קודם כל, כדאי להזכיר שטילים רגילים נגד ספינות, כאלה שיש על ספינות וצוללות בכל העולם, הם גם בעצם טילי שיוט קטנים. היכולת לשגר טילים ממשגרים שבקדמת הצוללת זה לא דבר שיש בו עמימות מיוחדת, כולם עושים את זה.
טילים בליסטיים, מאידך, משוגררים מצוללות שנבנו במיוחד לצורך כך בד"כ (או, בעצם, תמיד) באופן אנכי כלפי מעלה. וזה, כמובן, דורש מבנה מיוחד בתוך הצוללת שנועד לאחסן טילים במצב מאונך בקני השיגור שלהם איפשהו במרכז הצוללת.
_____________________________________
או"ם שמום.
נערך לאחרונה ע"י Taurus84 בתאריך 11-08-2012 בשעה 18:14.
בתגובה להודעה מספר 3 שנכתבה על ידי apile שמתחילה ב "דווקא רעיון מעניין לשגר טיל..."
ב"מרדף אחר אוקטובר האדום" כבר עלו על זה.
האמריקאים באמת לא צריכים לשגר טילים בליסטיים במאוזן (הם יכולים לשגר במאונך) אך הישראלים...
_____________________________________
"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".
רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "תקיפה באיראן - "ומה אם...?" התרחיש האופטימי"
למרות שחלק מהכתוב בו נראה מעט אופטימי מדי, צריך לזכור שלאורך השנים המדינה השקיעה עשרות מיליארדי שקלים בפיתוח יכולות ומערכות כאלה ואחרות שאף מילה על עצם קיומן לא דלפה.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "תקיפה באיראן - "ומה אם...?" התרחיש האופטימי"
ציטוט:
במקור נכתב על ידי סירפד
מטח של עשרות טילים בליסטיים נורה מישראל לעבר איראן. הטילים אינם מצוידים בראש קרב בלתי קונבנציונאלי - אלא בראשי קרב בעלי מטען חנ"ם וחרטום מוקשח במיוחד, שנועד לחדירה עמוקה של מטרות מוקשחות במיוחד.
קיימים בעולם טילים באליסטים לטווח מספיק עם דיוק של מטרים בודדים?
נערך לאחרונה ע"י KFS בתאריך 11-08-2012 בשעה 18:52.
בתגובה להודעה מספר 12 שנכתבה על ידי KFS שמתחילה ב "חבל שלא עונים לשאלות לגיטימיות של הגולשים"
למנהל (או כל גולש מן השורה) אין מחויבות לענות לך תוך פרק זמן כלשהוא, המנהלים לא מקבלים משכורת ולא נמצאים בפורום 24/7. במקרה הזה אני גם לא עונה כי אין לי הבנה מספיקה בנושא, ואני מעדיף לא לכתוב שטויות. ככל הידוע לי ישנם מספר טילים מהדגמים היותר מתקדמים, שמצויידים במערכת ביות סופי בעלת דיוק גבוה.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "תקיפה באיראן - "ומה אם...?" התרחיש האופטימי"
התסריט נשמע אופטימי מאוד ובעל סבירות קלושה. (למשל, "מאות טילי שיוט", באמת? אני תמה אם שלוש צוללות אפילו מסוגלות לשאת כל כך הרבה טילים בהנחה שבכלל יש לנו כל כך הרבה טילים כאלו). אבל מה אני יודע? אין טעם לדון בנושאים שבהם אין די מידע, וחלק נכבד מהספוקלציות אשר פורסמו מעלה שאלות נוגות על איכות הדיון הציבורי ואיכות השלטון...
יש לעומת זאת נושאים שכן יש טעם לדון בהם. למשל, השאלה המופנית בתחילת המאמר: מה היה ערך ההשקעות בצבא בהנחה והוא לא מסוגל לבצע את המשימה המוטלת (רשמית) עליו? אפשר אולי להגיב שהמטרה היתה הגברת היכולת הישראלית כדי לעודד לחץ בינלאומי על אירן, או הגברת ההרתעה כנגד אירן במצב שאחרי פצצה או שחלק נכבד מהיכולות האלו נועד בעצם לצרכים אחרים.
בתגובה להודעה מספר 14 שנכתבה על ידי cesium שמתחילה ב "התסריט נשמע אופטימי מאוד ובעל..."
ציטוט:
במקור נכתב על ידי cesium
התסריט נשמע אופטימי מאוד ובעל סבירות קלושה. (למשל, "מאות טילי שיוט", באמת? אני תמה אם שלוש צוללות אפילו מסוגלות לשאת כל כך הרבה טילים בהנחה שבכלל יש לנו כל כך הרבה טילים כאלו).
בתגובה להודעה מספר 14 שנכתבה על ידי cesium שמתחילה ב "התסריט נשמע אופטימי מאוד ובעל..."
ציטוט:
במקור נכתב על ידי cesium
התסריט נשמע אופטימי מאוד ובעל סבירות קלושה. (למשל, "מאות טילי שיוט", באמת? אני תמה אם שלוש צוללות אפילו מסוגלות לשאת כל כך הרבה טילים בהנחה שבכלל יש לנו כל כך הרבה טילים כאלו). ל
אם כבר אז אני בכלל תוהה אם בצוללות יש טילי שיוט עם רש"ק קונבנציונלי.
על הנייר זה לא נשמע לא סביר לשגר מאות טילי שיוט. אפשר מהאוויר (אולי לא מכטב"מ אבל יש טילי שיוט כמו הדלילה שניתן לשגר ממטוסי קרב. לא יודע לגבי טומהוק).
יש גם דלילה שמשוגר מהקרקע (לטווח של 300 ק"מ - לא רלוונטי לשיגור מהארץ, אבל אפשרות סבירה לשיגור מסט"יל במפרץ הפרסי (או מפלטפורמה ימית קטנה, זולה שלא מסגירה את הייעוד שלה).
ואם הפרסומים הזרים לגבי אותו popeye turbo נכונים (טווח של 1500 ק"מ) אז זה מאפשר שיגור גם משטח ישראל.
אבל קשה לי להאמין שצה"ל יכול להצטייד בכמות של מאות טילים כאלה (במידה וקיימים).
בתגובה להודעה מספר 14 שנכתבה על ידי cesium שמתחילה ב "התסריט נשמע אופטימי מאוד ובעל..."
התרגלנו לטוב.
אנשים מניחים שהשקעה של כמה מיליארדי/עשרות מיליארדי ש"ח אמורה להבטיח יכולת לעצור את תוכנית הגרעין האירנית בביטחון גבוה, בסדרה קצרה של תקיפות, ועם נפגעים מועטים.
בכלכלה קיים מושג "תפוקה שולית פוחתת": השגת יעד X עולה Y ש"ח, אך השגת יעד 2X עולה לא 2Y אלא 10Y או 100Y.
מי יודע כמה עולה יכולת כזו? לארה"ב יש אותה, והם שילמו עבורה עשרות עד מאות מיליארדי דולרים. על מה מתבסס היוהרה לקבוע שמערכת הביטחון היתה צריכה לבנות יכולת כזו בעלות נמוכה בהרבה, וכל דבר פחות מכך יהיה כישלון? מה אם היכולת שיש לנו מאפשרת לעצור את התוכנית האירנית רק במחיר של מלחמה בת חצי שנה (נניח) עם אירן, ו/או באבדן של 20% מסד"כ התקיפה שלנו, וגם אז זה לא מובטח?
אולי מישהו פשוט העריך באופן מפוכח לפני 1-15 שנים, שגם אם אין לנו סיכוי להגיע ליכולת לעצור את התוכנית האירנית בתקיפות ספורות- עדיין כדאי להשקיע כסף בבניית יכולת מסוימת ואפשרית מבחינה תקציבית, גם לצרכי הרתעה וגם למיקרה שאירן תטרוף את הכללים ותחליט להתעמת איתנו?
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "תקיפה באיראן - "ומה אם...?" התרחיש האופטימי"
וואו, סוף סוף מאמר ראוי בים של הפחדה עצמית ב"קמפיין איראן" שמתנהל בתקשורת מזה חודשים ארוכים.
איך שאני רואה את זה, כל ההדלפות לתקשורת של קצינים בכירים, הוא חלק מ"תסמונת ועדות החקירה".
לתסמונת הזו יש סימפטום קבוע: כל אחד רוצה שיהיה ברזומה שלו איזו אמירה של "אמרתי לכם" כדי שהוא יתייק אותה ליום הדין, גם אם הסיכוי שיום הדין יגיע הוא קלוש למדי. ומאוד חבל שהתסמונת הזו השתלטה על בכירים יותר ופחות.
צודק כותב המאמר, ים של כספים נשפך למערכת הבטחון. לא ייתכן שביום פקודה לא נראה תוצאה. לא ייתכן שכל הכסף וההשקעה בציוד וכוח אדם בוצעה לחינם.
מערכת הבטחון אמורה להתכונן לתרחיש תקיפה באיראן מזה למעלה מעשור.
ואני אוסיף על כך ואומר: אם אכן לא היתה אופציה צבאית אמינה נגד איראן, היתה צריכה לקום ועדת חקירה ממלכתית שתערוף ראשים רבים בצה"ל ומערכת הבטחון.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "תקיפה באיראן - "ומה אם...?" התרחיש האופטימי"
שאלה למביני עניין בחיל האוויר
יש לנו בכלל את היכולת לתקוף באירן עם המטוסים שיש לנו היום??? מרחק(כנראה שאופציה היחידה זה טיסה בחזרה לארץ) תמרון(במידה שמטוסים יצטרכו לנהל קרב אווירי)...
שאלה למביני עניין בחיל האוויר
יש לנו בכלל את היכולת לתקוף באירן עם המטוסים שיש לנו היום??? מרחק(כנראה שאופציה היחידה זה טיסה בחזרה לארץ) תמרון(במידה שמטוסים יצטרכו לנהל קרב אווירי)...
נו אתה שואל ברצינות? אף אחד לא יתן לך תשובה על זה..
סתכל בפירסומים גלויים...יודעים איזה מטוסים יש לנו, כמה דלק יש להם, יכולות תדלוק של המטוסים הללו..
כל הדברים האלה הם לא סוד. תעשה לבד את החישובים כי יותר מזה הרי לא תקבל באינטרנט.
באופן גלוי ישראל ביצעה "תקיפת דמה" כזו בג'יברלטר, ולפי הדיווח היו שם מעל 100 מטוסים.
מטוסים שבהם יש יכולות מובנות כאלו קיימים בידי ישראל, בנוסף לא ידוע אם מטוסים אחרים הושבחו כדי לתת להם יכולות דומות..
לפי דיווחים זרים יש ~70 מטוסי F15 מתקדמים ו100~ מטוסי F16 מתקדמים שמראש נקנו עם יכולות מתאימות לתקיפה כזו.
בתקיפה בסוריה השתתפו 4 מטוסי F15 (לליווי ויירוט מטוסים וטילים תוקפים ולצרכי ל"א) ו4 מטוסי F16 - מה שנותן מינימום של 17 צוותי תקיפה דומים.
בנוסף לפי הדיווחים ניתנה לישראל גישה לשימוש בשדה תעופה במדינות סמוכות - מה שמאפשר להשתמש בחלק גדול משמעותית מחיל האויר הישראלי - כדי לתקוף יותר מטרות בו זמנית (ואולי לצרכי מטחי תקיפה נוספים).
כך שאין ספק שתקיפה כזו תהיה אפקטיבית.
חוסר האפקטיביות נוגע למיעוט קטן מהמטרות שנמצאות במנהרות עמוקות.
לפי הדיווחים רק לארה"ב יש יכולות העשויות למוטט מנהרות אלו, אך ייתכן ופגיעה חלקית (הפצצת פנים המנהרה סמוך לפתח - כך שההדף מתפזר במנהרה) יספיק, במיוחד אם יש שימוש במנגנון השהייה מתוחכם(מיטוט הפתח ופיצוץ פנימי לאחריו).
בנוסף - התאוששות מתקיפה כזו תיקח שנים ארוכות תעלה הון ותיתן "שקט תעשייתי" סביר.
הסיבה להימנעות - תקיפה כזו היא מאוד יקרה, וכדאי למצות את הפוטנציאל - לתת לאוייב לבזבז כמה שיותר כסף לפני שמפוצצים הכל.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "תקיפה באיראן - "ומה אם...?" התרחיש האופטימי"
ראשית, אני חושב שאני יודע במי מדובר ע"פ השפה המשמשת בטקסט - אבל מסיבות מובנות לא נתרגם.
התרחיש אופטימי, אבל ראוי שמי שמתכנן יקח בחשבון הסתבכות כגון: אי חדירה של קליעים למקומות מסויימים אף על פי שהסימולציה אמרה אחרת.
אתן תרחיש שקצת מקדם בזמן את התרחיש שניתן.
למרות הצלחה כבירה של התקיפה הנזק גרם לשנתיים של דחיה בתוכנית הגרעין האיראנית.
לאחר שהפעולה בוצעה ממש על סף הבחירות בארה"ב הודיע נשיא ארה"ב שאין סכוי שישראל מבצעת זאת שוב או שתשלם על כך ביוקר - בכהונתו השניה נשיא ארה"ב עוין לישראל ואף מורה לנציגו באו"ם להמנע בהצבעות בטח לא להשתמש בזכות הווטו.
האיראנים משקמים את הנזקים.
בישראל פסטיבל - מומחים מוזמנים אל האולפנים ומספרים כי נגמר עידן הצבא הקונבניציאונלי. יש לקצץ באימוני הטנקים כי הם יקרים וצה"ל לא ילחם בעשור הקרוב במתארי לחימה של מלחמת יומה"כ. חיל התותחנים בהדרגה הופך למג"ב ב, יחידות החי"ר הופכות ליחידות עלית האמונות על לוחמת שטח בנוי ומעצרים מתוקשרים ביו"ש.
הפעולה באירן השתמשה ביכולות שנבנו עשרות שנים. החימוש המיוחד ששימש לפעולה לא נמצא בהיקף הדרוש במחסני הצבא. ראשי התעשיות הבטחוניות ומפקד חיל האוויר דורשים להשקיע מיליארדים בפתוח האסים הבאים - טריק שיצא מהשרוול לא יוכל לשמש בפעם הבאה. ובכלל, הם אומרים לראש הממשלה - פגזי 155מ"מ? בשביל מה אתה צריך את זה שים את הכסף על מערכות אלקטרוניות משנות ה- 2000.
בישראל מחול ידענים גדולים שדורשים לקצץ בתקציב הבטחון כי זה הפתרון לכל חוליי מדינת ישראל - הכה בצבא והצל את רוסיה (ישראל). בישראל הדרישות התקציביות הצודקות דורשות עוד ועוד כספים - חינוך חינם לגילאי 2 ומעלה, בניה של 100,000 דירות בתוך שנתיים על מנת לעצור את בועת הנדל"ן המתקיימת בישראל מזה 3 שנים (2013-2014). החינוך דורש תקציבים נוספים. אפילו החלטה נבונה על בניית אוניברסיטה נוספת בעיר אריאל וקליטת 500 מדענים חדשים דורשת תקציבים. ועוד לא דברנו על כספים יחודיים של שנת 2014 רגע לאחר הבחירות בישראל.
מול כל אלו ישראל מקצצת במס חברות ומעניקה פטור מוחלט ממיסים לכל החברות הרב לאומיות דוגמאת טבע, אמדוקס ואינטל.
האיראנים אינם חוגגים הם מתכוננים, בלבנון נוחתים מטוסי עם תיירים איראנים בכמויות - מה שמוזר שמתוך האלפים שמגיעים אף אחד כמעט לא חוזר בטיסה חזור. מאות אלפי איראנים בגילאי צבא + מאות אלפים נמצאים בסוריה. הם מקבלים שליטה על בסיסים מרכזיים במדינה החל בבקעת הלבנון ובעל בק ועד הגולן בעברו הסורי. חיילת המשמשת כמש"קים ת"ש שומעת באקראי שיחה של 2 מעברו הסורי של הגבול - השפה מוזרה - היא ילידת אוזבקיסטאן והשפה ששמעה היא כמעט זהה לשפת סבתא שהיתה מדברת אליה כשהיתה קטנה - אין לה שום ספק מדובר בפרסית. היא מדווחת על כך למפקדיה שמודים לה על האינפורמציה והמידע מקוטלג בקלסר שאף אחד לא יקרא אף פעם.
צה"ל הופך לצבא טכנולוגי קטן שיחד עם קצור שירות החובה כדרישת האוצר שם את יהוו על הטכנולוגיה ויחידות עלית קטנות אבל קטלניות. תקציב הבטחון שועבד 5 שנים קדימה על מנת לממן פתוחים חדשים: טילים, מזל"טים, מערכות שליטה ובקרה.
צה"ל של האופוריה של 2014 קטן מדי, לא מצוייד מספיק, ללא מלאי מספיק של תחמושת ודלק, ומולו צבא של מאות אלפים עם כלי נשק פרימיטיביים במרחק של שעות מישראל - איך זה יתפתח אפשר להשאיר לדמיון.
תעשיית הנשק האיראנית פגיעה הרבה יותר ממה שחושבים.
מבחר המטרות הוא רב. ולא כולן מבוצרות מתחת לאדמה כמו המתקן בפורדו.
פגיעה קשה במרכזי מו"פ, ייצור, תשתיות וכו' של תע"ש איראני תגלגל אותם מבחינה כלכלית, וגם מבחינה הצטיידותית שנים רבות אחורה. השמדת מפעלי ייצור טק"ק ורק"ק, מכונות ייצור, מתקני מכ"ם וכו'- אי אפשר להמעיט בערכה. לקח להם שנים והמון המון כסף להשיג ולבנות את מה שיש להם היום. וייקח להם שנים רבות ועוד עשרות מיליארדים - במצב של משק מתפורר וסנקציות - לחזור למצב קיים. אם היית מנהיג איראני עם עם שאוטוטו סובל מחרפת רעב, האם היית מורה להשקיע עשרות מיליארדים במבצעי הברחה והקמת מפעלי תע"ש מחודשים בטכנולגיה גנובה, במקום אלו שנפגעו, תוך לקיחת סיכון שהם יושמדו שוב? דילמה לא פשוטה.
גם פגיעה בתעשיית הגרעין שלהם לא מחייבת לחדור לכל פינה שלה. יש להם די והותר מתקנים לא מבוצרים שפגיעה בהם תוביל לשיתוק הפרויקט לאורך זמן רב. אבל לא בזה הענין: העניין הוא שאם אתה מפציץ פעם אחת - אתה במצב של מלחמה פתוחה איתם, ואתה יכול לפגוע בהם שוב, במאמצי השיקום שלהם. אם יש לך טילים בליסטיים שכבר חשפת והפעלת - הם נהפגים לחלק מהמשוואה האסטרטגית. טילים אלו יכולים להיות מופעלים שוב ושוב לפגיעה במטרות חדשות או פגיעה חוזרת במטרות שכבר נתקפו למניעה של שיקום האתר.
סוד גלוי הוא שחלק גדול מהפיתוח שלהם נעשה על ידי מדענים זרים. צפ"ק ואחרים. בהחלט אפשרי שהרג סמלי של כמה מהם - יכול לגרום לאחרים להסתלק בהוראת ממשלתם.
אמנם ידע מדעי אי אפשר להשמיד. אבל פרסונל אפשר גם אפשר. ופגיעה בפרסונל, בבעלי הניסיון, במוחות המבריקים שלהם, חשובה מאד להשגת הרתעה ויצירת פחד.
לדעתי, האפקט יהיה מצטבר:
פגיעה בכל מטרה שאינה מבוצרת עמוק תשתק את הפרויקט.
איום בפגיעות נוספות במטרות שכבר נתקפו - יעצור את מאמצי השיקום.
ופגיעה הלכה למעשה בפרסונל תגרום ליצירת פחד ורתיעה.
לגבי התגובה שלהם - אני בדעת הכותב:
חמאס לא ישפוך דם סוני לטובת השיעים שטובחים בסונים בימים אלו בסוריה. חמאס הודיע שהוא לא יילחם את מלחמתה שלאיראן.
מצרים כנ"ל. סוריה עסוקה בעצמה. לעירק אין יכולת והיא תחת כיבוש אמריקני.
סעודיה תצהל. לוב עסוקה בשיקום עצמי. טורקיה - מסוכסכת קשות עם איראן ותשמח למפלתה.
נשאר חיזבאללה...ואם לא שמת לב - נאסראללה באחד מנאומיו הודיע שארגונו לא יצטרף "אבטומטית" למלחמה איראנית נגד ישראל. לדעתי הצנועה, חיזבאללה ישחק משחק כפול במקרה כזה: הוא יימנע מלשגר טילים כבדים לעבר ישראל - או שיסתפק בשיגור סמלי של טיל או שניים, לשטחים פתוחים, או למטרות צבאיות. את כל יתר המערכות הכבדות שלו הוא יפקיר בצורה מודעת להשמדה בידי ח"א, על ידי מסירת מיקומן המדויק ופינוי אנשיו משם. זה אמנם נשמע משוגע קצת -אבל מנקודת ראות חיזבאללה, זה רציונלי לגמרי, ויכול להיות שזה כבר קרה...ב2006.
לחיזבאללה יש אמנם אינטרס בשימור הקשר עם איראן הפטרון, מחד, אבל מאידך - לחיזבאללה יש אינטרס לא פחות חזק בשימור העדה השיעית בלבנון על מקומה. ובשימור כוחו. ובדילמה הזאת חיזבאללה מבין שאם יתקוף את ישראל במטחי טילים כבדים - הוא יגרום במו ידיו להרס לבנון, להרג של אלפים מלוחמיו, להגליה ולהרס יישובי דרום לבנון במודל רמת הגולן: כיבוש ישראלי, גירוש האוכלוסיה השיעית העוינת למניעת גרילה וטרור אח"כ, הרס הכפרים שלהם עד היסוד עם בולדוזרים ומטעני חבלה, וכיבוש ישראלי ארוך טווח של כל דרום לבנון וייצוב קווי הגנה מיטביים השולטים בתצפית ואש על מעוזי חיזבאללה ואזורים נרחבים בלבנון. חיזבאללה לא יכול שלא להניח תסריט כזה. הוא קיבל כבר די רמזים שזה כלול לקרות. והוא יודע שלאיראן לא איכפת להילחם עד הלבנוני האחרון.
לגבי הצבת כוחות איראניים בלבנון וסוריה: במצב של איראן מופצצת, מוחלשת, תחת סנקציות וכו'- זה לא אפשרי. אבל במצב של מטריה גרעינית איראנית - זה אפשרי ועוד איך. ואפילו תסריט גרוע יותר אפשרי. למשל - הצבת טייסות קרב איראניות או טילים כבדים במספרים גדולים בסוריה ולבנון.
סיכומו של דבר:
אפרופו האשכול הכבד על הקמת כוח טילים ישראלי ...התרחיש לעיל מבליט כמה יתרונות של כוח כזה. ולא את החשובים שבהם..
היכולת להנחית מהר ומדויק מאות טונות של חנ"מ על אתרים נבחרים עוד בטרם מטוס אחד חצה את הגבול - היא יכולת שאין לזלזל בה. ואני מקווה לטובת עם ישראל שיש לנו אותה.
תקיפה בטילים כבדים צריכה בראש ובראשונה לשתק את אמצעי התגובה של האויב- את הטילים שלו, מתקני הבקרה האווירית, שדות תעופה ומפקדות. תקיפה זו צריכה לייצר מקסימום כאוס ובלבול. והיא אמצעי אידאלי לצורך השגת הלם הנחוץ למתקפה העיקרית.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "תקיפה באיראן - "ומה אם...?" התרחיש האופטימי"
ציטוט:
תחת זאת נוקטת הצמרת הביטחונית הישראלית מדיניות של פחדנות, ותחת מעטה חשאיות נפגשים ראשיה עם עיתונאי חצר, עטים להשכיר, ושוטחים באפלולית את חששותיהם ותלונותיהם. יושרה אין כאן. מנהיגות - גם לא. פחדנות והתכוננות לועדת חקירה עתידית - יש ויש
התעלמות אלגנטית מההתנגדות הציבורית של דגן, דיסקין, אשכנזי וכו' בכירים לשעבר שכבר לא יצטרכו להוכיח כלום לשום וועדת חקירה במיקרה של תקיפה כושלת באירן
(לפי התקדימים של יעלון ומופז, שעמדו בראש מערכת הביטחון וצה"ל עד סמוך למלחמת לבנון השניה- אך הרבב שלה לא דבק בהם ציבורית).
בתגובה להודעה מספר 26 שנכתבה על ידי קרן-אור שמתחילה ב "[QUOTE]תחת זאת נוקטת הצמרת..."
לא מדוייק. בוודאי שהם ייצטרכו לתת את הדין במקרה של כשלון - עיין ערך ועדת וינוגרד בה הוזמנו להעיד אישים מן העבר כגון איציק מרדכי, אפרים הלוי, וכו' שעזבו את המערכת שנים רבות קודם לכן.
ולכן כל האישים שהזכרת הם כולם מדברים לפרוטוקול של ועדת חקירה עתידית.
אני חושב שצריך להתחיל לתת להם חומר למחשבה לועדת חקירה מסוג אחר: ועדת חקירה שתחקור מה הם עשו עם כל הכסף והמשאבים שהם ביקשו לפני כל אישור תקציב מדינה בשנים עברו, כשהיום הם באים וטוענים שאין יכולת ממשית. דווקא הם, הלשעברים, צריכים לתת את הדין יותר מכולם.
כל פעם ש"לשעברניק" פותח את הפה, צריך לשאול אותו "מה עשית בשביל מדינה? איך לא עשית כלום כשהיית בתפקיד? צריך לשאול את אשכנזי-דיסקין-דגן, איך הם לא הכינו את ישראל ליום פקודה. ואז הפלא ופלא כולנו נראה ירידה משמעותית ב"קמפיין איראן" מצד אישים אלו.
בתגובה להודעה מספר 27 שנכתבה על ידי StaMiluimnik שמתחילה ב "לא מדוייק. בוודאי שהם ייצטרכו..."
ציטוט:
לא מדוייק. בוודאי שהם ייצטרכו לתת את הדין במקרה של כשלון - עיין ערך ועדת וינוגרד בה הוזמנו להעיד אישים מן העבר כגון איציק מרדכי, אפרים הלוי, וכו' שעזבו את המערכת שנים רבות קודם לכן.
"להעיד" זה לא "לתת את הדין".
בוא ניקח מיקרה קונקרטי מוועדת וינוגרד: שאול מופז היה סגן רמטכ"ל מ-97', רמטכ"ל מ-98', שר ביטחון מ-2002 (עם הפסקה של כ-5 חודשים מחוץ לצבא) עד אפריל 2006. בזמן המלחמה הוא היה סגן רוה"מ ושר התחבורה. הוא השפיע מאוד על המצב בו צה"ל נכנס למלחמה, וכחבר בכיר בממשלה יכול היה להשפיע על הדרך בה הופעל. האם, ציבורית, תדמיתו נפגעה בעקבות המלחמה? הרבה פחות מפרץ, אולמרט וחלוץ שבמיקרה היו ליד ההגאים בזמן המלחמה. הוא מנהיג לגיטימי של המפלגה הגדולה בכנסת. הוא יכול כמובן לטעון שלו היה בתפקיד בזמן המלחמה היה נוהג אחרת- וזו בדיוק התיזה שלי: ישראל אינה מקפידה בדיעבד על בכיריה, ונותנת להם להינות מספק לגבי כשלים שהתגלו לאחר כהונתם.
עכשיו, האם לדעתך אנשים יקרים כדיסקין, דגן ואשכנזי מתבטאים בניגוד לדעתם המקצועית, רק כדי להגן על עצמם בעתיד מהסיכון הנמוך מאוד של ביקורת ציבורית? תמהני.
ציטוט:
כל פעם ש"לשעברניק" פותח את הפה, צריך לשאול אותו "מה עשית בשביל מדינה? איך לא עשית כלום כשהיית בתפקיד? צריך לשאול את אשכנזי-דיסקין-דגן, איך הם לא הכינו את ישראל ליום פקודה. ואז הפלא ופלא כולנו נראה ירידה משמעותית ב"קמפיין איראן" מצד אישים אלו.
גישה כזו גם תביא לכך שהרמטכ"ל, המפכ"ל, נציב הכבאות, אלוף פיקוד העורף, ראש השב"כ, ראש מטה הסייבר הלאומי וכו' ייתבעו תוספת תקציב כי תקציבם קטן מהצרכים, לא מאפשר להם לעמוד בסטנדרט שאתה דורש, והם לא מתכוונים לשאת באחריות אישית לכך.
בתגובה להודעה מספר 28 שנכתבה על ידי קרן-אור שמתחילה ב "[QUOTE] לא מדוייק. בוודאי שהם..."
ציטוט:
במקור נכתב על ידי קרן-אור
"להעיד" זה לא "לתת את הדין".
אשכנזי, דגן ואחרים כן יצטרכו לתת את הדין לציבור, שידרוש לדעת מה נעשה ע"י הנ"ל בתקופה בה כיהנו בתפקידיהם - הרי סביר להניח שהנ"ל ירצו לשרת בתפקיד ציבורי/פוליטי כלשהוא בעתיד, ואם יתברר שהנ"ל "גררו רגליים" בתפקיד הרי זה ישליך רבות על תדמיתם בעתיד, בכל משרה שהיא.
_____________________________________
"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם." -בנג'מין פרנקלין
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Carl Sagan
"If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"
בתגובה להודעה מספר 29 שנכתבה על ידי efekt שמתחילה ב "לעיתים - כמו במקרה הנ"ל - דווקא היינו הך"
תראה לי מיקרה אחד בו רא"ל שאול מופז נשאל מאז 2006 לגבי "גרירת הרגליים" שלו בהכנת צה"ל ללחימה בחיזבאללה לפני 2006.
מה זה בעצם "גרירת רגליים"? מה שיקרה אחרי התקיפה תלוי לא רק בתוצאה המבצעית אלא גם בסביבה המדינית/פוליטית: המשך הסנקציות יימנע שיקום מהיר של האתרים, וביטולן עלול להביא לכך שבסה"כ תוכנית הגרעין האירנית דווקא תקודם כתוצאה מתקיפה ישראלית. זה לא משהו שרמטכ"ל יכול להיות אחראי לו, ובוודאי שלא מראש. אם רמטכ"ל בנה יכולת מבצעית מסוימת, בידיעה מלאה של הממשלה, אך אח"כ מסתבר שהיא לא מספיקה להשיג יעד אסטרטגי במצב מדיני מסים- לא אני, ולא הציבור בישראל, היה קורא לו "גורר רגליים".
בקיצור- לצערי, אני נוטה להתייחס לאזהרות של אשכנזי, דיסקין ודגן כלשונן- ולא לייחס אותן להגנה מפני גינוי עתידי.
בתגובה להודעה מספר 30 שנכתבה על ידי קרן-אור שמתחילה ב "תראה לי מיקרה אחד בו רא"ל..."
קרן אור, בשם ההגינות יש לציין כי בשנת 2000 התפוצצה בועת ההיטק שפירנסה את המשק הישראלי. באחת עשרות אלפי אנשים בשכר גבוה נשלחו הביתה. באוקטובר 2000 התחילה מלחמה בתוך ישראל. המלחמה כללה פיגועים יומ-יומיים בירושלים ות"א וחיפה. לפעמים עשרות הרוגים ופצועים קשה ביום.
בישראל טרם הוציאו את ה- disk on key מהמחשב והחליפו באחר שמערכת ההפעלה בו לא ביקשה להגדיר את האויב האש"פי כאויב אלא כבן ברית. משך שנת 2000 נעשו ניסיונות פאטתים לחזר אחר הפלשתינאים. הערבים בעלי תעודות הזהות הכחולות חברו בחלקם הלא קטן ללחימה בישראל.
היה כאן מרד מאורגן שטופל בכפפות של משי ולאחר מכן הוקמה וועדת אור - נו טוב, מה שיש לי להגיד אני לא אגיד.
ב- 2001 היה כאן מיתון כבד ביותר, גבית המיסים בשפל, פיטורים המוניים, מטבע חוץ שבורח החוצה.
לקח למדינת ישראל 3 שנים להכיל את הארועים.
במצב כפי שהיה לא היה ניתן להגדיל יותר מדי את תקציב הצבא פשוט כי המדינה היתה קרובה יותר לחדלות פרעון מאשר יוון דהיום. אגרות החוב של מדינת ישראל נסחרו בכ- 60% משווים המתואם. מדינת ישראל התחילה להנפיק אגרות חוב בתשואה שנושקת לדו ספרתית. רק לסבר את האוזן שליש מתקציב המדינה מוצא על החזר הלוואות וריבית עליהן. במצב בו הריבית גדלה ב- 3-4% אמנם רק על האגרות האחרונות שהונפקו המשמעות היא כבדה מאוד.
בתוך כל האנדרלמוסיה שהיתה כאן ויש לזכור שממשלות ישראל בין סוף שנות ה- 90 לתחילת שנות ה- 2000 נהגו בבזבזנות, הוצאות מנופחות, חגיגות כאלו שמה שהיה כאן ב- 1998-1999 ימשיך לעד.
בשנים 2000-2003 צה"ל, מג"ב ושירותי הבטחון בסדיר ובמילואים טפלו בפרעות שהיו כאן.
בדיעבד קל לומר למה הצבא לא התאמן, אבל, מה אתה עושה אם אתה שר בטחון או רמטכ"ל ובכל רגע נתון כמה חטיבות נלחמות בעצימות נמוכה 15 נסיעה מירושלים? מה אתה עושה עם תקציב הבטחון כשהיום בבוקר התפוצץ אוטובוס על יושביו ויש 8 הרוגים ועוד 20 שלא יהיו יותר בני אדם משך כל חייהם? מה אתה עושה אם מתקציב הבטחון חלקו הגדול משועבד לטובת פנסיה תקציבית לגימלאי העבר, גמלאות למשפחות לרבות כל מיני חיילים בסדיר שיצאו לחופשה ופגעו בעצמם ללא שום קשר לעשיה בטחונית, מה אתה עושה כשיש חוזים חתומים מול כל מיני גופים במיליארדים ולעצור עכשיו יעלה יותר כסף מאשר לסיים את אותם פרויקטים.
הדבר היחיד שהצבא יכול לעשות בקלות יחסית הוא להקטין את מלאי הדלקים, התחמושת, חלקי החלוף ולהקטין את היקף האימונים.
חסכנות של פה מיליון שם חמישה לא ניתן לבצע בהחלטה מגבוה מהיום למחר.
צה"ל של שנת 2006 לא הבין שהוא הולך למלחמה ולא היה מאומן אליה.
זו כל התורה על רגל אחת.
לו היה לפחות מבין מה הולך לקרות שלושת השבועות הראשונים למלחמה היו יכולים להביא לסיומה המהיר. הפקוד העליון של צה"ל שידר למפקדי השטח שהם שוב במבצע מעצרים גדול, המטרה להתיש את האויב ולמעט בנפגעים לישראל ולבנון. מי שניהל את 2006 ידע שמעיירה מסוימת כותשים את קרית שמונה בקטיושות אבל לא הורה על הכוונת ארטילריה לאותו הישוב על מנת לדכא את האש. מי שניהל את 2006 זילזל לחלוטין בצבור בקרית שמונה ונהריה וצפת.
בתגובה להודעה מספר 31 שנכתבה על ידי jsphs7 שמתחילה ב "שכחת את המצב שהיה כאן בין שנת 2000 ל- 2006?"
יכול להבין שגם 8 הרוגים לא ימוטטו את מדינת ישראל, ולנהוג באחריות כלפי אזרחי ישראל. אתה היית מזמר זמירות אחרות לו זה היה אסד ב-2006 ולא נסראללה.
_____________________________________
There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics
"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.
Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht
I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -
אני חושב שזו הפקרות שכל הצבא הכבד של צה"ל הוזנח בזמן הפרעות של 2000 ואילך.
כשם שלא הגיוני שטייס מסוק שעלותו כמה מיליוני $ המשיך להיות מוכשר במקצועו אני לא מבין את ההגיון של שליחת כל צבא היבשה הכבד להיות מג"ב ב.
אמרתי ואומר שוב, בין ברירה שלא לאמן את כוחות השיריון כלל לבין להחליט כי שמים את כל הכסף שמצליחים לגרד על אימון של צי המרכבות הצה"לי לרבות המינימום ההכרחי במילואים - אני בעד האפשרות של להעדיף את הכלים החדשים ובלית ברירה להזניח את הגרוטאות בנות ה- 40 שנים.
אם ב- 2006 היתה לחימה מול אסד זה לא היה אסד במקום נסראללה אלא אסד ונסראללה יחדיו.
אני תקווה שאם זה מה שהיה קורה היו מתיחסים לארועים בחומרה הראויה ולא עוד מבצע מעצרים קטן.
8 הרוגים - ביטיס זה היה יומ-יומי ולפעמים כמה פעמים ביום - אי אפשר להעביר את זה לפסים של 8 הרוגים ימוטטו את המדינה.
לאגב, בתגובתי לקרן ניסיתי להביא אזון לדבריו תוך שמוש בפרספקטיבה.
בתגובה להודעה מספר 33 שנכתבה על ידי jsphs7 שמתחילה ב "ביטיס את דעתי אתה מכיר - ואם לא אומר שוב"
1500 הרוגים בכמעט 6 שנים. זה לא 8 הרוגים ביום. כן, היתה לך תקופת שיא. לא, המפקדים היו צריכים לזכור שמטרתם היא מלחמה כללית, כזו שיכולה להביא כמות כזו של הרוגים בפחות מחודש.
_____________________________________
There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics
"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.
Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht
I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -
בתסריט אין פגיעה במתקנים החשובים: המתקנים המבוצרים להעשרת אורניום בנתאנז ובפורדו
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "תקיפה באיראן - "ומה אם...?" התרחיש האופטימי"
ציטוט: "הטילים פוגעים במטרותיהם - חלקן מעל הקרקע, כמו הכור הגרעיני אראק, שנועד לייצר פלוטוניום וטריטיום, מתקן הייצור של המים הכבדים שלצידו, מתקני הייצור של דלק גרעיני באיספאהן ומתקני ההמרה לגז אוראניום הקסאפלוריד."
התקיפה נכשלה
כי בתסריט שכחו שצריך לפגוע במתקנים להעשרת אורניום בנתאנז ובפורדו/קום , שניהם מבוצרים.
בתסריט אין תשובה לשאלה איך ישמידו את המתקן בקום, שלפי העיתונות ודברי שר הביטחון ברק, חסינים ממתקפה ישראלית, כי לישראל אין פצצה חודרת בונקרים שתספיק כדי לחדור את 60 המטר הדרושים בסלע ההר . לפי הדיווחים רק פצצת MOAB של ארה"ב במשקל מעל 10 טון יכולה לחדור אותו, ולכן לא נראה לי שפצצה במשקל כזה תוכל להינשא על ידי טילים.
גם הפצצות חודרות הבונקרים האחרות , כמו GBU-28 שמתאימות אולי לפגוע בביצורים של המתקן בנתאנז, הן כבדות למדי, במשקל 2.3 טון, ואני לא בטוח אם ניתן להתאימן לנשיאה על טילים, או לבנות/לייצר טיל בליסטי חודר בונקרים, עם ראש קרבי במשקל כזה.
מומחה לתעופה, תעופה צבאית, חלל ולווינות. חוקר בכיר במכון פישר
חבר מתאריך: 02.07.05
הודעות: 11,691
בתגובה להודעה מספר 35 שנכתבה על ידי tec שמתחילה ב "בתסריט אין פגיעה במתקנים החשובים: המתקנים המבוצרים להעשרת אורניום בנתאנז ובפורדו"
ציטוט:
במקור נכתב על ידי tec
ציטוט: "הטילים פוגעים במטרותיהם - חלקן מעל הקרקע, כמו הכור הגרעיני אראק, שנועד לייצר פלוטוניום וטריטיום, מתקן הייצור של המים הכבדים שלצידו,
התקיפה נכשלה
כי בתסריט שכחו שצריך לפגוע במתקנים להעשרת אורניום בנתאנז ובפורדו/קום , שניהם מבוצרים.
בתסריט אין תשובה לשאלה איך ישמידו את המתקן בקום
באמת לא בסדר! גם לא מצוינים נתיבי הטיסה של המטוסים, מספרם, אזורי התדלוק האווירי, סוג אמצעי הל"א, וכהנה וכהנה. יש להניח כי הכתוב מהווה אילוסטרציה בלבד. אבל גם לשיטתך, מצויינת מילה קטנה, "חלק", הבאה - לעניות דעתי הבלתי קובעת - לציין כי כותב הטקסט המקורי לא התעלם ממטרות מבוצרות.
אגב מספר 2:
אם, לצורך העניין, נותר על כנו מתקן של סרכזות, אבל כל שאר השלבים בתהליך מותקפים ומושמדים - מה יועילו הסרכזות עד לבניה מחדש של שאר הרכיבים בשרשרת?
בתגובה להודעה מספר 36 שנכתבה על ידי טל ענבר שמתחילה ב "[QUOTE=tec]ציטוט: "הטילים..."
אלא כמה זמן יקח לאיראנים לשוב ולהעשיר שוב.. אם הדחייה היא לחצי שנה ואז האיראנים יכולים להתחיל להעשיר שוב יכול להיות שזה לא שווה את התקיפה...יכול להיות שהפגיעה במתקן איקס היא ברת שיקום באופן כזה שיאפשר פעילות חלקית נניח בפרק זמן של חצי שנה..ההתמקדות היא במתקן בפורדו כי שם כביכול יש את החלקים שלהם "אין תחליף" ויקח זמן רב לשקם אותם...אני לא יודע עד כמה זה נכון..לעניות דעתי אם בתקיפה יופצצו אוניברסיטאות ואנשי מחקר (כמו שמוזכר בכתבה) הנזק המתמשך הוא לא פחות מהפצצה של הכור...אנשים לוקח הרבה זמן להכשיר ..והנזק הוא מיידי....
נערך לאחרונה ע"י moshl בתאריך 12-08-2012 בשעה 17:19.
השאלה איפה נמצא ואם ייפגע האורניום המועשר. אם לא ייפגע,הסרכזות כן יועילו להמשך העשרתו
בתגובה להודעה מספר 36 שנכתבה על ידי טל ענבר שמתחילה ב "[QUOTE=tec]ציטוט: "הטילים..."
ציטוט:
במקור נכתב על ידי טל ענבר
באמת לא בסדר! גם לא מצוינים נתיבי הטיסה של המטוסים, מספרם, אזורי התדלוק האווירי, סוג אמצעי הל"א, וכהנה וכהנה. יש להניח כי הכתוב מהווה אילוסטרציה בלבד. אבל גם לשיטתך, מצויינת מילה קטנה, "חלק", הבאה - לעניות דעתי הבלתי קובעת - לציין כי כותב הטקסט המקורי לא התעלם ממטרות מבוצרות.
אגב מספר 2:
אם, לצורך העניין, נותר על כנו מתקן של סרכזות, אבל כל שאר השלבים בתהליך מותקפים ומושמדים - מה יועילו הסרכזות עד לבניה מחדש של שאר הרכיבים בשרשרת?
האמת שהבנתי גם לפני כן שהתסריט, אם לקרוא אותו מבחינה מדוייקת, לא משמיט את האפשרות להשמדת מתקני העשרת האורניום בנתאנז ופורדו, ושמתי לב למילה "חלק" גם קודם לכן, אבל בכל זאת, תסריט כזה אמור להתייחס קודם כל למטרות אלה שהן המבוצרות ביותר, מתחת לאדמה, והבעייתיות ביותר.
בכל המטרות האחרות, מתקני התשתית הגרעינית שמעל פני האדמה, די ברור שקל לפגוע ולא מסובך מדי לפגוע בהן עם טילים. לכן, העניין העיקרי והבעייה העיקרית לפי הכתבות והמחקרים שאני קראתי הם כנראה המתקנים בנתאז וקום, והעניין שבקום יש מתקן שאין לישראל יכולת להשמידו לפי הערכות על פי מקורות גלויים שבהם ברק מדבר על מרחב החסינות של אירן בגלל המתקן ב"קום" וחוסר היכולת להשמיד את המתקן בקום, בגלל שהוא בתוך הר עם עומק גדול של שכבות סלע, של כ-60 מטר , ולכן ההבדל ביחס בין ישראל שלא יכולה לחכות, לבין ארה"ב שיכולה לחכות, כי יש לה פצצה חודרת בונקרים שתוכל להשמיד את המתקן בקום.
לכן, בגלל חשיבותו, אם מישהו בא וטוען שאין לישראל בעיה להשמיד את תכנית הגרעין, צריך שיהיה לו הסבר איך להשמיד את המתקן הזה, או שיסביר שלפי תכניתו לא חיוני להשמיד את המתקן, וינמק מדוע זה לא הכרחי כדי לגרום לעיכוב הדרוש.
2. בתגובה לשאלתך מה יועילו הסרכזות אם כל שאר השלבים בתכנית הגרעין יושמדו, אבל לא מתקני ההעשרה בנתאנז וקום?
לדעתי זה תלוי בשאלה איפה נמצא ואם ייפגע/יושמד האורניום המועשר לרמה נמוכה של 3.5% -20%.
אם לא ייפגע המלאי שהועשר כבר לרמה נמוכה, שמספיק לכמה פצצות גרעין אם יועשר לרמה גבוהה, הסרכזות שיישארו לפי התסריט הזה עלולות להועיל להמשך העשרתו, ולא עשינו כלום, לפי מיטב הבנתי.
לכן, פגיעה בסרכזות ומפעלי הייצור ואספקת חומרי הגלם של הסרכזות היא גם חשובה.
לגבי האורניום המועשר ברמה נמוכה ומיקומו, אני מניח שהמלאי שלו אמור להיות בפיקוח סבא"א, אבל אני לא יודע מה מיקומו , למרות שנראה לי הגיוני שרוב מלאי האורניום המועשר ברמה נמוכה נמצא במתקנים בנתאנז וקום תחת פיקוח סבא"א (ואם לא ייפגע לפי התסריט הזה, ניתן יהיה להמשיך להעשירו)
מישהו יודע לענות איפה נמצא באירן רוב המלאי של אורניום המועשר ברמה נמוכה?
בתגובה להודעה מספר 38 שנכתבה על ידי tec שמתחילה ב "השאלה איפה נמצא ואם ייפגע האורניום המועשר. אם לא ייפגע,הסרכזות כן יועילו להמשך העשרתו"
האמת , ביקשת כל כך הרבה פעמים וכבר לא נעים לי לסרב ולתת לך את המידע.
לישראל יש נשק חודר בונקרים הרבה יותר משוכלל מהאמרקאים ופשוט לא מגלים להם.
לכן תנוח דעתך ,
אני אפילו מצרף קליפ קצר (כמובן סודי אז אל תעביר לאף אחד) שמראה מ 0:15 שניות את חודר הבונקרים המיוחד.
60 מטר קטן עליו.
לא כל כך הבנתי מה אתה רוצה לומר. אני לא ביקשתי את המידע אלא בתגובה לתסריט
בתגובה להודעה מספר 39 שנכתבה על ידי Cu1 שמתחילה ב "האמת , ביקשת כל כך הרבה פעמים..."
כותב התסריט בא לטעון טענה מסוימת , שניתן לפגוע בהצלחה בתכניתה הגרעינית של אירן, לכן עליו החובה להסביר כיצד זה אפשרי, ובייחוד מה עושים עם המתקן בקום.
לכן ביקשתי בתגובה את המידע. לא אני "ביקשתי את המידע כל כך הרבה פעמים", אלא זו תגובה מתבקשת לתסריט, שחסרה בו אחת הפיסות החשובות.
בתגובה להודעה מספר 40 שנכתבה על ידי tec שמתחילה ב "לא כל כך הבנתי מה אתה רוצה לומר. אני לא ביקשתי את המידע אלא בתגובה לתסריט"
ציטוט:
לכן עליו החובה להסביר כיצד זה אפשרי
קודם כל אף אחד לא חייב לך לי או לאף אחד בפורום פה שום הסבר.
דבר שני , כמו שהסיברו לך בעבר (כולל אני) יש דברים שכנראה כדאי להסביר לך או למשהוא אחר אנשים צריכים לעבור על חוקי הצנזורה או סתם לשתף במידע שאסור להם לשתף אחרים בו (גם אם לפעמים נדמה להם שכולם מכירים את המידע הזה).
במקרה הזה בטחון המדינה קודם לסיפוק הסקרנות שלך ושלי.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "תקיפה באיראן - "ומה אם...?" התרחיש האופטימי"
לא הבנתי מכל הכתוב כאן, מה מטרת האשכול ומי בכלל צריך אותו.
חוץ מלהראות "שלי גדול יותר" ואז מה יהיה?
אז כל העולם יידע שיש לי גדול יותר, האם משהו באמת חושב שהאשכול הזה מדיר שינה של הקברניטים בטהרן?
אך מה מבין קשיש כמוני. אני רק אתפלל ביתר שאת ויתר דבקות ל"בורא-הכל יכול" ישמור על עמו, כי אנו כאן למטה לא מצליחים.
_____________________________________
"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...." (ש"י עגנון - חתן פרס נובל)
אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם
לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה
מול עשרות כתבות היסטריות ובכייניות שאצלי לפחות נראות כמו תבוסתנות, יש מקום ראוי ורלוונטי לדבר גם על האופציה של הצלחה ולא רק של כשלון. לא נראה לי שהקברניטים באירן קוראים את הפורום שלנו, וגם אם כן לא נראה לי שה מזיז להם... ואותי לימדו שזה נחמד להאמין ברוחות הקודש, ועדיין מי שיחזיק את הרובה במהלך הקרב הוא אני ולא אלוהים.
בתגובה להודעה מספר 46 שנכתבה על ידי MS_Rogue שמתחילה ב "בחייך, אחרי קמפיין ההפחדה..."
מאוד נוח לתמוך בתקיפה בכל מחיר שכנראה לא תשפיע על מקום המגורים הנוכחי שלך ...
העיתונים , גם אם אני לא מסכים איתם (או אם חלק מהדברים שלהם) מביאים את מגוון הצבעים ולא רק שחור ולבן.
הציבור צריך לדעת שמלחמה זה לא בדיוק קייטנה , יכולות להיות לה כנראה השלכות רציניות על הכלכלה שלנו שתשפיע על רמת החיים (אבטלה למשל , עליית מחרים עקב שערי דולר , מיסים ומלוות מלחמה).
כמובן שאני מקווה שהתסריט שהוצג פה יהיה יותר דומה למה שיקרה , אבל צריך לבחון את כל האפשרויות.
עיתונאים לא נמצאים לכתוב רק את מה שאנחנו רוצים לקרוא או רק לייצג את דעתנו.
תקרא קצת הסטוריה.
באיזו מדינה כל מי שחלק במקצת על דעת המנהיג נחשב אוטומטי פרו האויב לשמחתי עדין אנחנו לא במדינה פשיסטית.
וקצת הבנת הנקרא לא תזיק גם, לא אמרתי שלא צריך לתקוף , אמרתי שכל אחד צריך להבין מבחנתו את המשמעות של הנושא .
וגם אני כנראה חטאתי בחטא התגובה המהירה בלי להבין את הציניות של התגובה שלך (או בלי לקרוא שתי תגובות למעלה שלך) , כנראה שלספור עד 10 זה בכל זאת עצה לא רעה
תקיפה באיראן תשפיע עלי לא פחות מעליך, ואיראן גרעינית כנ"ל. לא תמכתי בשום מקום בתקיפה "בכל מחיר" אבל אני בהחלט חושב שתקיפה היא אופציה רציונלית שצריך לשקול אותה, במקום לבטל על הסף. העיתונות ההיסטרית בארץ איננה מביאה את "מגוון הצבעים" (ומסיבה זו בדיוק פורסם המאמר פה, ועל בדיוק מתרעמים פה אנשים) אלא משרתת נאמנה את אינטרס ההימנעות מתקיפה, ולא ברור לי שהיא עושה זאת ממניעים פטריוטיים או הגונים.
אני לא מחובבי סתימת הפיות ולא חושב שכל מי שדעתו איננה כדעתי צריך לסכור פיו... דווקא בעיתונות משתדלים לסתום כל פה שמדבר בעד תקיפה...
בתגובה להודעה מספר 51 שנכתבה על ידי MS_Rogue שמתחילה ב "תקיפה באיראן תשפיע עלי לא..."
אין ספק שהיא תשפיע עליך לא פחות מעלי.
אם היתה סתימת פיות , הארץ היה נותן לארי שביט לפרסם את סדרת המאמרים שלו שהם בעד ?
אגב שאלת את עצמך מדוע אין אנשים בסדר גודל של ראש המוסד לשעבר שמדברים בעד התקיפה ? (עד עכשיו כל הבעד תקיפה לרוב היו בעילום שם או אנשי ביטחון מסדר גודל של דני נווה)
שוב , אני לא נגד התקיפה , אבל אני לא רואה בעייה שהעיתנות מביאה גם דעות שהן שונות משלי , גם אם מרגיז אותי לפעמים לקרוא חלק מעיתונאים האלו.
אני לא חושב שיש יותר מידי טפשים בארץ שבטוחים שכל מה שכתוב בעיתון או נאמר בטלווזיה הוא אמת (או האמת היחידה) אולי אני טועה.
ושוב המאמר שנכתב פה , הלוואי ויתקיים.
יש בארץ רק 2 גישות . האחת קוממיות יהודית בארץ ציון (יו"ש) וירושלים , והשניה פרסטינאית , שעושה כל שביכולתה למנוע את התגשמות הראשונה **במלואה** .
אז אתה מדבר על כלכלה ..
מה קורה אם לאירן יש פצצה אטומית ? כמה זמן לוקח להרכיב ולשגר ? או לשגר ברש"ק מותאם מלבנון ? החלופה הזו היא פשוט בלתי נסבלת .
היסטורית , מפלגות (הלחם) עבודה היו נגד תעוזה ( אנטבה , הכור העירקי) , נגד אופטימיות ( תוספת האוכלוסיה מבריה"מ) .. לא רוצה לדבר יותר על האפסות הזו.
כל התחזיות לתרחישי אימה לא מבוססות על ידיעה. ואם היו נכנעים לתרחישי אימה חסרי ביסוס אז גם האוטונומיה התל אביבת לא הייתה קיימת.
בתגובה להודעה מספר 53 שנכתבה על ידי Ancient1 שמתחילה ב "יש בארץ רק 2 גישות . האחת..."
האומנם?
שתי הגישות שהזכרת הן שתי הקיצוניות.
בין שתי הגישות האלה יש עוד כמה גווני ביניים...
ולא, לא ארחיב יותר, למרות שיש לי מה לומר, ושלל אסמכתאות היסטוריות להוכחה, אבל אז אגלוש לפוליטיקה, וזה לא הפורום המתאים.
בתגובה להודעה מספר 45 שנכתבה על ידי קורנסון שמתחילה ב ""פרו-אירנית"? העיקר שאנחנו לא..."
אבל הנרטיב המוביל בתקשורת המיין-סטרימית שלנו הוא הפחדה. מבטיחים לנו אלפי הרוגים, אומרים לנו ששר הביטחון וראש הממשלה הם משיחיסטים שמתעלמים מכל הצמרת הביטחונית שמתנגדת לתקיפה, ומנסים להשפיע על הצמרת הנ"ל בעזרת טובות הנאה (שקר וכזב) וכו'.
התקשורת שלנו מזמן פשטה את הרגל ועצם היות אדם עיתנאי כיום כלל לא מהווה ערובה שהוא מספר את כל האמת במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב משקר במצח נחושה למען מטרה פוליטית זו או אחרת.
כמובן שיש עדיין אנשים ישרים בתחום - מימין ומשמאל - אבל אני מרגיש שהם המיעוט שבמיעוט.
על כל פנים, כל מסע ההפחדה הזה והפטפטת והספקולציות המצוצות מן האצבע הם לכל הפחות מעשים חסרי אחריות, ולעיתים גם עומד מאחוריהם אינטרס זה או אחר. אני מציע לא לקרוא עיתונים
_____________________________________
"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם." -בנג'מין פרנקלין
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Carl Sagan
"If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"
מול עשרות כתבות היסטריות ובכייניות שאצלי לפחות נראות כמו תבוסתנות, יש מקום ראוי ורלוונטי לדבר גם על האופציה של הצלחה ולא רק של כשלון. לא נראה לי שהקברניטים באירן קוראים את הפורום שלנו, וגם אם כן לא נראה לי שה מזיז להם... ואותי לימדו שזה נחמד להאמין ברוחות הקודש, ועדיין מי שיחזיק את הרובה במהלך הקרב הוא אני ולא אלוהים.
נניח וכולם, כל הקוראים בפורום ,בדעה שהכל אופטימי ונכון והכל נהדר.
מה מספר הקוראים ? אולי עשרת אלפים במיקרה הטוב ביותר, וממילא מי שקורא או משתתף בפורום הרי לא בדיוק מושפע מהשטויות של YNET.
אז מה ההשפעה האמיתית של הפירסום הזה על הציבור? גורנישט מיט גורנישט.
אבל נחמד לקרוא משהוא אופטימי בימים אלה.
שעה שבתקשורת מתנהל מסע דהלגיטימציה מובהק נגד ההנהגה המדינית ושדעה אחרת כמעט ולא נשמעת..
האשכול הזה הוא קונטרה לכל האברמוביצ'ים והוקושמרואים בערוץ 2 ודומיו, שמדי ערב שישי מנהלים תחרות מי יותר זורע פחד ודהמורליזציה בעם ומי משמיץ יותר ומי מזלזל יותר. (קביעתו של רוני דניאל שאנו מעצמה אזורית נתקלה בלגלוג מוחלט מצידו של הפרשן המהולל - בסבב האחרון שהיה).
בתגובה להודעה מספר 59 שנכתבה על ידי רועי AZ שמתחילה ב "האשכול הזה צריך להיות במדינה דמוקרטית.."
וזה מבלי אפילו להזכיר את מפקד חיל האויר לשעבר שכבודו במקומו שלא מהסס לפרסם מאמרי דעה שלעניות דעתי לחלקם אין קשר לנושא הצבאי והן בעלות נופך פוליטי מובהק ושאר חלקן הן מהוות פרשנות פסימית של המציאות, שלפי דעתי בזמן כזה כאשר העם והמדינה נמצאים בתקופה כל כך הרת גורל- עדיף לפעול למען אחדות העם ולא לזרוע פחד ובהלה ופילוג.
למרות שכל איש בעל תואר ״לשעבר״ בכיר מתעקש להניד עובדה שבמקרה ותהיה תקיפה ובמידה וחס וחלילה לא תלך על הצד הטוב ביותר אזי הוא יוכל לרומם את האגו האישי שלו ולהעיד בראש חוצות שהוא התריע ואמר.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "תקיפה באיראן - "ומה אם...?" התרחיש האופטימי"
התקשורת בראשות ynet מנהלים מזמן מה קמפיין של זריעת פחד בקרב הציבור הישראלי ופלא פלא , הציבור הישראלי בולע את כל הגלולות שנותנים לו..
זה מדהים אותי שהתקשורת כל כך נגד..100% נגד! זה מעבר לימין ושמאל זה הקיום שלנו במדינה הזאת. הרי גם המשפחות של עורכי ynet ומוזס יחיו בעזרתם בצל של פצצת גרעינית שמכוונת לתל אביב אז למה הם טומנים ראשם בחול וסומכים על תסריט אופטימי סטייל דרום קוראה -צפון קוריאה?? האם אינם הבינו שמשטר האייתלות אינו מונהג על ידי שכל ישר ובריא אלא פנאטיות ורצון משיחי עז להיות זה שהשמיד את ישראל הגדולה?! האם אין קול שפוי אחד בתקשורת הזו?! כולי חשש שקברניטי התקיפה שלנו עתירי הנסיון הצבאי, יושפעו , יהססו ויפלו לבסוף גם לקורי העכביש של התקשורת ולא יתקפו...
בתגובה להודעה מספר 67 שנכתבה על ידי -TsAcHi - שמתחילה ב "טיפה של שפיות בים של תבוסתנות"
היחידי שמתנהג בתבוסתנות ומגיב תגובה שמתאימה לכתבה ב YNET זה אתה (כולל יכולת ניתוח מדהימה של מה שרץ בראשם של מנהיגי איראן)
אם במקום להכנס לפאניקה ולכתוב שכל התקשורת נגד הייתי מתיישב שותה כוס מיים ומתחיל לקרוא קצת עיתונים היית רואה שזה לא בדיוק ככה (למרות שאכן נראה שרוב הבמה ניתנת לעיתונאים שאינם מחובבי התקיפה , או לחלופין כאלו שרוצים להעלות נקודות למחשבה בקשר אליה).
הייתי מתחיל למשל בקראת הכתבות של ארי שביט בעיתון הארץ שמביא ראיונות אם אישים שמסבירים אחרת.
אבל למה להתאמץ ולקרוא דברים אם אפשר בקלות לטקבק , לפי דעתי התבלבלת בפורום
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "תקיפה באיראן - "ומה אם...?" התרחיש האופטימי"
על אף שמדובר בפורום צבאי והעיסוק פה הוא בנושאי צבא בלבד הבעייה אינה צבאית,
ראשי ממשלות ושרי ביטחון בעבר ובהווה אמרו בפה מלא כי אפילו 500 הרוגים ישראלים שווים חיסול
פרוייקט הגרעין של איראן.
בשום תרחיש, סביר, לא ימותו פה יותר מ500 אזרחים ולכן החשש הוא לא מפגיעה של ישראל.
החשש העיקרי הוא הפגיעה הפיזית והכלכלית בעולם ופחות בישראל.
מה אם אחרי תקיפה ישראלית (שלגבי סיכוי ההצלחה שלה עדיין יש ויכוח) איראן תטביע ספינה אמריקאית עם 400 חיילים?
מה אם טילים יפלו באירופה?
מה יקרה במצב שתקיפה ישראלית תוביל להתמוטטות הכלכלה העולמית (תרחיש בהחלט סביר)?
בשורה התחתונה, ישראל יכולה להתמודד עם העורף הישראלי גם במחיר של 500 הרוגים, היא יכולה להתמודד בצורה כזו או אחרת עם האתגרים הצבאיים שהאיראנים מציבים לנו אבל בשורה התחתונה אם ישראל תוקפת ואחד מהתרחישים שציינתי למעלה מתממשים ישראל בבעיה רצינית, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את האשמה למיטוט הכלכלה העולמית או גרירה של ארה"ב ואירופה למלחמה.
ההשפעות על ישראל במצב כזה הם עצומות בכל קנה מידה אפשרי וזהו החשש העיקרי של מקבלי ההחלטות בישראל.
כולם שוכחים לציין פרט קטן אבל חשוב, אולי מצד אחד יאשימו בעולם את ישראל בעליית מחירי הנפט אבל אם ישראל תתקוף את הגרעין האיראני היא למעשה תבצע את מה שרבים בעולם מייחלים לו..כולל הסעודים הצבועים והמפרציות..
_____________________________________
מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000
Even a Failed Israeli Strike on Iran May Be Better Than None At All
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "תקיפה באיראן - "ומה אם...?" התרחיש האופטימי"
מאמר שנכתב ב-Lexington Institute לפני כחצי שנה ע"י Daniel Goure PhD ובין השאר הוא כותב:
However, Israel’s goals in any strike on Iran may well be very different than those it had when it attacked the Iraqi Osirak reactor in 1982 or wiped out the alleged Syrian nuclear facility in 2007. Even a relatively unsuccessful strike will alter the strategic environment in the region. Having crossed one red line, where might Israel draw the next one? Iran, the states in the region and the West would have to consider the possibility that Israel, having failed in its use of conventional force to halt the Iranian nuclear threat, might be willing to escalate further should Teheran actually proceed with building a nuclear weapon. In effect, an Israeli attack would constitute an extreme form of deterrence signaling
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "תקיפה באיראן - "ומה אם...?" התרחיש האופטימי"
בקריאה ראשונה - בא לי לבכות. פותח האשכול, עלום השם, כותב בהתעלות הנפש על הסופרמנים הישראלים, והפתעותיהם הטכנולוגיות. עשרות טילים בליסטיים חודרי ביצורים, מאות (!) טילי שיוט, מתקפת סייבר משתקת, מטוסים חמקניים ומבצע חלק ללא נפגעים וללא תקלות! אמצעים סודיים בכל פינה, והגניוס היהודי שוב זורח כאור לגויים.
אם הוא יודע משהו שאנחנו לא יודעים - אז למה הוא פותח את הפה??!!
בקריאה שניה - נפל לי האסימון, והתחלתי לגחך. יש לנו עסק עם סטירה חריפה הבאה להפנות ראי עקום מאד אל כל כותבי האזהרות והמקוננים בשער. הרגשתי הראשונה, שמדובר במישהו עם HUBRIS איום ונורא, חלפה מייד, כאשר הבנתי שיש כאן תרגיל מצויין ב- REDUCTIO AD ABSURDUM.
מאותו רגע, התחלתי ליהנות מהאשכול, ומכל התגובות, שמתייחסות ברצינות כל כך תהומית לכל פסיק ונקודה.
"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...." (ש"י עגנון - חתן פרס נובל)
אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם
לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה
צר לי, אך לפעמים אני מוצא שהעברית קצת מוגבלת מדי. אינני מתייהר, חלילה, בחכמה יתרה, וגם אני רואה את עצמי כ-"אזרח קטן". את הלטינית המעטה שאני יודע למדתי באל כורחי, שלא מרצוני החפשי, אך זה סיפור שלא שייך לכאן.
HUBRIS - מילה יוונית שבתרגום חפשי מאד מדברת על חטא היוהרה.
REDUCTIO AD ABSURDUM הוא ביטוי לטיני שפרושו לסתור דבר על ידי הצגתו בצורה אבסורדית לחלוטין.
האם צה"ל שלא מסוגל להכריע את החזבלונים ואת החמאס שאין להם טנקים , מסוקי תקיפה , מטוסי תקיפה , טילים בליסטיים ספינות טילים צוללות וכ"ו יוכל להתמודד מול האיראנים שחיי אדם מבחינתם שווים לקליפת השום ראה מלחמת איראן עיראק שבה הם שלחו ילדים לפנות שדות מוקשים. איבדו למעלה ממיליון וזה פשוט לא הזיז להם .
גם במידה ונצא מנקודת הנחה שהכול יתנהל על פי התוכנית ,שאף מטוס לא יופל שאף טייס או לוחם אחר יהרג או יפול בשבי ,מה שלא סביר במשימה כול כך מורכבת .
השאלה היא לגבי התגובה האיראנית .
האם העורף יהיה מסוגל לעמוד הן נפשית והן כלכלית במחיר של מאות ואולי אלפי אבדות?
הרי כולם יודעים את הרגישות שלנו לחיי אדם , האם הבריחה המבוהלת של חלק מתושבי הצפון למרכז במלחמת לבנון השניה עוד מלחמה כזאת ואבדנו לא לימדה אף אחד לקח .
ללמעלה ממחצית תושבי המדינה אין ממ"ד או מקלט ראוי לשמו אז לאן יברחו תושבי המרכז ?
האם כול הביטחוניסטים לשעבר שמתנגדים לתקיפה הם אהבלים גמורים?
האם ברק ביבי ובוגי יודעים משהוא שהם לא יודעים?
לד"ר בני הרטמן ידידי המלומד
על מה הפניקה שלאיראנים תיהיה פצצת אטום ? או מאה ...
האם הם יעיזו להפעיל אותן ?
גם לקוריאה הצפונית יש פצצות אטום אז מה?
בשנייה שיוודע שהם ינסו להפעיל את הפצצה, לישראל ולמעצמות יש את היכולות לדעת דקה לאחר מכן איראן נמחקת מהמפה / נאגסקי / הירושימה זכורות לך ?עם פצצות שהן 0 אחד גדול לעומת מה שיש לנו ולארה"ב
אז בבקשה לא להיכנס לפניקה .
ומוטב שהצבא יפסיק להתעסק באיום האיראני ויתחיל לאמן את חיילי המילואים כמו שהיה בזממנו
לא גיוס ביום שני שחרור ביום חמישי ירי של שלושה פגזים ,חצי סרט מ.א.ג והביתה
מקווה שירדת לסוף דעתי
דני
מומחה לתעופה, תעופה צבאית, חלל ולווינות. חוקר בכיר במכון פישר
חבר מתאריך: 02.07.05
הודעות: 11,691
הרשה לי להיות לרגע קטנוני
בתגובה להודעה מספר 82 שנכתבה על ידי דני קריאף שמתחילה ב "בני מצידי שיהיו לאיראנים לא פצצה אחת אלא מאה אז מה ?"
ציטוט:
במקור נכתב על ידי דני קריאף
בשנייה שיוודע שהם ינסו להפעיל את הפצצה, לישראל ולמעצמות יש את היכולות לדעת
באותה שנייה? או כמה שניות אחר כך?
גם אם באופן תאורטי שליח רכוב על חמור מביא פתק בכתב יד ממקום למקום?
ציטוט:
במקור נכתב על ידי דני קריאף
דקה לאחר מכן איראן נמחקת מהמפה
כלומר למישהו יש יכולת הפעלת נשק גרעיני קוונטי, ללא מגבלות פיזיקליות מוכרות כמו טווח של טיל או מטוס והזמן הנדרש כדי להגיע לשם? או לשיטתך צי של כטב"ם חמקן מפטרל כל העת מעל איראן?
כמו כן, "איראן נמחקת מהמפה" משמעו השמדת 60 או 80 מיליון איראנים?
וגם אם - נניח - זה יקרה, המחיר של פצצה גרעינית שתתפוצץ בתל אביב שווה?
הסוגיה אם ניתן להרתיע את איראן הגרעינית המזוינת ב-100 ראשי חץ או קצת פחות נדונה כאן
בתגובה להודעה מספר 82 שנכתבה על ידי דני קריאף שמתחילה ב "בני מצידי שיהיו לאיראנים לא פצצה אחת אלא מאה אז מה ?"
בהרחבה. וזאת לא הנקודה. דווקא אתה, כמי שחווה את מלחמת יוה"כ, אמור לדעת שאז לכאורה היו בידי ישראל כלי נשק גרעיניים - ולמרות זאת היא הותקפה במתקפת פתע קטלנית על ידי שתי מדינות.
כדוגמא למה שעלול להתרחש, קח כמה תרחישים אפשריים בהחלט:
תחת חסות מטריה גרעינית, איראן יכולה להציב כמה אוגדות קומנדו על גבול ישראל ממש.
או לבנות שדות תעופה צבאיים ולאייש אותם בלבנון ובסוריה.
חיזבאללה יכול פתאום לגלות נועזות יתרה.
איראן יכולה להכריז שהתקפה על חיזבאללה כמוה כהתקפה על איראן.
מה תעשה? איך תגיב, תשגר לאיראן נשק גרעיני בתגובה להצבת כוחות שלא ירו עליך אפילו ירייה אחת?
ואני כבר לא מדבר על תרחישים של שימוש בפועל בנשק כזה.
בתגובה להודעה מספר 82 שנכתבה על ידי דני קריאף שמתחילה ב "בני מצידי שיהיו לאיראנים לא פצצה אחת אלא מאה אז מה ?"
דני קריאף היקר...מה שכתבת לגבי אימון צה''ל הוא נכון כמובן, אבל לצערי אין לו קשר לנושא האיראני, אתה נופל בפח של ההשוואה למלחמה הקרה או לצפ''ק..
אין דין הרציונל הצפק''י או המערבי כדין הרציונל ההיאטוללי, מה אני צריך לחשוב תגיד לי? כמעט כל יום הפרסי הקטן יוצא בהצהרות (ולא רק הוא) שהמדינה הסהיונית צריכה להיעלם, הם עובדים במרץ על הפצצה, אני מצטער אבל הסיכוי שאתה טועה גם אם הוא קטן עשרת מונים מאשר אם אני טועה הוא עדיין בלתי נסבל, ודווקא אתה שהשתתפת במלחמה שהיתה הדבר הכי קרוב לחורבן בית 3 דווקא אתה צריך להבין זאת..
אני לא אוהב מלחמות והלוואי שהיינו גרים בשכונה יותר נורמלית, אבל כמו שמחר השמש תזרח, ככה אני משוכנע שברגע שתהיה להם הפצצה זה ייקח אולי קצת זמן אבל הם יעבירו אותה אלינו, ולכן כולי תקווה שנתעורר יום אחד כשפרויקט הגרעין של איראן הוא היסטוריה..
_____________________________________
מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000
בתגובה להודעה מספר 82 שנכתבה על ידי דני קריאף שמתחילה ב "בני מצידי שיהיו לאיראנים לא פצצה אחת אלא מאה אז מה ?"
במחילה מכבודו, אבל מי אמר שהאיום העיקרי מאיראן הוא טילים גרעיניים?
אם לאיראנים היו כמה שיהאבים חמושים ברש"ק גרעיני שאינם יכולים לעשות עימם כלום חוץ מלשגרם בלבד לעבר ישראל, אז לא ממש היה אכפת לי (או ליתר דיוק, הייתי יכול לסמוך על תאוריות ההרתעה למיניהן בתנאים מסוימים).
הבעיה שכשיהיה להם נשק גרעיני, העולם ייכנס לעידן של טרור גרעיני.
למה להם לתקוף אותנו ישירות ולהיפגע אחר כך, כשאפשר לבצע מגה-פיגוע (או יותר נכון טרה-פיגוע...)
האיראנים פשוט ימשיכו בשיטה הישנה והטובה: פיגועים בארץ ובעולם בתמיכה וחימוש איראניים ללא לקיחת אחריות.
החיים בצל איראן גרעינית ייראו לגמרי אחרת:
הבידוק בגבולות ובים יהיה פאראנואידי,
הקצאת הכוחות הישראליים לסריקות ובידוקים יהיו מטורפים.
כל יום נחשוש להחדרת מתקן גרעיני על ידי גורמי טרור באיזו מכולה דרך הים, או מנהרה תת קרקעית ושאר ירקות,
העם היושב בציון ייחשב לעם החי על זמן שאול שבכל רגע יחטוף איזה פיגוע גרעיני.
בכל רגע איזה נגמש ג'יהאדיסטי חמוש במתקן גרעיני עלול לחדור לשטח ישראל בדהירה של (כמה זה היה באירוע האחרון? 15 דקות נסיעה בכבישי ישראל?) ולהתפוצץ בקול תרועה רמה ופטריה עשנה.
מחירי הנפט ירקיעו שחקים מעבר לכל סכום דמיוני שמישהו חושב שהם ירקיעו לאחר תקיפה ישראלית.
איראן תעשה במזרח התיכון ככל העולה על רוחה,
חזבאללה מן הסתם יחזור להתגרות בנו בגבול תחת המטריה הגרעינית האיראנית.
העלייה לישראל תיפסק,
ההשקעות הזרות תפסקנה,
אנשים יירדו מהארץ
והכלכלה הישראלית תיקמול לאיטה .
ואני כבר לא רוצה לחשוב על איך תיראה המלחמה הבאה שלאחר מכן...
בשום מקום לא כתבתי שאני חושש מהאיום הגרעיני !!!!!!!!!!!
בתגובה להודעה מספר 87 שנכתבה על ידי StaMiluimnik שמתחילה ב "במחילה מכבודו, אבל מי אמר..."
האיום הגרעיני ממש לא מפחיד אותי .
עם כול הזלזול בפרסים [ איראנים] הם ממש לא אהבלים עד כדי אפשרות להשתמש בנשק גרעיני במידה ויהיה להם .
החשש שלי הוא שלאחר תקיפה ישראלית ללא גיבוי של ארה"ב - על התוצאות לא ארחיב, שכול אחד יחשוב לעצמו מה המשמעות של תקיפה כול כך מסובכת .ומה שיקרה לעורף לאחר מכן בשלב הראשון הכול יהיה קונבציאלי ..
כבוגר הן של מלחמת ששת הימים ,הן ההתשה בתעלה כולל צל"ש רמטכ"ל והן בקרבות האיומים ביותר במי"כ כולל בצומת המוות " טירטור לקסיקון" והחווה הסינית ברצוני להבהיר שמי שחשב על חורבן " הבית השלישי " היה שר הביטחון דיין " שודד עתיקות " בלי רישיון .
אנחנו הלוחמים הפשוטים לא חשבנו ולו לרגע שאנחנו נמצאים במצב של חורבן הבית ובסופו של דבר לאחר התחלה קשה מנשוא מ6.10 ועד 17.10 הוכחנו למצרים היכן הדג משתין ...
אז שיפסיקו להפחיד אותנו .
מומחה לתעופה, תעופה צבאית, חלל ולווינות. חוקר בכיר במכון פישר
חבר מתאריך: 02.07.05
הודעות: 11,691
בתגובה להודעה מספר 88 שנכתבה על ידי דני קריאף שמתחילה ב "בשום מקום לא כתבתי שאני חושש מהאיום הגרעיני !!!!!!!!!!!"
ציטוט:
במקור נכתב על ידי דני קריאף
האיום הגרעיני ממש לא מפחיד אותי .
-------------
אז שיפסיקו להפחיד אותנו .
עם כל הכבוד, מבטך הוא - לכל היותר - מבט מכיפת המפקד בטנק. מבט צר מאוד, מתקופה אחרת ובהקשר אחר. ברור שמשמעות הימצאות (ולא בהכרח שימוש) נשק גרעיני באיראן אינה נהירה לך, כפי שכתבו מספר מגיבים.
בתגובה להודעה מספר 80 שנכתבה על ידי דני קריאף שמתחילה ב "תקיפה ללא גיבוי ועזרה של ארה"ב תיהיה התאבדות לשמה"
ציטוט:
במקור נכתב על ידי דני קריאף
האם צה"ל שלא מסוגל להכריע את החזבלונים ואת החמאס
צה"ל בהחלט מסוגל להשמיד את חיזבללה ואת חמאס כארגונים בעלי עצומה צבאית משמעותית,אלא שכרגע הדרג המדיני חושב שאין בזה טעם/שהמחיר גבוה מידי/אחר.
אין לי ספק שאם תתקבל ההוראה צה"ל יהיה מסוגל להכריע את שני הארגונים האלו ולהשמיד כמעט לחלוטין את האמל"ח ואת שרשרת הפיקוד שלהם.
נערך לאחרונה ע"י תבור - tar 21 בתאריך 14-08-2012 בשעה 19:28.
בתגובה להודעה מספר 80 שנכתבה על ידי דני קריאף שמתחילה ב "תקיפה ללא גיבוי ועזרה של ארה"ב תיהיה התאבדות לשמה"
דני,אל תגיד לי שגם אתה קנית את הבלוף של מחסור באימונים וציוד כסיבה לכישלון בלבנון 2.
מחסור בציוד זה שאתה נסעת בלי מקלעים ואני עם 03 שיורה רק בודדת +דריכה בגלל שאין מדידים.
איפה ראית מחסור באימונים כסיבה לכישלון בקרב אחד בלבנון?
ההסיבה היא הירידה הדרסטית באיכות המפקדים מרמת מט"ק ועד מאו"ג,ופחדנות גם. תאר לך שהיה סד"כ כזה באבירי לב.
מערכות מודיעין חוזי (IMINT), מערכות חישה גילוי והתרעה - חלל, אויר, ים ויבשה. התנהלות ביטחונית, תעשייתית וחוזית בינלאומית
חבר מתאריך: 08.03.05
הודעות: 2,997
לה-לה לנד....!?
בתגובה להודעה מספר 75 שנכתבה על ידי DZZ שמתחילה ב "בהתחלה - לא הייתי בטוח אם אני הולך לבכות או לצחוק"
לומר את האמת - חיכיתי על הגדר..... חיכיתי שמישהו יתעורר ויזעק כי "המלך ערום".
דומני שהמערבולת הדעתנית בציבור כיום כה גדולה, כה חזקה, שכל נפץ של ניצרת רימון רעיוני, כל תרחיש הזוי או הגיוני גורמים לקול מפץ רעיוני - גרעיני אדיר הן מהימין והן מהשמאל. בתווך העיתונות ואמצעי התיקשורת העושים את מלאכתם - מי לתרחישי "זבנג וגמרנו" ומי להתראות אפוקאליפטיות. והעם היושב בציון נגרר לשני מחנות. מי לפטריוטיזם נבוב מטובל בקורטוב של זכרונות השואה שלהערכתו שוב בפתח, ומי לחשש כבד לשואה יזומה. אלה יקראו לאלה "חמומי מוח" האחרים יחזירו במטבע הלשון החדשה - "תבוסתנים סמולאנים".
יותר משהעם זקוק בימים אלה למסכות אב"כ בלתי יעילות, הוא זקוק לחלוקה של כדור פרוזאק אחד לכל אזרח ואזרחית.
הדיון הציבורי רצוי שיתקיים בשאלה מהותית כל כך. אין כאן מקום לפרות קדושות.
דווקא ההיסטוריה של עמנו בדור האחרון אמורה ללמד אותנו דבר או שניים על התעלמות מדעת ציבור.
ב"לה-לה לנד" הזה כפי שקושקש בתרחיש שפתח את האשכול מצוי גם כתב החידה עצמו - ונראה שאתה DZZ איתרת אותו באומרך: REDUCTIO AD ABSURDUM
אגב, ידידי ה"אזרח" - דומני שאתה עצמך הכנסת לכאן את השפה הפולנית כשפת דיבור שנייה בפורום - לא כך ? אז מה לך כי תלין על משפט לטיני נאה ( והכל ברוח טובה !!)
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "תקיפה באיראן - "ומה אם...?" התרחיש האופטימי"
כל תהליך הדה-לגיטימציה שעושים בתקשורת לישראל, לצבא ולממשלה השלטת הוא פשוט קרקוע יסודות הדמוקרטיה.
הרי הממשלה נבחרה ע"י רוב הציבור ולכן, גם ם דיון ציבורי צריך להתקיים -והוא אכן מתקיים בצורה בלתי מרוסנת- צריך לקחת בחשבון גם את נקודות החזק של מערכת הבטחון הישראלית בכללותה.
אז כן, אולי נחטוף עשרות שיהאבים/פת"ח 3(לא טעיתי?) אבל כותב המאמר באמת צודק, הרי למה ובשביל מה מושקעים כל כך הרבה מיליארדים של דולרים על מערכות נשק כ"כ מתקדמות?
בשביל מה? בשביל שישראל תהיה נמר של נייר?
"כנגד דעותיהם של בטחוניסטים לשעבר" כבר נהיה משפט שחוק ושגור.
אומנם אני לא מומחה להיסטוריה צבאת/מלחמתית אבל אני בטוח שישראל חוותה הרבה מקרים של פעולות מוצלחות למרות דעותיהם השליליות של ראשי מערכת הבטחון ובמיוחד של כשלונות מודיעינים.
אני ממש לא שש אליי קרב אבל ישראל וזה אפילו לא משתלם כלכלית לצאת למלחמה אבל, לעניות דעתי (לפי הפרסומים בתקשורת בארץ והתקשורת הזרה), כן יכולה לחיות עם תוצאות "היום שאחרי".
בתגובה להודעה מספר 94 שנכתבה על ידי idanmos שמתחילה ב "כל תהליך הדה-לגיטימציה שעושים..."
האם מסתמן שההחלטה תהיה החלטת ממשלה? לא! מסתמן שאפילו לא החלטת "קבינט", או שמיניה או לא'משנה - אלא החלטה של שני אנשים (ויועציהם הקרובים במקרה הטוב). הטיעון שאי אפשר שזו תהיה החלטת ממשלה כי יהיו הדלפות - אינו משכנע.
באשר ל"כל כך הרבה כסף הושקע אז איך ייתכן שאין לו תמורה הולמת" - זה טיעון שמתאים לדברים הרבה פחות מורכבים שמקומם בתחום המסחר, ולא לעניני מלחמות. (וראה ה"מחיר" המוצדק וה"מופרז" ששילמנו על החזרת גלעד שליט) טיעונים כאלה מתאימים ל- "לא ייתכן ששמתי ככה וככה שקלים על רכב חדש והוא מאכזב", או על גדג'ט כלשהוא. לא על אפשרות ל (אולי, אין לי מושג) מלחמה בטרם עת.
בתגובה להודעה מספר 96 שנכתבה על ידי Taurus84 שמתחילה ב "מעדיף החלטה מדינית נכונה של..."
האם 2 האישים המדוברים הם נקיים מאינטרסים? למה נדמה לי שפוליטיקאים ("מדינאים" בלשונך הנקיה) הם דווקא יותר אינטרסנטים מאנשי מקצוע ששרתו שנים רבות בצבא והפכו כבמטה קסם ל"אינטרסנטים" אחרי שכ"כ הרבה זמן סמכנו עליהם, והצטרפו לתסריט המוזר לפיו כל או רובה המוחלט של העיתונות חברה ביחד ל"הפחדה" אינטרסנטית? זה נשמע מופרך הרבה יותר מהאלטרנטיבה שכל התבונה המדינית מתרכזת לא רק אצל 2 אישים שהאגו שלהם הוא לא מהקטנים, גם אם כוונתם ואמונתם בדרכם היא אמיתית..
טיעון ההשקעה הטבועה, פרדוקס / כשל ידוע בתורת ההחלטות
בתגובה להודעה מספר 95 שנכתבה על ידי טירון שמתחילה ב ""הרי הממשלה נבחרה ע"י רוב הציבור"...:)"
וזה הולך ככה:
השקעתי כל כך הרבה בפרויקט/מאמץ/מלחמה X - עד שלהפסיק עכשיו יוריד את כל ההשקעה לטמיון/יציג אותי כאהבל/יעשה דמורליזציה וכו'.
שיקול דומה מופיע למשל בעת השקעה בבורסה: השקעתי, המניה קורסת, מה אני עושה? ממשיך להחזיק בה או חותך הפסדים?
אני במלחמה. איבדתי עד עכשיו עשרת אלפי לוחמים והרסתי חלק גדול מהכלכלה. מציעים לי הסדר שלום שאינו החלום הרטוב שלי , אבל שכל צד מוותר בו על חלק מדרישותיו ואפשר לחיות איתו. מה אני עושה? מתלהם שאני לא אתן לדמם של עשרת אלפי לוחמים להישפך לשווא ואני אמשיך בלחימה עד שאכריע את האויב, או מתפשר?
החיים רוויים בדילמות כאלו מסוג sank investment . השקעה טבועה.
פרשת סגירת פרויקט הלביא היא דוגמא מצוינת לדילמה כזאת: השקעה של מיליארדים שירדה לכאורה לטמיון. בדיעבד, האם ההחלטה היתה נכונה? די אם נחשוב שתקציב הבטחון היה משועבד לעשורים לטובת הפרויקט הגרנדיוזי הזה. ולא היה נשאר כסף למערכות נוספות שפותחו לאחר הלביא. מערכות שבאמת משנות את תמונת הלחימה ומהוות מכפיל כח אמיתי. או שהצבא היה רוצה גם וגם - והממשלה היתה מחסלת את תקציבי הרווחה לטובת הבטחון וגוזרת עוני ואומללות על מיליוני אזרחים. מה שקבע אז היה הצפי לעתיד. "צל העתיד" שהטיל הלביא על ההווה. משכון העתיד כולו לטובת פרויקט אחד אינו מעשה נבון במיוחד. ולכן, בהחלטה, מה שהושקע עד אז לא נלקח בחשבון - אלא מה שהיה צפוי להיות מושקע בעתיד. הלאה. וזה מה שהכריע: הלביא היה גדול על המדינה בכמה מידות.
ובטענות יש לבוא בעיקר למי שקיבלו את ההחלטה לבנות מטוס קרב כחול לבן.
כלל יסוד בתורת ההחלטות ,עם יישומים נרחבים לכלכלה הוא לנסות לבודד את גורם ההשקעה הטבועה - ולנטרל אותו מההחלטה מה לעשות בעתיד.
אנחנו חיים בהווה. ולפנינו נפרש העתיד.
מה שקרה בעבר- שייך לעבר.
כבני אדם רציונליים, שומה עלינו לשקול רק את ההשלכות העתידיות של מעשינו היום.
לפיכך...אם השקענו מאה מיליארד במצטבר בהכנה לתקיפת איראן, לא נובע מכך שתקיפה חייבת להיות בכל מקרה. מה שהושקע -שקע..נעלם. השאלה היחידה שצריכה באמת להטרידנו: האם לתקיפה עתידית באיראן תהיינה השלכות חיוביות על המדינה, על האיזור, על הכלכלה, על העתיד שלנו? ואם כן - האם השלכות אלו ותועלות אלו גדולות בהרבה מתוחלת הנזק הצפוי מהתקפת נגד.
זאת השאלה היחידה שצריך לשקול.
וזה לא חשוב כמה השקענו.
הדימוי של נמר של נייר הוא דימוי מטעה ומשבש שיקול דעת.
מדינה יכולה להקרין כוח ומשקיעה בהשגת נכסים אסטרטגיים על מנת לאפשר הקרנת כוח והרתעה.
ארה"ב השקיעה טריליונים במצטבר בכלי נשק אסטרטגיים ששוכבים היום במדבר ללא שימוש. האם ארה"ב היא נמר של נייר? האם ההשקעה הייתה לשווא? ההשקעה ההיא גרמה לארה"ב להיות למעצמת על, שעל פי יישק דבר. ומזה היא הפיקה ומפיקה יתרונות כלכליים אסטרטגיים ומדיניים עצומים לאין שיעור.
האם ארה"ב היתה צריכה ליזום מלחמה גרעינית על מנת שההשקעה שלה לא תרד לטמיון...?
כך גם ישראל: ההשקעה מייצרת בטחון ומאפשרת שגשוג. ובטחון הרתעה ויציבות הם תנאי הכרחי לשגשוג כלכלי מדיני ותרבותי.
נערך לאחרונה ע"י שטורס בתאריך 14-08-2012 בשעה 05:36.
בתגובה להודעה מספר 98 שנכתבה על ידי שטורס שמתחילה ב "טיעון ההשקעה הטבועה, פרדוקס / כשל ידוע בתורת ההחלטות"
...מה גם שעם כל המיליארדים שהושקעו, למיטב הבנתי המוגבלת איננו מצויידים כרגע באמצעי המשמעותי ביותר להסבת נזק נמשך ובלתי הפיך למתקנים הקיימים, דהיינו פצצות חודרות בונקרים מהסוג הנדרש כדי לחרב את המקומות החשובים ביותר שממוגנים עמוק עמוק באדמה. את זה יש רק לאמריקנים, את זה לא קיבלנו מהם למרות המיליארדים וכו. אבל איתם אנחנו מצליחים להכשל שוב ושוב בהסתכרנות המדינית.
בתגובה להודעה מספר 100 שנכתבה על ידי moshayov שמתחילה ב "א. יש לישראל פצצות GBU-28 שקיבלנו מארה"ב"
ציטוט:
במקור נכתב על ידי moshayov
ב. אני לא יתפלא עם עם ישראל פיתחה ויצרה בעצמה פצצות חודרות בונקרים בגדלים שונים ושומרת את זה בסוד.
חיפוש קטן בפורום זה, יתן לך מידע רב על מערכות מסווגות למיניהן.
נסה את מילות המפתח: "סיתרה אחרה ב'", "סגי-נהור", "איפכה מסתברה", "חרצולים" ו-"קונפייטר".
אבל - שישאר בינינו, כן?......
בתגובה להודעה מספר 102 שנכתבה על ידי efekt שמתחילה ב "יש גם כרישים שאומנו לשחות במים כבדים"
ציטוט:
במקור נכתב על ידי efekt
אבל מטבע הדברים לא נרחיב בנושא
הרי מספיק חרגנו מכללי ב"ש כשדנו, כאן ממש, בטונה ששוחה בשמן, ובפצצות השעועית המשומרת ברוטב עגבניות! שלא לדבר על מערכת "פגז קומפוט" וטילי "קרקע-חומוס" (או שמה זה היה טיל ה- "קרקע-ביטול חתונה"?).
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "תקיפה באיראן - "ומה אם...?" התרחיש האופטימי"
האזרחים שאמורים להיות "רגועים ואופטימיים" לקראת התלקחות לא-מבוקרת, או כותב המאמר ש...איך נאמר זאת בעדינות "חושש" (אולי בעצם פוחד) לחשוף את זהותו? המחיר שייגבה בחיי אדם במתקפה טרם עיתה ולא בתיאום עם ארה"ב הוא מפחיד פחות עבורך מחשיפת זהותך? ממה אתה מפחד? ובתמצית - אנונימיות אינה מראה על אומץ רב מידי, ומשמיטה את הבסיס המוסרי מקריאתך לא לפחד ממה שרבים רבים , אנשי מקצוע, חושבים שהוא מסוכן ומזיק.
וכמובן שהלוואי שכל מה שנכתב ע"י הכותב האנונימי הוא אמיתי ואמין ואפשר לישון בשקט. יחסי. אני מתקשה בכך. על כל מקרה האשכול מעניין ומעורר מחשבות.
כותב המאמר ש...איך נאמר זאת בעדינות "חושש" (אולי בעצם פוחד) לחשוף את זהותו? המחיר שייגבה בחיי אדם במתקפה טרם עיתה ולא בתיאום עם ארה"ב הוא מפחיד פחות עבורך מחשיפת זהותך? ממה אתה מפחד? ובתמצית - אנונימיות אינה מראה על אומץ רב מידי, ומשמיטה את הבסיס המוסרי מקריאתך לא לפחד ממה שרבים רבים , אנשי מקצוע, חושבים שהוא מסוכן ומזיק.ת.
אני יכול לחשוב על מגוון נרחב של סיבות לאי חשיפת זהות הכותב, לרבות חוסר רצון להטייה אצל הקורא, השתייכות לגוף כזה או אחר שיכול להיות לו השפעה על דעת הקורא, ועוד.
לי, כקורא, חשוב יותר להתייחס לדברים עצמם - ולא לדובר. כך למשל, בראיון של ארי שביט עם אותו בכיר מסתורי (ואין הכוונה לבעל פסנתר הכנף - אהוד ברק) - ברור לי מי המרואיין. בעיני, זה לא מעלה הרבה או מוריד הרבה מעצם הדברים.
i rest my case
ואין לי שום בעיה שתגובתי תמחק. מסכים לגמרי שהתוכן חשוב יותר מזהות הכותב, ואם חשדי שהעניין הוא חשש/ פחד מ"הרמת גבות במשרד" ודברים כאלה, ולא הרצון להמנע מלהשפיע על דעת הקוראים - כפי שאתה מציע - ופותח האשכול יודע את העובדות - שוב, תגובתי ראוייה למחיקה, מכל הלב. או להתעלמות.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "תקיפה באיראן - "ומה אם...?" התרחיש האופטימי"
אני חושב שהכתבה בהחלט מציגה פעילויות שצהל יכול לבצע, ופעילות זו היא לא חלומות באספמיה. למשל:
1. לוחמת סייבר. יכולות הסייבר של מדינת ישראל הינה שווה או טובה יותר מזו של ארה"ב, כך נכתב במאמר שהופיע ב-Strategypage. ואלו מספר שורות מהמאמר:
As the U.S. has worked more closely with Israeli Cyber War organizations (an effort that apparently produced Stuxnet, Duqu, and several other more powerful Cyber War weapons), the Americans were impressed that Israel, a country with less then three percent of the U.S. population, could create Cyber War teams equal, and sometimes superior, to what the United States has. Israel does this by using a recruiting system it has long used to find quality recruits for elite combat and intelligence units. Back in the 1990s, Israeli leaders realized that the Internet would probably quickly develop into another battlefield. So commando recruiting was expanded to find recruits for new Cyber War organizations. There are now over a dozen of these, nearly all of them secret (as in even their names are classified). These small teams serve various military, intelligence, and other government organizations. It's believed that there are only a few hundred hackers involved and many of them are in these jobs for only a short time (often to take care of their military service obligation). Most of these Cyber War experts go on to careers in the many Israeli software companies and are available to return to the military (as part of their reserve obligation) for short periods to help out with Cyber War operations.
את המאמר כולו, שתענוג לקרוא, ניתן לראות בקישור למטה:
2. טילים בליסטיים. להבנתי טילי "יריחו" בהחלט נכנסים לקטגוריה הזו ולכן היכולות לתקוף בעזרת כמה עשרות טילים כאלו את המתקנים כפי שתוארו בכתבה, הם בהחלט סבירות.
3. טילי שיוט. לישראל ישנם 2 פצצות גולשות שמוכרות לנו והם ה-MSOV של תע"ש וה-SPICE-2000 של רפא"ל. כפצצה גולשת הטווח של פצצות אלו עומד על כ-100 ק"מ, אבל אם הוסיפו להם מנוע קטן מאחור, אזי אפשר להניח שהטווח שלהם יכול להגיע גם ל-500 ק"מ. אם תעשיות אלו קיבלו את התקציבים לכך, אזי אפשר להניח שפצצות גולשות/טילי שיוט אלו קיימים בידי ח"א בכמויות מתאימות. טילי שיוט מסוג זה מיוצרים גם בארה"ב כגון: ה-JASSM שיש לו טווח של 370 ק"מ, וה-JSOW-ER שיש לו טווח של 480 ק"מ, ויכול להיות שטילים אלו מצאו את דרכם גם לישראל כמו למדינות אחרות. גם לגרמניה ישנם טילי שיוט מסוג זה שנקראים KEPD-350 ואולי גם הם הגיעו לח"א שלנו. בנוסף לטילי שיוט שמשוגרים מהאויר, ישנם טילי שיוט שניתן לשגרם מצוללות כפי שנכתב במאמר.
המידע המודיעני שבידי ישראל לגבי מיקומם של כל המטרות שצריך לתקוף הוא בלי ספק מעולה, וראינו את יעילותו ב-2006 בלחימה בטילים ארוכי הטווח של החיזבאלה, ואין ספק שהיכולת לתקוף ולהשמיד מטרות אלו כפי שצויין בכתבה בהחלט אפשרי.
4. תקיפה אווירית. יכולת התכנון של ח"א בצירוף מערכות ל"א מהטובות בעולם, בהחלט יאפשרו למטוסי ח"א לחדור את מערך המכ"מ האיראני ולתקוף את מטרותיהם בין אם ע"י טילי שיוט או פצצות גולשות.
ישנם בעולם מערכות נשק חדשות כגון טילי א/א שחמושים במערכות ל"א וישוגרו ע"י המטוסים במטרה לשתק את מערכות המכ"מ לפני שמגיעים המטוסים. (MALD-J) מחשבה נוספת קיימת לגבי טילי א/א שחמושים במשדרי מיקרו גל במטרה ל"בשל" מערכות קורנות. ניתן לקוות שיש לנו אנשים שיודעים איך לייצר מערכות כאלו.
לסיכום לדעתי תקיפה כפי שתוארה ניתנת לביצוע ברמת הצלחה זו או אחרת. גם אם התקיפה תצליח רק בחלקה, אזי לאיראנים יהיה ברור שישראל נחושה למנוע נשק גרעיני באיראן, ובסיבוב הבא הפצצות יהיו בעוצמה הרבה יותר גדולה.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "תקיפה באיראן - "ומה אם...?" התרחיש האופטימי"
הכותב מניח שיש לישראל שפנים שמאפשרים לה לנצח בנוק אאוט ולא רק "לעשות לאיראנים פנס בעין" כפי שארה"ב תופסת את המצב לפי "מקבל ההחלטות" בראיון לשביט.
ייתכן והשפנים האלה (אין לי מושג אם הם קיימים), שנועדו ליום "ה"פקודה האחרון והסופי בהחלט, (אולי גם כי הם לשימוש חד פעמי)- הם במוקד המחלוקת: נתניהו סבור שהיום הזה הגיע, והחולקים עליו שלא ומטוב לשמור אותם לימים קשים עוד יותר.
יגיל הנקין. ד"ר להיסטוריה צבאית, חוקר במחלקת היסטוריה של צה"ל
חבר מתאריך: 16.02.04
הודעות: 5,565
מי שצריך לדעת מה זה פחמן דגים - יודע!
בתגובה להודעה מספר 109 שנכתבה על ידי tec שמתחילה ב "מה זה "סיבי פחמן הדגים משארת אדם" :) זו שגיאת כתיב ? ואם כן מה הנוסח המתוקן?"
_____________________________________
"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "תקיפה באיראן - "ומה אם...?" התרחיש האופטימי"
חברים, כמה גולשים ניסחפו כאן ולקחו את האשכול לכיוון מעוות.
ניקינו והאשכול חזר למקומו הטבעי והמיוחד (זה אשכול שהצליח לעשות באז תקשורתי אע"פ שבתקשורת הגלויה לא מודים בכך).
נא להקפיד על נושא האשכול, לא רוצה להגיד מה יהיה עם אותו אחד שינסה תעלול כזה שוב!
די מעניין, אחרי קריאת המאמר הזה, ובייחוד מספר פרטים מעניינים בו
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "תקיפה באיראן - "ומה אם...?" התרחיש האופטימי"
אתמול התבטא ראש המטות המשובלים האמריקאי - לטענתו, ביכולות שהוא יודע שיש לנו לא נוכל לחסל את תכנית הגרעין האיראנית, אלא רק לעצור אותה. כמובן שהוא סייג ואמר שהוא מכיר - אבל די יתכן שיש יכולות שהוא לא מודע אליהן.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "תקיפה באיראן - "ומה אם...?" התרחיש האופטימי"
יש בעיה עקרונית בתקיפה שתסתיים בהשמדה חלקית או לא ודאית של פרוייקט הגרעין האירני.
מתוך הנחה שאחרי תקיפה כזאת, לא יפול המשטר באירן, ישאר חשבון פתוח רציני בינם לביננו.
הם בסופו של דבר ישלימו את פרוייקט הפצצה, אם טרם עשו זאת .
העולם בעקבות המתקפה יפחית בצורה משמעותית את הסנקציות מולם
ותהיה להם את כל הלגיטימציה בעולם, להעיף עלינו את מה שהם בנו שם.
ומפסיק רק אחד כזה בשביל לחסל את כל מה שיש פה.
בקיצור - בין אם המאמר נכתב בציניות, ובין אם ברצינות
אני מסכים עם האמירה שאסור שאנשי צבא ובטחון ייללו חדשות לבקרים בנושא.
אני מסכים שצריך לעצור את פרוייקט הגרעין האירני, והדרך היחידה לעשות את זה היא להשמיד אותו. כל דרך אחרת נידונה מראש לכישלון.
אני חושב שלעשות את זה לבד ובלי ארה"ב או לפחות בלי הסכמה וסיוע זה סוג של משימת התאבדות הן צבאית והן לאומית.
מה לעשות, היכולות שלנו מוגבלות.
אני מקווה שלא תכעס על כך שבכוונתי להוסיף מילים אחדות.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי GateKeeper
יש בעיה עקרונית בתקיפה שתסתיים בהשמדה חלקית או לא ודאית של פרוייקט הגרעין האירני.
אני מסכים שצריך לעצור את פרוייקט הגרעין האירני, והדרך היחידה לעשות את זה היא להשמיד אותו. כל דרך אחרת נידונה מראש לכישלון.
לדעתי אתה טועה. עיכוב משמעותי אין בהכרח פירושו פצצה איראנית מובטחת. תרחיש דמיוני לפיו איראן מושמדת על ידי פצצות גרעין יחזיר את איראן שנים רבות לאחור. . האם בפרספקטיבה עתידית היא לא תוכל להתחיל מחדש?
כל תקיפה היא להלכה עיכוב של התוכנית. עיכוב של שנים רבות יכול להפוך למעשה להשמדה של התוכנית.
תותקף התוכנית ותיבנה מחדש? תותקף שוב. ושוב. ושוב. זו מלחמת התשה אפשרית, או מכה מכריעה בתרחיש אפשרי של שינוי מדיניות על ידי המשטר. (רק מחשבה, לא ריאלית כיום - התקפה מניעה שינוי משטר, האיסלאם הקיצוני מובס ואיראן חוזרת להיות בת ברית של המערב בכלל, וארה"ב וישראל בפרט. האם במקרה כזה, העם באיראן (אם מישהו בכלל שואל אותו) ינטור לתוקף?
מבלי להתיחס ליכולות (אמרנו, כל מילה מיותרת)
התרחיש של "תקיפה כוללת" או כמו שכתבת "אירן מושמדת" הוא לא ריאלי.
בעיקר בגלל המרחק, ובגלל שאר העולם, תזכורת מהמלחמה האחרונה - אפילו את חזבאללה לא הצלחנו "להשמיד" מהאוויר....
ההנחה שלי היא שאם הממשל האירני יהיה נחוש בדעתו, הוא יביא את הפצצה, והיכולת שלנו לעכב את זה היא נמוכה - וכנראה גם חד פעמית לפחות בחלון זמן סביר
תניח שיש עוד מתקנים סודיים שהעולם לא מכיר, שהיצור מבוזר ומוטמן עמוק באדמה, שיש מספר מסלולים לנשק, ואולי יש עוד הפתעות שהמערב לא יודע.
היות ומדובר בשלטון שחשוד בחוסר שפיות, הדרך היחידה היא או להחליף את השלטון - או ליטול ממנו את האפשרות להמשיך בפיתוח - קרי השמדה של הפרוייקט.
יכולת כזאת לעניות דעתי יש לאמריקאים, והם לא ישתמשו בה, כי המשמעות היא מלחמה עם אירן - מה שלא יקרה לפני הבחירות, ובמצב הכלכלי של האמריקאים, כנראה גם לא אחרי.
(שם לב שבתרחיש האופטימי שהוצג פה, מדובר על מלחמה כוללת - עם פגיעה בתשתיות אזרחיות, ולא תקיפה נקודתית על הגרעין האירני).
תקיפה שלנו אולי תהיה מאוד כואבת, אבל כל פעולה שלא תסתיים בהפסקת הפרוייקט, בסופה תחכה הפצצה.
לגבי הנושא התקציבי - אל תדאגו לאירנים, לחברים שלהם יש הרבה כסף, והם ימצאו למי למכור את הנפט. האמריקאים גיבורים על הבריטים ושאר מדינות אירופה, אין להם כ"כ יכולת לאלץ את רוסיה/סין/קוריאה להשתתף באמברגו בצורה מלאה.
אם תקרא דבריך שוב, אזי משתמע מהם לוגית ומעשית שישראל לא אמורה לעשות דבר כיוון שאינה מסוגלת לדעתך להשמיד את כל הפרוייקט. עליה להשלים עם איראן גרעינית. כאמור התנאי לפעולה מצדך הוא השמדה מוחלטת של פרוייקט הגרעין (כלומר שלא יוכלו בכל נקודה בעתיד לחדש את הפרוייקט - דרישה מופרכת), שרק ארה"ב מסוגלת לעשות זאת, אך לבסוף לדעתך האמריקנים לא יפעלו כלל.
לכל פרוייקט גרעיני ישנן חוליות מרכזיות ובלעדיהן לא תבנה פצצה. בנסיבות שבהן איראן במרכז התצפית המודיעינית של ישראל, ארה"ב ומדינות נוספות, הסיכוי שתוכל להסתיר אותן חוליות חיוניות בפרוייקט מקביל שואף לאפס. היות שאיראן אינה הולכת על מסלול פלוטוניום שבלתי ניתן להסתרה (לכן אראק ובושהר לא כל כך חשובות כמטרות) אלא על העשרת אורניום הרי המתקנים החיונים: הפיכת אורניום למצב גזי (איספהן), מתקן העשרה על בסיס צנטריפוגות לגז(נאתנז), ועוד מעט בפורדו, מפעל ייצור הצנטריפוגות, ומתקן הרכבה כנראה בפרצ'ין. הבעיה הטכנית בפיתוח פצצה אינה בהרכבתה, אלא בהשגת החומר הבקיע. לפי תחקירים אמריקנים שנוסו בפועל, ארגון טרור ברגע שירכוש מספיק חומר בקיע, יוכל להרכיב מתקן גרעיני בבנין בסדר גודל של בית מלאכה, 60 טכנאים, ופיסיקאי אחד.
חוליה חיונית איספהאן הינה מעל הקרקע, קלה להשמדה טוטאלית באמצעות מספר פצצות ברזל פשוטות. נתאנז, ניתנת לחדירה (9 מטר) אפילו באמצעות סוגי הפצצות חודרות הבונקרים שנמכרו לישראל אם יופעלו בדרך מתודית של פצצה עוקבת חור פצצה קודמת. לחיל האוויר יש אמצעים המאפשרים דיוק כזה. (שיטה זו פורסמה בפרסומים מדעיים שונים, ואפילו בן-אליהו מצוטט במחקר על היתכנותה בראיון לחוקר. אם כי סביר להניח שישראל פיתחה פצצה בעלת כושר חדירה גבוה יותר מדגמי הפצצות שנמכרו לה. כך שהעניין פשוט יותר). תחנות הכוח החשמליות החיוניות למפעלי הצנטריפוגות הינן מעל הקרקע וניתנות להשמדה בקלות יחסית. (הצנטריפוגות מאד רגישות מאד לשינויי מתח, האירנים לא יוכלו לאלתר הספקת חשמל יציבה). נניח לרגע שהמתקן בפורדו לא ניתן לחדירה באמצעים הישראליים, הרי עדיין לא נכנס לפעולה אופרטיבית. ללא אורניום גזי, ללא הספקת חשמל סדירה, וללא הספקת צנטריפוגות, הוא חוליה משותקת.
עתה לזמן הדחייה האפשרית בהנחה סבירה ביותר שפגיעה טוטאלית בחוליות הללו מלבד פורדו היא בהישג ידו של חיל האוויר וזרועות אחרות אם התקיפה תבוצע בזמן הקרוב. (כל מי שקורא ספרות טכנית ומחקרית גלויה יכול לקבל אומדן יכולת לגבי טווחים, כושר נשיאה, שיתוק מערכות הגנה. ובעלי הנסיון יכולים לשער שהנתונים המעשיים טובים יותר למשל ביחס לפרסומים הגלויים של טווחי המטוסים, כושר החדירה של הפצצות ועוד.) לאיראנים לקח כ-15 שנים להקים מה שהקימו עד עתה. להודים נדרשו 5 שנים לבנות מתקן העשרה אופרטיבי לאחר ניסוי מתקן העשרה בסיסי. גם הם מיהרו - סין. והם לא הופרעו במלאכתם מלבד סנקציות הנייר האמריקניות.
האם לא סביר להעריך שבניה מחדש של מפעל המרה לגז, מפעל יצור לצנטריפוגות, מתקן העשרה, בניית תחנות כוח, וכשכולם (מלבד תחנות כוח) מתחת לקרקע כדי להקטין אפשרויות פגיעה חוזרת, ובהמשך אפשרי של הסנקציות, תמשך יותר מחמש שנים? (להשקפתי זו הערכה זהירה).
במהלך שנים אלה דברים רבים יכולים להתרחש, אפילו הגברת הסנקציות עד שהם יאמרו נואש. האם מישהו צפה פלישה אמריקנית לעיראק ב-1991 כ-10 שנים לאחר אוסיראק. במהלך ההיסטוריה ניסו כ-20 מדינות ליצר נשק גרעיני, 13 מהן הפסיקו את הפרוייקט מטעמים שונים שחלקם אינו רלבנטי למקרה האירני אך יש בזה לעודד.
לגבי ארה"ב: ארה"ב נכשלה מודיעינית במרבית המקרים שמדינות פיתחו נשק גרעיני. הם הופתעו מהפצצה הסובייטית ב-1949 כאשר העריכו שיגיעו לכך רק באמצע שנות החמישים. הם הופתעו מפצצת המימן הסוביטית שהופיעה פחות משנה לאחר שהם פוצצו בחושבם שקנו יתרון לזמן רב. עתה אנו יודעים שהמודיעין האמריקני לא ידע שהסובייטים הספיקו להעמיד ראשי נפץ בקובה. לאורך כל המשבר הם הניחו שאין נשק גרעיני בקובה. הם הופתעו מפיצוץ המתקן ההודי, ומהתקדמותה המהירה של צפון קוריאה למרות הסכמים שערכו עימה עוד מממשל קרטר. כאשר פלשו לעיראק ב-1991 הופתעו לגלות מפעלי גרעין שלא היו במפת הידע שלהם. ועתה הם דורשים מישראל להמר על יכולת המודיעין שלהם לדעת מתי האירנים יחליטו להרכיב פצצה.
הרקע האמריקני בפעולות מנע גרעיניות גם הוא לא מעודד. האמריקנים שקלו פעולה צבאית למניעת התחמשותה של סין והחליטו לא לפעול. כן שקלו על פעולת מנע נגד פקיסטן. לגבי צפון קוריאה הבטיחו שיפעלו במידה שתמשיך בייצור ולבסוף לא עשו דבר. זו טעות לסמוך על ארה"ב, ביחוד של אובאמה, שכנראה יבחר שוב, שתוציא עבורנו את הערמונים מן האש. האינטרסים האמריקנים באזורים האחרים ובתקופות האחרות שהחליטו נגד פעולת מנע לא היו פחות חשובים מאלה במפרץ הפרסי.
בתגובה להודעה מספר 120 שנכתבה על ידי זיגפריד ששון שמתחילה ב "שלום שומר סף,
אם תקרא דבריך..."
שלום זיגפריד,
אכן, כתבתי שאני לא חושב שאנחנו מסוגלים לעצור לבד את הגרעין האירני, ואני מאמין כמוך שהאמריקאים לא יעשו את זה .
כתבתי גם שלדעתי פעולה שלא תהרוס את הפרוייקט הגרעיני כולו, תהיה טעות, שבסופה פצצה אירנית ולגיטימציה להשתמש בה (וכמובן עד אז ביתר הכלים האירניים ).
הלגיטימציה הוא עניין חשוב, למרות הפונדמנטליסטיות של השלטון האירני - אם ניקח את עירק כדוגמא - רק לאחר שהותקפה ע"י האמריקאים - הם ירו טילים על ישראל.
גם האירנים היום, עם כל השנאה וההצהרות על השמדת ישראל - מחרחרים מלחמה באמצעות שלוחות רחוקות, ולא מחפשים עימות ישיר עם ישראל, למעט מעל דפי העיתון.
המסקנה היא פשוטה - אם מקבלי ההחלטות חושבים אחרת לגבי הסעיף הראשון - ההחלטה ברורה, אם הם לא בטוחים (או בטוחים שאינם יכולים) , אין ברירה, אלא לתת לאמריקאים לעשות את שלהם - שוב מתוך ידיעה ברורה, שבסוף התהליך תהיה פצצה אירנית (אבל בלי סיבה/לגיטמציה להשתמש בה).
כמובן שיש עוד מתווי פעולה אחרים - לעיכוב הפרוייקט, שאינם כוללים תקיפה חזיתית וגלויה של המתקנים האירניים - זה יכול "לעזור" ושוב אני חוזר, בסופו של דבר הפצצה תיבנה.
בניגוד למקרה העיראקי והסורי ("על פי מקורות...") - תעשיית הגרעין האירנית גדולה, מורכבת, חשאית, מבוזרת וכל נסיון להמעיט ביכולתם הן ההגנתית והן ההתקפית הוא טעות.
מכאן - תפקידנו "האזרחים" ו-"לובשי המדים" לשתוק, ותפקיד המנהיגים לקבל החלטות.
צל"ש או טר"ש קלאסי....
בתגובה להודעה מספר 120 שנכתבה על ידי זיגפריד ששון שמתחילה ב "שלום שומר סף,
אם תקרא דבריך..."
יפה כתבת ואני בהחלט מסכים איתך. ארה"ב, בנושא הלחימה באיראן, הינה "משענת קנה רצוץ" ואי אפשר לסמוך עליה בנושא זה. ישראל צריכה לתקוף וזה לא חשוב אם ישמידו את היכולת הגרעינית של איראן או רק ידחו את הלו"ז לבניית הפצצה האיראנית. קודם כל צריך לתקוף ולהבהיר שאחרי התקיפה הראשונה תבוא תקיפה נוספת. את הזמן שנרוויח ננצל לשיפור מערך טילי היירוט והתקיפה שברשותנו, ונתכונן לסיבוב הבא, ואם המערכות האיראניות יכנסו עמוק מתחת לאדמה, אזי ההתקפה תבוצע בנשק לא קונבנציונלי. תקיפה פלוס המשך הסנקציות על המשק האיראני, יכולות להביא להפלת המשטר על כל המשתמע מכך. נחישות ישראלית תבהיר למשטר באיראן שרק נטישת נושא הגרעין תמנע את המשך הלחימה. כמובן שטייסת של אפ-15 בסעודיה תשפר את המצב.
אנחנו נתקוף מעט לפני הבחירות, לאובאמה אין מה להפסיד במקרה שיצטרף והרבה להפסיד במקרה שלא יצטרף:
- מחיר הנפט העולמי ממילא יעלה, וזה לא יהיה באשמתו
- אם יצטרף, הוא יוכל לטעון ש:
א. למרות שהיה מעדיף דיפלומטיה, הוא בא לסיים את מה שישראלים התחילו (=ארה"ב היא עדיין האיש הבוגר שמנקה אחרי הבלאגן של הילדים)
ב. למרות שהוא מעדיף דיפלומטיה, ארה"ב עומדת לצד ישראל (= עוד כמה קולות בבחירות)
ג. עימות ארוך ומר בין ישראל יביא לאי יציבות ארוכת טווח במחיר הנפט. התערבות אמריקאית רק תעזור לייצוב השוק = אובאמה כן דואג למחיר הנפט ולכיס של האמריקאי.
אם ארה"ב לא תתערב:
- מחיר הנפט ממילא עלה, כך שאובמא אכל אותה במובן הזה.
- יצטייר שארה"ב איבדה את ההובלה במזרח התיכוןן
- ארה"ב לא הייתה רצינית בכל הקשור לנכונות שלה לטפל באיום האיראני.
- ארה"ב יכלה לעמוד לצד בת ברית נאמנה, והחליטה של לתמוך בה.
ולכן, אני חושב שיש רציונל מסויים לתקיפה בערך שבועיים לפני הבחירות בארה"ב.
וכמובן, במקרה שאובאמה יזכה שוב, על כל זה אנחנו נשלם בריבית דריבית בזירה הפלסטינאית.
בתגובה להודעה מספר 125 שנכתבה על ידי הובס שמתחילה ב "אני דווקא מוצא כמה נימוקים שגורמים לי לחשוב שהכי טוב לתקוף מיד לפני הבחירות בארה"ב"
אתה בטח יודע שעד עכשיו האמריקאים לא פעלו במישור צבאי נגד אף מדינה עם תוכנית גרעינית צבאית(ראה פקיסטן,צפון קוריאה) כדי למנוע ממנה נשק גרעיני. הסיכוי שהם יתקפו באיראן הוא נמוך.
בתגובה להודעה מספר 127 שנכתבה על ידי הובס שמתחילה ב "כן. אבל כמה פעמים מישהו התחיל את העבודה בשבילם?"
ברור שאם האיראנים יתקפו כוחות שלהם,הם יפרקו אותם. אי אפשר לשחק עם האמריקאים. הם יכולים להשמיד לגמרי את הצבא האיראני. עכשיו במפרץ הפרסי יש להם מספיק כוחות כדי לעשות לאיראן נזק לא מבוטל. האייתוללות יודעות את זה. אם יש להם טיפה שכל בראש,הם לא יערבו את האמריקאים במידה ואנחנו נתקוף(ולא נראה לי שנתקוף).
אני חושב שחלק מהאנשים שוכחים פרט מאוד מהותי בכל העניין הזה. גם אם מתקני תכנית הגרעין יושמדו באופן חלקי ויגרם עיכוב של מספר שנים בלבד אזי האיראנים יצטרכו לשפץ את המתקנים או לבנותם מחדש במקום אחר.
פעולות אלה דורשות זמן רב, אמצעים וכסף, כאשר כבר עכשיו איראן נמצאת במשבר כלכלי חסר תקדים ותחת סנקציות כלכליות כבדות.
אני לא רואה איך עם בור תקציבי של כ- 50 מיליארד דולר ( וזה רק בגלל אמברגו הנפט) הם משקמים את תכנית הגרעין שלהם במהרה.
גם אם הסנקציות יוסרו מהם וגם אם הם מיד יתחילו בשיקום התשתיות, מעבר להצלחה שבעיכוב התכנית, ניתן יהיה לעקוב ביתר קלות אחר ניצני התכנית החדשה וכן לעקב אותה כבר מתחילתה באמצעים שקטים יותר מאשר תקיפה כוללת כפי שבוצע בשנים האחרונות, על פי הפרסומים בתקשורת.
_____________________________________
"עם שאינו מכבד את עברו גם ההווה שלו דל - ועתידו לוט בערפל". (יגאל אלון)
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "תקיפה באיראן - "ומה אם...?" התרחיש האופטימי"
לו הייתם רוה"מ, או גורם צבאי שמייעץ לו, והייתם צריכים לתזמן את התקיפה באירן בצורה אידיאלית- למתי היתם מתזמנים אותה (ונניח שהחלון המבצעי רחב מספיק וכולל כמה אפשרויות)?
כשהתלמידים בחופשה או כשהם בלימודים?
באמצע היום או בלילה?
בסוף השבוע או באמצעו?
_____________________________________
"עם שאינו מכבד את עברו גם ההווה שלו דל - ועתידו לוט בערפל". (יגאל אלון)
בתגובה להודעה מספר 134 שנכתבה על ידי skydiver שמתחילה ב "שאלת תזמון שמטרידה אותי זמן מה"
לדעתי האישית השיקול של התלמידים איננו ממש שיקול חשוב.
בהתחשב בכך שיש לנו יתרון ברור מבחינת פעילות לילה באוויר ובהתחשב בכך שלצד המותקף תמיד תהיה פחות מוכנות בלילה, אני חושב שהלילה הוא זמן אידיאלי (קצת אחרי 1 בלילה שעון איראן). ככה יש להם מספיק זמן להיכנס לשעמום לילה ועדיין מספיק שעות עד הזריחה כדי לבצע התקפה רבת עוצמה בחסות העלטה
אינני חושב שיש חשיבות לאיזה יום בשבוע (אבל ממליץ על יום שלישי בכל מקרה)
בתגובה להודעה מספר 134 שנכתבה על ידי skydiver שמתחילה ב "שאלת תזמון שמטרידה אותי זמן מה"
ציטוט:
במקור נכתב על ידי skydiver
לו הייתם רוה"מ, או גורם צבאי שמייעץ לו, והייתם צריכים לתזמן את התקיפה באירן בצורה אידיאלית- למתי היתם מתזמנים אותה (ונניח שהחלון המבצעי רחב מספיק וכולל כמה אפשרויות)?
כשהתלמידים בחופשה או כשהם בלימודים?
באמצע היום או בלילה?
בסוף השבוע או באמצעו?
אני חושב שההנחה הבסיסית שמשתמעת מהשאלה שלך, שברגע שיתחילו להטיל את הפצוות באיראן, הטילים יתחילו לעוף בכיוון השני - היא שגויה. לאיראנים יקח לא מעט שעות להתעשת ולהחליט, וזה בלי לקחת בחשבון את האפשרות הדי סבירה, שהתקפה ישראלית תכלול גם מתקפת סייבר כוללת על תשתיות איראניות, פגיעה יעילה במרכזי פיקוד ושליטה של משמרות המהפיכה והצבא האיראני, מה שעלול להאריך עוד יותר את זמן התגובה שלהם, שלא לדבר על פגיעה ביכולת התגובה וחישובים מדיניים שהם יצטרכו לעשות.
אני לא מאמין שהציבור יגלה שהמתקפה התחילה כשהוא ישמע את האזעקות של טילי שיהאב מגיעים. אם כבר תהיה איזו תגובה אוטומטית היא עלולה להיות מכיוון חיזבאללה עד שהאיראנים יחליטו על תגובה, כמו שצה"ל בצפון קודם היה מגיב אוטומטית בארטילריה עד שהיה מחליט על תגובה ותכנית. ותושבי הצפון ממילא מתורגלים ומיומנים באופן יחסי.
אני חושב שהשלב הקריטי של התקיפה יהיה לא ארוך מדי ויתבצע עמוק בתוך הלילה, ומייד לאחריו, כשכולם כבר יקומו בבוקר הם יגלו שפיקוד העורף השתלט על השידורים ומתחיל לחלק הנחיות לציבור.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "תקיפה באיראן - "ומה אם...?" התרחיש האופטימי"
היי.
יכול באמת להיות שהתקיפה שלנו באיראן תיהיה הצלחה גדולה..אבל בהחלט צריך לקחת בחשבון שאירן וחבריה לא ישבו בשקט כשאנחנו נחגוג.
אנחנו באמת יותר מפותחים מהם אבל גם להם יש הרבה נשק ואמצעי תקיפה טובים במיוחד(ולא דגמי מוזיאון כמו שציינת)והם לא יישארו אדישים.
לפי הערכות של משרד הביטחון הפגיעה שלהם עלינו תיהיה כזאת:
1.יירו עלינו כ-50,000 טילים.(לעומת 4,500 במלחמת לבנון השניה)
2.יהיה כ-500 הרוגים שלנו(לעומת 45 במלחמת לבנון השניה)
כך שיש סיכון גבוה מאוד אם הנתונים אכן נכונים!
ולדבר החשוב ביותר:האזרחים!
כל המדינה תיהיה במתח ובאי שקט גבוה מאוד אם תיהיה תקיפה מצד איראן וסביר להניח שלא קצת מהטילים שייורו עלינו אכן יפגעו חלילה בתושבים.וזהו הסיכון.
לכן אני ממש לא חושב שאפשר להיות כל כך כל כך אופטימי.
נערך לאחרונה ע"י rafa1 בתאריך 18-08-2012 בשעה 20:25.
אנחנו באמת יותר מפותחים מהם אבל גם להם יש הרבה נשק ואמצעי תקיפה טובים במיוחד(ולא דגמי מוזיאון כמו שציינת)והם לא יישארו אדישים.
אשמח אם תפרט מהם אותם "אמצעי תקיפה טובים במיוחד". אציין גם שלישראל "אמצעי הגנה טובים במיוחד".
לפי הערכות של משרד הביטחון הפגיעה שלהם עלינו תיהיה כזאת:
1.יירו עלינו כ-50,000 טילים.(לאומת 4,500 במלחמת לבנון השניה) (לעומת ולא לאומת)
2.יהיה כ-500 הרוגים שלנו(לאומת 45 במלחמת לבנון השניה)
אין בכל המזרח התיכון 50,000 טילים, גם אם תצרף טילי אוויר אוויר של מטוסים בכל חילות האוויר שבאזור. את הפרט ה"שולי" המבחין בין טיל לרקטה, כדאי להפנים.
אלה אינן הערכות משהב"ט. לגבי מספר הרוגים אפשרי בתרחיש ייחוס של התלקחות אזורית כוללת, זה מספר עליון בהערכת החמור ביותר. את הנתון סיפק שר הביטחון ברק בראיונות שונים - לא שמעתי עד כה כי זוהי "הערכת משרד הביטחון".
כך שיש סיכון גבוה מאוד אם הנתונים אכן נכונים!
ולדבר החשוב ביותר:האזרחים!
כל המדינה תיהיה במתח ובאי שקט גבוה מאוד אם תיהיה תקיפה מצד איראן וסביר להניח שלא קצת מהטילים שייורו עלינו אכן יפגעו חלילה בתושבים.וזהו הסיכון.
לכן אני ממש לא חושב שאפשר להיות כל כך כל כך אופטימי.
ככל הנראה, החמצת את משמעות האשכול כולו. בכל מקרה מספר טעויות קלות תיקנתי לעיל.
בתגובה להודעה מספר 148 שנכתבה על ידי deltaforce שמתחילה ב "למי שמתעניין-מחקר של מרכז בס"א(בגין-סאדאת) על מלחמה עתידית בין איראן לישראל"
תגידו חברים, לא נמאס לכם מכל הבלגן הזה? מה זה נותן ולמי? עד כדי כך התחרפנו?
סצנריו (יעני תסריט) כבר מוכן, עוד מעט יעשו סרט בהוליווד, על המלחמה שעוד לא היתה. עוד מעט יחלקו אוסקר או פרס נובל למחקר מעמיק על המלחמה שלא הייתה. מצידי שיכתבו עוד הרבה מחקרים
"על המלחמות שלא היו"
מקווה רק שזה לא יהיה "כנבואה המגשימה את עצמה"
_____________________________________
"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...." (ש"י עגנון - חתן פרס נובל)
אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם
לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה
תעשה הבדלה בין הבהלה וההיסטריה שכאילו אוחזת במדינה והופכת להיות נושא היום בכל מקום אפשרי,וכל ארוחת שישי, כל זה נובע מגורם אחד-התקשורת.
ונמאס מכל הבלאגן הזה, לי נמאס שכל אחד מנתח מה הוא היה עושה אם הוא היה ביבי, וכל כותרת בעיתון זועקת כאילו סוף העולם לפנינו, והרדידות והפופוליסטיות והמסחרה כבר יצאה מכל החורים.
את המחקר הזה קראתי כבר לפני למעלה משנה, פשוט כי הוא מעניין, אני לא חושב שיש דבר פסול בזה, להפך, אם האזרחים בישראל, במקום לקרוא את הניתוח ה"מעמיק" שעשו בידיעות אחרונות על בעד ונגד תקיפה לפני שבוע וקצת, היו נכנסים למחקרים כאלו שהם מקיפים, רציניים ונגישים לכל אחד, אולי היה לנו דיון ציבורי ברמה קצת, אבל קצת יותר גבוהה מהשוק שיש עכשיו(וזה בלי לחשוף מידע שאסור שיחשף לציבור).
_____________________________________
נערך לאחרונה ע"י deltaforce בתאריך 21-08-2012 בשעה 23:32.
לא רק שאיבדנו את ההרתעה מצד האויבים שלנו.
תראה איך משתלח בנו "החזיר מלבנון הנושא את שם אללה". הוא קורא לנו "קורי עכביש".
תסתכל מה קורה קרוב לגבולות שלנו, הם רואים וקוראים איך היהודים "משקשקים". המצב הזה מזכיר לי במקצת את תקופת ההמתנה לפני מלחמת ששת הימים. כאשר הצבא והמילואים היו מגוייסים והאזרחים בעורף התפללו וכבר הכינו בתי קברות ארעיים לאלפי קורבנות. האם יש עוד מדינות בעולם עם חוסן הלאומי
כמו שלנו השואף לאפס (0). כל הזמן זה מתגבר בעזרת המאמרים והכתבות המזוכיסטיות.
היכטיונרים במרינות מכינים מלאי חרום של מזון "באם ובכאשר" הם מייד ירימו עוגן ויפליגו...
כולם שכחו שיש לנו צבא חזק מאוד, בעל יכולות גדולות ואיסטרטגיות. (אם זה לא היה כך, הם מזמן היו כבר תוקפים אותנו) הבעיה היא כאן לדעתי, שהעם הזה הפסיק להאמין לעצמו ובעצמו ורק שותה את דברי הרעל והרחב אשר מראים ונותנים בתקשורת שלנו אין ספור פעמים ביום מה אומרים בטהרן או מתוך הבונקר בלבנון (שכולם) יודעים איפה הוא מתחבא.
אם הוא היה גבר, היה מזמן יוצא מהבור וצוחק עלינו...
_____________________________________
"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...." (ש"י עגנון - חתן פרס נובל)
אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם
לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה
בתגובה להודעה מספר 151 שנכתבה על ידי האזרח שמתחילה ב "בכל קרה לנו משהו, בעם הזה היושב בציון."
אני חושב שההיסטריה הזאת התחילה אחרי מלחמת לבנון השנייה. על כל אזרח הרוג מתוך ה-36 שנהרגו עשו כתבה ומבזק ועוד מבזק מיוחד ועוד מבזק בהול ועוד כותרת בפורום סקופים ברוטר ועוד כתבה עם כותרת בצבע אדום ארגמן בוואלה.
ואז נוצר מצב שהתקשורת מעצבת ומטמיעה היסטריה ולחץ, והופכת את אזרחי ישראל לאומללים דרמטיים מלאי פחד:
ציטוט:
כל המדינה תיהיה במתח ובאי שקט גבוה מאוד אם תיהיה תקיפה מצד איראן וסביר להניח שלא קצת מהטילים שייורו עלינו אכן יפגעו חלילה בתושבים.וזהו הסיכון.
אז ימותו גם 1000 איש...מה זה לעומת עשרות אם לא מאות אלפים שיברחו מפה כשלאיראן יהיה נשק גרעיני? לא יעניין אותם שיקראו להם נפולת של נמושות...הם יטוסו לארה"ב על הטיסה הראשונה וישאירו את הווילות שלהם בסביון בשביל העוזרת בית שלהם.
נראה לי שכל הדיבורים האלו על איראן הם בעצם אותה פטפטת שהייתה במלחמת לבנון על איפה נחתה כל רקטה,רק בשינוי אדרת.
אבל יש לזה סיבה טובה: הרי מדובר במהלך הרה גורל, אתה לא חושב שזו חובת העיתונים לעסוק בכך יום וליל, לטחון עד דק מי אמר מה, מה חושב מי, מי תרגל מה, מה מעריך פלוני, ומה דעתם של מגדלי החסה על רמת המיגון של פורדו, וסיכויי הצלחה של תקיפה??? הרי חשוב לשמוע את כולם...
לא הייתי שם את הדיבורים של שכנינו כקריטריון למשהו.
בתגובה להודעה מספר 151 שנכתבה על ידי האזרח שמתחילה ב "בכל קרה לנו משהו, בעם הזה היושב בציון."
מאז קום המדינה הם מדברים על חולשת הציונים, כיבוש תל אביב, קורי עכביש, כמה אנחנו מפחדים, כמה אנחנו חלשים, מושחתים, יהירים וכו' וכו'.
הדיבורים שלהם הם לא קריטריון לדבר.
נסראללה אולי יכול ללכת למכולת ולשלם במילים, אבל האמל"ח שיטפל בלוחמים שלו לא יהיה בנוי מקורי עכביש.
בתגובה להודעה מספר 148 שנכתבה על ידי deltaforce שמתחילה ב "למי שמתעניין-מחקר של מרכז בס"א(בגין-סאדאת) על מלחמה עתידית בין איראן לישראל"
אין ספק שזה מחקר מעניין, ואף מטריד קצת. אבל אני הגעתי למסקנות אחרות ממה שלכאורה המחקר מציג.
באופן כללי המחקר בודק את מלחמת איראן עירק , שארכה 8 שנים וגבתה מאות אלפי [ואף יותר] הרוגים ופצועים, ועלות כספית עצומה [1000 מיליארד!] ואף על פי כן האייטולות לא התרשמו מזה ולא זה מה שגרם להם בסופו של דבר לחתום על הפסקת אש. ומכאן שמלחמה ישראלית אם איראן יכולה להמשך גם כן שנים ארוכות, אגב הקזת דם מתמדת של 2 הצדדים-דבר שלא יפריע במיוחד לאיראן והרבה יותר לנו, [גם בגלל היתרון הגדול שיש להם בשטח וכמות אוכלוסיה].
יש לי כמה הערות על העניין.
1. לדעתי לא נכון להשוות בין מלחמת איראן עיראק למלחמה עם ישראל כי אין לנו גבול משותף אם איראן. אין להם יכולת להעביר צבא קונבנציונלי אל הגבול שלנו, [אלא אם יפלשו לירדן, מה שיכול לסבך אותם בעוד הרבה רמות]. חיל האוויר שלהם- על פי מה שאני מבין- לא מסוגל להתעמת עם חיל האויר הישראלי באופן שוטף. בטח לא במרחק 1000 קילומטר מהבית. מה שכן הם יכולים זה לפעול ב2 צירים: להפעיל את החיזבללה- ולהפגיז אותנו בטילי שיהאב ודומיהם. עם החיזבללה אנחנו נסתדר, הם יושבים במדינה קטנה וחלשה שקל [יחסית לאיראן] לכבוש בה שטחים שולטים, לבנון גם קרובה אלינו ואפשר לטווח אותם בארטילריה וחיל אויר, בקיצור אפשר להביא אותם די מהר למצב שהם ירדו על הברכיים ויתחננו להפסקת אש [גם אם לא בפומבי]. קל זה לא יהיה אבל איום קיומי ומתמשך גם לא
לגבי טילי השיהאב, ככל הידוע לי יש לישראל מענה הגנתי לטילים בליסטים-טיל החץ. אין לי מושג כמה טילי חץ יש לנו אבל החץ מבצעי כבר די הרבה זמן וסביר להניח שצהל הצטייד בכמות נאה ממנו, כמו גם שלאיראן אין כנראה עשרות אלפי טילים בליסטיים כמו שהם טוענים.
לכן מלחמה שכזו לא תהיה בעוצמה וכמות נפגעים כמו מלחמת איראן- עיראק ובגלל שהאיראנים לא יוכלו להגיע להכרעה יבשתית, והטילים שלהם לא ישנו את המצב יותר מדי, אני לא רואה את המוטיבציה שלהם להמשיך שנים ארוכות במלחמה שרק תגרום להם נזק.
2. התערבות המעצמות: אמנם אי אפשר לבנות על כך שארהב תתערב ו "תציל" אותנו, אבל ההיסטוריה מוכיחה שהיא עשתה את זה בעבר ועם מדינות פחות ידידותיות אליה מישראל, כמו כווית.
3. אבל גם אם נניח שהכל נכון, לדעתי זה דווקא סיבה כן לתקוף- עכשיו- את אתרי הגרעין האיראניים! כי אחרי שתהיה להם פצצה מי יפריע להם לפצוח נגדינו במלחמה ארוכת-טווח? [ומי יפפריע להם לפלוש לירדן?] כרגע ישראל מחזיקה מולם שוט גרעיני. אם הם מתחילים במלחמה ללא גרעין, המלחמה נמשכת וישראל מגיע למצב של להיות או לחדול- נו, כבר היתה בעבר מדינה שהשתמשה בנשק גרעיני כדי להפסיק מלחמה. אבל כשיש להם פצצה- אף אחד לא יוכל להפריע להם להתחיל במלחמה, ולא להכריח אותם להפסיק בה. גם לא האמריקאים.
*הערת אגב- אני לא מומחה לכלום וכל מה שכתבתי כתבתי מהירהורי ליבי
בתגובה להודעה מספר 148 שנכתבה על ידי deltaforce שמתחילה ב "למי שמתעניין-מחקר של מרכז בס"א(בגין-סאדאת) על מלחמה עתידית בין איראן לישראל"
לענ"ד המחקר הנ"ל לוקה בחסר, הוא אינו מציג את כלל האפשריות לשאלה "איך תתנהל המלחמה בין ישראל לאיראן".
לדעתי המלחמה לא תהיה רק בין איראן לישראל אלא בין איראן ל"בעלות הברית" שהם ישראל, מדינות המפרץ, וארצות הברית.
מלחמה זו לא תהיה קונונציונלית שבה אין לישראל יכולת לנצח, ולכן עם פתיחת המלחמה ישראל תתקוף בנשק גרעיני את המתקן בפרדו ואולי עוד מקומות, ולזה יש מספר סיבות:
1. השמדה מוחלטת של אותם אתרים שיותקפו.
2. איתות ברור למדינות כגון לבנון וסוריה, שישראל תפעיל את כל האמצעים שברשותה על מנת להשמיד או להרתיע כוחות נוספים מלהתערב בלחימה.
3. אם ישראל תתחייב להשמיד את כוחה הצבאי של איראן, מדינות המפרץ יכרתו ברית עם ישראל, ויאפשרו למטוסים ישראלים לנחות בתחומה לתדלק, להתחמש ולהמשיך את התקיפות עד כניעתה של איראן.
4. ישראל לא תתקוף את הצי האיראני ובסיסיו ביבשה ולכן הם עלולים לנסות ולחסום את המייצרים ע"י מיקוש, או ע"י ירי טילים כנגד מיכליות, במצב זה ארצות הברית תאלץ להתערב ולתקוף את הצי האיראני על מנת לחסל את האיומים לשיט במפרץ.
5. יתכן שאיראן תנסה להגיב בירי של טילים כנגד ת"א, אבל אם ישראל תבהיר ששיגור טילים יגרור השמדה של העיר קום, זה יאלץ את המשטר לבקש הפסקת אש. ישראל יכולה להסכים לכך אבל עם הגבלות רציניות מה מותר ומה אסור למשטר האיראני לעשות.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "תקיפה באיראן - "ומה אם...?" התרחיש האופטימי"
Even a cursory calculation of Iran’s offensive capabilities, Israel’s defensive capabilities, and the state of preparedness of Israel’s home front, would conclude that, without American support, the number of dead Israeli civilians would be much closer to the number of soldiers killed in the one war not mentioned by Barak – 1973 – when nearly 3000 Israeli soldiers were killed. (One missile that would hit the concentration of petro-chemical plants in the Haifa Bay area would result in tens of thousands of casualties. But let’s leave such doomsday scenarios aside.) http://www.richardsilverstein.com/t...8-1967-or-1973/
מומחה לתעופה, תעופה צבאית, חלל ולווינות. חוקר בכיר במכון פישר
חבר מתאריך: 02.07.05
הודעות: 11,691
בתגובה להודעה מספר 159 שנכתבה על ידי ofera1 שמתחילה ב "פרופ' יואב פלד מעריך: כ-3000 הרוגים ישראלים"
את פועלו האקדמי של יואב פלד אני מכיר מראשית שנות התגים ולפרק זמן קצר גם את האיש עצמו. מה להשכלתו האקדמית וליכולתו להעריך מספר נפגעים בעימות אפשרי ישראל-איראן?
באותו תוקף מקצועי ניתן היה לפרסם משהו כמו "גברת כהן, מנקה ומגישת תה בהסתדרות, מעריכה כי מספר הנפגעים יעמוד על 1000".
יותר מידי כותבים כאן מאשימים את התקשורת ואת הפטפטנים שאינם מבינים כלום ושדעתם אינה נחשבת (מחלקת התה שהזכיר טל ענבר) - מתכוננים, כך נדמה לי, למלחמות שהיו, מרגיעים ממלחמות שהיו, ומסרבים להכיר בכך שה"מלחמה" שאליה אתם מתייחסים היא כבר לא המלחמות שהיו. דהיינו - מערכה בין צבאות, עם שליטה אוירית כמעט מוחלטת שלנו, קרבות שב"ש, טורי טנקים, השתלטות וכיבוש שטח שמשמעותו "נצחון" צבאי (לא תמיד מדיני). "שדה הקרב העתידי", איזה ביטוי מלבב - הוא לא בהכרח בין צבאות אלא נוסף בו אלמנט שלא נחשף בהמוניו למלחמה ומוראותיה, למעט באזורי הספר, ששם יש דלילות אוכלוסין שהקשתה על אויבינו (במלחמה כוללת) להפוך אותם לגורם מכריע, וממילא הם לא "על הכוונת" עכשיו כי עדיף לתקוף אזורים שהם עם תשתיות כלכליות ותעשייתיות ועם צפיפות אוכלוסין גדולה. גוש דן למשל.
כבר שנים רבות אומרים וחוזרים ואומרים לנו שה"מלחמה הבאה", ואני מתכוון לעימות בכמה חזיתות, להתלקחות איזורית, תהיה שונה. שהפעם - החזית תהיה העורף בגלל העוצמה ויכולת ההסתננות של הרבה הרבה מאות מתוך עשרות אלפי טילים ורקטות שיש מכל צדדינו, ושמבלי להכנס למספרים, אף אחד לא אומר שהמענים שלנו להם הם מספיקים. או שניתן "לצוד" אותם כמו זבובים. (וכולנו זוכרים את ההשגים העלובים של ארה"ב בציד הסקאדים במלחמת המפרץ ההיא, וכן, הם ואנחנו השתפרנו מאז, בטוח, אבל גם הצד השני, אם לא באיכות - אז בטח בכמות).
אז אם החזית היא העורף, אם אויבינו אינם צריכים לצאת מהבונקרים שלהם לזמן רב מידי כדי לתדלק ולהפעיל את הטילים האלה שעל חלקם יש גם ראשי קרב כימיים, אם "נצליח" בשלומיאליותנו לגרור גם את סוריה למערכה - נשאלת השאלה מהו המיגון המקביל עבור העורף לזה של הכלים הצבאיים שלנו, למשל - למיגון הפנטסטי (אם כי לא הרמטי, יודע) של מרכבה סימן 4, או המוץ שמפזרים מטוסי הקרב, או השוקולדות שעל הרק"ם, מהו "מעיל הרוח" של העורף? 4-5 סוללות כיפת ברזל? תריסר (סתם זורק מספר מוגזם) סוללות "חץ?" אולי הבטחון המופרז ש"נשבור להם את העצמות"? (יוסיפון מכובדי, יש גם הרבה ציטוטים הזויים מהעבר שהתבררו כיוהרה עצובה מהצד ה"אופטימי").
אז זהו, שאין. אין מיגון מספיק ל"צבא" שהוא העורף, אין גוף אחד שמרכז ומתאם את ה"צבא" הזה. ונותן לו אמצעים. וזה "צבא" שהוא בעצם ברווזים פסיביים במטווח, ואפילו לא בבונקר. כלומר - בחלקו הגדול ללא מקלטים או ממדי"ם (בהחלט משהוא יעיל נגד ראש קרב במשקל של 5 קילו אבל לא של כמה מאות ק"ג), ומה שיש לו לעשות זה להתמקם מתחת למשקוף ולשתות מיים. ככה נראה "צבא?" ככה נראית "מוכנות"?
האוירה אינה שקטה בלשון המעטה בגלל ההרגשה שהיוצרות התהפכו. שבטוח יותר להיות טנקיסט או חי"רניק בגבולות, מאורגן, ממוגן, מתורגל, ואקטיבי, מ"מר/ת ישראלי/ת" (כמה מיליונים טובים של "לוחמים"), שיושב בביתו, ו"מפגין" חוסן לאומי, בשעה שאין לו אפילו מיגון מינימלי. חוץ מהמשקוף, כוס המיים, והניילון. ושמי שיתקשר בחשש לשאול לשלום הלוחמים, זה חיילינו המצויינים - למשפחותיהם, ולא ההפך.
כן, ובהחלט פצצה גרעינית בידי האיראנים זה רע מאוד. אבל אם הם יצליחו לגרור אותנו למלחמה כוללת שתימשך כמה חודשים טובים, וייסבו לנו אבדות קשות - בנפש, בתשתיות וברכוש, אז משתלם להם מאוד לעכב את הפצצה בעוד כמה שנים ולפגוש אותנו בסיבוב הבא מוחלשים יותר.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "תקיפה באיראן - "ומה אם...?" התרחיש האופטימי"
מלחמה שבה יפלו 1000 טילים על העורף ותסתכם ב 500 הרוגים היא הקלה והפשוטה ביותר
זה לא ישפיע באופן משמעותי לטווח הארוך
וחוץ משקט זאת האופציה המועדפת
ההערכות שמדברות על 3000 הרוגים נראת מצד אחד יותר הגיונית
מצד שני אם מדובר בכתישה של ישראל (ואיראן) באופן יומיומי כמו לונדון במלחמת העולם השניה
יכולים להיות בישראל 200 אלף הרוגים וביארן כמה מליונים
אם יהיה עימות רחב סוריה תצטרף מה יש לה להפסיד ואולי גם מצרים
אני מנסה לחשוב למה איראן גרענית תהיה שונה מפקיסטן גרעינית או מדינות מוזרות אחרות
ברגע שיהיה לה אטום, היא תוכל לאיים אבל היא לא תעז להישתמש בו
אני מנסה לחשוב למה איראן גרענית תהיה שונה מפקיסטן גרעינית או מדינות מוזרות אחרות
ברגע שיהיה לה אטום, היא תוכל לאיים אבל היא לא תעז להישתמש בו
למה כל הזמן הקונספציה הזו שנשק גרעיני הוא טוב רק על טיל בליסטי, ושתהיה הרתעה גרעינית הדדית?
העתק-הדבק של תגובתי מלמעלה לחבר פורום אחר:
ציטוט:
אם לאיראנים היו כמה שיהאבים חמושים ברש"ק גרעיני שאינם יכולים לעשות עימם כלום חוץ מלשגרם בלבד לעבר ישראל, אז לא ממש היה אכפת לי (או ליתר דיוק, הייתי יכול לסמוך על תאוריות ההרתעה למיניהן בתנאים מסוימים).
הבעיה שכשיהיה להם נשק גרעיני, העולם ייכנס לעידן של טרור גרעיני.
למה להם לתקוף אותנו ישירות ולהיפגע אחר כך, כשאפשר לבצע מגה-פיגוע (או יותר נכון טרה-פיגוע...)
האיראנים פשוט ימשיכו בשיטה הישנה והטובה: פיגועים בארץ ובעולם בתמיכה וחימוש איראניים ללא לקיחת אחריות.
החיים בצל איראן גרעינית ייראו לגמרי אחרת:
הבידוק בגבולות ובים יהיה פאראנואידי,
הקצאת הכוחות הישראליים לסריקות ובידוקים יהיו מטורפים.
כל יום נחשוש להחדרת מתקן גרעיני על ידי גורמי טרור באיזו מכולה דרך הים, או מנהרה תת קרקעית ושאר ירקות,
העם היושב בציון ייחשב לעם החי על זמן שאול שבכל רגע יחטוף איזה פיגוע גרעיני.
בכל רגע איזה נגמש ג'יהאדיסטי חמוש במתקן גרעיני עלול לחדור לשטח ישראל בדהירה של (כמה זה היה באירוע האחרון? 15 דקות נסיעה בכבישי ישראל?) ולהתפוצץ בקול תרועה רמה ופטריה עשנה.
מחירי הנפט ירקיעו שחקים מעבר לכל סכום דמיוני שמישהו חושב שהם ירקיעו לאחר תקיפה ישראלית.
איראן תעשה במזרח התיכון ככל העולה על רוחה,
חזבאללה מן הסתם יחזור להתגרות בנו בגבול תחת המטריה הגרעינית האיראנית.
העלייה לישראל תיפסק,
ההשקעות הזרות תפסקנה,
אנשים יירדו מהארץ
והכלכלה הישראלית תיקמול לאיטה .
ואני כבר לא רוצה לחשוב על איך תיראה המלחמה הבאה שלאחר מכן...
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "תקיפה באיראן - "ומה אם...?" התרחיש האופטימי"
"השיח אודות פעולה צבאית מתפשט ומלחיץ את הציבור, אולם בינתיים אירן מתקשה לייצר סרכזות משוכללות, בישראל לא תקום ממשלה שתתקוף בתקופת החגים - ונקודת האל-חזור רחוקה דיה" http://news.walla.co.il/?w=/4998/2565311
יש מליון סיבות לא לתקוף, ולפחות עוד מליון סיבות לתקוף עכשיו.
אבל לגישתו של יוסי מלמן החריימה של מסעודה משדרות והגפילטע-פיש של ברוניה מחיפה הן המכשול העיקרי לתקיפה. הרי מי המשוגע שיריץ את כל עם ישראל באמצע סעודת החד לממ"ד? הרי העימות בין החותנת לכלה בלתי נמנע!
בתגובה להודעה מספר 168 שנכתבה על ידי Taurus84 שמתחילה ב "אני דווקא רואה לא הרבה סיבות..."
זה דווקא יכול להיות השפן שכולם מצפים שנשלוף מהכובע, הרי כבר דובר כאן רבות על יכולת ההפתעה כלפי אירן והאם עדיין אפשר לתפוס אותם עם המכנסיים למטה אחרי חודשים ארוכים של ברברת.
תאר לך מה יקרה אם התקיפה תתרחש ביום כיפור? זה מסוג הדברים שאף אחד לא מצפה להם.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "תקיפה באיראן - "ומה אם...?" התרחיש האופטימי"
מאמר מקיף חושף את הקשיים של תקיפת הגרעין ללא סיוע אמריקני: לישראל אין את פצצת העל שיכולה להרוס את האתר התת-קרקעי בפורדו, מטוסי התדלוק הבודדים של חיל האוויר יצטרכו לפעול במרחב עוין. "הגאוגרפיה היא האויבת המרכזית
בתגובה להודעה מספר 176 שנכתבה על ידי strong1 שמתחילה ב "ראיון מישראל היום עם תא"ל מיל' יוסי קופרווסר, לשעבר רח"ט מחקר באמ"ן"
לענוות דעתי הלא קובעת :
* ביבי מתחמק מהכרעות קשות, ויקרות בפרט.
* ברק אופורטוניסט ציני מדי
* התוצאה של מדיניות שניהם זו טבעת טילים מסביב ישראל, גרוש-פינוי יהודים מארץ ציון , ומצב כלכלי משופר של משרד האוצר של הצבא ( בשונה מהיתר) .
* ארה"ב הולכת על תסריט צפון קוריאה . דרום קוריאה במצב שהאיראן שלהם מעבר לגבול .. הסנקציות הן הביטוי המובהק לכך. פגיעה בעם האיראני לשווא, כפי שהיה בעיראק , כי השלטון ישאר שלטון.
* בנוסף אובאמה פרו איסלאם קיצוני , ופרו יורדים ישראלים , כך שמבחינתו עדיף שנרד לארה"ב.
הדאגה מאיראן אטומית מתרחשת כבר עכשיו וזה ילך ויגבר.
* ישראל לא תפעל אלא תתמגן ותכנס למצב של קיום עם הרתעת מכת תגמול חריפה . זה גם מתאים למדיניות של ישראל בצפון ובדרום - התחמשות תחת איום ישראלי. להזכירכם , החלטת האו"ם בסיום מלחמת לבנון השנייה הופרה, נשק הועבר לחזבאללה ואף אחד לא צייץ והגיב.
* פריצה לפצצה ממש תהיה יקרה מדי עבור איראן. כי זה עלול כיום להכריח את ארה"ב לתקוף .
כל הברבורים עכשיו הם פוליטיים . כלב נובח אינו נושך.
לכן , לדעתי : איראן תשיג ותוכיח יכולת . אבל תישאר מדינת סף .
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "תקיפה באיראן - "ומה אם...?" התרחיש האופטימי"
משלוחי הנשק והמטוסים מרוסיה וארה"ב עדיין לא נחתו בבגדד ועיקר כבר מאיימת וגם מתלוננת על מחסור באנרגיה (תכף גם הם ירצו כור למטרות אנרגיה ושלום )
Iraq warns Israel on using airspace in Iran strike
Baghdad has warned Israel that it would respond to any attempts by the Jewish state to use Iraqi airspace for a strike against Iran’s controversial nuclear programme, a top Iraqi minister told AFP.
The remarks from Hussein al-Shahristani, deputy prime minister responsible for energy affairs, mark the first time a senior Iraqi official has publicly warned Israel against entering its airspace — the most direct route — to hit targets in Iran.
Shahristani also said that Iraq had received assurances from Washington that the United States would not use its airspace to attack Iran, which Western powers believe is trying to develop a nuclear weapon. Tehran has repeatedly denied the claim.
“The (Americans) have assured us that they will never violate Iraqi airspace or Iraqi sovereignty by using our airspace to attack any of our neighbours,” Shahristani said in an interview in his office in Baghdad’s heavily-fortified Green Zone.
“We have also warned Israel that if they violate Iraqi airspace, they will have to bear the consequences.”
The minister said that the issue had been discussed in Iraq’s national security council, and the warning had been passed to Israel “through countries that they have relations with”.
Asked how Iraq would react to any such Israeli attempt to target Iran’s nuclear programme, Shahristani said: “Obviously, Iraq wouldn’t be disclosing its reaction, to allow Israel to take that into account.”
Western powers led by Washington along with Israel are at loggerheads with Iran over allegations that its nuclear programme is aimed at developing an atomic weapon.
Tehran has repeatedly rejected the charges, and in turn accuses its arch-foes Israel and the United States of waging a deadly campaign of sabotage against its disputed nuclear programme, which it insists is for peaceful purposes.
Israel, the Middle East’s sole if undeclared nuclear-armed state, has refused to rule out military action against Iran.
Shahristani said a similar policy applied to the use of Iraq’s airspace for any military action in neighbouring Syria, where rebels have fought a bloody civil war against the regime of President Bashar al-Assad since 2011.
Iraq has sought to avoid publicly taking sides between Assad and those opposed to his rule, fearful of a violent spillover of the conflict in Syria, with which it shares a 600-kilometre (375-mile) border.
But Baghdad has been accused by the United States of turning a blind eye to Iranian flights through its airspace carrying military equipment for Assad’s regime.
International powers have imposed biting sanctions on Iran in a bid to force it to cooperate and open up its nuclear programme for more invasive investigations, but Shahristani said that because of Iraq’s economic ties with its eastern neighbour, it would only abide by UN sanctions, and not those implemented by Washington and Europe.
He pointed in particular to Iraq’s need for gas imports from Iran in order to fuel its power stations, with the country attempting to rebuild its badly-damaged electricity infrastructure.
“Iraq has its own national interest,” he said. “Power generation is very critical … and there is no way we can fuel our new power stations, that are being constructed and will be ready before the end of the year, without having gas from Iran.”
“We expect the US, as our ally, to understand the need of the Iraqi people for power generation. If any friend can make the gas available from other sources, by all means, we would be very happy to consider that option.”
“But, given our geographical location, the only gas available to Iraq is from Iran now, and we have explained this to our American friends.”
He added that Iraq had held talks earlier this year with Syria and Iran for a gas pipeline that would go from Iran through Iraq to Syria, but no funds or timeline had been agreed for the proposed project.
Another pipeline carrying gas from Iran to supply power stations in Baghdad and central Iraq is under construction, he said.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "תקיפה באיראן - "ומה אם...?" התרחיש האופטימי"
ראשית, מודה שלא עקבתי אחר האשכול.
אך האם נלקח בחשבון, שאפילו וההתקפה השמידה כליל את כל האתרים הקיימים. אך הממשל באירן (הנוכחי או כל שהוא אחר) נשאר נאמן לנושא הגרעין. הרי הוא יחדש את התהליך, והפעם עם הפקת המסקנות מן שקרה... ומכאן שתדרש התקפה נוספת... כנגד תוכנית משופרת... כל עוד המוטיבצייה קיימת, כוח לא יעצור אותם.
אינני לוקח צד בעד או נגד תקיפה...כי פשוט אינני יודע מה עדיף... דבר אחד נראה הגיוני: כוח, רק באין כל ברירה אחרת... וגם בזאת לבטח ...אינני מקורי...
אז אודה, אם משהוא מן המתמצאים יענה, אם הוזכר הרעיון של הצורך ב-"תחזוקת ההצלחה" ?
_____________________________________
I like my islamist extremist like my roasted chicken... dead and fried to the bones
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "תקיפה באיראן - "ומה אם...?" התרחיש האופטימי"
ציטוט:
מטוסים אלה של חיל האוויר הישראלי, מצוידים בחליפות לוחמה אלקטרונית שלא הובאו לידיעת הציבור הרחב, ואף לא נחשפו בפני ידידי ישראל מארה"ב. יכולות המערכות יפליאו לאחר מכן את מומחי הנשק בעולם – שכן, הן הפכו את מטוסי ישראל לחמקנים.
זה כבר מעבר לאופטימיות. אופטימיות זה לקוות ולהניח שמערכת קיימת ופועלת לא תיכשל ברגע האמת.
כאן ובעוד מספר מקרים במאמר מדובר על מערכות שאף אחד מאיתנו לא בטוח אם הן קיימות..
The key findings of the study are the following:
· The Islamic Republic is a revisionist state that seeks to undermine what it perceives to be the American-dominated order in the Middle East. However, it does not have territorial
ambitions and does not seek to invade, conquer, or occupy other nations. Its chief military aim is to deter a U.S. and/or Israeli military attack while it undermines American
allies in the Middle East.
· Nuclear arms are unlikely to change Iran’s fundamental interests and strategies. Rather, nuclear weapons would probably reinforce Iran’s traditional national security objectives, including deterring a U.S. and/or Israeli military attack.
· Iran may feel more confident and gain a sense of prestige from a nuclear capability, but
other factors, such as the regional geopolitical environment and Iran’s political, military,
and economic capabilities, will have a greater bearing on Iranian calculations.
· Iran’s possession of nuclear weapons will lead to greater tension between the Shi’a theocracy and the conservative Sunni monarchies. However, Iran is unlikely to use nuclear weapons against other Muslim countries. Moreover, Iran’s ability to undermine the GCC is quite limited, especially given Tehran’s diminishing influence resulting from the Arab
Spring and Iranian support for the Syrian government.
· Nuclear weapons may provide Iran with the ultimate deterrent, but they are unlikely to
be useful in coercing the GCC states, particularly in view of Iran’s deteriorating economy.
· The Islamic Republic views Israel in ideological terms. However, it is very unlikely that
Iran would use nuclear weapons against Israel, given the latter’s overwhelming conventional and nuclear military superiority. The Iranian government does not use terrorism for ideological reasons. Instead, Iran’s support for terrorism is motivated by cost and benefit calculations, with the aims of maintaining deterrence and preserving or expanding its influence in the Middle East.
· A nuclear-armed Iran is unlikely to extend its nuclear deterrent to groups such as Hizballah or Hamas. So-called Iranian “proxy” groups have divergent interests from those of Tehran, especially Sunni Arab groups such as Hamas. Tehran is also unlikely to provide nuclear weapons or nuclear technology to non-Iranian groups.
· Iran’s possession of nuclear weapons will create greater instability in the Middle East. An
inadvertent or accidental nuclear exchange between Israel and Iran is a dangerous possibility. However, there is not much evidence to suggest that rogue elements could have easy access to Iranian nuclear weapons, even if the Islamic Republic were to collapse. Elements of the political elite, including Mahmoud Ahmadinejad, may be fervent Mahdists or millenarians, but their beliefs are not directly related to nuclear weapons and will not shape Iran’s nuclear decisionmaking.
שלישית המחקרים שנכתבו על ידי אותם אנשים מאמצים את קו המחשבה הרווח בממשל אובמה ודוגלים בהמשך ההידברות והסנקציות עם אירן והתנגדות לתקיפה גרעינית אמריקנית או ישראלית. לגבי סעודיה, מדובר על אופציה של "אירוח" כלי נשק גרעינים של פקיסטן על אדמת סעודיה יותר מאשר פיתוח ארסנל משלה או יותר הגיוני פריסת מטרייה גרעינית דקלרטיבית. פקיסטן הסונית ברובה היא יריבה ותיקה של אירן גם באפגניסטן וגם במזרח התיכון, אחרי שבעבר עמדה לצידה במלחמתה בעירק טרם ימי "השבר הדתי הגדול" של העשור האחרון. בשנה האחרונה היחסים בין פקיסטן ואירן התקררו מאד בגלל סוריה, הנסיגה האמריקנית הקרובה מאפגניסטן והמאמצים האירנים להפוך את אפגניסטן לגרורה שלה (ראו מחקר אחר בנושא). ההשתלחויות האחרונות של נסראללה בפקיסטן בטח לא עזרו יתר על המידה.
Given the estimated size of Pakistan’s current nuclear arsenal, it is also not clear whether
Islamabad has sufficient weapons to spare, at least in the near future. The country is estimated to possess approximately 100 nuclear warheads, which it likely can deliver via F-16 and Mirage V aircraft, and solid- and liquid-fuelled ballistic missiles. Pakistan is also in the process of significantly expanding its nuclear and ballistic missile arsenal, shifting
from highly enriched uranium-based weapons to plutonium-based weapons, and Islamabad has refused to sign the Fissile Material Cutoff Treaty for this reason. Some suggest that this will easily provide “spare” weapons, including older uranium devices, which would enable a Pakistani sale or transfer to Saudi Arabia.
Given longstanding security ties between Saudi Arabia and Pakistan and rumors of an existing nuclear deal, many analysts see Islamabad (rather than Washington) as the most likely provider of a security guarantee. According to some accounts, the existing quid pro quo for Saudi aid to Pakistan’s nuclear program is not for Islamabad to provide operational weapons to the Kingdom but rather for Pakistan to provide Saudi Arabia with a “security umbrella
בין היתר על השפעת הסנקציות על אירן ועוד... לשורה התחתונה מ "בחינתנו" ניתן לעבור לעמוד 140... והתשובה הלא מפתיעה היא - המלצה להמשך הסנקציות והמגעים לצד בניית יכולת צבאית מאיימת...
עוד מחקר נהדר ועב קרס המתאר את משחק הלוליינות האינסופי שהטורקים משחקים בין אירן וארה"ב/נאט"ו, בין אינטרסים צבאיים לכלכליים (צינורות גז ונפט), בין אינטרסים אזורים (סוריה, ישראל) ויבשתיים (הצטרפות לאיחוד האירופאי), בין הארמנים, הכורדים והמורדים הסורים ועוד. מידע גם על מדינות דרום הקווקז - שימו לב בהפוך על הפוך דווקא ארמניה הנוצרית הזעירה הקרובה ותלויה יותר מאי פעם באירן המוסלמית, מאשר אזרבייג'ן שכנתה השיעית הגדולה ממזרח, הקרובה יותר למערב.
שלשת המחקרים המסיביים של קורדסמן ושות' של המאזן הצבאי במפרץ הפרסי
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "תקיפה באיראן - "ומה אם...?" התרחיש האופטימי"
והאפשרויות העומדות בפני ארה"ב וישראל. אחד המחקרים הובא באשכול אחר אבל שני האחרים התפרסמו לאחר מכן... מערום אינסופי של מידע על מערכות נשק ותורות לחימה, טבלאות, השוואות, ניתוחי תרחישים ומה לא
The Gulf Military Balance Volume I: The Conventional and Asymmetric Dimensions
בעקבות צפיה בסרט דוקומנטרי על המלחמה הקרה,
לדעתי צריך להפסיק את המלחמה החשאית כולל סנקציות על העם האיראני
להכנס למצב של M.A.D שבו איראן יודעת בודאות שתהיה תגובה מסיבית בלתי ניתנת למניעה.
ורק לתקוף בפמבי את ההגיון האסטרטגי האטומי של איראן :
פצצה אטומית בארץ קטנה כמו ישראל תמנע ישוב הארץ ע"י ערבים בגלל הזיהום ,
האם הם יתקיפו את ירושלים ? ברור שלא
לכמה פצצות וטילים נוספים מערכות החץ וכ"ו ידרשו מהם. האם המאמץ כדאי להם ?
כל היתר אינו מענינינו אלא ענין פנים ערבי . ישראל תנהג צבאית כאילו אין איום אטומי.
מבחינת ישראל MAD עדיפה לדעתי מבחינת עלויות .
בנוסף , יתאפשר לפרז את המזה"ת ובכך לנטרל את האיום האטומי של אירן.
מומחה לתעופה, תעופה צבאית, חלל ולווינות. חוקר בכיר במכון פישר
חבר מתאריך: 02.07.05
הודעות: 11,691
בתגובה להודעה מספר 196 שנכתבה על ידי Ancient1 שמתחילה ב "בעקבות צפיה בסרט דוקומנטרי על..."
שוב, דיון מוכר בפורום, ששובץ במקום הלא מתאים.
רק כדי לא להותיר ללא תגובה (ושוב, אין בכלל קשר לנושא האשכול בו בחרת לכתוב, וחבל):
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Ancient1
בעקבות צפיה בסרט דוקומנטרי על המלחמה הקרה,
לדעתי צריך להפסיק את המלחמה החשאית כולל סנקציות על העם האיראני
להכנס למצב של M.A.D שבו איראן יודעת בודאות שתהיה תגובה מסיבית בלתי ניתנת למניעה.
זה אומר כמובן, השלמה ישראלית עם יכולת גרעינית איראנית, כולל יכולת מכה שנייה איראנית. זו משמעות MAD. כל עוד מצהירה ישראל (דוקטרינת בגין) כי לא תסכים להימצאות נשק"ג בידי מדינות אויב, ברור כי אין על מה לדבר בנושא MAD מול איראן.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Ancient1
ורק לתקוף בפמבי את ההגיון האסטרטגי האטומי של איראן :
פצצה אטומית בארץ קטנה כמו ישראל תמנע ישוב הארץ ע"י ערבים בגלל הזיהום ,
האם הם יתקיפו את ירושלים ? ברור שלא
לכמה פצצות וטילים נוספים מערכות החץ וכ"ו ידרשו מהם. האם המאמץ כדאי להם ?
ורק כדי לתקוף את ה"הגיון" באמור לעיל - מה אכפת לאיראן מערבים? איראן מוסלמית, לא ערבית. איראן שיעית, ערביי ישראל סונים. פרט לכך, גם תיאורטית, הפעלת מספר גדול של ראשי קרב גרעיניים לא תמנע יישוב מחודש של השטח לפרקי זמן ארוכים.
אני נוהג במאזדה, המיוצרת בהירושימה. צא ולמד תוך כמה זמן יישבו - בבטחה - מחדש את העיר הזו או את נגסאקי.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Ancient1
האם הם יתקיפו את ירושלים ? ברור שלא
לכמה פצצות וטילים נוספים מערכות החץ וכ"ו ידרשו מהם. האם המאמץ כדאי להם ?
.
בעצמך אמרת קודם שבגלל קוטנה של ישראל מתקפה גרעינית עליה יכולה להיות יעילה. כעת כבר לא? הניסוח הבלתי ברור "לכמה פצצות וטילים נוספים מערכות החץ וכ"ו ידרשו מהם." תורגם על ידי כ"כמה טילים ופצצות נוספות יידרשו מאיראן, בגלל מערך ההגנה האקטיבי של ישראל" (מקווה שזו כוונתך, באמת התחביר לא מובן) - התשובה ברורה - אם לשיטתך היעד האיראני הוא מחיקת ישראל, על מנת לאפשר יישוב עתידי של השטח על ידי ערבים (איזה? מניין יגיעו?) התשובה - חיובית.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Ancient1
כל היתר אינו מענינינו אלא ענין פנים ערבי . ישראל תנהג צבאית כאילו אין איום אטומי.
.
שוב - מה לאיראן ולעניינים פנים ערביים? ובנוסף, מה פירוש "ישראל תנהג צבאית כאילו אין איום אטומי? איזו מן קביעה זו? בניית יכולת MAD תלויה בהבנה וידיעה מוחלטת שלצד השני נשק גרעיני.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Ancient1
מבחינת ישראל MAD עדיפה לדעתי מבחינת עלויות .
באמת? מדוע? האם ידוע לך מה כבד היה נטל ההסתמכות על MAD בארה"ב וברה"מ?
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Ancient1
בנוסף , יתאפשר לפרז את המזה"ת ובכך לנטרל את האיום האטומי של אירן.
זה כבר נשגב לחלוטין מבינתי. איך גרעין איראני צבאי ומסיבי, ינטרל את האיום האטומי שלה ויאפשר לפרז את המזרח התיכון?
חלק מהחומרים שהעלית לא שייך בכלל לנושא האשכול, וחלק אחר שייכותו מוגבלת. כך או כך, הדבקת כל המחקרים הללו לאשכול זה מחטיאה את המטרה שכן הם בתחתית של אשכול גדול מאוד, וזוכים לחשיפה נמוכה, ולאפס תגובות, בהתאם.
לא היה קורה כלום לשרת עליו יושב האתר, אם היית פותח אשכול ייעודי בנושא "מחקרים של מכוני מחקר בנושא הגרעין האיראני" וכיו"ב.
המלצתי לך לפתוח אשכול כאמור, להעתיק אליו את החומרים הפזורים באשכול זה, ואז לבקש מחיקתם מפה.
מחקרים שנכתבו עבור מכללות צבאיות בארה"ב ובראנד, שימו לב לריבוי המחקרים מלפני שנים הבוחנים את ההשלמה/הכלה עם אירן גרעינית. מחקרים דומים על מלחמת אירן-עירק ויכולות צבאיות קונבציונליות אחרות יובאו באשכול אחר.
אתר ואללה! מצטט את הסאנדיי טיימס : "ישראל וסעודיה מתכננות במשותף תקיפה באיראן"
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "תקיפה באיראן - "ומה אם...?" התרחיש האופטימי"
"ישראל וסעודיה מתכננות במשותף תקיפה באיראן"
מאת: מערכת וואלה! חדשות
יום ראשון, 17 בנובמבר 2013, 8:03
לפי ה"סאנדיי טיימס", המוסד עובד עם גורמים בריאד, ומכין תכנית תקיפה שעשויה לצאת לפועל לאחר חתימת הסכם בז'נבה. "ישראל קיבלה 'אור ירוק' לטוס בשמי סעודיה בדרכה לאיראן"
Syria: Cooperation with Iran and North Korea
Syria acquired both Scud B and Scud C missiles from North Korea, according to a 1995 CIA assessment.18 Damascus has also produced missiles with North Korean-supplied equipment, according to official U.S. accounts; a 1997 State Department document indicated that Syria had received missile “production technology” from North Korea and was producing “Scuds with North Korean assistance.”19 Furthermore, a State Department report to Congress covering 2008 explained that: Over the past decade, Syria has focused on enhancing the capabilities of this [SRBM] force while also achieving self-sufficiency in indigenous missile production. With North Korean assistance, Syria has made progress toward domestic production of Scud missile variants.20 Syria continues to rely on North Korean and Iranian assistance for its missile programs, according to official U.S. accounts. Defense Intelligence Agency Director Michael Flynn testified on April
18, 2013, that “Syria’s liquid-propellant missile program”—apparently a reference to Syria’s Scud B, Scud C, and Scud D missiles—“depends on essential foreign equipment and assistance, primarily from North Korean entities.”21 Flynn also stated that “Damascus relies on foreign help, mainly from Iran, to advance its solid-propellant rocket and missile development and production capability.”
בהתייחס לפרסום דבריו של פרופ' עוזי עילם, מהם השתמע כי איראן רחוקה מהגרעין לא פחות מעשר שנים, אמר דגן כי זהו נתון שגוי. הוא שלל את העמדה הזו מכל וכל וטען כי "איראן יכולה להפוך ממדינת סף גרעינית למדינה גרעינית בתוך שנה-שנתיים"
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "תקיפה באיראן - "ומה אם...?" התרחיש האופטימי"
כשראש אמ"ן לשעבר עמוס ידלין קובע חד-משמעית שהפצצת הכור בעיראק הייתה מוצדקת אסטרטגית בניגוד לדעת רוב המומחים בעולם, הוא מטעה. מי שמאמין בכך עוד עלול לשקול בחיוב מהלך דומה נגד איראן
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "תקיפה באיראן - "ומה אם...?" התרחיש האופטימי"
סוכנות "בלומברג" חשפה דו"ח מודיעין אמריקני עדכני שמשרטט את קו הפעולה המרכזי בצבא איראן: להרתיע מדינות אחרות מתקיפה, לשרוד הפצצה ראשונית ולהגיב במתקפת נגד "תוך אילוץ פתרון דיפלומטי"
בתגובה להודעה מספר 219 שנכתבה על ידי strong1 שמתחילה ב "כישלון השמדת הגרעין האיראני: תובנות וקושיות"
1. כל דיון בנושא הזה, כולל פרסום כתבות בעניינו, ימים לפני הבחירות מעלה כמה סימני שאלה רציניים בנוגע למהות הכתבה ומטרותיה - וכך גם הכותב.
2. במציאות הדינמית של המזה"ת, לשאול שאלה כמו "למה רמס"ד לשעבר מציג היום דעה שונה מלפני 13 שנה" היא לכל הפחות ילדותית אם לא גרוע מכך. חד וחלק.
3. המוסד הוא גוף מבצע בפני עצמו מיום הקמתו, וכמו כל הארגונים האחרים בכתבה מותר לו להציע לממשלה דרכי פעולה וגם להוציא אותן לפועל. אסור לו לקחת את החוק לידיים, מעבר לכך כל הפסקה הנוגעת לעניין חוטאת לאמת.
4. להצהיר במפורש "המוסד (ברשות דגן) נכשל" זה כבר לא חטא אלא הרבה יותר גרוע - זאת פוליטיקה.
5. וכהשלמה לסעיף 4, הפסקה האחרונה שמטילה על ראשו של דגן את כל האחריות לכישלון מדינת ישראל לעצור (עד כה) את ההתגרענות האירנית היא לא רק פוליטית אלא מגעילה ולמעשה מורידה את האחריות מכל הגורמים האחרים שהיו מעורבים בתהליך.
מוטב היה לכותב אם היה מכבה את המחשב והולך לשחק שש-בש מאשר להוציא ממקלדתו את התועבה הזאת.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "תקיפה באיראן - "ומה אם...?" התרחיש האופטימי"
האמריקאים בנו העתק של תכנית הגרעין האיראנית על סמך מידע מודיעיני שנאסף בעשור האחרון. בתקופה הקרובה הוא עשוי להיחשף בניסיון לשכנע את הציבור האמריקאי לתמוך בהסכם גרעין
Saudi Arabia’s military outspends the Islamic Republic's 5-to-1; the UAE's does by 50 percent. And ending the arms embargo after a nuclear deal won't change that.
בתגובה להודעה מספר 222 שנכתבה על ידי strong1 שמתחילה ב "The Myth of the Iranian Military Giant"
היחס בין ההוצאה לתמורה של הצבא הסעודי הוא אולי הגרוע בעולם.
הוצאות הביטחון של סעודיה אין להן שום קשר למציאות. בפועל אני מניח שההוצאות היו צריכות להיות במקרה הטוב אולי 1/10 או פחות ממה שהן כיום למדינה כמו סעודיה. אבל כנראה שיש שם שיקולים שלא קשורים לביטחון וכמובן הרבה מאד שחיתות.
כל זה עוד היה איכשהו נסבל אם לפחות הם היו מקבלים תמורה בדמות צבא בעל יכולות סבירות - אבל לאור התפקוד העלוב שהם מציגים בתימן וגם זה עם מיטב הנשק המערבי שכסף יכול לרכוש ואינסוף תמיכה ואימון של גורמים מבחוץ, אני באמת לא יודע מה לומר על העניין.
מלחמה מול מדינה מסודרת היא פשוטה בהרבה ממלחמה מול ארגונים חסרי תשתית.
גם הביצועים של צבא ארה"ב מול ארגוני הטרור בעירק ואפגניסטן לא היו מעוררי השראה.
במקרה של איראן - במידה וסעודיה ואיראן יהיו במלחמה, היכולות הסעודיות כנראה יספיקו להשמדת חלק גדול מתשתיות המדינה, תעשיית הנפט שלה, תשתיות הנמלים, הצי, תשתיות גרעיניות שונות וכו'.
וישאר צבא בלי מדינה.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "תקיפה באיראן - "ומה אם...?" התרחיש האופטימי"
במתקפת טילים מלב ים או בסיוע מורדים מקומיים, בפעולה צבאית מתוכננת או במצבע נועז שלא קיבל את אישור הממשלה: ספרים רבים מנסים לנחש איך תצליח ישראל למנוע מהאייתוללות להגיע אל היעד
בתגובה להודעה מספר 227 שנכתבה על ידי yaari שמתחילה ב "התבטאויות של ברק, שר הביטחון לשעבר, בנוגע לדיונים על התקיפה"
סתם ספקולציה על הקשר האפשרי לטונים העולים בקשר להסכם עם איראן:
"בקלטות נשמע ברק אומר: "שנה אחר כך זה כבר הרמטכ"ל גנץ, הוא אמר 'יש יכולת, אתם יודעים את כל המגבלות, כל הדברים, כל הסיכונים'. ביבי, אני וליברמן תומכים בפעולה וגם בבשלות, בבשלות ללכת להציג את זה לשמינייה"
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "תקיפה באיראן - "ומה אם...?" התרחיש האופטימי"
אם ישראל לא תתקוף בהקדם את מטרות הגרעין באיראן, יתפח כדור שלג זה ויתפוס תאוצה ולא יהיה בר עצירה. גם נראה כי קיימים היום תנאים מתאימים לביצוע תקיפה ישראלית, כך טוען סא"ל (מיל') ד"ר רפי אופק במאמר דעה מיוחד
מחממים מנועים: בשעה שהמתיחות מול איראן נמשכת ובכמה חזיתות, בחיל האוויר ממשיכים לחפש וגם למצוא פתרונות לכל המכשולים בדרך לתקיפה • מהשגת מודיעין מדויק ועד לאפשרות שטייסים יצטרכו לנטוש באמצע המבצע - כל תרחיש נבחן בקפידה • רגע לפני שנתניהו חוזר לכיסא ראש הממשלה ולדילמה אם לתת את ההוראה: זה מה שאפשר להגיד על ההכנות